חיפוש ומציאת בית נמוך קרינה

בפרק הבא נסביר איך ניתן לבצע ומהם הצעדים הדרושים בעת חיפוש ומציאת בית נמוך קרינה. בין אם אתם רגישים לקרינה ובין אם רק מודעים לאפשרות הסיכון ורוצים לצמצמו.

כולנו עוברים מידי פעם דירות. בעת החיפוש, רוב האנשים לוקחים בחשבון נושאים כמו צפיפות, רעש, איכות בנייה, מספר שכנים, מוסדות חינוך, שירותים בקרבת הנכס, קרבה לצירי תחבורה ראשיים (אבל לא קרוב מידיי), אופי השכונה ועוד פרמטרים רבים. רוב האנשים לא לוקחים בחשבון את נושא הקרינה.

אם נושא הקרינה וצמצום החשיפה לקרינה חשוב לכם, כדאי שתשלבו אותו בחיפוש ובבחינת הנכסים כאחד מהשיקולים המרכזיים.  כדי להימנע מרכישה או השכרה של בית עם בעיות קרינה יש לשלוט בנושא הטכני של קרינה, להיות בעלים של מד קרינה ביתי מהיר ולשלוט בשימוש בו. רצוי לקחת את הנושא ברצינות, ללמוד את סוגי הקרינה, לרכוש מד קרינה, לעסוק בצמצום חשיפה ומדידה ולמדוד כל בית בפעם הראשונה (השנייה והשלילית…) שרואים אותו, אחרת עולה הסיכוי שתעשו טעויות שיעלו בכסף או בבריאות.

מעבר דירה – לא הדבר הראשון שעושים

חשוב להדגיש שבמקרים רבים אם בבית שלכם יש קרינה , הגיוני, ניתן וצריך קודם כל לעשות כל צעד כדי לצמצם את החשיפה, להפסיק את השידור בבית עצמו, ולמנוע מהקרינה להיכנס. זאת מכיוון שחיפוש בית חדש נמוך קרינה הוא מורכב, המעבר יקר ולא תמיד נוח. בדרך כלל מי שימהר לעזוב את ביתו בגלל בעיות קרינה, יתקל במרוצת הזמן בבעיות דומות בביתו החדש.

שליטה במד הקרינה

כפי שתקראו בהמשך, מד קרינה הוא חיוני למציאת בית נמוך קרינה. אני ממליץ לרכוש מד קרינה לפני התחלת התהליך של החיפוש ושימוש בו בכל דירה או בית שאתם רואים. רמת השימוש שלכם במד הקרינה צריכה להיות גבוהה מאוד יחסית. לכן יש צורך לרכוש מד קרינה, ללמוד איך להפעיל אותו ולהתאמן לפני שאתם הולכים לראות בית. זאת כדי שתוכלו תוך דקות בודדת, תוך כדי שאתם רואים את הבית בפעם הראשונה, לבצע את המדידה ולהתרשם מהמצב בבית. אתם צריכיים להיות מספיק מיומנים כי להפעיל את המד בצורה חלקה, להבין מייד מה המד מראה, לזהות כמה קרינה מיוצרת בתוך הדירה מציוד קבוע שמותקן בה ומהסלולריים והציוד האלחוטי של האנשים שנמצאים שם לידכם והכי חשוב, כמה קרינה נכנסת מבחוץ ומאיפה. הרושם שיתגבש צריך להיות מספיק כדי לקבוע האם הבית יכול להתאים (וצריך עוד בדיקות) או לא מתאים בכלל.

הבנת הסיכון וקביעת רמות מטרה

אחד השלבים המקדימים הם ללמוד את נושא השפעות הקרינה, להתרשם מהתקנים וההמלצות השונות, ולקבוע לעצמכם רמות מטרה שכל עוד הקרינה נמוכה מהן הבית בא בחשבון. יש לקחת בחשבון שהיום נושא המסוכנות נמצא עדיין בדיון מדעי, יש הגורסים כמוני שהקרינה אינה בריאה גם ברמות נמוכות מאוד, ויש הקובעים תקנים גבוהים מאוד אשר מבוססים על הנחת היסוד שהסיכון היחיד מקרינה בלתי מייננת הם חימום בקרינת רדיו והשראת זרמים בתדר נמוך. לכן חשוב שאתם תלמדו את הנושא ותגבשו את ההבנה שלכם באיזו רמה של קרינת רדיו ובאיזו רמה של שדות מרשת החשמל אתם מוכנים ורוצים לחיות. ראו פרק בנושא באתר.

