ראיתי בפיסבוק (או הידוע בכינויי זולל-תשומת-הלב) פוסט של חבר מהתיכון בו הוא משתף פוסט של משרד הבריאות. אני זוכר שהוא בחור חכם מאוד, התפלאתי איך הוא עדיין מאמין למשרד הבריאות בפרט או לממשלה בכלל, מה הוא ילד?
ושלא תבינו לא נכון, אני האמנתי, מאוד האמנתי, חשבתי שהם בעדי, בעדנו, באמת. הרבה שנים האמנתי , למרות שלאט לאט שמתילב שהם יותר דואגים לאינטרסים שהם לא טובת הציבור. חוסר האמון הלך וגדל ככל שריאיתי עוד ועוד סימנים לחוסר התאמה בין המדיניות לטובת הציבור (למשל בתחום האנרגיה, זיהום האויר, זיהום הסביבה, כלכלה, מיסוי ועוד).
השינוי הכי משמעותי אצלי היה אחרי שנפגעתי ממשהו שמשרדי הממשלה אמרו שהוא בטוח לחלוטין (היום הם טיפה יותר מסוייגים). אז הבנתי שכל מה שראיתי עד עכשיו הגיע אלי. אבל הייתי עדיין מאמין ואופטימי, באתי לשנות. התחלתי לעבוד מול גורמי הממשל, מומחי מדינה, בעלי תפקידים בכירים יותר ופחות, חברי כנסת, אפילו שרים, בניסיון לשנות את הקביעה ש’המשהו הזה’ הוא לא מזיק בריאותית ובניסיון למנוע עוד מקרי נזק ופגיעה כמו שקרו לי. היום אחרי יותר מ15 שנה של פעילות , אני כבר יוצא מנקודת הנחה שאי אפשר ולא נכון להאמין לממשל ולבעלי התפקידים. פשוט אי אפשר, זה אפילו ילדותי ולא מציעותי להאמין להם. פשוט לא מציאותי. אם הייתי עדיין מאמין להם, כנראה הייתי היום כבר מת, או לפחות לא מסוגל לכתוב שורות אלו.
אז בגלל שחשבתי שלהאמין לממשל זה כל כך בן 20 מצידו (התנסות קלה), הגבתי לו על הפוסט:
“אתה עוד מאמין למשרד הבריאות?”
הוא הגיב:
“כן. ואני גם מאמין שרצוי שהאנטנה הסלולרית תהיה לא רחוקה, כי אחרת הטלפון שלי יצטרך לצעוק חזק מאד (והוא יבשל אותי יותר מאשר האנטנה). כמובן רק במידה ואני רוצה שיהיה לי טלפון.”
נו מה שאני לא אגיב?
התגובה שלי הייתה מהירה וארוכה יחסית, ראיתי בזה הזדמנות לקידום שני נושאים בו זמנית וגם והוכחה שהוא באופן כללי טועה כאילו מצאתי את ה”סיבה”. בנוסף, אני חושב שרבים נתקלים בתגובות כאלה, ולכן אני חושב שזו הייתה הזדמנות להסביר (שוב) והזדמנות גם להביא את הטקסט לכם, כדי שתוכלו אולי, לקרא ואולי ללמוד ממנו.
“גלשת לנושא אחר.
אבל אם כבר בנושא אחר עשקינן, אענה, כי זו דוגמא נהדרת וגם הזדמנות לא רעה להסביר.
כמה שאני זוכר אתה בחור איטלגנטי , אז זה קצת מוזר , שאתה מאמין למשרדי הממשלה כשהם מספרים לך חצאי אמיתות, כמו למשל ש:
1. גם אם הטלפון שלך יקבל 100% קליטה, הקרינה שהוא יחשוף אותך אליו היא עדיין לא בריאה.
2. יש הבדלים במתאר השידור מהטלפון עצמו, גם בעוצמת השידור וגם בזמן השידור (מספר השידורים ומשכם בדקה) בין הדורות כך שטלפון בדור רביעי וחמישי ישדרו יותר חזק ויותר זמן בכל דקה, באותו שימוש ובאותם רמות קליטה, בהשוואה לטלפון דור שלישי.
3. בחשיפה לקרינת רדיו מאנטנה סלולרית הגוף נחשף להרבה יותר חלונות תדר מאשר בחשיפה לקרינה מאשר מסלולרי עצמו, כך שלא תמיד נכון להסתכל על עוצמות הקרינה עצמן במד מצרפי אלא נכון לשקלל אותם גם על ציר התדר וגם על ציר הזמן. בשני המקרים קרינה מאנטנה סלולרית יותר משמעותית-פעילה-צפוצפה-אקטיבית מאשר קרינה מטלפון באותה עוצמה.
4. כאשר האנטנה תהיה מול ביתך, נגיד כ50 מטר ממנו , בקו ראיה, גם אם הספקי השידור מכל אלמנט יהיו “רק” 15W ולא 20W , כמו שמציעים במשרד התקשורת ומגבים במשרד הגנת המזהמים ומשרד התחלואה, אז ברוב המקרים, הקרינה מהאנטנה, אם תמדד נכון,תהיה משמעותית הרבה יותר מהקרינה מהסלולרי שלך.
5. כאשר נפגעים מקרינה מהסלולרי ומהאנטנות מבינים שזו נבלה וזה טרפה. אני למשל, מאז שנפגעתי מהקרינה , הבנתי ששניהם מזיקים לי מאוד ולכן אני כבר לא משתמש בסלולרי ולא בציוד אלחוטי וגם משתדל לא לצאת מהבית ולא להחשף לקרינה מהאנטנות שמאפשרות לך ולשאר הציבור, המכור יותר והמכור פחות, להשתמש בטכנולוגיה מזיקה ופוגעת בריאותית בכולם.
6. אחרי שאתה נפגע ממשהו שהממשלה מכריזה עליו שוב ושוב כבסדר, אתה מבין שאי אפשר לסמוך על הממשלה.
7. כאשר אתה מסתובב בוועדות בכנסת , מדבר עם חברי כנסת, שרים, בעלי תפקידים בכירים במשרדים, לאט לאט אתה מבין שכמעט הכל מכור. ובדרך כלל זה מכור כדי שאפשר יהיה למכור למכורים כמוך עוד מוצר ממכר ולעשות על גב כולם המון המון כסף.
בדיוק כמו במקרה של הטיפול בקורונה.”
לכן כנראה שזה לא עניין של חוכמה, זה עיניין של פרספקטיבה, של מצפון, של הבנה מערכתית ושל באיזה צד של האמת אתה נמצא, זה שכבר נפגע או זה שעדיין מרוויח מהפעילות.
