הסיפור של גל ו.

הערה: השאלות שעליהן אני משיבה בשאלון זה נלקחו מתוך הספר:

Blackon White: Voices and Witnesses about Electro-Hypersensitivity, TheSwedish Experience.

גל, 53, אומנית מעצבת ופסיכולוגית.
הפכה לרגישה לקרינה בשנת 2014.

מה גרם להיפר סנסטיביות?

חשיפה רבה לכימיקלים ורעלים עקב עבודות בנייה ואמנות שעשיתי גרמה לגופי לקרוס יותר ויותר ולקח לי זמן לגלות שהסיפטומים המתגברים מופיעים בתגובה לעוד ועוד כימיקלים וחקירה ממושכת הביאה אותי לזהות שמדובר ב- MCS אי סבילות לכימיקלים שכלל לא מוכרת בארץ.
לקח לי זמן להבין שהכאבים הקשים שחוזרים במקומות מסוימים לא קשורים ב”חומר חסר ריח” אלא לקרינה.
באותה תקופה בגלל עבודה – בניית דירות (בידיים) והרבה תיאומים וגם נסיעות ברחבי הארץ כדי למצוא מקום מגורים נקי מזיהום נחשפתי לקרינה רבה בשימוש בסלולרי (שעד לאותה תקופה מיעטתי להשתמש בו כי כנראה הרגשתי שזה לא טוב לי) וחייתי באיזור עתיר קרינה – שכנים עם טלפון אלחוטי ו- WI-FI ואנטנות.
הזיהוי היה מורכב – פירוט בהמשך.

כיצד התחילו הסימפטומים (על פי סדר כרונולוגי מהראשון ועד הקשה ביותר)

כאבי ראש קשים יותר ויותר באזורים שונים (מעולם לא סבלתי מכאבי ראש) והתנפחות בקרקפת, ערפול מוחי ובלבול קשה עד שיתוק קוגניטיבי, פגיעה בקואורדינציה ובהתמצאות, אינסומניה – חוסר שינה קשה. מגבלות ראייה ושמיעה, קשיי קליטה ריכוז והבנה, חוסר זיכרון מוחלט. אלה היו הסימפטומים החמורים הראשונים. אח”כ הגיעו בעיות עיכול קשות, ירידה דרסטית ומהירה מאד במשקל ללא סיבה (תאבון נשאר רב). חולשת גפיים, דופק מואץ וחזק מאד, תעוקת חזה וקשיי נשימה ובחילות קשות שלאחרונה החלו להפוך להקאות (שמעולם לא חוויתי קודם במהלך כל החיים), טינטון קשה והירדמויות מול מסכים ובנהיגה ולפעמים התעלפויות עם נפילות דרמתיות.

כיצד גילית שמדובר ברגישות לקרינה?

לקח לי זמן לגלות שהרגישות הגבוהה סימפטומים המתגברים מופיעים בתגובה לעוד ועוד כימיקלים. חקירה ממושכת הביאה אותי לזהות שמדובר ב- MCS – אי סבילות לכימיקלים שכלל לא מוכרת בארץ. בהתחלה מטהרי האוויר ומסיכות הגזים המקצועיים וההימנעות מכימיקלים עזרו והיתה הקלה.
עם הזמן גיליתי שלמרות המכשור הרפואי המסייע הזה עדיין הופיעו כאבים קשים במקומות מסוימים בבית ובהרבה מקומות בחוץ. לקח לי זמן להבין שזה לא כימיקל חסר ריח אלא קרינה. קראתי על זה אבל לא שייכתי לעצמי ו”האסימון ירד” לאחר היכרות עם בחור מניו-זילנד (שהזמין אותי לגן עדן המנותק שבנה לעצמו על הר מיוער ומבודד לחלוטין). הוא חשף בפני את הקשר בין MCS ו- EHS והתחלתי לקלוט שהחומר הלא מורגש הוא קרינה ומעקב היכן זה קורה אישר את חשד הקרינה. יצרתי קשר עם עמיר שמצאתי במפת הפרישה של הסובלים שקבלתי מניו-זילנדי. מד הקרינה החדש שרכשתי ממנו והסבריו אישרו את חשדותי. תודה עמיר.

מה הם הסימפטומים כיום?

