אנטנות סלולריות

תקציר

סרטונים

סרטון מדידת קרינה מאנטנות סלולריות במרחקים שונים – https://youtu.be/qSpVDjKFD64

סרטון הסבר קצר על אנטנות סלולריות – https://youtu.be/Z4CPo4R5f7g

מאפיינים של אנטנות סלולריות

• אנטנות סלולריות משדרות קרינת רדיו בריבוי תדרים, כל שעות היממה, למרחק רב (כמה קילומטרים) ויוצרות חשיפה כלל גופית.
• מאפיינים יחודיים נוספים של קרינה מאנטות סלולריות, בהשוואה למקורות קרינה אחרים, הם השידור בגזרה רחבה (לכל הכיוונים) , בכפייה, והפיזור הרחב של המקורות בסביבה (אלפי אנטנות סלולריות ברחבי הארץ).
• אנטנות סלולריות מוקמות היום בעיקר כדי להגדיל את יכולת הרשתות למכור יותר שירותים סלולרים ולא כדי לשפר את הקליטה.
• היסטורית ובשל סיבות טכניות, כל דור בסלולרי הצריך, מצריך, ויצריך, פריסה של יותר ויותר אנטנות סלולריות שהוואה לקודמו. כך גם בדור הרביעי והחמישי.
• כל פעם שאתם משתמשים בסלולרי אתם יוצרים או מגדילים את הצורך בעוד אנטנות סלולריות מול הבית או המשרד שלכם.
• התקן לקרינה מאנטנות סלולריות הוא גבוהה ואינו מגן בריאותית (למרות שמו המטעה)

תקן גבוהה והונאת הציבור

• התקן לקרינת רדיו מאנטנות סלולריות נקבע על ידי גוף פרטי ומושפע תעשיה בשם ICNIRP. גוף זה ממליץ על התקן לגוף נוסף מושפע תעשיה EMF PROJECT בארגון הבריאות העולמי. ה EMF PROJECT ממליץ על התקן למשרד הגנת הסביבה. המשרד קורא לתקן בשם המטעה “הסף הבריאותי”. בפועל התקן הוא המלצה , על המלצה, על המלצה, כל אחד מהגופים האלה מפנה לאחר ואף אחד לא לוקח, ולא יקח, אחריות (מקרה קלאסי של “סמוך על סמוך”).
• התקן לקרינת רדיו מאנטנות סלולריות מבוסס על הנחת יסוד שגויה שאין לקרינה זו השפעות ביולוגיות או בריאותיות מתחת לרמה שגורמת לחימום. מתוך כך, התקן גבוהה מאוד ביחס לרמות שגורמות להשפעות בריאותיות וביולוגיות. למעשה התקן מאפשר חשיפה לרמה שבין 400 ו 1000 מיקרו וואט לסנטיימטר רבוע, בעוד בדוח ביואנישיאטיב 2012 ציינו כי כבר החל מרמה של 0.003 ישנן השפעות ביולוגיות משמעותיות.
• על לפי התקן והנחיות המשרד להגנת הסביבה, הקרינה מהאנטנות נמדדת על ידי מדי קרינה איטיים תוך כדי ביצוע ממוצע לכמה דקות.
• שימוש בתקן גבוהה ושיטות מדידה לא נכונות (מדי קרינה איטיים וביצוע ממוצע) מאפשר פריסה של הרבה אנטנות חזקות ומרובות קרינה וחשיפה של הציבור לקרינה מיותרת.
• התקן הגבוהה ושיטות המדידה הלא נכונות מבטיחות שתוצאות מדידת הקרינה יהיו נמוכות מהתקן.
• שימוש בתקן גבוהה מאפשר קבלת אישור “הכל תקין” ויצירת מראית עיין של בקרה ופיקוח, למרות שאין הגנה אמיתית על בריאות הציבור.
• שימוש בתקן גבוהה ושיטות מדידה לא נכונות, מעקבים פיתוח של מערכת תקשורת סלולרית בטוחה יותר ונמוכת קרינה.
• שימוש בתקן גבוה ולא מגן בריאותית גורם למקרים רבים בהם אנשים מפתחים תסמינים, נפגעים, והופכים רגישים לקרינה , גם במקרים ובמקומות בהם הקרינה נמצאת במדידה כ”תקינה”.

פתרונות

• לא נכון להשתמש בטלפון הסלולרי ככלי ראשי או יחיד, ולעשות בו שימוש בסלולרי ובמשרד. השתמשו בקווי.
• לא נכון להשתמש בסלולרי בחללים סגורים, ביחוד לא בשרותים, מקלחת , ממ”ד מקלטים.
• לא נכון להתקין אנטנות סלולריות כל 50 מטר כדי לאפשר את ההתמכרות של הציבור לשימוש בסלולרי ולצורך של חלק מהציבור להשתמש בסלולרי ככלי יחיד גם בבית ולנסות לגלוש עם הסלולרי מהשירותים או מהממ”ד. מי שרוצה לעשות זאת , שיתקין מגבר קרינה=קליטה בבית שלו ויהנה בעצמו מהקליטה=קרינה.
• לדעתי, כמו בכל נושאי הקרינה ההתמודדות הנכונה עם הקרינה מהאנטנות היא לימוד הנושא, מדידת הקרינה, צמצום השימוש והחשיפה ואם אין ברירה אז מיגון.
• הכרה בנזקים , הכרה בנפגעים, קביעת תקן נמוך, הקמת רשת סלולרית אחת נמוכת קרינה , אשר תתן שירות בסיסי לכל החברות ולכל הלקוחות במקום 11 רשתות סלולריות שמשרתות שלוש חברות רשת שונות. במקביל פיתוח דור חדש בסלולרי שיתמקד בצמצום החשיפה לקרינה ולא במהירות.

למה פורסים ואיזו קרינה

במהלך השנים פרסו חברות הסלולר עוד ועוד אנטנות סלולריות ברחבי הערים ובצידי הדרכים. בחחילת הפריסה עשו זאת כדי לשפר את הכיסוי, ובשנים האחרונות עושות זאת בעיקר כדי לשפר את יכולת הרשת לספק תעבורה גבוהה יותר, זאת בהתאם לגידול בשימוש ובצריכה. למעשה כל פעם שאתם מדברים או גולשים בסלולרי או במודם סלולרי אתם מגדילים את הצורך בעוד אנטנה סלולרית מול הבית או המשרד. אנטנות אלו משדרות כל היום וכל הלילה ויוצרות זיהום קרינה בלתי נראה שקשה יחסית למדוד אותו ועוד יותר קשה להבין אותו.

תקן גבוה ולא מגן ומדידות לא נכונות

מדידות לא נכונות, שימוש בתקן גבוה (המגן על התעשיה ולא על בריאות הציבור) יוצרים מצב שבו כמעט כל אנטנה מוקמת תעמוד בתקן הלא מגן ותקבל ציון “תקין” מהמשרד להגנת הסביבה. וחוסר הבנה של הציבור את נושאי הקרינה, המדידה והתקנים מביא לך שההונאה הזו עוברת לה מתחת לראדר של רוב האנשים. קמפיינים של משרדי הממשלה וחברות הסלולר מספרים לציבור כי “יותר אנטנות מורידות את הקרינה” יורידו את הקרינה.

