‘קרינת רדיו סלולר אלחוטי’

מהי קרינת רדיו , בקצרה

קישור – https://youtu.be/fwjPbXSZVDI

RF/MW – “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו” או “קרינה סלולרית” או “קרינה אלחוטית” או “קרינה בלתי מייננת בתדר גבוה” (אני משתמש בדרך במינוח ‘קרינת רדיו סלולר אלחוטי’ משום שלרוב האנשים שאינם מקצועיים בתחום קל לשייך את הקרינה למוצרים מהם היא בדרך כלל נפלטת). שמות רבים לאותו דבר (פחות או יותר). השם המקובל ביותר מקצועית הוא “קרינת רדיו” או Radio Frequencies Radiation באנגלית. בקיצור RF. באופן כללי ניתן להתייחס לקרינה זו כשדות אלקטרומגנטיים בתדרים שבין 100KHz (קילוהרץ) ו 300GHz (ג’יגה הרץ). קרינה זו נפלטת מכל מכשיר אלקטרוני או תשתית המשמשים לשידור ומשמשים בטכנולוגיות הבאות: מכ”מ, שידורי רדיו וטלוויזיה, סלולרי, WIFI, תקשורת מחשבים אלחוטיים, BLUETOOTH, תקשורת לוויינים, טלפונים אלחוטיים, מערכות קשר אלחוטיות, מערכות תקשורת נקודה לנקודה ועוד. מכיוון שרוב מקורות שידור אלו נועדו להיות למרחק של לפחות 10 מטרים (במקרה של בלוטות’ שנחשב לשידור בעוצמה נמוכה) אין למעשה מרחקי ביטחון מציוד זה. ניתן להשתמש במדי קרינה ביתיים ומהירים (מד איטי כמו של מודדים מוסמכים בדרך כלל לא יזהה את הקרינה מציוד ביתי) כדי לאתר את מקורות הקרינה בבית, להבין מה משדר ומתי, ולאתר חדירות קרינה מהחוץ אל הפנים. אז ניתן לצמצם את החשיפה לקרינה זו על ידי צמצום השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי ביתי ומעבר לציוד חוטי-קווי, ובמקרה של כניסת קרינה מתשתית אלחוטית וסלולרית אל הבית ניתן להשתמש במיגון קרינת רדיו.

מאפיינים ורכיבים של שידור

ברוב המוצרים והתשתיות שמפיצים ‘קרינת רדיו סלולר אלחוטי’ יש שני רכיבים עיקריים:
המשדר, בעל הספק מוצא מסוים הנמדד בוואטים.
האנטנה, המחוברת אל מוצא המשדר ויוצאת לפרוס את השידור במרחב. לאנטנה יהיה בדרך כלל שבח, כלומר סוג של הגבר שנגזר מהתכונות הפיזיות שלה. היא תגביר את השידור בכיוונים מסוימים על חשבון כיוונים אחרים.
במוצא האנטנה מתפתח הגל המשודר. עוצמת הגל היא למעשה עוצמת הקרינה והיא נמדדת בדרך כלל ביחידות המתארות התפזרות ההספק על יחידת שטח (למשל מיקרו וואט לסנטימטר רבוע). עוצמת הקרינה יורדת ככל שמתרחקים מהמשדר. אבל גם יכולה להיות גבוהה יחסית אם צמודים למשדר גם אם זעיר. לגל זה יהיה תדר (תדר גל הנושא) מסויים. על הגל תורכב בצורה כל שהיא (אנלוגית או דיגיטאלית) האינפורמציה שירצו להעביר.

בתקשורת אלחוטית דיגיטאלית אפשרי שידור בפולסים, בו יהיה שידור רק בחלק מכל שנייה ולא בצורה רציפה (רציפה כמו ב FM או AM) . אחוז מהשנייה שיש שידור נקרא DUTY CYCLE. אותות שידור מאנטנה סלולריות הם בדרך כלל בDUTY CYCLE בין 20% ל 80% מכל שנייה. מסלולרי בין 1% ל50%, מראוטר אלחוטי בין 2% ל 20% בדרך כלל. כדי למדוד אות בDUTY CYCLE נמוך דרוש מד קרינה מהיר מאוד המסוגל “לתפוס” מספיק פולסים כדי לאפשר מדידה מייצגת של האות (רוב מדי הקרינה המקצועיים איטיים מאוד ולא מסוגלים למדוד אותות בDUTY CYCLE נמוך).

