<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>ארכיון מחקר - ללא קרינה בשבילך</title>
	<atom:link href="https://www.norad4u.co.il/category/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.norad4u.co.il/category/מחקר/</link>
	<description>אתר המידע על קרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה</description>
	<lastBuildDate>Wed, 11 Mar 2026 10:01:27 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.9.4</generator>

<image>
	<url>https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/2019/11/cropped-LogoBarH.co_.il-08-2013-rectangel2-32x32.png</url>
	<title>ארכיון מחקר - ללא קרינה בשבילך</title>
	<link>https://www.norad4u.co.il/category/מחקר/</link>
	<width>32</width>
	<height>32</height>
</image> 
	<item>
		<title>מחקרי החזרה על ה NTP  (NTP-LITE) &#8211; לא הצליחו לחזור על תוצאות ה NTP</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2026/01/29/11491/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2597%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7%2594%25d7%2597%25d7%2596%25d7%25a8%25d7%2594-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%2594-ntp-ntp-lite-%25d7%259c%25d7%2590-%25d7%2594%25d7%25a6%25d7%259c%25d7%2599%25d7%2597%25d7%2595-%25d7%259c%25d7%2597%25d7%2596%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%25aa</link>
					<comments>https://www.norad4u.co.il/2026/01/29/11491/#comments</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 29 Jan 2026 09:45:09 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=11491</guid>

					<description><![CDATA[מחקרי הNTP-LITE פורסמו החודש והציגו כותרות של "לא חזרנו על ממצאי הNTP" כלומר לא הראנו שהסלולרי מסוגל לסרטן או לפגוע...האומנם?]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>החודש  (13/1/2026) פורסמו שני מחקרים שאמורים להיות מחקרי חזרה\המשך <a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/ntp-2018/" type="link" id="https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/ntp-2018/">לNTP </a>המפורסם שמצא שלל השפעות של קרינה על חולדות ועכברים. בין הממצאים של הNTP היו כי קרינת רדיו מטלפונים סלולריים הביא לעלייה במקרי הסרטן, לדחק חמצוני ולשברים בDNA, ומשקל וולדות קטן יותר במכרסמים אשר בקבוצת החשיפה. מחקר הNTP פורסם ב2018.  מחקרי החזרה מכונים &quot;NTP LITE&quot;. מחקרי החזרה, אחת יפני ושני קוראני, בוצעו שניהם במימון משרדי ממשלה (משדרי תקשורת וכלכלה). </p>



<p>הכותרת של סיכום המחקרים הייתה שהם לא הצליחו לחזור על ממצאי הNTP. בתקציר של המחקרים, מובאות הצהרות שיוצרות רושם כאילו המחקרים היו חזרה מדויקת על מחקר הNTP וכי לא היו ממצאים של השפעות, תחלואה או נזקים הקשורים לקרינה. קריאה מקיפה קצת יותר של גופי המאמרים עצמם שפורסמו (ראו קישורים בהמשך) מראה תמונה מורכבת יותר והרבה פחות חד משמעית. בקריאה כזו מתברר כי המחקרים אינם חזרות מדויקות אחרי הNTP, כוחם הסטיסטי חלש יותר, וכן נמצאו ממצאים רק לרוב הם תויגו כ&quot;לא מובהקים סטיסטית&quot; או &quot;ללא קשר לקרינה&quot;.</p>



<h2 class="wp-block-heading">תקצירים </h2>



<p>קוריאני &#8211; <a href="https://academic.oup.com/toxsci/advance-article/doi/10.1093/toxsci/kfag001/8428133">https://academic.oup.com/toxsci/advance-article/doi/10.1093/toxsci/kfag001/8428133</a><br>יפני &#8211; <a href="https://academic.oup.com/toxsci/advance-article/doi/10.1093/toxsci/kfag002/8423504">https://academic.oup.com/toxsci/advance-article/doi/10.1093/toxsci/kfag002/8423504</a></p>



<h2 class="wp-block-heading">מחקרים מלאים</h2>



<p>מחקר קוראני &#8211;<a href=" https://watermark02.silverchair.com/kfag001.pdf"> https://watermark02.silverchair.com/kfag001.pdf</a><br>מחקר יפני &#8211;<a href=" https://watermark02.silverchair.com/kfag002.pdf"> https://watermark02.silverchair.com/kfag002.pdf</a></p>



<h2 class="wp-block-heading">ביקורת</h2>



<p><a href="https://microwavenews.com/short-takes-archive/ntp-lite-korea">https://microwavenews.com/short-takes-archive/ntp-lite-korea</a></p>



<p><a href="https://microwavenews.com/short-takes-archive/ntp-lite-no-cancer-risk-seen-japan">https://microwavenews.com/short-takes-archive/ntp-lite-no-cancer-risk-seen-japan</a></p>



<h2 class="wp-block-heading">תוכננו להכשל, ע&quot;י כמה שינויים פשוטים</h2>



<p>כבר אחרי שפורסמו בעבר בפרוטוקולים של &quot;מחקרי החזרה&quot;, חוקרים טענו כי מחקרי החזרה (גם היפני וגם הקוריאני) תוכננו מלכתכילה כך שהסיכוי שיראה סיכון הוא קטן יותר. שלל הבדלים, אשר נראים כשוליים או כמינורים למי שלא מכיר את התחום , הופיעו בפרוטוקולים בעת שתכננו והחלו את המחקרים. כעת עם פרסום המחקרים ההבדלים ברורים , וברור שיכולה להיות להם השפעה מכריעה על התוצאות. אני יותר ויותר מאמין כי המחקרים תוכננו להיכשל.</p>



<p>אפשר להסביר את ההבדלים גם בצורה תמימה יותר. לא ככאלה שתוכננו כדי להחליש את המחקר, אלא ככאלה שנבעו מתפיסת החוקרים שאם יש השפעה של הקרינה על בריאות המכרסמים היא תהיה גדולה ומכרעת. ובכן, בכל השנים בה חוקרים את הנושא התמונה המתקבלת היא של השפעה מצטברת אבל לא מכרעת. כלומר הקרינה לא מסוכנת, אלא לא בריאה. </p>



<p>אתן דוגמה&#8230;אם הקרינה הייתה מסוכנת היינו רואים בקבוצת החשיפה 20% מוות מסרטנים מסוימים מאוד. כלומר מתוך 70 מכרסמים 14 היו חולים במחלה מסוימת. או בNTP היינו רואים 18 פריטים חולים. מחקרי החזרה תוכננו להראות עליות משמעותיות כאלה.  אבל אם הקרינה אינה בריאה, נראה עלייה של אחוזים בודדים במגוון של סרטנים. מחקר הNTP הראה בדיוק סוג כזה של עלייה לא עצומה במגוון סרטנים ומרקרים ביולוגים. לא בכמויות של 20% אלא מספר פרטים בודדים שלקו במחלה מתוך 90 פריטים בקבוצת החשיפה. כאשר מחפשים 20% , אפשר להסתפק במספר קטן של פריטים בכל קבוצה. כאשר מצפים להשפעה &quot;רכה&quot; יותר אזי צריך להגדיל מאוד את מספר הפריטים, אפילו יותר מאשר ב NTP, אז מקבלים תוצאות שאפשר שלא מסתירות את המצב. </p>



<h2 class="wp-block-heading">הרבה פחות מכרסמים</h2>



<p>ההבדל הראשון הברור בין מחקר הNTP למחקרי החזרה הוא מספר המכרסמים בקבוצות החשיפה, ומספר קבוצות ההחשיפה&#8230;במחקר הNTP יש הרבה יותר מכרסמים בכל קבוצה והרבה יותר קבוצות בהם הייתה חשיפה לקרינה. מחקר הNTP גדול יותר ורובסטי יותר. </p>



<p>למשל מספר המכרסמים שנחשפו לקרינה במחקר הNTP ( במחקר הראשי 1080) גדול משמעותית ממספר המכרסמים שנחשפו &quot;במחקרי החזרה&quot; (140 בלבד בכל מחקר).</p>



<h2 class="wp-block-heading">פחות חשיפה לקרינה</h2>



<p>הבדל נוסף שמייד אפשר לשים אליו לב שהוא שבמחקר הNTP יש חשיפה לשלוש רמות שונות של קרינה, גם 1.5W/KG, גם 3 וגם 6. במחקר החזרה החשיפה הייתה רק ל4W/KG. כלומר לא ניתן יהיה לראות יחס מנה תגובה, גם הקרינה נמוכה יותר, וגם בתכלס יש הרבה פחות קבוצות בהם נחשפו מכרסמים לקרינה.</p>



<h2 class="wp-block-heading">בדקו רק שיטת שידור CDMA לא בדקו GSM</h2>



<p>בנוסף החשיפה ב&quot;מחקרי החזרה&quot; הייתה לקרינה בשיטת שידור CDMA. ובמחקר הNTP החשיפה הייתה לCDMA וגם לGSM. למי שלא מכיר שיטות שידור של סלולרי בדור שני, בGSM עוצמת השיאים (הפיקים בשידור) הרציף הרבה יותר גבוהים, ויש יותר פיקים בשנייה מאשר בCDMA. הממצאים המשמעותיים נמצאו דווקא בקבוצות החשיפה לGSM , ולא CDMA , אז על מה מנסים לחזור ? על חלק מה NTP שהראה פחות ממצאים?</p>



<h2 class="wp-block-heading">החוקרים מודים &quot;המחקרים חלשים משמעותית&quot;</h2>



<p>זאת אומרת, מחקרי החזרה, גם היפני וגם הקוריאני למעשה לא באמת חוזרים על הNTP , ואם הם דומים לו, הם דומים לחלק בNTP שמצא פחות ממצאים&#8230;.נו שויין. </p>