מידע חסר לציבור

כמובן זהו מידע חסר. מי שמבין תחום יוכל להסביר שאנטנה מול החלון שלכם אולי תוריד את רמת הקרינה מהסלולרי, אם ורק אם הוא רשום לאותה רשת ומקבל ממנה שירות. מנגד אנטנה זו יוצרת עוד חשיפה לקרינה רדיו בריבוי תדרים, בחשיפה כלל גופית, 24 שעות ביממה, לכל מי שגר או עובד לידה. זיהום הקרינה הנוצר נהאנטנות אינו נמדד נכון ותוצאות המדידה משווה לתקן גבוה ולא מגן שביחס אליו הכל נחשב “בסדר” ו”תקין”.

“הכל בסדר”

המידע החסר והמגמטי, הפצת הדעה כי יותר אנטנות יורידו את הקרינה, ויצירת הרושם כי התקן מגן ומחמיר, וכי העניין נבדק ונמצא בשליטה נעשה על ידי דוברים, וועדות וגם מדענים, מקומיים ובין לאומיים המושפעים על ידי התעשיה או רוצים ביקרה. כולל שרים, ובעלי תפקידים בארץ שאולי לא עובדים ישירות עבור חברות השסלולר אבל בפועל מקדמים את האינטרסים שלהן לפריסה נוספת של אנטנות ותשתיות סלולריות ואלחוטיות עם מינימום התנגדות ומודעות של הציבור. כל אלה יוצרים מצב בו יש הונאה מסודרת וממוסדת של הציבור בנושא הקרינה ואנטנות.

הונאה מסודרת וממוסדת

ה”הונאה המסודרת הממסדית” הזו מאפשרת הקמת אנטנות קרובות וחזקות החושפות את הציבור לקרינה לא בריאה בעוד רוב הציבור אינו מודע ואינו יכול או יודע לפעול כדי להגן על עצמו, אם על ידי פעולות צמצום חשיפה ומיגון ואם על ידי פעילות נגד הקמה של אנטנות קרובות לביתו. בד בבד ממשיך הציבור בצריכה של שירותים סלולרים ואלחוטיים ללא הבנה של פוטנציאל הנזק הבריאותי, ויוצר ביקוש הולך וגדל לרשתות סלולריות ואלחוטיות.

וידאו – קרינה מאנטנות

וידאו – קרינת רדיו הנמדדת כ500 מטר מאנטנה סלולריות – https://youtu.be/RXkr8YkU-PY

בפרק זה נסביר את נושא הקרינה מהאנטנות, את סוגי האנטנות ומה ניתן לעשות אם מתקנים לכם אנטנה כזו מול הבית.

עוד מידע בקיצור על אנטנות סלולריות 

1. אנטנות סלולריות מקרינות רמת קרינה מסוימת כל הזמן, גם כשאין אף צרכן סלולרי בסביבה.
2. הקרינה הסלולרית מהאנטנות היא בריבוי תדרים (הרבה יותר שידור בתדרים שונים, בהשוואה לשידור מטלפון סלולרי).
3. החשיפה לקרינה מהאנטנות היא בכפייה (לא ניתן להחליט שלא רוצים ולהפסיק את החשיפה) ובצורה כלל גופית (לא רק חשיפה שעיקרה לראש , כמו בעת שיחה בטלפון סלולרי , אלא כל הגוף נחשף, לקרינה.)
4. מדי קרינת הרדיו הרגילים בהם נעשה שימוש בדרך כלל לא מסוגלים למדוד את מלוא קרינת הרדיו-סלולר-אלחוטי המשודרת בכל התדרים בו זמנית. ברוב המקרים המדידה של קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי היא חלקית בלבד.
5. מכיוון שהשידור מהאנטנות הוא בריבוי תדרים, דרוש נתח תדרים כדי באמת לדעת מה היא החשיפה לקרינה.
6. התקן לחשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי הנהוג בארץ מבוסס על הנחת יסוד שאין לקרינת רדיו השפעות ביולוגיות או בריאותיות וכי ההשפעה היחידה היא חימום ברמות קרינה מאוד גבוהות.
7. התקן לחשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי הנהוג בארץ הוא כל כך גבוה ושיטת המדידה אינה נכונה כך שכמעט כל אנטנה סלולרית תעמוד בתקן כבר במרחק של כמה מטרים מהאנטנה (לפרטים נוספים על תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה לחץ כאן…).
8. רמות הקרינה מהאנטנות משתנה מעת לעת , לפי השימוש ברשתות.
9. ככל שיש יותר צרכנים יש יותר קרינה מהאנטנה על ציר הזמן ועל ציר התדר.
10. ככל שיש יותר אנטנות סלולריות גדולות ויותר מתקני גישה אלחוטיים יש יותר חשיפה סביבתית לקרינה.
11. גם מתחת ומאחורי כל אנטנה סלולרית יש קרינה וזאת בשל אונות משנה והחזרים.
12. גם במרחק של כמה קילומטר מהאנטנה הסלולרית אפשר למדוד קרינה, לכן אם אתם רואים אנטנה בחלון יש כנראה קרינה ממנה המגיעה לתוך החדר.
13. רוב הקרינה מהאנטנות הסלולרית נכנסת לבתים בדרך כלל דרך החלונות. חלק קטן יותר דרך הקירות.
14. לרוב האנשים יש בבית יותר קרינה מציוד אלחוטי וסלולרי ביתי, מאשר מקרינה המגיעה מהאנטנה הסלולרית במרחק 200 מטר בחלון.
15. בחלק מהמקרים חברות הסלולר מסתירות האנטנות. מה שמקשה את הזיהוי על ידי תושבים (תמונות של אנטנות מוסתרות או מוסוות בהמשך).
16. למפת אנטנות סלולריות לחצו כאן…

איך להימנע מחשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות ומה לעשות במקרה שיש כזו חשיפה

1. לפני רכישה\השכרה של בית\דירה יש לשים לב האם יש אנטנות סלולריות בטווח ראיה (גם במרחקים גדולים) מחלונות הבית.
2. מומלץ לבצע בדיקות קרינה על ידי מד קרינה ביתי מהיר כדוגמת ה CORNET ED88TPLUS לפני רכישה או השכרה של בית\דירה. בנוסף לקרינה מהאנטנות יש לוודא שאין כניסה של קרינה משכנים, תשתיות אחרות וציוד בתוך הדירה. יש לשים לב גם לקרינה מרשת החשמל בנוסף לקרינת רדיו-סלולר.
   ראו מדריך – חיפוש ומציאת בית נמוך קרינה והעזרו במפת האנטנות הסלולריות
3. במקרה שיש נוף לאנטנות מחלונות הדירה, יש למדוד את הקרינה הנכנסת דרך החלונות והקירות ולהחליט , בהתאם למודעות שלכם לסיכון מהקרינה הזו, בהתאם לרגישות שלכם לקרינה ובהתאם להאם אתם בעצמכם מייצרים בתוך הבית קרינה דומה מציוד אלחוטי וסלולרי, האם הקרינה גבוהה או האם החשיפה סבירה (כמובן מבחינתכם).
4. יש לנסות להעריך האם ניתן למגן את הדירה ומה יהיה המחיר של המיגון. ראו פרק על מיגון קרינת רדיו.
5. במקרה של צורך ואפשרות למגן, ראו מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים
6. כדאי להשתמש במד הקרינה כדי למקם את אזורי הישיבה והשינה באזורים בהם אין חשיפה גבוהה לקרינה.
7. כדאי לשלב את התהליך בתהליך צמצום חשיפה כללי, ראו מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת, מעבר חזרה לשימוש בציוד חוטי.
8. ראו גם הסברים נוספים בסוף הפרק הזה.

