כנס מומחים פבר’ 2020 – הרצאתה של ד”ר יעל שטיין – השפעות קרינה ורגישות לקרינה

ד”ר יעל שטיין היא רופאה וחוקרת בתחום הקרינה הבלתי מייננת ורגישות לקרינה, ועוסקת בתיעוד של מקרי רגישות לקרינה בישראל. היא עוסקת גם בתיעוד של מקרי רגישות לקרינה בישראל.

בהרצאתה סקרה ד”ר יעל שטיין את המחקר המעודכן בתחום הרגישות לקרינה, והופעת תסמינים לאחר חשיפה לקרינה בלתי מייננת.

משך ההרצאה 35 דקות – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10181:documented-ehs&Itemid=560

ד”ר יעל שטיין החלה את הרצאתה בכמה דברים שנאמרו בתגובה להרצאות קודמות. כמו כן היא ציינה כי היא לא תתרכז בדור חמש היות ולדעתה הבעיות לא החלו בדור חמש אלא לפניו.

להלן נקודות מהרצאתה:

  • קרינת רדיו היא הזיהום הסביבתי שגדל במהירות הגבוהה ביותר.
  • בשוודיה רגישות לקרינה מוגדרת כנכות תפקודית.
  • בשנת 2006 הוערך כי מספר הרגישים בעולם הוא בין 3-11%, ועולה עם העלייה לחשיפה לקרינה בלתי מייננת.
  • בישראל לא מאמינים לאנשים שבאים בתלונות על רגישות לקרינה (תסמינים בעת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי) ומתייחסים להם כאילו סובלים מאפקט נוסבו.

מחקרים בתחום הרגישות והשפעות הקרינה

  • מחקרם של בנדרה וקרפנטר הראה כי החשיפה לקרינה מעל 1GHZ גבוהה פי 10 בחזקת 18 מרמת הרקע הטבעית (2018) – https://www.thelancet.com/journals/lanplh/article/PIIS2542-5196(18)30221-3/fulltext
  • ב2006 , במסגרת מכתב לעורך, סקר אוברפלד את הדיווחים ממדינות בעולם לגבי אחוז הרגישים לקרינה בכל מדינה, הממצאים הראו בין 3 ל 11%, וכי ב 2017 יהיו כ50% רגישים לקרינה.
    https://www.researchgate.net/publication/6836231_Letter_to_the_Editor_Will_We_All_Become_Electrosensitive
  • התסמינים הם לרוב נוירולוגיים, כגון כאבי ראש, סחרחורות, עייפות, סטרס, הפרעות בשינה, ורטיגו, טינטונים, עייפות וכאבי עיניים, הפרעות בראייה, בחילות, התכווצויות בטן, רגישות מוגברת לקול ורעש, שינויים בתאבון, חוסר רוגע, חרדה, כאשר הMRI של הנבדקים תקין לגמרי.
  • תסמינים נוספים כגון בעיות זיכרון, ערפול מוחי, ניתוקים רגעיים, עקצוצים בעור הפנים, הראש והגוף, תחושת חום ופריחות על העור, הסמקה, גרוד, כאבי מפרקים, שרירים, עקצוצים והירדמות של אזורים בגוף, הפרעות בקצב הלב, פרכוסים, הופעה והחמרה של סכרת, נוכחות בלתי מוסברת של סמנים
    (מרקרים) ביולוגים של דלקת בדם, בעיות פוריות.
  • ב 2015 סיכם במאמר פרופ’ קרפנטר את הספרות המדעית לגבי רגישות לקרינה, או כפי שנקראה בעבר “מחלת מיקרוגל”. במאמר זה פירט את התסמינים הנ”ל – https://www.researchgate.net/publication/283718065_The_microwave_syndrome_or_electro-hypersensitivity_historical_background
  • קרפנטר נתן דוגמה במאמרו על איך רגישים לקרינה לא מאובחנים נכון, כאשר הזכיר מקרה בו שני שליש מקבוצה של אנשי חיל האוויר בארה”ב, אשר נחשפו לרמות גבוהות של קרינה, החלו לפתח תסמינים שהוסברו על ידי הצוות הרפואי כהפרעה פסיכולוגית.
  • ב2015 פורסם מסמך הנחיות אירופאי (על ידי מספר מדענים אירופאים) למניעה, אבחון, וטיפול בהפרעות בריאותיות הקשורות לחשיפה לקרינה בלתי מייננת – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27454111
  • ב2018 פתחה ד”ר יעל שטיין מרפאה מחקרית לרגישים לקרינה בבית החולים הדסה בירושלים. בראיונות פתוחים (ללא שאלות מנחות) נמצא כי הרגישים מתלוננים על התסמינים המוכרים של רגישות לקרינה. חלקם גם מאובחנים כסובלים מפיברומיאלגיה (26%) , חלקם נחשפו בעבר לזיהום אוויר, ואחרים החלו להיות רגישים לאחר טראומה בראש ולצוואר. רובם היו רגישים יותר לקרינת רדיו לעומת קרינה בתדר נמוך מרשת החשמל. המטופלים מגיעים למרפאה לא כדי לקבל אבחנה אלא כדי לספר את סיפור הרגישות לקרינה שלהם.
  • המחקר הראשי שמסביר חלק מהמנגנונים והתסמינים הוא מחקרו של פרופ’ מרטין פל – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3780531/ המתאר מסלולי ההשפעה של קרינת רדיו על מערכות ביולוגיות.
  • מאמר תאורטי (מביא מאמרים אחרים כדי לבסס תאוריה) של פרופ’ אולה ג’והנסון ופול דילון, מתאר אפשרות בה קרינה בלתי מייננת מביאה לפגיעה במערכת החיסון – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28818275
  • מחקר נוסף המדבר על השפעות קרינת רדיו, והפעם מאנטות סלולריות – Impact of radiofrequency radiation on DNA damage and antioxidants in peripheral blood lymphocytes of humans residing in the vicinity of mobile phone base stations.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28777669
  • מחקר מ2005 מראה על עלייה באלרגיות כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו-מיקרוגל – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10181:documented-ehs&Itemid=560
  • מחקר של צוות איראני מראה על הימצאותם של חלונות תדר אשר גורמים לבקטריות לשנות את הרגישות שלהן לאנטיביוטיקה – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28203122
  • תועדה פגיעה במחסום דם מוח , 7 ימים לאחר החשיפה יחידה של שעתיים, ברמות נמוכות וגבוהות, קבוצה של סלפורד- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19345073/
    על המחקר חזרו כמה פעמים, ובאחד מהמחקרים החוזרים נצפתה השפעה אחרי 20 דקות של חשיפה – Effects of GSM modulated radio-frequency electromagnetic radiation on permeability of blood-brain barrier in male & female rats. – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26723545.
  • קיים גם מחקר לגבי עליה בביומרקר של סוכרת בעכברים שנחשפו לרמות גבוהות של שדה מגנטי בתדר 50HZ –
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19953571
  • מחקר נוסף הראה כי ככל שיש יותר פולסים בשנייה (10 בהשוואה ל540 באותה עוצמה ) האיזור שהושפע במוח היה יותר גדול כאשר היו יותר פולסים – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27069447
  • מחקר נוסף הראה כי חשיפה כרונית קרינה גרמה לנזק במיאלין – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5247706/
  • מחקר הראה על שוני במוחם של רגישים לקרינה לכאלה שאינם רגישים בבדיקת fMRI –
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28678737
מחקר המראה שוני במוחם של רגישים לקרינה
מחקר המראה שוני במוחם של רגישים לקרינה

