מחקרים ומאמרים על רגישות לקרינה

בדף זה נביא מחקרים ומאמרים על “רגישות לקרינה””אי סבילות לקרינה“. נביא גם מאמרים המקדמים את ההבנה כי הרגישות היא למעשה השפעה בריאותית של חשיפה לקרינה וגם כאלה הטוענים אחרת. נסביר את המחקרים ונציין חוזקות וחולשות.

רגישות לקרינה הינה תופעה מורכבת אך לא חדשה. המקרים הראשונים תועדו בעובדי מכ”מ. אז נקראה המחלה MICROWAVE SICKNESS. אז היה ברור שהתסמינים נגרמים מקרינה. בעת הכניסה של מחשבים אישיים לעולם המשרדי גדלה החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתדר נמוך, ואיתה גדל מספר הרגישים, בעיקר למסכי CRT. גידול נוסף חל במהפכה הסלולרית-אלחוטית.

עם הגידול במספר הרגישים והנפגעים המדווחים על תסמיינים בעת חשיפה, חל שינוי בגישה המחקרים כלפהם. לראשונה הרגישים לקרינה הפכו לאיום על התעשיה. באם רגישותם אמיתית, אזי זוהי הוחכה כי לחשיפה לקרינה בלתי מייננת יש השפעות ביולוגיות ובריאותיות. בעת הזו החלו לצוץ מחקרי חשיפה בהם חושפים את הרגישים שוב ושוב בצורה רנדומאלית לקרינה סלולרית או אלחוטית, ומצפים מהם להגיב מייד ותמיד נמוך. זאת ללא מתן זמן התאוששות מספק. מחקרים אלו רמזו כי המכור של הריגשות אינו מהקרינה, אלא ממקור אחר, אולי פסיכוסומטי. מחקרים אלו זכו ליחסי ציבור וכבשו את הקונסונזוס לעת עתה.

בעת האחרונה מתרבים מחקרים אשר בצד חשיפה מדויקת יותר מנסים לאתר תגובות פיזיולוגיות ולא ניחושים, כמו גם מחקרים המחפשים סממנים ביולוגים ופתולוגים המבדילים בין מי שרגיש לקרינה ומי שלא.

חשיפה לקרינה גם כשלא אמורה להיות חשיפה לקרינה במחקרו של רובין

מספר	חוקר, שנה, מדינה.	על המחקר	רלוונטי לסוגי חשיפה
1	ארה”ב 2012	שינויים פיזיולוגים ונרולוגים בנבדקת רגישה לקרינה בעת חשיפה לשדה חשמלי ב60הרץ נבדקת, רגישה לקרינה, נחשפה בסדרה של ניסויים מבוקרים לשדות חשמליים חזקים בתדר 60 הרץ. הנבדקת פתחה כאבי ראש, תנודות לא רצוניות בשרירים, וקצב לב לא סדיר, עד כ 100 שניות לאחר שהחשיפה החלה. נמצא כי הנבדקת הגיבה פיזיולוגית בייחוד כאשר השדה היה מופיע ונעלם, כלומר משתנה. . נמצא כי לנבדקת לא הייתה מודעות לקיום השדה, להפעלתו ולהפסקתו. השורה התחתונה של המחקר היא כי רגישות לקרינה היא סינדרום נירולוגי הנגרם על ידי השפעות הסביבה (רמות קרינה סביבתיות). במהלך המחקר עברה הנבדקת מגוון בדיקות פיזיולוגיות ונירולוגיות כדי למדוד את ההשפעות של השדה על תפקודי הגוף שלה, בין השאר – מיפוי גלי המוח (EEG), בדיקת הדמיה מגנטית של המוח (MRI), בדיקות במעבדת שינה, (כולל צילומי וידאו ובדיקות EEG) , בדיקות דם, בדיקות תפקודי כבד, ספירת דם ובדיקות נוספות. השורה התחתונה של המחקר היא כי רגישות לקרינה היא סינדרום נירולוגי הנגרם על ידי השפעות הסביבה (רמות קרינה סביבתיות). המחקר – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21793784	רגישה לקרינה הצליחה לזהות חשיפה לשדה חשמלי חזק.
