ידע‏ > ‏

רשת אלחוטית בבתי ספר - ישן



משרד החינוך פורס ראוטרים אלחוטיים ומכניסים טאבלטים ומחשבים בשיטת BYOD לבתי הספר (ממליץ חוטי ובפועל פורס אלחוטי) ובכך מגדיל את עומס החשיפה של התלמידים והמורים לקרינה בלתי מייננת בבית הספר. בדיקות הקרינה שמבוצעות בבתי הספר לרוב מבוצעות על ידי מדי קרינה לא מתאימים ואופן ביצוען אינו מתאים למדידת WIFI . התקן שנעשה בו שימוש מבוסס על אפקט חום בלבד של הקרינהעל אף שתוצאות הבדיקה מוצגות כאפסיות, הילדים נחשפים לקרינה גבוהה על ציר הזמן והתדר, בכפייה, בכל שעות הלימודים. קרינה זו גבוהה יותר, על ציר הזמן והתדר, מהחשיפה ברוב הבתים בהם יש שימוש באלחוטי ובסלולרי (לא שאני ממליץ על שימוש בציוד אלחוטי או סלולרי בבתים אבל בבית ספר אלחוטי החשיפה יכולה להיות הרבה יותר גרועה) וזאת בשל ריבוי המקורות בחדר הכיתה, מספר השידורים בשניה, צפיפות המשדרים ומשך החשיפה. ילדים רבים כבר נפגעו מהקרינה הזו וחשים כאבי ראש, סחרחורות, עייפות, ותסמינים נוספים בימים בהם הם באים לבית הספר. משרד החינוך ומשרד הבריאות מתכחשים לנפגעים ולנזקים. מעבר לבעית הקרינה מהציוד האלחוטי בכיתות, קיימת בעיית הגדלת זמן המסך של הילדים, נושא השיוויון בין הילדים ובעיות ארגונומייות בשל השימוש בטאבלטים.
אל תתנו למשרד החינוך להקריב את ילדכם על מזבח החדשנות, הוציאו ילדכם מהכיתות ודרשו לכבות את האלחוטי לאלתר! 

