מחקרים ומאמרים המוכיחים כי רגישות לקרינה אמיתית ונגרמת מקרינה

בפרק זה נביא מספר מחקרים ומאמרים המוכיחים, או מקדמים את ההבנה, כי רגישות לקרינה אמיתית ונגרמת מקרינה. מחקרים אלו מבוססים בדרך כלל על מדידות אוביקטיביות של תסמינים או מדדים פיזיולוגים, ומאפיינים ביולוגים.

בעת האחרונה, וככל שההבנה בנושא הרגישות גדלה, מבוצעים מחקרים חדשים אשר בהם כן ניתן דגש על חשיפות מבוקרות בתנאים אידאלים (כאשר לא אמורה להיות חשיפה , אכן אין חשיפה), זמני התאוששות מספיקים, הבחנה בין סוגים של קרינה וסוגים של רגישות, וכן בביצוע בדיקות ולקיחת מדדים אובייקטיביים ולא רק לשאול את הנבדק האם הרגיש את הקרינה (למעשה תיקונים של הבעיות במחקרים אחרים שמראים לכאורה שרגישים לא מזהים קרינה). מחקרים אלו מבססים יותר ויותר את ההבנה כי רגישות לקרינה היא אמיתית ונגרמת מקרינה.

מחקרו של מרינו – חשיפה מבוקרת על רגישה לקרינה

Electromagnetic Hypersensitivity: Evidence for a Novel Neurological Syndrom – McCarty DE, Carrubba S, Chesson AL, Frilot C, Gonzalez-Toledo E, Marino AA. 2011 – https://maisonsaine.ca/wp-content/uploads/2015/05/172-IntJNeurosci2011.pdf

נבדקת, אשר מגדירה את עצמה כרגישה לקרינה, נחשפה בסדרת ניסויים מבוקרים לשדות חשמליים בעוצמה של 300 וולט למטר ובתדר של 60 הרץ, פיתחה כאבי ראש, תנודות לא רצוניות בשרירים, וקצב לב לא סדיר וזאת עד כ 100 שניות לאחר שהחשיפה החלה. בניסויים של חשיפה לשדה קבוע, שדה בתדרים משתנים ושדה אפסי נמצא כי הסימפטומים נגרמו בייחוד בשינויים בשדות (קיים ולא קיים – ON & OFF ), ופחות כאשר השדה היה קבוע. נמצא כי לנבדקת לא הייתה מודעות לקיום השדה (לא ידעה להבחין בקיום או בהיעדר השדה) וכי הסימפטומים הופיעו בצורה מובהקת כאשר השדה היה קיים.

במסגרת המחקר הנבדקת עברה סדרה של בדיקות נירולוגיות, מיפוי גלי המוח (EEG), בדיקת הדמיה מגנטית של המוח (MRI), בדיקות במעבדת שינה, (כולל צילומי וידאו ובדיקות EEG) , בדיקות דם, בדיקות תפקודי כבד, ספירת דם ובדיקות נוספות. 

השורה התחתונה של המחקר היא כי רגישות לקרינה היא סינדרום נירולוגי הנגרם על ידי השפעות הסביבה (רמות קרינה סביבתיות).

המחקר המלא: https://maisonsaine.ca/wp-content/uploads/2015/05/172-IntJNeurosci2011.pdf

תקציר – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21793784

מחקרו של בלפום – סממנים ביולוגים אצל רגישים לקרינה ולכימיקלים

“Reliable disease biomarkers characterizing and identifying electrohypersensitivity and multiple chemical sensitivity as two etiopathogenic aspects of a unique pathological disorder” – Dominique Belpomme1, 2 / Christine Campagnac2, 3 / Philippe Irigaray2, 4קבוצת מדענים מובילים בראשות פרופסור בלפום (Professor Belpomme) חוקרת בשנים האחרונות (החל מ 2009) את הרגישות לקרינה. קבוצה זו של מדענים ביצעה בדיקות פיזיולוגיות על יותר מ1000 רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים והצליחה למצוא ולהגדיר מאפיינים ביולוגים ודרכי אבחון של רגישות לקרינה. החוקרים מצאו ראיות לשבירת מחסום דם מוח, סימנים לדחק חימצוני, סימנים לתגובות דלקתיות ולתגובות אוטואימוניות, השפעות על מערכת הדם במוח ועוד. תוצאות ראשונות של מחקר פורץ דרך זה התפרסמו ב 11/2015 –

