המשרד להגנת הסביבה התגייס להרגעת הציבור מהחששות מגידול החשיפה לקרינת רדיו-סלולר סביבתית ממאות אלפי אנטנות סלולריות ואחרות חדשות שיוצבו בקרבת בתי מגורים, בכל פינת רחוב, ועל כל עמודי תאורה, ומפני החשש מקורות קרינה נוספים שיותקנו ויפרסו כתוצאה מהגשמת חזונות הדור החמשי בסלולרי, חזון העיר חכמה וה IOT- האינטרנט של הדברים.
בכך ממלא המשרד את ייעודו כגוף מסייע למשרדי הממשלה שעסוקים במימוש חזונות אלו ועושה יד אחת עם המזהמים של קרינת רדיו.
המשרד מפרסם מצגת בה הוא מדגיש את החשיפה מציוד אישי , שאכן קיימת ואכן גבוהה אבל וולנטרית , מקומית בלבד, אשר תופסת פחות תדרים וביכולת המשתמש לצמצם אותה בשינוי הרגלים הדרגתי ופשוט יחסית.
בצד זאת נראית החשיפה לקרינה ממקורות סביבתיים זעירה (שלא ברור איך המשרד מבסס את הערכתו לגביהם, בהתבסס על כך ששיטות המדידה שלו לחשיפה זו לא נכונות ומדי הקרינה לא מתאימים מה שגורם להערכת חוסר במדידות הקרינה בכל רחבי הארץ) .
בשילוב הנתונים נוצר הרושם כי החשיפה הסביבתית זניחה ואפשר להגדיל אותה כאילו כדי לצמצם את החשיפה אישית. הציניות לא נגמרת כאן.
המשרד אפילו רותם את עקרון הזהירות המונעת כדי לפרוס עוד מקורות קרינה. למעשה אומר המשרד שבגלל שהקרינה מסוכנת יש לצמצמה על ידי עוד מקורות קרינה בסביבתנו. לא חמודים יש לצמצם את השימוש ואת התלות ברשת הסלולרי וליצור רשת סלולרית אחת ויחידה לשימוש בסיסי (לא להורדת סרטים ב3 שניות לסלולרי).
במציאות, החשיפה – גם האישית וגם הסביבתית – צפויה לעלות בגלל הגדלת התעבורה והחשיפה על מישור הזמן, על המישור הגאוגרפי, ועל מישור התדר. כל זה צפוי לקרות עם הגשמת חזונות הדור החמישי, העיר החכמה וה IOT.
בהמשך מנסה המשרד ליצור רושם כאילו התקן בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות בעולם. הוא מציג גרף של חלק מהמדינות (חלק מאוד מסוים בהן מקובל התקן של ICNIRP ושתי מדינות בהן מקובל תקן של ה FCC – ארה”ב ויפן – הגבוה אפילו יותר) ורק חמש מדינות בהן התקן נמוך יותר מישראל. הכותרת של הגרף היא “ספי חשיפה”. בעמודה של ישראל מצויין “הסף הסביבתי” שהוא 10% מהתקן של ICNIRP אבל למעשה הוא המלצה בלבד. בפועל התקן בארץ הוא התקן של ICNIRP, אשר דרך אגב מכונה בארץ “הסף הבריאותי” למרות שאין לו שום קשר לבריאות (ראו בהמשך). כך נוצרת האשליה כי התקן בישראל נמוך מאוד ומצבנו מצויין. אבל במצגת לא מצויין שלא מדובר על תקן בארץ אלא על המלצה שהיא 10% מהתקן של ICNIRP ובמקרה שעוברים אותה התקן של ICNIRP הוא קובע ולכן התקן בארץ הוא אותו דבר כמו כל המדינות שהושפעו על ידי התעשיה ובחרו בתקן של ICNIRP שמגן על התעשיה ולא על בני אדם.
כמו כן לא מצויין במצגת שהתקן של ICNIRP מבוסס על הנחת היסוד שאין השפעות ביולוגיות של קרינת רדיו , גם לא רפואיות, לא סרטן ולא כאבי ראש. מה כן לוקח בחשבון התקן של ICNIRP? רק חימום!