קרינה שאתם מייצרים בבית ומה זה משנה לחיפוש?

אם אתם משדרים בתוך הבית, כלומר משתמשים בסלולרי ובציוד אלחוטי, צריך לצפות שבתוך הבית עצמו תהיה רמת קרינה של לפחות כ1 מילי וואט למטר רבוע (ניחוש) גם אם לא נכנס כלום מבחוץ. לכן, למרות שנכון להגיד “אני רוצה כמה שפחות חשיפה לקרינה”, אם אתם משתמשים בציוד אלחוטי וסלולרי, יש לדעתי פחות טעם בלנסות למצוא בית ללא קרינה בכלל. אני כמובן ממליץ על לעבור לחוטי לגמרי ולא לשדר בתוך הבית. מעבר לבית חדש הוא הזדמנות נהדרת לעבור לגמרי לחוטי-קווי. ראו מדריך מקוצר למעבר.

להלן צעדים שאני מציע כדי להגדיל את הסיכוי שהבית החדש שלכם יהיה נמוך קרינה.

1. לחצו כאן כדי לבדוק את השכונה במפת האנטנות הארצית. חפשו אנטנות סלולריות ונסו להבין אם יש קו ראייה לנכס המוצע.
   
2. השתמשו במפות גוגל ובגוגל סטריט כדי לנסות להבין האם יש קשר עין בין הבית לאנטנות ומתקני שידור, מרחק מתשתיות פולטות קרינה בתדר נמוך כגון שנאים או קוי מתח של חברת חשמל וכן מרחק וקשר עיין לבסיסי צבא, נמלי תעופה ונמלי ים.
   
3. השתמשו במד קרינה ביתי כדי לעמוד את החשיפה לקרינה בבית ובסביבתו (גם מציוד קבוע בתוך הבית, גם מהשכנים וגם מתשתיות חיצוניות).
   מדדו גם קרינת רדיו, גם שדה מגנטי וגם שדה חשמלי.
   בצעו את המדידות גם ביום וגם בערב, ביום חול ובסוף שבוע כדי לקבל מושג של דפוס השינוי בחשיפה.
   אם הדירה אינה קיימת עדיין במציעות נסו למדוד בשטח בו הבניין יהיה ולהעריך\לנחש האם הרמות מספקות.
   
4. השתמשו במד זיהום חשמלי כדי למדוד את הזיהום החשמלי בבית החדש.
   
5. בדקו האם המונה של חברת החשמל הוא מונה אלחוטי מקרין או מונה מכאני או דיגיטאלי שאינו משדר. 
   
6. בדקו האם המונה של חברת המים הוא מונה אלחוטי מקרין ואיפה הוא ממוקם. העצמה של השידור ממנו לא גדולה מאוד אבל עדיין כדאי לשמור ממנו על מרחק ביטחון של לפחות שני מטר. לכן וודאו שהקרינה ממנו לא משפיעה על הבית עצמו, בייחוד לא על חדרי שינה, וודאו שאין אנשים לידו למשך זמן.
   
7. ודאו עם מד קרינה ביתי כי מוני החשמל וגז בסביבת הבית אינם אלחוטיים ואינם משדרים.
   
8. בדקו את מערכת הארקה בבית. וודאו עם חשמלאי מומחה שאין במערכת החשמל איפוס בין הארקה לאפס(חיבור הארקה לאפס החשמלי בארון החשמל)., או איפוס כפול. בדיקת מערכת הארקה צריכה להיות מבוצת לא רק בפרספקטיבה של תקינות הארקה החשמלית אלא גם מבחינת קרינה והיווצרות שדות מגנטים על מוליכי הארקה, צינורות המים ושלד הביניין. אם יש בעיות בארקה אפשרי שיהיה צורך לתקן זאת אבל קחו בחשבון שיהיו עלויות בדיקה ותיקון על ידי חשמלי המומחה גם בתחום הקרינה (נוכל להפנות).
   
