בפרק זה נביא רשימת חלקית של מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר. זאת כדי לאפשר לכם לזהות אותם ביתר קלות, וזהות מקרים בהם החשיפה של ילדכם בבית הספר לקרינה בלתי מייננת יכולה להיות גבוהה.
מגוון מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר
אנחנו שולחים את הילדים שלנו לבית הספר חמושים בספרי לימוד, בגדי ספורט, ארוחת עשר, שיעורי בית ואפילו טלפון סלולרי(לא שאני ממליץ על כך). בבית הספר הם שוהים כל יום מימי השבוע, לשעות ארוכות. סביבת בית הספר אמורה להיות בטוחה לילדים ואכן מבוצעים מאמצים כבירים כדי שזו תהיה כך, לפחות בכל הקשור לסכנות הידועות והמוכרות. אבל מה בדבר חשיפה לקרינה בלתי מייננת? הרי הסכנות לחשיפה מקרינה זו, ביחוד לסוגים של קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי אינן מוכרת עדיין באופן מספק על ידי משרדי הממשלה בארץ ובעולם.
בנוסף לכך, בשנים האחרונות משרד החינוך, לא רק שלא עושה כל מאמץ לצמצם את מספר מקורות קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בבתי ספר , אלא הוא גם פועל , גם אם אולי בצורה בלתי מודעת, להגדלת מספר המקורות בצורה קיצונית.
בשנים האחרונות משרד החינוך מכניס עוד ועוד מקורות קרינה בלתי מייננת לבתי הספר. זאת על ידי פריסה ושימוש בציוד אלחוטי וסלולרי בבית הספר ואף עושה שימוש בציוד זה בשגרת העבודה של המורים והתלמידים. התלמידים מצידם מביאים סלולריים לבית הספר. ברוב המקרים מדובר בסלולרי החכם הישן של אבא או אמא. מכשירים אלו משדרים כל הזמן. בחלק מהמקרים אף עושים התלמידים שימוש בסלולריים בבית הספר, בין בחשאי או כחלק משעורים לכאורה מתוקשבים. גורמים אלו אף מגבירים עוד יותר את החשיפה של התלמידים לקרינה בבית הספר.
נקדים ונאמר כי נכון להיום (2020) בתי הספר לא רק שלא ערוכים לקבלה של ילדים רגישים לקרינה, אלא מהווים בעצמם גורם אפשרי מרכזי להגברת מצב רגישות לקרינה אצל ילדים (וצוות) שחווים כבר תסמינים ראשונים או שהם כבר רגישים לקרינה.
לצערנו, בשל מצב הקרינה בבית הספר (שאינה מתגלת בבדיקות הקרינה) חלק מהתלמידים מפתחים תסמינים מהחשיפה לקרינה (בעיקר כאבי ראש) בימים בהם הם מגיעים לביתי הספר. רובם בכלל לא מודעים לסיבה. רובם משתמשים בסלולרי בעצמם. אבל גם אלו שמבינים כבר שנפגעו ומבינים שזה מהקרינה, ועושים מאמץ לצמצם חשיפה, לרוב אינם זוכים להתחשבות ממשרד החינוך והנהלת בתי הספר. בתי הספר ומשרד החינוך מתעלמים מהבעיה הזו ומסרבים להכיר בה, או עשות צעדים כדי להנגיש את מערכת החינוך לילדים שכבר נפגעו. זאת אם בגלל בורות, או בגלל שקיום רגישות לקרינה בבתי הספר יפריע להם להכניס טכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות נוספות לבית הספר.
לצערי משרד החינוך אינו ער לסיכוני הקרינה ואינו מעריך אותם נכון. לדעתי הוא רואה מול עיניו רק את נושא ההתחדשות, אינו מבין את הסיכונים, אינו מכיר אותם ובפועל פועל להגדלת מספר מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר, ובכך להגדלת החשיפה על הצוות ועל התלמידים.
בפרק זה נמנה את סוגי הקרינה ומקורות הקרינה הבלתי מייננת אליהם חשופים הילדים בכיתות ובביתי הספר. ננסה להציע דרכים לצמצום החשיפה ונסביר את המורכבות.
