הסיפור של הדס ו.




הערה: השאלות שעליהן אני משיבה בשאלון זה נלקחו מתוך הספר:

Black on White: Voices and Witnesses about Electro-Hypersensitivity, The Swedish Experience.

הספר יצא לאור ב2002 והוא מבוסס על מחקר איכותני אשר נעשה בשוודיה בשנת 2000 , בו כ 400 רגישי-קרינה ספרו על חייהם כרגישים לקרינה. (אם בצורת מכתב, או אם בצורת הצהרה מילולית אשר תועדה בשימוע מיוחד אשר הוקדש לנושא הרגישות לקרינה במימון הממשלה). המכתבים/ הצהרות נאספו ובשלב מאוחר יותר ומוינו לנושאים (כגון מה גרם להיפר סנסטיביות, מה הם הסימפטומים של רגישות לקרינה, מה התפקיד של כימיקלים בהתפתחות הרגישות, החיים כפליט קרינה וכו ). חשוב לציין שהנושאים כללו את כל היקף תופעת ההיפר- סנסיטיביות – דהינו, לא רק סימפטומים פזיולוגיים אלא גם השלכות פסיכולוגיות- חברתיות שעימם מתמודד הרגיש לקרינה, והשפעת הרגישות לקרינה על הסביבה הקרובה (משפחה וחברים).

מומלץ לקרוא את המחקר החשוב הזה בקישור הבא:

http://www.feb.se/feb/blackonwhite-complete-book.pdf

מתוך מחקר זה , העתקתי, בשינויים קלים, את השאלותהבאות.


מה גרם להיפר סנסטיביות?

עבדתי כאמנית וההיתי מעורבת בפרוייקטים אמנותיים שנעשו בעיר התחתית בחיפה.

כשלושה ימים בשבוע שהייתי בסטודיו, אשר ממוקם בחלק התחתון של בניין החורבה בחיפה. כיום יומיים שהיתי בגלרית שער שלוש- עבדתי שם כמוכרת.

בחודשים נובמבר דצמבר 2014 עבדתי כאוצרת אוסף גלרית שער שלוש, מה שדרש תקשורת תכופה עם שלושים אמנים בערך. בתקופה זו השתמשתי הרבה בטלפון הסלולרי וקצת בלפ טופ אלחוטי.

גם הגלריה וגם הסטודיו הם מבנים ישנים בעלי קירות בטון עבים. היתה שם קליטה גרועה, גם של ווי פיי וגם של סלולר. ובשניהם תאורה פלורוסנטית. בגלריה היו, נוסף על התאורה הפלורוסנטית, מנורות תעשיתיות שכל אחת מהן צורכת 400 וואט.

בסטודיו השתמשתי במכשיר הטלפון הסלולארי באופן תכוף, מה גם שהסלולארי, שהיה מחובר לרמקולים בסטודיו היה פתוח כל הזמן, ומחובר לווי פיי תקשורת נתונים (שימוש בוואטצאפ).

אני משערת שההיפרסנסטיביות נגרמה בגלל עובי הקירות בסטודיו ובגלריה, מה שגרם לטלפון הסלולארי ולמחשב הנייד להקרין עוד יותר, וגם גרם להחזרי קרינה מהקירות.

בנוסף יש כנראה קשר לשימוש בחומרי אמנות – צבעי שמן (המכילים קדמיום, עופרת), דבקים ומדללים (למרות שאני משתמשת במדלל שנחשב ל "אקולוגי").

לסיכום אני משערת שזה היה שילוב בין חומרי אמנות שהעמיסו על הגוף לקרינה גבוהה מידיי של סלולארי.


כיצד התחילו הסימפטומים (על פי סדר כרונולוגי מהראשון ועד הקשה ביותר)

בדצמבר 2014 התחלתי לסבול מסחרחורת, במיוחד בשעת שינוי תנוחה. הסחרחורת היתה קלה, (כלומר לא גרמה לי ליפול על הריצפה), אבל הרגשתי בה במשך כל הזמן. סבלתי מהסחרחורות בערך כחודש וחצי.

בערך חודש אחר כך החלו כאבי ראש בחלק הפרונטלי והרגשת לחץ בחלק הקידמי של הראש ומתחת לעיניים. חשבתי שזה קשור להצטננות או בעיה בסינוסים ופניתי לרופא אף אוזן גרון. הכאבים פחתו לאחר כשבועיים- שלושה.

