בעמוד זה נציג מגוון טענות בעד הפריסה של WIFI בבתי הספר ונפריך אותן אחת אחת. נסביר במדויק מה שגוי בהן ומדוע הן לא נכונות ולא רלוונטיות. טענות אלו העלו על ידי גורמים במשרד החינוך כדי להצדיק את הפריסה. הטענות מועלות כאילו מתוך דף מסרים שחוק.

מי מציג טענות בעד WIFI

מי שמציג טענות בעד WIFI ובדבר בטיחותו הוא בראש ובראשונה משרד החינוך שדוחף, פורס, מגדיר ומודד התקנות של מערכות WIFI ופריסה של טאבלטים ומחשבים ניידים בבתי הספר. מסיעים לו חברות יעוץ חיצוניות שמקבלות שכר על הפצת התפיסה (השגויה) כי השימוש במערכות WIFI, טאבלטים ומחשבים אלחוטיים בבית הספר הוא בטוח ונחוץ. כמו כן רגולטורים שמוצאים עצמם מאפשר ומכשירים את הפריסה של הWIFI בבתי הספר, מרגישים כנראה צורך להסביר את פעולתם ומגייסים לצורך העניין דעות אישיות, הערכות וקוריוזים מהעבר. בנוסף הורים רבים שרואים בפריסה ושימוש בWIFI טאבלטים ומחשבים אלחוטיים קדמה, עושים בשימוש כזה בביתם, רוכשים לילדים שלהם סלולרי ובעצמם מכורים לשימוש בציוד סלולרי או אלחוטי, אולי גם מתוך צורך מצפוני (“לא יכול להיות שאני מזיק לעצמי ולילדיי”) ממהרים לתמוך בפריסה והשימוש ולצאת בהצהרות שהן לפעמים חסרות שחר.

שני צדדים לאמת

ננסה לתת מענה להצהרות וטענות בעד WIFI ולהסביר את הצד השני של הדברים. בטבלה הבאה תמצאו בצד ימין את ההצהרה של תומכי הWIFI והאלחוטי ובצד שמאל את ההסבר שלנו שלפעמים מפריך ולפעמים מעקר את ההצהרות.

 מספר הצהרות מרגיעות בעד WIFI הצד השני של האמת
 1 “הקרינה הנמדדת בכיתות עם 30 מחשבים הייתה ב”סידרי גודל” נמוכה מהתקנים המחמירים של משרד איכות הסביבה” או “עשינו כ2500 בדיקות קרינה בבתי הספר ולא נמצאה חריגה אחת” אז זהו שהתקנים של המשרד להגנת הסביבה(ולא איכות הסביבה) אינם מחמירים בכלל. הם מבוססים על תקן ICNIRP הגבוה מאוד והלוקח בחשבון רק נזק טרמי אפקט החימום של הקרינה, לא סרטן, לא רגישות לקרינה ולא שום אפקט ביולוגי אחר) ולכן תקן זה אינו רלוונטי וכל מדידה כמעט תהיה נמוכה ממנו. 

כמו כן בדיקות הקרינה שמבצעים המודדים המוסמכים מבוצעים לרוב בצורה לא נכונה ותוך שימוש במדי קרינה איטיים מידי בעלי מהירות דגימה של עד 10 פעמים בשנייה. בעוד שכדי למדוד אות WIFI יש צורך במדי קרינה מהירים המודדים אלפי פעמים בשנייה (למעשה הרבה יותר מאלפי פעמים בשניה) פועל יוצא הוא שבמהלך רוב המדידות מצליח המודד ל”ראות” את הקרינה רק חצי מטר מהראוטר האלחוטי. לא בגלל שאין קרינה, אלא בגלל שלא מודדים נכון. 

אז כאשר מודדים לא נכון , מקבלים קריאה אפסית, משווים אותה לתקן גבוה ולא מגן , לא פלא שהקרינה נמוכה בסדרי גודל מהתקן. 