<p>השינויים ברמות החשיפה, מספר קבוצות החשיפה, ומספר המכרסמים שסה&quot;כ היו חשופים לקרינה, היעדר חשיפה לשיטת שידור GSM ועוד, הופכים את מחקרי החזרה לחלשים מאוד מבחינה סטיסטית במיוחד כאשר מדובר בחיפוש אחרי סרטנים נדירים יחסית. אפילו כותבי המחקר אומרים זאת בעמוד 24, שורה 32 במחקר היפני.</p>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full"><img fetchpriority="high" decoding="async" width="588" height="146" src="https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/image-86.png" alt="השינויים ברמות החשיפה, מספר קבוצות החשיפה, ומספר המכרסמים שסה&quot;כ היו חשופים לקרינה הופכים את מחקרי החזרה לחלשים מאוד מבחינה סטיסטית במיוחד כאשר מדובר בחיפוש אחרי סרטנים נדירים יחסית.  אפילו כותבי המחקר אומרים זאת בעמוד 24, שורה 32." class="wp-image-11506" srcset="https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/image-86.png 588w, https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/image-86-400x99.png 400w" sizes="(max-width: 588px) 100vw, 588px" /><figcaption class="wp-element-caption">השינויים ברמות החשיפה, מספר קבוצות החשיפה, ומספר המכרסמים שסה&quot;כ היו חשופים לקרינה הופכים את מחקרי החזרה לחלשים מאוד מבחינה סטיסטית במיוחד כאשר מדובר בחיפוש אחרי סרטנים נדירים יחסית.  אפילו כותבי המחקר אומרים זאת בעמוד 24, שורה 32.השינויים ברמות החשיפה, מספר קבוצות החשיפה, ומספר המכרסמים שסה&quot;כ היו חשופים לקרינה הופכים את מחקרי החזרה לחלשים מאוד מבחינה סטיסטית במיוחד כאשר מדובר בחיפוש אחרי סרטנים נדירים יחסית.  אפילו כותבי המחקר אומרים זאת בעמוד 24, שורה 32.</figcaption></figure>
</div>


<h2 class="wp-block-heading">שוני בין &quot;מחקרי החזרה&quot; לNTP</h2>



<p>סיכום השינויים בין מחקר ה NTP למחקר החזרה היפני והקוראני:</p>



<figure class="wp-block-table"><table class="has-fixed-layout"><tbody><tr><td>מאפיין</td><td>NTP</td><td>מחקר החזרה היפני</td><td>מחקר החזרה הקורנאי</td></tr><tr><td>סוג שידור</td><td>GSM 900MHZ <br>ו CDMA 900MHZ<br></td><td>CDMA 900MHZ</td><td>CDMA 900MHZ</td></tr><tr><td>סוגי מכרסמים</td><td>עכברים וחולדות , זכרים ונקבות. </td><td>חולדות, זכרים ונקבות.</td><td>חולדות, זכרים ונקבות.</td></tr><tr><td>מספר מכרסמים</td><td>2160</td><td>68(ח)+70(ב1)+70(ב2) = 208</td><td>68(ח)+70(ב1)+70(ב2) = 208</td></tr><tr><td>מספר קבוצות חשיפה</td><td>12</td><td>1</td><td>1</td></tr><tr><td>מספר קבוצות ביקרות</td><td>4 (סה&quot;כ 360 עכברים וחולדות בקבוצות הביקורת). </td><td>2</td><td>2</td></tr><tr><td>חלוקה לקבוצות </td><td>מכרסמים בכלוב חשיפה ל1.5 W/KG , וגם 3 ו 6.<br><br>קבוצות ביקורת בכלובים זהים לכלובי החשיפה רק ללא חשיפה. </td><td>מכרסמים בכלוב החשיפה כולל חשיפה ל4W/KG (RF EXPOSED , מכרסמים בכלוב שנועד לחשיפה ללא חשיפה (SHAM-EXPOSED ), מכרסמים בכלובים רגילים שלא נועדו חשיפה ( CAGE CONTROL ).</td><td>מכרסמים בכלוב החשיפה כולל חשיפה ל4W/KG (RF EXPOSED , מכרסמים בכלוב שנועד לחשיפה ללא חשיפה (SHAM-EXPOSED ), מכרסמים בכלובים רגילים שלא נועדו חשיפה ( CAGE CONTROL ).</td></tr><tr><td>מספר מכרסמים בכל קבוצה במחקר הראשי (חיים שלמים)</td><td>12 קבוצות חשיפה עם 90 מכרסמים בכל קבוצה, (3 קבוצות זכרים לCDMA , שלוש קבוצות נקבות לCDMA, אותו דבר לGSM, סה&quot;כ 12 קבוצות , בכל קבוצה 90 איש) סה&quot;כ 1080 מכרסמים נחשפו לקרינה במחקר הראשי.</td><td>70 מכרסמים בכל אחת משתי קבוצות הביקורת, סה&quot;כ 68 נחשפו לקרינה  בקבוצת החשיפה.</td><td>70 מכרסמים בכל אחת משתי קבוצות הביקורת, סה&quot;כ 68 נחשפו לקרינה בקבוצת החשיפה.</td></tr><tr><td>רמות חשיפה</td><td>0, 1.5, 3 ו 6 W/KG לפי תקן SAR</td><td>4 W/KG בלבד , ו 0</td><td>4 W/KG בלבד , ו 0</td></tr><tr><td>זמן חשיפה</td><td>18 שעות ביום, 10 דקות חשיפה, 10 דקות ללא חשיפה, למשך כשנתיים. </td><td>18 שעות, ועשרים דקות ביום, 10 דקות חשיפה, 10 דקות ללא חשיפה, למשך שנתיים (למעשה כל תוכלת החיים של המכרסמים)</td><td>18 שעות, ועשרים דקות ביום, 10 דקות חשיפה, 10 דקות ללא חשיפה, למשך שנתיים (למעשה כל תוכלת החיים של המכרסמים)</td></tr><tr><td><strong>שלבי המחקר</strong></td><td>**********</td><td>*************</td><td>**********</td></tr><tr><td>שלב 1 &#8211; מחקר קצר (רעילות , מכונה &quot;28 יום&quot;))</td><td>בוצע מחקר קצר (28 יום) כדי לוודא שהתאים והחשיפה לא הורגת את כל המכרסמים ובעיקר לוודא שאין השפעות של טמפרטורה על הגוף.</td><td>28 יום (ראו מחקר קוראני)</td><td>60 זכרים ו120 נקבות, כולם גורים בני  4 שבועות. אקלום של 8 שבועות, וזיווג בגיל של כ12 שבועות. 20 נקבות הריונות חולקו לקבוצות החשיפה. החשיפה הייתה החל מהיום החמישי להריון, ועד ל28 יום לאחר הגמילה של הגורים הזכרים. סה&quot;כ 66 ימי חשיפה. נלקחו דגימות דם, משקל, משקל ודגימות עברים, צריכת מזון ופרמטרים קליניים נוספים. </td></tr><tr><td>שלב 2 &#8211; מחקר גנטי על סרטנים</td><td>לא היה שלב כזה בNTP. כן בוצע ניתוח גנטיקסיולוגי כחלק מהמחקר של השנתיים. </td><td>14 שבועות(ראו מחקר קוראני)</td><td>14 שבועות 98 ימים), 140  זכרים ו140 נקבות, החל כשהם בני 8 שבועות, איקלום של 4-5 ימים, ואז זיווג בשבועות 12-15.  נרשמו כ90 הריונות.  מתוכם ש60 לקבוצות הביקורת 30 לקבוצת החשיפה. בסוף תקופת החשיפה (סה:כ 14 שבועות) נקצרו המכרסמים ונבדקו לנזק זנטי, מוטציות, והשפעות אחרות. </td></tr><tr><td>שלב 3 &#8211; מחקר חשיפה חיים שלמים</td><td>90</td><td>104 שבועות (ראו מחקר קוראני)</td><td>104 שבועות (728 ימים),החשיפה החלה לאחר גמילת הגורים. נבדקו מספר מיתות, משקל, צריכת מזון, בריאות כללית, בריאות עברים, גידולים בעברים שונים (מול, לב, בלוטת יותרת הכליה) ועוד. </td></tr></tbody></table></figure>



<h2 class="wp-block-heading">הבדלים בממצאים</h2>



<p>וכצפוי יש הבדלים בממצאים ובמיוחד בסיכום שלהם על ידי החוקרים. בעוד בNTP הבהירו כי הממצאים קשורים לחשיפה, בחלק מהמקרים עם יחס מנה-תגובה, במחקרי ההחזרה הדגישו שוב ושוב כי הממצאים שכן נמצאו קשורים יותר לתוחלת החיים הארוכה יותר בקבוצת החשיפה, אינם מובהקים סטיסטית, אינם עולים על הצפייה (הישנות טבעית, או במחקרי עבר, בחולדות מהסוג הזה) , ואינם קשורים לקרינה.</p>



<h3 class="wp-block-heading">סיכום ממצאים כללי</h3>



<figure class="wp-block-table"><table class="has-fixed-layout"><tbody><tr><td>ממצא</td><td>NTP</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">מחקר החזרה היפני</td><td>מחקר החזרה הקוריאני</td></tr><tr><td>ממצאים ראשיים (תמצית)</td><td>מגוון ממצאים, יותר חזקים בקבוצות החשיפה ל GSM (יותר סרטנים בקבוצות העכברים והחולדות שנחשפו לקרינה, יותר עדויות לשברים בDNA בקבוצות החשיפה, יותר סימנים מקדימים לסרטן, משקל וולדות קטן יותר בקבוצת החשיפה ועוד), בכל בהשוואה לקבוצת הביקורת במחקר.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">בכותרת ובתקציר המחקר מציינים החוקרים כי אין חזרה על ממצאי הסרטן והתנאים הקדם מסרטנים שנראו בNTP יש לזכור כי רוב הממצאים בNTP היו בקבוצת החשיפה לGSM ופחות בשיטת השידור CDMA כמו במחקר זה. כמו כן בחלק מהמקרים בהם כן נמצאו ממצאים, עורכי המחקר הצהירו שהגורם לממצאים כי מספר המכרסמים שנפגעו הוא באתם לצפוי כך שהגורם אינו יכול להיות קרינת רדיו.</td><td>בכותרת ובתקציר המחקר מציינים החוקרים כי אין חזרה על ממצאי הסרטן והתנאים הקדם מסרטנים שנראו בNTP יש לזכור כי רוב הממצאים בNTP היו בקבוצת החשיפה לGSM ופחות בשיטת השידור CDMA כמו במחקר זה. כמו כן בחלק מהמקרים בהם כן נמצאו ממצאים, עורכי המחקר הצהירו שהגורם לממצאים כי מספר המכרסמים שנפגעו הוא באתם לצפוי כך שהגורם אינו יכול להיות קרינת רדיו.</td></tr></tbody></table></figure>



