בכתבה בYNET מספרים לנו על התקדמות בפיתוח צמיד המעקב לאזרחים שישדר ויקרין את סביבתו ויחוש שידורים אחרים של צמידים וסלולריים אחרים, וכך ידע בקרבת מי ומה הייתם. כמובן שהכתבה מנוסחת בצורה אוהדת את הרעיון, תוך כדי הבהרה כי הצמיד יהיה ראשות בלבד, "וולונטרי" וכי מדובר רק בניסוי. ככל שהזמן עובר, הדיסטופיה של מעקב דיגיטלי, רבוי חשיפה לקרינת רדיו לא בריאה, הופכת מחלום בלהות של רגישים לקרינה להיות מציאות.כרגע עדיין מדברים על "ראשות", "ניסוי" וכו.מחר זה יהיה חובה אם אתה רוצה להסתובב חופשי ברחוב, להיכנס למבנים או לקבל שירותים.אסור לתת לזה להפוך למציאות. מעבר לפגיעה הקשה בחופש האישי של כל אחד מאיתנו, פגיעה שלא תתוקן כנראה אף פעם, יש כאן עניין של חשיפה נוספת לקרינת רדיו. משדר קטן הצמוד לעור (למרות…
לטענת התובעים הקרינה מהמערכת הייתה חזקה מספיק כדי לשבש להם מערכות בקרה חקלאיות (אלקטרוניות וחשמליות) בשדות הסמוכים. אם הקרינה אכן עשתה את זה למערכות הבקרה והניהול של השדות, מעניין מה היא עשתה למערכות הבקרה והעצבים של החקלאים עצמם (שלא לדבר על החיילים המשרתים שם)? הגיע הזמן שהצבא ידרוש מהספקים שלו לצמצם את פליטת הקרינה מהמערכות הללו למינימום ולא להסתפק בעמידה בתקן מתירני או בקידוש המבצעיות.https://www.ynet.co.il/article/Hkp8cJVlw
הוסיפו I לשם של ICNIRP כדי לסמל את כך שהגוף הזה מגן על התעשיה המזהמת ולא על בריאות הציבור
מובא מהבלוג המצוין של חוקר הסרטן ד"ר לנרט הרדל - https://lennarthardellenglish.wordpress.com/2020/07/20/icnirp-guidelines-conflicts-of-interest-and-eu/ שני חברי הפרלמנט האירופי פרסמו מסמך בין 98 עמודים, ב 19 ליוני , בו הם מפרטים את ניגודי העניינים בגוף שקובע את התקנים האירופיים לקרינה בלתי מייננת ICNIRP (תקנים שנאכפים גם בארץ). כותרת המסמך: "The International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection: Conflicts of interest ,corporate capture and the push for 5G" המסמך נותן מבוא לנושא הקרינה, היסטוריה של ICNIRP ושל התקינה בתחום הקרינה הבלתי מייננת, דן בנושאים השנויים במחלוקת ונוקב במסקנות (כולל ניגודי עיניים ושירות שעושה ICNIRP לתעשיה). בהמשך מפרט על פני כ 45 עמודים את הרקע, תחום העיסוק, דעות מקצועיות בנושא הקרינה וניגודי העניינים של כל אחד מחברי ICNIRP. המסמך מסתיים בסדרה של שאלות נוקבות לICNIRP ולגוף נוסף…
חשש מקרינה של תשתית התקשורת בעת סגר שני. הפתרון המוצא = עוד קרינה. הפתרון הנכון = שיפור ופריסה של רשתות תקשורת חוטיות-וקוויות וסגירת רשת סלולר דור שני.
מדריך התמודדות עם מוני מים אלחוטיים לרגישים לקרינה
פרסום לרגל יום המודעות הבן לאומי לרגישות לקרינה 2020, מאמר המסביר מהיא רגישות לקרינה, איך מאבחנים, איך מתמודדים ואין משתקמים.
סיכום דיו בנוגע לדור חמש 11/06/2020
משרד התקשורת מינה בעל תפקיד לעזור לחברות הסלולרי מול התנגדויות להקמת אנטנות סלולריות נוספות בתוך הערים. הטיעון הוא כי צריך להזדרז לפי הגל השני בקורונה , וכי בגל הראשון נרשמו בעיות של הרשת בהספקת השירותים כי יותר אנשים השתמשו (כולל דרך אגב פעילים של כאילו נגד דור חמישי שפרסמו סרטונים ופוסטים מהסלולרי בכל רשת חברתית אפשרית) בסלולרי בתוך ביתם. השימוש בקורונה כדי לקדם את הנושא הזה הוא ציני. כמו כן בקורונה נמצאים בסגר. הסגר הוא בבית ובבית אפשר להתקין טלפון קווי , אינטרנט קווי ולא צריך להשתמש בסלולרי. סלולרי נועד לשימוש מחוץ לבית. בגלל זה מכנים אותו "נייד". מי שמכור ורוצה לגלוש גם מהשירותים וגם מחדר השינה שיתקין לעצמו אנטנה סלולרית זעירה (מגבר) בתוך הבית , יהנה מהקליטה=קרינה ויפסיק לזהם…
המשרד להגנת הסביבה התגייס להרגעת הציבור מהחששות מגידול החשיפה לקרינת רדיו-סלולר סביבתית ממאות אלפי אנטנות סלולריות ואחרות חדשות שיוצבו בקרבת בתי מגורים, בכל פינת רחוב, ועל כל עמודי תאורה, ומפני החשש מקורות קרינה נוספים שיותקנו ויפרסו כתוצאה מהגשמת חזונות הדור החמשי בסלולרי, חזון העיר חכמה וה IOT- האינטרנט של הדברים. בכך ממלא המשרד את ייעודו כגוף מסייע למשרדי הממשלה שעסוקים במימוש חזונות אלו ועושה יד אחת עם המזהמים של קרינת רדיו. המשרד מפרסם מצגת בה הוא מדגיש את החשיפה מציוד אישי , שאכן קיימת ואכן גבוהה אבל וולנטרית , מקומית בלבד, אשר תופסת פחות תדרים וביכולת המשתמש לצמצם אותה בשינוי הרגלים הדרגתי ופשוט יחסית. צילום מסך מתוך המצגת בצד זאת נראית החשיפה לקרינה ממקורות סביבתיים זעירה (שלא ברור איך המשרד…
גלובס ממשיכים בסיקור מגמתי של המחאה נגד דור חמש
