עוד על קרינה מאנטנות – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas/#hqrynh_mhntnwt_hslwlrywt

קרינת רדיו כללי – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/radio-frequency-radiation/

מקורות קרינת רדיו – https://www.norad4u.co.il/emf-sources-h/rf-sources/

מחקרים על קרינה – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/

בנתיים יש פחות מ10 סרטונים, אבל המספר הזה צפוי לעלות.

שיחות עם לקוחות – ביוטיוב

יש רשימת השמעה ביוטיוב- https://www.youtube.com/playlist?list=PLTnjIZ9TWeLR1mDj5JdiahmYcOcZs_Lu2

שיחות עם לקוחות – בפיסבוק

והסרטונים מועלים גם לדף המשתמש שלי בפיסבוק – https://www.facebook.com/profile.php?id=100000289452227&sk=reels_tab

1. יעביר למי שלא רגיש לקרינה, איך זה מרגיש להיות רגיש לקרינה בסביבה המודרנית מלאת קרינה בלתי מייננת מעשה ידי אדם
2. ישמח ילדים רגישים לקרינה
3. ילמד רגישים לקרינה את הבסיס בהתנהגות בסביבה מלאת קרינה
4. יעביר קצת את הזמן בין משימה למשימה, אבל לא יהיה ממכר.
5. אבל חלומות בצד אחד, ויכולת התכנות שלי בצד השני. אבל עכשיו, עם AI , זה נראה לי אפשרי. אז ישבתי והגדרתי איך המשחק יתנהל, הכתבתי את זה לAI , ובדקתי את התוצאות. מגרסה לגרסה המשחק השתפר והפך כיפי ומספק.

למשחק קראתי "זומבים אלחוטיים", "Wireless Zombies"

כמו בחיים, הגיבור הוא רגיש לקרינה. הבריאות שלו יורדת בכל חשיפה לקרינה. המקורות הם אנשים עם ציוד אלחוטי וסלולרי ואנטנות סלולריות על גגות המבנים. ברחבי לוח המשחק יש ציוד חוטי (בירוק) שאיסוף שלו מביא נקודה אחת. יש גם ציוד אלחוטי (באדום) שאיסוף שלו מוריד שתי נקודות. פה ושם יש גם כובע חוסם קרינה (צבע כסף) , גאקט חוסם קרינה (כסף) ומד קרינה (כחול) . הכובע והגאקט יצמצמו את הנזק של הקרינה לבריאות. המד יראה לכם את הקרינה על לוח המשחק. המטרה, לאיסוף את כל הציוד הקווי על לוח המשחק. אה, ויש גם זומבים ורגישים לקרינה. הזומבים יהרגו אתכם, ושיחה עם רגישים לקרינה (פשוט להיות צמוד אליהם) ישפרו את בריאותכם. במשחק 10 מסכים שצריך לעבוד. בסוף כל מסך הבריאת שנותרה לכם הופכת לנקודות. סה"כ פשוט. יש לכם שלוש "חיים" להשלים את המשחק.

קישור – https://www.norad4u.co.il/wireless-zombies/

לדף המשחק

נמוך ברשימת השיפוריים היתה המסימה לרכוש מערכת מולטימדיה חדשה ולכבות או להסיר ממנה את כל המשדרים.

את הרכישה ומקצה השיפורים תעדתי בכמה פוסטים בבלוג, והסיכום שלהם נעשה בפוסט – https://www.norad4u.co.il/2025/11/20/11221/

לפני כמה שבועות הזמנתי סוף סוף את המערכת מסין. הרכישה התעכבה בגלל המלחמה, והחיפוש שלי אחרי הדגם שהיה נראה לי שהוא הכי מתאים לדרישות שלי. אחת הדרישות המרכזיות הייתה שאפשר יהיה לכבות את כל השידורים. דרישה נוספת הייתה שיהיו למכשיר כפתורים. כיבוי השידורים כי אני רגיש לקרינה. כפתורים כי אני מאמין שאת הפונקציות המרכזיות צריך שיהיה אפשר להפעיל בכפתור , בלי להסיט את תשומת הלב מהכביש ובלי לבצע מספר פעולות או מחוות במסך המגע. זאת בניגוד לדעת הרוב שרוצים כמה שיותר משדרים (וכמה שיותר חזקים) וכמה שיותר מסך ופחות כפתורים. כמובן שבשני המקרים הם טועים.