בדיקות הקרינה הפכו לקלי להרגעת הציבור. על כך בסרטון הבא – https://youtu.be/HYJf4GU1jZ0
 2 “טענות המתנגדים מתבססת על דיסאינפורמציה שנמצאת ברשתות החברתיות בעיקר ע”י אנשים לא מיומנים”  ממש נכתב על ידי עורך דין כדי מצד אחד להטיל דופי ומצד שני לא להיות חשוף לתביעת דיבה.
מנגד הפריסה מעודדת על ידי גורמים שעושים הון כספי, ציבורי או אישי מהפריסה, לפעמים בתמיכה של אנשי מקצוע מתחום הקרינה שאינם מכירים בהשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות נמוכות יחסית לתקן הלא מגן 
 3 “אין מקום ללא קרינה בכדור הארץ” או “כל העולם מלא בקרינה” גם אם כל העולם מלא קרינה (והוא לא מלא, יש קרינה בכל מקום אבל יש הבדלים משמעותיים בין מקומות עם ציוד סלולרי ואלחוטי לבין כאלה בהם אין ציוד כזה), ברגע שפורסים רשת אלחוטית ומשתמשים בטאבלטים ומחשבים אלחוטיים בכיתה, החשיפה לקרינה בכיתה תגדל משמעותית הן על ציר התדר והן על ציר הזמן. כאמור גידול משמעותי מאוד זה לא בא לידי ביטוי בבדיקות הקרינה הלא נכונות (ראו סעיף 1). 
 3.1 “יש אלחוטי וסלולרי בכל מקום” דומה מאוד לטענה מספר 3.
ראשית, עד שמשרד החינוך החל לפרוס אלחוטי בבתי הספר לא היה אלחוטי בבית הספר. 
שנית, גם אם יש בכל מקום, למה להוסיף?
אם יש בעיר שלכם 10 מפעלים מזהמים, זו סיבה להוסיף עוד 10 חדשים? האם הייתם מקבלים טענה כזו?
 3.2  “יש קרינת רדיו טבעית”   נכון, אבל היא בכמה סדרי גודל נמוכה מהרמות שאנחנו מודדים בכיתות עם WIFI וסלולרי.
קרינת רקע טבעית בתדרים גבוהים = 
0.00000001 מיקרו וואט לסמ”ר
 4.  “20 דקות שיחה בטלפון סלולרי שווה ערך לשנה חשיפה לרשת WI-FI” – “תנודע” לפי ויקופדיה (ולא כל דבר שכתוב בויקופדיה הוא נכון) המקור האמיתי של אמירה זו היא של בכיר ב HPA (גוף בריטי “להגנת בריאות הציבור” שבמשך שנים מקדם את התפיסה השגויה כי אין השפעות חוץ מההשפעה התרמית של הקרינה ,כלומר אין השפעות ביולוגיות) משנת 2006. 
הציטוט המקורי הוא 
The Health Protection Agency has said that sitting in a wi-fi hotspot for a year results in receiving the same dose of radio waves as making a 20-minute mobile phone call.
כלומר מי שיושב באיזור בו יש נקודת גישה של WIFI במשך שנה נחשף לקרינה דומה כמו במשך 20 דקות של שימוש בסלולרי. 
ראשית מדובר באמירה לא מבוססת של בעל תפקיד בגוף שלא מכיר בהשפעות הביולוגיות בריאותיות של הקרינה ואפשר שמנסה להרגיע את הציבור. לא עומד מאחורי האמירה הזו שום חישוב או מדידה. כמו כן לא ברור לאיזה שיטת שידור התכוון המשורר (GSM החזקה מאוד או UMTS בה הקרינה נמוכה יותר משמעותית) . לבסוף המצב בכיתה אלחוטית יותר גרוע מרק לשבת במקום שיש בו WIFI, וזאת משום שיש עוד 40 טאבלטים ומחשבים אלחוטיים ובדרך כלל גם עוד 40 סלולריים, כולם משדרים במקביל , בין קירות המחזירים חלק מהקרינה. הילדים מוקפים בכיתה כזו במקורות קרינה ונחשפים לקרינה מכל צד וצד. לכן לדעתי אמירה זו היא לא יותר מקוריוז. 
בנוסף, ממדידות שביצעתי כמה פעמים על ידי מד קרינה ביתי, רמת הקרינה הנפלטת מציוד WIFI דומה מאוד, ולפעמים גבוהה יותר מהשידור הנפלט מסלולרי דור שלישי בתקן UMTS בעת גלישה באינטרנט ובדרך כלל גבוהה הרבה יותר מהפליטה של סלולרי דור שלישי UMTS בעת דיבור. ראו סרטון ראשוני – https://youtu.be/5ugd_OIKRZc

