השפעות קרינת בלתי מיינת (בעיקר קרינת רדיו)על צמחים, בעלי חיים וסביבה

העמוד נכתב בסיוע AI.

בעשור האחרון מתרבים המחקרים שבודקים את השפעת הקרינה האלקטרומגנטית מעשה ידי אדם על הטבע. סדרת הסקירות המקיפה ביותר בתחום פורסמה ב-2021 על ידי לויט, לאי ומנוויל, ב-3 חלקים: העלייה ברמות הקרינה בסביבה, ההשפעות על בעלי חיים וצמחים, והצורך בעדכון תקנים ומדיניות. אותם חוקרים פרסמו עדכונים ב-2022 וב-2025.

לגבי צמחים, הסקירה של הלגמוגה (2017) מצאה שבכ-90% מהניסויים שנבדקו דווחו שינויים בצמחים שנחשפו לקרינה סלולרית. ולדמן-זלזם ושותפים (2016) תיעדו נזק לעצים בצד הפונה לאנטנות סלולריות. שלושה מחקרים על הצמח עדשת מים, שמשמש לעיתים קרובות לניטור סביבתי. טקאלץ ושותפים (2005, 2007) מצאו שקרינת רדיו פוגעת בגדילת הצמח וגורמת לדחק חמצוני, ושההשפעה תלויה בתדר, בעוצמה ובמשך החשיפה. בן-יצחק מונסליז ושותפים (2011) מצאו סימני דחק בתאי הצמח בקרבת אנטנות שידור רדיו AM, בעוצמה שתאמה את רמת החשיפה.

לגבי בעלי חיים, בלמורי (2021) הציע שהקרינה היא אחד הגורמים האפשריים לירידה באוכלוסיות החרקים. המטא-אנליזה של טיל, קמארטס ובלמורי (2023) מצאה השפעות ביולוגיות על חרקים. אנגלס ושותפים (2014) הראו במחקר שפורסם ב-Nature שרעש אלקטרומגנטי עירוני חלש משבש את ההתמצאות המגנטית של ציפורים נודדות. הנשו ופיליפס (2024) סקרו את הספרות על חוש מגנטי אצל בעלי חיים, וטוענים שהקרינה משפיעה עליהם גם ברמות נמוכות מהתקנים.

הסקירה של קוקוראקי ושותפים (2013) מצאה דיווחים על השפעות, אבל הצביעה גם על חולשות מתודולוגיות רבות וקראה למחקרים איכותיים יותר, בעיקר בשטח.

דבורים חשובות במיוחד להאבקה, ולכן נבדקה גם ההשפעה של שדות אלקטרומגנטיים וקרינת רדיו עליהן. פאבר (2011), אודמר ואודמר (2019), טרדר ושותפים (2023) , טיל, קמארטס ובלמורי (2023):מצאו השפעה של קרינת רדיו מעשי ידי אדם על הדבורים. שפרד ושותפים (2018) ומולינה-מונטנגרו ושותפים (2023) מצאו השפעות של שדות מגנטים בתדר נמוך על דבורים.

הנשו ופיליפס (2024) טוענים, על סמך הספרות על החוש המגנטי של בעלי חיים, שקרינה בלתי מייננת משפיעה עליהם גם ברמות נמוכות מהתקנים.

ההש ושותפים (2009, 2014) מצאו קשר אפשרי בין אנטנות סלולריות לקטרקט אצל עגלים. מחקרי הבקר הבווארים מצאו אצל פרות שנחשפו לאנטנות שינויים בהתנהגות ורמות גבוהות יותר של הורמון הדחק קורטיזול. האצ'יסון ושותפים (2020) מצאו שהשדות של כבל חשמל תת-ימי משנים את התנהגות החיפוש של דגים סחוסיים ולובסטרים.
בורמוסוב ושותפים, ישראל וארה"ב, 2008 מצאו נזק לא-תרמי של קרינה אלקטרומגנטית לאפיתל עדשת העין.

להלן רשימת חלקית של מחקרים וסקירות מהספרות המדעית על השפעות קרינת רדיו על צמחים, בעלי חיים וסביבה.

1. לויט, לאי ומנוויל, ארה"ב, 2021 – השפעות שדות אלקטרומגנטיים בלתי מייננים על צמחים ובעלי חיים, חלק 1 – העלייה ברמות הקרינה בסביבה
   https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34047144/
   DOI: 10.1515/reveh-2021-0026
   – סקירה מקיפה על העלייה ברמות הקרינה הסביבתית ועל החשיפה של בעלי חיים וצמחים.
   
