‘קרינת רדיו סלולר אלחוטי’

מהי קרינת רדיו , בקצרה

קישור – https://youtu.be/fwjPbXSZVDI

RF/MW – “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו” או “קרינה סלולרית” או “קרינה אלחוטית” או “קרינה בלתי מייננת בתדר גבוה” (אני משתמש בדרך במינוח ‘קרינת רדיו סלולר אלחוטי’ משום שלרוב האנשים שאינם מקצועיים בתחום קל לשייך את הקרינה למוצרים מהם היא בדרך כלל נפלטת). שמות רבים לאותו דבר (פחות או יותר). השם המקובל ביותר מקצועית הוא “קרינת רדיו” או Radio Frequencies Radiation באנגלית. בקיצור RF. באופן כללי ניתן להתייחס לקרינה זו כשדות אלקטרומגנטיים בתדרים שבין 100KHz (קילוהרץ) ו 300GHz (ג’יגה הרץ). קרינה זו נפלטת מכל מכשיר אלקטרוני או תשתית המשמשים לשידור ומשמשים בטכנולוגיות הבאות: מכ”מ, שידורי רדיו וטלוויזיה, סלולרי, WIFI, תקשורת מחשבים אלחוטיים, BLUETOOTH, תקשורת לוויינים, טלפונים אלחוטיים, מערכות קשר אלחוטיות, מערכות תקשורת נקודה לנקודה ועוד. מכיוון שרוב מקורות שידור אלו נועדו להיות למרחק של לפחות 10 מטרים (במקרה של בלוטות’ שנחשב לשידור בעוצמה נמוכה) אין למעשה מרחקי ביטחון מציוד זה. ניתן להשתמש במדי קרינה ביתיים ומהירים (מד איטי כמו של מודדים מוסמכים בדרך כלל לא יזהה את הקרינה מציוד ביתי) כדי לאתר את מקורות הקרינה בבית, להבין מה משדר ומתי, ולאתר חדירות קרינה מהחוץ אל הפנים. אז ניתן לצמצם את החשיפה לקרינה זו על ידי צמצום השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי ביתי ומעבר לציוד חוטי-קווי, ובמקרה של כניסת קרינה מתשתית אלחוטית וסלולרית אל הבית ניתן להשתמש במיגון קרינת רדיו.

מאפיינים ורכיבים של שידור

ברוב המוצרים והתשתיות שמפיצים ‘קרינת רדיו סלולר אלחוטי’ יש שני רכיבים עיקריים:
המשדר, בעל הספק מוצא מסוים הנמדד בוואטים.
האנטנה, המחוברת אל מוצא המשדר ויוצאת לפרוס את השידור במרחב. לאנטנה יהיה בדרך כלל שבח, כלומר סוג של הגבר שנגזר מהתכונות הפיזיות שלה. היא תגביר את השידור בכיוונים מסוימים על חשבון כיוונים אחרים.
במוצא האנטנה מתפתח הגל המשודר. עוצמת הגל היא למעשה עוצמת הקרינה והיא נמדדת בדרך כלל ביחידות המתארות התפזרות ההספק על יחידת שטח (למשל מיקרו וואט לסנטימטר רבוע). עוצמת הקרינה יורדת ככל שמתרחקים מהמשדר. אבל גם יכולה להיות גבוהה יחסית אם צמודים למשדר גם אם זעיר. לגל זה יהיה תדר (תדר גל הנושא) מסויים. על הגל תורכב בצורה כל שהיא (אנלוגית או דיגיטאלית) האינפורמציה שירצו להעביר.

בתקשורת אלחוטית דיגיטאלית אפשרי שידור בפולסים, בו יהיה שידור רק בחלק מכל שנייה ולא בצורה רציפה (רציפה כמו ב FM או AM) . אחוז מהשנייה שיש שידור נקרא DUTY CYCLE. אותות שידור מאנטנה סלולריות הם בדרך כלל בDUTY CYCLE בין 20% ל 80% מכל שנייה. מסלולרי בין 1% ל50%, מראוטר אלחוטי בין 2% ל 20% בדרך כלל. כדי למדוד אות בDUTY CYCLE נמוך דרוש מד קרינה מהיר מאוד המסוגל “לתפוס” מספיק פולסים כדי לאפשר מדידה מייצגת של האות (רוב מדי הקרינה המקצועיים איטיים מאוד ולא מסוגלים למדוד אותות בDUTY CYCLE נמוך).

תדרים של “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו”

~100KHz – ~300 GHz

יחידות מדידה של “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו”

• uW/cm2 – מיקרו וואט לסנטימטר רבוע
• mW/m2 – מילי וואט למטר רבוע
• 1uW/cm2 = 10mW/m2
• V/m – רכיב השדה החשמלי בלבד

סוגים כלליים של מקורות  קרינת רדיו סלולר אלחוטי

• שידורי רדיו, טלוויזיה
• תקשורת אלחוטית
•  WIFI 
• טלפון סלולרי מכל הדורות (2,3,4,5)
• Bluetooth
• טלפונים אלחוטיים
• מחשבים וטאבלטים אלחוטיים
• ראוטרים אלחוטיים ונקודות גישה
• אנטנות סלולריות מכל הדורות (2,3,4,5)
• מוני חשמל ומים אלחוטיים ומקרינים
• פירוט מקורות קרינה בתדר גבוה

מאפיינים של  “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו”

• יחסית כיוונית ונעה למרחקים גדולים יחסית
• מדידה – מורכב וקשה למדוד יחסית. מצריך מד קרינה מהיר המודד את הקרינה אלפי פעמים בשנייה ומראה את השיא שהיה בפרק זמן מדוד.
  ה CORNET ED88TPLUS מסוגל למדוד קרינה זו במצב RF
• צמצום חשיפה – מציוד ביתי ואישי, על ידי הפסקת השידורים, הורדת העוצמה שלהם, צמצום זמן השידור, הרחקתם והתרחקות מהם. מתשתיות וקרינה סביבתית על ידי מיגון.
• מיגון – קל לעצור (יחסית לתדר נמוך, ככל שהתדר יותר גבוה קל יותר לעצור ולמגן) ראו –
  https://www.norad4u.co.il/emr-protection-h/rf-protection-h/
  
• שידור אנלוגי מאופיין בשידור כל חלקיקי השנייה. שידור דיגיטלי מאופיין בשידור עשרות אלפי פולסים קצרים בשנייה. שידור דיגיטלי ביתי ואישי הוא בDUTY CYCLE נמוך בדרך כלל. שידור דיגיטלי סביבתי הוא בדרך כלל בDUTY CYCLE גבוה.

שמות נוספים של “קרינת מיקרוגל” או “קרינת רדיו”

• קרינת רדיו
• קרינה סלולרית
• קרינת מיקרו
• קרינת מיקרוגל
• קרינה אלחוטית
• שדה בתדר גבוה ועוד.

תקני בטיחות

• SAR עבור ציוד סלולרי וציוד אלחוטי אישי
• ICNIRP עבור אנטנות , בין השאר אנטנות סלולריות
• גם SAR וגם ICNIRP מבוססים על הנחת היסוד כי ההשפעה היחידה של קרינת רדיו על מערכות ביולוגיות היא חימום(מה שהוכח כבר כלא נכון).
• גם SAR וגם ICNIRP הם תקנים גבוהים ולא מגנים ביולוגית או בריאותית מהשפעות ארוכות זמן של החשיפה לקרינת רדיו.
• קראו עוד על תקני בטיחות לקרינת רדיו במאמר תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה

מדע ומחקרים 

• מחקרים מראים השפעות ביולוגיות, נזקים ותחלואה גבוהה יותר בעת חשיפה החל מרמות חשיפה של 0.003uW/cm2 (מיקרווואט לסמ”ר) שהן 0.03UW/m2 (על פי דוח ביואנישיאיב 2012). על המדע בנושא קראו במאמר קרינה, מחקרים ומדע, רשימת מחקרים במאמר רשימת מחקרים על קרינה בלתי מייננת.
• הוועדה הבין לאומית לחקר הסרטן (IARC) הכריזה בשנת 2011 כי קרינת רדיו היא  “מסרטן אפשרי בבני אדם”

קרינה מרשת החשמל

סרטון הסבר על שדה מגנטי וחשמלי מרשת החשמל (קרינה בתדר נמוך) “ללא קרינה בשבילך” – https://youtu.be/HGf_2sWVO30

ELF – קרינה מרשת החשמל (שדות מגנטיים וחשמלים בתדר נמוך) או “קרינה בלתי מייננת בתדר נמוך”

 קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד, בדרך כלל סביב 50 הרץ הנפלטת מכל מוליך שזורם בו זרם חשמלי, כגון שנאים, קווי מתח, מכשירי חשמל, מנועים וכיוצא באלה. עוצמת הקרינה יורדת משמעותית (בדרך כלל) במרחק של כמה מטרים, אך קשה ויקר מאוד לחסום אותה. לכן הדבר הנכון הוא להשתמש במד הקרינה הביתי כדי למצוא ולשמור מרחקי ביטחון מציוד פולט שדות אלו. מכשירי חשמל ניתן לניתוק מרשת החשמל של המכשיר בגמר שימוש ובכך להפסיק את הפליטה מהם. מיגון אפשרי רק במצבים של שדה מגנטי בתדר נמוך מארונות חשמל או במקרים מסוימים (בעיקר עבור רגישים לקרינה) ציוד חשמלי ואלקטרוני מפני השדה החשמלי (בתדרים נמוכים ותדרי ביניים). לא ניתן למגן כאשר השדה המגנטי מגיע מקווי חשמל ברחוב.ישנם שני סוגים של שדות בתדרים נמוכים: שדה חשמלי ושדה מגנטי.

שדה חשמלי

רכיב אחד של הקרינה האלקטרומגנטית. מתקיים כאשר יש הפרש מתחים (פוטנציאל חשמלי) בין שתי נקודות במרחב. בין שתי נקודות אלו מתפתח ומתקיים שדה חשמלי.   http://he.wikipedia.org/wiki/שדה_חשמלי

שדה מגנטי

רכיב שני של הקרינה האלקטרומגנטית. מתקיים כאשר זרם חשמלי עושה דרכו במוליך חשמלי. סביב המוליך מתפתח שדה מגנטי. 
http://he.wikipedia.org/wiki/שדה_מגנטי

תדרים של קרינה בתדר נמוך מאוד

• 0-300 Hz (לפעמים יתיחסו גם לתדרים של עד 10000Hz כנמוכים).
• רוב הקרינה תהיה בתדרים סביב ~50  או 60  Hz, הם תדרי רשת החשמל
• תדרי ביניים נחשבים לתדרים בין 600Hz ועד 100KHz (לפעמים אף יותר).

יחידות מדידה של קרינה בתדר נמוך מאוד

• לשדה מגנטי – מילי-גאוס mG (ישראל ואירופה), מיקרו טסלה uT  (ארה”ב וצפון אמריקה), המרה 10 מיליגאוס = 1 מיקרו טסלה
• שדה חשמלי – וולט למטר V/m 

סוגים של מקורות קרינה בתדר נמוך מאוד

• כל כבל חשמלי בו זורם זרם חשמלי
• מתקנים של חברת חשמל
• כל מכשיר חשמלי 
• פירוט מקורות קרינה בתדר נמוך
  

מאפיינים של קרינה בתדר נמוך מאוד

• דועכת מהר יחסית. ברוב המקרים מציוד ביתי קטן מרחק הביטחון הוא נמוך ממטר. מציוד משמעותי יותר 2 מטר. מתשתיות חשמל ברחוב בין 5 ל20 מטר.
• מדידה – קל למדוד. מספיק מד איטי.
  ה CORNET ED88TPLUS מסוגל למדוד שדה מגנטי במצבים LF30 וLF600 , ושדה חשמלי במצב EFIELD
• השדה החשמלי נעצר בכל חומר מוליך חשמלית, למשל קירות בלוקים או בטון.
• את השדה המגנטי קשה לעצור ולמגן .
  מיגון מוגבל למקרים של ארונות חשמל, חדרי שנאים, או מכונות.
  ראו – https://www.norad4u.co.il/emr-protection-h/elf-protection-h/
• צמצום חשיפה על ידי צמצום מספק המקורות, התרחקות והרחקה, ניתוק מהספקת החשמל.
• מתייחסים בדרך כלל יותר לשדה המגנטי ופחות לחשמלי.

שמות נוספים של קרינה בתדר נמוך מאוד

•  קרינה מרשת החשמל
•  קרינה חשמלית
•  שדה בתדר נמוך
•  (Extreme Low Frequency (ELF

תקני בטיחות לקרינה מרשת החשמל

• מבוססים על התקן הגבוהה והלא מגן של ICNIRP אשר מאפשר חשיפה קצרת זמן ל2000 מיליגאוס לשדה מגנטי ו5000 וולט למטר לשדה חשמלי..
• בארץ מקובל להתייחס לממוצע של 2mG כסף סביר. 
• ההמלצה שלי לשדה מגנטי: “כמה שפחות” כאשר 2 מיליגאוס רגעי כבר דורש פעולות צמצום. 
• ההמלצה שלי לשדה חשמלי: מתחת ל10 וולט למטר זה סביר, כמובן עדיף כמה שפחות. 
• קראו עוד במאמר באתר – תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה

מחקרים ומדע בנוגע לקרינה מרשת החשמל

• מחקרים מראים על השפעות ביולוגיות ויותר תחלואה בבני אדם החל מ1 מיליגאוס,
  ראו גם https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/elf-studies/
• הסוכנות הבין לאומי לחקר הסרטן (IARC) הכריזה על שדה מגנטי בתדר נמוך כמסרטן אפשרי בבני אדם בשנת 2001.
• לגבי שדה חשמלי יש פחות מידע.

זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך)

סרטון הסבר קצר על זיהום חשמלי

מהו זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך) ?

זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך) הוא למעשה רעש בתדר בינוני (100- 100000KHz) העושה דרכו על חוטי החשמל בתוך הבית ואשר מקורו במכשירים אלקטרוניים, ספקי כוח אלקטרוניים, נורות פלורסנט קומפקטיות, ציוד שידור RF ביתי, וממקורות חיצוניים. הרעש הזה נישא על כל חוטי החשמל בבית, ובגלל שהתדירות כאן גבוהה יחסית (לתדרי רשת החשמל) השדות המגנטיים והחשמליים שנוצרים על ידי זרמים אלו מגיעים למרכז החדרים בבית, וניתן למדוד אותם גם במרחק של שני מטרים מהקירות ובמרכז החדר (וזאת בהשוואה לשדות מגנטיים בתדר נמוך שניתן למדוד במרחקים קטנים בהרבה מהקיר, בדרך כלל לא יותר מחצי מטר). 

הטיפול בזיהום חשמלי הוא בעדיפות אחרי טיפול בקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי , ושדות מגנטים וחשמליים מרשת החשמל.

מה יוצר זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך) ?

זיהום זה  נוצר מפעולתם של מכשירי חשמל ואלקטרוניקה שהם צרכני זרם לא ליניאריים הצורכים את זרם החשמל במתקפיםפולסים ולא באופן רציף. מוצרים כגון ספקי כוח ממותגים, מחשבים, דימרים (עמעם) לתאורה, מנורות פלורסנט קומפקטיות, מנועי צעד-צעד, מכשירי אלקטרוניקה ועוד.
העברת רשת מחשבים על גבי רשת החשמל הביתית (במקום שימוש ברשת מחשבים חוטית) תביא ליצירת  עוד זיהום על גבי רשת החשמל הביתית. במקרים מסוימים שידור קרינת רדיו בסמוך לקווי מתח גבוה או קווי חשמל ביתיים תגרום להופעת זיהום על חוטי החשמל הביתיים. 
גם התקנת אנטנות סלולריות על גבי ובסמוך לקווי מתח גבוה, והעברת תקשורת אינטרנט על גבי קווי החשמל הציבוריים תורמת להופעת רעש נוסף הרוכב על גבי תדר הרשת והוא למעשה זיהום נוסף . רעש זה נכנס לבתי התושבים על גבי רשת החשמל.

סרטון – מדידת זיהום חשמלי מנורות חסכוניות

השפעות בריאותיות של הזיהום החשמלי

זיהום זה גורם להופעה והחמרה של תסמינים למחלות רבות בעיקר מחלות נירולוגיות ורגישות לקרינה.
סרטון – השפעות בריאותיות של זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך)

דרכים  לצמצום יצירת הזיהום החשמלי

כדי לצמצם היווצרות של הזיהום יש לעשות שימוש מושכל במכשירים היוצרים אותו. ניתוק מכשיר חשמלי היוצר  זיהום משקע החשמל, בתום השימוש, יביא לצמצום הזיהום ברשת החשמל בבית. 

כמו כן, החלפת מקורות של הזיהום החשמלי, כגון נורות פלורוסנט קומפקטיות אשר יוחלפו בנורות ליבון, ודימרים (עמעמים) לתאורה אשר יוחלפו במפסקים רגילים, צעדים אלו יביאו לצמצום מאוד משמעותי של רמות הזיהום החשמלי (חשמל מלוכלך)  בבית.

בתמונה – ניתוק מקורות של  צרכני חשמל שיכולים ליצור זיהום על ידי שימוש ברב שקע עם מפסק כפול

מדידת הזיהום החשמלי

מדידה של  הזיהום על רשת החשמלי אפשרית על ידי חיבור סקופ לרשת החשמל ושימוש ב HIGHLOW PASS FILTER. בצורה זו ניתן להפריד בין רכיב התדר הנמוך של החשמל לבין רכיב הרעש בתדר הגבוה ולמדוד אותו (את התדר המאפיין ואת האמפליטודה). היתרון בשימוש בסקופ הוא שניתן יהיה לראות את הגל החשמלי ולפעמים ניתן לזהות על ידי צורת הגל, האמפליטודה והתדר את מקור הזיהום . החיסרון בשיטה זו היא שבדרך כלל סקופים אינם זולים ואינם פשוטים להפעלה.דרך שנייה למדידה של הזיהום היא על-ידי מד יעודי אשר מציג יחידות מספריות שהן שיכלול של תדר הרעש ועצמתו. היתרון בדרך מדידה זו הוא שמד הזיהום המיוחד זול הרבה יותר מסקופ, והשימוש בו פשוט וקל (והרבה יותר בטוח חשמלית). 

סינון וניקוי הבית מהזיהום החשמלי

לאחר ביצוע צעדים לצמצום הזיהום, על ידי זיהוי והוצאת המקורות, ניתן וכדאי לסנן ולנקות את שאריות הזיהום מרשת החשמל הביתית על ידי שימוש במסננים מיוחדים. מסננים אלו מרתקים את רכיב הרעש לאפס החשמלי ובכך מבטלים אותו. המסננים נראים כמו ריבוע מפלטיק שמחברים לשקע החשמל בפשטות. למסנן אפשר לחבר צרכן חשמל נוסף אבל אני מציע שלא לעשות זאת כדי לשמור על תפקודו של המסנן לאורך זמן רב ככל הניתן. מספיק שהמסנן מחובר לקו החשמל , והוא כבר מסנן את הזיהום. ניתן ורצוי למדוד את רמות הזיהום החשמלי (חשמל מלוכלך)  לפני ואחרי התקנת המסננים. התקנת המסננים פשוטה וקלה. כדי לסנן זיהום  מבית ממוצע בין 100 מטר רבוע, יש צורך ב5- 15 מסננים. מכיוון שעלות של כמות גדולה כזו של מסננים היא משמעותית מומלץ להתחיל בהוצאה וניתוק של מקורות הזיהום ורק אחר כך למדוד ולהתקין פילטרים. 

בתמונה – מסנן  זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך) קישור – פילטרים ל זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך) מתוך הפרק “הגנה מקרינה בתדר נמוך”

ביצוע בדיקת לרמת הזיהום חשמלי ומציאת מקורות הזיהום

אנחנו ממליצים לבצע את בדיקת הזיהום החשמלי בעצמכם, על ידי שימוש במד מיוחד. תוך כדי הבדיקה יש לאתר מקורות של זיהום חשמלי ולהחליפם בכאלה המזהמים פחות. את המסננים יש להתקין תוך שמירת מרחק ביטחון של לפחות 1 מטר מכל אדם (בשהייה ארוכת זמן) ואף יותר רחוק במקרה של רגישות לקרינה.

הזמנת מסננים ומד מיוחד

בהתאם לגודל הדירה, מורכבות מערכת החשמל, וריבוי המקורות לחשמל מלולכך כל דירה צריכה מספר שונה של פילטרים. לפני התקנה של הפילטרים יש לבדוק את רמת החשמל המלוכלך ואז להוסיף פילטרים עד שהרמה תהיה נמוכה מ 50, רצוי אף נמוכה מ 25. היבואן מוכר בדרך כלל סטים שלמים של 12 פילטרים. מתוך הבנה כי לא כולם צרכים 12 פילטרים ומתוך הבנה כי לא כל הלקוחות יכולים לעמוד בהוצאה כזו הגענו להסדר עם היבואן בו יתאפשר לנו למכור 5 פילטרים (ראו בהמשך).

התקנת הפילטרים

ההתקנה של הפילטרים בשקעים או בארון החשמל צריך להיות מבוצעת מבחינה חשמלית, במקביל ולא בטור למעגל החשמלי. בשקע על הפילטר עצמו אני ממליץ לא להשתמש כדי לשמור על השלמות המכנית של הפילטר. זאת למרות שמבחינה חשמלית הפילטר מסוגל להעביר עד 16A דרך החיבור בשקע שלו. כאשר הפילטר מחובר במקביל למעגל חשמלי ולא מחובר דרכו שום צרכן, הוא יכול להיות מחובר במקביל למעגלים גדולים כקטנים.

שמירת מרחקי ביטחון מהפילטרים

מסננים לניקוי חשמל מלוכלך (או זיהום חשמלי) פולטים שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך. מכל פילטר יש לשמור על מרחק בטחון של 50 ס”מ. לרגישים לקרינה אנחנו ממליצים לשמור על מרחק ביטחון של מטר אחד ולנסות בהתחלה פילטר יחיד או מספר פילטרים בודדים לפני רכישה של מספר פלטרים גדול.

רגישים לקרינה עלולים להגיב לפילטרים עצמם

כאמור, הפילטרים עצמם יוצרים שדה מגנטי וחשמלי ולכן אפשרי שרגישים לקרינה יגיבו לשדות הללו, או לשינוי באות החשמל בבית בגלל השימוש בפילטרים. במקרה הראשון יש לוודא מרחקי ביטחון של בים 1 ל2 מטר מכל פילטר.
אם הרגישות קשה במיוחד יש להשתדל לא להתקין פילטרים בחדרים או איזורים בהם האדם הרגיש שוהה. ניתן להתקין גם פילטרים בצמוד לארון החשמל שברוב המקרים נמצא במקום מרוחק יחסי מאזורים בהם שוהים אנשים בבית.
אם הרגישות היא לשינוי בסיגנל החשמלי, מה שמומלץ לעשות הוא לשים יותר דגש על מציאת והוצאת מקורות זיהום חשמלי מהבית.

התקנה של פילטרים בצמוד לארון החשמל תאפשר ניקוי של סיגנל החשמל בכניסה אל הבית. אם הארון אכן נמצא במקום מרוחק יחסית בבית, התקנה של פילטרים בצמוד אליו יכולה במקרים אלו להביא להגדלת מרחקי הביטחון מהם.
ההתקנה צריכה להיעשות על ידי חשמלאי מוסמך. עליו להתקין בצמוד לארון החשמל מספק שקעים עבור כל פאזה. בשקאים אלו ניתן יהיה להתקין פילטרים של זיהום חשמלי.

התקנה של פילטרים בצמוד לארון החשמל

התקנה של פילטרים מחוץ לבית

במקרים קשים במיוחד של רגישים לקרינה, יכול חשמלאי מוסמך להתקין כמה פילטרים של זיהום חשמלי בתוך קופסא אטומה למים, לחבר את הקופסה למערכת החשמל על ידי שימוש בכבל מתאים ארוך, ולקבע אותה מחוץ לבית, למשל בחצר.

חשיבות צמצום הזיהום החשמלי לפני ההתקנה

כאמור שלב מקדים להתקנה של הפילטרים הוא מציאת המקורות וצמצום הזיהום על ידי ניתוק של המקורות מהזרם בגמר שימוש או החלפתם בציוד התורם פחות זיהום חשמלי. גם כאשר כבר מתקנים את המסננים יש להקפיד לבדוק אחרי התקנה של כל מסנן את השינוי ברמת הזיהום החשמלי במעגל עצמו ובמערכת החשמל כולה. זאת כדי להתקין את הכמות המינימלית הדרושה של המסננים.

סימני בלאי במסננים

התקנתם מסננים חדשים והם עושים רעש (זמזום)? כנראה צריך עוד מסננים.
התקנתם מסננים ולאחר כמה שנים הם הפכו לצהובים ואז גם התחילו לזמזם? כנראה שהם מתיישנים כבר והגיע הזמן להחליפם בחדשים.

רכישה של סט מסננים ומד זיהום חשמלי

פרטים נוספים על אפשרויות הרכישה באתר המכירה – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/dirtyelectricity/

קרינה מטלפונים סלולריים ואביזריהם

בפרק זה נסביר ונסקור את נושא הקרינה מטלפונים סלולריים ואביזריהם השונים (קרינה הבלתי מייננת מסוגים שונים, בעיקר קרינת רדיו) . בן השאר מטלפונים חכמים, שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות ועוד.

בעמוד זה נסקור את מקורות הקרינה הבאים

• טלפונים סלולריים.
• אוזניות והתקני BLUETOOTH (כולל אוזניות אלחוטיות, שעונים חכמים וציוד אחר).
• מחשבי כף יד, Pocket PCs – PDAs – Personal digital assistant.
• טלפונים חכמים.