בקיצור רב - רשת אלחוטית וזיהום קרינה בכיתות ובבתי ספר

  1. משרד החינוך מצהיר כי יש לאסור שימוש בסלולרי בבתי הספר וכי יש לפרוס רשתות מחשבים חוטיות בבתי הספר. 
  2. בפועל פורס המשרד רשתות מחשבים אלחוטיות בבתי הספר כאופציה יחידה, ואינו אוכף את האיסור בהכנסה ושימוש בסלולרי בבתי הספר.
  3. בשנת 2014 החל משרד החינוך לקדם תוכנית BYOD ("הבאת המכשיר שלך")בה התלמידים והוריהם נדרשים לרכוש ציוד קצה (מחשבים או טאבלטים) ולהביאם לביתי הספר. לביצוע התוכנית בבית ספר דרושה הסכמת 70% מההורים. הציוד הנרכש הוא אלחוטי. אופן השימוש בו הוא אלחוטי. כוונת המשרד היא כי השימוש יבוצע בכל שיעור ושיעור וכך תגדל החשיפה של התלמידים לקרינה בצורה משמעותית מאוד. 
  4. בחלק מהמיקרים במסגרת פרויקט BYOD, נדרשים ההורים לחתום על מסמך המאשר השתתפות ילדיהם בתוכנית. אפשרי שלאחר שיתגלו נזקים ונפגעים בילדים ישתמש המשרד במסמך זה כאילו אישר ההורה לילדו להחשף לקרינה ובכך האחריות היא על ההורה.
  5. הדרישה מההורים לשלם מכספם תשלום נוסף על הטאבלטים במסגרת "תשלומי רכישה מרצון" היא אינה חוקית אלא אם כן התקבלה הסכמה של 100% מההורים (ובדרך כלל מוגבל ב250 ש"ח ולא לרכישת טאבלטים וביטוח שעלותם אלפי שקלים).
  6. משרד החינוך פרסם ואמר מספר פעמים(גם לבג"ץ) כי פרס רשת חוטית בבתי ספר רבים. למעשה הרשת החוטית, אם נפרסת, מגיעה רק עד המורה, בעוד הרשת האלחוטית עובדת והתלמידים משתמשים באלחוטי ובסלולרי. למעשה יותר משרד החינוך מצג שווא כי יש בבתי ספר רבים רשת חוטית בעוד יש בתי ספר ספורים בהם הרשת הקויית מגיע עד שולחן התלמיד.
  7. משרד החינוך לא רק שלא מצמצם את זיהום הקרינה הבלתי מייננת לסוגיה בבית הספר אלא גורם להגדלת הזיהום והגדלת זמן החשיפה. 
  8. בכיתה בה מאפשרים להכניס סלולריים, מופעים ראוטרים ומחשבים אלחוטיים, כמות מקורות הקרינה יכולה לעלות על 80 מקורות קרינת רדיו. מצב החמור עשרות מונים מהמצב "בבית אלחוטי" (אנחנו ממליצים לצמצם שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי גם בבית).
  9. בשל כך החשיפה לקרינה הבלתי מייננת (הן קרינת רדיו, סלולרי, WIFI והן קרינה בתדר נמוך ממערכות החשמל) על פני ציר התדר ועל ציר הזמן, בסביבת בית הספר גדלה מאוד, ותגדל מאוד כאשר תושלם הפריסה ותופעל הרשת האלחוטית במלואה וכאשר השימוש בטאבלטים וברשת האלחוטית יתרחב לכל שעות הלימוד.
  10. נראה כי עלייה לא מבוקרת זו ברמות החשיפה לקרינה בבתי הספר, גורמות כבר היום להופעת תסמינים של רגישות לקרינה ומחמירה מחלות ותסמינים אחרים אצל ילדים בעת שהם נמצאים בסביבה הבית ספרית. ילדים הופכים לרגישים לקרינה וסובלים מהתסמינים הללו באופן כרוני, ביחוד בימים בהם הם מבקרים בבית הספר. בימים בהם אין לימודים מרכישים הילדים הקלה מסוימת בתסמינים, גם אם בביתם ציוד אלחוטי.
  11. קרינת הרדיו בכיתה היא בריבוי תדרים ומריבוי מקורות ולכן הדרך היחידה לאמוד את החשיפה לקרינה זו היא על ידי שימוש בנתח תדרים מהיר וסריקה ומיפוי הקרינה בכיתה על ידי שימוש במדי קרינה מהירים המודדים שיאי קרינה אלפי פעמים בשנייה.
  12. בפעול נמדדת קרינה זו על ידי מדי קרינה איטיים (מהירות דגימה בדרך כלל לא עולה על פעמים בודדות בשניה, בדרך כלל בין 2 ל 5 דגימות בלבד) שלא מסוגלים לאמוד את החשיפה כולה ולא מסוגלים למדוד שיאי קרינה. לרוב מבוצעים ממוצעים על ציר הזמן או על פני מבנה הכיתה מה שמוריד עוד יותר את תוצאות המדידה.
  13. התקן בארץ לחשיפה לקרינת רדיו הוא כל כך גבוה ושיטת המדידה לא נכונה כך שרמות הקרינה שימדדו בכיתה יהיו תמיד נמוכות בעוד שבמציאות החשיפה תהיה רבה ולא בריאה.
  14. בפעול מדידות הקרינה בכיתה מבוצעות כדי להרגיע את ההורים ואת המתנגדים וכדי ליצור מצג שווא שהקרינה בטוחה. הילדים נפגעים למרות שבדיקות הקרינה לא מצליחות לאמוד ולמדוד את קרינת הWIFI.
  15. ישנן אלטרנטיבות חוטיות פשוטות בהן עושים שימוש עשרות שנים באקדמיה, בתעשיה, בצבא, בגופים ממשלתיים ועוד.
  16. בשנת 2012 הוגש הנושא לפתח בג"ץ. הנושא נידון במשך שלוש שנים בעוד משרד החינוך עשה ככל יכולתו להמשיך בפריסה ובשימוש של ציוד אלחוטי ופולט קרינה בבתי הספר. במהלך המדיונים סיפק משרד החינוך נתונים שגויים ומגמתיים ועשה כל מאמץ לא לבדוק כמה ילדים כבר נפגעו מהקרינה. ב 29.04.2015 קבע בג"ץ כי אינו מתערב בהחלטת הממשלה וכי אופן פעולתה סביר. בית המשפט השאיר את הדרך פתוחה במקרה שהילדים שנפגעו או יפגעו מהקרינה לא יקבלו טיפול נאות ללא שהגדיר מהוא טיפול נאות. 
  17. כעת, לאחר פסיקת בג"ץ מציג משרד החינוך בפני ההורים כי קיבל את אישור בג"ץ לפריסה וכי הפריסה בטוחה. זהו עוד מצג שווא ושקר גס. בית המשפט אומנם קבע, בהתבסס על נתונים שגויים ואף שקריים של המשרד וחוות דעת של מומחי מדינה המנוגדות לדעתם המקצועית שהובעה בעבר, שפעולות המדינה סבירות, אבל בחר שלא לקבוע האם החשיפה מהשימוש ב WIFI בבתי הספר מסוכנת או לא. כמו כן השאיר בית המשפט את האחריות על הנזקים על המדינה.
  18. כעת, המשך המאבק לעצירת הפריסה של רואטרים אלחוטים וציוד קצה אלחוטי יורד לרמת השטח. אתם ההורים בשטח צרכים להתנגד לפריסה בכל דרך אפשרית למען עתיד ילדכם וילדנו. 

