פסיקת בג"ץ וייפיי בבתי הספר 04-2015




בית המשפט העליון לא יורה להפסיק את הפריסה והשימוש ברשתות אלחוטיות בבית הספר.

ב 29/04/2015, לאחר שנתיים של דיונים והליכים, החליט בית המשפט העליון לא להחליט ולא להתערב בפעילות משרד החינוך לפריסה של רשת מחשבים אלחוטית ומקרינה בבתי הספר, בפריסה של ציוד מחשבים אלחוטי ובהגדלת עומס החשיפה על ציבור התלמידים והמורים. 

במשך שלוש השנים האחרונות עבדו על התיק עו"ד מיכאל בך ועו"ד דפנה טחובר, שניהם בגבורה רבה.
התובעים בתיק הם: הנהגת ההורים הארצית, הפורום לסלולריות שפויה, עו"ד דפנה טחובר, רן גרינברג, אפרת גרינברג וילדיהם. ציבור שלם של נפגעים ופעילים עמד מאוחרי התובעים ועורכי דינם. 


ניצחון זמני לקרינה בבתי הספר:

אפשרי שבקבוקי השמפניה נפתחו בלישכתו של ד"ר עופר רימון (ובחברות ובארגונים המקדמים את השימוש בציוד אלחוטי בבתי הספר ועושים רווח כלכלי מכך), עת ברור לו כי הוסר החסם האפשרי על תוכניתו וחזונו לבתי ספר אלחוטיים. במוקדם או במאוחר יבין כי חזונו מביא לפגיעה במאות אלפים מהילדים במערכת החינוך, עת יפתחו תסמינים של אי סבילות לקרינה. בתחילה יעמודו לצידו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, אבל לא לנצח. כאשר אלפים ועשרות אלפים מהתלמידים וצוות המורים יפתח תסמינים ברורים, שיוחמרו בשטח בית הספר, ויהפכו לחולים ונכים, יבין גם עופר רימון כי האמת הניצחת היא שהוא קידם את האסון הזה.

אני דיי בטוח שלא נפתחו בקבוקי שמפניה במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה וזאת מכיוון שהמומחים שלהם, פרופ' סדצקי ופרופ' גלברג בהתאמה, לדעתי מבינים לאן תוביל החשיפה לקרינה. אותם מומחים מבינים אבל בפועל פעלו כל הדרך במדיניות דו ערכית בה הם מצד אחד ממליצים חוטית ומתנגדים בוועדות לאלחוטי ומצד שני, בתצהירים משאירים מספיק מרווח תמרון כדי שבית המשפט יבין שהם לא מתנגדים לפריסה של וויפיי בבתי הספר.

 פרופ' סטילאן גלברג הרי יודע (כפי שהודה בישיבת וועדת החינוך מ04/2014) שהתקן לחשיפת הציבור לקרינת רדיו אינו מגן ואינו מבטיח שאנשים לא יפגעו. הוא יודע כי קימים רגישים לקרינה וכי הרגישות אמיתית ונגרמת מחשיפה לקרינה רדיו וכי רגישים לקרינה נפגעים מרמות נמוכות בעשרות אלפים מתחת לתקן והוא יודע כי התקן מבוסס על אפקט חום בלבד. כמו כן יודע פרופ' סטיליאן גלברג כי בדיקות הקרינה המבוצעות על ידי בודקי הקרינה מטעמו יוצאות תמיד תקינות ובדרך כלל אינן מגלות דבר, כי אינן מתאימות לבדיקות קרינה של שידור אלחוטי דיגיטאלי מודרני במגוון תדרים המשודרים בפרצי שידור חזקים אבל למשך חלקיקי שנייה.

 פרופ' סדצקי, כמו עמיתה פרופ' גלברג, ממשיכה בקו המזגזג שבו היא ידועה כבר שנים, ממליצה על זהירות מונעת ומאשרת פריסה של תשתיות וציוד אלחוטי (כמו במקרה של אישור דור רביעי בסלולר). גם סדצקי יודעת כנראה יותר ממה שהיא מספרת לציבור ונראה כי היא מצהירה רק על דברים שנכונים פולטית, מבלי לעשות גלים ומבלי להפריע למשרדים אחרים בממשלה לפרוס תשתיות אלחוטיות או סלולריות.