אותו דבר ורק מתגברים כל הזמן ומופיעים בחשיפה לרמות נמוכות יותר ויותר – גופי בקריסה כי איני מוצאת מגורים הולמים במקום נקי מקרינה ומזיהום. כיום הכאב אפילו לא חולף כשמקור הקרינה מוסר. ההתאוששות ארוכה יותר. אני חייבת לעבור קילציה (ניקוי מתכות מרקמות עמוקות) ואיני יכולה וההבראה שלי לא מתרחשת למרות הקפדה על תזונה, תוספי מזון, תרגול צ’י קונג, מיגון (חדר וביגוד, לצד מטהרי אוויר ומסיכות גזים) ורפואת תדרים ותכנות מחדש לאמיגדלה.

מה גורם לסימפטומים להופיע?

כל כימיקל, ריח, חומר סינתטי: חומרי הדברה, ריסוס, צבעים, מדללים, חומרי בנין, חומרי ניקוי, תמרוקים, מוצרי טואלטיקה והיגיינה (כל סבון או קרם, דאודורנט או אבקת כביסה שאחרים שמים הורג אותי), מזון שאינו אורגני, כלור ופלואור במים, וכמובן קרינת RF – סלולרי, WI-FI, טלפון אלחוטי, וקרינת LF מרשת החשמל שהרגישות אליה לאחרונה הולכת ומתגברת, וגם קרינת מסכים וכל מיכשור חשמלי באשר הוא.

האם ישהייתה חשיפה לכימיקלים?

כן.. אצלי זו הבעיה. כאשר בעיית העומק היא הצטברות רצינית של מתכות במוח וופגם גנטי שנמצא כעת בבדיקות – העדר גנים האחראיים על פירוק וניקוי רעלים (בתוספת לחץ רב והעדר שינה משך כמה שנים).

שיקום- מה עזר להבריא?

אני רק בתחילת הדרך – הימנעות מוחלטת נדרשת כדי שהשיפורים המושגים יתמידו. לי עדיין אין כזה מקום אבל כשיהיה אבריא.

תמיכה נפשית ופיזית- מי עזר לך להשתקם?

עמיר בורנשטיין שתומך ומעורר תקווה ומסייע רבות בהתמודדות ולימוד איך לעשות את זה,
מעט חברים ומשפחה שמסייעים בקשיי התפקוד היומיומי,
קריאה על מקרים שעשו את זה ותרגול צ’י קונג.

תארי את הניסיון שלך עם בעיית הרגישות לקרינה אל מול הממסד הרפואי

איני טורחת להגיע לממסד הרפואי.. אין טעם. כבר לפני 15 שנים הם הודיעו לי שיש לי כמה שבועות לחיות כי קרסתי עם מה שאז זיהיתי בעצמי כתשישות כרונית ופיברומיאלגיה והרופאים עשו מזה צחוק. עזבתי אותם אז (הייתי מאושפזת במצב רע) והבראתי את עצמי במסע ארוך ונחוש. מאז עולם הרפואה הקונבנציונלי לא בחיי. הם לא מכירים בבעיות הללו, מתנשאים ולא מבינים כלום בבעיות מערכתיות. כשצריך חיתוכים, אינסטלציה ורפואת חירום הם מסייעים. חוץ מזה אין להם הבנה או רצון לעסוק בבריאות. מחלות סביבתיות מעוררות בהם גיחוך.

עבודה- כיצד השפיע הרגישות בעבודה

אי יכולת לעבוד לחלוטין – זוועה. אני אוהבת מאד את יצירתי.

השפעה על אורח החיים והשלכות חברתיות ופסיכולוגיות 

אין לי חיים בכלל. סגורה בצינוק ולא מתפקדת. עסוקה בחיפוש מגורים שנה וחצי. הרבה רגעי דכאון ומשיכת עצמי החוצה מהם בכוח פעם אחרי פעם.

שאלות שאתה חושב שצריך לחקור לגבי רגישות לקרינה

• זיהוי התמודדויות מוצלחות וחקירת התהליך והגורמים להצלחה וחשיפתם. זאת, מעבר לחקירת הגורמים, הנזקים וכל הפוליטיקה. קודם כל להציל ולאפשר התמודדות ותפקוד כדי לשפר עוד. אני מאמינה שצריך להקים כפר הבראה ומקומות מגורים ייחודיים. מאבק.

סיפורה של גל התקבל למערכת ב 20/05/2015 ומוגש כלשונו ובהסכמתה.

תיעוד נוסף של סיפורה באתר העמותה גישות לקרינה ישראל

למילוי טופס עם בקשת פרסום סיפורך, בבקשה לחץצי כאן…