2. לויט, לאי ומנוויל, ארה"ב, 2021 – השפעות שדות אלקטרומגנטיים בלתי מייננים על צמחים ובעלי חיים, חלק 2 – איך מינים מגיבים לשדות טבעיים ומעשה ידי אדם
   https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34243228/
   DOI: 10.1515/reveh-2021-0050
   – סקירה של השפעות על ציפורים, חרקים, דבורים, דו-חיים, צמחים ועוד.
   
3. לויט, לאי ומנוויל, ארה"ב, 2021 – השפעות שדות אלקטרומגנטיים בלתי מייננים על צמחים ובעלי חיים, חלק 3 – תקני חשיפה, מדיניות, חוקים וכיווני המשך
   https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34563106/
   DOI: 10.1515/reveh-2021-0083
   – הכותבים טוענים שתקני החשיפה לא לוקחים בחשבון את בעלי החיים והצמחים, וממליצים על שינויי מדיניות.
   
4. לויט, לאי ומנוויל, 2022 – השפעות שדות אלקטרומגנטיים ברמות נמוכות על חיות בר וצמחים – גישה אקולוגית
   https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpubh.2022.1000840
   DOI: 10.3389/fpubh.2022.1000840
   – סיכום של החומר המדעי וקריאה לבחון את ההשפעות ברמת המערכת האקולוגית.
   
5. לויט, לאי ומנוויל, 2025 – צמחים ובעלי חיים – איך מינים שאינם בני אדם מגיבים לשדות אלקטרומגנטיים ברמת המערכת האקולוגית, והמלצות למדיניות
   https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpubh.2025.1693873
   DOI: 10.3389/fpubh.2025.1693873
   – עדכון של הסקירות הקודמות. פורסם עליו גם תיקון (DOI: 10.3389/fpubh.2026.1796521).

6. מלקה הלגמוגה, אוסטרליה, 2017 – סקירה: חשיפה של צמחים לקרינת רדיו חלשה מטלפונים סלולריים
   https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27650031/
   DOI: 10.1080/15368378.2016.1220389
   – סקירה של 45 מחקרים ו-169 ניסויים על 29 מיני צמחים. בכ-90% מהם דווחו שינויים פיזיולוגיים או מורפולוגיים.
   
7. ולדמן-זלזם ושותפים, גרמניה וספרד, 2016 – קרינת רדיו פוגעת בעצים סביב אנטנות סלולריות
   http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969716317375
   – תיעוד של נזק לעצים בצד הפונה לאנטנות סלולריות, לעומת הצד המוסתר מהן.
   
8. טקאלץ ושותפים, קרואטיה, 2005 – השפעת שדות אלקטרומגנטיים בתדרים 400, 900 ו-1900MHz על הגדילה של עדשת מים ועל פעילות האנזים פרוקסידאז
   Bioelectromagnetics 26(3): 185–193
   https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15768427/
   DOI: 10.1002/bem.20104
   – חשיפה של שעתיים לשדה בתדר 900MHz (23 V/m) פגעה באופן מובהק בגדילת הצמח, ושדה מאופנן פגע בה עוד יותר. חשיפה ממושכת יותר בעוצמה נמוכה (10 V/m למשך 14 שעות) פגעה בגדילה בתדרים 400 ו-1900MHz. ההשפעות היו תלויות מאוד בתדר, בעוצמה ובמשך החשיפה.
   
9. טקאלץ ושותפים, קרואטיה, 2007 – חשיפה לקרינת רדיו גורמת לדחק חמצוני בעדשת מים
   Science of the Total Environment 388: 78–89
   https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17825879/
   DOI: 10.1016/j.scitotenv.2007.07.052
   – חשיפה של שעתיים לשדות בתדרים 400 ו-900MHz גרמה לדחק חמצוני בצמח: עלייה בחמצון שומנים וברמות מי חמצן, ושינויים בפעילות של אנזימים נוגדי חמצון. ההשפעה הייתה בולטת במיוחד ב-900MHz. החוקרים מדגישים שמדובר בחשיפה לא-תרמית.
   
10. בן-יצחק מונסליז ושותפים, ישראל, 2011 – בדיקה ביולוגית להערכת דחק תאי בקרבת אנטנות שידור רדיו
    Journal of Environmental Monitoring 13(7): 1890–1896
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21655615/
    DOI: 10.1039/c1em10031a
    – עדשת מים נחשפה במשך 24 שעות לקרינה מאנטנות שידור רדיו AM בתדר 1.287MHz, בעוצמות של 1.8 עד 7.8 V/m. בעקבות החשיפה הצטברה בתאים חומצת האמינו אלנין, שהיא סמן כללי לדחק, ועוצמת ההשפעה תאמה את רמת החשיפה. בנוכחות ויטמין C ההשפעה נעלמה, וזה מרמז על מעורבות של רדיקלים חופשיים.
    