לדעתי בעתיד הלא רחוק (חודשים או שנים בודדות לכל היותר) מספר הנפגעים במערכת החינוך מהוספת הקרינה מרשתות המחשבים האלחוטיות יביא לכך שפרופ' סדצקי ופרופ' סטיליאן יבינו את הנזק שהם עשו. במקרה הזה, כמו בחשיפות אחרות, הם היו בעמדה למנוע את הפגיעה ולמעשה אפשרו אותה.


מה בכל זאת הושג:

  1. עיכוב מסוים בפריסה של הרשתות האלחוטיות
  2. הגבלת השימוש ברשת האלחוטית בגני ילדים וכיתות היסוד, אשר הוגדרה בחוזר משנת 2013, אולי כדי לרצות את התובעים וכדי להראות לבית המשפט כי המדיניות של משרד החינוך מאוזנת. אפשרי שללא העתירה לא היו מתבצעים צעדי צמצום אלו.
  3. הגדרת רשת חוטית למורה - כמו סעיף מספר 2, אפשרי שללא העתירה לא היו מתבצע צעד זה.
  4. חשיפה של מקרים רבים בהם כבר ילדים נפגעו. מתן עזרה ותמיכה להורים ולילדים והבאת המקרים לפני בית המשפט.
  5. העלאת מודעות בנוגע להשפעות הקרינה, הסיכון והאפשרות שילדים רבים נוספים יפגעו, והגדלת הסיכוי שכאשר יפגעו הילדים ידעו הוריהם מה פוגע בהם.


ביקורת על הפסיקה של בית המשפט הנכבד

להלן סעיפים מתוך פסק הדין - כולל הערותי, ניתוח של החלטות בית המשפט וביקורת בצידן. ההדגשות שלי.

סעיף 15 - בית המשפט בוחר לא להתערב

למרות התשתית העובדתית-מדעית שהוצגה על ידי העותרים בדבר הסיכון בחשיפה לקרינה ממערכות הרשת האלחוטיות, בית המשפט בוחר לא להתערב.

"לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים ובחומר הרב שהונח לפתחנו, לא מצאנו כי הונחה עילה להתערבותנו בהחלטה נושא העתירה דנן. במוקד העתירה שלפנינו מחלוקת מקצועית בדבר השפעות אפשריות של קרינה בלתי מייננת על בריאות התלמידים. העותרים פרשו יריעה רחבה במטרה לשכנענו כי התשתית העובדתית- מדעית שהוצגה על ידם עדיפה על זו ששימשה את המשיב לצורך גיבוש מדיניותו בנושא, וכי תשתית זו תומכת במסקנה כי כבר היום יש לאסור כליל על שימוש בתשתית אלחוטית בבתי הספר. העותרים אף ביקשו, כאמור, כי נורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט להכרעה במחלוקת זו. "


סעיך 16 - בית המשפט אינו חושב שהתנהגות המשיבים אינה בלתי סבירה.

למרות פריסה רק של רשתות אלחוטיות, למרות הצגת נתונים לא נכונים, למרות הצגת מצגי שווא, למרות שבכל מקום אחר חוץ מבית המשפט הוצג החזון האלחוטי של מערכת החינוך כחזון היחיד, בית המשפט חושב שהתנגות המשיבים סבירה.

"יאמר כבר בראשית הדברים כי אין בידנו לקבוע כי מדיניות המשיב המעוגנת בחוזר 2013 היא בלתי סבירה במידה המצדיקה את התערבותנו. כידוע, החלטת הרשות תמצא סבירה אם היא מגלמת איזון ראוי בין מגוון השיקולים הצריכים לעניין. איזון זה עשוי להוליד מתחם רחב של אפשרויות פעולה שבחירה בכל אחת מהן תהייה סבירה אף אם בית המשפט סבור כי בנסיבות העניין הייתה עדיפה החלטה אחרת )ראו, בין רבים, עע"ם 662/11 סלע נ' ראש המועצה המקומית כפר ורדים, פסקה 9.9.2014( 22((. בענייננו, רוחבו של מתחם הסבירות נגזר מכך שעסקינן בהחלטה שבמומחיות מקצועית הנשענת על שיקולים מקצועיים מובהקים )בג"ץ 6274/11 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 11 )26.11.2012( )להלן: עניין דלק((. זאת ועוד, הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטת הרשות המוסמכת שבתחום מומחיותה המקצועית של הרשות אך מן הטעם שישנן חוות דעת מקצועיות סותרות. על הטעמים שביסוד הלכה זו עמדתי בהרחבה בעניין דלק. הבהרתי כי הלכה זו נובעת ממושכלות היסוד של הביקורת השיפוטית שלפיהן בית משפט זה אינו בא בנעלי הרשות, ובמיוחד כך כשמדובר בהכרעה בסוגיות מקצועיות מובהקות שבהן נהנית הרשות מהידע המקצועי, מהמומחיות ומהניסיון הרלוונטיים לקבלת ההחלטה. מאותם הטעמים – ובשונה מהמודל הקיים בהקשר זה במשפט האזרחי – ככלל, אין מקום למינויו של מומחה מטעם בית המשפט בהליך המינהלי. מינוי מומחה כאמור יביא להעתקת מרכז הכובד מהחלטת הרשות שהוסמכה לכך בדין לבית המשפט, ובפועל למומחה שמינה בית המשפט )עניין דלק, פסקאות 12-11(."


