החשיפה

העטלפים נחשפו לשדות תדר רדיו (RF) רחבי-סרט (Broadband) בטווח שבין 0.01 ל-300 מגה-הרץ (MHz), עם שיא עוצמה (Peak) בטווח שבין 0 ל-10 מגה-הרץ (יחסית תדרים נמוכים). העוצמה הוגדרה כחלשה ("weak") ותואמת לפרופיל אלקטרומגנטי עירוני טיפוסי הנחשב בטוח לבני אדם.

עוצמת החשיפה נמוכה מהתקנים, אופיינית לסביבה עירונית, ומובדלת מהרמה הטבעית באותם תדרים. לפי ה AI הרמה היא בין 0.2-0.4 מיליגאוס. לא מצאתי לזה סימוכין במאמר עצמו.

זמן החשיפה: החשיפה נמשכה זמן קצר בלבד – 30 דקות בסך הכל.

עיתוי החשיפה: נבדקו קבוצות שנחשפו בעיתויים שונים: בזמן השקיעה (זמן קליברציית המצפן של העטלף), לאחר השקיעה, או בלילה בזמן ההמראה עצמה.

מה ראו ?

אובדן כושר הניווט (דיסאוריינטציה): בעוד שעטלפי הביקורת (שלא נחשפו לקרינה) המריאו בכיוון ברור וספציפי התואם את נתיב הנוודות הטבעי שלהם, כל העטלפים שנחשפו לקרינה המריאו בכיוונים אקראיים לחלוטין (התפלגות כיוונית אחידה ומפוזרת).

ממצא מפתח במחקר הוא שהפרעת הניווט נותרה בעינה גם שעות ארוכות לאחר שהחשיפה הקצרה הסתיימה. עטלפים שנחשפו ל-30 דקות בלבד והושמו בחדר חשוך, הראו תעופה אקראית ומבולבלת גם כאשר שוחררו כ-2 עד 6 שעות לאחר תום החשיפה.

עקביות ההפרעה

השיבוש בניווט התרחש בלי קשר לעיתוי החשיפה – בין אם נחשפו בזמן השקיעה, אחריה או ברגע השחרור, עצם החשיפה גרם לבלבול ביכולת לפרש את השדה המגנטי של כדור הארץ.

מסכנה – התקנים לא מגנים , הקונצנזוס שגוי

המחקר מחזק את ההבנה שיש מגנוני נזק והשפעה רבים לקרינה בלתי מייננת על מערכות ביולוגיות ובעלי חיים. הרבה מעבר לתפיסה הרווחת השגויה (שמיוצגת על ידי ועדות התקנים, ICNIRP, ארגון הבריאות העולמי ומשדרי הבריאות והגנת הסביבה), שאם הקרינה לא גורמת להשפעות מידיות ואקוטיות (כמו מוות) אז היא לא מזיקה ובטוחה לגמרי.

משהו רע קורה בתעשיית הרכב (כמה דברים) בשנים האחרונות, וסוף סוף נראה שיש תנועת נגד משמעותית. בשנים האחרונות מכוניות הופכות להיות גדולות יותר, בטוחות יותר, משוכללות יותר ופחות מזהמות. כך לפחות נראה במבט ראשון. מה רע? לצערי במהלך השינויים הללו רכבים הופכים גדולים יותר, מורכבים ויקרים יותר לרכישה, תחזוקה, והפעלה. ובמקום להיות בטוחים יותר, רכבים הופכים להסכת דעת בזמן הנהיגה.

כולם רוצים גיפון

סקטור המכוניות הקטנות והמשפחתיות, וביחוד מכוניות סלון גדולות נמחק כמעט לחלוטין והוחלף בגרסאות מוגבהות שנקראות בארץ גיפונים ובאנגלית CROSS OVER. כולם רוצים גיפון גבוה, גם אם הם נוסעים עם הרכב רק לשים את הילדים בגן, או יושבים בפקק שעה לכל כיוון. ההשפעה של השינוי הזה , בצד הירידה בשוק של הרכבים הקטנים והמשפחתיים, היא כמובן העלייה במחיר הרכבים, במשקל הרכבים, במחירי התחזוקה והאחזקה של הרכב…כולם רוצים גיפון, אבל יש לזה מחיר..

