תכנון, פריסה ובניית רשת הדור החמשי בסלולרי ובחלל הולכים לעלות מיליארדי דולרים ולבזבז משאבים רבים. בתהליך מפורקות גם רשתות אחרות שעדין יכולות לעבוד שנים (עוד בזבוז). בארץ יפורקו או ידוללו משמעותית רשתות דור שלוש בסלולר. בחו”ל יש מגמה של הפסקת השימוש ברשתות נחושת.
השקעות אדירות אלו בהקמת טכנולוגיות, יכולות ותשתיות חדשות לגמרי, שלא לומר בזבוז כספים ומשאבים ותוך כדי זריקה לפח של תשתיות קיימות, צריכות להיות מוצדקות כלכלית ולכן אני שואל את עצמי כבר תקופה, מהו המנוע העסקי של דור חמש? מה יכול להצדיק את כל ההוצאות, את עלויות ההפעלה, את הפגיעה בבריאות ובסביבה? האם זה הצלת חיים, שיפור החיים? האם זה שיפור היעילות האנרגטית ביחס לרשתות ישנות שתביא עם הזמן לכיסוי ההשקעה? (כמו שמסעות יחסי הציבור מיידעים אותנו) או האם יש מניעים אחרים או איזה מנגנון דרכו אפשר יהיה להצדיק את כל ההוצאות האדירות הללו בשוק רווי ובעולם בו לשימוש בסלולרי יש חבילה קבועה בעלות קבועה ונמוכה (לא בכל העולם) יחסית?
בשבועות האחרונים שאלו אותי כמה פעמים על שני נושאים חדשים יחסית בתחום הקרינה הבלתי מייננת: דור חמש (וגם WIGIG, וטכנולוגיות נוספות דומות) עליו כתבתי רבות בעבר ועל ותשתית הלווינים הצומחת של אילן מקס וחברת STARLINK, עליה לא כתבתי הרבה ולא עסקתי בה עד היום. בעקבות השאלות התחלתי לצלול יותר לנושא טכנולוגיות הלווינים של מאסק, המערכת הנלוות, היתרונות שהם מציעים.
הסבר קצר על רשת דור חמש בסלולר
לפי מה שנראה כרגע, תחילת הפריסה תתאפיין בהחלפת האנטנות של רשת דור שלוש בסלולר, ואולי גם רשת דור שתיים, באלפי אנטנות סלולריות חדשות הפעולות בדור חמש וארבע. האנטנות החדשות ישדרו קרינת רדיו בפריסה הנוכחית, בתדרים קצת יותר גבוהים (עד 3600MHZ). בעתיד , בשלב השני של הפריסה הזו, יותקנו אנטנות סלולרית מוקטנות אבל לא נמוכות קרינה, בכל פינת רחוב, כל 50 מטר, מול בתי רוב התושבים. האנטנות עצמן יחוברו כנראה לסיב אופטי או יתקשרו ביניהן בצורה אלחוטית על ידי אנטנות כיווניות מאוד (עורכי מיקרוגל). עוד על רשת דור חמש במאמר באתר – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/5g/
הסבר קצר על רשת הלווינים בחלל של אילן מאסק
הרשת הזו תתבסס על עשרות אלפים לווינים קטנים יחסית שהן למעשה אנטנות משדרות וקולטות קרינת רדיו (בעלות יכולת הכוונת קרן) אשר מרחפות בחלל, בגובה יחסית נמוך, עד כדי שליש מהגובה של לווינים שאנחנו מכירים מטכנולוגיות קודמות. המרחק הקצר אל הלווין יאפשר קיצור הזמן בו לוקח לאות הרדיו להגיע אליו (ראו בהמשך) מהתחנה הקרקעית. חסרון של הגובה הנמוך יהיה שבגלל שכל לווין יהיה נמוך יחסית הוא יכסה פחות שטח על כדור הארץ ויהיה צריך הרבה יותר לווינים כדי לכסות את השטח. האות אל הלווינים ישודר מתחנות קרקע איזוריות שיהיו מחוברות לרשתות התקשורת הקיימות בסיבים אופטיים ואולי גם אמצעים אחרים (למשל אלחוטיים או סלולריים) . מתחנות הקרקע האות ישודר ללווין (כאמור מהר יותר ממה שקיים היום) , משם ישודר לווין ללווין עד שיגיע ללווין בצידו השני של כדור הארץ שנמצא מעל המטרה. גם השידור הזה יהיה מהיר יותר בהשוואה לאות שעובר על האדמה וקרקעית הים, בסיב אופטי. זאת משום שמהירות האות בחלל (בוואקום) היא מהירות האור, בעוד שבסיב אופטי היא נמוכה יותר, כשני שליש ממהירות האור. הלווין האחרון בשרשרת השידור, ישדר את האות אל המטרה או אל תחנה קרקעית קרובה אליה. המטרה יכולה להיות תחנה קרקעית אחרת, אנטנה סלולרית שהותאמה לכך, או צרכן עסקי או ביתי שהתקין צלחת לווין קטנה על הגג (עלות הקמת הצלחת והמערכת ללקוח פרטי כיום היא כ500$).