כאשר המשלוח סוף סוף הגיע (היה עיכוב במכס) , התחלתי את ההתקנה בכך שמדדתי קרינה מהכשיר וכיבתי את כל מה שהיה אפשר לכבות. הGUI (ממשק המשתמש) של המכשיר הוגבל על ידי היצרן והיה אפשר לכבות דרך הממשק רק את ה WIFI. לא היה ניתן לכבות את הבלוטות'. פה חשדתי. לאחר מכן ביצעתי שלל ההתאמות פיזיות באוטו. המכשיר החדש היה אמור להתאים בול, אבל היו חסרים בדש בורד כמה מילימטרים בודדים כדי שהוא יכנס בכלות.

לאחר החציבה, חיתוך ושיוף בדש המכשיר נכנס בחופשיות. אז התפנתי להגדיר את המכשיר ולהתקין תוכנת ניווט שלא מצריכה גלישה או נתונים ניידים. התוכנה היא ORGANIC MAPS ואפשר להשיג אותה בגוגל פליי. נדרש להוריד מפות באופן חד פעמי בצורה אלחוטית למכשיר. אחר כך אפשר לכבות את הוייפיי לנצח (או עד לפעם הבאה שרוצים לעדכן מפות חדשות). ההתקנה בוצעה על ידי הורדת קובץ הAPK למחשב, העברתו לכרטיס זכרון USB ואז העברתו למכשיר והרצתו.

בנוסף התקנתי כמה אפלקציות נוספות , כדי להפוך את המכשיר ליותר מגניב, קל, ונוח לשימוש. בסוף כל התקנה בדקתי שוב שהמכשיר לא פולט קרינת רדיו , למקרה שאחת האפלקציות תחליט להדליק את השידורים. לאט לאט התגנב ללבי החשש שיש שידור , אבל חלש. הוצאתי את המכשיר וחיברתי אותו על השולחן בבית.

בבית שלי קרינת הרקע נמוכה יותר מהקרינה ברכב החונה ברחוב, ואין שום שידור (כל הבית שלי חוטי-קווי). מה שאומר שיהיה קל לשים לב לשידורים חריגים מהמכשיר. כל שידור ירשם ויופע על מד הקרינה. שמתי שני מדי קרינה ליד המכשיר. CORNET ED88TPLUS ישן כדי לראות אם היה שידור, וה ENV RD100 מחובר למחשב עם תוכנה שמראה את המדידה למשך שעות. כך אוכל לשים לב לכל שידור. ואכן נראו בבירור שני שידורים קצרים פעם בכמה דקות.

היה שידור קטן מידי פעם. כדי להבין כל כמה זמן השידור מבוצע, חיברתי את ה ENR RD100 למחשב והפעלתי תוכנת מדידה. על התוכנה ראיתי שהשידור מבוצע כל 150 שניות (שתי דקות וחצי). השידור נראה על המדים והתוכנה בבירור , גם לאחר הוצאת האנטנות החיצוניות.

הסתיעתי בAI כדי להבין מה זה יכול להיות. הכיוון שלו היה אות "KEEP A LIFE" או "BICON" של הבלוטות'.

התקנתי תוכנה שחוספת הגדרות שהיצרן חסם, ואכן מצאתי הגדרה לBTL2 . הגדרה שגם אם מכבים אותה, בכל פעם שהמכשיר מתחיל לעבוד היא עוברת למצב שידור.

