בהרצאתו סוקר פרופ' זגר את ממצאי המחקרים שהוביל בתחום.

קישור להרצאה – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10184:radio-frequency-electromagnetic-field&Itemid=560

נקודות עיקריות מהרצאותו:

1. בתא בגוף האדם יש כ 8000 סטימולציות שונות שהתאים יודעים להגיב אליהם. יש מספר דומה של רצפטורים וסנסורים על מעטפות התא, יש כ25 דרכים להכנסה של הסיגנלים לתוך התא, וכ 8000 תוצאות שונות לכל הסטימולציות הללו.
2. יש אפקט הגברה חזק. הסיגנל מחוץ לתא יכול להיות מאוד חלש (למשל מולקולה אחת של הורמון), אבל כאשר חוללה תגובה בתוך התא היא יכולה להיות פי 10 בחזקת 8 גבוהה יותר מהגורם שחולל אותה.
3. כאשר יש שיבוש באיזה שהוא מסלול של סיגנל או עיבוד שלו יש פתולוגיה (מחלה).
4. בנוסף ההשפעה היא מוגבלת בזמן ומשתנה בזמן.
5. לכן, כאשר יש השפעה הכי קטנה של הקרינה על מהסלולים הללו יכולה להיות השפעה גדולה מאוד בתוך התא. לא תמיד מייד, ולא לעורך זמן (צריך למדוד בזמן הנכון, או למדוד בכמה זמנים שונים כדי להבין מתי ההשפעה מתרחשת).
6. במחקריו התרכז בארבע מסלולים כאלה ובהשפעת הקרינה עליהם.
7. בשנות ה90 פיתחה המעבדה סט של כלים לבדוק את ההשפעה על מסלולים אלו בתוך תאים.
8. המחקר הראשון בנושא היה מחקרו של ד"ר יוסי פרידמן שמצא כי קרינת רדיו השפיעה על כמה מסלולרי תקשורת וכן גרמה לעודף ברדיקלים חופשיים בתא.
9. ההשפעה החלה החל מ 0.005mW/cm2 שהם 5 מיקרו-וואט לס"ר רבוע (אחרי 5-10 דקות של חשיפה). ב0.11mW/cm2 הייתה כבר תגובה משמעותית.
10. בתאים שנבדקו לא היו השפעות על שניים מהמסלולים האחרים. מה שמוכיח שלא היה אפקט תרמי (אם היה זה אפקט תרמי , כל המסלולרים היו פעילים).
11. על ממצאי המחקר חזרו כבר לפחות 11 מחקרים דומים.
12. 37 פרוטאינים יוצרו בגרעין התא כתוצאה מהשינוי בסיגנל (על פי מחקר שביצע דריוס).
13. מחקר המשך של הקבוצה בדק האם יש השפעה דומה גם של קרינה בתדרים נמוכים מאוד (שדה מגנטי, 50HZ). נבדקו 12 סוגי תאים ובכולם הייתה השפעה מסוימת. בחלקם הייתה השפעה גדולה, בחלקם קטנה יותר. ההשפעה החלה החל מ 0.5 מיקרו טסלה (הייתה תגובה גם ברמות נמוכות יותר).
14. מחקרים אחרים מראים מסלולים נוספים, ונשאלת השאלה מה היא האנטנה, מהוא הגורם ש"קולט" את הקרינה.
15. התגלית הייתה שהאנטנה הוא NADH OXIDASE.
16. הגורם (והתוצאה) הוא רדיקלים חופשיים (מה שמתחיל את התגובה הוא מולקולה מחומצנת של NADH, והתוצאה היא יצור מוגבר של רדיקלים חופשיים בתוך התא). יש ספרות רבה שמראה כי אחת התוצאות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת היא עודף ברדיקלים חופשיים.
17. אותו מכניזם מתקיים גם בקרינת רדיו וגם בשדה מגנטי בתדר נמוך.
18. אפשרי שיש עוד ערוצים בהם יש הפעלה של ערוצי התקשורת ושיבוש פעולת התא (למשל VGCC של מרטין פל 2014).

קישור – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10183:effects-of-screen-time&Itemid=560

נקודות עיקריות מהרצאתו

• עד לפני כמה שנים המשתמשים חולקו על פי זמן השימוש שלהם במסכים להגדרה של משתמשים קלים, בינוניים וכבדים. היום כל המשתמשים, ילדים, מתבגרים ומבוגרים הם משתמשים כבדים במסכים. כמה שעות ביום.
• רוב ההורים אינם מעוניינים לשמוע על הבעיות בחשיפה למסכים.
• הגורמים הם : אור המסך בהיר מאוד, הצבעים החזקים, רכיב אור כחול, קרינת רדיו, קצב מהיר של המדיה (משחקים, פרסומות, סרטונים וכו), מספר גדול של גירויים ומסרים (כמו SMS או וואטאפ), מספר מסכים גדול (עבודה מול מחשב, וסלולרי, וטאבלט במקביל), כל זה גורם להערות גבוהה והופך את הילדים להיפראקטיביים, כאשר המערכת הסימפטטית מוצפת במשך שעות.
• גם כאשר הילדים הולכים לישון, חלק מהם עושים שימוש נוסף, בסלולרי האישי שלהם, במיטה. השימוש במיטה דוחה ומשפיע על איכות השינה (כנראה בגלל אור כחול ויש מחקרים שמראים שגם הקרינה עושה זאת).
• ילדים הופכים לעייפים יותר כי איכות השינה פחות טובה או זמן השינה מתקצר. כמו כן יש קשיים בהרדמות.
• ההמלצה היא לא לעשות שימוש במסכים בין שעה לשעתיים לפני השנה.
• מחקרים מראים על שינוי באזורים במוח כתוצאה מהתמכרות למשחקים – מעל 6 שעות של שימוש יש שינוי באונה הקדמית, ירידה בתפקוד קוגניטיבי, איבוד של רקמה במוח. התפקודים הנפגעים הם אמפטימה, זיהוי עימותים ושגיאות, תוקפנות אימפולסיביות, יכולת קבלת החלטות.
• נראתה התאמה בין גידול בזמן השימוש באינטרנט לבין ביריונות רשת. לכן ניתן להעריך כי בריונות רשת היא כנראה אחד התוצרים של הפגיעות הללו.
• ילדים עם הפרעות קשר אוהבים משחקי רשתמחשב בעלי קצב גבוהה. משחקי הרשתמחשב המהירים מעלים את הפרשת הדופמין. כאשר לוקחים מהם את המסך הם יכולים להיכנס להתקפת זעם בגלל הפסקת ההפרשה של הדופמין (מרכיב מרכזי בהתמכרות). בסופו של דבר הרצפטורים נשחקים והילדים צריכים יותר משחקים, יותר מהירים ויותר קיצוניים כדי לקבל את אותה הפרשה של דופמין. כך רואים התמכרות כמו בהתמכרות לחומרים כימים ממכרים.
• בנוסף יש הופעה והחמרה של תופעת החוסר בשינה, וקיצור זמן הקשב.
• ביחד, מתקבלות השפעות ותסמינים הדומים (אבל הם לא) לADHD. כתוצאה מכך אנשים מאובחנים בצורה שגויה כ ADHD כאשר הם לא באמת סובלים מADHD אלא מהתמכרות למסכים.
• נוצר מצב מורכב בו התמכרות למסכים יכולה להביא לתסמינם הדומים לADHD ומצד שני אנשים שיש להם רקע או נטייה לADHD נמשכים למסכים (בגלל הקצב המהיר של הגירויים) ומפתחים התמכרות המחמירה את מצבם.
• תיאור מקרה של בן 9 שאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז ADHD עם תסמינים של תוקפנות וירידה במשקל בגלל נטילת ריטלין. הילד השתמש במסכים שהיו בכל חדר ובמקביל בסלולרי שלו. המשחקים היו מהירים ואלימים מאוד. בהדרגה צומצם זמן המסך. מצבו השתפר בבית הספר, התנהגותו הפכה לטובה ואחרי 11 חזר למשקל תקין.
• כאשר ילד מגיע למטפלים ופסיכולוגים, רואים ילד בעל התנהגות לא רגילה. בין השאר עודף משקל, חולשה גופנית, כאבי ראש, בעיות ראיה (קוצר ראיה בגלל החזקה של המסך 20 ס"מ מהראש), בעיות יציבה ושלד, בעיות במערכת החיסון , הפרעות שינה, היפראקטיביות וחוסר יציבות בקורטיזול.
• מבחינה נוירולוגית רואים ילדים עם תיקים, הפרעות טורט, הפרעות מהספקטרום האוטיסטי.
• בלימודים יכולה להיות עליה קטנה בהישגים כתוצאה משילוב מסכים, אבל כאשר זמן המסך גבוהה מידי בסופו של דבר רואים ירידה בזיכרון, קישורי שפה, בעיות קשב וריכוז, וירידה בביצועים.
• בנוסף בעיות התנהגות, בעיות חברתיות, וקיצוניות רגשית.
• התסמינים וההשפעות יכולות להיות שונות מילד לילד מה שמקשה על הזיהוי של הבעיה על ידי ההורים, המאבחנים והמטפלים.
• דור Z נכנס עכשיו לשוק העבודה, אבל הוא היה בן 10 כאשר הוכנס השימוש במסכים בצורה כבדה.
• בדור הבא נראה את ההשפעות בצורה חמורה מאוד על הנכנסים לשוק העבודה.
• נראה פחות יכולות קוגנטיביות ויכולת אמוציונאליות, ירידה בקישורים חברתיים, קישורים בין אישיים , חוסר יכולת להשתעמם, חוסר יכולת להתמודד עם רגשות שליליים.
• כל זה יביא לעומס על מערכות הבריאות הנפשית והגופנית.
• משרד החינוך עדין שואף להפוך את התלמידים לאזרחים דיגיטליים ולכן הוא מעודד זמן מסך, במקום להגבילו.
• תנועות של הורים כמו "תנו לגדול על שקט" מנסות לצמצום את הנזקים האפשריים בחשיפה לזמן מסך מסלולריים חכמים.
• ד"ר ליסק מציע להתמודד עם הבעיה בכמה צעדים בהם צמצום השימוש בוואטאפ בבית הספר ועל ידי בית הספר, פעילות גופנית מחוץ לבית, פעילות אחרת ממסכים (עמיר – למשל משחקי קופסא), פעילות משפחתית, הפסקת השימוש במסכים שעתיים לפני השינה, הגבלת השימוש במשחקי מחשב ומדיה חברתית, ללא מסכים ומדיה בחדרי הילדים.