סרטוני הסבר על מערכת STARLINK –
https://www.youtube.com/watch?v=m05abdGSOxY
https://www.youtube.com/watch?v=Aw3R-4UC4wI
יהיה שיפור?
במהלך הקריאה והצפייה בחומרים בנושא הבנתי לרגע מה התכלית הכלכלית של המערכת הזו , אבל על זה בהמשך הפוסט. בכל מסעי יחסי הציבור לטכנולוגיות החדשות של דור חמש והלווינים של מאסק, מדברים על היתרונות והשיפורים שהן יביאו. בדרך כלל מדברים על הנגשה של האינטרנט המהיר לקהילות מרוחקות בעולם, וביצוע ניתוחים מצילי חיים, על ידי מומחים מרחוק. לפעמים משתמשים בדוגמאות נוספות, כמו למשל תחבורה אוטונומית, הוא הורדה של סרט קולנוע לסלולרי בשלוש שניות. הכל כדי לבסס את התפיסה של הציבור כי הטכנולוגיה אמורה לעזור לו ושפר את חיי היום יום.
ראו דוגמא בסרטון הבא –
https://www.youtube.com/watch?v=9jcv3fmZEUw
באיזה מחיר?
על המחיר של רשתות דור חמש ושל הלווינים של מאסק, כמעט ואף אחד לא מדבר. אבל יהיה כזה מחיר. יהיה מחיר סביבתי, יהיה מחיר במשאבים, יהיה זיהום נוסף של קרינת רדיו ויהיה מחיר לייצר חשמל לכל המערכות הללו.
תהיה יותר קרינת רדיו מהאנטנות הסלולריות הדרושות כל 50 מטר ומעשרות אלפי לווינים חדשים במסלול נמוך בחלל (אני אישית מעריך כי רוב רובה של הקרינה תהיה מהאנטנות ורק חלק קטן יחסית מהלווינים, אבל זה לא יהיה במקום אלא בנוסף למה שיש כבר היום. בנוסף יהיו כנראה ממשקים אלחוטים וסלולריים בין תחנות הבסיס של מערכת הלווינים למערכות אחרות או צרכנים, ממשקים אלו יביאו לעוד חשיפה לקרינה). כמעט כל הגורמים מדברים על גידול צפוי בחשיפה לקרינת רדיו סביבתית. רוב הגופים מדברים על כך שהקרינה תהיה עדיין נמוכה מהתקן הלא מגן ולכן לדעתם זה בסדר גמור (למרות שהתקן הקיים לא מגן על הבריאות והוא גבוהה מאוד). יש גופים שכבר דורשים לקבוע תקן חדש מגן פחות כך שיהיה יותר חופש פעולה לחברות הטכנולוגיה.
בנוסף יש מחיר סביבתי נוסף שמתחילים לדבר עליו יותר ויותר והוא עלות הייצור של החשמל למערכות הללו ועלות הזיהום הסביבתי שיצור החשמל יביא. ראו למשל פוסט של ד”ר פול בן ישי שמסברי את נושא המחיר הסביבתי של הרשתות החדשות – https://blogs.timesofisrael.com/the-green-dilemma-of-5g-densification/
שיפור קריטי, אבל במה?
בכל המצגות על דור חמש בסלולר ועל תשתית הלווינים של אילן מאסק מדברים על שיפור טכני קריטי שיביא לצמצום בזמן שלוקח למידע הדיגיטלי לעבור מתחילת המסלול לסופו. למונח קוראים באנגלית LATENCY. אם ניקח לדוגמא כבל רשת נחושת של 100 מטר, הLATENCY הוא הזמן בו לוקח לאות חשמלי לעבור מצד אחד של הכבל לצידו השני המצוי במרחק של מאה מטר. הזמן הזה מהיר יותר בסיב אופטי מאשר בכבל נחושת והזמן הזה אמור להתקצר בתשתית דור חמש ובתשתית הלווינים של אילן מאסק (כי הלווינים נמוכים יותר מלווינים רגילים וכי רוב התקשורת מבוצעת בין הלווינים לבין עצמם, במהירות האור בריק-ואקום, שהיא מהירה יותר בשני שליש מאשר מהירות האור באוויר או בסיב אופטי). גם תשתית הדור חמש בסלולרי אמורה להיות עם LATENCY נמוך יותר כדי לאפשר שימושים שדורשים זאת. לפי מסעי הפרסום החיבויים זה יהיה בעיקר ניתוחים מרחוק ומכוניות אוטונומיות.