2	צוות מדענים אירופה בראשות בלפום.2015	מחקרו של בלפום – מרקרים ביולוגים אצל רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים. “Reliable disease biomarkers characterizing and identifying electrohypersensitivity and multiple chemical sensitivity as two etiopathogenic aspects of a unique pathological disorder” – Dominique Belpomme1, 2 / Christine Campagnac2, 3 / Philippe Irigaray 2, 4 מחקרו של בלפום היה הראשון ששם לעצמו להגדיר ולמצוא פרמטרים ביולוגים לאבחון רגישות לקרינה. במהלך המחקר נבדקו תגובות פיזיולוגיות של הנבדקים בעת ולאחר חשיפה. החוזק הראשון של המחקר בכך שנלקחו מדדים ביולוגים מהנבדקים במקום לשאול אותם האם זיהו את הקרינה (היום כבר ברור כי דרך זו לא נכונה אך בעשרות השנים האחרונות רוב מחקרים הרגישות רק שאלו את הנבדקים האם הייתה חשיפה ולא מדדו מדדים פיזיולוגים או ביצעו בדיקות רפואיות). במהלך המחקר נבדקו יותר מ 1000 רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים. לכן אחד מהחוזקים של המחקר הוא בגודל בסיס הנתונים מתבסס על אלפי בדיקות. צוות המדענים שהרכיב בלפום מורכב ממדענים מובילים מה שמוסיף לרלוונטיות והשפעת המחקר. בסיכום תוצאות הבדיקות החוקרים מצאו ראיות לשבירת מחסום דם מוח, סימנים לדחק חמצוני, סימנים לתגובות דלקתיות ולתגובות אוטואימוניות, השפעות על מערכת הדם במוח ועוד תקציר – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26613326 התוצאות הראשונות פורסמו ב11/2015 – http://www.degruyter.com/view/j/reveh.2015.30.issue-4/reveh-2015-0027/reveh-2015-0027.xml?format=INT על המחקר – http://norad4uh.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_27.html תמונה מתוך האתר – http://electromagnetichealth.org/electromagnetic-health-blog/dominique-belpomme/	מדדים פיזיולוגים ואבחון של רגישות לקרינה
3	צוות טורקי-פיני, 2013	מחקר חדש על רגישות לקרינה – טיפול פסיכיאטרי לא עוזר, צמצום חשיפה כן! מחקר שאלונים פיני חדש אשר התפרסם בפברואר 2013 בדק מה התסמינים הנפוצים אצל רגישים לקרינה ומה עזר להם לשפר את מצבם. ממצאי המחקר הראו כי טיפול פסיכיאטרי לא עוזר אבל מצד שני צמצום חשיפה כן עזר. התסמינים הנפוצים ביותר – סטרס (60.3%), הפרעות שינה ( 59.3%), עייפות ותשישות ( 57.2%).הגורמים להתפרצות היו חשיפה למחשבים אישיים (50.8%), טלפונים סלולריים (47%).הרגישים דיווחו כי מחשבים אישיים וטלפונים סלולריים היו גם הגורמים המובילים להופעת תסמינים לאחר ההתפרצות של הרגישות לקרינה. לאחר חלוף השלב הקשה של הרגישות עדיין הגיבו לקרינה מכשירים אלקטרוניים אלחוטיים בעוד התגובה שלהם למכשיר חשמל בסיסיים (שאינם אלחוטיים) התמתנה.לפי 76% מהמשיבים, צמצום חשיפה לקרינה תרמה לשיפור מצבם להתאוששות חלקית או מלאה. גורמים נוספים שתרמו לשיפור ולהתאוששות: 69.4% שינוי בהרגלי התזונה, 67.8% תוספי תזונה, ו 61.6% פעילות גופנית מוגברת.רק 2.6% מהרגישים דיווחו כי הטיפול הרשמי לרגישות לקרינה המבוסס על פסיכוטראפיה עזר להם, וטיפול פסיכיאטרי תרופתי זכה ל 4.2%- מהקולות (כלומר הרגישים דיווח כי הייתה לו השפעה שלילית על תפקודם ועל הרגישות לקרינה). על המחקר – http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2568982 המחקר – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23557856 DOI: 10.1016/j.pathophys.2013.02.001	צמצום חישפה עוזר בהתמודדות עם רגישיות לקרינה