לאחר שהבנתי שאני לא אצליח לכבות את ההגדרה הזו לנצח, התחלתי להתערב חומרתית. ראשית הסרתי את האנטנות החיצוניות של הבלוטות'. באחד מהחיבורים של המכשיר היו שני חוטים קטנים (כ3 ס"מ כל אחד) ששימשו כאנטנות לבלוטות' ולוויפיי. לאחר ההוצאה האות הנמדד קטן בהתאם. האמת שהוא היה כל כך קטן שזה היה מרצה את רוב האנשים. אבל לא ריצה אותי כרגיש לקרינה. השידור של הבלוטות" ירד מרמה של 8 מילי וואט למטר רבוע, לרמה של פחות מ0.02. השידור של הוויפיי (אותו אני יכול לכבות דרך התפריט ההגדרות) ירד מ200 מילי וואט למטר רבוע לסביבות ה10 מילי וואט למטר רבוע.

כדי להוריד את השידור עוד יותר נמוך, החלטתי לפתוח את המכשיר ולחפש את המשדר עצמו והאם אפשר להוציא אותו. בסיוע הAI של גוגל, ניתחתי את הרכיבים על הבורד. הבנתי שהשידור מגיע מרכיב ראשי שמריץ את מערכת ההפעלה ויש בו גם משדר וייפיי ובלוטות'. את הרכיב הזה אי אפשר להוציא כי אז המכשיר לא יעבוד. המשכתי לחפש רכיב אחר שאפשר להוציא , או נקודה בה אפשר לקטוע את המעבר של השידור של הבלוטות' (והוייפי) לפינים החיצוניים של המכשיר.

מה שמצאתי (בעזרת הAI) היה מיקסר\מולטיפלקסר של RF שהיה מותקן על הבורד. עשיתי כמה בדיקות עם מולטי מטר כדי לוודא שזה באמת הרכיב וזיהיתי שהרגלים שחוברו לאנטנות החצוניות מחוברות לרגלים התחתונות של הציפ הזה.

עזרתי אומץ וניתקתי אותו מהבורד…ניסיתי להיות עדין אבל בגלל שהוא מאוד קטן עשיתי שם בלאגן לא קטן. בסופו של דבר הצלחתי לנתק שלוש רגליים שלו מהבורד. רגל הוייפיי , רגל הבלוטות', ורגל האדמה.

הרכבתי הכל בחזרה ובדקתי שוב קרינה. הקרינה בעת שידור בלוטות', ירדה עכשיו כמעט מתחת לרמה שאני מסוגל למדוד בבית. וגם זה רק כאשר מדי הקרינה היו ממש צמודים למכשיר. באוטו ברחוב השידור הזה יטבע בכל הרקע הרועש. לפחות כך אני מקווה. גם ככה מדובר בפולס פעם בשתיים וחצי דקות. לא נורא…אני מקווה.

חיברתי הכל ובדקתי שוב קרינה ברכב, ואכן לא ראיתי בכלל את השידור מעל הרקע הגם ככה רועש ברחוב.

זו פעם שלישית שאני נאלץ להתערב חומרתית במכשיריים כאלה כדי להפסיק לגמרי את השידור. וזו הפעם הראשונה שאני צריך ממש להרים "רגלים" של רכיב קטן מהבורד. בפעמים הקודמות הייתי צריך לנתק בורד שלם , וזה קל יותר.

למי שזה נראה לו קל, או שמרגיש מותש אחרי שקרא את הפוסט המעייף הזה, אגיד רק שזה לקח לי משהו בין 20 ל 40 שעות עבודה לעשות את הכל (תלוי איך סופרים).

זהו..עכשיו הכל מורכב , הכל עובד, ונראה שהכל לא משדר. אפשר לעבור לפרויקט הבא.

החשיפה

העטלפים נחשפו לשדות תדר רדיו (RF) רחבי-סרט (Broadband) בטווח שבין 0.01 ל-300 מגה-הרץ (MHz), עם שיא עוצמה (Peak) בטווח שבין 0 ל-10 מגה-הרץ (יחסית תדרים נמוכים). העוצמה הוגדרה כחלשה ("weak") ותואמת לפרופיל אלקטרומגנטי עירוני טיפוסי הנחשב בטוח לבני אדם.