מכוניות יותר בטוחות?

תקנות בטיחות הולכות ומחמירות מביאות לשימוש בעוד ועוד מערכות בטיחות פסיביות ואקטיביות ברכב. ההשפעה הראשונה של המערכות הללו , ביחוד אם מבוצעות לא נכון, היא דווקא הפרעה לנהג בעת מילוי תפקידו. ההשפעה השנייה היא עלויות….על כל מערכת כזו יש לשלם פיתוח, מיסים, תחזוקה וכו. לפעמים מקבלים בזכותם הקלות בביטוח או במיסוי, אבל הערכה שלי שהמערכות האלה אחריות לכ10000 ש"ח עלייה במחיר רכב חדש. כמו כן הן אחריות גם בהפרעה לנהג, והן לרוב מהוות מטרד יום יומי.

חסכון בדלק?

תקנות צריכת דלק וזיהום מביאות לשינוי לכיוון שימוש במנועים קטנים יותר, (שלוש או אפילו שני צילנדר, בנפחים של 1000-1200 סמ"ק) מודגשי טורבו ועם גירים רובוטים או רציפים. זאת גם במקרה של רכבים גדולים יחסית כמו משפחתיות וגיפונים. המשמעיות של זה היא מעבר להיעדר כוח זמין, היא מורכבות ועלויות. מנועים קטנים נוטים להישחק מוקדם יותר, מערכות טורבו נוטות לצרוך תחזוקה נוספת, גירים רובוטים (ובמידה פחותה גם גירים רציפים) נוטים לעודף תחזוקה מורכבת. כל זה מביא לעלייה במחירה התפעול. על שימוש ברכבים היברידים או חשמליים אני בכלל לא מדבר כי שם גם יש חשיפה מיותרת ליותר קרינה וגם מורכבות טכנית עוד יותר גדולה..

יותר מסכים יותר הפרעות

בתוך הרכב עצמו אנחנו רואים פחות מנופים וכפתורים מכאנים, ויותר מסכים. לכך יש שתי השלכות מרכזיות: זמן תפעול ארוך יותר (בו תשומת לב הנהג אינה לכביש) ועלייה במורכבות התחזוקה והתיקון. תחקיר שפורסם לאחרונה (https://www.vibilagare.se/reportage/test-av-pekskarmen-i-11-bilar-gamlingen-vinner-stort) הראה הבדלים מאוד מאוד גדולים בזמני תגובה לביצוע ארבע פעולות בסיסיות ברכב, בין רכב עם פקדים, כפתורים ומנופים מכאנים לבין רכב עם תפעול דרך מסך.

"חלליות" יקרות

פועל יוצא של כל זה הוא הפיכה של הרכבים למתוחכמים יותר, יקרים יותר לקנייה, יקרים לנהיגה ולתחזוקה, עם אורך חיים קצר יותר. במקביל הרכבים הופכים ליותר ויותר חלליות, ופחות ופחות כלי רכב פשוטים ואמינים. על תיקון או תחזוקה בעצמכם אין בכלל על מה לדבר (מה שפעם היה מאוד נפוץ) כי הכל מורכב, מסובך, מצריך מכשור וכלים מיוחדים וידע של מהנדס רכב. האמת שהמצב כל כך גרוע בגזרת התחזוקה שמוסכים , אפילו מוסכי יבואן, הפסיקו כמעט לחלוטין לתקן, והם יותר עסוקים בלהחליף מערכות. תיקון שפעם היה עולה כמה מאות שקלים , הפך להחלפה של מנוע, או מערכת שלמה בעלויות של אלפי שקלים.

תחילת השינוי

ועכשיו מתחילים לראות שינוי. אולי. בערך.

תקן אירופי – לא להפריע!

בשנת 2026 לראשונה בתקן האירופי ינתן דגש על פקדים וכפתורים מכאנים (שמאפשרים לנהג לתפעל את המערכות ברכב יותר מהר), ועל מערכות בטיחות שלא מפריעות לנהג. כתבתי על זה כאן – https://www.norad4u.co.il/2026/01/18/11494/

וכאן – https://www.facebook.com/groups/210964529484617/posts/1901908997056820/

וכאן –https://www.facebook.com/groups/210964529484617/posts/1860179464563107.