קישור – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10182:sub-thz&Itemid=560

ההרצאה מתרכזת בתגובה של עור אדם בתדרים גבוהים מאוד, גם ספיגה וגם פליטה. הספיגה אינה מתקיימת רק ברקמת העור עצמה ובשומן אלא ישנה פליטה וספיגה בצינוריות ובלוטות ההזעה.

נקודות עיקריות מההרצאה

1. צינוריות ההזעה דומה לאנטנה הליקס (אנטנה בעלת צורת סליל)
2. למעשה על העור יש מערך של מאות אלפי אנטנות כאלו.
3. לפי הגאומטריה של הצינורית הזעה, התדר היעיל של האנטנה אמור להיות מאות גיגה הרץ.
4. בבניית המודל נלקחו בחשבון שכבות שונות של העור, הרכבן, המים הנמצאים בתוך השכבות.
5. בוצעה השוואה של מודל עור עם הצינוריות ובלי צינורות הזעה, ונמצא הבדל מחושב גדול מאוד בתכונות הרדיו (בליעה וספיגה) של העור בעיקר סביב 500GHz.
6. הסימולציה הראשונה הייתה בין 50GHz ל700GHz, הראתה על ספיגה מוגברת על הצינורית ועל בלטות ההגעה (סביב 400 ו500 GHz).
7. ניסויי מדידה של קרינה מהעור, בוצעו באוגוסט על סטודנטים בגבעת רם. סטודנטים נבדקו לפי ריצה, ואחרי ריצה. כמו גם לפני ואחרי מתח מנטאלי.
8. נמצאה רגישות (שינוי) גם למתח גופני וגם מתח מנטאלי. הרגישות תאמה לשינוי בדופק ובלחץ הדם והסיגנל שהתקבל דומה לסיגנלים של בדיקות רפאיות אורחות כמו EEG וECG.
9. מדידות הראו על שוני בין אדם לאדם בדפוס הפיזור של הקרינה על הבלוטות והצינורית.
10. נראתה תגובה מנטלית שונה באנשים שונים, מרקעים שונים, לתמונות שונות (כלב, נשק, ניתוח, וכו).
11. סימולציה של שידור מתוך הבלוטות אל הצינורית הראה כי "האנטנה" גם פולטת.
12. נשאלת השאלה איך תתפקד "החומרה" הזו (בלוטות וצינוריות ההזעה) לקרינת רדיו 5G בתדרים סביב 90GHz, מתחת או מעל.

בהרצאתה סקרה ד"ר יעל שטיין את המחקר המעודכן בתחום הרגישות לקרינה, והופעת תסמינים לאחר חשיפה לקרינה בלתי מייננת.

משך ההרצאה 35 דקות – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10181:documented-ehs&Itemid=560

ד"ר יעל שטיין החלה את הרצאתה בכמה דברים שנאמרו בתגובה להרצאות קודמות. כמו כן היא ציינה כי היא לא תתרכז בדור חמש היות ולדעתה הבעיות לא החלו בדור חמש אלא לפניו.

להלן נקודות מהרצאתה:

• קרינת רדיו היא הזיהום הסביבתי שגדל במהירות הגבוהה ביותר.
• בשוודיה רגישות לקרינה מוגדרת כנכות תפקודית.
• בשנת 2006 הוערך כי מספר הרגישים בעולם הוא בין 3-11%, ועולה עם העלייה לחשיפה לקרינה בלתי מייננת.
• בישראל לא מאמינים לאנשים שבאים בתלונות על רגישות לקרינה (תסמינים בעת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי) ומתייחסים להם כאילו סובלים מאפקט נוסבו.