עוצמת החשיפה נמוכה מהתקנים, אופיינית לסביבה עירונית, ומובדלת מהרמה הטבעית באותם תדרים. לפי ה AI הרמה היא בין 0.2-0.4 מיליגאוס. לא מצאתי לזה סימוכין במאמר עצמו.

זמן החשיפה: החשיפה נמשכה זמן קצר בלבד – 30 דקות בסך הכל.

עיתוי החשיפה: נבדקו קבוצות שנחשפו בעיתויים שונים: בזמן השקיעה (זמן קליברציית המצפן של העטלף), לאחר השקיעה, או בלילה בזמן ההמראה עצמה.

מה ראו ?

אובדן כושר הניווט (דיסאוריינטציה): בעוד שעטלפי הביקורת (שלא נחשפו לקרינה) המריאו בכיוון ברור וספציפי התואם את נתיב הנוודות הטבעי שלהם, כל העטלפים שנחשפו לקרינה המריאו בכיוונים אקראיים לחלוטין (התפלגות כיוונית אחידה ומפוזרת).

ממצא מפתח במחקר הוא שהפרעת הניווט נותרה בעינה גם שעות ארוכות לאחר שהחשיפה הקצרה הסתיימה. עטלפים שנחשפו ל-30 דקות בלבד והושמו בחדר חשוך, הראו תעופה אקראית ומבולבלת גם כאשר שוחררו כ-2 עד 6 שעות לאחר תום החשיפה.

עקביות ההפרעה

השיבוש בניווט התרחש בלי קשר לעיתוי החשיפה – בין אם נחשפו בזמן השקיעה, אחריה או ברגע השחרור, עצם החשיפה גרם לבלבול ביכולת לפרש את השדה המגנטי של כדור הארץ.

מסכנה – התקנים לא מגנים , הקונצנזוס שגוי

המחקר מחזק את ההבנה שיש מגנוני נזק והשפעה רבים לקרינה בלתי מייננת על מערכות ביולוגיות ובעלי חיים. הרבה מעבר לתפיסה הרווחת השגויה (שמיוצגת על ידי ועדות התקנים, ICNIRP, ארגון הבריאות העולמי ומשדרי הבריאות והגנת הסביבה), שאם הקרינה לא גורמת להשפעות מידיות ואקוטיות (כמו מוות) אז היא לא מזיקה ובטוחה לגמרי.

משהו רע קורה בתעשיית הרכב (כמה דברים) בשנים האחרונות, וסוף סוף נראה שיש תנועת נגד משמעותית. בשנים האחרונות מכוניות הופכות להיות גדולות יותר, בטוחות יותר, משוכללות יותר ופחות מזהמות. כך לפחות נראה במבט ראשון. מה רע? לצערי במהלך השינויים הללו רכבים הופכים גדולים יותר, מורכבים ויקרים יותר לרכישה, תחזוקה, והפעלה. ובמקום להיות בטוחים יותר, רכבים הופכים להסכת דעת בזמן הנהיגה.

כולם רוצים גיפון

סקטור המכוניות הקטנות והמשפחתיות, וביחוד מכוניות סלון גדולות נמחק כמעט לחלוטין והוחלף בגרסאות מוגבהות שנקראות בארץ גיפונים ובאנגלית CROSS OVER. כולם רוצים גיפון גבוה, גם אם הם נוסעים עם הרכב רק לשים את הילדים בגן, או יושבים בפקק שעה לכל כיוון. ההשפעה של השינוי הזה , בצד הירידה בשוק של הרכבים הקטנים והמשפחתיים, היא כמובן העלייה במחיר הרכבים, במשקל הרכבים, במחירי התחזוקה והאחזקה של הרכב…כולם רוצים גיפון, אבל יש לזה מחיר..

מכוניות יותר בטוחות?

תקנות בטיחות הולכות ומחמירות מביאות לשימוש בעוד ועוד מערכות בטיחות פסיביות ואקטיביות ברכב. ההשפעה הראשונה של המערכות הללו , ביחוד אם מבוצעות לא נכון, היא דווקא הפרעה לנהג בעת מילוי תפקידו. ההשפעה השנייה היא עלויות….על כל מערכת כזו יש לשלם פיתוח, מיסים, תחזוקה וכו. לפעמים מקבלים בזכותם הקלות בביטוח או במיסוי, אבל הערכה שלי שהמערכות האלה אחריות לכ10000 ש"ח עלייה במחיר רכב חדש. כמו כן הן אחריות גם בהפרעה לנהג, והן לרוב מהוות מטרד יום יומי.

חסכון בדלק?

תקנות צריכת דלק וזיהום מביאות לשינוי לכיוון שימוש במנועים קטנים יותר, (שלוש או אפילו שני צילנדר, בנפחים של 1000-1200 סמ"ק) מודגשי טורבו ועם גירים רובוטים או רציפים. זאת גם במקרה של רכבים גדולים יחסית כמו משפחתיות וגיפונים. המשמעיות של זה היא מעבר להיעדר כוח זמין, היא מורכבות ועלויות. מנועים קטנים נוטים להישחק מוקדם יותר, מערכות טורבו נוטות לצרוך תחזוקה נוספת, גירים רובוטים (ובמידה פחותה גם גירים רציפים) נוטים לעודף תחזוקה מורכבת. כל זה מביא לעלייה במחירה התפעול. על שימוש ברכבים היברידים או חשמליים אני בכלל לא מדבר כי שם גם יש חשיפה מיותרת ליותר קרינה וגם מורכבות טכנית עוד יותר גדולה..

יותר מסכים יותר הפרעות

בתוך הרכב עצמו אנחנו רואים פחות מנופים וכפתורים מכאנים, ויותר מסכים. לכך יש שתי השלכות מרכזיות: זמן תפעול ארוך יותר (בו תשומת לב הנהג אינה לכביש) ועלייה במורכבות התחזוקה והתיקון. תחקיר שפורסם לאחרונה (https://www.vibilagare.se/reportage/test-av-pekskarmen-i-11-bilar-gamlingen-vinner-stort) הראה הבדלים מאוד מאוד גדולים בזמני תגובה לביצוע ארבע פעולות בסיסיות ברכב, בין רכב עם פקדים, כפתורים ומנופים מכאנים לבין רכב עם תפעול דרך מסך.

"חלליות" יקרות

פועל יוצא של כל זה הוא הפיכה של הרכבים למתוחכמים יותר, יקרים יותר לקנייה, יקרים לנהיגה ולתחזוקה, עם אורך חיים קצר יותר. במקביל הרכבים הופכים ליותר ויותר חלליות, ופחות ופחות כלי רכב פשוטים ואמינים. על תיקון או תחזוקה בעצמכם אין בכלל על מה לדבר (מה שפעם היה מאוד נפוץ) כי הכל מורכב, מסובך, מצריך מכשור וכלים מיוחדים וידע של מהנדס רכב. האמת שהמצב כל כך גרוע בגזרת התחזוקה שמוסכים , אפילו מוסכי יבואן, הפסיקו כמעט לחלוטין לתקן, והם יותר עסוקים בלהחליף מערכות. תיקון שפעם היה עולה כמה מאות שקלים , הפך להחלפה של מנוע, או מערכת שלמה בעלויות של אלפי שקלים.

תחילת השינוי

ועכשיו מתחילים לראות שינוי. אולי. בערך.

תקן אירופי – לא להפריע!

בשנת 2026 לראשונה בתקן האירופי ינתן דגש על פקדים וכפתורים מכאנים (שמאפשרים לנהג לתפעל את המערכות ברכב יותר מהר), ועל מערכות בטיחות שלא מפריעות לנהג. כתבתי על זה כאן – https://www.norad4u.co.il/2026/01/18/11494/

וכאן – https://www.facebook.com/groups/210964529484617/posts/1901908997056820/

וכאן –https://www.facebook.com/groups/210964529484617/posts/1860179464563107.