תדרים של “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו”

~100KHz – ~300 GHz

יחידות מדידה של “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו”

• uW/cm2 – מיקרו וואט לסנטימטר רבוע
• mW/m2 – מילי וואט למטר רבוע
• 1uW/cm2 = 10mW/m2
• V/m – רכיב השדה החשמלי בלבד

סוגים כלליים של מקורות  קרינת רדיו סלולר אלחוטי

• שידורי רדיו, טלוויזיה
• תקשורת אלחוטית
•  WIFI 
• טלפון סלולרי מכל הדורות (2,3,4,5)
• Bluetooth
• טלפונים אלחוטיים
• מחשבים וטאבלטים אלחוטיים
• ראוטרים אלחוטיים ונקודות גישה
• אנטנות סלולריות מכל הדורות (2,3,4,5)
• מוני חשמל ומים אלחוטיים ומקרינים
• פירוט מקורות קרינה בתדר גבוה

מאפיינים של  “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו”

• יחסית כיוונית ונעה למרחקים גדולים יחסית
• מדידה – מורכב וקשה למדוד יחסית. מצריך מד קרינה מהיר המודד את הקרינה אלפי פעמים בשנייה ומראה את השיא שהיה בפרק זמן מדוד.
  ה CORNET ED88TPLUS מסוגל למדוד קרינה זו במצב RF
• צמצום חשיפה – מציוד ביתי ואישי, על ידי הפסקת השידורים, הורדת העוצמה שלהם, צמצום זמן השידור, הרחקתם והתרחקות מהם. מתשתיות וקרינה סביבתית על ידי מיגון.
• מיגון – קל לעצור (יחסית לתדר נמוך, ככל שהתדר יותר גבוה קל יותר לעצור ולמגן) ראו –
  https://www.norad4u.co.il/emr-protection-h/rf-protection-h/
  
• שידור אנלוגי מאופיין בשידור כל חלקיקי השנייה. שידור דיגיטלי מאופיין בשידור עשרות אלפי פולסים קצרים בשנייה. שידור דיגיטלי ביתי ואישי הוא בDUTY CYCLE נמוך בדרך כלל. שידור דיגיטלי סביבתי הוא בדרך כלל בDUTY CYCLE גבוה.

שמות נוספים של “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו”

• קרינת רדיו
• קרינה סלולרית
• קרינת מיקרו
• קרינת מיקרוגל
• קרינה אלחוטית
• שדה בתדר גבוה ועוד.

תקני בטיחות

• SAR עבור ציוד סלולרי וציוד אלחוטי אישי
• ICNIRP עבור אנטנות , בין השאר אנטנות סלולריות
• גם SAR וגם ICNIRP מבוססים על הנחת היסוד כי ההשפעה היחידה של קרינת רדיו על מערכות ביולוגיות היא חימום(מה שהוכח כבר כלא נכון).
• גם SAR וגם ICNIRP הם תקנים גבוהים ולא מגנים ביולוגית או בריאותית מהשפעות ארוכות זמן של החשיפה לקרינת רדיו.
• קראו עוד על תקני בטיחות לקרינת רדיו במאמר תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה

מדע ומחקרים 

• מחקרים מראים השפעות ביולוגיות, נזקים ותחלואה גבוהה יותר בעת חשיפה החל מרמות חשיפה של 0.003uW/cm2 (מיקרווואט לסמ”ר) שהן 0.03UW/m2 (על פי דוח ביואנישיאיב 2012). על המדע בנושא קראו במאמר קרינה, מחקרים ומדע, רשימת מחקרים במאמר רשימת מחקרים על קרינה בלתי מייננת.
• הוועדה הבין לאומית לחקר הסרטן (IARC) הכריזה בשנת 2011 כי קרינת רדיו היא  “מסרטן אפשרי בבני אדם”