K-TRUCK בארה"ב

ועוד קול שמגיע מארה"ב דווקא, שם חקלאים ובעלי מקצוע מתחילים לקנות רכבי עבודה יפנים קטנים וישנים (K-TRUCK). הם קונים אותם כי אלו רכבים זולים, פשוטים, מאפשרים תחזוקה בעצמך, אמינים ופרקטיים. יותר ויותר אמרקאים זונחים את החלליות שלהם (טנדרים ענקיים שיותר דומים לרכבי פאר…יש כמה כאלה בשכונה שאני גר בה, תופסים חנייה של שני רכבים רגילים וצריך סולם כדי להגיע למושב) , המוגבהות ומשוכללות, ועובדים בשדה עם סוברית (כינוי חיבה למיני וואן זעיר של סובארו, אשר שווק בארץ עד שנות ה90 והיה קטן, זריז , אמין ויעיל, זמין גם בגרסה עם תא מטען פתוח והנעת 4X4 שמתאימה לשבילי כורכר ולשדות).

בנתיים נראה שיצרני הרכב, במקום להקשיב לציבור, דוחפים בארה"ב לחוקים המגבילים את השימוש ברכבים הללו, מטעמי בטיחות, בעיקר בכבישים ציבוריים. על כך אני למד מכמה כתבות שקראתי בנושא , וכמה סרטונים.

על כך בסרטון הבא, שהוא אומנם סרטון AI אבל להבנתי המידע שם אמיתי לגמרי –
https://youtu.be/wcug_olRV-I

קריאה נרגשת!

יצרני ויבואני הרכב, אני רוצה לראות יותר רכבים קטנים, פשוטים, קלים לתחזוקה, יעילים ופרקטיים, זולים לקנייה, להפעלה ולתחזוקה. רכבים עם כפתורים ומנופים מכאנים בתא הנהג. רכבים שאם אני רוצה להוסיף להם מערכת מולטימדיה או בטיחות אני אעשה את זה בעצמי או אצל טכנאי מערכות. רכבים שיחזיקו עשרות שנים, ושלפחות את חלק מהתחזוקה אני אוכל לעשות בעצמי. רכבים שהם פחות חלליות עם מסכים, פחות מנועים זעירים, פחות מדגשי טורבו עדיינים ומתפרקים, פחות גירים עדינים שמצריכים תחזוקה מוגברת. לא רוצה רכבים שעל הנייר צריכת הדלק שלהם לכאורה (לא תמיד אמיתי) קטנה, אבל בפועל עולה הרבה יותר להפעיל אותם ולהחזיק אותם. כמובן שאני רוצה רכבים בלי חשיפה מיותרת לקרינה ממערכות החשמל ברכב ומערכות התקשורת. רכבים שאני אקבע כמה הם משוכללים, או פשוטים, לפי הבנתי ולפי טעמי.

אני בטוח שאני לא היחד.

עוד על רכבים באתר:

אנחנו היינו שם (אני ונוספים וטובים – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/wifi-in-schools-h/), נגד הדעה הפופולרית והממומנת, וצעקנו "המלך עירום" ו"יהיו נזקים".

את הנזקים יכול לראות כל מי שמרים שנייה את העניים מהמסך שלו. ילדים ונוער לא יודעים לקרא, לא יודעים לכתוב, לא יודעים להתבטא, ולא מיישירים מבט. נזקים נוספים תעשה החשיפה לקרינה, ואת זה יקח יותר זמן לראות , ויהיה יותר קשה להודות בהם.

מילה טובה

ביום ההורים האחרון בבית ספר של הבית שלי (בית ספר נילי , זכרון יעקב, בו הפכה, לפני שנה וחצי, ביתי לרגישה לקרינה בעקבות השימוש בכיתה בסלולריים ובמהלך שיעור עם סלולריים), ראיתי לראשונה את תיבות ההפקדה של הסלולרייים שהותקנו בכיתות. מה שהתחיל בעקבות יוזמה של הורה אחר בכיתה של הבת שלי (אשר הכין כוורת מעץ, אשר אני מיגנטי לקרינה) , הפך עכשיו לנחלת כל בית הספר. התיבות- כוורות חדשות עשויות מתכת, ובתוך התיבה הפרדה מספוג. להלן תמונה מסרטון שהפיצה הנהלת בית הספר…כל הכבוד!