K-TRUCK בארה"ב

ועוד קול שמגיע מארה"ב דווקא, שם חקלאים ובעלי מקצוע מתחילים לקנות רכבי עבודה יפנים קטנים וישנים (K-TRUCK). הם קונים אותם כי אלו רכבים זולים, פשוטים, מאפשרים תחזוקה בעצמך, אמינים ופרקטיים. יותר ויותר אמרקאים זונחים את החלליות שלהם (טנדרים ענקיים שיותר דומים לרכבי פאר…יש כמה כאלה בשכונה שאני גר בה, תופסים חנייה של שני רכבים רגילים וצריך סולם כדי להגיע למושב) , המוגבהות ומשוכללות, ועובדים בשדה עם סוברית (כינוי חיבה למיני וואן זעיר של סובארו, אשר שווק בארץ עד שנות ה90 והיה קטן, זריז , אמין ויעיל, זמין גם בגרסה עם תא מטען פתוח והנעת 4X4 שמתאימה לשבילי כורכר ולשדות).

בנתיים נראה שיצרני הרכב, במקום להקשיב לציבור, דוחפים בארה"ב לחוקים המגבילים את השימוש ברכבים הללו, מטעמי בטיחות, בעיקר בכבישים ציבוריים. על כך אני למד מכמה כתבות שקראתי בנושא , וכמה סרטונים.

על כך בסרטון הבא, שהוא אומנם סרטון AI אבל להבנתי המידע שם אמיתי לגמרי –
https://youtu.be/wcug_olRV-I

קריאה נרגשת!

יצרני ויבואני הרכב, אני רוצה לראות יותר רכבים קטנים, פשוטים, קלים לתחזוקה, יעילים ופרקטיים, זולים לקנייה, להפעלה ולתחזוקה. רכבים עם כפתורים ומנופים מכאנים בתא הנהג. רכבים שאם אני רוצה להוסיף להם מערכת מולטימדיה או בטיחות אני אעשה את זה בעצמי או אצל טכנאי מערכות. רכבים שיחזיקו עשרות שנים, ושלפחות את חלק מהתחזוקה אני אוכל לעשות בעצמי. רכבים שהם פחות חלליות עם מסכים, פחות מנועים זעירים, פחות מדגשי טורבו עדיינים ומתפרקים, פחות גירים עדינים שמצריכים תחזוקה מוגברת. לא רוצה רכבים שעל הנייר צריכת הדלק שלהם לכאורה (לא תמיד אמיתי) קטנה, אבל בפועל עולה הרבה יותר להפעיל אותם ולהחזיק אותם. כמובן שאני רוצה רכבים בלי חשיפה מיותרת לקרינה ממערכות החשמל ברכב ומערכות התקשורת. רכבים שאני אקבע כמה הם משוכללים, או פשוטים, לפי הבנתי ולפי טעמי.

אני בטוח שאני לא היחד.

עוד על רכבים באתר:

אנחנו היינו שם (אני ונוספים וטובים – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/wifi-in-schools-h/), נגד הדעה הפופולרית והממומנת, וצעקנו "המלך עירום" ו"יהיו נזקים".

את הנזקים יכול לראות כל מי שמרים שנייה את העניים מהמסך שלו. ילדים ונוער לא יודעים לקרא, לא יודעים לכתוב, לא יודעים להתבטא, ולא מיישירים מבט. נזקים נוספים תעשה החשיפה לקרינה, ואת זה יקח יותר זמן לראות , ויהיה יותר קשה להודות בהם.

מילה טובה

ביום ההורים האחרון בבית ספר של הבית שלי (בית ספר נילי , זכרון יעקב, בו הפכה, לפני שנה וחצי, ביתי לרגישה לקרינה בעקבות השימוש בכיתה בסלולריים ובמהלך שיעור עם סלולריים), ראיתי לראשונה את תיבות ההפקדה של הסלולרייים שהותקנו בכיתות. מה שהתחיל בעקבות יוזמה של הורה אחר בכיתה של הבת שלי (אשר הכין כוורת מעץ, אשר אני מיגנטי לקרינה) , הפך עכשיו לנחלת כל בית הספר. התיבות- כוורות חדשות עשויות מתכת, ובתוך התיבה הפרדה מספוג. להלן תמונה מסרטון שהפיצה הנהלת בית הספר…כל הכבוד!