9. בדקו שאין מעבר של כבלים מתחת לרצפות של החדרים ובסמוך למקומות בהם ימצאו אנשים בדרך קבע(בייחוד חדרי שינה, על ידי סריקה של הרצפה והקירות עם מד קרינה שמודד קרינה מרשת החשמל), בדגש על מעגלי כוח והזנה של לוחות החשמל שלכם ושל השכנים. 
   
10. בדקו שדות מגנטים וחשמליים בתדר נמוך בעת העמסת מערכת החשמל של הבית. 
11. בדקו את תשתית החשמל בבית , בפרט את נושא הארקה בבית וודאו כי אין חיבור אפס להארקה בבתים פרטיים, ושאין שדות או זרמים על צינורות המים ומוליכי הארקה. ראו הסברים נוספים על בעיות חשמל שיכולות לגרום לבעיות קרינה –
    https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/electric-problems-h/

דגשים מיוחדים במקרה של רכישה של מבנה לא בנוי , לא גמור או על הנייר.

במקרה ומדובר בבנייה חדשה, כלומר דירת קבלן על הנייר או בשלב השלד, קחו בחשבון שיהיה קשה מאוד להעריך את הדברים הבאים:

1. קרינה מהשכנים (מהציוד האלחוטי והסלולרי שלהם) לאחר אכלוס.
2. קרינה סביבתית מאנטנות ותשתיות חשמל.
3. הוספה של אנטנות סלולריות לאחר האכלוס, כתלות בגידול האוכלוסייה בשכונה.

מה כן אפשר לעשות?

1. להבין מיקומים של תשתיות חשמל ואנטנות סלולריות ברחוב ביחס לבניין ובייחס לדירה.

2. לוודא שהדירה לא קרובה (לפחות 5 מטר) מחדר שנאים (חדר חשמל או טרנספורמציה) , חדר מכונות של המעלית, כניסת כבל החשמל לדירה ותשתיות נוספות (רלוונטי בעיקר לקומות נמוכות).

3. להבין איפה ממוקמים מונה המים, הגז והחשמל ביחס לדירה ולהכין תוכנית מגירה למיגון של הקיר הפנימי בניהם לבין הדירה, אם יהיה צורך.

4. קיום תשתית לרשת חוטית בדירה לכל נקודה שצריך חיבור מחשב או טלוויזיה.

5. סוגי הקירות החיצוניים – קיר בלוקים (בלוק אפור, לא איטונג) יעצור כ50% מהקרינה מהאנטנות, קיר בטון מזויין יעצור מעל 90%.

6. סוגי הקירות , תקרה ורצפה – כדי להבין אפקט עצירה של קרינת רדיו מהשכנים.

7. כאשר ניתן, בדקו קרינה בדירה עצמה ונסו להעריך איפה יכולות להיות בעיות שיטופלו לאחר האכלוס.

8. לאחר האכלוס לבצע מדידות קרינה חוזרות ונשנות כדי למצוא את מקורות הקרינה, את שעות השיא, וכדי להבין האם יש צורך למגן ואיפה.