כתבות

https://www.mako.co.il/news-education/2026_q2/Article-c21742ef2853e91027.htm

https://www.ynet.co.il/news/article/sjddywpyze

https://www.facebook.com/photo?fbid=1412222897603273

נזקים

בשבוע שעבר שיתפתי בקבוצה בפיסבוק כתבת טלוויזיה על דוח מנורווגיה שמראה על הנזקים של השימוש בסלולרי ובמסכים במוסדות החינוך בנורווגיה.

תוצאות מנורווגיה הראו על ירידה ביכולות הקריאה והכתיבה לאחר שהכניסו טאבלטים, ולמידה דיגיטאלית, לגני ילדים ובתי ספר.

מסתבר שגם בנורווגיה לעגו והשטיקו הורים שהתנגדו להכנסת למידה דיגיטאלית לבתי הספר.

מישהו עשה שם , בארץ, ובשאר העולם, מלא כסף מההכנסה של הלמידה הגידיטאלית לבתי הספר. מי ישלם על הנזקים?

מסתבר שילדנו כן היו שפני נסיון, בדיוק כפי שידענו, וכפי שטען שלט בהפגנה מ2012 , נגד הוייפיי והשימוש באלחוטי ובסלולריים בבתי הספר.

בצד השני נמצאים מי שמודע לנזקים, מדענים שמצאו נזקים או מכירים בנזקים, וגם אנשים שנפגעו כבר מקרינה בלתי מייננת ברמות נמוכות (ואפילו אנשים שנפגעו מהקרינה ברכבים, כן יש כאלה), ובמקרה הזה, גם החברה שערכה ופרסמה את הדוח עצמו.

באמצע נמצא כל מי שרכש רכב היברידי או חשמלי ורצה לחשוב ש"הכל בסדר", וכאלה שחושבים על כך או רוצים לרכוש ולא יודעים למי להאמין (בסוף בדרך כלל מאמינים למי שנוח יותר וזול יותר להאמין לו).

יש לציין שני גילויים נאותים:
1. אני מוכר מדי קרינה וציוד הגנה מקרינה. אם כי הציוד אינו מתאים לרכב והעצה הכי טובה בנושא היא למדוד לפני ולא לרכוש רכב עם קרינה גבוהה – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/env-rd-100/.
2. הדוח עצמו בוצע על ידי חברה שמייצרת ומוכרת מיגון אקטיבי לרכבים היברידים. הם לא קשורים אלי, ואני לא קשור אליהם, אבל ברור שיש להם אינטרס.

הדוח

לכאורה הדוח אמור להיות זמין באתר המשרד להגנת הסביבה , אבל הקישור מהכתבה לדוח מעלה טעות, ואני לא הצלחתי למצוא את הדוח בעצמי.

לתקציר הדוח באתר חברת המיגון האקטיבי לחצו כאן…

איך אני מסתכל על קרינה ואיך אחרים

יש לציין כי אני כרגיש לקרינה, מי שנפגע מהקרינה, כמי שמכיר במחקרים שמראים על נזקים מקרינה ברמות נמוכות (ראו קישור למטה) וכמי שחושב שהתקנים של ICNIRP הם הונאה, וששיטת הממוצעים של המשרד להגנת הסביבה הם מריחה, ההסתכלות שלי על רמות החשיפה הן שונות ומחמירות. אני מסתכל רק על שיאי הקרינה. כאשר אני מודד ברכב שאני רוצה לרכוש, אני מודד על הכסאות ועל הרצפה, ומשתדל שלא יהיו פולסים מעל 10 מיליגאוס באיזור הרגלים ומעל 4 מיליגאוס באיזור הכיסא. בלי ממוצעים ובלי מריחות. הערכים האלה מבחינתי הם פשרה, כי כבר מרמה של 1.6 מיליגאוס נראו השפעות ביולוגיות.