הפתרון ברמה הלאומית

את הפסקה הבאה יש להבין, לצטט, לטעון, ולממש במלואה. היא נכונה ואני עומד מאחוריה רק כאשר כל הדברים נאמרים ומבוצעים אך ורק כמקשה אחת ולאחר הכרה בנזקים ובנפגעים של קרינת רדיו גם ברמות מאוד מאוד נמוכות. אני מעריך שיהיו כאלה שיצטטו ממנה רק את מה שנוח להם אבל הם חוטאים לאמת ולכוונתי.

רשת אחת נמוכת קרינה במקום 11 רשתות בזבזניות ומקרינות

לדעתי כדי לשפר הן את נושא הקרינה והן את נושא השירות הנדרש על ידי רוב האוכלוסיה (ואני מקווה שבשנים הבאות רוב האוכלוסיה יבין את הסיכון בשימוש בציוד אלחוטי וסלולר, יבין ששימוש בסלולרי ובאלחוטי מיועד למחוץ לבית ולא בתוך הבית, ויזנח אותו לחלוטין לטובת שימוש בציוד חוטי-קווי ללא קרינת רדיו, אבל בינתיים), ניתן להקים רשת סלולרית אחת שתשרת את כל החברות (כל חברה תקנה זמן אוויר בהנחה מסוימת בהתאם להשקעתה בתשתית), ואשר תהיה נמוכת קרינה. כיום (2021) יש בארץ 11 רשתות סלולר: שתי רשתות דור שני GSM, שלוש רשתות דור שלישי UMTS, שלוש רשתות דור רביעי LTE, ומוקמת רשת דור חמישי, סה”כ 11 רשתות סלולרי. זאת אומרת שבכל תורן של כל חברה דרושות אנטנות לכל סוג רשת. מעבר לרשת אחת שתיתן שירות לכל החברות, בתקן אחד, יאפשר פירוק רוב האנטנות על התרנים (מה שיחסוך לחברות כסף רב), ויאפשר לצמצם לדעתי גם את מספר התרנים עצמם.

תקן נמוך

שיפור התקן והפיכתו לביולוגי ומחיר עד פי 10000 מהתקן היום יאלץ את חברות הסלולר והטכנולוגיה לפתח ותפרוס אנטנות סלולריות נמוכות קרינה שיתנו שירות בסיסי לכל הצרכנים ( למשל על ידי שימוש במתקני שידור בעוצמות של עד 0.1 וואט שידור, על עמודי תאורה, תוך כדי שמירה על מרחקי בטיחות של עשרות מטר מכל דירה, בניין או מקום עבודה, לימודים ומגורים אדם ותוך כדי עמידה בתקני חשיפה של רמות נמוכות מ 0.004 מיקרו וואט לסמ”ר על כל אדם בביתו) ותוך כדי יידוע הציבור על השלכות השימוש בטכנולוגיה האלחוטית והסלולרית ותוך כדי שיפוי הנפגעים.

הכרה בנזקים ובנפגעים

הכרה בנזקים, נפגשים, כולל רגישים לקרינה, תביא לא רק תסייע להם לקבל בחזרה חלק משגרת חייהם, הקלות וסיוע, אלא תאפשר לממשל למדוד את הנזקים מהקרינה ומהשימוש בה וליצור איזון חוזר לשימוש בטכנולוגיה.

כל זה כמובן לא נעשה עד היום, הרבה בגלל שיקולים כלכליים. במקום זה פורסים תרנים ואתרי שידור גדולים, מתקינים עליהם מספר גדול של אנטנות חזקות, מסליקים אנטנות בבתים ועל גגות ומרפסות (מתקני גישה אלחוטיים). כל האנטנות היום משדרות בהספקים גבוהים של עשרות וואט (וואט שידור) ומוכרזות “תקינות” בהשוואה לתוצאות מדידה שהוסגו בבדיקה עם מדי קרינה איטיים בהשוואה לתקן גבוהה מאוד (40-100 מיקרו וואט לסמ”ר בחשיפה כרונית ו400-1000 מיקרו וואט לסמ”ר לחשיפה רגעית,כאשר מרחקי הביטחון הם מטרים בודדים וכאשר הציבור לא מודע לנזקים מהקרינה מהאנטנות ומהציוד האלחוטי והסלולרי שלו.

---

בהרחבה – סוגים של אנטנות סלולריות

אנטנות על תורן

אנטנות סלולר קלאסיות והנפוצות ביותר. כל אנטנה מכסה חלק מהיקף התורן וביחד מכסות כל האנטנות את כל ההיקף. בדרך כלל על תורן אחד מותקנים כמה סטים של אנטנות, לחברות שונות או לתדרים ודורות שונים. לאנטנה זו נדרש אישור בנייה מוועדת הבנייה המחוזית והציבור יכול להתנגד להצבתה. כמו כן דרושים אישורי קרינה מהמשרד להגנת הסביבה אשר בשל התקן הגבוה מאוד והלא מגן רוב האנטנות עומדות בבדיקה והאישור מתקבל אפילו אם רמות הקרינה גבוהות. עד שנות ה 2000 הותקנו תרנים על בניינים (מגורים, תעשייה ומשרדים). מאז נאסרה ההתקנה של תרני אנטנות סלולריות על מבנים.

אנטנות עוקץ

אנטנה יחידה המותקנת בקצה גג. בדרך כלל על גג יותקנו כמה וכמה אנטנות כאלה לקבלת כיסוי היקפי. הדיירים שעל סף דירתם או משרדם מותקנות האנטנות יהיו חשופים לקרינה המתפתחת בסביבת האנטנות, מאונות צד ואונות משניות.

אנטנות סלולר משתפלות

דומה לאנטנת עוקץ, אך מותקנת מגג הבניין בכיוון מטה. גם במקרה הזה אנשים העובדים או גרים בסמוך להתקן יהיו חשופים לאונות הצד והמשנה של האנטנה.

אנטנות סלולר מוסוות 

לאחרונה חברות הסלולר מקימות תרנים של אנטנות סלולריות במסווה של עצים. בעבר חברות הסלולר הסוו את האנטנות שלהן בכל מיני דרכים שונות ומשונות (בתוך דוודים, מבנים מיוחדים, תרנים אמנותיים ועוד) אולי הם חושבים שמה שלא נראה לא יפגע בנו. בכל מקרה ההיגיון ברור, לא ידעו (או לא ישימו לב) לא יתנגדו.