4	צוות בריטי, 2006	ביקורת על מחקריו של ד”ר רובין על רגישות לקרינה ד”ר רובין היינו פסיכיאטר אשר ביצע מספר מחקרי פרובוקציה ברגישים לקרינה. במחקרים חשף את הנבדקים לקרינה ממדמה של מכשיר סלולר שהוצמד לראשם. בסוף החשיפה (הארוכה יחסית) התבקשו הנבדקים לאשר האם הייתה קרינה או לא. הבעיה המרכזית במחקריו של ד”ר רובים היא שגם בזמן חשיפת הדמה (SHAM EXPOSURE), כלומר מתי שלא הייתה אמורה להיות חשיפה לקרינה, חשף החוקר, אם בגלל חוסר הבנה או חסר ידע, את הנבדקים לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים. התוצאה הייתה שרוב הנבדקים, גם מי שלא היה רגיש לקרינה, דיווחו על הימצאות קרינה בכל הבדיקות. החוקר הבין מכך שהמדמה הסלולרי גרם להשפעה פסיכולוגית על הנבדקים. מחקריו השגויים מצוטטים רבות על ידי מכחישי נזקים והתעשייה. לביקורות: http://norad4uh.blogspot.com/2017/02/blog-post_84.html http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2495329 קישור למחקר – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1440612/ בתמונה למטה – מערכת החשיפה שחשפה גם כלא הייתה אמורה להיות חשיפה בתמונה למטה – כאבי ראש על רצף הזמן, רגישים לקרינה מגיבים יותר חזק משמעותית בתמונה למטה – התסמינים של רגישים לקרינה חזקים ומגוונים הרבה יותר	מחקריו של ד”ר רובין שגויים ומטעים ומנוצלים על ידי התעשייה ומכחישי נזקים
5	צוות יפני – שבדי 2011	מחקר על רגישות לקרינה ביפן מחקר שאלונים אותו התבקשו למלא רגישים (בעיקר רגישות) לקרינה מיפן. תסמינים אופייניים: 85% דיווחו על עייפות כרונית. 81% דיווחו על כאבי ראש, בעיות זיכרון וריכוז, וקשיים בחשיבה. מה עוזר: 71% נעזרו בטיפול אלטרנטיבים כדי להקל על סבלם. כ 85% נקטו בצעדים כדי להגן על עצמם מחשיפה לקרינה בלתי מייננת כמו מעבר דירה, רכישה של ציוד נמוך קרינה.מה גורם בדרך כלל להופעת התסמינים: 37% דיווחו כי הגורם להופעת התסמינים הם אנטנות סלולריות וטלפונים אלחוטיים. 65% דיווחו כי הם סובלים משימוש בסלולרי של אנשים אחרים ברכבת או אוטובוסים, 12% דיווחו כי אינם יכולים להשתמש (מסיבה זו) בתחבורה ציבורית.תעסוקה: 53% היו בעלי עבודה קבועה לפני הפיכתם לרגישים לקרינה, רובם עיבדו אותה או חוו ירידה משמעותית בהכנסה לאחר הפיכתם לרגישים לקרינה. תקציר – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22458999 DOI: 10.1016/j.pathophys.2012.02.002 מלא – ttps://microondes.files.wordpress.com/2012/04/kato__johansson_2012-2.pdf	תיעוד ההשפעה על רגישים לקרינה
6	צוות פיני, 2011	מיגון קרינה ממחשב נייד שיפר הרגשתם של רגישים לקרינה המחקר המלא ניתן להורדה (בתשלום) בקישור הבא: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0928468012000405 תקציר – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22364840 DOI: 10.1016/j.pathophys.2012.01.005 רגישים לקרינה שעשו שימוש במחשב המוגן בארון במשך 1-7 שנים הגיעו למצב בו הם יכולים לעבוד על המחשב במשך יום שלם. רגישים שעבדו עם המחשב המוגן בין 2-3 חודשים דיווחו על שיפור חלקי בתסמינים. רגישה לקרינה שעשתה שימוש של שבוע אחד דיווחה על הקלה בתסמינים.	יעילות מיגון מחשב כדי לצמצם חשיפה ותסמינים