המשרד להגנת הסביבה מנחה לבצע חישוב ממוצעים כדי לנסות לקמת את החשיפה היומית (או השבועית או השנתית) של האדם, בהנחה שזה מקור החשיפה היחיד שלו ובשאר הזמן האדם נחשף לפחות מ1 מיליגאוס. כאשר הממוצע ביום הגרוע ביותר לא יעבור את ה4 מיליגאוס. כך מתאפשרת חשיפה ל10 מיליגאוס לאדם שעובד 8 שעות מול מכונה במפעל. כך גם נסיעה של ארבע שעות ביום ברכב שהחשיפה בו היא 19 מיליגאוס, היא תקינה (מבחינתם). הם גם הנחו בעבר למדוד באיזור הראש, ישבן ורגלים ולעושות ממוצע בין כל הנקודות.

היבואנים והיצרנים לרוב חוסים מאחורי התקן של ICNIRP שאינו מכיר בנזקי הקרינה ברמות נמוכות , ולא בהשפעות ביולוגיות. לכן התקן מאפשר חשיפה רגעית של 2000 מיליגאוס ולא קובע סף ממוצע או ארוך זמן (כי אין לדעתו השפעות כאלה).

כתבות

https://cars.walla.co.il/item/3831611
https://healthy.walla.co.il/item/3829972
https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=11489&docID=540749
https://www.queenoftheroad.co.il/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D-2026/
https://www.israelhayom.co.il/news/transportation/article/20336648

כתבות אלו פורסמו כמה ימים מאוחר יותר. בכתבות שוב ביקורת על הדוח, וקריאות נגד ה"הפחדה" וה"פניקה" לכאורה שהדוח עורר.

האמת זה תמיד מדהים אותי לראות את כל מי שעסוק בתעשייה הזו (ותעשיות נוספות) כל פעם רץ להגן על היבואנים והיצרנים (ועל המזהמים).

מייד מצטטים ומסברים על התקן של ICRNIP , כאילו הוא תקן זהב, וכאילו הוא מגן בריאותית

מה שהם לא אומרים (ואולי לא יודעים) הוא שהתקנים של ICNIRP (גם לשדות מגנטיים, חשמליים וגם לקרינת רדיו מסלולריים ואנטנות) גבוהים ולא מגנים על הבריאות אלא על המזהמים והתעשיה. רמות חשיפה לשדה מגנטי שנמצאו משפיעות על פי מחקרים הם מתחת ל2 מיליגאוס. תהנו מהרכב המקרין שלכם.

לא ממליץ

שימו לב, אין בפוסט המלצה לרכישת מערכות הגנה מקרינה. כאמור אני כן ממליץ לרכוש מד קרינה ביתי (שאני מוכר באתר החנות שלי – גילוי נאות) , למדוד כל רכב שאתם רוצים לרכוש, ולרכוש רק רכבים בהם הקרינה נמוכה ביחס להבנתכם את הסיכון הבריאותי האפשרי מחשיפה לקרינה בלתי מייננת.

אני אישית לא קונה

א. כתבות במדור רכב כמה הקרינה ברכבים לא מזיקה

ב. את התקן של ICNIRP שמבוסס אך ורק על נזק ברור ומיידי ולא על השפעות בריאותיות.

ג. דעה של אנשים ומומחים שלא מכירים בנזקי הקרינה..

ד.. רכבים שאני רואה שיש בהם קרינה.

ההמלצה שלי היא למדוד כל רכב שאתם רוצים לרכוש ולוודא שאין קרינה מעל מה שאתם מוכנים להיחשף.