סעיף 17 - בית המשפט מקבל את דעת המומחים כי אין סיכון

בית המשפט מבין את דעת המומחים כי אין סיכון ומתבסס על התקן הלא מגן שהממונה על הקרינה עצמו, פרופ' גלברג הודע כי אינו מגן. פרופ' סדצקי הסבירה בוועדה השנייה את הסיכון ואת הנזקים שיתקיימו, אבל למרות זאת בוחר בית המשפט להתרשם מהתצהיריהם כי הפריסה בטוחה.

"מדיניות המשיב הנבחנת בגדריה של עתירה זו, המתירה שימוש בתשתית אלחוטית במגבלות שפורטו בחוזר 2013, היא עניין מובהק שבמומחיות מקצועית. מדיניות זו נשענת על הערכתם המקצועית של המומחים ושל גורמי המקצוע הרלוונטיים, שעליהם נמנו, בין היתר, הממונה על הקרינה – אשר מתוקף תפקידו הסטטוטורי אמון על הגנת הציבור מפני השפעותיה של קרינה בלתי מייננת; פרופ' סדצקי, מומחית מובילה בתחום; ופרופ' גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. אלה גיבשו את המלצותיהם באשר למידת הסכנה שכרוכה בחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת בהתאם למגבלות ולכללי הזהירות שנקבעו. כפי שהדגיש המשיב, רמת הקרינה נקבעה בהתאם לסף שהוא מחמיר פי 10 מרמת החשיפה שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי כחשיפה בלתי מזיקה. מדיניות זו אומצה על ידי המשיב שאף הוסיף וקבע כי המדיניות תבחן באופן עתי על ידי הוועדה הבין-משרדית, וזאת נוכח ההתפתחויות המדעיות התכופות בתחום. אכן, העותרים הציגו תשתית עובדתית-מדעית חלופית המבקשת להוביל למסקנה שונה. ברם, בהתאם להלכה הנוהגת, אין די בכך כדי להצדיק את התערבותנו או כדי לבסס עילה מספקת להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בגדר הליך הביקורת השיפוטית. כך במיוחד שעה שהרשות בעניינו ביצעה הליך סדור ומקיף, שבמסגרתו בחנו כלל הגורמים הנוגעים בדבר – הן בצוות הבין-משרדי, הן בוועדה הבין-משרדית – את נקודת האיזון הראויה בין השיקולים הרלוונטיים – נזקיה האפשריים של הקרינה הבלתי מייננת מזה, והצרכים הפדגוגיים שהותוו במסגרת תכנית התקשוב מזה. "


סעיף 18 - בית המשפט חושב שמדיניות המשרדים היא מאוזנת

"זאת ועוד, הלכה למעשה, במסגרת חוזר 2012 נבחנה חלופה מחמירה יותר שלפיה יותר השימוש בתשתית אלחוטית רק במקרים של מפגע בטיחותי, אך נמצא כי בבתי ספר רבים ישנו קושי מעשי ליישם חלופה זו. לפיכך, אומצה בסופו של דבר המדיניות שעוגנה בחוזר 2013, שבראיית המשיב מגלמת את נקודת האיזון הראויה בין השיקולים האמורים. מדיניות זו כוללת שורה של כללי זהירות, בדיקות קרינה עתיות ומתווה מפורט ליישום ולמעקב אחר ביצוע החוזר. נוכח כל אלה, ובשים לב למתחם הסבירות הרחב העומד למשיב בסוגיות מקצועיות מהסוג שלפנינו, אין בידנו לקבוע כי מדיניות המשיב חורגת ממתחם זה. 