מחקרים בתחום הרגישות והשפעות הקרינה

• מחקרם של בנדרה וקרפנטר הראה כי החשיפה לקרינה מעל 1GHZ גבוהה פי 10 בחזקת 18 מרמת הרקע הטבעית (2018) – https://www.thelancet.com/journals/lanplh/article/PIIS2542-5196(18)30221-3/fulltext
• ב2006 , במסגרת מכתב לעורך, סקר אוברפלד את הדיווחים ממדינות בעולם לגבי אחוז הרגישים לקרינה בכל מדינה, הממצאים הראו בין 3 ל 11%, וכי ב 2017 יהיו כ50% רגישים לקרינה.
  https://www.researchgate.net/publication/6836231_Letter_to_the_Editor_Will_We_All_Become_Electrosensitive
• התסמינים הם לרוב נוירולוגיים, כגון כאבי ראש, סחרחורות, עייפות, סטרס, הפרעות בשינה, ורטיגו, טינטונים, עייפות וכאבי עיניים, הפרעות בראייה, בחילות, התכווצויות בטן, רגישות מוגברת לקול ורעש, שינויים בתאבון, חוסר רוגע, חרדה, כאשר הMRI של הנבדקים תקין לגמרי.
• תסמינים נוספים כגון בעיות זיכרון, ערפול מוחי, ניתוקים רגעיים, עקצוצים בעור הפנים, הראש והגוף, תחושת חום ופריחות על העור, הסמקה, גרוד, כאבי מפרקים, שרירים, עקצוצים והירדמות של אזורים בגוף, הפרעות בקצב הלב, פרכוסים, הופעה והחמרה של סכרת, נוכחות בלתי מוסברת של סמנים
  (מרקרים) ביולוגים של דלקת בדם, בעיות פוריות.
• ב 2015 סיכם במאמר פרופ' קרפנטר את הספרות המדעית לגבי רגישות לקרינה, או כפי שנקראה בעבר "מחלת מיקרוגל". במאמר זה פירט את התסמינים הנ"ל – https://www.researchgate.net/publication/283718065_The_microwave_syndrome_or_electro-hypersensitivity_historical_background
• קרפנטר נתן דוגמה במאמרו על איך רגישים לקרינה לא מאובחנים נכון, כאשר הזכיר מקרה בו שני שליש מקבוצה של אנשי חיל האוויר בארה"ב, אשר נחשפו לרמות גבוהות של קרינה, החלו לפתח תסמינים שהוסברו על ידי הצוות הרפואי כהפרעה פסיכולוגית.
• ב2015 פורסם מסמך הנחיות אירופאי (על ידי מספר מדענים אירופאים) למניעה, אבחון, וטיפול בהפרעות בריאותיות הקשורות לחשיפה לקרינה בלתי מייננת – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27454111
• ב2018 פתחה ד"ר יעל שטיין מרפאה מחקרית לרגישים לקרינה בבית החולים הדסה בירושלים. בראיונות פתוחים (ללא שאלות מנחות) נמצא כי הרגישים מתלוננים על התסמינים המוכרים של רגישות לקרינה. חלקם גם מאובחנים כסובלים מפיברומיאלגיה (26%) , חלקם נחשפו בעבר לזיהום אוויר, ואחרים החלו להיות רגישים לאחר טראומה בראש ולצוואר. רובם היו רגישים יותר לקרינת רדיו לעומת קרינה בתדר נמוך מרשת החשמל. המטופלים מגיעים למרפאה לא כדי לקבל אבחנה אלא כדי לספר את סיפור הרגישות לקרינה שלהם.
• המחקר הראשי שמסביר חלק מהמנגנונים והתסמינים הוא מחקרו של פרופ' מרטין פל – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3780531/ המתאר מסלולי ההשפעה של קרינת רדיו על מערכות ביולוגיות.
• מאמר תאורטי (מביא מאמרים אחרים כדי לבסס תאוריה) של פרופ' אולה ג'והנסון ופול דילון, מתאר אפשרות בה קרינה בלתי מייננת מביאה לפגיעה במערכת החיסון – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28818275
• מחקר נוסף המדבר על השפעות קרינת רדיו, והפעם מאנטות סלולריות – Impact of radiofrequency radiation on DNA damage and antioxidants in peripheral blood lymphocytes of humans residing in the vicinity of mobile phone base stations. – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28777669
• מחקר מ2005 מראה על עלייה באלרגיות כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו-מיקרוגל – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10181:documented-ehs&Itemid=560
• מחקר של צוות איראני מראה על הימצאותם של חלונות תדר אשר גורמים לבקטריות לשנות את הרגישות שלהן לאנטיביוטיקה – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28203122
• תועדה פגיעה במחסום דם מוח , 7 ימים לאחר החשיפה יחידה של שעתיים, ברמות נמוכות וגבוהות, קבוצה של סלפורד- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19345073/
  על המחקר חזרו כמה פעמים, ובאחד מהמחקרים החוזרים נצפתה השפעה אחרי 20 דקות של חשיפה – Effects of GSM modulated radio-frequency electromagnetic radiation on permeability of blood-brain barrier in male & female rats. – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26723545.
• קיים גם מחקר לגבי עליה בביומרקר של סוכרת בעכברים שנחשפו לרמות גבוהות של שדה מגנטי בתדר 50HZ –
  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19953571
• מחקר נוסף הראה כי ככל שיש יותר פולסים בשנייה (10 בהשוואה ל540 באותה עוצמה ) האיזור שהושפע במוח היה יותר גדול כאשר היו יותר פולסים – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27069447
• מחקר נוסף הראה כי חשיפה כרונית קרינה גרמה לנזק במיאלין – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5247706/
• מחקר הראה על שוני במוחם של רגישים לקרינה לכאלה שאינם רגישים בבדיקת fMRI –
  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28678737

• מחקר הראה שכאשר יש חשיפה לקרינה מקווי מתח גבוה יש השפעה על אזורים במוח של אנשים בריאים – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4516358/
• מחקרה של נורה וולקוב הראה עלייה בצריכת הגלוקוז במוח בעת חשיפה לקרינה מטלפון סלולרי – https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/645813
• מחקרו של מרינו הוכיח קיומם של תסמינים ברגישה לקרינה בחשיפה עיוורת . למעשה הנבדקת לא ידעה אם היא נחשפת או לא, אבל הגוף הגיב בשינויים – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21793784
• חוקרים מצאו במוח, רכיבים בעלי תכונות מגנטיות אשר נוצרים בדרך כלל בתהליכי שריפה, ונמצאים בזיהום אוויר למשל. הרכיבים נמצאו גם בגוף וגם במוח. הכניסה שלהם למוח כנראה מתרחשת דרך מערכת הנשימה באף. החלקיקים הללו מגיבים לשדה מגנטי ויוצרים רדיקלים חופשיים. בסופו של דבר מגיעים החלקיקים למערכת הלימבית במוח. מי שנפגע – יכול להתנהג בצורה "משוגעת" שתיכנס תחת ההגדרה של בעיה פסיכיאטרית. המחקר והתגלית מציעים מנגנון נזק נוסף בו קרינה בשילוב עם זיהום אוויר יכולים לגרום להשפעות פיזיולוגיות על המוח (בנוסף למנגנון הפגיעה ב BBB)
  https://www.pnas.org/content/113/39/10797
• קבוצה של חוקרים הראתה כי קרינת רדיו פועמת (פולסים) משנה את פעילות המוח, במיוחד כאשר מספר הפולסים בשנייה היה 14 או 217. – https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1365-2869.2011.00918.x
• מחקרה של מגדה חאבס הראה על שינויים בדם, בפעימות הלב (כאב ולחץ בחזה), ובתגובה של מערכת העצבים האוטונומית. – https://www.researchgate.net/publication/258313941_Radiation_from_wireless_technology_affects_the_blood_the_heart_and_the_autonomic_nervous_system1
• שימוש של מעל 4 שנים בסלולרי נקשר לטינטונים – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20573849
• ירידה בספירת הזרע ובחיוניותו, והגדלת התמותה, בחשיפה לקרינת רדיו ממחשבים ניידים – https://www.researchgate.net/publication/334784522_THE_EFFECT_OF_ELECTROMAGNETIC_RADIATION_EMR_FROM_LAPTOP_ON_REPRODUCTIVE_HORMONES_SPERM_QUALITY_AND_PROSTATE_SPECIFIC_ANTIGEN_OF_MALE_ALBINO_RATS_RATTUS_NORVEGICUS
• הצוות של בלפום הראה שינוי בביומארקרים ברגישים לקרינה – http://www.degruyter.com/view/j/reveh.2015.30.issue-4/reveh-2015-0027/reveh-2015-0027.xml?format=INT

לקראת סיום

ד"ר יעל שטיין המשיכה והוסיפה בהסבריה כי בדור חמש אנחנו נחשף לעוד קרינה, משום שהפריסה תהיה מאוד צפופה (ובנוסף למה שכבר קיים), וכל בית יהיה חשוף לקרינה מאנטנה הצמודה לו או מוצקנת עליו. כמו שקרה בפריסה של מונים חכמים בארה"ב, שם רגישים לקרינה נאלצו לעזוב את בתיהם לאחר שמונה חכם הותקן על בתיהם, צפויה תגובה דומה גם במקרה הזה.