הונאת התקן הלא מגן של ICNIRP

https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/who-standards-protect/

מחקרים על השפעות שדה מגנטי בעוצמות נמוכות

https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/elf-studies/

מדידות ברכבים

https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/car-emf-testing/

עמיר

וידאו – https://youtu.be/1dSyLzN7TAw

לכך יש כמה תשובות:

1. קרינה ממערכות צבאיות כגון מכ"מים, מערכות נ"מ, מערות ירוט טילים, מערכות תקשורת צבאיות ועוד – כמובן שבעת מלחמה יותר מערכות כאלה פרוסות ומשדרות ולכן קרינת הרדיו הסביבתית יכולה לעלות , ביחוד אם אתם גרים ליד בסיס צבאי, בסיסי ים ואוויר, וליד מערכת כזו שנפרסה. בחלק מהמקרים תהיה חשיפה גם בעת שלום, או בין המלחמות והמבצעים.
   הפתרון במקרה הזה הוא מדידה ומיגון…על כך בהמשך..
2. קרינה מהטלפון הסלולרי – בזמן מלחמה בדרך כלל יותר אנשים נמצאים בבית ויותר מהם משתמשים בטלפון ובציוד אלחוטי בצורה כבדה יותר. השימוש הזה מביא לגידול בחשיפה לקרינה, יותר שעות ביממה מבדרך כלל. אם אתם עושים שימוש בסלולרי ובאלחוטי בית, באוטו ובעבודה, אז יש לכם חשיפה לקרינה הזו (קרינת רדיו) גם בעת שלום ובין מלחמות, אבל החשיפה יכולה להיות גדולה יותר בעת מלחמה.
   הפתרון במקרה הזה הוא התקנת תשתית קווית בבית ומעבר לשימוש בבית בטלפונים ומחשבים חוטיים , ביחוד בממ"ד…על כך בהמשך
3. קרינה מאנטנות סלולריות מול הבית – ככל שהשימוש בסלולרי עולה, כך גם עולה הקרינה מאנטנות סלולריות הנותנות שירות ליותר אנשים , יותר זמן, וליותר שימושים. אז אם אתם גרים מול אנטנה (גם אם רחוקה לכאורה) , קרינה ממנה יכולה להגיע ולהיכנס אל הבית דרך החלונות ודרך הקירות. אבל בזמן מלחמה הקרינה הזו צפויה לעלות בגלל העלייה בביקוש ובצריכה.
   הפתרון במקרה הזה הוא מדידה ומיגון…על כך בהמשך.
4. יותר קרינה מתשתית החשמל – זאת כי יותר אנשים נמצאים בבתים יותר זמן, וצריכת החשמל עולה. עם העלייה בצריכת החשמל עולה גם הקרינה מתשתית החשמל. בדיוק כמו בחופשים או בשבתות, גם בעת מלחמה (כאשר המשק סגור או מוגבל בפעילות) יש יותר אנשים בבתים, יותר צריכת חשמל ויותר קרינה ממערכות החשמל. גם כאן, תהיה חשיפה גם כאשר אין מלחמה, אבל במלחמה יכולה להיות עלייה.
   הפתרון במקרה הזה הוא מדידה והתרחקות…על כך בהמשך.
5. יותר קרינת רדיו ברחובות ובדרכים – זאת בגלל סיבות 1+2+3 . אם אתם לא רגישים לקרינה אז סביר להניח שהעליה הזו לא תפריע לכם. אם אתם כן רגישים לקרינה, אולי זה הזמן לשקול ולהתנסות במיגון אישי (כובעים וביגוד) לרגישים לקרינה. הייתה לי השבוע לקוחה שרכשה ביגוד וכובעים כדי שתסבול פחות במקלט של הביניין שלה, בו כולם משתמשים בסלולרי.
6. שימוש בסלולרי ובאלחוטי בממ"ד ובמקלט – ובכן, בהמשך לנקודדה מספר 2, השימוש בציוד סלולרי ובאלחוטי בממ"ד או במקלט, גורם לעלייה בחשיפה לקרינת רדיו בשל העליה בעוצמות השידור מהסלולרי ובגלל החזרים מקירות הממ"ד והמקלט. כדי להתמודד עם מצב זה , יש להקים תשתית חוטית בממ"ד ובמקלט ולאפשר שימוש חוטי בסלולרי , במחשבים, בטבלטים ועוד. כך ניתן יהיה לקבל גם את ההתראות בצורה חוטית וללא קרינה.

מה עושים?

בכל המקרים הנ"ל, נכון לפעול כדי לטפל בבעיות ובגורמים גם כאשר אין מלחמה. יכול להיות שהעלייה בזמן מלחמה תהיה משמעותית או תביא אתכם להחלטה סוף סוף להתחיל לטפל ולצמצם את החשיפה. כך בנושא של תשתית חוטית בבית וכך גם בנושא של מדידות ומיגון.