<h3 class="wp-block-heading">ממצאים ספציפים</h3>



<p>יש מורכבות גדולה לציין את כל הממצאים במחקר הNTP עצמו, זאת בגלל ריבוי שיטות השידור (CDMA וGSM), בדיקה מול תדרים שונים (900MHZ ו 1900MHZ), בגלל הפרדה בין זכרים לנקבות, והן בגלל ריבוי רמות החשיפה ( 0,1.5, 3, 6 W/Kg). מה גורם לכך שמדובר ביותר מ10 קבוצות. לכן נביא ממצאים מה NTP בצורה מסוכמת. </p>



<p>בכל אחד ממחקרי הNTP-LITE יש רק 3 קבוצות חשיפה, אז נשתדל להביא את הממצאים עצמם , אם נמצא אותם במחקרים. להבדיל מה NTP בו יש מידע מספרי וטכני רב, במחקרי ה NTP-LITE לא תמיד המידע הזה נגיש לסיכום במחקרים שפורסמו עד עתה. </p>



<figure class="wp-block-table"><table class="has-fixed-layout"><tbody><tr><td>ממצא</td><td>NTP </td><td class="has-text-align-center" data-align="center">מחקר החזרה היפני</td><td>מחקר החזרה הקוריאני</td></tr><tr><td>ממצאים ספציפים</td><td></td><td class="has-text-align-center" data-align="center">******</td><td>*****</td></tr><tr><td>ראיות לפעילות סרטנית מסוג גליומה Glioma</td><td>כן<br>בחולדות זכרים, בין2-3% בכל קבוצות החשיפה.  0% בקבוצת הביקורת.<br><br>בחולדות נקבות 1% בקבוצת החשיפה של 6W/KG  ,אפס בשאר הקבוצות. <br><br></td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 1/68<br>SHAM-EXPOSED =0/70<br>CAGE-CONTROL =2/70</td><td>70/RF-EXPOSED = 1<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL =1/70</td></tr><tr><td>Malignant meningioma</td><td>מקרים נדירים של meningiomas, כולל מקרים ממאירים (<em>malignant meningioma</em>), בעיקר אצל חולדות זכרים שנחשפו ל‑RFR.<br>מספר המקרים היה מאוד נמוך והיו בתוך טווח ההופעה ההיסטורי של הזן, כלומר לא נחשב חריג באופן משמעותי. </td><td class="has-text-align-center" data-align="center">NO DATA</td><td>RF-EXPOSED = 0/70<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL =0/70</td></tr><tr><td>Granular cell tumor, <strong>malignant</strong></td><td>חודלות זכרים GSM<br>0W/kg =0/90<br>1.5W/Kg= 0/90<br>3W/Kg= 1/90<br>6W/Kg= 0/90<br><br>חולדות נקבות GSM :<br>0W/kg = 0/90<br>1.5W/Kg= 0/90<br>3W/Kg= 0/90<br>6W/Kg= 1/90</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 0<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL =0</td><td>RF-EXPOSED = 2/70<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL =0/70</td></tr><tr><td>,Granular cell tumor<br><strong>benign </strong></td><td>חודלות זכרים &#8211; יותר בכל קבוצות החשיפה GSM.<br>0W/kg = 1/90<br>1.5W/Kg= 3/90<br>3W/Kg= 3/90<br>6W/Kg= 3/90<br><br>חולדות נקבות  GSM<br>0W/kg = 1/90<br>1.5W/Kg= 1/90<br>3W/Kg= 2/90<br>6W/Kg= 0/90</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 0/68<br>SHAM-EXPOSED =0/70<br>CAGE-CONTROL =1/70</td><td>RF-EXPOSED = 2<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL =0/70</td></tr><tr><td>סרטנים ברכמות בלב<br> endocardial schwannomas</td><td>ראיות ברורות&nbsp;&nbsp;(CLEAR EVIDENCE) לפעילות סרטנית מסוג שוואנומה של הלב בחולדות זכרים<br><br>ראיות לא חד משמעיות לפעילות סרטנית מסוג שוואנומה של הלב בחולדות נקבות&nbsp;</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 1/68<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL = 1/70</td><td>RF-EXPOSED = 2/70<br>SHAM-EXPOSED =0/70<br>CAGE-CONTROL = 0/70<br><br>2 מתוך 70 בקבוצת החשיפה &quot;בלבד&quot; (החוקרים אומרים שזה רגיל, אבל זה לא קרה בקבוצות הביקורת).</td></tr><tr><td>adrenal gland</td><td>כן, ראיות שנמצאו בחלק מקבוצות החשיפה לגידולים&nbsp;בליבה של בלוטת יותרת הכליה, האדרנל, בחולדות זכרים&nbsp;.ראיות שנמצאו בחלק מקבוצות החשיפה לגידולים&nbsp;בליבה של בלוטת יותרת הכליה, האדרנל, בחולדות זכרים&nbsp;.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 1/68<br>SHAM-EXPOSED =3/70<br>CAGE-CONTROL = 0/70</td><td>RF-EXPOSED = 0<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL = 0/70</td></tr><tr><td>לימפומה lymphoma</td><td>יותר לימפומה בעכברים (נקבות) שנחשפו לתדר של 1900MHZ במשך שנתיים, ביחס לקבוצת הביקורת. “equivocal evidence” — כלומר ראיה שאינה חד-משמעית של סיבתיות</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 7/68<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL = ?0/70</td><td>NO DATA</td></tr><tr><td>Benign pheochromocytomas</td><td>הממצאים נחקרו ושויכו לרמת „some evidence“ בעבור חולדות זכרים, כלומר יש עלייה במספר הגידולים שיכולה להיות קשורה לחשיפה, אך היא אינה בהכרח הוכחה חד-משמעית. אצל חולדות נקבות, הראיה הוגדרה פעמים רבות כ-equivocal (אפשריות, לא חד-משמעית).</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 9/68<br>HAM-EXPOSED =7/70<br>CAGE-CONTROL = 10/70</td><td>RF-EXPOSED = 14/70<br>SHAM-EXPOSED =15/70<br>CAGE-CONTROL = 14/70</td></tr><tr><td>Malignant<br>pheochromocytomas</td><td>אין מידע לגבי סוג זה של גידול במחקר ה NTP</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 0/68<br>SHAM-EXPOSED =0/70<br>CAGE-CONTROL = 0/70</td><td>RF-EXPOSED = 3/70<br>SHAM-EXPOSED =1/70<br>CAGE-CONTROL = 2/70</td></tr><tr><td>adenocarcinoma of the jejunum</td><td>היו מקרים בקבוצות החשיפה והן בקבוצות הביקרות. סה&quot;כ נמוך למיגע ההיסטורי הצפוי. </td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 0/68<br>SHAM-EXPOSED =6/70<br>CAGE-CONTROL = 0?/70</td><td>NO DATA</td></tr><tr><td>non-neoplastic changes</td><td>לב, מוח ופרוסטטה אצל זכרים שנחשפו.<br>לב, בלוטת התריס ואדרנל אצל נקבות שנחשפו.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">statistically significant differences in the RFexposed group compared to the cage control or sham-exposed groups.<br><br>&quot;Several observations showed significantly lower<br>values in the exposure groups compared to the cage control or sham-exposed groups.&quot;</td><td>rodent progressive cardiomyopathy<br>RF-EXPOSED = 61<br>SHAM-EXPOSED =63<br>CAGE-CONTROL = 68<br><br>Mineralization of the arterial wall<br>RF-EXPOSED = 9<br>SHAM-EXPOSED =13<br>CAGE-CONTROL = 23</td></tr><tr><td>סרטן פרוסטטה</td><td>ראיות לא חד משמעיות לסרטן פרוסטטה בחולדות זכרים בחשיפה לקרינת GSM.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">לא נצפו עליות משמעותיות</td><td>לא נצפו עליות משמעותיות</td></tr><tr><td>סרטן בתאי עצב במוח בחולדות&nbsp;</td><td>ראיות לא חד משמעיות לסרטן בתאי עצב במוח בחולדות זכרים בחשיפה לקרינת GSM</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">לא נצפו עליות משמעותיות</td><td>לא נצפו עליות משמעותיות</td></tr><tr><td>סרטן בבלוטת יותרת המוח</td><td>ראיות לא חד משמעיות לסרטן בבלוטת יותרת המוח בחולדות זכרים בחשיפה לקרינת GSM</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">לא דווח על עלייה בגידולים בבלוטת יותרת המוח.</td><td>לא דווח על עלייה בגידולים בבלוטת יותרת המוח.</td></tr><tr><td>סרטן הלבלב </td><td>ראיות לא חד משמעיות לסרטן הלבלב בחולדות זכרים בחשיפה לקרינת GSM</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">לא דווח על עלייה בגידולי לבלב כתוצאה מחשיפה ל‑RFR</td><td>לא דווח על עלייה בגידולי לבלב כתוצאה מחשיפה ל‑RFR</td></tr><tr><td>גידולים לא סרטניים בלב, מוח, פרוסטטה&nbsp;</td><td>נצפו שינויים לא-סרטניים בתאי שריר הלב (myocardial degeneration / inflammation), בעיקר אצל זכרים חשופים ל‑RFR ברמות גבוהות.<br><br> הממצאים הללו תוארו כ־non-neoplastic cardiac lesions – נזקים או דלקות בתאי הלב, אך לא גידולים ממאירים.<br><br> ההשפעה הייתה תלוית מינון: ככל שרמת החשיפה עלתה, כך עלתה שכיחות השינויים הקלים בלב.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">לא דווחו ממצאים משמעותיים או עקביים של נגעים בלב; רוב השינויים היו <strong>תצפיות נדירות או לא עקביות</strong></td><td>לא דווחו ממצאים משמעותיים או עקביים של נגעים בלב; רוב השינויים היו <strong>תצפיות נדירות או לא עקביות</strong></td></tr><tr><td>גידולים לא סרטניים  בלוטת יותרת הכליה&nbsp;</td><td>נמצאו מספר סוגי שינויים לא-סרטניים בבלוטת האדרנל, בעיקר אצל זכרים חשופים לרמות גבוהות של RFR (אצל זכרים תלוי מינון, אצל נקבות נדיר ולא עקבי)</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">שינויים לא-סרטניים בבלוטת האדרנל היו נדירים או לא עקביים, כלומר רוב החיות לא הציגו כל השפעה ברורה</td><td>שינויים לא-סרטניים בבלוטת האדרנל היו נדירים או לא עקביים, כלומר רוב החיות לא הציגו כל השפעה ברורה</td></tr><tr><td>שברים בDNA </td><td>עליה מובהקת ב-DNA damage (נזק ל-DNA) בתאי מח שונות בבעלי החיים שנחשפו לקרינה בהשוואה לביקורת</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">שיעור דומה בכל הקבוצות (נמוך משמותית מביקורת חיובית)</td><td>A statistically significant increase in % tail DNA was<br>observed in the liver of the RF-exposed group compared with the cage-control group (median 0.63<br>vs. 0.26; p &lt; 0.05; Fig. 6A); however, the value remained within the historical control range and<br>was not considered toxicologically relevant</td></tr><tr><td>צריכת אוכל</td><td>הבדלים בצריכת המזון והרגלי אכילה אינם מוצגים כגורם מובהק בתוצאות ואינם מוזכרים כחלק מהממצאים המרכזיים של המחקר</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">צריכת אוכל קטנה יותר בקבוצה שנחשפה לקרינת רדיו (בכל תקופת המחקר המקדים)</td><td>צריכת אוכל קטנה יותר בקבוצה שנחשפה לקרינת רדיו (בכל תקופת המחקר המקדים)</td></tr><tr><td>הבדלים כימיים </td><td>שינויים קטנים במידה או בכיוון לא עקבי בין רמות חשיפה שונות, ולכן לא נחשבו להשפעה טיפולית ברורה של RFR.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">מגוון הבדלים כימיים בין מכרסמים בקבוצת החשיפה לאלה שלא נחשפו לקרינה. <br>אבל החוקרים פוטרים את זה בכך שלא היו מובהקים סטיסטית וללא יחס מנה תגובה (איך? יש קבוצת חשיפה אחת?)</td><td>מגוון הבדלים כימיים בין מכרסמים בקבוצת החשיפה לאלה שלא נחשפו לקרינה. <br>אבל החוקרים פוטרים את זה בכך שלא היו מובהקים סטיסטית וללא יחס מנה תגובה (איך? יש קבוצת חשיפה אחת?)</td></tr><tr><td>משקל</td><td>משקל וולדות קטן יותר בקבוצות החשיפה</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">משקל קטן יותר ופחות צריכה של מזון למכרסמים בקבוצת החשיפה (ביחוד עד שבוע 46, בערך מחצית חיהם)</td><td>The RF-exposed group consistently showed lower body weights than both control groups<br><br>הפער צומצם החל מיום 204.</td></tr><tr><td>מספר ולדות</td><td>מספר הלידות (litter size) לא השתנה משמעותית בין קבוצות החשיפה לקבוצת הביקורת.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">אין מספרים מדויקים רק הצהרה שאין הבדלים משמעותיים ומובהקים</td><td>מספר הגורים שנולדו לכל הריון היה דומה בין קבוצות החשיפה לקבוצת הביקורת (12-+)</td></tr><tr><td>תוכלת חיים</td><td>גדולה יותר בקבוצת החשיפה</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">גדולה יותר בקבוצת החשיפה</td><td>גדולה יותר בקבוצת החשיפה (ביחוד אחרי שבוע 60).</td></tr><tr><td>הגעה לסוף המחקר<br>(survival)</td><td>אצל חולדות זכרים שנחשפו ל‑RFR ברמות גבוהות (6 W/kg), נצפתה עלייה לא צפויה בהישרדות לעומת קבוצת הביקורת.<br><br>אצל חולדות נקבות, השפעת החשיפה על הישרדות הייתה פחות עקבית ולעיתים קרובות לא הייתה הבדל מובהק סטטיסטית בין קבוצות החשיפה לבין הביקורת.<br><br>בעכברים לא נצפו ירידות משמעותיות בהישרדות לאורך המחקר.<br></td><td class="has-text-align-center" data-align="center">שבוע 105<br>RF-EXPOSED = 44 64.7%<br>SHAM-EXPOSED =30 42.9%<br>CAGE-CONTROL = 24 34.3%</td><td>שבוע 104<br>RF-EXPOSED = 58.6%<br>SHAM-EXPOSED = 54.3%<br>CAGE-CONTROL = 58.6%</td></tr><tr><td>unscheduled deaths</td><td>בחלק מקבוצות החולדות זכרים היו 1–3 מקרים של מוות מוקדם שלא ניתן להסביר על ידי גידולים או שינויים פתולוגיים שנמדדו.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">RF-EXPOSED = 24<br>SHAM-EXPOSED =40<br>CAGE-CONTROL = 46</td><td>RF-EXPOSED = 29<br>SHAM-EXPOSED =32<br>CAGE-CONTROL = 29</td></tr><tr><td>מוות לא מוסבר (כתוב &quot;תקלה&quot;)של מכרסמים בשלבים מוקדמים של המחקר.</td><td>בחלק מהמינים נצפו מקרים מבודדים של מוות עקב תקלות במערכות החשמל או החשיפה עצמה (למשל כשל במערכת חשמלית של תא החשיפה), אך אלו היו נדירים מאוד.</td><td class="has-text-align-center" data-align="center">2 מכרסמים מתוך 70 בקבוצת החשיפה &quot;בשל תקלה&quot; בציוד</td><td>ארבעה חולדות שנחשפו לקרינה מתו מוקדם עקב “תקלה טכנית” במהלך הניסוי — שלוש מהן מתו בתוך תא החשיפה ביום ה‑87 של הניסוי, ואחת נוספת מתה ביום שלאחר מכן. סיבת המוות של ארבעת החולדות הללו לא הובאה בבהירות בדיווח.</td></tr></tbody></table></figure>