אז מה אפשר להבין? דבר אחד, שלא רק שהמשרד להגנת הסביבה הוא בעצם המשרד להגנת המזהמים, אלא שהוא בחר לעבוד על הציבור עד הסוף. הגיעה הזמן להפסיק את ההונאה הזו שמתקיימת כאן כבר שנים, כאילו בישראל התקן הוא נמוך מהתקן של ICNIRP וכאילו לתקן של ICNIRP יש איזו שהיא משמעות בריאותית.
לסיכום והסבר על התקנים ועל הדרך בה הם נקבעים ראו – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/emf-standards-h/
בהמשך מופיעים שקפים שמנסים להסביר כי השיפורים הטכנולוגיות בדור חמש יביאו בעצם לצמצם החשיפה (מה שלא התקיים אף פעם בעבר , תמיד כל שיפור מיתן לפרק זמן מצומצם את העלייה בחשיפה הסביבתית, עד שהתעבורה ומספר המקורות הגדילו את החשיפה כל הזמן) .
שקף בו מודגם כי זמן החשיפה יקטן (מהסלולרי שלכם, כי יקח פחות זמן להוריד סרט, למרות שאם תורידו למחשב חוטי לא תהיה חשיפה בכלל).
בשקף הבאה מנסה המשרד להראות שרמות החשיפה בדור חמש ירדו לעומת דורות קודמים. על השקף הזה אני יכול להגיד שלא רק שהמשרד מציג ניחוש כעובדה (לא פעם ראשונה) הוא גם טועה בהערכת המצב כיום. אומנם בדור 2 השידור מאוד חזק, בדור שלוש פחות אבל בדור רביעי , ברוב הארץ השידור יותר חזק משמעותית מדור שלוש לכן לא נכון לשים אותם ביחד כאילו השידור בכל הדורות הקודמים גבוהה באותה מידה. שוב מדובר בהטעיה.
את השקף הבא לא הבנתי, אולי ניסו במשרד להגנת המזהמים , או בחברות היעוץ שלהם להראות סיכום וחיבור של שני השקפים הקודמים ולהשלים את ההבטחה על הירידה בחשיפה הצפוייה בדור חמש (כאמור מבוסס על הטעיה וניחושים).
בשקף הבא מנסה ליצור המשרד רושם כאילו יפסקו השידורים לכל הכיוונים מאנטנות הסלולריות ויהיו רק שידורים לכיוון המשתמשים (בשקף נראה בדור חמש משתמש יחיד). ובכן כאן המשרד גם מטעה כי הרבה ברור לכולם כי דור חמש לא בא במקום אלא בנוסף לכל מה שכבר יש. וגם אם בשלב מסויים יותקנו אנטנות שמכווינות את הקרן רק , או בעיקר (בהנחה שהאנטנות הללו לא יסרקו את תא השטח כמה עשרות פעמים בשנייה ואז השידור יהיה לכל הכיוונים, ובהנחה שאין אכן מסוגלות להכווין קרן בעיקר לכיוון אחד), אל המשתמשים, עדיין האנטנות ה”ישנות” של דור 2, 3, ו4 ימשיכו לפעול שנים רבות. כך מה שנקבל יהיה קצת שונה מהתמונה המטעה שמצייר המשרד להגנת הסביבה, סליחה המשרד להגנת המזהמים.
בנוסף בשקף מראים כאילו בדור החדש של האנטנות יש רק משתמש אחד, בעוד בדורות קודמים היו יותר משתמשים. גם זה לא נכון, אולי אם יהיה רק משתמש אחד בסביבת האנטנה הכיוונית הקרינה ממנה תהיה בעיקר לכיוון המשתמש הזה, אבל בפועל יהיו עוד יותר משתמשים בדור חמש. לא רק סלולריים, גם שעוני יד, ציוד אישי אחר, תשתיות עיר חכמה, תשתיות נייחות שישתמשו בתקשורת סלולרית, רכבים חכמים ועוד. מספר הצרכנים צפוי לעלות בכמה סדרי גודל (כל סדר גודל זה פי 10) ולכן הקרינה והשידורים גם אם יוכוונו בעיקר אל המשתמשים יהיו צפופים הרבה יותר מאשר היום.