אנטנות על מגדלי מים 

בישובים רבים ניתן לראות מגדלי מים שהפכו לחוות אנטנות, לפעמים אפילו בלב אזור מגורים. במקרים מסוימים האנטנות יהיו גלויות, במקרים אחרים הם יוסתרו על ידי לוחות צמנט או בדרך אחרת.

ב 10/2017 הובא לידיעתי (בתגובה של מר עמוס בריק בקבוצה הפייסבוק “אנטנות סלולריות בקרבה לבתי מגורים – כולנו נגד!!!!!!“) כי מצב זה אינו עומד במוגדר בתקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה 1983) , סעיף 11א.

“הבריכה והשטח המגודר סביב הבריכה, לא ישמשו לכל מטרה זולת הספקת מים, אלא באישור מיוחד מאת המנהל.”

““בריכה” – מבנה המיועד לאגירה, לוויסות ולאספקת מי שתיה; ” להבנתי כולל מגדלי מים או כל מבנה דומה.
קישור – https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Briut19.pdf

הדבר נידון בדוח מבקר המדינה על ליקויים בתאגידי המים – 
http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_358/f3fddd0b-0209-455e-8031-5feaba9cc839/66A-301-water-ver-2.docx

https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/71A/2020-71A-304-Drinking-Water.docx

“בדוח ביקורת תברואה שערך משרד הבריאות במרץ 2012 (להלן – הדוח מ-2012) במתקני המים של תאגיד מי אונו, נמצאו ליקויים חוזרים מביקורת שעשה משרד הבריאות במרץ 2009, טרם הקמת התאגיד, בעת שהטיפול בענייני המים היה באחריות מחלקת המים בעיריית קריית אונו . על פי דוח מ-2012, טרם הותקנה גדר תקנית סביב אחת הבארות, ובנוסף על כך “על מגדל המים עדיין מותקנות אנטנות של חברות סלולריות… התקנה זו אסורה לפי תקנות משרד הבריאות… האנטנות, הכבלים ומתקני השידור הצמודים מהווים הפרעה לתפקוד תקין של המאגר והמגדל ומקור אפשרי לזיהום המים”. משרד הבריאות ציין כי הוא רואה בחומרה את המשך קיומן של האנטנות הסלולריות ודרש לתקן את הליקויים תוך שלושה חודשים, שאם לא כן יפסול לשתייה את מי הבארות ומגדל המים.

בביקורת משרד מבקר המדינה נמצא כי הגדר סביב הבאר הותקנה על ידי התאגיד רק שנה לאחר הביקורת החוזרת של משרד הבריאות בפברואר 2013. עוד נמצא כי במועד סיום הביקורת בינואר 2015 טרם הוסרו האנטנות שעל מגדל המים.

תאגיד מי אונו הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2015 כי האנטנות הותקנו על פי הסכם בין עיריית קריית אונו לחברות הסלולר לפני הקמת התאגיד, וכי התאגיד פנה לעירייה בנושא זה בכתב כבר בשנת 2012.”

בהמשך הדוח ….” משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אונו על שלא תיקן במשך שנים את הליקוי עליו הצביע משרד הבריאות. מתוקף הזכויות שהועברו מהעירייה לתאגיד על מערכות המים והביוב, לרבות על מגדל המים, ומתוקף אחריותו של התאגיד לשמור על איכות המים, על מי אונו לפעול בדחיפות בשיתוף עם העירייה להסרת מתקני השידור והאנטנות בשטח המאגר ומגדל המים, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. כמו כן, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אם התאגיד והעירייה לא יפעלו להסרת המפגע בהקדם, עליו לשקול לפסול את מי השתייה המסופקים מהבארות וממגדל המים. “

מתקני גישה אלחוטיים

מתקני גישה אלחוטיים הם למעשה אנטנות סלולריות לכל דבר. הספק השידור שלהן דומה להספק השידור של גופי שידור על תרנים. מפתח השידור שלהם רחב יותר הן בציר האופקי והן באנכי. באחד מחדרי הבניין מצויים בדרך כלל כל המשדרים וציוד נלווה נוסף לאנטנות. לפעמים נעשים שינויים בתשתית החשמל של הבניין כדי לאפשר עבודתן של האנטות. לפעמים מותקנים כבלים חיצוניים לבניין בין חדר המשדרים לבין האנטנות על הגג או במרפסת.

שימו לב שלמרות שחברות הסלולר טוענות כי מדובר באנטנות קטנות ונמוכות קרינה, למעשה ניזונות האנטנות מאותם משדרים כמו אנטנות גדולות ועוצמת השידור שלהן דומה. מה ששונה הוא צורת ההקרנה שלהן על סביבתם שהיא רחבה יותר (בזיות גדולות יותר).

מתקן גישה אלחוטי בחוק הבז”ק

חוק הבזק מאפשר הקמת מתקנים דומים לשימוש בתקשורת קווית (כדי להתגבר על מכשול באופן אלחוטי) וזאת ללא צורך בהיתר בנייה מוועדת הבנייה המחוזית. בחוק לא מדובר על אנטנות סלולריות אלא על טכנולוגיה אלחוטית מנקודה לנקודה. חברות הסלולר משתמשות בפרצה זו בחוק על ידי הכנסת אנטנות סלולריות לתוך קופסה במידות המצוינות בחוק (80X50X30). כדי לעמוד בתנאי הפטור האנטנות חייבות להיות מותקנות על גג עליון ולא על “מרפסות” או “מרפסות גג”, לא על גג שאינו עליון ולא בדירה. האנטנות חייבות להיות צמודות למבנה ולא על תורן או עמוד.

חוק הבז”ק – https://www.nevo.co.il/law_html/law01/032_002.htm#hed217

ציטוט החוק מתוך אתר נבו (הוראות שעה הן השינוי שהוכנס בחוק ומאפשר לתחזק מתקני כאלה , להחליפם ונותן פתח להתקנה של עוד מתקני גישה למרות התהליך שבוצע במסגרת הבג”ץ בו בוטל השימוש בפתור על ידי החברות הוותיקות. עוד על תקנות השעה בהמשך דף זה):

פטור למיתקן גישה אלחוטית
266ג. (א)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי בעל רישיון, אינם טעונים היתר לפי סעיף 145; שר האוצר, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.
           (ב)  בסעיף זה, “בעל רישיון” – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התקשורת, ו”מיתקן גישה אלחוטית”, “מיתקן עגינה” ו”גג בנין” – כהגדרתם בסעיף 27א לחוק התקשורת.




פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית   הוראת שעה
266ג1. (א) בסעיף זה –
           “מהנדס מבנים” – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים;
           “מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” ו”בעל רישיון” – כהגדרתם בסעיף 202ב(א).
           (ב)  עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטור מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
(1)   העבודה מתבצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל”ב-1972, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי אותה פקודה;
(2)   ניתן אישור הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס”ו-2006, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק האמור וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
(3)   בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
(4)   שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
(5)   גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
(6)   גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
(7)   חוזק תורן המיתקן באמצעות  מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
(8)   חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;
(9)   בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
           (ג)   15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
           (ד)  בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
           (ה)  הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
           (ו)   הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע”ח-2018.

מהו “גג בניין”?