<h2 class="wp-block-heading">מימון</h2>



<p>מימון המחקרים החדשים בוצע על ידי המוסד לתקשורת ומידע בממשלת קוריאה, משרד הפנים והתקשורת בממשלת יפן.  ה NTP-LITE נבנו כדי להפריך את ה NTP, מתוך הנחה שקרינת רדיו לא משפיעה בכלל וממצאי ה NTP היו מקריים. </p>



<p>מימון הNTP התקבל ממשרד הבריאות. יש לציין כי גם מחקר הNTP תוכנן מנקודת מבט שאין השפעות לקרינת רדיו. הוא נבנה כדי להוכיח שאין השפעות, ומצא השפעות. כלומר למרות המימון שלו ונקודת הפתיחה של החוקרים, הממצאים שלו הראו הפוך מנקודת הפתיחה הזו והנחת הבסיס.</p>



<h2 class="wp-block-heading">לסיכום</h2>



<p>מחקרי החזרה היפני והקוראני היו אמורים להיות כבר מפורסמים לפני כמה שנים , אבל שורה של עיכובים הביאה לכך שרק החודש פורסמו. בדרך כלל כאשר מחקרים מתעקבים זה אומר שמנסים למסמס אותם או להתמודד בדרך &quot;דיפלומטית&quot; עם ממצאים בעייתיים או שמפעילים עליהם כל מיני שיטות ו&quot;פרוטוקלי איכות&quot;&quot; כדי שהממצאים יתאימו לבקשת הממנים או להנחת היסוד.<br>אני בטוח שהממצעים של מחקרי החזרה היפני והוקריאני, יפתחו מהדורות, יגיעו לעמוד הראשי, ויופיעו בכל הקבוצות והאתרים של מכחשי הנזקים והמכורים לסלולר. יש לי הרגשה שלזה בדיוק הם יועדו ולזה הם מעולים. </p>



<p>עוד על מחקר החזרה באתר המצויין :<br><a href="https://microwavenews.com/short-takes-archive/ntp-lite-no-cancer-risk-seen-japan">https://microwavenews.com/short-takes-archive/ntp-lite-no-cancer-risk-seen-japan</a></p>



<p>על ה NTP ראו &#8211;<br><a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/ntp-2018/">https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/ntp-2018/</a></p>



<figure class="wp-block-embed is-type-wp-embed"><div class="wp-block-embed__wrapper">
<div class="oceanwp-oembed-wrap clr"><blockquote class="wp-embedded-content" data-secret="t8A6zUqV24"><a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/ntp-2018/">מחקר ה NTP 2018</a></blockquote><iframe class="wp-embedded-content" sandbox="allow-scripts" security="restricted"  title="&#8220;מחקר ה NTP 2018&#8221; &#8212; ללא קרינה בשבילך" src="https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/ntp-2018/embed/#?secret=6NsWVdYmJE#?secret=t8A6zUqV24" data-secret="t8A6zUqV24" width="600" height="338" frameborder="0" marginwidth="0" marginheight="0" scrolling="no"></iframe></div>
</div></figure>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.norad4u.co.il/2026/01/29/11491/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>1</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>רויטרס &#8211; משרד הבריאות האמרקאי יערוך מחקר בנושא קרינה מטלפונים סלולריים</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2026/01/18/11497/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%2599%25d7%2598%25d7%25a8%25d7%25a1-%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%25a8%25d7%2593-%25d7%2594%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%25a7%25d7%2590%25d7%2599-%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%259a-%25d7%259e%25d7%2597%25d7%25a7</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 18 Jan 2026 14:45:40 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=11497</guid>

					<description><![CDATA[משרד הבריאות , בהנהגת שר הבריאות קנדי גוניר, משיק מחקר חדש בנושא. 