כחודש אחר כך שמתי לב שיש לי קשיי נשימה ולחץ בחזה- כלומר כשהייתי עוזבת את הסטודיו בקושי נשמתי. הייתי גם מאוד עייפה. בשש בערב הייתי "קורסת". בשמונה בערב כבר נרדמתי על הספה.

שמתי לב גם שעור הפנים שלי איבד את צבעו ונהייה יבש ואפור. עור הגוף היה יבש מאוד. בקיצור, נראיתי רע. עייפה ומותשת.

באותה תקופה עוד עבדתי בגלריה ואני זוכרת שניסיתי יום אחד לעבוד שם עם הלפ טופ. היתה הרגשת נימול בידיים ואחרי כרבע שעה הפנים שלי התכסו בפריחה אדומה והחלו "לבעור", שרפו לי העיניים, בנוסף להרגשה רעה כללית של לחץ בראש וקשיי נשימה.

בערך בסוף פבואר 2015 התחלתי להרגיש שמשהו לא בסדר ביכולת הריכוז שלי. לא הצלחתי להתארגן על מטלות פשוטות. לא הצלחתי לחשוב כמו שצריך, המוח שלי היה "אפוף ערפל". התחלתי גם לשים לב שאני יותר ויותר שוכחת דברים. הייתי קובעת משהו עם מישהו ושוכחת מזה לחלוטין.

התחלתי לחשוד שמדובר ברגישות לטלפון הסלולארי.

בשלב זה (השלב האחרון) - הופיעו כאבים ביד ובמפרק היד והרגשת נימול בכל פעם שנגעתי בסלולארי. הכאבים החזקים נחוו כמו דקירה בתוך הגוף שלי. הופיעו גם כאבים באזורים שונים בגוף , במיוחד בראש ובחזה, אבל גם בגפיים, בכל פעם שמישהו דיבר לידי בסלולארי. ברוב הפעמים הכאבים היו ביד או ברגל שסמוכים לסלולארי.

בשלב זה הפסקתי להשתמש בסלולארי והתחלתי להתרחק ממקומות בהם היה נראה לי שארגיש רע.



כיצד גילית שמדובר ברגישות לקרינה?

אני חושבת שקראתי פוסט בפייסבוק על מישהי נוספת , אמנית שהיא חברה של חברה, שזה קרה גם לה. זה גם היה השלב האחרון שבו התחילו הכאבים שלי. זה מאוד מוזר, כי עד עכשיו לא הבנתי אם קודם הגיע ההבנה ואחר כך הכאב, או קודם הכאב ואז ההבנה....האם יכול להיות שהכאב הופיע רק עם תחילתה של הבנה לגבי השפעת הקרינה? כלומר, האם יכול להיות שרק אחרי שהבנתישהקרינה מזיקה, התחלתי לשים לב לכאבים ולקשר אותם לחשיפה?


מה הם הסימפטומים כיום?

כיום אני מנסה להימנע מהמצאות במקום בו הקרינה גבוהה מידיי. בבוקר אני קמה רעננה אבל במשך היום, אחרי שאני מסתובבת בכל מיני מקומות, יכולת הסבילות שלי לפאלאפונים, אנטנות ותאורה חזקה מידיי קצת יורדת.

ליד אנטנות עדיין יש לי לפעמים כאבי ראש, הרגשת לחץ פתאומי בראש או באוזן.

יש לי סחרחורות קלות מידיי פעם.

בעיניים- אם אני סופגת יותר מידיי קרינה יש לי לחץ בעין. אם עוד יותר מידיי -יש לי הרגשה של "חול בעין".

לפני כחודש היתה לי כנראה דלקת של הלחמית בעין ימין, ובאותו זמן התערפלה לי הראייה בעין ימין למשך כשלוש שעות, ואחר כך חזרה למצבה הנורמאלי. לפעמים אני עדיין חוששת שיש ברגעים מסויימים ירידה ביכולת הראייה שלי, ואז חזרה למצב הנורמאלי.

בנוסף ירד לי המספר בשתי העיניים. (כלומר סוג של הדרדרות ראייה?)


מה גורם לסימפטומים להופיע?

המצאות במקום סגור שיש בו יותר מידיי קרינת RF (חללים קטנים שבהם יש גם ראוטר, גם לפ טופ, גם טלפון אל חוטי, גם ממירים של הוט וכו.