לפי סעיף 27א, אפשרית ההתקנה של מתקן גישה אלחוטית אך ורק בגג בניין. להבנתי (ולהבנת שופטים בתקדימים שונים, ראו בהמשך) גג בניין הוא הגג הגבוהה יותר במבנה. במקרה של גג רעפים יחשב כל גג הרעפים כולל חלק עליון של קיר הבניין הצמוד כגג הבניין. להבנתי (ושוב בהתאם לתקדימים) מרפסות גג אינן גג בניין כי מעליהן יש מפלס גג נוסף (לא חייבת להיות חפיפה). בבניין שיש בו פיר של מעלית הבולט מעל מפלס גג הבניין, להבנתי רק גג פיר המעלית הוא גג בניין עליון.

נוסח החוק מתוך אתר נבו: 

הגדרות ופרשנות (תיקון מס’ 25) תשס”א-2001
27א.  (א)  בסימן זה –
          “גג בנין”, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
          “מיתקן גישה אלחוטית” – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30d50d80 ס”מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה;
          “מיתקן עגינה” – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
          (ב)  למונחים אחרים בסימן זה תהא המשמעות שיש להם בסעיף 17א.


התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות (תיקון מס’ 25) תשס”א-2001
27ב.  (א)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות סימן זה.
          (ב)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה, פטורה מהיתר לפי פרק ה’ לחוק האמור.
          (ג)   לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה ביד השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
          (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

התקנה בנכס פרטי בבית משותף

לפי סעיף 27ג ההתקנה בנכס פרטי בבניין משותף מצריכה שורה של תנאים. הבולט בהם הוא סעיף ב1 , בו נדרשת הודעה לנציגות ועד הבית. לכאורה אם לא ניתנה הודעה כזו (הרושם שלי שרוב מתקני הגישה מותקנים ללא ידיעת השכנים) נפל פגם בתהליך האישור וההתקנה אינה עומדת בתנאי הפתור.
נוסח החוק מתוך אתר נבו

התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון מס’ 25) תשס”א-2001
27ג.   (א)  ביקש בעל דירה בבית משותף (בסימן זה – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבנין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
(1)   המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
(2)   המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את  ההתקנה;
(3)   המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה  אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
(4)   המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור בסעיף 27ב(ג);
(5)   מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
          (ב)  (1)   פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף, וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה;
(2)   המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות חוק התכנון והבניה.
          (ג)   החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
          (ד)  הוראות סימן ד’ לפרק ו’ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

המצב בשטח

בדרך כלל חברות הסלולר מתקינות את האנטנות במרפסות גג (ולא גג עליון) ולעיתים אפילו משתמשים בהגבהה לקופסה המכילה את האנטנות. יש לציין כי רבות מהאנטנות הסלולריות המותקנות כמתקני גישה אינן עומדות לכאורה בתנאי הפטור (לחצו כאן כדי לקרוא כיצד להתמודד מול אנטנות סלולריות מול או מעל הדירה שלכם). כדי להסתיר את האנטנות מהשכנים והציבור לפעמים בונים ללא אישור גדר פלסטיק לבנה החורגת מגבול הבניין או מציבים עציצים ועצים מפלסטיק.

אז מה עושים אם מתקני הגישה לא על גג עליון?

לכן במקרה כזה יש לפנות לעייריה. אלא יגידו לכם שאין להם מה לעשות כי אלו מתקני גישה ומחוץ לסמכותם. אתם צריכים להסביר להם שבמקרה שהאנטנות לא מותקנות על גג עליון הן לא חוסות תחת הפתור של מתקני גישה ולכן לכאורה יש לעירייה סמכות לדרוש הסרתן. כמו כן במקרה שיש גדר או מבנה הסתרה העירייה תוכל לפעול נגד קייומו, כמו גם נגד הפרות בנייה שונות בנכס. יש להדגיש כי חייבים ללמוד את הנושא ולהסבירו לעירייה. אפשרי שבעירייה לא ירצו לצאת נגד האנטנות וחברות הסלולר, עליכם לשכנע אותם לפעול לפי החוק.

על איך להיאבק בהקמת אנטנות ראו פוסט בבלוג שלי בנושא –
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2061043

במהלך השנים הוגשו מספר תביעות נגד הקמה של מתקני גישה אלחוטיים. 

לפי פסק דין בית משפט השלום בפתח תקווה בע”א 30943-08-133 הוט מוביל בע”מ נ’ מועצה מקומית גבעת שמואל ואח’ קבעה כב’ השופטת שלהבת קמיר-וייס (עמוד 4) כי גודל המתקן הוא מצטבר ולכן התנאי הוא שסה”כ גודל המתקנים המותקנים על הגג לא יעלה על גודל מצטבר של 80X50X30 ס”מ.

כמו כן קבעה כבוד השופטת כי החדר בדירת מגורים, בו הותקנו המשדרים וציוד האנטנות, חייב בקבלת היתר לשימוש חורג לפי סעיף 146 לחוק זאת מכיוון שהציוד בו רב וגדול, משום שהוא פולט חום ניכר, ובשילוב עם העבודה שמדובר בציוד שידור שיש סכנת קרינה לצידו (ראו עמוד 7-8 בספק הדין).

בית המשפט המחוזי – אנטנות סלולריות קטנות אינן מתקני גישה אלחוטיים

בשנת 2008, שופטת בית המשפט המחוזי, שיצר, קבעה ” כי טענת החברות הסלולריות מבוססת על הגדרות שגויות וכי בחלוקת המתקן לשניים, יצרו החברות למעשה פיקציה” וכי “גודל המתקן המותר בחוק מתייחס למתקן כולו על כל חלקיו. לכן, קבעה, כי החלק הנמצא בקופסה על גג הבניין אינו עומד בפני עצמו, וככזה אינו מוגדר כמתקן גישה אלחוטית, אלא רק חלק ממנו.
ממשיך מתוך מאמר בגלובס – “השופטת הבהירה כי הפטור מהיתר בנייה חל כיום רק על מתקנים בשיטה הנייחת, וכי תמיכה לקביעה זו מצויה בדברי ההסבר לתיקון לחוק, בו נקבע הפטור. השופטת הסבירה כי הכוונה הראשונית היתה להעניק את הפטור למתקנים ברשת הנייחת, כדי לעודד תחרות מול בזק, כיוון שלא היו לה מתחרים. ואולם – בכל הנוגע לחברות הסלולר – ההגיון שהניע את חקיקת התיקון לא התקיים.” 
קישור – http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000346987&fid=829

בג”ץ נגד השימוש של חברות הסלולר בפתור למתקני גישה אלחוטיים

נושא השימוש בפטור לאנטנות סלולריות כמתקני גישה אלחוטיים נמצא בבג”ץ החל משנת 2007. בשנת 2010 קבע היועץ המשפטי לממשלה כי חברות הסלולר ניצלו את הפטור לרעה וכי מתקני הגישה הסלולריים אינם זכאים לפטור. מצד שני איפשר היועץ המשפטי לממשלה לחברות הסלולר החדשות להמשיך להשתמש בפטור. מדי שנה מחודש הפטור לשמחת חברות הסלולר ולדאבון לבם של נפגעי הקרינה.