המחקר אמור לזהות ולהשלים פערים בידע הקיים והוא חלק מתוכנית נשיא ארה"ב דונלד טרמפ "לעשות את אמריקה בריאה שוב" MAHA.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>קישור &#8211; <a href="https://www.reuters.com/legal/litigation/us-health-department-launch-study-cellphone-radiation-2026-01-15/">https://www.reuters.com/legal/litigation/us-health-department-launch-study-cellphone-radiation-2026-01-15/</a></p>



<p>מחקרים שבוצעו בעבר על ידי משרד הבריאות האמרקאי קבעו כי קרינה מטלפונים סלולריים משנה דפוס צריכת סוכר במוח (נורה וולקוב 2012) וכי חולדות שנחשפו לקרינה מטלפונים סלולריים היו בסיכון גבוהה יותר לסרטנים, סמנים קדם סרטנים, דחק חמצוני, נזקים והשפעות (NTP 2018). מחקר המשך לNTP שנועד למצוא את מנגנוני הנזק בוטל (הניחוש שלי בלחץ התעשיה). </p>



<p>כעת, משרד הבריאות , בהנהגת שר הבריאות קנדי גוניר, משיק מחקר חדש בנושא. </p>



<p>המחקר אמור לזהות ולהשלים פערים בידע הקיים והוא חלק מתוכנית נשיא ארה&quot;ב דונלד טרמפ &quot;לעשות את אמריקה בריאה שוב&quot; MAHA.</p>



<p>במקביל נמחקים לאט לאט מאתרי סוכנויות משרד הבריאות (כמו הFDA) דפים המסבירים שהקרינה מהסלולרי לא מסוכנת ולא מפריעה. </p>



<p>שחר של יום חדש?</p>



<p>זאת במקביל להצהרות של גופי בריאות כולל ה FDA , כי עדיין לא נמצא שהקרינה מהסלולרי גורמת לסרטן .</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מאמר חדש &#8211; סיכום מנגני הנזק של קרינת רדיו והגורם היחודי להשפעות אלו</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2025/12/01/11274/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a8-%25d7%2597%25d7%2593%25d7%25a9-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259b%25d7%2595%25d7%259d-%25d7%259e%25d7%25a0%25d7%2592%25d7%25a0%25d7%2599-%25d7%2594%25d7%25a0%25d7%2596%25d7%25a7-%25d7%25a9%25d7%259c-%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%25aa-%25d7%25a8%25d7%2593%25d7%2599</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 01 Dec 2025 08:59:00 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=11274</guid>

					<description><![CDATA[מאמר -  אות מורכב, מתמיד, ומקוטב של קרינת רדיו מעשי ידי אדם , הוא גורם להשפעות היחודיות (דחק חמצוני ושיבוש תעלות מופעלות מתח במעתפת התא) מציוד ותשתיות סלולריות ואלחוטיות.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>מאמר חדש (2025) סוקר את מנגנוני הנזק המרכזיים של קרינת רדיו ( נזקים לDNA ולמערכות ביולוגיות על ידי דחק חמצוני, שיבוש מנגנוני צמתי סידן מבוקרי מתח במעתפת התא) הגורמים להשפעות העיקריות של קרינת רדיו מעשה ידי אדם (רגישות לקרינה, סרטן, אי פוריות, ומחלות נוספות) . <br><br>הסיבה להשפעות אלו הוא השילוב בין גלי נשא בתדרי רדיו-מיקרוגל , עליהם מורכב קידוד דיגיטאלי בתדרים נמוכים יותר, והפסקות והתחלות (פעימה) של השידור של גל הנשא המורכב (גל נשא + קידוד) המייצר אות המופיע ונעלם (מתחיל ומפסיק = פועם), עשרות- מאות אלפים פעמים בשנייה (בהתאם לשיטת השידור). אות מורכב, פועם, ומתמיד זה הוא גורם להשפעות היחודיות של קרינת רדיו מעשי ידי אדם. <br><strong>הערה שלי &#8211; לכן מחקרים שבודקים במעבדה רק גל נושא, או גל סינטטי ללא DATA או קידוד, אינם רלוונוטים ולרוב אינם מוצאים השפעות</strong>. <br></p>



<figure class="wp-block-table"><table class="has-fixed-layout"><tbody><tr><th class="has-text-align-center" data-align="center">Title</th><td class="has-text-align-center" data-align="center">A comprehensive mechanism of biological and health effects of anthropogenic extremely low frequency and wireless communication electromagnetic fields</td></tr><tr><th class="has-text-align-center" data-align="center">Published in</th><td class="has-text-align-center" data-align="center">Frontiers in Public Health, June 2025</td></tr><tr><th class="has-text-align-center" data-align="center">DOI</th><td class="has-text-align-center" data-align="center"><a target="_blank" href="https://doi.org/10.3389/fpubh.2025.1585441" rel="noreferrer noopener">10.3389/fpubh.2025.1585441</a></td></tr><tr><th class="has-text-align-center" data-align="center">Pubmed ID</th><td class="has-text-align-center" data-align="center"><a target="_blank" href="https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/40547468" rel="noreferrer noopener">40547468</a></td></tr><tr><th class="has-text-align-center" data-align="center">Authors</th><td class="has-text-align-center" data-align="center"><a target="_blank" rel="noreferrer noopener" href="https://www.altmetric.com/explorer/highlights?source=details-pages&amp;researcher_id[]=ur.0611061377.19">Dimitris J. Panagopoulos</a>,&nbsp;<a target="_blank" rel="noreferrer noopener" href="https://www.altmetric.com/explorer/highlights?source=details-pages&amp;researcher_id[]=ur.01300341211.44">Igor Yakymenko</a>,&nbsp;<a target="_blank" rel="noreferrer noopener" href="https://www.altmetric.com/explorer/highlights?source=details-pages&amp;researcher_id[]=ur.01024232127.37">Geoffry N. De Iuliis</a>,&nbsp;<a target="_blank" rel="noreferrer noopener" href="https://www.altmetric.com/explorer/highlights?source=details-pages&amp;researcher_id[]=ur.0772337140.09">George P. Chrousos</a></td></tr></tbody></table></figure>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-large is-resized"><img decoding="async" width="800" height="236" src="https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/DECTGSM-800x236.png" alt="אות DECT ואות GSM מתוך 	10.3389/fpubh.2025.1585441" class="wp-image-11276" style="width:840px;height:auto" srcset="https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/DECTGSM-800x236.png 800w, https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/DECTGSM-400x118.png 400w, https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/DECTGSM-768x227.png 768w, https://www.norad4u.co.il/wp-content/uploads/DECTGSM.png 914w" sizes="(max-width: 800px) 100vw, 800px" /><figcaption class="wp-element-caption">אות DECT ואות GSM מתוך 	<a href="http://10.3389/fpubh.2025.1585441">10.3389/fpubh.2025.1585441</a></figcaption></figure>
</div>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מחקר &#8211; בדיקת הקשר בין נשיאת הסלולרי בכיס המכנס וסרטני מעי גס וחלחולת בצעירים</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2025/09/17/11042/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2597%25d7%25a7%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2593%25d7%2599%25d7%25a7%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a7%25d7%25a9%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%259f-%25d7%25a0%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a1%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259c%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7%2591%25d7%259b%25d7%2599%25d7%25a1</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 17 Sep 2025 08:14:55 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=11042</guid>

					<description><![CDATA[בדיקת הקשר בין נשיאת הסלולרי בכיס המכנס וסרטני מעי גס וחלחולת בצעירים]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading">רקע ומטרה</h2>



<p>בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בשכיחות של סרטן המעי הגס והחלחולת (CRC) בקרב צעירים מתחת לגיל 50 – תופעה שמרמזת על גורם סיכון סביבתי חדש. אחד החשודים שטרם נחקר מספיק הוא החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו (RF), בעיקר מהשימוש הנפוץ בטלפונים ניידים. צעירים רבים נוהגים לשאת את הטלפון בכיסי המכנסיים במשך שעות רבות ביום, מה שמביא לחשיפה מתמשכת של אזור המעי לקרינה. תאי אפיתל במעי ידועים כרגישים במיוחד לקרינה. המחקר נועד לבדוק האם נשיאת טלפון מתחת למותן קשורה לעלייה בסיכון לסרטן מסוג EOCRC (סרטן מעי גס/חלחולת בגיל צעיר).</p>



<h2 class="wp-block-heading">שיטה</h2>



<p>בוצע מחקר מקרה-בקרה בקרב 50 חולים שאובחנו לאחרונה עם EOCRC ו-50 נבדקי בקרה בגיל ובמין תואמים. נאסף מידע על הרגלי נשיאת טלפון: מיקום הנשיאה, משך זמן יומי, גיל התחלה והפסקה של נשיאה.</p>



<h2 class="wp-block-heading">תוצאות</h2>



<p>אחרי נטרול משתנים מבלבלים, נמצא כי משך זמן נשיאה ממושך (שלישון עליון של זמן כולל) של טלפון מתחת למותן היה קשור לעלייה של פי 4.1 בסיכון ל-EOCRC לעומת זמן נשיאה קצר יותר (רווח בר סמך 95%: 1.0–16.4).<br>הקשר היה חזק יותר במקרה של סרטן רקטום (OR=6.4) לעומת סרטן מעי גס (OR=1.9), ככל הנראה בגלל קרבה פיזית גבוהה יותר של כיס המכנסיים לרקטום.<br>הקשר החזק ביותר נמצא כאשר הטלפון נישא באותו צד של הגוף שבו הופיע הגידול (OR=12.1), לעומת נשיאה בצד הנגדי (OR=1.6).</p>



<h2 class="wp-block-heading">מסקנות</h2>



<p>נשיאת טלפון נייד מתחת למותן למשך זמן ממושך קשורה לעלייה בסיכון ל-EOCRC. למרות שמדובר בממצאים ראשוניים, הם מצביעים על גורם סביבתי חדש שעשוי להסביר את העלייה המדאיגה במקרים של סרטן זה בקרב צעירים.</p>



<p>קישור –&nbsp;<a href="https://ehp.niehs.nih.gov/doi/10.1289/isee.2024.1903">https://ehp.niehs.nih.gov/doi/10.1289/isee.2024.1903</a><br><a href="https://doi.org/10.1289/isee.2024.1903">https://doi.org/10.1289/isee.2024.1903</a></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>ממצאים ביולוגים (שברים בDNA, פגיעה בתיקון) ברגישים לקרינה , בהתאם לחשיפה לקרינה</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2025/09/17/11040/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%259e%25d7%25a6%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259c%25d7%2595%25d7%2592%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2591dna-%25d7%25a4%25d7%2592%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%2594-%25d7%2591%25d7%25aa%25d7%2599%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%259f</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 17 Sep 2025 08:11:43 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=11040</guid>