כמו כן גם אם מחר יפרקו את כל האנטנות של דור 4 ,2 ,ו 3 , האנטנות הסלולריות של דור חמש לא יהיו היחידות בשטח. כבר עתה פועלים כדי לפרוס עוד ועוד מוקדי שידור כחלק מתשתית העיר החכמה (למשל פנסי תאורה אלחוטיים) וחזון האינטרנט של הדברים. כך שגם מבחינה זו התמונה שמנסה לצייר המשרד מאוד מאוד אופטימית ולא מציאותית.
כדי להדגים את כוונתי ביצעתי כמה שינויים של השקף כדי להראות תמונה שלדעתי יותר קרובה למצב העתידי, בו כנראה יותר צרכנים, אבל בטוח לא פחות, והאנטנות המכוונות קרן לא יחליפו את האנטנות המקרינות לכל הגזרה אלא יבואו בנוסף.
אותן הבטחות נשמעו גם לפני הפריסה של דור שלוש וארבע. התוצאות מבחינתי היו עלייה במספר הנפגעים , בדור שלישי בין השאר גם אני נפגעתי, בפריסה של דור 4 נפגעו רבים נוספים.
מכאן עובר המשרד לתאר את השינויים הצפויים ברשת. מהשקף ניתן להבין כי כל תורן קיים יקבל גם אנטנות דור חמש בנוסף ולא במקום האנטנות הקיימות עליו היום, מה שכאמור יוסיף חשיפה על מישור התדר סביב התורן הקיים. בנוסף יותקנו עוד מוקדי שידור חדשים , כ30% ממה שקיים היום . על מוקדים אלו יותקנו אנטנות מהדורות הקודמים + אנטנות חדשות של דור חמש. כלומר יהיה גידול בחשיפה גם במישור הגאוגרפי.
בנוסף מדבר המשרד על פריסה תוך מבנית רחבה יותר , מה שיהפוך עוד מבנים למלכודות קרינה בלתי מייננת , אם תרצו תאי חשיפה מבוקרים למחצה (כמו במחקר ה NTP או רמזיני), שהיו בלתי נגישים לרגישים לקרינה .
בשקף הבא מסכם המשרד את המלצותיו. הוא ממליץ על שימוש ברשתות קוויות – עם זה אני כמובן מסכים. ממליץ על גידול כמות מוקדי השידור בסביבה העירונית – עם זה אני כמובן לא מסכים ואומר כי הדבר יגדיל את עומס החשיפה בערים. שיתוף רשתות סלולאריות – כאן מדובר בשיתוף אתרי שידור אבל לא ברשת אחת שתשרת את כל החברות (שאולי תביא לצמצום אמיתי ברמות החשיפה הסביבתית). פריסה תוך מבנית רחבה יותר , כאמור תאי חשיפה מקומים. דרך אגב, אם אתם מכורים לסלולריים, זה הדבר הנכון בשבילכם לעשות. התקינו תא סלולרי קטן (פמטוסל) בתוך הבית שלכם ותהנו מהקרינה, סליחה מהקליטה 24X7. ולבסוף פרישת מוקדי שידור באזורים שהם אין פרישה מספקת , כך שלא יהיה מקום בארץ בו הנפגעים וחיות הטבע יוכלו למצוא מקלט.
בשקפים הבאים מנסה המשרד לחזק את ההונאה כאילו הפיקוח בארץ אחרי רמות הקרינה ומוקדי השידור הדוק מאוד ומספק. המשרד שוכח לציין כי התקן בארץ הוא למעשה התקן של ICNIRP ושבדיקות הקרינה נעשות בצורה לא נכונה ועל ידי מדי קרינה איטיים שלא רואים ולא מודדים את כל שיאי הקרינה והפולסים המשודרים, ולכן התוצאות נראות נמוכות (בדוח הבדיקה נרשמות רמות הקרינה באחזורים של התקן של ICNIRP המכונה כזכור “הסף הבריאותי”) ויוצאות תמיד “תקינות”.