מתוך אתר היועץ המשפטי לממשלה: “נזכיר, כי עוד בשנת 2009 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שלא ניתן להמשיך להקים בפטור מהיתר בנייה מתקני גישה אלחוטית נוספים מבלי שיותקנו על-ידי שר הפנים תקנות “מאזנות”. ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה בשנים 2010-2011 שלושה דיונים בטיוטת תקנות “מאזנות” שהובאה לאישורה, אולם לא אישרה אותן עד היום בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה השונים.”

בסוף שנת 2013 קבע היועץ המשפטי לממשלה, וינשטיין, כי יש לקבל את העתירות לבג”ץ ואסור על הקמת מתקני גישה אלחוטיים-סלולריים. הפסקה הבאה מתוך אתר היועץ המשפטי לממשלה: “בצעד נדיר, מכיוון שלא הותקנו עד כה תקנות “מאזנות” – וזאת למרות שחלפו יותר מארבע שנים מאז שקבע היועץ לשעבר מזוז כי יש הכרח בהתקנתן, ולמרות שחלפו למעלה משלוש שנים מאז שניתן הצו הארעי לבקשת היועץ המשפטי הנוכחי – הודיע היום וינשטיין לבג”ץ כי יש מקום לקבל את שתי העתירות, ולתת צו מוחלט שיאסור על הקמתם בפטור מהיתר בנייה של מתקני גישה אלחוטית נוספים, וזאת עד להתקנתן של תקנות “מאזנות”.”

בשנת 2014 צומצם הפטור כך שרק חברות הסלולר החדשות גולן טלקום והוט מוביל יקבלו הגנת ינקות ויכולות להשתמש בפטור להקים את הרשת שלהן. כתוצאה מכך רוב האנטנות של החברות הללו היות מתקני גישה אלחוטיים. 

בשנת 2016 התאחדו החברות החדשות עם חברות ותיקות והקימו רשת משותפת. כחלק מהתהליך פרקו חברות הסלולר החדשות חלק מהאנטנות שלהן, בניהן מתקני גישה רבים. לדעתי והבנתי את הפטור, אין יותר זכות לחברות הסלולר החדשות להגנת ינקות ולכן אין להם צידוק להקמת מתקני גישה חדשים.

לקראת סוף שנת 2017 החלו בקידום תקנות חדשות שינציחו את השימוש בפתור לרשת הסלולרית, יאפשרו הקמה של מתקני גישה חדשים, העתקת מתקנים קיימים לכתובת אחרת, תחזוקה של מתקניים קיימים כדוגמת הוספת אנטנות או שדרוג לדור חדש, יקצרו ויגבילו את הדיון בוועדות בהקמת מתקני הגישה, כל זאת על חשבון זכויות הציבור ותוך כדי סיכון נוסף של הציבור הגר בסמוך למתקני הגישה. 

הסעיפים הבעייתיים בתקנות:

1. סעיף 1, שורה 7 בטבלה – מגדירים את מתקן הגישה לראשונה כמתקן לשימוש בשיטה התאית, 
2. סעיפים ד1 וד2 – מאפשרים לחברת סלולר להחליף מיקום של מתקן גישה (למעשה לפרק מתקן שאין בו צורך על גג אחד ולהקים במקומו מתקן חדש במיקום אחר), ולתחזק מתקנים (למעשה לשדרג אותם לדור חדש) . 
3. סעיף 3 על תת הסעיפים בו מגדיר כי על מהנדס הוועדה לאשר עמידה בתנאים המקדמים של הבקשה תוך 14.
4. סעיף 4א קובע כי על המהנדס לתת החלטתו עד 25 יום. ללא פרסום כוונת ההקמה וללא קבלת ודיון בהתנגדויות הציבור (תת סעיף ב). 
5. סעיף 4ב – מי שבדרך פלא רואה עצמו נפגע מהחלטת המהנדס (לדעתי מדובר על חברות הסלולר ולא על אזרחים) יכול להגיש השגות לראש ועדת הערר תוך 15 יום בלבד. המהנדס ישיב תוך 15 , ותוך 25 יום תתן ועדת הערר את ההחלטה. 
6. סעיף 5 – רק לאחר אישור הבקשה יתבצע ידוע של בעלי הקרקע או הבניין (השכנים במקרה של בית משותף).

התקנות מבואות ומוסברות בפוסט הבא – http://norad4uh.blogspot.com/2018/01/blog-post_5.html

כתבות וסרטונים בנושא מתקני גישה אלחוטיים:

• כתבת תחקיר בנושא דירות המסתור של חברות הסלולר -“עושות חשבון – ערוץ 10”
• פריירים של חברות הסלולר – חלק א’ 
• פריירים של חברות הסלולר – חלק ב’

תמונות של עוד מתקני גישה מרחבי הארץ

מיקרוסל

אנטנות אלה מיועדות לכיסוי בתוך מבנים. בדרך כלל הספק השידור של אנטנות אלא נמוך יחסית לאנטנות חיצוניות וכך גם שטח הכיסוי שלהן. משתמשים בהן בתוך מבנים, קניונים, בתי חולים, חניונים ומשרדים בגלוי ובנסתר. במקרים רבים מותקנות אנטנות אלה בסמיכות גדולה לאנשים שעובדים או יושבים או נמצאים שעות ארוכות במרחק קטן (פחות משלושה-חמישה מטרים) בסמוך לאנטנה. אנשים אלו יחשפו לקרינה הקבועה מאנטנות המיקרוסל, זאת בנוסף לקרינה מהסלולריים שלהם, מציוד אלחוטי על השולחן או בחדר או בבית . כאמור האנטנות הללו בדרך כלל בעלות הספק שידור נמוך (לא תמיד מעיד על החשיפה עצמה כי גם בקרבה למקור שידור בעל הספק נמוך יש רמות גבוהות של קרינה) ולכן חוסות תחת פטור מהיתרים ובדיקות. לדעתי אין להתקין מיקרוסלים במקומות בהם שוהים אנשים, גרים אנשים או עובדים אנשים. אם בכל זאת בוחרים להתקין אנטנות אלו בתוך מבנים, או בסמוך אליהם, רצוי שיהיו רחוקים לפחות 10 מטר מכל אדם.

בתמונה – אנטנת מיקרוסל 

אנטנות מיקרוגל

אנטנות אלה הנראות כמו תוף, משמשות לתקשורת אלחוטית סלולרית מנקודה לנקודה, בדרך כלל בין תא סלולרי לאנטנות המשנה שלו, ובין תא לתא.

תמונות של אנטנות סלולריות מוסתרות או מוסוות

כאמור בחלק מהמקרים פועלות חברות הסלולר כדי להסתיר את האנטנות. הסתרה בגליל, מאחורי גדר, בקופסא, הסוואה כעץ, או בדרכים אחרות. הסתרה מגדילה את הסיכוי שפחות אנשים יזהו שזו אנטנה סלולרית, ולכן פחות מהם מתנגדים להקמה או להמשך הפעלתה .

