סיפורו של שייקה




שלום,
 
שמי שייקה (שם בדוי), אני רגיש לקרינה ברמה נמוכה מזה זמן רב.
אני בן 52 עצמאי בתחום המחשבים ועוסק בתחום זה כבר כ-30 שנה.
 
מאז ילדותי (גיל 10~11) התעסקתי עם מכשירים אלקטרוניים אהבתי לפרקם ולבחון את המעגל האלקטרוני שלהם.
 
אם אינני טועה הפעם הראשונה שהבחנתי שאני רגיש היה כשבמקום העבודה שעבדתי היה מיקרוגל לחימום האוכל לעובדים, עם הפעלת המכשיר הרגשתי (במרחק של כ-40 ס"מ) בלבול וחוסר התמצאות, משהדבר חזר על עצמו מספר פעמים הנחתי שלמיקרוגל יש דליפת קרינה ופשוט שמרתי מרחק ממנו.
 
עם השנים נחשפתי לעוד כמה מיקרוגלים ומכיוון שהתופעה חזרה הבנתי שאני רגיש לקרינה שהם מפיצים.
 
לאחר מספר השנים קיבלתי במקום עבודה אחר טלפון סלולארי וממש לא יכולתי לדבר דרכו יותר משתי דקות, לכן הרגלתי את עצמי לקצר את שיחותיי ל-"כן"-"לא".
 
כיום אני מסוגל לשאת עד 20 דקות שיחה בטלפון סלולארי אך ההרגשה של בלבול, קוצר נשימה, חוסר התמצאות, נוקשות של הפנים וחוסר יכולת למקד את המחשבה קיימת כמעט לכל אורך השיחה.
 
לפני כשלוש שנים נאלצתי לעבור MRI לברך ודיווחתי למפעיל שאני רגיש לקרינה, מפעיל המכשיר הביט בי בלגלוג, לא מאמין לדבריי, לאחר הבדיקה שארכה כ-20 דקות באתי לרדת מהמיטה וכמעט נפלתי (פשוטו כמשמעו), למזלי הייתה אחות שתפסה אותי בזרוע אחת ובשנייה תפסתי את הקיר, כשאמרתי "אמרתי לכם שאני רגיש" הם הסתכלו עלי במבט מאוד משונה, לקח לי כ-15 דקות לחזור לשליטה מלאה על עצמי.
 
מה שמוזר אצלי הוא שאני לא רגיש לקרינה הנפלטת ממחשבים או נתבים אלחוטיים, ההיפך, אני מרגיש טוב יותר לידם, כשאני בא לתקן מחשב אני דווקא מרגיש מאין "קשר טלפאתי" שאליו אני מייחס את הצלחתי הגבוהה מ-99% בתיקונם.
 
אני נוטה להאמין שכולנו רגישים בצורה זו או אחרת לקרינה באורכים שונים הרי כל הזמן כדור הארץ "מופגז" בקרינה ולדעתי הדבר גורם לנו הרגשה טובה או רעה מסביב לשעון.
 
לדעתי יש להביט על הנושא מנקודת מבט שונה, במקום להתייחס ל-"מה הקרינה גורמת" יש להתייחס ל-"מה הקרינה חוסמת".
 
המלצתי, כבדו את הגוף שלכם ותתרחקו מכול גורם שעושה לו רע.
 



סיפור של שיקה התקבל למערכת ב 12/08/2012 ומוגש כלשונו.






Comments