מה הלאה? - דרכי פעולה

עתה כאשר בית המשפט כבר לא יבוא לעזרתנו, נותר לנו ההורים לסמוך רק על עצמו ולעצור בעצמו את הפריסה או לפחות להגן על ילדנו שלנו, בתקווה לשחוף אחרים אחרנו עד אשר התוכנית תנותרל הלכה למעשה. זאת ניתן לעשות על ידי הפעולות הבאות:
  1. יידוע ההורים האחרים בבית הספר על הסכנה בחשיפה לקרינה מהרשתות האלחוטיות והמחשבים הניידים. עידוד מודעות לנושא הקרינה והרגישות לקרינה. 
  2. מציאת ילדים שכבר סובלים מהקרינה (לחץ כאן כדי לקרוא על התסמינים), הענקת סיוע לנפגעים (צמצום חשיפה), התארגנות והבאת נתוני הנפגעים, ללא חשיפת פרטיהם האישיים, בפני הרשויות ודרישה לביטול החשיפה שלהם לקרינה בבית הספר ודרישה להנגשת בית הספר לתלמידים הסובלים מהקרינה.
  3. התנגדות לתוכנית BYOD. דרוש רוב של 70% מההורים כדי להתחיל בישום התוכנית בבית הספר. משמע שדרוש שלפחות 30% מההורים יתנגדו לתוכנית. מי מסיבות בריאותיות, מי מסיבות צמצום זמן המסך, מי מסיבות תקציביות, שיויוניות או אחרות. 
  4. הוצעת הילדים מהשעורים המתוקשבים. 
  5. החזרת הילדים ללימוד עם ספרים.
  6. דרישה לכבות את הראוטרים האלחוטים כאשר אין בכיתה שעור מתוקשב. 
  7. לימוד הצד הטכני של החשיפה לקרינה ואת הצד המדעי של המחקרים וההשפעות הביולוגיות
  8. לימוד ההשפעות הפדגוגיות, התנהגותיות, חברתיות, ארגונומיות וההתפתחותיות של למידה עם מחשבים וטאבלטים.

הורים שילדיהם חווים בימי בית הספר כאבי ראש, סחרחורות, החמרה בבעיות קשב וריכוז, בעיות שינה, צלצולים באוזניים, ותסמינים נוספים של חשיפה לקרינה ורגישות לקרינה מוזמנים למלא את הטופס המיוחד הבא ואנו ניצור איתם קשר נשתדל לעזור להם ככל הניתן כדי להפסיק את החשיפה של ילדיהם לקרינה בבית הספר וכן לצמצם חשיפה בבית עצמו.

לחצו כאן למילו טופס להורים של ילדים החווים תסמינים של חשיפה לקרינה בבית הספר


אם התקינו ראוטרים ופרסו מחשבים אלחוטיים בבית הספר של ילדכם, תוך כדי כך חושפים את ילדכם לקרינה בלתי מייננת בכפייה בשטח בית הספר, אם אתם התרשמתם שיש בכך פגם קשה ואתם רוצים לעשות משהו בנידון, מלאו את הטופס הבא ואנחנו נעשה מאמץ גדול לסייע לכם בפעילות למען הפסקת החשיפה של הילדים בבית הספר לקרינה.

לחצו כאן למילוי טופס לקבל עזרה וסיוע בפעילות נגד הפריסה והשימוש של WIFI בבתי הספר

Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
28 במרץ 2016, 3:56
Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
28 במרץ 2016, 3:56
Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
28 במרץ 2016, 3:56
Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
28 במרץ 2016, 3:56
Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
28 במרץ 2016, 3:56
Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
28 במרץ 2016, 3:56
Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
28 במרץ 2016, 3:56
Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
28 במרץ 2016, 3:56
Comments