הקרינה מהאנטנות הסלולריות

אנטנות סלולריות משדרות ופולטות קרינת רדיו בתדרים גבוהים. עוצמת השידור של המשדר נמדד בוואטים (WATT ) ולכל אנטנה שבח (הגבר) מסוים. עוצמת השידור מהאנטנה נקראת “הספק שידור יעיל” (Effective Isotropic Radiated Power   ==  EIRP) ונמדדת גם היא בוואט (הספק המשדר כפול השבח של האנטנה). עוצמת הקרינה באוויר נקראת צפיפות הספק והיא נמדדת ביחידות של מילי וואט למטר רבוע ( mW/m² ) או ביחידות של מיקרו וואט לסנטימטר רבוע (  (uW/cm². קרינה זו מורכבת משני שדות, מגנטי וחשמלי. השדה המגנטי פחות משמעותי באנטנות סלולריות. את השדה החשמלי ניתן למדוד ביחידות של וולט למטר ( V/m ). רוב מדי הקרינה מודדים בעצם את השדה החשמלי ומבצעים המרה מתמטית ליחידות של צפיפות הספק.

קרינה רציפה 24 שעות ביממה

אנטנות סלולריות פולטות קרינה גם כאשר הן אינן מעבירות שיחות. שידור אותות בקרה נועד כדי ליידע את מכשירי הסלולר בסביבה כי האנטנה קיימת, נותנת שירות ובמקרה שתתקבל שיחה היא תתקבל דרך האנטנה הזו. די בשידורי אותות הבקרה של האנטנה כדי ליצור מפגע קרינה. ככל שהתעבורה גדלה רמות הקרינה מהאנטנה (הן במישור הזמן והן במישור התדר) יגדלו. בכל מקרה, הקרינה מאנטנות סלולריות קיימת בכל שעות היממה ועוצמתה משתנה על פני היום והלילה, בתלות בצריכה.

ריבוי תדרים וריבוי מקורות

אנטנה סלולרית משדרת בכמה וכמה תדרים שונים. כמו כן, על תורן סלולר מצויות בדרך כלל כמה אנטנות, מכמה סוגים ולפעמים גם מכמה חברות. עובדה זו גורמת לכך שמדידת הקרינה מהאנטנות, באמצעות רוב מדי הקרינה, תהיה חלקית בלבד וזאת בגלל מגבלות מכשירי המדידה (תדר דגימה, slew-rate, אופן המדידה והחישובים,  ועוד). כמו כן, אות השידור מהאנטנות משתנה באופן מאוד מהיר ומדים איטיים יחסית יראו תמונה חלקית מאוד של הקרינה המשודרת מהאנטנה.

מדים פשוטים יאפשרו לזהות את הקרינה מהאנטנות ולראות שינוי ברמות במשך היום, לאפשר בדיקה לפני ואחרי התקנה של מיגון, אבל לא יכולים (למרות שבארץ משתמשים בהם אפילו למדידות רשמיות) לאפשר למודד לעמוד את הסיכון הבריאותי. 

דרוש נתח תדרים

מהסיבות המצוינות לעיל מומלץ לבצע מדידות קרינה וניתוח קרינה מאנטנות סלולריות על ידי נתח תדרים מהיר. ככל שתדר האות הוא גבוה יותר דרוש נתח תדרים מהיר יותר בעל תדר דגימה גבוה יותר (באנטנות סלולריות מדובר, בדרך כלל, במדידה של אותות בתדרים בין 0.5 ל 3 GHz, ולפעמים אפילו בתדרים יותר גבוהים). נתח התדרים יראו לאחר סריקה את כל האותות המשודרים בתחום התדר הנבדק ואת רמתם (בדרך כלל ביחידות של dBm). הערכה של ההשפעה הבריאותית צריכה להתבצע (לא נעשה כך היום בארץ) על ידי שקלול מספר האותות, תדריהם, עוצמות השידור המקסימליות, מינימליות וממוצעות שנמדדו בזמן ארוך יחסית (על פני יותר מ-6 דקות).

חשיפה כלל גופית אחידה

להבדיל ממקורות קרינה אחרים, כגון טלפון סלולרי או מחשב אלחוטי,  החשיפה לקרינה מהאנטנות הסלולריות היא כלל גופית, באופן אחיד יותר. להבדיל מבעת שימוש בטלפון סלולרי, התרחקות של חצי מטר נוסף מאנטנה סלולרית לא תוריד משמעותית את עוצמת הקרינה.

כניסת הקרינה לבית בעיקר דרך חלונות

קרינה מאנטנות סלולריות נכנסת לבתים, בדרך כלל, דרך חלונות או דרך חומרי בנייה קלים כמו קירות גבס. לעץ יש יכולת הנחתה חלקית של הקרינה. לבלוקים, בטון ואבן יש הנחתה טובה של עד 90%.

לזכוכית אין כל הנחתה ולכן רוב הקרינה מהאנטנות הסלולריות נכנסת לבתים דרך החלונות. כלל יסוד הוא שאם רואים מהחלון אנטנה סלולרית אזי בטוח שנכנסת קרינה מהחלון ונותר רק למדוד את הקרינה ולהחליט על מיגון החלון.

ניתן למגן חלונות על ידי וילונות בד או ציפוי חצי שקוף על החלון עצמו. ניתן למגן את הקירות עצמם על ידי צביעתם בצבע חוסם קרינה.

לחץ כאן כדי לקרוא על מיגון קרינה מאנטנות סלולריות (בתדר גבוה)…

מקורות קרינה חזקים יותר בתוך הבית

כאמור, ברוב הבתים בארץ, רמות הקרינה בתוך הבית ממכשירים פולטי קרינה ביתיים יהיו גבוהות מרמות הקרינה מהאנטנה הסלולרית עצמה. לכן לפני כל חשש או פעולה בנוגע לקרינה מהאנטנות הסלולריות מול חלונכם אני מציע לכם לטפל ולבטל את מקורות הקרינה בתוך הבית. רבים רבים מתלוננים על האנטנות אבל משתמשים בסלולרי, בטלפוניים אלחוטיים ובWIFI בתוך הבית. כאשר חושבים על מיגון הבית יש חובה לבטל קודם כל את מקורות הקרינה בתוך הבית.

השוואה בין קרינה מטלפון סלולרי לקרינה מאנטנות סלולריות

האם נכונה האמרה “יותר אנטנות פחות קרינה”?

אמרה זו נכונה רק חלקית, חלקית מאוד. ראשית, הקרינה שתקטן היא בדרך כלל הקרינה מהמכשיר הסלולרי של המשתמש ורק אם הוא מסוג הרשת בה האנטנה תומכת. חוץ מהקרינה אותה סופג המשתמש מהמכשיר הסלולרי שלו בעת שיחה (אשר על משך השיחה הוא יכול לשלוט)  סופגים המשתמשים והלא משתמשים קרינה מהאנטנות בסביבתם כל הזמן, בריבוי תדרים, ברוב חלקי כל שנייה, גם כאשר ואם הם לא מדברים בסלולרי. 