כתבות

https://www.mako.co.il/news-education/2026_q2/Article-c21742ef2853e91027.htm

https://www.ynet.co.il/news/article/sjddywpyze

https://www.facebook.com/photo?fbid=1412222897603273

נזקים

בשבוע שעבר שיתפתי בקבוצה בפיסבוק כתבת טלוויזיה על דוח מנורווגיה שמראה על הנזקים של השימוש בסלולרי ובמסכים במוסדות החינוך בנורווגיה.

תוצאות מנורווגיה הראו על ירידה ביכולות הקריאה והכתיבה לאחר שהכניסו טאבלטים, ולמידה דיגיטאלית, לגני ילדים ובתי ספר.

מסתבר שגם בנורווגיה לעגו והשטיקו הורים שהתנגדו להכנסת למידה דיגיטאלית לבתי הספר.

מישהו עשה שם , בארץ, ובשאר העולם, מלא כסף מההכנסה של הלמידה הגידיטאלית לבתי הספר. מי ישלם על הנזקים?

מסתבר שילדנו כן היו שפני נסיון, בדיוק כפי שידענו, וכפי שטען שלט בהפגנה מ2012 , נגד הוייפיי והשימוש באלחוטי ובסלולריים בבתי הספר.

בצד השני נמצאים מי שמודע לנזקים, מדענים שמצאו נזקים או מכירים בנזקים, וגם אנשים שנפגעו כבר מקרינה בלתי מייננת ברמות נמוכות (ואפילו אנשים שנפגעו מהקרינה ברכבים, כן יש כאלה), ובמקרה הזה, גם החברה שערכה ופרסמה את הדוח עצמו.

באמצע נמצא כל מי שרכש רכב היברידי או חשמלי ורצה לחשוב ש"הכל בסדר", וכאלה שחושבים על כך או רוצים לרכוש ולא יודעים למי להאמין (בסוף בדרך כלל מאמינים למי שנוח יותר וזול יותר להאמין לו).

יש לציין שני גילויים נאותים:
1. אני מוכר מדי קרינה וציוד הגנה מקרינה. אם כי הציוד אינו מתאים לרכב והעצה הכי טובה בנושא היא למדוד לפני ולא לרכוש רכב עם קרינה גבוהה – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/env-rd-100/.
2. הדוח עצמו בוצע על ידי חברה שמייצרת ומוכרת מיגון אקטיבי לרכבים היברידים. הם לא קשורים אלי, ואני לא קשור אליהם, אבל ברור שיש להם אינטרס.

הדוח

לכאורה הדוח אמור להיות זמין באתר המשרד להגנת הסביבה , אבל הקישור מהכתבה לדוח מעלה טעות, ואני לא הצלחתי למצוא את הדוח בעצמי.

לתקציר הדוח באתר חברת המיגון האקטיבי לחצו כאן…

איך אני מסתכל על קרינה ואיך אחרים

יש לציין כי אני כרגיש לקרינה, מי שנפגע מהקרינה, כמי שמכיר במחקרים שמראים על נזקים מקרינה ברמות נמוכות (ראו קישור למטה) וכמי שחושב שהתקנים של ICNIRP הם הונאה, וששיטת הממוצעים של המשרד להגנת הסביבה הם מריחה, ההסתכלות שלי על רמות החשיפה הן שונות ומחמירות. אני מסתכל רק על שיאי הקרינה. כאשר אני מודד ברכב שאני רוצה לרכוש, אני מודד על הכסאות ועל הרצפה, ומשתדל שלא יהיו פולסים מעל 10 מיליגאוס באיזור הרגלים ומעל 4 מיליגאוס באיזור הכיסא. בלי ממוצעים ובלי מריחות. הערכים האלה מבחינתי הם פשרה, כי כבר מרמה של 1.6 מיליגאוס נראו השפעות ביולוגיות.