					<description><![CDATA[ממצאים ביולוגים (שברים בDNA, פגיעה בתיקון) ברגישים לקרינה , בהתאם לחשיפה לקרינה
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>מחקר שפורסם ב־MDPI מצא ממצאים ביולוגיים מובהקים אצל אנשים שמגדירים את עצמם כרגישים לקרינה אלקטרומגנטית (EHS).<br>החוקרים ניתחו תאים מעור (פיברובלסטים) של משתתפים וגילו:<br>שתי תת-קבוצות ביולוגיות שונות בקרב הרגישים:<br>א. בעלי תגובה חריפה בחשיפה נמוכה מאוד<br>ב. בעלי תגובה נמוכה יחסית, בחשיפה גבוה מאוד.<br>פגיעה בתהליכי תיקון נזקי DNA, כולל שברים כפולים ב-DNA.<br>עיכוב בתנועת חלבון ATM – מפתח במנגנון התיקון – תופעה שלא קיימת אצל אנשים לא רגישים.<br>קשר בין הסימפטומים שדווחו לבין מדדים ביולוגיים אמיתיים.<br>מסקנה:<br>המחקר מספק בסיס מדעי לכך שרגישות לקרינה אינה &quot;בעיה נפשית&quot; בלבד – אלא עשויה להיות תופעה בי<br><a href="https://www.mdpi.com/1422-0067/26/10/4792">https://www.mdpi.com/1422-0067/26/10/4792</a><br><em><em>Int. J. Mol. Sci.</em> <strong>2025</strong>, <em>26</em>(10), 4792; <a href="https://doi.org/10.3390/ijms26104792">https://doi.org/10.3390/ijms26104792</a></em> </p>



<p></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>שאלה בקבוצה בפיסבוק &#8211; אתם מכירים מחקר המראה על נזק בריאותי כלשהו כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת?</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2025/08/13/10864/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%25a9%25d7%2590%25d7%259c%25d7%2594-%25d7%2591%25d7%25a7%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25a6%25d7%2594-%25d7%2591%25d7%25a4%25d7%2599%25d7%25a1%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25a7-%25d7%2590%25d7%25aa%25d7%259d-%25d7%259e%25d7%259b%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%259e%25d7%2597%25d7%25a7%25d7%25a8-%25d7%2594%25d7%259e</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 13 Aug 2025 10:53:33 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<category><![CDATA[תשובות לשאלות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=10864</guid>

					<description><![CDATA[משתמש חדש ביקש לפרסם פוסט בקבוצה , אבל לא ענה על שאלות הכניסה ולא אישר את חוקי הקבוצה. בכל מקרה הפוסט שלו חשוב ולכן אפרסם כאן את הפוסט שלו (בעצם שאלה) ואענה על הטענות.:]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>משתמש חדש ביקש לפרסם פוסט בקבוצה , אבל לא ענה על שאלות הכניסה ולא אישר את חוקי הקבוצה. בכל מקרה הפוסט שלו חשוב ולכן אפרסם כאן את הפוסט שלו (בעצם שאלה) ואענה על הטענות.:</p>



<blockquote class="wp-block-quote is-layout-flow wp-block-quote-is-layout-flow">
<p>היי,</p>



<p>לא יודע למה הקבוצה הזאת קפצה לי אבל אם כבר&#8230;</p>



<p>למיטב ידיעתי עד היום לא הצליחו למצוא שום קשר בין קרינה בלתי מייננת לבין בעיה רפואית כלשהי, למרות שכבר לפחות 40 שנה מנסים.</p>



<p>אין <a></a>לי ספק שההתמכרות לטלפונים ולרשתות החברתיות, הזמינות התמידית הניוון הגופני והסטרס שזה גורם פוגעים בבריאות, אבל לזה אין שום קשר לקרינה.</p>



<p>אתם מכירים מחקר שלא שמעתי עליו שנעשה בצורה מסודרת ומראה על נזק בריאותי כלשהו כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת?</p>
</blockquote>



<p>תשובה &#8211; דעתך מבוססת כנראה על הדעה הרווחת והשגויה המבוססת על גופי מחקר ותקינה מושפעי תעשיה כמו קבוצת מחקר קרינה בלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי (WHO &#8211; EMF PROJECT) וארגון התקינה מושפע וממומן התעשיה ICNIRP (בארה&quot;ב על ידי ה IEEE, ה FCC והFDA &#8211; נגדם מתנהל כבר שנים משפט על כך שהתקנים שלהם כבר לא עדכניים ושהם לא לקחו בחשבון את הנזקים הקיימים על פי מחקרים רבים).</p>



<p>לצערי דעתם כמובן מופצת על ידי התעשיה, גופים אחרים מושפעי תעשיה ומכחישי נזקים, ומלומדת באקדמיה כאמת יחידה. התקנים של ICNIRP מאומצים על ידי משרד הנגת הסביבה ומשרד הבריאות , בארץ ובעולם.</p>



<p>התקנים של ICNIRP מבוססים על הנחת היסוד שאין שום השפעה של קרינה בלתי מייננת על הגוף חוץ השפעת חימום קלה של קרינת רדיו ברמות גבוהות וחוץ מפעולה לא רצונית של שדה מגנטי על שרירים , שוב ברמות מאוד גבוהות.</p>



<p>לאומת זאת יותר ויותר מחקרים מראים על שלל השפעות, נזקים ותחלואה כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת, ברמות נמוכות פי 100000 מהתקנים של ICNIRP.</p>



<p>חלק קטן מהמחקר בתחום הזה מסוכם בעמודי המחקרים באתר המידע, ראו &#8211; <a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/">https://www.norad4u.co.il/studies-h/</a></p>



<figure class="wp-block-embed is-type-wp-embed"><div class="wp-block-embed__wrapper">
<div class="oceanwp-oembed-wrap clr"><blockquote class="wp-embedded-content" data-secret="DM4hW866OP"><a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/">מחקרים ומדע על קרינה בלתי מייננת</a></blockquote><iframe loading="lazy" class="wp-embedded-content" sandbox="allow-scripts" security="restricted"  title="&#8220;מחקרים ומדע על קרינה בלתי מייננת&#8221; &#8212; ללא קרינה בשבילך" src="https://www.norad4u.co.il/studies-h/embed/#?secret=CKZmDIg6Vd#?secret=DM4hW866OP" data-secret="DM4hW866OP" width="600" height="338" frameborder="0" marginwidth="0" marginheight="0" scrolling="no"></iframe></div>
</div></figure>



<p>כרגע ידועים לנו לפחות 7 מנגנוני נזק של קרינת רדיו ועוד כמה לשדה מגנטי :<br>בן השפעות אלו : שבירת מחסום דם מוח (סלפורד 2003), שברים ופגיעה בDNA שלא על ידי ינון או חימום (לאי 1996), יצירת רדיקלים חופשיים (פרידמן יוסי ורוני זגר 2007), שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013 , השפעה על פעילות המוח (וולקוב 2011) ועוד. ראו &#8211;<br><a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/rf-mechanism/">https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/rf-mechanism/</a></p>



<figure class="wp-block-embed is-type-wp-embed"><div class="wp-block-embed__wrapper">
<div class="oceanwp-oembed-wrap clr"><blockquote class="wp-embedded-content" data-secret="G8JHGo4yqP"><a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/rf-mechanism/">מחקרים על מנגנוני נזק של קרינת רדיו -סלולר &#8211; אלחוטית</a></blockquote><iframe loading="lazy" class="wp-embedded-content" sandbox="allow-scripts" security="restricted"  title="&#8220;מחקרים על מנגנוני נזק של קרינת רדיו -סלולר &#8211; אלחוטית&#8221; &#8212; ללא קרינה בשבילך" src="https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/rf-mechanism/embed/#?secret=x1jF03zydB#?secret=G8JHGo4yqP" data-secret="G8JHGo4yqP" width="600" height="338" frameborder="0" marginwidth="0" marginheight="0" scrolling="no"></iframe></div>
</div></figure>



<p>ראו גם מגוון מאמרי עמדה בנושא &#8211; <a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/reports-declarations/?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAYnJpZBExS0pOSWlkTkdSY2NMTUlKYQEev7H8u8ARXUWofWRtSTQpQD6pJPNix7opiZF6wp7vzZMCsDzSlhbT669aIFU_aem_PwVFM1By_dLpeIqBdDIMCQ" rel="noreferrer noopener" target="_blank">https://www.norad4u.co.il/studies-h/reports-declarations/</a></p>



<figure class="wp-block-embed is-type-wp-embed"><div class="wp-block-embed__wrapper">
<div class="oceanwp-oembed-wrap clr"><blockquote class="wp-embedded-content" data-secret="M0lxz6dtO6"><a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/reports-declarations/">סיכומי מחקרים, מאמרי עמדה, אזהרות וחוות דעת של קבוצות ומדיניות על קרינה בלתי מייננת</a></blockquote><iframe loading="lazy" class="wp-embedded-content" sandbox="allow-scripts" security="restricted"  title="&#8220;סיכומי מחקרים, מאמרי עמדה, אזהרות וחוות דעת של קבוצות ומדיניות על קרינה בלתי מייננת&#8221; &#8212; ללא קרינה בשבילך" src="https://www.norad4u.co.il/studies-h/reports-declarations/embed/#?secret=8zpG4WXJ1I#?secret=M0lxz6dtO6" data-secret="M0lxz6dtO6" width="600" height="338" frameborder="0" marginwidth="0" marginheight="0" scrolling="no"></iframe></div>
</div></figure>



<p>וסיכומי מחקרים נוספים לפי תחומים &#8211; <a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAYnJpZBExS0pOSWlkTkdSY2NMTUlKYQEeGqCqpnI5p6ZEnuygAaiQQbWfrqU_dyqgVni7HiqPdXIpj2of-lh67PJUnxQ_aem_BMUHKxWPSyHfP4AVBbPp1g" rel="noreferrer noopener" target="_blank">https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/</a></p>