 – http://www.degruyter.com/view/j/reveh.2015.30.issue-4/reveh-2015-0027/reveh-2015-0027.xml?format=INT על המחקר בעברית – http://norad4uh.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_27.html

בהרצאה הבאה, אשר קישור אליה ניתן בשורות הבאות, ניתנים פרטים על בדיקות של כ 400 רגישים לקרינה, מאפיינים ותוצאות מייצגות. תוצאות הבדיקות מוכיחות כי רגישות לקרינה היא אמיתית ואיננה בעיה פסיכולוגית או פסיכוסומטית. על סמך נתונים ממחקרו החליטה מועצת אירופה בשנת 2011 להכיר ברגישות לקרינה ולעודד את מדינות אירופה להכיר ברגישות לקרינה ולהגן על זכויות האדם של הרגישים לקרינה.

להלן קישור להרצאה שנתן פרופסור בלפום בשנת 2011:
http://youtu.be/ONVFHQTuvD8

על המחקר של בלפום – http://mieuxprevenir.blogspot.co.il/2012/06/electrosensitivity-es-ehs.html

מחקר נוסף על סממנים ביולוגים ברגישים לקרינה וכימיקלים

“Metabolic and Genetic Screening of Electromagnetic Hypersensitive Subjects as a Feasible Tool for Diagnostics and Intervention”

Link – http://www.hindawi.com/journals/mi/2014/924184/

סריקת מוח בfMRI הראתה על הבדלים גדולים בין מוחם של רגישים לקרינה לשאינם

במסגרת מחקר פיילוט זה, בוצעו סריקות fMRI על מוחם של כ10 רגישים לקרינה ו69 אנשים שאינם רגישים. תוצאות הסריקות הראו על אי-נורמליות ברורה ויחודית בכל הרגישים לקרינה. לפיכח המחקר מחזק את האפשרות שרגישים לקרינה הם בעלי שוני בתפקוד המוח (ממצא פתולוגי) וכן שבדיקת ה fMRI יכולה להיות כלי אבחון לרגישים לקרינה. העובדה כי במהלך fMRI מתבצעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות גבוהות (כ3000000 מיליגאוס ובנוסף קרינת רדיו) מעלה את האפשרות כי מוחם של הרגישים לקרינה הגיב בעת החשיפה-סריקה ולמעשה התוצאות של הסריקה הושפעו מהחשיפה עצמה (למעשה מוכיח חשיפה=>תגובה).

בתמונה, בצד ימין תוצאות סריקה של נבדק ביקורת, בצד שמאל תוצאות סריקה של נבדק רגיש לקרינה.

הודעה לתקשורת – https://www.prnewswire.com/news-releases/pilot-study-shows-dramatic-difference-in-brain-activity-with-ehs-electrohypersensitive-cases-as-compared-to-controls-non-ehs-300566854.html?tc=eml_cleartime

תקציר – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28678737

מאמר” האם רגישים לקרינה מקורה באפקט נוסבו?”

מאמר שסותר את ההנחה השגויה כי הרקע של רגישות לקרינה הוא פסיכולוגי. מציע כמה שלבים לרגישות לקרינה:

1. הופעה של תסמינים
2. לא מצליחים למצוא פתרון או תרופה או טיפול
3. הבנת החולה כי קיימת אפשרות שמדובר ברגישות לקרינה
4. איסוף מידע על רגישות לקרינה
5. הגעת החולה להבנה כי הוא רגיש לקרינה והשתכנעות הדרגתית
6. ניסוי ותהייה (חיפוש דרכים לצמצום חשיפה ושיפור המצב הרפואי)
7. הבנה מלאה ובטחון באבחון העצמי.