אם אתם גרים במקום צמוד לסוללות נ"מ או מכמ"ים, או שיש אנטנות סלולריות מול הבית שלכם, ואתם רואים יותר קרינה על המד, אז אפשר למגן את החלונות והקירות , ואם יש לכם תריסי מתכת אז אפשר לסגור.

עם מד הקרינה תוכלו לראות כמה קרינה נכנסת, מאיפה, מתי, והאם סגירת התריסים עוזרת. תוכלו לראות גם כמה קרינה אתם משדרים בתוך הבית ולמצוא את מקורות הקרינה.

אם אתם משתמשים בסלולרי ובאלחוטי בבית , אז הם עושים יותר קרינה ברוב המקרים ממה שנכנס מהסוללות והאנטנות למינהן. גם את הקרינה מהסלולרי והציוד האישי תוכלו לראות עם מד הקרינה הביתי המהיר שאנחנו מוכרים באתר החנות.

הרבה אנשים שאין להם מד קרינה לא יודעים להעריך נכון את הקרינה , רובם מעריכים שהסלולרי שלהם לא מקרין והוייפיי שלהם לא מקרין, אבל המכ"מ הסוללה, והאנטנות כן מקרינים. גם הרוב יחשבו שבטוח שיש יותר קרינה במלחמה, אכן יש אבל לא בטוח שאתם נחשפים לזה בבית. לכן זו לרוב הערכה שגויה, אלא אם כן אתם גרים מול אנטנה, ליד בסיס צבאי וליד סוללת הגנה אווירית. ובכל מקרה, הטיפול וההתמודדות עם זה לא מתחילים רק בגלל שיש מלחמה…אבל זה בהחלט זמן טוב להתחיל.

לכן בימי מלחמה, כמו בימי שלום, נכון להתחיל את הכל במדידות עם מד הקרינה הביתי המהיר שלכם. אם אין לכם מד קרינה עדיין, זה הזמן לרכוש מאתר החנות שלי מד מתאים (קישור בסוף). אם רואים במדידות חדירות קרינה אל הבית אז אפשר כאמור להתמודד על ידי מיגון או סגירת תריסים ממתכת.

כמובן זה לא שווה הרבה עם משדרים קרינה בבית ולכן גם בשלום וגם במלחמה יש להפסיק לשדר בבית ולעבור חזרה לטכנולוגיות חוטיות.

במקרה שיש לכם בעיה של שדה מגנטי מתשתיות חשמל, הפתרון הוא מורכב ויקר, ולא תמיד אפשרי. מה שכן אפשרי הוא לסדר את הבית כך שאנשים לא ישהו למשך זמן במקומות בהם הקרינה גבוהה , או שקרובים לתשתית החשמל ברחוב.

מה לגבי הממ"ד

כנ"ל לגבי הממ"ד (או המקלט), גם בשלום וגם במלחמה יש לסדר תקשורת טלפון ותקשורת מחשבים חוטית בממ"ד ולהשתמש בממ"ד רק בציוד קווי חוטי ולא משדר (מחשב וטלפון). אז אין בעיה ואין קרינה.

לא צריך להמתין למלחמה

אז לא ממתינים למלחמה , מצמצים חשיפה גם בשלום (או בין מלחמות) ואז מגיעים מוכנים למלחמה…אם כבר, עכשיו כאשר חלק מאיתנו "בחופשת מלחמה" יש יותר זמן להיכנס לפרויקט כזה של למידה, מדידות, צמצום חשיפה ומעבר חזרה לקווי, ואם אין ברירה אז גם מיגון.

צמצום חשיפה – https://www.norad4u.co.il/…/step-by-step-emf-reduction-h/

מעבר לקווי – https://www.norad4u.co.il/guidesh/return2wired/

סרטון – https://youtu.be/FzT5-P1e6dk

מד קרינה – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/env-rd-100

התראות בלי קרינה – https://www.norad4u.co.il/2025/06/19/10722/

תקשורת בממ"ד – https://www.norad4u.co.il/2025/06/19/10712/

מיגון קרינה – https://www.norad4u.co.il/emr-protection-h/rf-protection-h/
מדריך מיגון – https://www.norad4u.co.il/guidesh/rf-protection-guide-h/

אם לא היו לי גלאי קרינה בבית, יכול להיות שהיו עוברות שעות עד שהייתי מגלה שבטעות הכנסתי הביתה סלולרי עובד, ויכול להיות שזה היה עולה לי בכאבי ראש.

רוצים גם ? רכשו באתר החנות –

https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-meters

עמדת עבודה טובה אבל לא מושלמת

את העמדה בניתי לפני כשנה, עת חזרתי לעבוד בבית (אחרי שנה שעבדתי במשרד מחוץ לבית). בעמדה הזו אני עובד מול מסך, מקלדת ועכבר (כולם חוטיים ונמוכי קרינה). המחשב מרוחק כמטר מהמיקום שאני יושב. ספק הכוח של המחשב מרוחק עוד קצת הצידה. על העמדה הזו (ראו תמונה למטה) אני יכול לעבוד כ5 שעות ביום. אבל בימים שאני עם כאב ראש, אני מתקשה לעבוד בה.אם אני אכן ממשיך לעבוד בה, הכאב מתגבר. כלומר, העמדה טובה, אבל אפשר לשפר.

מה אפשר לשפר? את המרחק!

אחרי כמה דקות של בהיה בחדר ובעמדה היה לי רעיון. הבנתי איך אני יכול להעביר את המחשב למיקום עוד יותר מרוחק ממני. ואיך להרחיק עוד יותר את ספקי הכוח שלהמחשב ומהמסך ממני. כאשר ליידי ישארו רק המסך, המקלדת , והעכבר החוטיים. אני ארחיק את המחשב, הספק כוח של המחשב, עוד ציוד הקפי, והספק כוח של המסך. הם יועתקו הרחק ממני לקצה השני של החדר. חיברתי את כל הציוד למחשב על ידי שימוש בכבל יו-אס-בי מאריך. הארכתי גם את הכבל של ספק הכוח של המסך והחלפתי את כבל הHDMI לאחד ארוך יותר. כך הצלחתי לחבר הכל ולהרחיק את המחשב.

אחרי השינוי זה הרגיש יותר נכון ויותר טוב. אוכל לדעת כמה זה שיפר רק עוד כמה ימים. זאת משום שגם לפני השינוי הקרינה לא הייתה רבה בעמדה, ואני לא הגבתי מייד. בימים הבאים אשים לב אם אני יכול לעבוד יותר מ5 שעות, והאם כאשר אני מגיע כבר עם כאב קל, הם הוא מחמיר.

סרטון

סרטון הסבר לפניכם – https://youtu.be/Gar1zVcfOm4

המיגון מורכב משכבות של מתכות שונות, בעיקר אלומיניום ופלדת שנאיים , עם הפרדה בניהם. כמובן גם הארקה.

עלות המיגון היא כ1000 ש"ח למטר רבוע, כולל התקנה, ללא גמר.

ארון חשמל ביתי פשוט דורש בדרך כלל לפחות 4 מטר רבוע שלל מיגון.

אני מעניק שירות בתשלום (סמלי) של הערכה (אם יש צורך) והפנייה לחברה מעולה המבצעת את המיגון.

ראי פרטים – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/elf-pro-protection/

בבית שלי, אני מיגנתי קיר בחדר שמהצד השני שלו ישנו ארון החשמל של הבית.
לאחר מדידות מקדימות עם מד קרינה ביתי, החלטתי לכסות 6 מטר רבוע למעשה את כל הקיר. בחלק מהקיר שהוא ממש מאחורי הארון הוקנו יותר שכבות של מיגון. בשאר הקיר הוקנה שכבה אחת עם שתי מתכות, בידוד והארקה.
גמר ביצעתי בעצמי , מעץ, כדי לתת לחדר אווירה נעימה וחמה. ברור שלא הצמדתי אל המיגון מיטה.
הגמר עלה לי עוד 2000 ש"ח חומר בלבד…גמר גבס יהיה יותר זול…תמונות לפניכם:

להלן תמונות מתהליך החיפוי בשלבים