בנוסף האמרה נכונה רק אם התעבורה ברשת הסלולרית תישאר קבועה. אנטנות סלולריות לא מוקמות כדי להוריד את הקרינה אלא כדי לשפר את הכיסוי הסלולרי בסביבה וכדי לאפשר תעבורת נתונים גדולה ומהירה יותר. בעצם אנטנות סלולריות מוקמות כדי לאפשר לחברות הסלולר למכור עוד ועוד דקות אוויר ועוד ועוד שירותים. מניסיון העבר אנחנו למדים כי כל הזמן רמות התעבורה גדלות ואיתן גדלה החשיפה של הציבור לקרינה (בציר הזמן ובציר התדר). כמו כן ריבוי אנטנות גורם לכך שיותר ויותר אנשים נחשפים לקרינה מהאנטנות שהוקמו מול ביתם במרחקים קטנים.

עוד מצב שהסלולרי לא ישדר פחות (זמן ועוצמה) הוא אם השתנתה שיטת השידור בסלולרי לכזו שמשדרת יותר זמן ויותר חזק. זה למעשה מה שקרה בדורות הרביעי והחשמלי והסלולריים בדורות האלה משדרים יותר זמן ויותר חזק , ברוב המדידות שעשיתי עם מד מהיר, ברוב המקומות שמדדתי, בהשוואה לאותו סלולרי כאשר הוא מוגדר לשדר בדור שלוש.

בישראל הסיבות להקמת עוד אנטנות הן שיפור הכיסוי ושיפור יכולת התעבורה של הרשת. חברות הסלולר מתקינות את המספר המינימלי של אנטנות על מנת לספק את הכיסוי ואת התעבורה של הרשת הסלולרית לפי הדרישה מהצרכנים. חברות הסלולר אינן מתקינות אנטנות כדי להוריד את רמות הקרינה. 

בשנת 2004 ביקרתי בעיר סאנגיין בסין ובהונג-קונג הסמוכה, לצורך עבודה. בסאנגיין ובהונג-קונג הייתה פרוסה רשת סלולרית מבוזרת בעלת אנטנות זעירות (כל אחת בגודל של עט כתיבה) ובעוצמת שידור נמוכה מאוד. האנטנות הללו הותקנו על עמודי חשמל ותאורה גבוהים באמצע הכבישים (לרוב כבישים של 4 מסלולים ויותר לכל כיוון) בכל רחבי העיר. כך שבדרך כלל נשמר מרחק ביטחון גדול של כמה עשרות מטרים מאנשים ששהו ברכבים, ברחובות ובבתי המגורים בסביבה. האנטנות עבדו בקבוצות, כאשר לא היו בסביבה משתמשים פעילים בסלולר, רוב האנטנות בקבוצה כבו, ומספר קטן של אנטנות המשיכו לשדר את קווי הבקרה של הרשת. כאשר היו משתמשי סלולר פעילים, האנטנות הדליקו את עצמן כדי לספק את הצריכה. שימוש בטכנולוגיה זו יכול (בתנאים מסוימים) להטיב ולשפר את השירות ולצמצם את חשיפתנו לקרינה, אך רק אם יבנו את הרשת בצורה נכונה ויקחו בחשבון את ההשלכות הבריאותיות של קרינת הרדיו. פתרון זה הינו יקר ומורכב ולכן כנראה חברות הסלולר הישראליות מעדיפות אנטנות גדולות יחסית ומקרינות, גם בלב ערים, גם מול מוסדות חינוך ובגם בין ומול בתי מגורים.

יש לציין כי גם במצב של רשת סלולרית מבוזרת ונמוכת קרינה עדיין המשתמש מייצר בעצמו את הביקוש ונחשף לקרינה מהסלולרי שלו ולכן עדיין יש חשיבות גבוהה לצמצום השימוש בסלולרי כדי להקטין את הקרינה הסביבתית ואת החשיפה האישית לקרינה מהמכשיר האישי של הצרכן.

האם מתחת לאנטנה הסלולרית אין קרינה?

לכל אנטנה סלולרית יש אונה ראשית ואונות משניות. האונות המשניות כן מגיעות אל מתחת לאנטנה. אונות הממשנה יעברו את התקרה והקירות ויגיעו גם ליושבים מתחת לאנטנה, ביחוד בקומה מתחתיה. כמו כן ברגע שיש מבנים, או כבישים מסביב לאנטנה, החזרי קרינה יעשו דרכם ויפגעו במי שנמצא מתחת לאנטנה. רמות הקרינה מההחזרים ומעונות המשנה מתחת לאנטנה הן נמוכות מהרמות מול האנטנות באותו מרחק, אבל כאשר מבינים באיזו רמות נגרמות השפעות ביולוגיות ובריאותיות בחשיפה לקרינת רדיו מבינים בדרך כלל שגם מתחת לאנטנה הרמות אינן בריאות ולא מוסיפות בריאות. לכן בעולם האמיתי גם מי שנמצא מתחת לאנטנה מוקרן ממנה וצפוי לסבול מהקרינה.

האמונה כאילו מתחת לאנטנה אין קרינה מקורה בדרך כלל בחוסר הבנה של הנושא, WISHFULL THINKING, מדידה עם מדים איטיים ולא רגישים , ואמונה שהתקן הגבוהה מגן על בריאות ואם הקרינה נמוכה ממערך מסויים , נמוך ביחס לתקן , למשל רמה של 1 מיקרו וואט לסמ”ר, ביחס לתקן של 1000 מיקרו וואט למס”ר, אז “הכל בסדר” וזה לא קרינה.

במציאות, ורואים את זה עם מד קרינה מהיר ורגיש, מתחת לאנטנה יש קרינת רדיו. המקור שלהם הוא בעיקר אונות משנה וצד של האנטנה וגם החזרים. הקרינה תהיה נמוכה מהקרינה שיש ממש מול האנטנה באותו מרחק, אבל עדיין תהיה קרינה ברמה לא בריאה שאנשים שהם רגישים לקרינה יגיבו תוך זמן קצר.

כאמור קרינה כזו תהיה ביחוד בקומה מתחת לאנטנה שם יש פריצות של קרינה דרך התקרה ותדר הקירות. בנוסף יהיו החזרים מביניינים ליד. בלי שום קשר תהיה קרינת רדיו מציוד אלחוטי וסלולרי של האנשים העובדים בבניין.

משתמשים בסלולרי אך לא רוצים אנטנות סלולריות

מי שמשתמש כל היום בסלולרי שלא יתפלא שמקימים לו אנטנות סלולריות מול החלון. הטלפונים הסלולריים חייבים אנטנות סלולריות כדי לעבוד. ככל שהצריכה גדלה וכמות המשתמשים הסלולריים גדלה כך צריך יותר אנטנות סלולריות. גם כניסה של חברות סלולר חדשות לשוק (כדוגמת גולן והוט בשנת 2012) מצריכה פריסה של עוד ועוד אנטנות סלולריות ופגיעה בעוד ועוד אנשים.

האם יש אנטנות סלולריות בקרבת ביתי?

חפשו אנטנות סלולריות בסביבת המגורים, העבודה והנופש שלכם על פי שימוש במפות בעמוד הבא:
https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas/cellphone-antenna-maps/

דפי משנה

מחאה ופעילות נגד הקמה והפעלה של אנטנות סלולריות

מפת אנטנות סלולריות ומשדרים אחרים

מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים