כנס מומחים פבר’ 2020 – הרצאתו של פרופ’ רוני זגר “סיגנלים בתאים בתגובה לקרינת רדיו”

פרופ’ רוני זגר הינו מרצה וחוקר במכון ויצמן והוביל מספר מחקרים בנושא השפעות קרינת רדיו ושדות מגנטיים על מערכות ותקשורת בתאים, בניהם את המחקר של המפורסם עם ד”ר יוסי פרידמן שמצא את ההשפעה של קרינת רדיו על מנגנוני תקשורת בין תאים, בתוך התאים, וכן יצירה של רדיקלים חופשיים (בשנת 2007) .

בהרצאתו סוקר פרופ’ זגר את ממצאי המחקרים שהוביל בתחום.

קישור להרצאה – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10184:radio-frequency-electromagnetic-field&Itemid=560

נקודות עיקריות מהרצאותו:

  1. בתא בגוף האדם יש כ 8000 סטימולציות שונות שהתאים יודעים להגיב אליהם. יש מספר דומה של רצפטורים וסנסורים על מעטפות התא, יש כ25 דרכים להכנסה של הסיגנלים לתוך התא, וכ 8000 תוצאות שונות לכל הסטימולציות הללו.
  2. יש אפקט הגברה חזק. הסיגנל מחוץ לתא יכול להיות מאוד חלש (למשל מולקולה אחת של הורמון), אבל כאשר חוללה תגובה בתוך התא היא יכולה להיות פי 10 בחזקת 8 גבוהה יותר מהגורם שחולל אותה.
  3. כאשר יש שיבוש באיזה שהוא מסלול של סיגנל או עיבוד שלו יש פתולוגיה (מחלה).
  4. בנוסף ההשפעה היא מוגבלת בזמן ומשתנה בזמן.
  5. לכן, כאשר יש השפעה הכי קטנה של הקרינה על מהסלולים הללו יכולה להיות השפעה גדולה מאוד בתוך התא. לא תמיד מייד, ולא לעורך זמן (צריך למדוד בזמן הנכון, או למדוד בכמה זמנים שונים כדי להבין מתי ההשפעה מתרחשת).
  6. במחקריו התרכז בארבע מסלולים כאלה ובהשפעת הקרינה עליהם.
  7. בשנות ה90 פיתחה המעבדה סט של כלים לבדוק את ההשפעה על מסלולים אלו בתוך תאים.
  8. המחקר הראשון בנושא היה מחקרו של ד”ר יוסי פרידמן שמצא כי קרינת רדיו השפיעה על כמה מסלולרי תקשורת וכן גרמה לעודף ברדיקלים חופשיים בתא.
  9. ההשפעה החלה החל מ 0.005mW/cm2 שהם 5 מיקרו-וואט לס”ר רבוע (אחרי 5-10 דקות של חשיפה). ב0.11mW/cm2 הייתה כבר תגובה משמעותית.
  10. בתאים שנבדקו לא היו השפעות על שניים מהמסלולים האחרים. מה שמוכיח שלא היה אפקט תרמי (אם היה זה אפקט תרמי , כל המסלולרים היו פעילים).
  11. על ממצאי המחקר חזרו כבר לפחות 11 מחקרים דומים.
  12. 37 פרוטאינים יוצרו בגרעין התא כתוצאה מהשינוי בסיגנל (על פי מחקר שביצע דריוס).
  13. מחקר המשך של הקבוצה בדק האם יש השפעה דומה גם של קרינה בתדרים נמוכים מאוד (שדה מגנטי, 50HZ). נבדקו 12 סוגי תאים ובכולם הייתה השפעה מסוימת. בחלקם הייתה השפעה גדולה, בחלקם קטנה יותר. ההשפעה החלה החל מ 0.5 מיקרו טסלה (הייתה תגובה גם ברמות נמוכות יותר).
  14. מחקרים אחרים מראים מסלולים נוספים, ונשאלת השאלה מה היא האנטנה, מהוא הגורם ש”קולט” את הקרינה.
  15. התגלית הייתה שהאנטנה הוא NADH OXIDASE.
  16. הגורם (והתוצאה) הוא רדיקלים חופשיים (מה שמתחיל את התגובה הוא מולקולה מחומצנת של NADH, והתוצאה היא יצור מוגבר של רדיקלים חופשיים בתוך התא). יש ספרות רבה שמראה כי אחת התוצאות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת היא עודף ברדיקלים חופשיים.
  17. אותו מכניזם מתקיים גם בקרינת רדיו וגם בשדה מגנטי בתדר נמוך.
  18. אפשרי שיש עוד ערוצים בהם יש הפעלה של ערוצי התקשורת ושיבוש פעולת התא (למשל VGCC של מרטין פל 2014).
מסלול ההשפעה של קרינה דרך NADH OXIDASE על ERK.

Amir Borenstein

מנהל האתר

כתיבת תגובה