חשיפה לקרינה רדיו-סלולרי-אלחוטי (RF) בבתי הספר
החשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי בכיתות ובבתי הספר בעייתית במיוחד וזאת מכמה סיבות. ברוב סוגי החשיפה לא ניתן בכלל למדוד את הקרינה במהלך בדיקות הקרינה המבוצעות וזאת בגלל שימוש במדי קרינה איטיים, לא מתאימים ושיטות מדידה לא נכונות. כל תוצעה של בדיקה מושוות לתקן גבוהה מאוד ולא מגן המבוסס על אפקט חום ונמצאת תקינה. כך נוצרת אשליה כי אין קרינה או כי הקרינה נמוכה. עם זאת, ככל שמכניסים עוד ועוד מקורות קרינת רדיו לחלל הכיתה רמות הקרינה גדלות על ציר הזמן וציר התדר, והחשיפה לקרינה בכיתות הופכת גבוהה למרות שבדיקות הקרינה יהיו “תקינות”.
יש לזכור כי החשיפה בכיתות היא של כ20-40 תלמידים, בין קירות שמחזירים חלק ניכר מהקרינה. למעשה נוצר לנו תא-הד של קרינת רדיו-מיקרוגל. הקרינה מוחזרת במידה מסוימת מהקירות, התקרה והרצפה ונוצרות “נקודות חמות” בכל הכיתה.
כאמור, בשנים האחרונות משרד החינוך לא רק שלא עושה מאמץ לצמצם את החשיפה של התלמידים והמורים לקרינת רדיו אלא הוא משקיע מאות מיליוני שקלים חדשים בהגברתה על ידי הפריסה של מערכות WIFI ושימוש בציוד קצה אלחוטי וסלולרי בכיתות.
בדיקות קרינה שלא מראות דבר
בדיקות הקרינה של קרינת רדיו סלולרי הינן חלקיות ולא אינפורמטיביות ותמיד יוצאות תקינות. למרות שהחשיפה גדלה. זה המצב גם מול אנטנות סלולריות וביתר שאת גם בתוך בית הספר מול מערכות WIFI, טאבלטים, מחשבים ניידים וטלפונים סלולרים.
הסיבה הראשונה לכך היא כי מדי הקרינה בהם עושים שימוש בבתי הספר דוגמים את הקרינה מספר חד ספרתי של פעמים כל שנייה, ולכן בדרך כלל בכלל לא מבחינים בשידורים בתוך הכיתה, למעט במרחקים קטנים מאוד מהראוטר (בדרך כלל מטר עד חצי מטר).
הסיבה השנייה היא פרוטוקול מדידה שאינו נכון. בו מבוצעות המדידות בנקודות בודדות בכיתה או בבית הספר והתוצאות מושוות לתקן גבוה ולא מגן שבהשוואה אליו תמיד התואות תקינות וברוב המקרים אפסיות.
צמצום החשיפה צריך להעשות על ידי צמצמום השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי בתוך הכיתות.
מקורות לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי, מאפיינים ודרכי צמצמום ומניעה
ראוטרים אלחוטיים
הגידול בעת האחרונה במספר מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר היא כמובן תהליך הפריסה וההתקנה של ראוטרים אלחוטיים ומערכות רשת אלחוטית בבית הספר. זאת כתשתית לכל השימוש האלחוטי והסלולרי בבית הספר. ראוטרים אלחוטיים מותקנים כחלק מתוכנית התקשוב של משרד החינוך. עד שנת 2016 הותקנו ראוטרים אלחוטיים ברוב בתי הספר. צפוי שכעת (2020) ברוב בתי הספר תהיה התקנה של רשת אלחוטית ושימוש בציוד אלחוטי וסלולרי. החזון של משרד החינוך מדבר על ראוטר אלחוטי אחד או שניים בכל כיתה שיאפשרו שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי של התלמידים או של בית הספר. החשיפה לקרינה מהראוטר היא קבועה, כל משך השהייה בכיתה ובבית הספר. כל ראוטר אלחוטי משרד אות “זיהוי” בייקון – BEACON כל 100 מילי-שניות במלא העוצמה. בנוסף לאות זה, מצטרפים אותות נוספים של העברת מידע (תעבורה) על ציר הזמן בהתאם להעמסת הרשת. לכן שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי מגביר את התעבורה ומגביר את החשיפה לקרינה, הן על ציר הזמן והן על ציר התדר. ככל שתהיה יותר תעבורה, בחלקים גדולים יותר מכל שנייה יהיו שידורים (בערוצי תדר קרובים סביב ה 2.4GHZ וה 5GHZ). מכיוון שברוב המקרים, ברוב השנייה אין שידור,
בדיקות קרינה – כדי להבחין בשידור זה יש צורך במדי קרינה מהירים כדי למדוד אות זה ואת התעבורה. כאמור בדיקות הקרינה שמבוצעות בבתי הספר, מבוצעות על ידי מדי קרינה איטיים ובשיטות לא נכונות לא מגלות את הקרינה מציוד זה.