עקרונות בסיסים בעת חיפוש ומציאת בית נמוך קרינה

1. כמה שפחות שכנים וכמה שפחות דיירים בשכונה (כל שכן מוסיף סיכוי לשימוש ביותר ציוד אלחוטי וסלולרי, וכן מגדיל את הצורך באנטנות סלולריות בשכונה).
2. כמה שפחות קירות משותפים עם שכנים
3. כמה שפחות אנטנות סלולריות בסביבה, ככה פחות קרינת רדיו סביבתית.
4. כמה שפחות אנטנות סלולריות שנראות מהחלון, ככה פחות סיכוי לכניסה של קרינת רדיו שמצריכה מיגון.
5. רחוק ככל הניתן מבסיסי צבא, נמלי ים, שדות תעופה, ממתקני מכ”מ וסוללות טילים.
6. כמה שיותר צמחיה ועצים בסביבה (עצים עם הרבה עלים וענפים סופגים ועוצרים את קרינת הרדיו)
7. רחוק ככל הניתן מקווי מתח ושנאיים של חברות חשמל
8. ראו רמות קרינה מומלצות בדף התקנים
9. באם יש רמות קרינת רדיו מעל 0.04 מילי וואט למטר רבוע נסו להעריך האם, כיצד וכמה יעלה מיגון קרינת רדיו-סלולר. 
10. באם יש בעיות של קרינה בתדר נמוך מארון חשמל או תשתיות נסו להעריך האם, כיצד וכמה יעלה מיגון או תיקון חשמלי.

חישוב עלויות תיקון, טיפול, מיגון וצמצום חשיפה

1. נסו לחשב את העלויות של הטיפול, מיגון וצמצום החשיפה בבית.
2. קחו כחשבון כי קרינה מציוד אלחוטי ביתי ניתן יהיה לבטל על ידי ציוד חוטי שלכם.
3. קרינת רדיו מבחוץ (סביבה ושכנים) ניתן למגן אבל יש עלות למיגון. נסו להעריך עלות מיגון. לצורך הערכה חשבו כ500 ש”ח למטר רבוע קיר אוו  חלון.
4. שדות מגנטים מרשת החשמל ניתן למגן רק אם המקור הוא ארון חשמל, עלות למטרת הערכה כ1000 ש”ח למטר רבוע. בחלק מהמקרים ניתן לטפל חשמלית עם עלות משתנה.  
5. שדות מגנטיים ברשת החשמלי המגיעים מחוץ למבנה לא ניתן למגן. בחלק מהמקרים ניתן ליזום שיפור או תיקון של חברת החשמל, אך הדבר לוקח זמן ולא מבוצע בכל מקרה. לכן יש לשים לב ולאתר את רמות השדה המגיעות מבחוץ. קחו בחשבון שלא ניתן יהיה לתקן ולהוריד רמות אלו.
6. לגבי זיהום חשמלי, רוב המקורות בבית שאתם מבקרים בו למטרת רכישה או השכרה הם הנורות החסכוניות וספקי כוח ממותגים. המקורות הללו פרוסים בכל הדירה ולא ניתן לנתקם מהרשת לפני הבדיקה. לכן סביר להניח כי בית שיש בו מקורות כאלה יראה רמות גבוהות, כאשר הוצאה של המקורות והתקנה של מסננים לזיהום חשמלי יפתרו את רוב הבעיה. ראיתי כבר בתים שהראו רמות מעל 1999GS ואחרי כמה שינויים פשוטים הראו רמות מתחת ל50GS. לכן אני ממליץ לא לפסול בתים על זיהום חשמלי גבוהה. כן לנסות להבין כמה זיהום יש ומה המקורות שלו. 

המלצות ודגשנים מיוחדים לרגישים לקרינה

רבים מהרגישים לקרינה שפונים אלי רוצים מיד לעבור בית לבית אחר נמוך קרינה. אני מזכיר כי למצוא בית שהוא אכן נמוך קרינה זה לא פשוט כל כך ומצריך דבר ראשון להיות בעל מד קרינה , להבין מהן רמות הקרינה שאתם יכולים לחיות איתן ואפשר שיהיה עדיין צורך במיגון מסוים. לכן לא מציע לקפוץ מיד ולברוח מהבית שלכם. נסו קודם להתאימו, לצמצם את החשיפה לקרינה בו וללמוד להשתמש במד הקרינה לפני שאתם יוצאים במסע של חיפוש בית נמוך קרינה. 