7	צוות בריטי 2007	מדוע מחקר ESSEX לגילוי רגישות לקרינה שגוי? מחקר ESSEX התקיים באנגליה וסוכם עד שנת 2009. המחקר שם לעצמו מטרה לבדוק האם רגישים לקרינה יכולים לדעת מתי מקור קרינה מופעל ומתי הוא לא פועל ולהבדיל בין מקורות קרינה. בתחילה המחקר היה מקור לתקווה שהתחלפה באכזבה גמורה כאשר פורסם המחקר. על בסיס נתוני המחקר פרסמה הקבוצה מספר מאמרים, כולם מבטלים את תופעת הרגישות לקרינה וטוענים כי לנבדקים אין יכולת ל”הרגיש” את הקרינה ואת סוגה.המחקר מצא כי רגישים לקרינה לא יודעים מתי מקורות הקרינה פועלים. בפועל (אם מסתכלים על הנתונים המספריים של המחקר) הנבדקים, שהם רגישים לקרינה, הצליחו לזהות מתי יש קרינה ב 70% מהבדיקות שהיו בעלות ערך. ביקורת בעברית על המחקר – http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2280333 ביקורת על המחקר באנגלית 1, ביקורת על המחקר באנגלית 2 המחקר המלא – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2072835/ doi: 10.1289/ehp.10286	קבוצת הרגישים לקרינה זיהתה טוב יותר את מצבי ההקרנה מאשר קבוצת הביקורת. התוצאות עובדו כדי להראות את ההפך.
8	חוקר צרפתי, 2016	Does electromagnetic hypersensitivity originate from nocebo responses? Indications from a qualitative study מחקר שסותר את ההנחה השגויה כי הרקע של רגישות לקרינה הוא פסיכולוגי. מציע כמה שלבים לרגישות לקרינה: הופעה של תסמיניםלא מצליחים למצוא פתרון או תרופה או טיפולהבנת החולה כי קיימת אפשרות שמדובר ברגישות לקרינהאיסוף מידע על רגישות לקרינההגעת החולה להבנה כי הוא רגיש לקרינה והשתכנעות הדרגתיתניסוי ותהייה (חיפוש דרכים לצמצום חשיפה ושיפור המצב הרפואי)הבנה מלאה ובטחון באבחון העצמי.הופעת התסמינים לפני היכרות החולה עם נושא הרגישות לקרינה סותרת את הנחת היסוד השגויה והמקובלת כי מדובר בתופעה פסיכוסומטית. תקציר – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26369906 10.1002/bem.21937	הפרחה של התפיסה כי רגישות לקרינה היא תופעה פסיכוסומטית
9	שבדיה, 2015	רגישות לקרינה – אתגר גדל לרפואה מאמר מסכם על רגישות לקרינה הבוחן את הדיווחים ההיסטוריים (החל במקרי הרגישות בצבא הסובייטי, דרך מקרי רגישות לקרינה בתחילת שנות השמונים כתוצאה משימוש במסכי מחשב ועד לתקריות בני זמנו של שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי), את המחקרים בתחום וכן דיווחים מהעת האחרונה. DOI: 10.1515/reveh-2015-0012 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26372109	סקירה על רגישות לקרינה
10	קפרנטר, ארה”ב, 2015	רקע היסטורי על תופעות הרגישות לקרינה וסינדרום המיקרוגל סינדרום המיקרוגל הוא השם ההיסטורי של רגישות לקרינה. החל משנות ה50 של המאה העשרים תוארו במחקרים שונים תסמינים של רגישות לקרינה תחת השם הזה. המאמר הזה מביא את הרקע ההיסטורי ואת המחקרים והמאמרים ההיסטוריים המתארים תסמינים וסינדרום זה. כותב המאמר קורא להכרה ברגישות לקרינה כמחלה. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=26556835 DOI: 10.1515/reveh-2015-0016	סקירה היסטורית של מחקרים על תסמינים של רגישות לקרינה.