הופעת התסמינים לפני היכרות החולה עם נושא הרגישות לקרינה סותרת את הנחת היסוד השגויה והמקובלת כי מדובר בתופעה פסיכוסומטית.

קישור – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26369906

מאמר – האם נזק למיאלין על ידי קרינת רדיו יכול להסביר היווצרות רגישות לקרינה?

במאמר זה סוקרים הכותבים את השפעות קרינת רדיו ברמות נמוכות על שכבת המיאלין (משמש כשכבת בידוד על העצבים) וכן על השפעות פגיעה בשכבה זו על מצבו הנירולוגי של האדם ובעלי חיים. בין השאר מונים הכותבים כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת הביאה לפגיעה בשכבת המיאלין של חולדות, פגיעה בשכבת המיאלין הביאה לסיכון יתר לתרשת נפוצה, נמצאה השפעה על פרוטיאינים המשמים ביצור המיאלין וכי תסמינים רבים אצל רגישים לקרינה דומים לתסמינים של אנשים בהם נפגעה שכבת המיאלין.
קישור –
 DOI: 10.1080/10937404.2014.923356

 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25205214

מדריך האגודה האירופית למחלות סביבתיות לקרינה בלתי מייננת

צוות אירופי פרסם בסוף 2016 סקירה מחקרית וסיכום של דרכי מניעה,אבחון וטיפול בהשלכות רפואיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה. 

Igor Belyaev, Amy Dean, Horst Eger, Gerhard Hubmann, Reinhold Jandrisovits, Olle Johansson, Markus Kern, Michael Kundi, Piero Lercher, Wilhelm Mosgöller, Hanns Moshammer, Kurt Müller, Gerd Oberfeld*, Peter Ohnsorge, Peter Pelzmann, Claus Scheingraber and Roby Thill EUROPAEM EMF Guideline 2015 for the prevention, diagnosis and treatment of EMF-related health roblems and illnesses
DOI: 10.1515/reveh-2016-0011

מאמר – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27454111/

על המאמר בעברית – http://norad4uh.blogspot.com/2015/12/blog-post_7.html
תרגום תקציר המאמר לעברית – http://norad4uh.blogspot.com/2016/02/europaem-emf-guideline-2015.html

מדריך לאבחון והתמודדות עם רגישת לקרינה לקרינה של אגודת הרופאים האוסטרית

אגודת הרופאים האוסטרית הייתה הראשונה שהגדירה בשנת 2012 דרכים לאבחון וטיפול ברגישות לקרינה ובכך הייתה החלוצה בתחום.
 Guideline of the Austrian Medical Association() for the diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses (EMFsyndrome). Consensus paper of the Austrian Medical Association’s EMF Working Group ( AG-EMF).

קישור – https://www.vagbrytaren.org/Guideline%20%20AG-EMF.pdf

רקע היסטורי על תופעות הרגישות לקרינה וסינדרום המיקרוגל

סינדרום המיקרוגל הוא השם ההיסטורי של רגישות לקרינה. החל משנות ה50 של המאה העשרים תוארו במחקרים שונים תסמינים של רגישות לקרינה תחת השם הזה. המאמר הזה מביא את הרקע ההיסטורי ואת המחקרים והמאמרים ההיסטוריים המתארים תסמינים וסינדרום זה. 
“
The microwave syndrome or electro-hypersensitivity: historical background.
“
כותב המאמר קורא להכרה ברגישות לקרינה כמחלה.
DOI: 10.1515/reveh-2015-0016

קישור – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=26556835

מחקר על יעילות דרכי טיפול ברגישות לקרינה

Electromagnetic hypersensitive Finns: Symptoms, perceived sources and treatments, a questionnaire study.  Hagström M, Auranen J, Ekman R.
Source: Turku University of Applied Sciences/Telecommunication and e-Business/Radio and EMC Laboratory, Joukahaisenkatu 3C, 20520 Turku, Finland. Electronic address: Marjukka.Hagstrom@turkuamk.fi.