דגשים מיוחדים לרגישים לקרינה ולמקפידים

1. העדיפו בית פרטי על פני דירות מגורים. ככל שיש יותר שכנים יש יותר מקורות קרינה ויותר בעיות שיהיה צריך לזהות ולפטור.
2. יש לבדוק קרינה במרכז החדרים, במקומות שיהיו מיטות וכיסאות, לסרוק רצפה, תקרה, קירות וחלונות. 
3. כדאי שמד קרינה מסוג CORNET ED88TPLUS יראה בתוך הבית רמה אפסית של קרינת רדיו, נמוכה מ 0.0005 מילי וואט למטר רבוע.  ברחובות ליד כדאי רמה מתחת ל 0.02 מילי וואט למטר רבוע כדי שאפשר יהיה לעשות הליכות מחוץ לבית. 
4. כדאי שמד קרינה יראה רמה של תדר נמוך נמוכה מ2 מיליגאוס בשעות השיא (עדיף נמוך ככל הניתן, מומלץ פחות 1 בחדרי שינה).
5. שדה חשמלי נמוך מ10 וולט למטר, עדיף נמוך מ2. 
6. כמה שפחות רשתות WIFI באוויר.
   בדקו זיהום חשמלי, כדי לקבל מושג ראשוני. ככל זיהום חשמלי יטופל לאחר הכניסה.
7. כדאי שגם בחצר הרמות יהיו נמוכות ויאפשרו שהייה ללא הופעת תסמינים.
8. בדקו שדה מגנטי על צינורות המים וגם על עמודים בבית. שדה מוגבר יכול לרמז על בעיית הארקות. בעיה כזו ניתן לפתור אבל העלות היא בין כמה אלפי שקלים לכ20000 ש”ח, תלוי במורכבות הבעיה.
9. עובש, נושא כאוב. קשה למצוא בתים שאין בהם בכלל עובש. ביחוד כאשר מדובר בבתי קרקע בצפון הארץ. כמה שאני יודע (ואני לא מומחה בנושא) אין מד שיכול למדוד אם יש עובש או אין. לכן יש לוודא לפחות שאתם יודעים לטפל במה שאתם רואים. כל סימן , הקל שבקלים, של כניסת מים, רטיבות או עובש מצריך חשיבה מעמיקה וטיפול מיידי. כמו כן חשוב לבדוק עובש במזגנים ומייד אחרי (אפילו לפני הכניסה) לנקות את העובש מהמזגנים בניקוי עמוק עם חומרים לא מזיקים.
10. אחרי בדיקה ראשונית מבקשים למדוד שוב אם אפשר, או שמודדים מבחוץ. מקבלים החלטה על סמך “הכי פחות רע” או “הכי טוב שראינו” מתוך הרבה בתים.
11. בדקו אם אפשרי לישון כמה לילות במקום לפני הרכישה או ההשכרה.
12. קחו בחשבון שלפעמים צריך לראות 20 דירות-בדים כדי למצוא אחתאחד שיכולים להתאים לרגישים לקרינה. 
13. תיווך – אני מעדיף תמיד לקחת מתווך מקצועי, מוכר ומצויין שילווה אותי בתהליך. אני מסביר לו מה הדגשים שלי (בלי נוף, בית פרטי, מינימום קירות משותפים, מינימום שכנים, בצד הרחוב בלי החשמל, רחוק מאנטנות וכו) והוא עושה את הסינון הראשוני עבורי. בפעם האחרונה אפילו ציידתי אותו במד קרינה. נשקלו מעל 100 בתים. ראינו ביחד כ40 בתים, מתוכם 2 בתים היו טובים ואחד סביר. מתוך אלה בחרנו את האחד שלנו. 
14. חשוב לציין שלא ניתן למצוא בית שהכל בו טוב. לכן חשוב לבדוק מספר גדול של בתים. ללכת לראות ולמדוד כל מה שעל הנייר נראה בסדר.
    
    

אחרי הכניסה לבית חדש

אחרי שנכנסים ממשיכים לבדוק עד שמוצאים את כל הבעיות ומתפלים בהן.
אפשרי שהתהליך יהיה ארוך ומורכב. אם ניתקל בקשיים, נשאף להשמיש כל פעם חדר אחד וכך לאט לאט את כל הבית.

להתהליך הזה אני קורא “לשחרר את הבית” ואצל רגישים לקרינה הוא יכול לקחת אפילו שנים. אבל בסופו של דבר הבית יהפוך למתאים.