מומלץ גם לבקר בדף המסביר על שימוש מופחת קרינה בסלולרי

סרטון מבוא – קרינה מטלפונים סלולריים ואביזריהם

קישור – https://youtu.be/CTPlyAFSeRQ

קרינה סלולרית מטלפונים סלולריים ואביזריהם

אם הטכנולוגיה הסלולרית לא הייתה מבוססת על שידור מהטלפון לאנטנה וחזרה, תוך כדי פליטת קרינת רדיו (קרינת רדיו-מיקרו גל או במילים אחרות “קרינה סלולרית”) שאינה בריאה, הייתה המצאת הסלולרי יכולה להימנות כאחת ההמצאות הגדולות אי פעם. אין ספק כי המצאת הסלולרי שינתה את העולם, בפחות מעשרים שנה. אנחנו יכולים עכשיו לתקשר עם כל אחד, בכל מקום, בכל שעה ובכל מצב. אנחנו יכולים לצרוך בידור, לגלוש באינטרנט, לראות טלוויזיה, לעדכן פרטים בפייסבוק, לקרוא דואר אלקטרוני, לשלוח תשובה, לשלוח הודעות טקסט קצרות ועוד שלל פעולות, שלפני הסלולר נשמעו כאילו נלקחו מסרט מדע בדיוני והיו בגדר חלום של האנושות לתקשורת נטולת חוטים. טלפון סלולרי הפך למוצר צריכה, כזה שמחליפים כל כמה שנים, זורקים את הישן וקונים חדש, טוב ומשוכלל הרבה יותר. יותר מ-4 מיליארד מכשירי טלפון סלולרי נמכרו עד היום, והפכו לצורך אמיתי לחלק גדול מאוד של תושבי כדור הארץ, אבל באיזה מחיר?

כולנו סופגים קרינה

כדי לאפשר את השימוש במטלפונים סלולריים נפרסו בארץ אלפי אנטנות סלולריות, הפולטות קרינה אלקטרומגנטית, בעוצמות משתנות, במשך כל שעות היממה. רוב האנשים בכדור הארץ מחזיקים עתה מתקן נייד קטן ופולט קרינה קרוב למוחם במשך כמה דקות, ולפעמים עד שעה ויותר. כל יום מחייהם. אנשים המשתמשים בטלפונים סלולרים חכמים נחשפים לקרינה מהמכשיר הפולט אותה גם כאשר לא נעשה בו כל שימוש. הסלולריים החכמים משדרים גם כאשר נראה שהמכשיר בהמתנה, אבל בפועל הוא משדר עבור מערכת ההפעלה והאפליקציות. שידור זה מתבצע בעוד המשיר בידיים , בכיס המכנס או בתיק של המשתמש (רוב האנשים נוסעים את המכשיר הסלולרי היום ביד או בכיס המכנס). גם אם אין לכם מכשיר סלולרי כזה או אחר אתם נחשפים לקרינה (אבל פחות) ממשתמשים סלולרים העושים שימוש במכשיר (או שהוא מקרין גם כאשר לא עושים בו כל שימוש, במקרה של טלפון חכם) לידכם. עבור רגישים לקרינה (אבל לא רק) חשיפה פסיבית זו יכולה לעורר תסמינים (בדרך כלל ברגישות בינונית וקשה) כגון כאבי ראש, עייפות כרונית ועוד. 

איזה סוג של קרינה נפלט מהסלולרי?

מכל סלולרי נפלטת קרינת רדיו-מיקרוגל מהתקשורת הסלולרית-אלחוטית בתקנים הבאים: GSM, CDMA, UMTS, LTE, WIFI, BLUETOOTH.
כמו כן נפלטים שדות מגנטיים וחשמלים בתדרים נמוכים, באופן לא מתוכנן, כפועל יוצא של השידור, בעיקר בתקני GSM.

למה הסלולרי והציוד הנלווה משדרים?

השידור נועד לביצוע התקשורת בין הסלולרי לאנטנה, בין האנטנה לסלולרי , בין הסלולרי לציוד הנלווה ובין הציוד הנלווה לסלולרי. התקשורת מבוצעת על ידי שידור וקליטה של קרינת רדיו.

רוב החשיפה אצל רוב האנשים

אצל רוב האנשים, רוב החשיפה מקורה בטלפון הסלולרי ובציוד הנלווה שלו (למשל שעון חכם או אוזניות אלחוטיות). כמובן שלחשיפה הזו מצטרפות חשיפות אחרות, למשל מציוד אלחוטי ביתי, חשיפה ממוני חשמל ומים אלחוטיים, תאורה אלחוטית, עיר חכמה ו\או מאנטנות סלולריות (אלא אם כן אתם גרים כ100 מטר מאנטנה סלולריות, בקו ראיה נקי), אבל ברוב המקרים, אצל רוב האנשים, החשיפה הכי חזקה והכי ארוכה בזמן, היא לקרינה מהטלפון הסלולרי שלהם וזאת בגלל המרחק הקטן אל הגוף וזמן השימוש והחשיפה שהולך וגדל.