אנטנות סלולריות- עדיין לפעמים יש לי "דקירות" בחזה או בראש כשאני עוברת סמוך לאנטנה סלולארית.

יותר מידיי אנשים עם טלפונים סלולארים לידי .

מקומות שיש בהם יותר מידיי חשמל (שדה מגנטי בתדר נמוך ). בתקופה הקשה הרגשתי לא טוב גם אם עמדתי מתחת לעמוד חשמל. הרגשתי כאב במפרקי האצבעות אפילו כשנגעתי בסכו"ם ממתכת!


כימיקלים

אני כנראה גם רגישה לכימיקלים. בשנת 2012 עבדתי עם טרפנטין בסטודיו וכתוצאה מכך הרגשתי לא טוב (כאבים באזור הכליות). אחר כך התחלתי להשתמש בטרפנטין אקולוגי. אותה הרגשה לא טובה מתרחשת גם כאשר אני נחשפת לחומרי ניקוי כמו אקונומיקה.

כפי שכתבתי, כנראה שמה "ששבר את גב הגמל" היה השילוב בין כימיקלים לקרינה בסטודיו. אבל אני לא יכולה לדעת את זה בביטחון- עוד לא נעשה מחקר מספק בנושא. יכול להיות שזה היה רק הקרינה.

לאחרונה הייתי אצל נוירולוג. שטען שאין שום קשר בין היפר -סנסיטיביות לכימיקלים להיפר סנסטיביות לקרינה. כמובן שמחקר בנושא חייב להעשות.


שיקום- מה עזר להבריא?

ההרגשה שלי הוטבה מאוד לאחר שהפסקתי להשתמש בסלולארי לגמרי ולאחר שביטלתי את הראוטר בבית. בן הזוג שלי מכבה את הסלולארי כשאני בסביבה .

הורדתי שרשרת זהב שענדתי באופן קבוע.

אני מנסה לאכול בריא ולהתעמל- מקפידה על תזונה שמכילה הרבה ירקות ופרות, ועלים ירוקים למיניהם. אני מתעמלת ביוגה פעם בשבוע והליכה של שעה פעם בשבוע.

אני לוקחת תוסף B12 מסוג מתילקובלאמין (מאחר ובבדיקות הדם התגלה אצלי מחסור גדול בB12 )

אני מטופלת בתרופה הומאופתית ודיקור .


תמיכה נפשית ופיזית- מי עזר לך להשתקם?

כאשר התחלתי לחשוד שמדובר ברגישות לקרינה נכנסתי לאתר של עמיר (בורנשטיין) ומשם הבנתי שצעדי האס או אס לצמצום הנזק היא הפחתת החשיפה לקרינה והורדת הקרינה הקיימת בבית. עשיתי זאת. אחר כך גם יצרתי איתו קשר דרך אי מייל, נפגשתי איתו, והוא נתן לי מידע רב לגבי שדות אלקטרו מגנטיים והשפעות הקרינה הלא מייננת על גוף האדם. רכשתי ממנו גם מכשיר מדידת קרינה שעזר לי להבין מה מפריע לי בבית מבחינת קרינה. במקביל, ניסיתי ליצור קשר עם אנשים שגם הם רגישים לקרינה וקיבלתי מהם טיפים להתמודדות עם המצב.


תארי את הנסיון שלך עם בעית הרגישות לקרינה אל מול הממסד הרפואי

רוב הרופאים שהייתי אצלם (רופאת משפחה, אף אוזן גרון, רופאה נוירולוגית) טענו שלא יכול להיות – טלפונים סלולארים יכולים אולי לגרום לכאב קל או לחץ בראש אבל לא לתופעות שתארתי: "אין כזה דבר רגישות לקרינה.".

הרופאה היחידה שאמרה שהנושא " לא ידוע ולא מספיק נחקר "היא רופאה תעסוקתית שאיתה גם דיברתי על ההשפעות הנוירולוגיות של חומרים כימיים רעילים על גוף האדם.

באופן כללי הרגשתי שאין שום תמיכה משרותי הבריאות ושאת ההתמודדות עם הרגישות לקרינה אצטרך לעשות בעצמי, תוך מחקר אישי, ובעזרת התייעצות עם אנשים שכמוני, הפכו לרגישים לקרינה.