צמצום חשיפה אפשרי לקרינה זו הוא שימוש ברשת מחשבים חוטית בכיתות. כמו כן ניתן למזער את החשיפה על ידי כיבוי הראוטרים כאשר אין בהם שימוש. משרד החינוך משווק בזמן האחרון פתרון של רשת מנוהלת שלכאורה תצמצם את הקרינה מהראוטרים למינימום. עד אתה מערכת זו לא נבדקה על ידי ולא ברור מידת הקרינה הנמוכה והאם יש עדיין שידור כל הזמן (לפי ההגיון צריך להיות ברמה כזו או אחרת). בגלל שבהגדרה בדיקות הקרינה לא נכונות לא אוכל לסמוך על דוחות בדיקה שמראים לכאורה שהמערכת נמוכת קרינה. כמו כן בהתחשב בכך שהחזון הוא שרוב השעורים יהיו מתוקשבים ויעשה בהם שימוש כבד ברשת האלחוטית, הפתרון של רשת אלחוטית מנוהלת, כמו כיבוי של הראוטרים באין שימוש, הינו מוגבל מאוד וחלקי מאוד.
לקריאה נוספת על הפריסה של WIFI בבתי הספר לחץ כאן…
סרטונים על קרינה מראוטרים אלחוטיים:
קרינה קבועה מראוטר אלחוטי ביתי – ישן
קרינה קבועה מראוטר אלחוטי ביתי, במרחקים שונים
ציוד קצה אלחוטי
גידול נוסף במספר מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר הוא בגלל שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי אישי בבית הספר. ציוד קצה אלחוטי (טאבלטים ומחשבים אלחוטיים) המחולק במסגרת פרויקט המחשוב של מערכת החינוך. החזון של משרד החינוך הוא כי הטאבלטים, המחשבים הניידים והטלפונים הסלולריים יחליפו את הספרים והמחברות בכל שיעור בבתי הספר. שימוש כ40 התקני קצה אלחוטיים במשך השיעורים, בתוך כיתה עם כ40 תלמידים, יביא לחשיפה נוספת של התלמידים לקרינת רדיו בנוסף על החשיפה לקרינה מגורמים אחרים.
בדיקות קרינה – כמו במקרה של קרינת הרדיו מהראטורים האלחוטיים במגבלות הבדיקה הקיימות לא ניתן למדוד קרינה זו בבדיקות הקרינה ולמרות העמסה הבדיקות תמיד יהיה “תקינות”.
צמצום החשיפה לקרינה זו ממקורות אלו יתאפשר בחיבור שלהם באופן חוטי לרשת החוטית, אם תותקן.
סרטונים על קרינה מציוד קצה אלחוטי:
מדידת קרינת רדיו ממחשבים ניידים
ציוד סלולרי של התלמידים והמורים
להבדיל מבמקרה של ראוטרים אלחוטיים וציוד קצה אלחוטי, במקרה של ציוד סלולרי אישי, אנחנו ההורים מאפשרים את החשיפה לקרינה בכך שאנחנו מציידים ומאפשרים לילדים לעשות שימוש בציוד זה. יש להבין כי סלולרי חכם יכול לשדר כל הזמן ברגע שמפעילים את רשת הנתונים או הWIFI. כמו כן יש לזכור כי ילדים ממהרים לאמץ טכנולוגיות והם משתמשים כבדים מאוד של סלולר. פועל יוצא הוא שהסלולריים של הילדים משדרים כל הזמן או לפחות רוב הזמן. לפי חוזר מנכ”ל של משרד החינוך, השימוש בסלולרי בכיתה אמור להיות אסור. הנחיות המשרד אינן באות לידי יישום ברוב בתי הספר. הילדים הממושמעים יותר שמים את הסלולרי שלהם עובד בתיק במצב “שקט” אך עדיין משדר. הילדים הפחות ממושמעים משתמשים בסלולרי גם בזמן שיעור להפגת השעמום. בחלק מהמקרים מעודד בית הספר את השימוש בסלולרי בעת השיעורים למטרות לימודיות. פועל יוצא הוא שידור רציף מעוד 40 מכשירים אלחוטיים המשדרים בתוך הכיתה, כל היום, כל יום הלימודים.