<figure class="wp-block-embed is-type-wp-embed"><div class="wp-block-embed__wrapper">
<div class="oceanwp-oembed-wrap clr"><blockquote class="wp-embedded-content" data-secret="w98ztK6j1c"><a href="https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/">רשימת מחקרים על השפעות, נזקים ותחלואה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת</a></blockquote><iframe loading="lazy" class="wp-embedded-content" sandbox="allow-scripts" security="restricted"  title="&#8220;רשימת מחקרים על השפעות, נזקים ותחלואה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת&#8221; &#8212; ללא קרינה בשבילך" src="https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/embed/#?secret=Ys0SHdFVgh#?secret=w98ztK6j1c" data-secret="w98ztK6j1c" width="600" height="338" frameborder="0" marginwidth="0" marginheight="0" scrolling="no"></iframe></div>
</div></figure>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מאמר חדש &#8211; החשיפה לקרינת רדיו בבעלי חיים קשורה לגידולים</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2025/04/29/10571/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a8-%25d7%2597%25d7%2593%25d7%25a9-%25d7%2594%25d7%2597%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%25aa-%25d7%25a8%25d7%2593%25d7%2599%25d7%2595-%25d7%2591%25d7%2591%25d7%25a2%25d7%259c%25d7%2599-%25d7%2597%25d7%2599%25d7%2599%25d7%259d</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 29 Apr 2025 16:14:20 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=10571</guid>

					<description><![CDATA[מאמר חדש שהתפרסם בימים האחרונים, בדק 52 מחקרים על קרינת רדיו ובעלי חיים מצא ראיות לקשר בין החשיפה לשני סוגי גידולים (שוואנומה של הלב\עצב השמיעה, וגליומה) "בוודעות גבוהה".]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>מאמר חדש (27/4/2025) שהתפרסם בימים האחרונים, בדק 52 מחקרים על קרינת רדיו ובעלי חיים מצא ראיות לקשר בין החשיפה לשני סוגי גידולים (שוואנומה של הלב\עצב השמיעה, וגליומה) &quot;בוודעות גבוהה&quot;.</p>



<p>המאמר מומן בחלקו על ידי ארגון הבריאות העולמי.</p>



<p>מטרת המאמר הייתה להעריך מחדש את הקשר בין חשיפה לקרינת רדיו בבעלי חיים (חיות מעבדה) , למגוון גדול של גידורים וסרטן.  במסגרת העבודה נבדקות 52 מחקרים שונים בבעלי חיים שבוצעו החל מקביעת IARC ב2011 כי יש ראיות מצומצמות כי קרינת רדיו גורמת לגידולים בבעלי חיים (ובבני אדם). </p>



<p>תוצאות המאמר היו כי כעט יש ראיות &quot;בוודעות גבוהה&quot; לקשר בין חשיפה לקרינת רדיו, כמו מטלפון סלולריים, לגידולי מוח ושוואנומה של הלב בבעלי חיים.</p>



<blockquote class="wp-block-quote is-layout-flow wp-block-quote-is-layout-flow">
<p dir="ltr">The findings of this systematic review indicate that there is evidence that RF EMF exposure increases the incidence of cancer in experimental animals with the CoE being strongest for malignant heart schwannomas and gliomas.</p>
</blockquote>



<p>תוצאות המאמר עומדות בקנה אחד עם מאמרי עמדה של גופים ומדענים המכירים בנזקים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת וגופים שיצאו בהצהרות דומות.</p>



<p>כתבה &#8211; <a href="https://icbe-emf.org/who-funded-study-reports-high-certainty-of-the-evidence-linking-cell-phone-radiation-to-cancer-in-animals/">https://icbe-emf.org/who-funded-study-reports-high-certainty-of-the-evidence-linking-cell-phone-radiation-to-cancer-in-animals/</a></p>



<p>מאמר &#8211; <a href="https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160412025002338?via%3Dihub">https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160412025002338?via%3Dihub</a></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מחקר חדש &#8211; שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי נקשר שוב לסרטן פרוסטטה</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2025/04/27/10564/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2597%25d7%25a7%25d7%25a8-%25d7%2597%25d7%2593%25d7%25a9-%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25a9-%25d7%2591%25d7%25a1%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259c%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7%2595%25d7%2591%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2595%25d7%2593-%25d7%2590%25d7%259c%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2598%25d7%2599-%25d7%25a0</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Sat, 26 Apr 2025 21:01:49 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=10564</guid>

					<description><![CDATA[מחקר חדש של הרדל ושות' - שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי נקשר שוב לסרטן פרוסטטה]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>כתבה : <a href="https://www.ehn.org/prostate-cancer-cell-phone-use?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAYnJpZBExeGRub3FRUUQ4RTZkSFNNZwEe_uZda0Jm1dViQCcHElTEgak4HIE3vmkEtQoxKmkLidQG6gMUy5VdSDGWYts_aem_2xmHJIOEs_OrYkQGdwncJQ" rel="noreferrer noopener" target="_blank">https://www.ehn.org/prostate-cancer-cell-phone-use</a></p>



<p>מחקר &#8211; <a href="https://www.fortunejournals.com/articles/use-of-mobile-and-cordless-phones-and-the-association-with-prostate-cancer.html">https://www.fortunejournals.com/articles/use-of-mobile-and-cordless-phones-and-the-association-with-prostate-cancer.html</a></p>



<p><a></a>תקציר המחקר בתגרום של AI</p>



<p>תקציר:</p>



<p>חשיפה לקרינה בתדרי רדיו (RF) בטווח שבין 30 קילוהרץ ל-300 גיגההרץ הוערכה בשנת 2011 על ידי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי (WHO) כ&quot;מסרטנת אפשרית לבני אדם&quot; (קבוצה 2B). ההערכה התבססה על תוצאות אפידמיולוגיות שהראו עלייה בסיכון לגליומה (סוג של סרטן מוח) ולנוירומה אקוסטית (גידול בעצב השמיעה). תוצאות לגבי סוגי סרטן אחרים הן דלות.</p>



<p>במחקר של התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה של ארה&quot;ב (US NTP), נמצאה עלייה בהופעת נגעים פרוליפרטיביים (מתרבים) בבלוטת הערמונית (פרוסטטה) של חולדות זכרים שנחשפו לקרינת RF. בשל כך, היה חשוב לבדוק קשר אפשרי לסרטן הערמונית גם במחקרים בבני אדם.</p>



<p>נותחו נתונים משני מחקרים קודמים:</p>



<p>1. מחקר על גידולי מוח (שכלל רק נבדקים שנפטרו; אלה שמתו מסרטן הערמונית הוגדרו כ&quot;מקרים&quot;).</p>



<p>2. מחקר נוסף על סרטן הערמונית (שכלל נבדקים חיים), שכלל שאלות דומות על שימוש בטלפונים סלולריים או אלחוטיים.</p>



<p>תוצאות עיקריות:</p>



<p>&#8211; שימוש בטלפון סלולרי נתן יחס סיכון (OR) של 1.8 (רווח בר סמך 95%: 1.01–3.1).</p>



<p>&#8211; בקבוצת חשיפה של יותר מ-10 שנים, יחס הסיכון עלה ל-2.8 (95% CI: 1.5–5.3).</p>



<p>&#8211; גם שימוש בטלפון אלחוטי הראה עלייה בסיכון, אך לא באופן מובהק סטטיסטית.</p>



<p>&#8211; ניתוח מנה-תגובה הראה את הסיכון הגבוה ביותר בשימוש של יותר מ-2,000 שעות בטלפון סלולרי: OR = 2.4 (95% CI: 1.2–5.1).</p>



<p>&#8211; בטלפון אלחוטי, הסיכון הגבוה ביותר היה בקבוצת 1,001–2,000 שעות: OR = 2.3 (95% CI: 1.01–5.4). הסיכון ירד בשימוש של יותר מ-2,000 שעות, אך התבסס על מספר מקרים נמוך.</p>



<p>סיכון מוגבר נצפה במיוחד:</p>



<p>&#8211; אצל חולים עם סרטן ערמונית אגרסיבי יותר (לפי מדדים כמו Gleason score, PSA ופרופיל סיכון גבוה).</p>



<p>&#8211; אצל נבדקים עם רקע משפחתי של סרטן ערמונית.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>המאמר שקבע הסלולרי לא מסרטן זוכה לעוד ועוד ביקורת מדעית</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2025/01/16/10016/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2594%25d7%259e%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a8-%25d7%25a9%25d7%25a7%25d7%2591%25d7%25a2-%25d7%2594%25d7%25a1%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259c%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7%259c%25d7%2590-%25d7%259e%25d7%25a1%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%259f-%25d7%2596%25d7%2595%25d7%259b%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%2593-%25d7%2595</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 16 Jan 2025 12:44:38 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[ביקורת]]></category>
		<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=10016</guid>

					<description><![CDATA[מאמר שקבע שהסלולרי לא מסרטן. זוכה לביקורת מדעית נוקבת מקבוצת מדענים בלתי תלויה.]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>בחודש אוגוסט השנה פורסם מאמר על ידי ARPANSA, קבוצת מדענים (הידועים בקו העיקבי שלהם שאין נזקים מקרינת רדיו ברמות נמוכות יחסית) שקבע שהסלולרי לא מסרטן. המאמר הוזמן על ידי קבוצת המחקר לקרינה בלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי (WHO EMF PROJECT) , עוד גוף שידעו בגישתו שאין נזקים מקרינה בלתי מייננת וחשוד בהשפעה של התעשיה עליו.  לפני כמה ימים (01/2025) פרסמה ICBE-EMF , קבוצת המחקר להשפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת, גוף בלתי תלוי שלמדענים בו אין קשר לתעשיה, ביקורת מדעית נוקבת על המאמר הנ&quot;ל. </p>



<h2 class="wp-block-heading">הונאה מדעית</h2>



<p>המאמר המקורי התיימר לסקור יותר מ5000 מחקרים , אך בפועל סיכם רק 63 מחקרים, בתחום, וקבע, הסלולרי לא מסרטן. כאשר לומדים את המאמר מבינים כי המחקרים שהמאמר מבוסס עליהם בדקו שימוש בסלולרי בין 5-15 שנה בלבד והגדרות המשתמשים בהם בעייתיות. למשל &quot;משתמש רגיל&quot; מוגדר בחלק מהמחקרים הללו כמי שביצע החל משיחה אחת בשבוע למשך חצי שנה. אני מזכיר שזמן החיביון של סרטנים הם בדרך  כלל עשרות שנים, ומשתמש רגיל היום הוא מי שמשתמש בסלולרי לפחות שעה ביום, ולא פעם בשבוע. </p>



<h2 class="wp-block-heading">אומץ בחום</h2>



<p> כמובן המאמר אומץ בחום על ידי קבוצת המחקר לקרינה בלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי (WHO EMF PROJECT) , הידועה גם היא בהתייה קשה ובדעתה העקבית כי אין שום סיכון מקרינת רדיו, וגם על ידי מכחישי נזקים בכל העולם וגם בארץ. כמובן זכה המאמר לפרסום רב בכלי התקשורת. </p>