תדרי הדור החמישי הם 700MHZ , 2.5GHZ, 3.6-3.8GHZ, כלומר חלונות תדר חדשים גם בחלק הקיים של התדרים הנמצאים בשימוש (בין 100 ל 6000 MHZ). ולא רק בתדרים הגבוהים יותר (28GHZ, 36GHZ וסביב ה60GHZ).

לדברי ד"ר יעל שטיין, לא רק האדם המשתמש בסלולרי נחשף לקרינה, אלא גם סביבתו. ילדים לא אמורים להשתמש בסלולרי, וגם אם לא ישתמשו עדיין יחשפו לקרינה סביבתית מהאנטנות או מהורה המשתמש בסלולרי. לדבריה הבעיה היא בעיה חברתית. "מדוע הסלולרי הפך לנורמה?" היא שואלת.

לדברי ד"ר יעל שטיין קיים קושי רב בלמדוד את הקרינה הזו מחוץ למעבדה (ולוודא שהיא נמוכה). מוסיפה ד"ר יעל שטיין ושואלת "לאן ילכו אנשים רגישים לקרינה? איפה הם יתחבאו?"

המלצותיה

• לנסות להבין איך הפריסה תשפיע על הסביבה
• לנסות להבין כמה אנרגיה צריכים כדי להפעיל את כל האנטנות והציוד האלחוטי והסלולרי, שהפקתה עולה לנו בזיהום אוויר ועליית טמפרטורה של מים, ואטמוספירה.
• יש לקחת בחשבון את הצפוי לקרות למי שכבר רגיש לקרינה וכמה אנשים יהפכו לרגישים. המחיר יהיה החל מאובדן כוח עבודה, עד להפיכת אנשים לפליטים בארצם וקידום תחלואה.
• יש לבצע שיתוף אנטנות (ואני מוסיף ותדרים) בין החברות הסלולריות.
• ספים ותקנים חייבים להיות הרבה יותר נמוכים.
• צריך להשתמש בתקשורת חוטית בבתי הספר.
• אין להשתמש במונים אלחוטיים.
• המדידות בבתי הספר לא מבוצעות נכון
• יש לפתוח מרפאות לרגישים לקרינה.
• יש לאסור פרסום (במיוחד לילדים) של WIFI וטלפונים סלולריים.

מחקרה

לבסוף הציגה ד"ר יעל שטיין את מחקרה בנושא – Electromagnetic Radiation Including G5 Frequencies, Health Effects Summary and Policy Recommendations –
https://www.ss-pub.org/aeer/electromagnetic-radiation-including-g5-frequencies-health-effects-summary-and-policy-recommendations/

עזר בהגהה – מני בן אריה – קורא בקרינה

להלן נקודות עיקריות בהרצאתו של ד"ר דניאל מישורי

הקדמה

1. ההרצאה הותאמה ברגע האחרון לשינוי בנסיבות, בעקבות ביטול הכנס בנושא "קרינה בלתי מייננת, השפעות בריאותיות, רגישות לקרינה ועוד", שאמור היה להתקיים במסגרת החוג ללימודי הסביבה בתאריך 10.2.20, במקביל לפורום המומחים. זהו כנס שאמור היה להיות פתוח לציבור ובוטל על ידי אוניברסיטת תל אביב שבוע לפני קיומו, ללא כל נימוק או הסבר, מתוך הפרה מוחלטת של החופש האקדמי ושל ערכי הקולגיאליות באקדמיה.
2. שם ההרצאה שונה ל: "ערים חכמות, רגישות לקרינה, זכויות אדם, אתיקה ומדיניות  ציבורית".

רגישות לקרינה

1. כתבה בWIRED –  מהחודש האחרון: "רגישות לקרינה אינה אבחנה רפואית מוכרת אבל אנשים מסוימים עדיין סובלים ממנה" (תרגום לעברית).
2. ההקשר: כישלון מוחלט של עיקרון ההיזהרות המונעת (The Precautionary Principle), שכיום אינו מופעל כלל בהקשר של קרינה בלתי מייננת (למשל, 5G). זאת מכיוון שהטכנוקרטיה חוששת יותר מעיכוב טכנולוגי או מרגולציית יתר, (FALSE POSITIVE) – שהמחיר שלה הוא פגיעה בכלכלה ובתחרות הבינלאומית). לכן, בפועל נמנעים מלהפעיל את עיקרון ההיזהרות גם במקרים בהם הוא נדרש, ומשלמים בחוסר אבחון בעיות חדשות אשר גורמות לפגיעה בבריאות, פציעות ואפילו מוות  (FALSE NEGATIVE) .
3. מנכ”ל משרד הבריאות כתב במכתב רשמי ב 2019 כי ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת מטכנולוגית דור חמש אינן ברורות. מצד שני פיתוח הטכנולוגיה "לא יכול להפסק בגלל היתרונות הרבים". מנכל משרד הבריאות המליץ שהמשרד להגנת הסביבה יבצע "מעקב" אחר רמות הקרינה …בהתאם לתקנים ולעקרון הזהירות המונעת…” כאילו עקרון הזהירות המונעת הוא רק מעקב אחר רמות החשיפה, ולא מניעת חשיפה.
4. דור רביעי וחמישי בסלולר מוצגים כמקדמי בריאות כי הם מאפשרים אבחון, ביצוע ניתוחים, והליכים רפואיים מרחוק, כמו גם שימושים רפואיים מתקדמים המבוססים על BIG DATA ורפואה מותאמת אישית.  המחירים הבריאותיים של חשיפה לקרינה מוסתרים מהציבור.
5. החזון הוא של רפואה מתקדמת ועתידנית HIGH TECH , הנדסה גנטית ושדרוג יכולות המוח באמצעים טכנולוגים (הערת הכותב – אבל יקרה וזמינה רק למי שיכול לשלם)..
6. יש בלבול בין המונחים “רפואה” , ו-”בריאות” (הערת הכותב – רמיזה כי שיפור ברפואה אינו אומר שיהיה שיפור בבריאות הציבור הרחב – לעניין זה, ראו הגדרת הרמב"ם לבריאות: "בולם רוגזו, יפחית אוכלו, ויגביר תנועתו")
7. רופאים אינם מודעים לקרינה בלתי מייננת ולרגישות לקרינה. הם בעצמם עובדים בסביבה רוויית קרינה ובדרך כלל מתייחסים לתלונות ותסמינים של רגישות לקרינה כ"לא ספציפיים" או כתסמינים שמקורם בגורם נפשי, פסיכולוגי/פסיכיאטרי., ולא באיום פיסי/ממשי על הגוף.
8. רגישים לקרינה אומרים “אנחנו הראייה” (we are the evidence) (שקרינה בלתי מייננת אינה בריאה) – התפיסה של ד”ר מישורי היא שרגישות לקרינה היא אמתית, חלק מרגישות סביבתית (גם לרעש, לזיהום אור מלאכותי ולכימיקלים). לדעתו זו תופעה מרובת פנים וצורות עם שמות רבים. רגישות לקרינה פוגעת באנשים, שנתקלים בחוסר אמון ובחוסר התייחסות מצד המערכת, למרות העדויות הרבות והמחקרים הרבים, שכבר פענחו רבים מהמנגנונים של ההשפעות הביולוגיות של קרינה.
9. המונח עצמו [EHS] קצת מטעה מכיוון שהוא מתייחס לחלק קטן מהנפגעים, המודעים למקור לפגיעה שלהם, וחושבים שהם יותר רגישים לקרינה מהכלל, בעוד שהם למעשה נפגעו כבר מהקרינה. הם למעשה הקנריות במכרה הפחם, הראשונים להיפגע, ולא רגישים "במיוחד". הרגישות שלהם חושפת פגיעות של כל האוכלוסייה. בהרבה מהמקרים קיימת גם רגישות לכימיקלים.