על הבעיות בשיטות המדידה ראו – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/problems-limitations-in-professional-tests/
שקופית הסיום של המצגת מספרת את הסיפור של המצגת ושל עבודת המשרד. בחסות חיוך ומבט כאילו מבין, בחסות תקן לא מגן ומדידות קרינה לא נכונות, בחסות כאילו הכרה (לא רשמית) ברגישות לקרינה ובחסות הכרה (לא רשמית) בסכנות הקרינה, תוך כדי שימוש בחצאי אמיתות, ניחושים ומידע מגמתי ולא מבוסס, נדחפת אג’נדה של הגדלת מספר מוקדי השידור, הקמת עוד אנטנות סלולריות, סיוע לחברות המזהמות, חוסר התנגדות להגדלת החשיפה, ואישור של כל תשתית וכל פריסה של טכנולוגיות אלחוטיות.
המצב היום הוא שהמדיניות והפעולות של משרדי הגנת הסביבה והבריאות מסייים ומקלות על המזהמים, ומגנים עליהם מכל התנגדות ולקחית אחריות. למעשה התנהגות משרד הגנת הסביבה והבריאות לא רק שמסייעות למזהמים לפגוע בבריאות הציבור אלא גם מפריעות להפחתת החשיפה ולהתקדמות בנושא שתביא שיפור .
למשרד להגנת הסביבה אני אומר:
אל תנסו להרגיע אותנו, אנחנו כבר מכירים את ההונאה שלכם, אנחנו כבר נפגענו ולנו לא עזרו התקנים שלכם ולא הבדיקות ולא הרגולציה שלכם.
הגנו עלנו, לא על המזהמים!
הכירו בפגיעה ובמגבלות שלנו ולא בצרכים של המזהמים!
ולסיכום, אין לפרוס טכנולוגיות אלחוטיות נוספות לפני הכרה בנזקי הקרינה הבלתי מייננת , הכרה בנפגעים ורגישים לקרינה, וקביעת תקנים נמוכים פי 10000 מהמצב הקיים היום.
המצגת
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/08032020/he/Moni_expo_presentation_Environmental_protection.pdf
תודה ל@Shirit Baum Ivry על הקישור
אתה בטח גם נגד חיסונים נכון ?
לא
אני נגד הרס הסביבה ובריאותם של אנשים החיים בה,
אני נגד מכבסות ירוקות שמשרתות את המזהמים,
אני נגד קידום, פריסה, והמשך שימוש בטכנולוגיות שמזיקות בריאותית,
אני בעד קדמה, טכנולוגיות שלא מזיקות לבריאות, חברה צודקת שמקירה בטעויות שלה ומכירה בנפגעים, חברה שמבוססת על מדע מתקדם ומעודכן ולא על דוגמות מדעיות-דתיות ממומנות ומשווקות על ידי גופים שבויים ומושפעים על ידי תעשיות מזוהמות.
תודה עמיר על המאמר המדוייק והאינפורמטיבי. אכן המשרד להגנת הסביבה ראוי להיקרא המשרד להגנת מזהמי הסביבה ומשרד הבריאות צריך להיקרא משרד החולי. לצערנו הרשויות ונבחרי הציבור מוכיחים פעם אחר פעם שטובת הציבור אינה מה שמנחה אותם.
תודה וברכות על פועלך.
עמיר, תודה רבה, פוסט מצוין.
תודה לך
מעריץ את קור הרוח שלך עמיר ויכולת הניתוח הלוגי הרגוע והשקט.
———————
—חלק מהטקסט נמחק בשל תוכן נאצה —————–
—-מבקש להגיב בכבוד.—————
שלום שיאן.
תודה על התגובה. בבקשה לשמור תגובות מכובדות וללא נאצה.
בברכה
עמיר