<h2 class="wp-block-heading">ביקורת מוצדקת</h2>



<p>בעבר פרסמטי ביקורת על המאמר הנ&quot;ל &#8211;  <a href="https://www.norad4u.co.il/2024/09/05/9167/">https://www.norad4u.co.il/2024/09/05/9167/</a><br>ועכשיו, המאמר זוכה לביקורת על ידי ICBE-EMF , קבוצת החוקרים להשפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת. <br>הביקורת הוגשה כמכתב לעורך של כתב העת המדעי בו פורסם המאמר המקורי &#8211;  <a href="https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160412024007876">https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160412024007876</a><br>הביקורת באתר ICBE-EMF &#8211; <br><a href="https://icbe-emf.org/scientists-call-who-cell-phone-radiation-cancer-study-scientifically-flawed/">https://icbe-emf.org/scientists-call-who-cell-phone-radiation-cancer-study-scientifically-flawed/</a><br><a href="https://icbe-emf.org/scientific-flaws-of-the-who-review-on-cell-phone-radiation-cancer-risk/">https://icbe-emf.org/scientific-flaws-of-the-who-review-on-cell-phone-radiation-cancer-risk/</a></p>



<h2 class="wp-block-heading"> חמישה כשלים מרכזיים במאמר המקורי: </h2>



<ul class="wp-block-list">
<li>המסקנות מבוססות על מחקרים עם עיצובים פגומים (שחלקם זכה כבר לביקורת או פסילה מסקירות של ארגונים אחרים).</li>



<li>הסתמכות יתר על קטגוריות חשיפה לקרינה אלחוטית (RF) שאינן משקפות חשיפות בפועל (שימוש בהגדרות משתמשים שלא רלוונטיות לעולם כיום למשל &quot;משתמש רגיל&quot; הוא מי שמשתמש בסלולרי לפחות אחת לשבוע במשך חצי שנה. זו הגדרה שהייתה נכונה ל1990 ולא ל2000 או 2020). </li>



<li>הצגת עדויות מסולפות לגבי מגמות זמן של סרטן המוח (בעולם).</li>



<li>הפחתת אי-הוודאות לגבי הסיכון לסרטן לאחר תקופות חביון ארוכות (ברוב המחקרים שנבדקו תקופת החשיפה הייתה לא יותר מ15 שנה).</li>



<li>כישלון במעקב אחר הנחיות מדעיות לביצוע סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות.</li>
</ul>



<h2 class="wp-block-heading">על הביקורת</h2>



<p><a href="https://microwavenews.com/news-center/old-wine-new-bottles#ICBE-EMF">https://microwavenews.com/news-center/old-wine-new-bottles#ICBE-EMF</a></p>



<h2 class="wp-block-heading">ביקורות קודמות</h2>



<ul class="wp-block-list">
<li>תיעוד הביקרות הבין לאומית באתר של ד&quot;ר ג'ול מוסקוביץ – <a href="https://www.saferemr.com/2024/09/biased-who-commissioned-review-claims.html">https://www.saferemr.com/2024/09/biased-who-commissioned-review-claims.html</a></li>



<li>ביקורת באתר &quot;חדשות המיקרוגל&quot; – <a href="https://microwavenews.com/news-center/old-wine-new-bottles">https://microwavenews.com/news-center/old-wine-new-bottles</a></li>
</ul>



<h2 class="wp-block-heading">מה עכשיו? </h2>



<p>הנזק כבר נעשה. המאמר השגוי והמגמתי פורסם בכלי התקשורת בארץ ובעולם ועשה כבר נזק. זה כבר לא מעניין אף אחד אם הוא שגוי או מגמתי.  אנשים בארץ ובעולם ממשיכים להיפגע מהשימוש בסלולרי ובאלחוטי, בלי לדעת ובלי סיכוי לדעת מה פוגע בהם&#8230;ההונאה ממשיכה. </p>



<p>התקווה היא שכאשר IARC (גוף של ארגון הבריאות העולמי הקובע האם גורם מסוים הוא מסרטן, הגוף שקבע ב2011 כי קרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם, ואשר עתיד לבחון שוב בשנים הקרובות את החומר המדעי בנושא ולעדכן את הקביעה מ2011) יבואו לבחון את החומר המדעי בנוגע לקשר בין שימוש בסלולרי לסרטן, הם יפסלו את המאמר הנ&quot;ל, כפי שעשו בעבר למאמרים דומים, כולל על חלק מהמאמרים עליו הוא מתבסס.</p>



<p></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מחקר חדש &#8211; יותר סרטנים במשתמשי סלולר (נשים וגברים)</title>
		<link>https://www.norad4u.co.il/2025/01/15/9989/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2597%25d7%25a7%25d7%25a8-%25d7%2597%25d7%2593%25d7%25a9-%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa%25d7%25a8-%25d7%25a1%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2591%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%25aa%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%2599-%25d7%25a1%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259c%25d7%25a8-%25d7%25a0%25d7%25a9</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[amirborn]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 15 Jan 2025 11:44:48 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחקר]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.norad4u.co.il/?p=9989</guid>

					<description><![CDATA[משתמשי סלולרי (לפחות שיחה אחת בשבוע) חלו יותר בכמה (12) סוגי סרטן . ביחוד סרטן בבלוטת התריס, פרוסטטה, לוקמיה, סרטני ראש וצוואר, סרטן עור, סרטן בלבלב, סרטן בשלפוחית השתן, סרטן בקליות ועוד]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<p>משתמשי סלולרי (לפחות שיחה אחת בשבוע) חלו יותר בכמה (12) סוגי סרטן . ביחוד סרטן בבלוטת התריס, פרוסטטה, לוקמיה, סרטני ראש וצוואר, סרטן עור, סרטן בלבלב, סרטן בשלפוחית השתן, סרטן בקליות ועוד (<a href="https://aacr.silverchair-cdn.com/aacr/content_public/journal/cebp/33/1/10.1158_1055-9965.epi-23-0766/2/m_88fig1.jpeg?Expires=1739902265&amp;Signature=GrkrEIwoZ2RtIvmLhTvpHzGlcGrB0E8yjHh3oCv5Xo9QVPJcJ66bdXt7Q2oxGWKLBWFm7FkIYA0smG-ICAl0yuXH7XH-EEh-AVlb4yRMD6Fb78TGlMKXdto6xf8XfMK4ff8Z5mzZCATb2YY~1JG8a~5yVxwLzJiTPwVAbHkYoDJdPL6y66boNbtmMSTxdCapvE-hjOIfjAkibq53ZaFmdfJvbXOK-Go8KLlOdHGXkNQlrOVawo5Ov-A~IRngtdtdUjJkqGV~25kuiGIA6NrJD4lHaWsD-QKgv5c1Lr8zr7Poo4olxFuvDYHPgSimYNIwf2-gtH3orpXBBDDj82Wnqg__&amp;Key-Pair-Id=APKAIE5G5CRDK6RD3PGA">לחצו כאן לטבלה גברים</a><a href="https://aacr.silverchair-cdn.com/aacr/content_public/journal/cebp/33/1/10.1158_1055-9965.epi-23-0766/2/m_88fig2.jpeg?Expires=1739902265&amp;Signature=Fv5BVWsCSBVqCvLNtxBshL6lJCOYKdO8IfYtVqKhRJ6nzhk-F9NdIRfpJm-Xhzo99PBtiTriQf0WfbyoXDYNibAD6NTvPnjSr4P59t~PPgZpxTMI-pUcvKhAfsLMmHYHzF9xxapMYr6E0rSJfELFzCMqZMPNBl6eJ98Y9wFpuovg32Jt03mlovzUurLD030At5W0W7uDjU4b-TxkI9od2BkVhKc~MOUiU221moqJzzpVIA2kQjzwgJY87CA4-rdIS1brxJ-fwmLnNivNivUp~WtvCG06GTF7nWXVttXdc-UcudaVybwnvJMefnGA7emtO5mtdSvPG1RbFi~rMEv5lQ__&amp;Key-Pair-Id=APKAIE5G5CRDK6RD3PGA">, לחצו כאן לטבלה נשים</a><a href="https://aacr.silverchair-cdn.com/aacr/content_public/journal/cebp/33/1/10.1158_1055-9965.epi-23-0766/2/m_88fig1.jpeg?Expires=1739902265&amp;Signature=GrkrEIwoZ2RtIvmLhTvpHzGlcGrB0E8yjHh3oCv5Xo9QVPJcJ66bdXt7Q2oxGWKLBWFm7FkIYA0smG-ICAl0yuXH7XH-EEh-AVlb4yRMD6Fb78TGlMKXdto6xf8XfMK4ff8Z5mzZCATb2YY~1JG8a~5yVxwLzJiTPwVAbHkYoDJdPL6y66boNbtmMSTxdCapvE-hjOIfjAkibq53ZaFmdfJvbXOK-Go8KLlOdHGXkNQlrOVawo5Ov-A~IRngtdtdUjJkqGV~25kuiGIA6NrJD4lHaWsD-QKgv5c1Lr8zr7Poo4olxFuvDYHPgSimYNIwf2-gtH3orpXBBDDj82Wnqg__&amp;Key-Pair-Id=APKAIE5G5CRDK6RD3PGA"> </a>). סה&quot;כ הסיכון להנוסף לסרטן בגברים היה 9% ובנשים 3%.<br>יחס מנה-תגובה נראה בין זמן השימוש (בשנים) לסרטן שלפוחית השתן בגברים ונשים, וסרטן הפרוסטטה בגברים.</p>



<p>קישור &#8211;<br><a href="https://aacrjournals.org/cebp/article/33/1/88/732009/
Mobile-Phone-Use-and-Risks-of-Overall-and-25-Site">https://aacrjournals.org/cebp/article/33/1/88/732009/<br>Mobile-Phone-Use-and-Risks-of-Overall-and-25-Site</a><br><a href="https://doi.org/10.1158/1055-9965.EPI-23-0766" target="_blank" rel="noreferrer noopener">https://doi.org/10.1158/1055-9965.EPI-23-0766</a></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