11	צוות בין לאומי מרוסיה, איטליה ומלזיה, 2014 (Chiara De Luca,1,2 Jeffrey Chung Sheun Thai,3 Desanka Raskovic,4 Eleonora Cesareo,4 Daniela Caccamo,5 Arseny Trukhanov,2 and Liudmila Korkina1,2)	מחקר מצא סמנים ביולוגים וגנטיים לרגישות לקרינה ורגישים לכימיקלים “Metabolic and Genetic Screening of Electromagnetic Hypersensitive Subjects as a Feasible Tool for Diagnostics and Intervention” http://www.hindawi.com/journals/mi/2014/924184/ מתוך המחקר:”we tested a panel of 12 metabolic blood redox-related parameters and of selected drug-metabolizing-enzyme gene polymorphisms, on 153 EHS, 147 MCS, and 132 control ןtalians, confirming MCS altered (P < 0.05–0.0001) glutathione-(GSH), GSH-peroxidase/S-transferase, and catalase erythrocyte activities. We first described comparable—though milder—metabolic pro-oxidant/proinflammatory alterations in EHS with distinctively increased plasma coenzyme-Q10 oxidation ratio. Severe depletion of erythrocyte membrane polyunsaturated fatty acids with increased ω6/ω3 ratio was confirmed in MCS, but not in EHS. We also identified significantly (P = 0.003) altered distribution-versus-control of the CYP2C19∗1/∗2 SNP variants in EHS, and a 9.7-fold increased risk (OR: 95% C.I. = 1.3–74.5) of developing EHS for the haplotype (null)GSTT1 + (null)GSTM1 variants. Altogether, results on MCS” http://dx.doi.org/10.1155/2014/924184	אבחון רגישות לקרינה.
12	צוות אירופאי, 2015	מדריך האגודה האירופית למחלות סביבתיות לקרינה בלתי מייננת צוות אירופי פרסם בסוף 2016 סקירה מחקרית וסיכום של דרכי מניעה,אבחון וטיפול בהשלכות רפואיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה. Igor Belyaev, Amy Dean, Horst Eger, Gerhard Hubmann, Reinhold Jandrisovits, Olle Johansson, Markus Kern, Michael Kundi, Piero Lercher, Wilhelm Mosgöller, Hanns Moshammer, Kurt Müller, Gerd Oberfeld, Peter Ohnsorge, Peter Pelzmann, Claus Scheingraber and Roby Thill EUROPAEM EMF Guideline 2015 for the prevention, diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses* DOI: 10.1515/reveh-2016-0011 המאמר – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27454111 על המאמר בעברית – http://norad4uh.blogspot.com/2015/12/blog-post_7.html תרגום תקציר המאמר לעברית http://norad4uh.blogspot.com/2016/02/europaem-emf-guideline-2015.html	מניעה, אבחון וטיפול בהשלכות רפואיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה.