ערים חכמות , 5G , טכנולוגיה חכמה וחשיפה לקרינה

1. ערים "חכמות" (SMART), האינטרנט של הדברים (IOT)  או "האינטרנט של הכל" (IOE) , הם טכנולוגיות ללא תקני ובדיקות בטיחות שערכי הליבה שלהן הם: טכנולוגיית עלית, יעילות, עתידנות , טכנוקרטיה, והם משרתות תאגידי-על ואת הממסד שאוהב לשלוט בצורה ריכוזית על האוכלוסייה.
2. תופעות הלוואי הן: מעקב המונים, עיבוד פרטיות ואנונימיות, קיום תשתית למדינה טוטליטרית, קרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה.
3. המדינה לא מונעת ולמעשה מחייבת חשיפה לקרינה בלתי מייננת, במוסדות חינוך ובמרחבים ציבוריים. המדינה לא מקדמת ולא מבטיחה קיום של טכנולוגיה חליפיתמשלימה כמו סיבים אופטיים, שהיו יכולים להחליף חלק ממקורות הקרינה.
4. כמה דוגמאות לטכנולוגיות "חכמות" (+ תמונות):
   נעלים "חכמות" – נחותות יחסית להליכה יחפה
   כסאות "חכמים" –פחות טובים בריאותית מתנוחות ישיבה על הקרקע (כריעה, לוטוס, תנוחות יוגה, ישיבה מזרחית)
   שירותים "חכמים" –נחותים בריאותית מהתנוחה הטבעית של כריעה (squat)
   כל הטכנולוגיות האלה לכאורה לא מזיקות, אבל למעשה עשויות להיות מיותרות ובפועל אינן תורמות למצב האנושי יותר מהכישורים שנתן הטבע.
   על כך בספר של ד”ר דניאל מישורי “יציבות: מחקר על גוף, תודעה וסביבה (גרף, 2018)” https://environment.tau.ac.il/FirmnessBook
5. הנקודה היא שיש טכנולוגיות שאינן משפרות את המצב האנושי או שיש להם תופעות לוואי שלא חשבו עליהם. נקודה נוספת היא שלא כל טכנולוגיה כוללת בתוכה התייחסות הולמת לטבע האדם, וליחסים בין האדם לטבע.
6. התפיסה הנוהגת כיום ברגולציה היא שהרמות הטבעיות של קרינה בלתי מייננת אינן קשורות לבריאות האדם. לדעת ד”ר מישורי, התפיסה הזו אינה מדעית (אין לה הוכחות), והיא מוטלת בספק, ביחוד לאור עקרונות כמו ארבעת החוקים של האקולוגיה על ידי בארי קומונר שעיקרם “NATURE KNOWS BEST”
7. מכונות לא נפגעות מקרינה בלתי מייננת אבל בני אדם כן. (הערת הכותב – מכונות כן נפגעות מקרינה בלתי מייננת ובכל תעשיית האלקטרוניקה יש דגש גדול על התמודדות עם בעיות של קרינה ושדות חשמליים ומגנטים בתדרים שונים בתוך מכונות ורכיבים אלקטרונים. למעשה בתוך כל משדר רדיו יש רכיבים ואזורים מוגנים קרינה בעוד בני האדם נחשפים לקרינה מהמשדר הזה ללא כל שיקול דעת וללא הגנה).
8. אנחנו מדברים (ומתקדמים לכיוון) עולם פוסט-אנושי שהמרחב הציבורי מתוכנן בו יותר טוב למכונות מאשר לבני אדם או ליצורים ביולוגיים. מתכתב עם חזון של עולם טראנס-הומניסטי שבו בני אדם משולבים במכונות, סייבורגים, למשל "שדרוג" בני אדם על ידי חיבור המוח למחשב.
9. ד”ר מישורי מדגיש כי הוא חובב ומעריך טכנולוגיה מסוגים מסוימים, למשל אופניים, לפי חזנו של הכלכלן והסביבתן ארנסט פ. שומאכר “קטן זה יפה”.

אתיקה ודיון ציבורי

1. חייבים להפעיל שיקולים רלוונטיים:
   א. אתיקה של הטכנולוגיה כולל עיקרון הזהירות המונעת   (עד אז, אין להתקין טכנולוגיות שיגבירו הקרינה, כמו 5G)
   
   ב. אתיקה של הסביבה ושל המרחב הציבורי – האם אנחנו יכולים לשנות את השדות האלקטרומגנטים הטבעיים? מי אמור להחליט על כך? איזה ערכים חשובים (למשל חדשנות או בריאות) וצדק אקולוגי (יש לקחת בחשבון שגם עצים , חרקים ובעלי חיים אחרים מושפעים מההחלטה ונשאלת השאלה מי מייצג אותם(.
   
   ג. אתיקה עסקית ואחריות חברתית – הערת הכותב: החברות המפתחות ומשווקות ציוד אלחוטי וסלולרי פוגעות בבריאות הציבור ובמי שכבר נפגע.
   
   ד. זכויות אדם – כולל הזכות לחיים, הזכות לבריאות, הזכות לחיות ולעבוד בסביבה בריאה, הזכות לחירות ולחופש תנועה; הזכות לגישה חופשית לטבע, כמו גם הזכות לפרטיות ולאנונימיות. זאת כאשר רגישים לקרינה לא מקבלים את הזכויות שלהם ולא יכולים לעבוד או לשהות בסביבה שכיום אינה בריאה להם, לא יכולים לנוע בחופשיות, לא יכולים לחיות חיים בריאים ומלאים .
   
2. מדובר בפועל בהשעיית הבסיס של זכויות האזרח והזכויות הדמוקרטיות – טכנוקרטיה טוטליטרית.
   ה. דמוקרטיה : לפי פרופ' אסא כשר, דמוקרטיה עוסקת בפתרון שתי סוגיות בלבד:
   1. פתרון סכסוכים בין אנשים בנוגע לזכויות/מה ניתן לעשות בלי להגביל זכויותיו של הזולת, ו-2. מכניזמים של קבלת החלטות קולקטיבית (כולל בחירות). אולם, במודל של פרופ' כשר, ובכלל, אין לנו היום בחברה שלנו פתרון ל-3: לסכסוכים או קונפליקטים בין אזרחים לטכנוקרטים (מומחים עם סמכויות טכנוקרטיות/רגולטוריות), כולל במקרים של פגיעה בזכויות אדם ובזכויות סביבתיות.
   
   ו. נחלת הכלל (the commons) –המשאבים ששייכים לכולם – וגם "גידור" (enclosure), כאשר משאבי הכלל ועוברים הפרטה, הלאמה או הרס של משאבים אלו תוך כדי שלילת זכויות שהיו לכלל/לציבור על משאבים אלו (וריכוזם בידי תאגידים, אנשים פרטיים או המדינה). בהקשר למרחב הציבורי, נלקח מהרגישים לקרינה המרחב הציבורי, כולל פארקים וחוף הים, וגם נחלת הכלל האלקטרומגנטית הטבעית, אור טבעי וכדומה (זיהומי אור ורעש).
   