המשרד להגנת הסביבה מנחה לבצע חישוב ממוצעים כדי לנסות לקמת את החשיפה היומית (או השבועית או השנתית) של האדם, בהנחה שזה מקור החשיפה היחיד שלו ובשאר הזמן האדם נחשף לפחות מ1 מיליגאוס. כאשר הממוצע ביום הגרוע ביותר לא יעבור את ה4 מיליגאוס. כך מתאפשרת חשיפה ל10 מיליגאוס לאדם שעובד 8 שעות מול מכונה במפעל. כך גם נסיעה של ארבע שעות ביום ברכב שהחשיפה בו היא 19 מיליגאוס, היא תקינה (מבחינתם). הם גם הנחו בעבר למדוד באיזור הראש, ישבן ורגלים ולעושות ממוצע בין כל הנקודות.

היבואנים והיצרנים לרוב חוסים מאחורי התקן של ICNIRP שאינו מכיר בנזקי הקרינה ברמות נמוכות , ולא בהשפעות ביולוגיות. לכן התקן מאפשר חשיפה רגעית של 2000 מיליגאוס ולא קובע סף ממוצע או ארוך זמן (כי אין לדעתו השפעות כאלה).

כתבות

https://cars.walla.co.il/item/3831611
https://healthy.walla.co.il/item/3829972
https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=11489&docID=540749
https://www.queenoftheroad.co.il/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D-2026/
https://www.israelhayom.co.il/news/transportation/article/20336648

כתבות אלו פורסמו כמה ימים מאוחר יותר. בכתבות שוב ביקורת על הדוח, וקריאות נגד ה"הפחדה" וה"פניקה" לכאורה שהדוח עורר.

האמת זה תמיד מדהים אותי לראות את כל מי שעסוק בתעשייה הזו (ותעשיות נוספות) כל פעם רץ להגן על היבואנים והיצרנים (ועל המזהמים).

מייד מצטטים ומסברים על התקן של ICRNIP , כאילו הוא תקן זהב, וכאילו הוא מגן בריאותית

מה שהם לא אומרים (ואולי לא יודעים) הוא שהתקנים של ICNIRP (גם לשדות מגנטיים, חשמליים וגם לקרינת רדיו מסלולריים ואנטנות) גבוהים ולא מגנים על הבריאות אלא על המזהמים והתעשיה. רמות חשיפה לשדה מגנטי שנמצאו משפיעות על פי מחקרים הם מתחת ל2 מיליגאוס. תהנו מהרכב המקרין שלכם.

לא ממליץ

שימו לב, אין בפוסט המלצה לרכישת מערכות הגנה מקרינה. כאמור אני כן ממליץ לרכוש מד קרינה ביתי (שאני מוכר באתר החנות שלי – גילוי נאות) , למדוד כל רכב שאתם רוצים לרכוש, ולרכוש רק רכבים בהם הקרינה נמוכה ביחס להבנתכם את הסיכון הבריאותי האפשרי מחשיפה לקרינה בלתי מייננת.

אני אישית לא קונה

א. כתבות במדור רכב כמה הקרינה ברכבים לא מזיקה

ב. את התקן של ICNIRP שמבוסס אך ורק על נזק ברור ומיידי ולא על השפעות בריאותיות.

ג. דעה של אנשים ומומחים שלא מכירים בנזקי הקרינה..

ד.. רכבים שאני רואה שיש בהם קרינה.

ההמלצה שלי היא למדוד כל רכב שאתם רוצים לרכוש ולוודא שאין קרינה מעל מה שאתם מוכנים להיחשף.

הונאת התקן הלא מגן של ICNIRP

https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/who-standards-protect/

מחקרים על השפעות שדה מגנטי בעוצמות נמוכות

https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/elf-studies/

מדידות ברכבים

https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/car-emf-testing/

עמיר

וידאו – https://youtu.be/1dSyLzN7TAw