סעיף 19- בית המשפט לא רואה את הבעיות בנתונים שמשרדי הממשלה הציגו

בית המשפט לא מבין כי משרד החינוך פורס רק רשת אלחוטית וכל הנתונים שהובאו היו מגמתיים ולא נכונים, כפי שהראו העותרים מספר פעמים. בית המשפט משאיר פתח לפניה מחודשת באם תלונות על רגישות לקרינה לא יטופלו (השאלה היא מה הוא "הטיפול" המוצע?).

 "לבסוף, אין בידנו לקבל את טענת העותרים שלפיה קיים פער בין חוזר 2013 לבין מה שהעותרים מכנים "מדיניותו האמיתית של משרד החינוך". הצו על תנאי שניתן בעתירה זו הורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא יפעל המשיב בהתאם למסמך מיום 10.7.2012. כפי שראינו, אכן חלה התפתחות במדיניותו של המשיב החל משנת 2012 – אז פורסם לראשונה מסמך הצוות הבין-המשרדי – ועד היום. התפתחות זו מבטאת את הידע והניסיון המעשי שצבר המשיב הרלוונטיים לגיבוש המדיניות בנושא. אין בידנו לקבוע כי חוזר 2013, שמביא לידי ביטוי את המדיניות המחייבת את בתי הספר, אינו משקף את "מדיניותו האמיתית" של משרד החינוך. מטבע הדברים, במהלך הטמעתה של מדיניות חדשה אפשר שלא יהיו התאמות בין המדיניות המוצהרת לבין אופן יישומה בבתי הספר השונים, ובוודאי כך משהונהגו בה שינויים תכופים יחסית. לפיכך, ייתכן כי בנקודות זמן מסוימות נגלו פערים בין מדיניות המשיב לבין המצב השורר בחלק מבתי הספר. מכל מקום, המשיב עדכן בנתונים מעודכנים שנאספו במהלך הדיון בעתירה, שנתמכו בתצהירים מתאימים, ואין עילה לקבוע כי נתונים אלה אינם משקפים את המצב לאשורו. בצד האמור נשוב ונדגיש כי סיום הדיון בעתירה אין משמעו סיום הליך הבחינה שמקיימות הרשויות בנושא. המשיב ימשיך לבחון את יישום חוזר 2013 על פי מתווה סדור שגיבש שבמסגרתו יערכו בדיקות עתיות בבתי הספר כדי לוודא שרמת הקרינה עומדת בתקן המותר. באשר לטענות בדבר רגישות יתר לקרינה בלתי מייננת, הנחתנו היא כי המשיב – כפי התחייבותו – יבחן כל תלונה פרטנית בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. ככל שהמשיב לא יעמוד בהתחייבויותיו אלו דלתות בית משפט זה פתוחות בפני העותרים."


סעיף 20 - בית המשפט משאיר את כל הסמכות ואת כל האחריות על הרשויות המוסמכות

" בטרם חתימה נעיר כי לא נעלמה מעינינו דאגת העותרים לשלומם ובטיחותם של התלמידים במערכת החינוך. אף אנו ערים לזהירות המיוחדת המתחייבת מכך שמדובר בסוגיה בעלת השפעות אפשריות – סביבתיות ובריאותיות – על ילדי ישראל. מטעם זה נמשכו ההליכים בעתירה זו תקופה ארוכה תוך שמיצינו כל אפשרות לבחינה מדוקדקת של הטענות והסוגיות השונות שהועלו לפנינו. בסופו של יום מצאנו כי כל אלו נבדקו על ידי צוות רב תחומי של מומחים מן המעלה הראשונה מדיסציפלינות שונות, אותם הפקיד הדין על הסוגיה שלפנינו. הסמכות – כמו גם האחריות – מוטלת על הרשויות המוסמכות ובגדר כללי הביקורת השיפוטית לא מצאנו עילה להתערב במדיניות הנוגעת לחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת עקב שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית שמצאה ביטוי בחוזר 2013. אציע אפוא לחבריי לבטל את הצו על תנאי ולדחות את העתירה. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות."











כל הזכויות שמורות
 (c) "No Radiation For You" 1/1/2010
צור קשר בכתובת דואר אלקטרוני:
norad4u@gmail.com
Ċ
Amir Borenstein, No Rad,
5 במאי 2015, 1:36
Comments