מה הפתרון, ברמה העולמית והלאומית, לקרינה מאנטנות וציוד סלולרי ואלחוטי?

נשלח 29 באוק׳ 2018, 4:35 על ידי Amir Borenstein, No Rad   [ עודכן 31 באוק׳ 2018, 4:28 ]
שאלה - רבים שואלים אותי, מה אתה מציע? מה הפתרון? צריך תקשורת אלחוטית אז מה ניתן לעשות?

תשובה קצרה - דבר ראשון הכרה בנזקים ובנפגעי הקרינה, קביעת תקנים מבוססים ביולוגית, הגבלת השימוש בטכנולוגיה, שיפורים טכנולוגיים על מנת לא לסכן את הציבור. 

תשובה ארוכהאני לא אוהב לדבר על פתרונות למרות שיש כאלה שאפשר ליישם כבר היום,מכמה סיבות:
  1. תמיד יהיה מי שיבין לא נכון את הפתרון וישתמש בדברים שלי כדי לקדם פריסה של עוד אנטנות מקרינות ולא בריאות.
  2. תמיד יהיה מי שיבין את הדברים שלי כמו שהוא רוצה להבין וישתמש בדברים  כדי לקדם פריסה של עוד אנטנות מקרינות ולא בריאות..
  3. חלק מהאנשים יקראו את הפתרונות ויראו בכך הודעה שלי בכך שהטכנולוגיה הפוגעת והלא בריאה הזו נחוצה ותישאר, ושהפעלתה והשימוש בה חשובה יותר מבריאות וחיי בני אדם.
  4. אני מאמין שהטכנולוגיה הזו (שידור על פני קרינת רדיו) לא בריאה והשימוש בה פוגע בבני אדם, בחי ובצומח, ולכן יש לצמצם אותו ככל הניתן ולפני שמחפשים פתרונות שיאפשרו המשך השימוש.
  5. לדעתי יש כבר פתרונות שאפשר ליישם אבל הם לא מיושמים כי יותר קל וזול להגיד שהסלולרי לא מזיק. אני מאמין שברגע שהציבור ידרוש זאת וברגע שתבוצע רפורמה בתקינה כך שהיא תגן ביולוגית על בני אדם וחיות אחרות, הטכנולוגיות הללו ימצאו דרכם אל השוק.לכן יש לדרוש הכרה בנזקים ובנפגעים לפני חיפוש פתרונות.
לכן לפני שמציעים פתרונות טכנולוגים, דבר ראשון יש להכיר בנזקי הקרינה ובנפגעי הקרינה (הרגישים לקרינה).
ללא הכרה בנזקים ובנפגעים, כל פתרון שיוצא יהיה חלקי ויביא לפגיע בעוד אנשים. 
כמו כן יש לזכור שעם העלייה בתעבורה, גם פתרונות נכונים יחסית, כמו למשל ריבוי אנטנות זעירות (בהספקים נמוכים מ100 מיליוואט ובמרחק ביטחון של לפחות 10 מטר מבני אדם) יגרמו לקרינה גבוהה. לכן שב וחוזר כי יש דבר ראשון להכיר בנזקים של קרינה בלתי מייננת על כלל סוגיה ולהגביל את השימוש בטכנולוגיה הזו למה שחייבים בלבד (כן שיחות והודעות אבל לא סטרימינג של וידאו למשל, כן שידור מהסלולרי בעת שיחה אבל לא שידור כל הזמן - מה שקורה היום בסלולרי חכם המשדר כמעט כל הזמן גם כאשר לא נמצאים בשיחה).

לאחר הכרה בנזקים ובנפגעים יש לכונן תקני חשיפה, הן לאנטנות והן לציוד אלחוטי מבוסס קרינת רדיו, מבוססי נזק ביולוגי.
להערתי תקן מגן יהיה כזה שיאפשר חשיפה כרונית סביבתית מקסימלית של 0.03 מיליוואט למטר (כפי שהוצא בדוח ביואנישיאטיב 2012*) רבוע בשלב ראשון ופחות מ 0.0005 בשלב שני.
לאחר מכן ניתן יהיה לדבר על שינויים בטכנולוגיה ופריסה יותר טובה של אנטנות. 
ברגע שנקבע תקנים מגנים, אני מעריך שחברות הטכנולוגיה ימצאו דרכים לעמוד בהם. בלי תקנים מגנים כל פתרון יגרום להמשך הנזק והפגיעה הבריאותית בבני אדם.

פתרונות אפשריים:
למשל שינוי בטכנולוגיה - למשל אנטנות כיווניות במכשירים, אשר ירחיקו את הקרינה מהמשתמש. זה פתרון שכבר קיים אבל היצרנים לא משלבים אותו במוצרים שלהם כי קל יותר וזול יותר לעבוד על הציבור שהסלולרי לא מזיק.
למשל שינוי בפריסת האנטנות - אנטנות זעירות ברחבי הערים והישובים(בהספקים נמוכים מ100 מיליוואט ובמרחק ביטחון של לפחות 10 מטר מבני אדם). 


תסמינים ראשונים מחשיפה לקרינה בלתי מייננת


סף אשר מתחת אליו לא נצפו השפעות ביולוגיות על פי דוח ביואנישיאטיב 2012 (ראו "DEFINING A NEW ‘EFFECT LEVEL’ FOR RFR" 
"A scientific benchmark of 0.003 uW/cm2 or three nanowatts per centimeter squared for ‘lowest observed effect level’ for RFR is based on mobile phone base station-level studies."  לחצו כאן לקריאה באתר דוח הביואנישיאטיב
Comments