מחקר זה, שבוצע בפינלנד, בדק את יעילותם של טיפולים וצעדי התמודדות שונים לטיפול ברגישות לקרינה. במחקר המדובר אנשים שהעידו על עצמם שהם רגישים לקרינה התבקשו למלא שאלון לגבי סוגי הטיפול והיעילות של כל טיפול ודרך התמודדות. המחקר הראה כי צמצום חשיפה לקרינה היה דרך ההתמודדות היעילה ביותר אצל רוב האנשים. דרכי התמודדות נוספים שעזרו היו שינוי תזונה, שימוש בתוספי תזונה ופעילות גופנית מוגברת. טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים (כך הרפואה הרשמית מבקשת לטפל ברגישים לקרינה) לא עזרו לסובלים ואפילו הרעו את המצב.

קישורים למחקר:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23557856

מיגון קרינה ממחשב נייד שיפר הרגשתם של רגישים לקרינה

המחקר המלא ניתן להורדה (בתשלום) בקישור הבא: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0928468012000405

רגישים לקרינה שעשו שימוש במחשב המוגן בארון במשך 1-7 שנים הגיעו למצב בו הם יכולים לעבוד על המחשב במשך יום שלם. רגישים שעבדו עם המחשב המוגן בין 2-3 חודשים דיווחו על שיפור חלקי בתסמינים. רגישה לקרינה שעשתה שימוש של שבוע אחד דיווחה על הקלה בתסמינים.

מחקר על הגורמים, תסמינים, השפעות ודרכי התמודדות עם רגישות לקרינה

במחקר שאלונים זה שנערך ביפן, נתבקשו רגישים לקרינה למלא שאלונים בדבר הגורמים המרכזיים למצבם, התסמינים של הרגישות, השפעת הרגישות על חייהם ודרכים בהם הם נוקטים כדי להתמודד עם הרגישות לקרינה.  

תסמינים – 85% דיווחו על עיפות כרונית. 81% דיוחו על כאבי ראש, בעיות זכרון וריכוז, וקשיים בחשיבה.הנשאלים התבקשו לדווח מה גורם בדרך כלל להופעת התסמינים. 37% דיוחו כי הגורם להופעת התסמינים הם אנטנות סלולריות וטלפונים אלחוטיים. 65% דיווחו כי הם סובלים משימוש בסלולרי של אנשים אחרים ברכבת או באוטובוסים, 12% דיווחו כי אינם יכולים להשתמש (מסיבה זו) בתחבורה ציבורית.

53% היו בעלי עבודה קבועה לפני הפיכתם לרגישים לקרינה, רובם איבדו אותה או חוו ירידה משמעותית בהכנסה לאחר הפיכתם לרגישים לקרינה.

כ 85% נקטו בצעדים כדי להגן על עצמם מחשיפה לקרינה בלתי מייננת כמו מעבר דירה, רכישה של ציוד נמוך קרינה. 71% נעזרו בטיפולים אלטרנטיביים כדי להקל על סבלם.