לקראת סיום

ד”ר יעל שטיין המשיכה והוסיפה בהסבריה כי בדור חמש אנחנו נחשף לעוד קרינה, משום שהפריסה תהיה מאוד צפופה (ובנוסף למה שכבר קיים), וכל בית יהיה חשוף לקרינה מאנטנה הצמודה לו או מוצקנת עליו. כמו שקרה בפריסה של מונים חכמים בארה”ב, שם רגישים לקרינה נאלצו לעזוב את בתיהם לאחר שמונה חכם הותקן על בתיהם, צפויה תגובה דומה גם במקרה הזה.

תדרי הדור החמישי הם 700MHZ , 2.5GHZ, 3.6-3.8GHZ, כלומר חלונות תדר חדשים גם בחלק הקיים של התדרים הנמצאים בשימוש (בין 100 ל 6000 MHZ). ולא רק בתדרים הגבוהים יותר (28GHZ, 36GHZ וסביב ה60GHZ).

לדברי ד”ר יעל שטיין, לא רק האדם המשתמש בסלולרי נחשף לקרינה, אלא גם סביבתו. ילדים לא אמורים להשתמש בסלולרי, וגם אם לא ישתמשו עדיין יחשפו לקרינה סביבתית מהאנטנות או מהורה המשתמש בסלולרי. לדבריה הבעיה היא בעיה חברתית. “מדוע הסלולרי הפך לנורמה?” היא שואלת.

לדברי ד”ר יעל שטיין קיים קושי רב בלמדוד את הקרינה הזו מחוץ למעבדה (ולוודא שהיא נמוכה). מוסיפה ד”ר יעל שטיין ושואלת “לאן ילכו אנשים רגישים לקרינה? איפה הם יתחבאו?”

המלצותיה

  • לנסות להבין איך הפריסה תשפיע על הסביבה
  • לנסות להבין כמה אנרגיה צריכים כדי להפעיל את כל האנטנות והציוד האלחוטי והסלולרי, שהפקתה עולה לנו בזיהום אוויר ועליית טמפרטורה של מים, ואטמוספירה.
  • יש לקחת בחשבון את הצפוי לקרות למי שכבר רגיש לקרינה וכמה אנשים יהפכו לרגישים. המחיר יהיה החל מאובדן כוח עבודה, עד להפיכת אנשים לפליטים בארצם וקידום תחלואה.
  • יש לבצע שיתוף אנטנות (ואני מוסיף ותדרים) בין החברות הסלולריות.
  • ספים ותקנים חייבים להיות הרבה יותר נמוכים.
  • צריך להשתמש בתקשורת חוטית בבתי הספר.
  • אין להשתמש במונים אלחוטיים.
  • המדידות בבתי הספר לא מבוצעות נכון
  • יש לפתוח מרפאות לרגישים לקרינה.
  • יש לאסור פרסום (במיוחד לילדים) של WIFI וטלפונים סלולריים.

מחקרה

לבסוף הציגה ד”ר יעל שטיין את מחקרה בנושא – Electromagnetic Radiation Including G5 Frequencies, Health Effects Summary and Policy Recommendations
https://www.ss-pub.org/aeer/electromagnetic-radiation-including-g5-frequencies-health-effects-summary-and-policy-recommendations/

עזר בהגהה – מני בן אריה – קורא בקרינה

Amir Borenstein

מנהל האתר

כתיבת תגובה