   ז. ביואתיקה (לפי VR Potter, 1970) — אתיקה ביולוגית ורפואית, – אמורה להיות הוליסטית ורב-תחומית הכוללת מדע, רפואה, כולל תובנות ממדעי הרוח והחברה, אתיקה מנקודות מבט מרובות, וכל זאת בהתבסס על נקודת המבט האקולוגית, כוונה לשפר את סיכויי השרידות של המין האנושי והטבע בכלל. בפועל, כיום "ביואתיקה" מתפרשת כאתיקה רפואית במובן הצר, המבוססת על (1) הסכמה מדעת ו-(2) ”קודם כל אל תזיק”. נושא הרגישות לקרינה מראה הפרה מובהקת של עקרונות אלה, ובכל הקשור לקרינה בלתי מייננת מבוצע כיום ניסוי על כל האוכלוסייה, וזאת בניגוד לקוד נירנברג, שאוסר על ביצוע ניסויים בבני אדם. זאת, כאשר לא ניתן להשיג אישורים של ועדות הלסינקי לניסוי על קבוצות קטנות של בני אדם (הערת הכותב – כלומר מה שאסור לעשות בניסוי מדעי כופים על כל האוכלוסייה).
   
   ח. אתיקה במדע ובאקדמיה – על פי תפיסתו של מרסלו דסקל, אתיקה אקדמית מבוססת על וויכוחים מדעיים. ניתן להבחין בין שלושה סוגי וויכוחים:
   1.  דיון – DISCUSSION – חיפוש אחר האמת, יש הסכמה על תפיסת העולם והנחות יסוד על המציאות, כך שעלולה להיווצר חשיבה קבוצתית הפוגעת בחשיבה הביקורתית.
   2.  התנצחות – DISPUTE – לא מנסים להגיע לאמת, המטרה היא לנצח את היריב בעיני צד שלישי (למשל, בהליך משפטי, או בוויכוח בוועדת הכנסת).
   3.  מחלוקת – CONTROVERSY – חיפוש אחר האמת, אבל ללא הסכמה על הנחות יסוד, על סטנדרטים, מי המומחים הרלוונטיים, מהן המתודולוגיות הרלוונטיות וכו' (דסקל חשב שהמדע מתקדם באמצעות מחלוקות).
   
   ט. מחלקות מדוכאות – הם מדע מדוכא. הופך את המדע לדוגמה חצי מדעית, המוצגת כמדע, אבל מוגבלת לכך שהאם אתה מאמין למומחה הדובר או לא   — מדענות (scientism) – סוג של דת.
   רגישות לקרינה היא במחלוקת. היא קשורה להפרת זכויות אדם, ושיקולים בריאותיים והדיון בה מדוכא.

מסקנות וסיכום

1. קרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה מהוות אתגר לזכויות האדם ולדמוקרטיה
2. יש לשקול מחדש את נושא הקרינה והרגישות לקרינה במישורים של אתיקה, בעיקר ביואתיקה, אתיקה עסקית , אתיקה סביבתית ואתיקה של המרחב הציבורי.
3. אנחנו עדים לכישלון הסביבתנות (השמירה על הסביבה) מכיוון ש:
   א. אין תקני בטיחות אמיתיים לחשיפה לקרינה בלתי מייננת
   ב. רגישות לקרינה סובלת מאותה הכחשה, חוסר אמונה, הפלייה, כמו שמזהמים אחרים (והנפגעים מהם) סבלו בעבר (גם תאורת רחוב מבוססת LED).
   ג. בישראל יש רק שני ארגונים סביבתיים קטנים (NGOs) שעוסקים בקרינה בלתי מייננת ובפריסה של הדור החמישי , "רגישות לקרינה ישראל" ו-"שומרי השדה האלקטרומגנטי" (EMF Keepers), שהם תת קבוצה של שומרי המים (the water keepers of Israel).
4. הצורה בה מתקיים דיון בשאלה "האם רגישות לקרינה היא אמיתית" מייצג:
   א. כישלון במחשבה מחודשת על פרדיגמות מיושנות ברפואה ובמדע
   ב. כישלון בהכרה בעדויותיהם של אנשים המודעים למה שקורה להם (שלילה של הבנת הרגיש כי קרינה מזיקה לו).
   ג. העדפה של טובת הטכנוקרטיה ושיקולים עסקיים על פני טובת הנפגעים ובריאות הציבור.
   ד. כישלון בהטמעה במדע של מידע מדעי ותיק ומבוסס — למשל על מכ"ם או גלי מיקרוגל.
   ה. מתן תשומת לב גדולה מידי לאפידמיולוגיה (בסביבה גדולה מרובת גורמים, כאשר לא ניתן לבודד כל משתנה בוודאות.
5. מתקיימת "התנצחות" ולא וויכוח אקדמי הולם על המחלוקת   :
   א. מחקרים על מנגנוני נזק של קרינה בלתי מייננת נדחים או מתקבלים בהתעלמות.
   ב. מקודמת התאוריה כי יותר אנטנות יביאו לפחות קרינה מהמכשירים . בלי לקחת בחשבון את החשיפה הסביבתית הכללית ההולכת וגדלה, ואשר תגדל בעתיד, כמו גם חשיפה נוספת מציוד אלחוטי חדש ונוסף, ציוד IOT, ציוד אלחוטי לילדים ותינוקות ועוד. הטיעון כי יותר אנטנות מורידות את הקרינה משמש כתרגיל הסחה.
6. ביטול הכנס ‘קרינה בלתי מייננת, השפעות בריאותיות, רגישות לקרינה ועוד 2020’ הוא דוגמא לדיכוי הדיון האקדמי.
7. כישלון של מדע דיסציפלינארי (שמחולקת לדיסציפלינות מבודדות); חלוקת המדע לתתי תחומים והתמחויות (למשל, רפואה) יוצרת אמונה במומחים בצורה כמעט דתית, ללא בסיס מדעי, גם כשהם מכחישים את המציאות, כמו עניין הרגישות לקרינה.
8. הדיון הקיים היום סותר את ערכי הליבה של הקהילה האקדמית: קהילתיות, אוניברסליות, עמדה לא-אינטרסנטית, הטלת ספק (גם בתפיסות מדעיות שולטות) .
9. הפתרון הוא שהקהילה המדעית צריכה לעסוק במחקר מדעי מולטי-דיסציפלינארי על נושאים במחלוקת, למשל רגישות לקרינה.
10. 10. “עדיף שאלות שקשה לענות עליהן, מאשר תשובות שלא ניתן לערער עליהן” – ריצ'רד פיינמן. כיום, יש שאלות שלא נשאלות, ושלא ניתן לשאול, במיוחד בתחום הרפואה.
11. למשל: הרפואה כיום מבוססת על התפיסה שלכל חומר רעיל יש רמה בה הוא רעיל ורמה בה הוא יכול להיות תרופה (פרצלסוס: ההבדל בין תרופה לרעל הוא במינון). זאת בלי להבחין (א) בין תגובה/הרעלה מיידית / חשיפה אקוטית לעומת חשיפה מצטברת לאורך זמן; (ב) טענה זו מנוגדת לידוע במדעי הסביבה בין חומרים שרעילים רק במינון מסוים (מים או תפוחים) לבין חומרים שרעילים ומזיקים לגוף בכל מינון (למשל, מתכות כבדות, דיוקסינים, פטאלטים).
12. מבחינת צורת הדיון יש מקרים דומים לדיון ברגישות לקרינה כמו למשל הדיון על קנביס רפואי, הפלרת מים, ועוד, שגם בהם המחלוקת מוכחשת והממסד מתבצר בעמדות לא-מדעיות (המנוגדות למחקר או לנתונים חדשים).
13. יש להכיר במחלות שהגורם להם הוא הסביבה. רגישות לקרינה היא מחלה סביבתית. היא אינדיקציה אחת לכך שהסביבה חולה. אינדקציות נוספות הם רגישות לכימיקלים, רגישות לרעש, לזיהום אור ומחלות סביבתיות נוספות , כאשר בדרך כלל יש סינרגיה שלילית בין מחלות אלה.
14. יש לעבוד לפי העיקרון מספר בראשית של עץ ה“דעת”, ידיעת טוב ורע (ידע + אתיקה), כשהקריטריון לידיעת הטוב (וזיהוי הרע) הוא “ובחרת בחיים”.

