הFDA אישר את השימוש ובבתי החולים פרסו 30 מכשירי “טיפול” בפולסים אלטרומגנטים.
על הפריסה – https://www.maariv.co.il/news/health/Article-968638
מה הבעיה? הבעיה היא שהFDA לא מכיר בנזקי הקרינה הבלתי מייננת. אז גם אם קבע שהם בטוחים לשימוש זה לא אומר דבר על השפעתם על הבריאות לאורך זמן. זאת כי לפי הFDA אין בכלל השפעה על הבריאות של קרינה בלתי מייננת, אז אין סיכוי שהוא יזהה או יזהיר מכזו.
לרוב במחקרי שימוש במערכות וטכנולוגיות רפואיות, בדרך כלל מתקדמים בהשפעות חיוביות (למשל ניהול כאב) קצרות טווח ולא נעשה מעקב אמיתי על ההשפעות ארוכות טווח של החשיפה לקרינה. לפעמים בגלל שהמדענים לא מכירים בכלל באפשרות שיש השפעות כאלו.
חבל שמערכת הבריאות ובתי החולים לא מכירים בנזקי הקרינה הבלתי מייננת. אם היו מכירים בהם אולי היו חושבים פעמים לפני שהיו הופכים את בתי החולים לחממת קרינה. עם מיטות חשמליות (20 מיליגאוס), משדרי בלוטות’ וויפיי בכל חדר, ציוד אלחוטי וסלולרי, אנטנות סלולריות בכל מסדרון, וגם מערכות דימות וטיפול שחושפות את המטופלים לקרינה בלתי מייננת.
עוד נקודה למחשבה, אם הוכח שלגורם כל שהוא יש השפעה , גם אם נחשבת חיובית, זה אומר שבתנאים מסוימים תהייה לו גם השפעה שלילית שעדיין לא הוכיחו או ראו או הבינו.
דוגמא מעניינת הן מערכות ה”טיפול” בספורטאים לאיחוי שברים ורקמות שריר שמבוססות על זרמים ושדות חשמליים. המערכת יוצרת זרמים על הגוף כך שנוצרים הפרשים של שדות חשמליים בין שני קצות השריר, או העצם המנותקים, והשדה מושך לשם רקמה חדשה. הספורטאי מבריא ברבע מהזמן ויכול להשתתף באולימפיאדה או בתחרות הבאה. אבל עשר שנים אחר אחר כך מתפרצת אצלו ALS. מקרי?, אולי. מחקרים מראים שספורטאים מקצועיים נמצאים בסיכון גדול יותר לחלות בALS מאשר אנשים שאינם עוסקים בספורט בצורה מקצוענית. מאמר של ד”ר סם מילמן קשר גם בין הטיפול הנ”ל לבין הALS במאמר –
https://www.electrahealth.com/Lou-Gehrigs-disease-is-an-iatrogenic-disease-of-athletes-caused-by-use-of-electrotherapy-devices_df_80.html?fbclid=IwAR0nao0YTUujA1Z4vmBBSlFVoPIRBdrnZ0_mg8qm16i_4qydJPHJHiJ7r7c