 5. “בדיקות הקרינה מבוצעות בהנחית המשרד להגנת הסביבה”  פרופ’ סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, האיש האחראי על בדיקות הקרינה של המודדים המוסמכים, הצהיר מספר פעמים כי אין לו נוהל ואין לו ציוד לביצוע הבדיקות של מערכות WIFI וכי בדיקות קרינה הרדיו שעושים בבתי הספר טובות אך ורק לקרינה מאנטנות סלולריות. 

הקשיבו לפרופ’ סטיליאן-https://youtu.be/GWR22XNxorw 
גרסה ארוכה יותר – https://youtu.be/HYJf4GU1jZ0
 6 ” אם לא יהיה WIFI התלמידים ישתמשו בנייד שלהם והקרינה ממנו הרבה יותר חזקה” ראשית, השימוש בסלולרי בבית הספר, בהתאם לחוזר מנכ”ל, אמור להיות אסור
שנית, גם כאשר יש WIFI ושימוש בטאבלטים ומחשבים אלחוטיים בבתי הספר, התלמידים עדיין עושים שימוש בסלולרי לפעמים כדי להפיג את השעמום (מתחת לשולחן) ובמקרים מסוימים אף לצורך הלימוד. 
כאשר חוזר מנכ”ל הגדיר כי יש לאסור שימוש בסלולרי בשטח בית הספר הוא לקח בחשבון השפעות פסיכולוגיות, פדגוגיות, חברתיות ואולי אפילו בריאותיות של המכשירים הסלולרים על התלמידים. 
העניין שלציוד קצה אלחוטי בטכנולוגיות WIFI יש את אותן השפעות. אז מדוע לאסור אחד ולאשר שני? ביתי הספר בליווי משרד החינוך ובהסכמת ההורים צריכים לקבוע כי השימוש בסלולרי אסור בבית הספר.