תודה לד"ר דניאל מישורי על העזרה בסיכום.

נקודות עיקריות בהרצאתו של פרופ’ סטיליאן גלברג

1. המחלקה (קרינה ורעש במשרד הגנת הסביבה) עוסקת ברעש, קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת
2. המשימה היא למנוע, על ידי שימוש בעקרון הזהירות המונעת, חשיפה ללא צורך או לא הגיונית לרעש וקרינה
3. נצמדים להגדרה של "בריאות" על ידי ארגון הבריאות העולמי (לפיה אף אחד לא בריא) . לפי ההגדרה הזו מספיק לראות אנטננה סלולרית ואתה כבר לא בריא (כי היא גורמת לחוסר שקט וחשש)
4. פועלים לפי הערכת סיכונים:
   אם הסיכון אמיתי ולא עשיתי כלום – הפסד עצום
   אם הסיכון אמיתי ועשית כדי לצמצם אותו – רווח עצום
   אם הסיכון לא אמיתי ולא עשית כלום – אין שינוי
   אם הסיכון לא אמיתי ועשיתי כדי לצמצם – הפסד
5. רוב האנשים בארץ לא רואים את הקשר בין שימוש בסלולרי לקיום אנטנה בסביבבת המגורים שלהם. הם קונים סלולרי , מצפים להשתמש בו וחושבים שהאנטנה נועדה למטרות אחרות. אבל יש קשר צמוד בין היכולת להשתמש בטלפון לבין קיום אנטנה בסביבתך.
6. לחברות הסלולר אין שום אינטרס בהקמת אנטנות חדשות ובישום טכנולוגיות חדשות (בגלל עלויות גבוהות).
7. בישראל רוב האנשים מכורים מאוד לשימוש בסלולרי. עושים בו שימוש לכל דבר, החל מהודאות טקסט ועד לקראית ספרים. משתמשים בסלולרי כ120 פעם ביום.
8. פרודקטיביות, הרגשה טובה, שירותי חרום קשורים לקליטה טובה.
9. יותר זול בישראל לעשות שיחת וידאו עם הסלולרי מאשר לפגוש את הבן אדם פנים אל פנים.
10. כאשר אתה משתמש בסלולרי ואתה קרוב לאנטנה החשיפה שלך לקרינה מהסלולרי נמוכה יותר בהשוואה למצב בו אתה רחוק מהאנטנה. (הערת הכותב – בשקופית הזו מצויינת גם רמת החשיפה מהאנטנה אבל לדעתי מדובר בהערכת חוסר קשה בשל בעיות במדידות הקרינה כפי שמבוצעות היום. לדעתי החשיפה לקרינה מהאנטנה גבוהה ומשמעותית הרבה יותר ממה שמצוין בשקופית הזו בדקה 0:07:48 של המצגת, אם כי היא בדרך כלל עדיין נמוכה מהחשיפה המקומית על הראש בעת שימוש בסלולרי בהצמדה.).
11. לפי המדידות והערכות שביצע המשדר ביחד עם המכון בן תחומי בחולון החשיפה למוח היא: 78% מהסלולרי בעת שיחה,
    9% ממשתמשים אחרים
    2.6% משימוש בנתונים
    3.4% מאנטנות סלולריות
    2.6% מאנטנות רדיו-טלווזיה וצבא
    5% שימוש בטלפון אלחוטי ביתי
    הערת הכותב – לדעתי שוב מדובר בהערכות לא נכונות כל כך של החשיפה מאנטנות ומציוד אלחוטי וסלולרי בשם שיטות מדידה לא נכונות.
12. שימוש בעקרות הזהירות המונעת :
    הצדקה
    אופטימיזציה
    הגבלות
13. התעבורה שאנחנו מקבלים בסלולרי שלנו מכפילה את עצמה פעמים בשנה. בגלל השיפור בטכנולוגיה הקרינה גדלה רק ב10% בשנה.
14. דרך נוספת להורדת החשיפה לקרינה היא התקנה של אנטנה סלולרית קטנה בכל בית (FEMTO CELL או MICRO CELL) .
15. הבעיה בתוך בית היא החסימה של הקירות, לפי סטיליאן בערך 1 למאה. הערת הכותב – מהמדידות שאני עושה נראה כי קיר בלוקים מוריד 50% מהקרינה בקירוב.
16. היום כאשר אדם אחד מוריד סרט , כל האנשים בסביבתו מקבלים קרינה מהאנטנה. בעתיד (אד מההבטחות של דור חמש – שימוש בכוונת קרן) האות יכוון רק אל המשתמשים. לדברי סטיליאן אנחנו עדיין רחוקים מזה.
17. המשרד נותן רישניות לכל אנטנה
18. מבצעים הערכות ומדידות קרינה
19. יש 200 מודדי קרינה מוסמכים,
20. עובדים על כך שאזרחים יוכלו לקבל בהשאלה מד קרינה
21. יש מערכת של בקרה אוטמטית שמבקרת על האנטנה. המידע עובר אלפי פעמים שנייה.
22. יש כמה עשרות מערכות מדידת קרינה קבועות והמידע נגיש דרך אתר.
23. כעת סטיליאן הראה את הסרטון הבא – https://youtu.be/twugeVQexf8.
    הערת הכותב – הסרטון הזה הופק על ידי פורם חברות הסלולר. זהו גוף יחסי ציבור של חברות הסלולר שנועד להתמודד עם ביקורת של הציבור בנוגע לנושאי קרינה. הגוף הזה הוא למעשה גוף תעמולה של חברות הסלולר. אני חושב שאי אפשר לטעות בנוגע לכוונת הגוף ושאיפתו לצמצם כל התנגדות לפריסה של רשתות סלולרי. זהו גוף תעמולתני.
    לדעתי זו טעות של סטיליאן , ממונה מטעם המדינה, שהוא אמור להיות נציג הציבר, להראות סרטון תעמולה של חברות הסלולר במצגת שלו.
24. השקופית הבאה הייתה של חיזוי קרינה בתל אביב מול הרצליה (כנראה על ידי שימוש באפלקציה סלולרית שמעריכה את הקרינה על פי מה שהמכשיר הסלולרי יודע והוא לא יודע הכל). בתמונה נראה לכאורה היא כי בתל אביב יש פחות קרינה מאשר בהרצליה.
25. השקופית הבאה הראתה כי התקן בישראל נמוך יחסית לרוב המדינות בעולם, אבל לא הנמוך ביותר.

הערת הכותב

אני מסכים ב95% עם סטיליאן על כל הדברים. הבעיה היא ה5% שאנחנו לא מסמכים.
דוגמא ראשנה – גם לדעתי הקרינה שרוב האנשים מקבלים רוב הזמן מהאנטנות נמוכה מהקרינה שהם מקבלים מהסלולרי שלהם (ומציוד אלחוטי אחר) אבל אני בניגוד ללסטיליאן חושב שגם הקרינה הכאילו נמוכה שמקבלים מהאנטנה היא הרבה יותר מדי. אני חושב שדי בקרינה מהאנטנות כדי לגרום סיכון בריאותי ונזקים בריאותיים לאורך זמן ולכן השימוש בכל הטכנולוגיה הזו במתקונת המקורית הוא פסול מהיסוד.