11. בלמורי, ספרד, 2021 – קרינה אלקטרומגנטית כגורם מתפתח לירידה באוכלוסיות החרקים
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33636787/
    DOI: 10.1016/j.scitotenv.2020.144913
    – המאמר מציע שקרינה אלקטרומגנטית היא אחד הגורמים האפשריים לירידה באוכלוסיות החרקים, לצד גורמים אחרים.
    
12. טיל, קמארטס ובלמורי, 2023 – השפעות ביולוגיות של שדות אלקטרומגנטיים על חרקים – סקירה שיטתית ומטא-אנליזה
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37990587/
    DOI: 10.1515/reveh-2023-0072
    – מטא-אנליזה של מחקרים על חרקים שמצאה השפעות ביולוגיות של חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים.
    
13. אנגלס ושותפים, גרמניה, 2014 – רעש אלקטרומגנטי מעשה ידי אדם משבש את התמצאות המצפן המגנטי אצל ציפור נודדת
    https://www.nature.com/articles/nature13290
    DOI: 10.1038/nature13290
    – ניסוי שפורסם ב-Nature: אדומי חזה (Robins) איבדו את יכולת ההתמצאות המגנטית ברעש אלקטרומגנטי עירוני חלש, והיכולת חזרה כשהם מוגנו ממנו.
    
14. קוקוראקי ושותפים, הולנד, 2013 – סקירה של ההשפעות האקולוגיות של שדות אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו
    https://www.rivm.nl/publicaties/a-review-of-ecological-effects-of-radiofrequency-electromagnetic-fields-rf-emf
    Environment International 51 (2013): 116–140
    – סקירה של 113 מחקרים שמצאה דיווחים על השפעות בבעלי חיים ובצמחים. הכותבים מציינים גם חולשות מתודולוגיות רבות במחקרים, וקוראים למחקרים איכותיים יותר, במיוחד בשטח.
    
15. פאבר, שווייץ, 2011 – טלפונים סלולריים גרמו לדבורי פועלות להשמיע אות "פיפינג"
    Mobile phone-induced honeybee worker piping, Apidologie 42(3): 270–279
    https://doc.rero.ch/record/318195
    – כוורות נחשפו לטלפונים סלולריים בתדר 900MHz. במצב שיחה, כ-25 עד 40 דקות מתחילת השיחה, הפועלות השמיעו אות "פיפינג". האות הזה מופיע בדרך כלל לפני נחילה או בזמן הפרעה למושבה. המחקר זכה גם לביקורת, בין השאר על מספר הכוורות הקטן.
    
16. אודמר ואודמר, גרמניה, 2019 – השפעת קרינת רדיו על התפתחות מלכות דבורים והצלחת ההזדווגות שלהן
    Science of the Total Environment 661 (2019): 553–562
    https://emf-portal.org/en/article/37196
    – זחלי מלכות נחשפו לקרינת GSM לאורך כל ההתפתחות, כולל שלב הגולם. החשיפה הפחיתה את מספר המלכות שבקעו. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה על הצלחת ההזדווגות, והמושבות של מלכות שהזדווגו התפתחו כרגיל.
    
17. שפרד ושותפים, בריטניה, 2018 – שדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד פוגעים ביכולות הקוגניטיביות והמוטוריות של דבורים
    Scientific Reports, 2018
    https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5962564/
    – מחקר על שדות בתדר נמוך, כמו מקווי מתח, ולא על קרינת רדיו. החוקרים מצאו פגיעה בלמידה, בזיכרון ובתנועה של דבורים.
    
18. מולינה-מונטנגרו ושותפים, צ'ילה, 2023 – שדות אלקטרומגנטיים משבשים את שירות ההאבקה של דבורים
    Science Advances, 2023
    https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.adh1455
    DOI: 10.1126/sciadv.adh1455
    – גם כאן מדובר בשדות בתדר רשת מקווי מתח עיליים. הדבורים נמנעו מפרחים ליד הקווים, ואוכלוסיות הצמחים באזורים האלה היו פחות מגוונות ופחות שופעות.
    
19. טרדר ושותפים, גרמניה, 2023 – חשיפה מבוקרת של כוורות לקרינת רדיו מדומה: פגיעה ביכולת החזרה לכוורת, אבל לא בהתפתחות הוולדות או באורך החיים
    Science of the Total Environment 896 (2023): 165211
    https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969723038342
    – נמצאה פגיעה ביכולת של הדבורים לחזור לכוורת. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה על התפתחות הוולדות ועל אורך החיים.
    