13	אגודת הרופאים האוסטרית, 2012	מדריך לאבחון והתמודדות עם רגישת לקרינה לקרינה של אגודת הרופאים האוסטרית אגודת הרופאים האוסטרית הייתה הראשונה שהגדירה בשנת 2012 דרכים לאבחון וטיפול ברגישות לקרינה ובכך הייתה החלוצה בתחום. Guideline of the Austrian Medical Association() for the diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses (EMFsyndrome). Consensus paper of the Austrian Medical Association’s EMF Working Group ( AG-EMF). https://www.vagbrytaren.org/Guideline%20%20AG-EMF.pdf	אבחון וטיפול ברגישות לקרינה
14	יוהנסון ורדמיין, 2014	מאמר בדבר השפעת קרינת רדיו על שכבת המיאלין בעצבים במאמר זה סוקרים הכותבים את השפעות קרינת רדיו ברמות נמוכות על שכבת המיאלין (משמש כשכבת בידוד על העצבים) וכן על השפעות פגיעה בשכבה זו על מצבו הנירולוגי של האדם ובעלי חיים. בין השאר מונים הכותבים כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת הביאה לפגיעה בשכבת המיאלין של חולדות, פגיעה בשכבת המיאלין הביאה לסיכון יתר לתרשת נפוצה, נמצאה השפעה על פרוטיאינים המשמים ביצור המיאלין וכי תסמינים רבים אצל רגישים לקרינה דומים לתסמינים של אנשים בהם נפגעה שכבת המיאלין. המחקר – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25205214 DOI: 10.1080/10937404.2014.923356	מנגנן נזק התורם לרגישות לקרינה
15	צוות בין לאומי 2016	ביקורת על מחקר חשיפה משנת 2016 “Effects of personalised exposure on self-rated electromagnetic hypersensitivity and sensibility – A double-blind randomised controlled trial” – https://doi.org/10.1016/j.envint.2016.11.031“ במחקר זה ניסו החוקרים להתמודד עם שתיים מהבעיות במחקרי חשיפה קודמים על רגישות לקרינה, סביבת הבדיקה וסוג החשיפה. למרות כוונת החוקרים לבדוק את הנבדקים בסביבה נמוכת קרינה ולחשוף אותם לסוג הקרינה להם הם רגישים במיוחד, המחקר סובל מבעיות רבות. להלן רשימה של הבעיות המרכזיות בו:אין מדידה פיזיולוגית של תגובות הנבדקים, רק שואלים אותם האם הרגישו קרינה או לא.אין מספיק זמן התאוששות (זמן חשיפה+מנוחה 15 דקות בלבד)הנחת יסוד שגויה: רגישים לקרינה מגיבים מידית לחשיפה סוג החשיפה נבחר לפי העדפת הנבדק וללא כל בדיקה אמתית רמות הקרינה בסביבת הבדיקות לא נבדקו חשד לגישה לא מאוזנת של החוקרים ביקורת מלאה של המחקר – http://norad4uh.blogspot.co.il/2017/08/2016.html המחקר עצמו – http://www.sciencedirect.com.sci-hub.cc/science/article/pii/S016041201630931X	מחקר שמנסה לשפר אבל עדיין עושה שגיעות רבות.
16	צוות גרמני, 2017	סריקת מוח בfMRI הראתה על הבדלים גדולים במוחם של רגישים לקרינה לשאינם במסגרת מחקר פילוט זה, בוצעו סריקות fMRI על מוחם של כ10 רגישים לקרינה ו69 אנשים שאינם רגישים. תוצאות הסריקות הראו על אי-נורמאליות ברורה ויחודית בכל הרגישים לקרינה. לפיכח המחקר מחזק את האפשרות שרגישים לקרינה הם בעלי שוני בתפקוד המוח (ממצא פתולוגי) וכן שבדיקת ה fMRI יכולה להיות כלי אבחון לרגישים לקרינה. העובדה כי במהלך fMRI מתבצעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות גבוהות (כ3000000 מיליגאוס ובנוסף קרינת רדיו) מעלה את האפשרות כי מוחם של הרגישים לקרינה הגיב בעת החשיפה-סריקה ולמעשה התוצאות של הסריקה הושפעו מהחשיפה עצמה (למעשה מוכיח חשיפה=>תגיבה). בתמונה, בצד ימין תוצאות סריקה של נבדק ביקורת, בצד שמאל תוצאות סריקה של נבדק רגיש לקרינה. הודעה לתקשורת – https://www.prnewswire.com/news-releases/pilot-study-shows-dramatic-difference-in-brain-activity-with-ehs-electrohypersensitive-cases-as-compared-to-controls-non-ehs-300566854.html?tc=eml_cleartime תקציר – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28678737 DOI: 10.1515/reveh-2017-0014	ממצאים פתולוגים לרגישות לקרינה, אפשרי שfMRI יכול לשמש ככלי אבחון לרגישים לקרינה.