דוגמה שנייה – גם אני וגם סטיליאן מסכימים שהרשת הסלולרית צריכה להיות מבוססת בעיקר על אנטנות קטנות. אבל אני חושב שקודם לכל שינוי או המשך שימוש בטכנולוגיה הסלולרית יש קודם כל להכיר בנזקים ובנפגעים. פועל יוצא ראשון של כך הוא הכנסה של תקנים פי 10000 יותר נמוכים ממה שיש היום ורק כך אפשר יהיה להגדיר רשת טובה ונמוכת קרינה. סטיליאן מציין כי התקן הקיים לא מגן אבל נמנע מכל שינוי בו. בנתיים מאפשר המשך פריסה ואפילו הגדלתה.

זו לא הפעם הראשונה שאני רואה ושומע את ההרצאות של פרופ' סטיליאן וכל פעם מחדש אני מקווה שהפעם הוא ידבר יותר על הנזקים, יזכיר כי התקן לא מגן, על החולשות של הבדיקות ועל הצורך בצמצום השימוש וצמצום החשיפה. כל פעם מחדש אני נעצב לראות שהמצגת שלו יוצרת מצג שווא שהכל בסדר. ובכן שום דבר לא בסדר. המדיניות הנוכחית של המשרד משרטת את חברות הסלולר ולא את בריאות הציבור ובטוח שלא את נפגעי הקרינה. לפחות סטיליאן אומר מידי פעם שהוא מכיר בכך שיש נפגעי קרינה.

1. ישראל היא מובילה בשימוש בסלולרי . 90% מהישראלים משתמשים (לא רק דיבור גם גלישה, משחקים ואפליקציות) בסלולרי החכם שלהם 7.4 שעות ביום (יוסי ניסן ספטמבר 2016)
2. גם ילדים הם משתמשים בסלולרי בישראל
3. 6.8 מיליון משתמשים באינטרנט דרך הסלולרי שלהם (יש עליה כל שנה).
4. אחת הסיבות לכך היא שהשימוש בסלולרי הוא מאוד זול בישראל, וזה בזכות (בגלל) השר משה כחלון שהנהיג במשך שנים את הרפורמה בשוק הסלולרי בישראל.
5. נקודות מפתח ברפורמה: שמירת מספר במעבר בין חברות, תשלום אחד לשיחה בין שני סלולריים של חברות אחרות, ביטול הסכם רק 8% מסכום החוזה הנותר, אפשרות לפרוס את דמי ההחזר, חברות חדשות יוכלו להשתמש בתשתית הקיימת,.
6. כך הפכה ישראל מאחת המדינות בה השימוש בסלולרי הוא מהיקרים בעולם, לאחד מהזולות
7. כתוצאה מהרפורמה חברות הסלולר מרוויחות הרבה פחות.
8. חוץ מהודו אנחנו כנראה הזולים ביותר בעולם.
9. משרד הגנת הסביבה, עובד לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת מ 2006, לפי עקרון הזהירות המונועת (כל עלייה בקרינה צריכה להיות מנומקת והכרחית) , עבודה לפי תקנים. המשרד הוא מאוד עני ומתוקצב בצורה מאוד רזה.
10. משרד הבריאות הוא בתקן יועץ בנושא הקרינה . המלצות לשימוש בבתי הספר, המלצות לשימוש בסלולרי , לא תקן אלא המלצות.
11. תוכנית מתאר 36א אמורה לדאוג לכך שתהיה קליטה סלולרית בכל פינה בארץ ללא בעיות חשיפה לקרינה.
12. בכל זאת יש בעיות קליטה. היום קליטה טובה נחשבת לערך משמעותי בסגנון החיים.
13. תפקיד משרד הכלכלה הוא להגן על הצרכן , כולל אלון אזהרה מקרינה(שאף אחד לא קורא)
14. מכון התקנים הישראלי אמון על הבדיקה של המכשור הסלולרי ויש לו מעבדות וציוד מתאים.
15. השאלה שצריך לשאול האם הרגולציה הישראלית היא מספק והאם היא עובדת? האם לציבור יש את ההגנה שהוא זקוק לה כדי לצמצם את הסיכון מחשיפה לקרינה מהסלולריים.
16. סה"כ 15 דקות.

הערה שלי – הכל טוב ויפה אבל התקנים גבוהים ולא לוקחים בחשבון שום אפקט ביולוגי או בריאותי , מבוססים על הנחת היסוד שחוץ מחימום אין שום השפעה לקרינת רדיו ולכן הרגולציה , גם אם טובה, וגם אם נאכפת, אינה מבטיחה בריאות הציבור, להיפך בחסותה ניתן לתת "תו תקן לא מגן" לכל המזהמים בתחום ולכל טלפון סלולרי כאילו הם בטוחים לשימוש. זו טעות..

קישור – http://video.tau.ac.il/events/media/k2/videos/10178.mp4

על הכנס

בתאריכים 10/2/2020 ו 11/2/2020 התקיים במחלקה למדיניות ציבורית, באוניברסיטת תל אביב כנס מומחים בנושא קרינה בלתי מייננת ומדיניות ציבורית.
הכנס היה בהובלה של ד"ר פול בן ישי מאוניברסיטת אריאל ובאירוח של פרופ' אלון טל מאוניברסיטת תל אביב.
הכנס היה אחד משני כנסים שהיו אמורים להתקיים בנושא. כנס שני בשם "קרינה בלתי מייננת, השפעות בריאותיות, רגישות לקרינה ועוד" בוטל על ידי האוניברסיטה בטענת שווא שאינו מדעי ולא עמד בנהלים ללא כל הצדקה ונימוקים.
נעשו מאמצים כדי לבטל גם את כנס המומחים אבל בזכות עמידה איתנה של פרופ אלון טל וד"ר פול בן ישי הכנס התקיים במתכונתו המלאה.
בזכות ביטול הכנס השני, שהיה אמור להיות פתוח לציבור וחפף מבחינת הזמן לכנס המומחים, יכלתי לקחת חלק בכל כנס המומחים.

בפוסטים הבאים בסדרה, אסכם את הנקודות החשובות עבורי מכל הרצאה בכנס ואקשר לסרטון הוידאו של ההרצאה מאתר האוניברסיטה.

ברצוני להודות לד"ר פול בן ישי ולפרופ' אלון טל על קיום הכנס ועל השתתפותי בו.
קישור לכלל קטעי הוידאו באתר האוניברסיטה – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=itemlist&task=category&id=1765%3A2020-expert-forum&Itemid=560&fbclid=IwAR1-xpjqJ-Dsji0Jtnr4dnav07d1whCD4xjBHdSsE2npdMjrEBk6rJJMokU

דברי פתיחה על ידי פרופ' אלון טל, וד"ר פול בן ישי

פרופ' אלון טל – הסלולרי היום הוא הדבר שאנשים פונים אליו בעת צרה. הפחד הגדול של אנשים הוא מעיבוד הקשר אל העולם. השאלה היא מה אנחנו עושים כחברה כדי לוודא שהשימוש בהם הוא בטוח. האם אנחנו עושים זאת כך הסלולרים יביאו לתרומה מקסימלית במחיר מינימלי לבריאות ולפסיכולוגיה שלנו.אנחנו יודעים איך זה שינה את התקשורת האנושית. אלו הן חלק מהשאלות הקריטיות שאני שואל את עצמי.
ד"ר פול בן ישי – הפגישה הזו היא המשך לפגישה שהתקיימה ב2017, והיא חשובה כי הנושא הפך לחלק בלתי נפרד מהחברה שלנו וגם מהיותנו בני אדם. בנוסף לכך יש אלמנט של השפעה שחייבים להעריך. כדי להתמודד עם הבעיות או ההשפעות של הסלולרי (וגם מהקרינה הנפלטת ממנו) יש לנכות בגישה מרובת דיסציפלינות. אלינו להבין מה המשמעות של המדיניות, מהיא הרגולציה, מה המדע אומר ואיך כל אלו צריכים להתחבר אחד לשני. וזהו אחד הנושאים של הכנס.
קישור – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10176:welcoming-message&Itemid=560