בדיקות הקרינה – של ציוד סלולרי של תלמידים בדרך כלל לא יראו דבר, כשם שלא יביחנו בקרינה מציוד קצה אלחוטי או מראוטרים אלחוטיים ומאותן סיבות.
צמצום חשיפה בנושא הזה יכול להיות בדמות אכיפת האיסור לשימוש בסלולרי בתחומי הכיתות ובית הספר כמתבקש מחוזר מנכ”ל של משרד החינוך בנושא (שלא מיושם).
מומלץ גם להראות לילדים את הקרינה הנפלטת מהסלולרי באמצעות מד קרינה ביתי מהיר או באמצעות הסרטונים בהמשך.
לעיצות נוספות לצמצום חשיפה מקרינה מטלפונים סלולריים לחצו כאן…
סרטונים על קרינה מטלפונים סלולריים:
קרינה מסלולרי במצב המתנה
אנטנות סלולריות בקרבת בתי הספר
כאשר רואים בחלון הכיתה אנטנות סלולריות, חלק מהקרינה מהאנטנה יגיע בוודאות לכיתה. השאלה היא כמה קרינה תגיע וכמה קרינה נחשב לבטוח. הקרינה המגיעה תלויה במרחק מהאנטנות. רמת הקרינה שמקובלת כ”תקינה” בארץ היא גבוהה מאוד ומבוססת על תקן חום שאינו ביולוגי ואינו מגן.
בדיקות הקרינה – תהליך המדידה של קרינת רדיו גם מאנטנות סלולריות הינו בעייתי והבדיקות בדרך כלל מנפיקות תוצאות חלקיות ונמוכות.
צמצום חשיפה – כדי לצמצם את הקרינה הנכנסת לכיתות ניתן להשתמש במיגון על החלונות והקירות הפונות לאנטנות, אבל כמו במיגון של בתים , גם בכיתות יש לוודא כי לא נעשה שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי אחר בתוך הכיתה עצמה לפני המיגון. אם לא נעשה זאת מיגון הקרינה ירע את הקליטה הסלולרית בכיתה (ויגרום לציוד הסלולרי לשדר יותר חזק) ונוסיף משטחים מחזירים (בנוסף לקירות המחזרים חלקית את קרינת הרדיו).
חשיפה לקרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי בבתי הספר
בבתי הספר של לפני 60 שנה הייתה מערכת חשמל פשוט , בעיקר לתאורה בחדרי הכיתות. בבתי הספר של היום מערכת החשמל מורכבת ומסובכת ואמורה לספק חשמל לתאורה, מיזוג וחימום, מערכות מחשבים, ציוד קצה, שקעים מרובים ומערכות נוספות. בחלק מהמקרים מדובר במערכות חשמל ישנות ששופצו ונוספו אליהם מעגלים נוספים. לכן בתי הספר של היום (2016) עמוסים בהרבה יותר מערכות חשמל מבעבר.
מדידות קרינה – מכל מערכות אלו מודדים בדרך כלל שדה מגנטי בתדר נמוך. מדידות הקרינה של קרינה זו הינן סבירות ובדרך כלל מנפיקות תוצאות אינפורמטיביות. זאת בזכות פשטות המדידה והנחיה של משרדי הבריאות, החינוך והמשרד להגנת הסביבה כי בבית הספר הסף העליון של חשיפת תלמידים לקרינה זו הינו 4 מיליגאוס, סף לא מושלם אבל יחסית נמוך (לתקן גבוה של 2000 מיליגאוס).
צמצום חשיפה – לקרינה זו יהיה יעיל על ידי התרחקות והרחקה שנהוג כפתרון זמני לחשיפה לקרינה עד לפתרון קבוע של תיקון תקלה או מיגן. ברבים מהמקרים בבתי הספר מקור הבעיות של חשיפה לקרינה הוא תקלות חשמליות . במקרה כזה יש לאתר את התקלות החשמליות ולתקן אותן. במקרים שאין ברירה יש לבצע מיגון קרינה בבתי הספר.
מקורות לקרינה מרשת החשמל בבתי הספר, מאפיינים ודרכי צמצום ומניעה
ארונות חשמל
בשטח בית הספר מצויים ארונות חשמל מרובים. זהו רק טבעי שבסביבת ארון החשמל תהיה בעיית קרינה. הבעיה הופכת קשה ומשמעותית כאשר תלמידים נחשפים לקרינה מארונות החשמל במקרה שהם מותקנים בצמוד או בסמוך לכיתות לימוד. אם בוצעו טעויות חיבור או תקלות חשמליות בארונות החשמל בעיית הקרינה תוחמר.