17	שוודיה 2016	ביקורת על מחקר – תסמינים פסיכולוגים ברגישים לקרינה המחקר “Psychological symptoms and health-related quality of life in idiopathic environmental intolerance attributed to electromagnetic fields.” משנת 2016 הראה קיום יותר תסמינים פסיכולוגים ובריאות רעועה באנשים שהגדירו את עצמם כרגישים לקרינה. המחקר בוצע על ידי פסיכולוגים. המחקר מצוטט מידי פעם על ידי מכחישי רגישות לקרינה. אבל להבדיל ממה שמכחישי רגישות לקרינה רוצים להוכיח, המחקר לא מוכיח שרגישות לקרינה נגרמת מבעיות פסיכולוגיות. המחקר מראה כי בקרב מי שהגדיר עצמו כרגיש לקרינה היו יותר בעיות פסיכולוגיות ובריאות רעועה יותר. זה לא אותו הדבר. בעיות הבריאות וכאבים פיזיים כתוצאה מרגישות לקרינה הם מובנים. הבעיות הפסיכולוגיות שחלק מהרגישים לקרינה מציגים נובעות מפוסט טראומה שנגרמת מחווית הכאבים הקשים בכל חשיפה, מהמשך החשיפה והתסמינים הקשים בשלבים הראשונים שהאדם עדיין לא מבין מה גורם לתסמינים הללו (ולא מצמצם חשיפה) והתכחשות המערכת והסביבה מהקשר כאשר הוא נמצא וכבר ברור לנפגע הקרינה. המחקר יכול להיות מובן לא נכון על ידי מכחישי נזקים ומכחישי רגישות לקרינה אבל שמתרגמים לא נכון את המשפט “The results suggest that IEI-EMF is associated with various types of psychological symptoms and with poor HRQoL “ כלומר בתרגום חופשי “התוצאות מרמזות כי רגישות לקרינה קשורה למגוון סוגים של תסמינים ומצבים פסיכולוגיים ובריאות לקויה” , “קשורה” לא “נגרמת”. טעות בהבנה כזו וקפיצה למסקנות אופיינית אצל קוראים שלא מבינים את הרגישות לקרינה , לא חוו אותה, לא מטפלים בה, סובלים מהטעיית אישוש בעצמם ולא מבינים את הנושא. קישור – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27095153 קישור – https://doi.org/10.1016/j.jpsychores.2016.03.006 PMID: 27095153 DOI: 10.1016/j.jpsychores.2016.03.006	רגישים לקרינה סובלים יותר מבעיות פסיכולוגיות.