קריטי, אבל למה?
אבל יש גם שימושים אחרים שלא מדברים עליהם כל כך במסעות יחסי הציבור בעד הטכנולוגיות החדשות. דווקא מהשימושים הללו צפוייה הרשת החדשה להביא לתמורה הכי גדולה בכסף ובכך להצדיק את ההשקעות המסיביות בה. לפי סרטון מידע על הרשת של מאסק, הערכה היא שהשקעות ברשת תהיה בסביבות ה 10 מיליארד דולר. ההחזר מאחת מהשימושים נעמד ב50 מיליארד בשנה. מהוא השימוש הזה? האם זה קשור בהצלת חיים? האם קשור להכוונת כלי רכב ומניעת תאונות? שיפור צריכת החשמל? עתיד האנושות?
לא , השימוש המדובר הוא קיצור הזמן שנדרש (במילי-שניות) כדי לבצע החלטות מסחר במניות בבורסות (היום מבוצע כבר על ידי מערכות AI עם למידת מכונה בצורה אוטומטית), וקיצור זמן הרכישה\מכירה עצמה ובכך ליעל את הפעולה של מערכות מסחר אוטומטיות במניות ולמקסם רווחים של הגופים המפעילים אותם. לא שיפור העולם, לא שיפור החיים והסביבה, לא מניעת תאונות ולא ניתוחים מצילי חיים (למי שיכול לשלם), פשוט לעשות יותר כסף במסחר אוטומטי בשווקים הבין לאומיים. למקסם רווחים לגופי ענק שעושים את המסחר הזה, זו המטרה , משם יבוא הכסף הגדול.
הסבר על העיקרון הזה מופיע כבדרך אגב בסרטון הבא המסביר על רשתות הלווינים של אילן מאסק – https://youtu.be/KENaDXdm1sg?t=95
פתאום נפל האסימון
אחרי שראיתי את הסרטון נפל לי האסימון. המטרה היא לא אינטרנט מהיר יותר, לא להגיע לקהילות רחוקות, לא להוריד סרט בשלוש שניות, לא הצלת חיים, ולא שיפור החיים. המטרה ההיא לעשות יותר כסף עבור מעט אנשים. זאת במגוון דרכים, אחת מהן היא לאפשר ביצוע חישוב כדאיות וביצוע עסקאות מניות בכמה מילישניות מהר יותר. כמובן שזה הולך ביחד עם עוד דברים שהטכנולוגיות החדשות הללו יאפשרו להשיג ביתר שאת.
אני בטוח שיש עוד כמה תהליכים ומנועים עסקיים לפריסה של הרשתות החדשות, למשל לגרום לציבור לשדרג את המכשירים הישנים והעובדים שלו עבור מכשירים חדשים תומכי דור חמש (ללא שום שיפור רלוונטי ורק עלייה ברמות הקרינה שהמכשיר פולט), למשל הטמעה של טכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות בכל מכשיר חשמל לבן ובכל תשתית. למשל מתן יותר שירותי תוכן (טלוויזיה ונתונים דרך רשתות סלולריות ואלחוטיות) כל מיני דברים שאין להם צידוק אמיתי, חוץ מכאמור לעשות יותר כסף ולרכז יותר כוח והשפעה, בגופים ואישים ובחלק קטן והולך מהאוכלוסיה.
על עוד אחד מהתהליכים הללו בפוסט הבא.
רמז, זה קשור להנהגת המונים, פוליטיקה, ושליטה.
רמז נוסף, פרומו לזה ראינו בשנה האחרונה.
וואו. חזק, בייחוד הסוף! פרומו לזה באמת ראינו בשנה האחרונהכפי שכתבת. וכתבת ‘רמז: זה קשור להנהגת המונים, פוליטיקה ושליטה’ ואני הרהרתי אם לא הייתי מציעה להחליף את המלה ‘הנהגת’ ל’דיכוי’.