לפני כשבוע הגעתי באופן פרטי לפרופ קרסו , אצלו אני מטופלת בדיקור ותרופה הומאופתית (ארניקה) שקצת מיטיבים (כלומר הופכים אותי לפחות רגישה).


עבודה- כיצד השפיע הרגישות בעבודה

נאלצתי להפסיק את עבודתי בגלריה וגם לסטודיו כבר מזמן לא הלכתי, מחשש שמא הכל התחיל משילוב בין מדלל שאני משתמשת בו או דבק BIG שעבדתי איתו למשך שבועיים. באופן כללי כל הפעילות התעסוקתית –חברתית שלי די נעצרה.


השפעה על אורח החיים והשלכות חברתיות ופסיכולוגיות

לאחר שהסמפטומים החריפו במהלך פבואר -מרץ 2015, הפסקתי להשתמש בסלולארי. מאחר ורוב הקשרים שלי וכל התיאומים עם קולגות וחברים התבצעו דרך וואטצאפ או הודעות (אני לא עובדת במקום עבודה מסודר) יצא שדיי התנתקתי מהעולם. אני מוצאת שמאוד קשה להיות בקשר עם הסביבה ללא טלפון סלולארי. אנשים לא מבינים, ולי אין כח להסביר את עצמי לאנשים שאינם משפחה או חברים מאוד קרובים שאני מרגישה שאפשר לסמוך עליהם. אנשים גם נוטים ישר לפקפק: איך ייתכן שסלולארי יכול לגרום נזק? לי עצמי היה קשה להתגבר על אבדן הטלפון הסלולארי, ועברתי ממש משבר גמילה כשנאלצתי להפסיק להשתמש בו. בהתחלה פשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ברגעים מתים. כמובן שאנשים יפקפקו ביכולתו של הסלולארי לגרום נזק. אנחנו כולנו התמכרנו לאבר הנוסף שצמח לנו ביד.

אני מניחה שרוב הקולגות/חברים ואפילו המשפחה שלי, חושבים שאני עוברת איזה שהוא משבר פסיכי מוזר, ומאחר שאני אמנית עם נטייה קלה לתקופות פסימיות זה איכשהו נתפס כמתאים. איך בכלל אפשר להסביר שהקשיים שלי נגרמים כתוצאה מרגישות למזהמים? אנשים נוטים ליחס יותר מידיי חשיבות לסיבות "פנימיות" ושוכחים שאדם הוא חלק מסביבה.


שאלות שאתה חושב שצריך לחקור לגבי רגישות לקרינה

  1. שאלות לגבי הסיבות שהביאו ל"שבר" שהגוף שלי עבר: האם בגלל רמה גבוהה מידיי של קרינה הגוף שלי "נשבר"?. האם יש קשר בין קרינה לשימוש בחומרים כימיים רעילים (כלומר הסיבא לשינוי בגוף שלי הוא צרוף של קרינה עם חומרים רעילים)?

  2. שאלות לגבי השילוב בין חומרים רעילים וקרינה- האם זה נכון שמערכת העצבים שלי השתבשה מפני שבתאים יש אחוז גבוה מידיי של מתכות רעילות? האם ניקוי רעלים יכול לעזור? ראו מאמרים

https://maisonsaine.ca/sante-et-securite/electrosmog/electrosensitivity-symptoms-eliminated-in-60-of-people-significantly-reduced-in-the-rest-dr-brian-clement.html

http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2012/08/25/heavy-metal-electromagnetic-fields.aspx


  1. שאלות לגבי מהות הרגישות לקרינה- מה קרה בגוף שלי- מהו המנגנון שיוצר רגישות לקרינה???

  1. האם ניתן לרפא רגישות לקרינה (ממה שאני מבינה כרגע- לא ניתן )

  1. האם יש אצלי ירידה בתפקוד של BBB ? ומה זה אומר לגבי ניקוי הרעלים?

  1. האם יש אצלי ירידה בזיכרון וביכולות חשיבה? (לי קצת נראה שכן)

  1. מתי נראה לכם שהעולם יתחיל ליחס נזק ממשי לכמויות הקרינה שאנו נחשפים אליה ויתחיל לפעול בנושא???


 




סיפורה של הדס התקבל למערכת ב 14/05/2015 ומוגש כלשונו ובהסכמתה.






Comments