18	ישראל-ארה”ב 2020	רגישות לקרינה – סקירת מנגנונים מאמר זה סוקר את המנגנונים, רקע בריאותי וסיבות אפשריות להופעה של רגישים לקרינה. זאת על סמך ניתוח המחקר בתחום ומעקב אחר מצבם הבריאותי של רגישים לקרינה. קישור – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32289567/ מאמר מלא – https://ecfsapi.fcc.gov/file/1061559548743/EHS%20Mechanisms%20YS%20IU.pdf PMID: 32289567 DOI: 10.1016/j.envres.2020.109445
19	32 מדענים מובילים בתחום מרחבי העולם 07-2021	32 מדענים מובילים – יש להכיר ברגישות לקרינה בהפרעה נירולוגית ייחודית במאמר מסכם של יותר 30 מדענים מובילים מהחוקרים את התחום מסביב לעולם, בראשות פרופסור בלפום, קוראים החוקרים להכרה מדעית ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית ייחודית, והכנסה של רגישות לקרינה לרשימת המחלות של ארגון הבריאות העולמי. ” This international consensus report pleads for the acknowledgement of EHS as a distinct neuropathological disorder and for its inclusion in the WHO International Classification of Diseases” בנוסף יוצאים החוקרים נגד מחקרי הפרובוקציה המתרכזים ביכולת הנבדק לזהות קרינה, וזאת לפני שבכלל הוגדרה רגישות לקרינה כמחלה והוגדרו המאפיינים שלה. This is particularly the case for electrohypersensitivity (EHS) and more particularly for the so-called “provocation tests”, which do not investigate the causal origin of EHS but rather the EHS-associated particular environmental intolerance state with hypersensitivity to man-made electromagnetic fields (EMF). However, because those tests depend on multiple EMF-associated physical and biological parameters and have been conducted in patients without having first defined EHS objectively and/or endpoints adequately, they cannot presently be considered to be valid pathogenesis research methodologies. Consequently, the negative results obtained by these tests do not preclude a role of EMF exposure as a symptomatic trigger in EHS patients. Moreover, there is no proof that EHS symptoms or EHS itself are caused by psychosomatic or nocebo effects. קישורים: https://www.mdpi.com/1422-0067/22/14/7321 Int. J. Mol. Sci. 2021, 22(14), 7321; https://doi.org/10.3390/ijms22147321	יש להכיר ברגישות לקרינה בהפרעה נירולוגית ייחודית. יש להכניסה לרשימת המחלות של ארגון הבריאות העולמי. מחקרי הפרובוקציה אינם מייצגים, ואינם מתאימים.
20	קנדה, פרופ’ מגדה הווס.	פרופ’ מגדה הווס – קרינת רדיו משפיעה על הדופק ברגישים לקרינה המחקר פורסם ב2021. בוצע על 69 איש, חלקם רגישים לקרינה וחלקם לא. נראו השפעות על דופק הלב בחלק מהרגישים לקרינה. ניסויים דומים בוצעו על ידי החוקרים ב2011 וב2013. תסמין של הפרעה בדופק הלב הינו תסמין ידוע ונפוץ בקרב רגישים לקרינה. הסברים מקיפים על המחקר – https://www.norad4u.co.il/2021/12/20/6293/ קישור- Original Findings Confirmed in Replication Study: Provocation with 2.4 GHz Cordless Phone affects the Autonomic Nervous System (ANS) as measured by Heart Rate Variability (HRV) \| Medical Research Archives (esmed.org) DOI:https://doi.org/10.18103/mra.v9i11.2605
21	צוות איטלקי, 12/2022	מחקר חדש – 19 סממנים ביולוגים בפלזמה של חולי פיברומיאלגיה עם רגישות לקרינה קישור – https://www.nature.com/articles/s41598-022-25588-2? https://rdcu.be/c1WrH המחקר השווה סממנים ביולגים בבדיקות דם של 54 חולי פיברומאילגיה עם רגישות לקרינה, לבדיקות דם של 23 אנשים בריאים. הממצאים הראו על כ 19 שינויים משמעותיים בסממנים ביולוגים שהיו שונים בין בדיקות הדם של ה”רגישים” לבדיקות הדם של ה”בריאים”. הסממנים קשורים ל: חילוף חומרים ואנרגיה, שרירים, דחק חימצוני, כאב כרוני. https://rdcu.be/c1WrH Received23 July 2022 Accepted01 December 2022 Published19 December 2022 DOI https://doi.org/10.1038/s41598-022-25588-2	לעניות דעתי המחקר מקצר את הדרך לאבחון של ריגשים לקרינה ואולי אף להכרה ברגישות לקרינה, לפחות בסבל ובמגבלות בדומה להכרה בחולי פיברומיאלגיה.