20. טיל, קמארטס ובלמורי, 2023 – השפעות ביולוגיות של שדות אלקטרומגנטיים על חרקים – סקירה שיטתית ומטא-אנליזה
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37990587/
    DOI: 10.1515/reveh-2023-0072
    – סקירה על חרקים באופן כללי שכוללת גם מחקרים על דבורים.
    
21. הנשו ופיליפס, בריטניה, 2024 – הבנה מנגנונית של החוש המגנטי בבני אדם מאששת את תופעת הרגישות לקרינה
    https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/09553002.2024.2435329
    International Journal of Radiation Biology 101(2): 186–204
    DOI: 10.1080/09553002.2024.2435329
    – המאמר מתבסס על הספרות הרחבה על חוש מגנטי אצל בעלי חיים, וטוען שקרינה בלתי מייננת משפיעה על בעלי חיים ברמות נמוכות ביחס לתקנים הקיימים.
    
22. ההש (Hässig) ושותפים, שווייץ, 2009 – שכיחות קטרקט גרעיני בעגלים בשווייץ והקשר האפשרי לאנטנות סלולריות
    Schweizer Archiv für Tierheilkunde 151(10): 471–478
    https://emf-portal.org/en/article/17570
    – נבדקו 253 עגלים. אצל 32% מהם נמצא קטרקט גרעיני בדרגות שונות. נמצא קשר בין המיקום של האם בשליש הראשון של ההריון לבין עוצמת האנטנות, ונמצא קשר בין דחק חמצוני למרחק מהאנטנה הקרובה. החוקרים מדגישים שלא הוכח שהאנטנות הן הגורם, וקוראים למחקר נוסף.
    
23. ההש ושותפים, שווייץ, 2014 – עלייה בשכיחות קטרקט אצל עגלים אחרי הקמת אנטנה סלולרית
    BMC Veterinary Research 10:136
    https://emf-portal.org/en/article/20179
    – מחקר מקרה בחווה אחת שהייתה ליד אנטנת GSM. לפי הרישומים של החקלאי, הקטרקט עלה כשנה אחרי הקמת האנטנה וירד אחרי שהיא פורקה. החוקרים מצאו מתאם בזמן, אבל לא הוכחה לסיבתיות.
    
24. מחקר הבקר הבווארי (Wuschek ושותפים), גרמניה – השפעת שדות של אנטנות סלולריות על הבריאות, הביצועים וההתנהגות של בקר
    https://emf-portal.org/en/article/9841
    – נבדקו פרות ב-29 חוות בבוואריה ובהסה. נמצאו הבדלים מובהקים בהתנהגות השכיבה, בהעלאת גירה ובדפוס היומי במרעה. החוקרים פירשו את ההבדלים כסימנים לדחק כרוני.
    
25. מחקר הקורטיזול הבווארי – רמות קורטיזול ברוק של פרות בחוות עם חשיפה גבוהה ונמוכה לאנטנות סלולריות
    https://emf-portal.org/en/article/12329
    – לפרות שנחשפו יותר היו רמות קורטיזול (הורמון דחק) גבוהות וממושכות יותר.
    
26. האצ'יסון ושותפים, ארה"ב, 2020 – שדות אלקטרומגנטיים מעשה ידי אדם משפיעים על התנהגות מינים ימיים החיים בקרקעית
    Scientific Reports 10: 4219
    https://doi.org/10.1038/s41598-020-60793-x
    DOI: 10.1038/s41598-020-60793-x
    – נבדקה ההשפעה של כבל חשמל תת-ימי על הגיטרן הקטן (Little skate, סוג של דג סחוסי) ועל לובסטר אמריקאי. אצל הגיטרן נמצאה עלייה בולטת בהתנהגות חיפוש ושיטוט, ואצל הלובסטר השפעה עדינה יותר. מדובר בשדות מכבל חשמל, לא בקרינה סלולרית.
    
27. בורמוסוב ושותפים, ישראל וארה"ב, 2008 – נזק לא-תרמי של קרינה אלקטרומגנטית לאפיתל עדשת העין
    Open Ophthalmology Journal 2: 102–106
    https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC2694600/
    DOI: 10.2174/1874364100802010102
    – עדשות עין של עגלים, בתרבית מעבדה, נחשפו לקרינת מיקרוגל בתדר 1.1GHz ובעוצמה נמוכה (2.22mW). החשיפה גרמה לירידה הפיכה באיכות האופטית של העדשה, ולנזק בלתי הפיך לשכבת תאי האפיתל שלה. הנזק היה שונה בבירור מהנזק שנגרם מחימום, ולכן החוקרים מסיקים שמדובר באפקט שאינו תרמי.