קישור למחקר:
 https://microondes.files.wordpress.com/2012/04/kato__johansson_2012-2.pdf

רגישות לקרינה – אתגר גדל לרפואה

מאמר מסכם על רגישות לקרינה הבוחן את הדיווחים ההיסטוריים (החל במקרי הרגישות בצבא הסובייטי, דרך מקרי רגישות לקרינה בתחילת שנות השמונים כתוצאה משימוש במסכי מחשב ועד לתקריות בני זמנו של שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי), את המחקרים בתחום וכן דיווחים מהעת האחרונה.  http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26372109

רגישות לקרינה – סקירת מנגנונים

מאמר זה סוקר את המנגנונים, רקע בריאותי וסיבות אפשריות להופעה של רגישים לקרינה. זאת על סמך ניתוח המחקר בתחום ומעקב אחר מצבם הבריאותי של רגישים לקרינה. נכתב על ידי ד”ר יעל שטיין וד”ר איריס ג. יודסים (במאמר תודות לי , דפנה טכובר, ולרגישים לקרינה )
קישור – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32289567/
מאמר מלא – https://ecfsapi.fcc.gov/file/1061559548743/EHS%20Mechanisms%20YS%20IU.pdf
PMID: 32289567  DOI: 10.1016/j.envres.2020.109445

מחקרים נוספים על רגישות לקרינה

• מחקרים נוספים על רגישות לקרינה: http://www.es-uk.info/research-studies.html 
• סיכום מחקרים בנוגע להשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת – 
  https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list#TOC–36
  

צפי של 50% רגישים לקרינה בשנת 2017

במאמר הבא “Letter to the Editor: Will We All Become Electrosensitive?” by ÖRJAN HALLBERG AND GERD OBERFELD אשר נכתב בשנת 2006 כמכתב לעורך של ירחון מדעי בנוגע לרגישות לקרינה, מובאים מאמרים רבים המתעדים ומעריכים תופעות של רגישות לקרינה במדינות אחדות בעולם (עד 2006) ומנסים להעריך את מספר הרגישים לקרינה כאחוז מהאוכלוסייה שיהיה בשנת 2017. כאשר שמים את הנתונים על גרף מתקבלת נבואה כי בשנת 2017 חצי מהאנשים, במדינות המתקדמות, יהיו רגישים לקרינה. 

היום ב2020, הערכה שלי היא שכבר רוב האנשים בעולם מרגישים את הקרינה בצורה זו או אחרת. רובם רגישים עדיין ברמה קלה (הופעת תסמינים כמו כאב ראש, נימול בידים, חום בפנים, בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי אישי) ובדרך כלל לא מודעים לקשר בין התסמינים לבין הקרינה.

32 מדענים מובילים – יש להכיר ברגישות לקרינה בהפרעה נירולוגית יחודית – 07-2021

במאמר מסכם של יותר 30 מדענים מובילים מהחוקרים את התחום מסביב לעולם, בראשות פרופסור בלפום, קוראים החוקרים להכרה מדעית ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית ייחודית, והכנסה של רגישות לקרינה לרשימת המחלות של ארגון הבריאות העולמי.

” This international consensus report pleads for the acknowledgement of EHS as a distinct neuropathological disorder and for its inclusion in the WHO International Classification of Diseases”

בנוסף יוצאים החוקרים נגד מחקרי הפרובוקציה המתרכזים ביכולת הנבדק לזהות קרינה, וזאת לפני שבכלל הוגדרה רגישות לקרינה כמחלה והוגדרו המאפיינים שלה.

This is particularly the case for electrohypersensitivity (EHS) and more particularly for the so-called “provocation tests”, which do not investigate the causal origin of EHS but rather the EHS-associated particular environmental intolerance state with hypersensitivity to man-made electromagnetic fields (EMF). However, because those tests depend on multiple EMF-associated physical and biological parameters and have been conducted in patients without having first defined EHS objectively and/or endpoints adequately, they cannot presently be considered to be valid pathogenesis research methodologies. Consequently, the negative results obtained by these tests do not preclude a role of EMF exposure as a symptomatic trigger in EHS patients. Moreover, there is no proof that EHS symptoms or EHS itself are caused by psychosomatic or nocebo effects.

קישורים: https://www.mdpi.com/1422-0067/22/14/7321
Int. J. Mol. Sci. 2021, 22(14), 7321; https://doi.org/10.3390/ijms22147321