בנוסף, ממדידות שביצעתי כמה פעמים על ידי מד קרינה ביתי, רמת הקרינה הנפלטת מציוד WIFI דומה מאוד, ולפעמים גבוהה יותר מהשידור הנפלט מסלולרי דור שלישי בתקן UMTS בעת גלישה באינטרנט ובדרך כלל גבוהה הרבה יותר מהפליטה של סלולרי דור שלישי UMTS בעת דיבור. ראו סרטון ראשוני – https://youtu.be/5ugd_OIKRZc
 7” רשת חוטית יקרה יותר מרשת אלחוטית” מחישובים שנעשו על ידי פעילים בעלי ידע הנדסי עולה כי עלות הרכיבים של רשת חוטית נעה בין 2500 ש”ח ל5000 ש”ח לכיתה. להבדיל ממה שנאמר רבות ההתקנה פשוטה ואינה מורכבת. עלות ההתקנה עצמה היא כ 2500 ש”ח נוספים לכל כיתה. 
 8 ” רשת חוטית לא מאפשרת פדגוגיה מתקדמת, כולל פיצול כיתות”  בדף מיוחד באתר זה אנחנו מציעים דרך להתקין רשת חוטית זולה ופשוטה שתאפשר כמה וכמה סידורי שולחנות בכיתה, שמירה על גמישות פדגוגית ומעל לכל ללא חשיפה לקרינת רדיו. לרשת הקווית ניתן לחבר מחשבים ניידים והן טאבלטים(בהתקן מיוחד)
 9 “רשת חוטית עומדת בניגוד לחזון משרד החינוך” החזון של משרד החינוך, כפי שמתבטא בדבריו של ד”ר עופר רימון הוא שימוש בספרים דיגיטאלים על מחשבים ניידים ובעיקר טאבלטים. שימוש בטכנולוגיה אלחוטית או קוית אינו משפיע על התוכן או הגשמת החזון. ניתן להשתמש בספרים דיגיטאלים על מחשב או טאבלט המחובר חוטית. כאמור שימוש ברשת קוית מאפשר זאת בצורה מלאה. למעט הסתובבות בבית ספר עם מכשירי הקצה ולמידה תוך כדי תנועה (מה שנשמע לי לא סביר שיש לו צורך אמיתי, הרי הלימוד נשאר בתוך הכיתה). 
 10 “רשת מנוהלת תביא להקטנת הקרינה”רשת מנוהל היא רשת אלחוטית בה הראוטרים משדרים הכי פחות שהם יכולים לפי הצריכה. יש גם ראטורים המסוגלים להפנות את השידור את הצרכנים בלבד (למעשה בעיקר). בעין צריכה הראוטרים אמורים להפסיק לשדר. גם בצד הצרכנים (מכשירי הקצה) אמורה להיות בקרת עוצמה אבל רק אם המכשיר עצמו תומך ורובם לא תומכים כרגע.
ראשית, מערכת זו עוד לא נבדקה על ידי וכל הנכתב למעלה לגביה בבחינת לא בדוק על ידי ונאמר על סמך הנתונים הטכניים שלה.
שנית, לפי החזון של משרד החינוך, כל השיעורים יבוצעו על ידי שימוש בספרים דיגיטאלים ובמימוש הנוכחי על גבי מחשבים וטאבלטים אלחוטיים. לכן גם מערכת מנוהלת תשדר כל הזמן. כל משך הלימוד, כל שעות היום וכל ימי השבוע. איפה תהיה לה השפעה? בכיתות הצעירות בהן משך השימוש בטאבלטים אמור להיות מוגבל לכמה שעות בשבוע. וזהו. רוב התלמידים יחשפו לקרינה כל שעות הלימוד בבתי הספר. 
 11 גם ככה יש רשת אלחוטית בבתים של התלמידים     ראשית משרד החינוך ובית הספר לא אחראיים למה שקורה בבתיהם של אנשים אלא למה שקורה בכיתות ולפגיעה הנוספת של הילדים מהחשיפה הנוספת שלהם לקרינת רדיו וסלולר בכיתות.

לצורך העניין, האם תקבלו תענה שצריך לאשר עישון בבית הספר כי לרוב הילדים יש הורים מעשנים בבית וכי יש היום עשן בכל מקום?

שנית, בבית אלחוטי יש “רק” כמה מכשירים העובדים על WIFI, בעוד שבכיתה אלחוטית יש כ40 מכשירים + הראטרים. הקרינה בכיתה, הן על ציר הזמן והן על ציר התדר, גבוהה משמעותית מהקרינה בבית, למרות שלא ניתן למדוד את הקרינה הזו ולכן גם לא את הגידול בה, בשיטות המדידה הקימות. 

כמובן שאנחנו לא מקלים בשימוש באלחוטי בבית וחושבים שגם הבתים צריכים להיות נקיים מקרינה וכדאי שלא יעשה בהם שימוש בסלולרי ובאלחוטי, אבל זה לא רלוונטי לנושא הוייפיי בבתי הספר.