מדידות הקרינה – של ארונות חשמל יזהו בדרך כלל את בעיות החשיפה.
צמצום חשיפה – כפתרון זמני ניתן להרחיק או להתרחק מארונות החשמל הבעייתים. פתרון קבוע צריך להיות תיקון הבעיה החשמלית או מיגון הלוח. כמו כן לדעתי יש להתחיל לפעול כבר ברמה של 2 מיליגאוס ולא ברמה של 4 מיליגאוס כמקובל.
כבלי חשמל
כבלי חשמל יהוו מקור קרינה בתדר נמוך (שדה מגנטי) בעיקר במקרה של העמסה חורגת או תקלת חיבור.
בדיקות הקרינה – ובדיקות אלימינציה(כל פעם להפעיל מעגל אחר) יאפשרו זיהוי של הבעיה.
צמצום החשיפה – והטיפול צריך להיות או על ידי תיקון התקלה או על ידי העברת הקו למיקום חלופי רחוק ככל הניתן לכיתות הלימוד.
לקריאה נוספת על בעיות חשמל הגורמות לעלייה ברמות השדה המגנטי בבית לחצו כאן…
לולאות הארקה
בגלל תקלות חשמליות יופיע לפעמים זרם חשמלי על כבלי הארקה. במקרה כזה יתפתח שדה מגנטי חזק מאוד על מוליח ההארקה.
בדיקות הקרינה – במקרה זה ניתן יהיה לזהות את התקלה בבדיקת הקרינה או בבדיקה של זרם על מוליח הארקה.
צמצום חשיפה – במקרה זה יש לזהות את מקור הזרם או את הטעות בחיבור הארקה ולתקן את התקלה.
מזגנים
מזגנים הם צרכני חשמל משמעותיים. שדה מגנטי יתפתח בסמוך למנועים שלהם ולפעמים גם על כבלי ההזנה החשמלית.
בדיקות הקרינה – השדה שיתפתח יתגלה בבדיקות הקרינה אם תמדד הקרינה בסמוך אליו.
צמצום חשיפה – כדי לצמצם חשיפה לקרינה זו יש לשמור מרחקי ביטחון מהמזגנים (בעיקר מהמנועים) ויש לקחת בחשבון מרחקי ביטחון בעת ההתקנה שלהם (רצוי רחוק ככל הניתן ממושבי התלמידים).
תאורה
תאורה בבתי הספר, כמו במשרד יכולה להיות בעייתית בהתאם לסוג גופי התאורה בשימוש. בחלק מגופי התאורה יש שנאים וסלילים ומתפתחים סביבם שדות מגנטיים וחשמליים. יש לשמור על מרחקי ביטחון מהתלמידים. כמו כן תקלות בחיבור גופי התאורה יכולים להביא לשדות מגנטיים וחשמליים מוגברים.
בדיקות הקרינה – השדה שיתפתח יתגלה בבדיקות הקרינה אם תמדד הקרינה בסמוך אליו.
צמצום חשיפה – כדי לצמצם חשיפה לקרינה זו יש לשמור מרחקי ביטחון מגופי התאורה ומהרכבים החשמליים והאלקטרונים שלהם. לקריאה נוספת על תאורה וקרינה לחצו כאן…
ציוד מחשבים חוטי
ציוד מחשבים, גם אם חוטי, יפתח סביבו שדה מגנטי בתדר נמוך. במקרה שמופעל ציוד אלחוטי תתפתח גם קרינת רדיו (ראה פרק נפרד על ציוד קצה אלחוטי בדף זה). השדה המגנטי המתפתח מציוד מחשבים חוטי הוא קטן יחסית.
בדיקות קרינה – במקרה שמודד קרינה יתקרב די הצורך לציוד מחשבים חוטי הוא יוכל לזהות את השדה המגנטי בתדר נמוך מהמחשבים.
צמצום חשיפה – די להתרחק והרחיק את המחשב כחצי מטר עד מטר מהמשתמש כדי לצמצם את השדה המגנטי בתדר נמוך. במקרה שמדובר במחשבים ניידים מומלץ להשתמש במקלדת ועכבר חוטיים וזאת משום שעל המקלדת של המחשב הנייד מתפתח שדה מגנטי בתדר נמוך.
בתכנון נכון של כיתה עם מחשבים חוטיים, גוף המחשבים יהיה מרוחק לפחות חצי מטר מהמשתמשים.