האם נכון להוסיף עוד אנטנות כדי להוריד את הקרינה מהנייד?

משמעות הדבר אינה שצריך להוסיף עוד ועוד אנטנות סלולריות כדי לשפר את הקליטה (בשירותים או בממ”ד) או להוריד את הקרינה מסלולריים עצמם. עוד אנטנות יעלו את החשיפה הסביבתית לקרינת רדיו גם אם יביאו להורדה חלקית וקטנה ברמות הקרינה מהנייד. הפתרון האמיתי הוא להוריד ולהחמיר פי 1000 ויותר את התקנים ולפתח שיטות שידור נמוכות קרינה או שלא מבוססות על קרינת רדיו.

תקן לא מגן

לפני כניסה לשוק עוברים אבות הטיפוס של כל דגם ודגם של המכשירים הללו בדיקות קרינה בהתאם לתקן הSAR הגבוה והלא מגן בריאותית. רמת הקרינה המותרת מסלולריים לפי התקן האמרקאי היא 1.6W/KG. בשנת 2022 פורסם מחקר שסקר 112 מחקרים שהראו על השפעות ביולוגיות ובריאותיות של קרינה מסלולרי, הגיעה למסכנה שסביב רמה של 0.0165W/KG יש כבר השפעות ונזקים.

תופעות לוואי

אני זוכר כי באלוני מידע שסופקו למשתמש לפני 20 שנה בערך, הייתה רשימה של תופעות לוואי משימוש בסלולרי. אין לי תמונה של רשימה זו אבל אני זוכר בה גם תופעות כמו כאבי ראש, נימול , חום בפנים , דופק לא סדיר ועוד (אין לי את הרשימה המלאה מהאלונים הישנים) . היום אני יודע להגיד שהתסמינים הללו , אם מופיעים בעת דיבור\שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי אישי, הם הסימנים הראשונים לרגישים לקרינה.

מתי טלפון סלולרי פשוט פולט קרינת רדיו?

1. כל סלולרי, גם סלולרי פשוט וגם כשר, פולט קרינת רדיו במצב שיחה בהתאם לרמת הקליטה. 
2. כל סלולרי, גם סלולרי פשוט וגם כשר , פולט קרינת רדיו כאשר הוא מקבל או שולח SMS, ללא קשר לרמת הקליטה.
3. טלפונים סלולריים, גם פשוטים וגם קשרים, שעובדים ברשת דור ארבע וחמש, ישדרו קרינת רדיו אחת לכמה שניות גם אם לא בשיחה או בקבלת SMS.

מתי טלפון סלולרי חכם פולט קרינת רדיו?

1. בכל המקרים שבהם סלולרי פשוט\כשר פולט קרינת רדיו, גם סלולרי חכם פולט ומשדר.
2. סלולרי חכם יפלוט קרינת רדיו גם בזמן שלא נראה שהוא עושה משהו. הקרינה נפלטת כדי להעביר מידע עבור מערכת ההפעלה האפליקציות במכשיר. המידע מועבר בתקני התקשורת האלחוטיים UMTS, LTE או WIFI. ככל שיש יותר אפליקציות ויותר שימוש בהן, זמן השידור במשך היום הולך וגדל.
3. סלולרי חכם יפלוט קרינת רדיו גם ללא תעבורה בעת צימוד או סריקה של רשתות WIFI  – וייפיי
4. סלולרי חכם יפלוט קרינת רדיו גם ללא תעבורה בעת צימוד או סריקה של רשתות בלוטות’ – Bluetooth.

סרטון – קרינה מסלולרי במצבים שונים

סרטון – קרינת רדיו מטלפון סלולרי חכם ב”מנוחה” – https://youtu.be/DQaRwMn9Hqg

קישור – לקריאה כיצד לצמצם חשיפה לקרינה מהסלולרי לחץ כאן…

איזה שיטות שידור עם הכי הרבה קרינה?

מעשרות מדידות שביצענו על מספר גדול של מכשירים בשיטות שונות, נראה כי ברוב המקרים זה סדר המקרינים, מהמקרין יותר לפחות.

• שידור GSM (טלפונים פשוטים וכשרים בדור שני, למשל NOKIA 105). – שידור רק בזמן שיחה או SMS, אבל שידור מאוד חזק.
• שידור LTE (דור רביעי וחמישי) – שידור כמעט בכל העת בה תקשורת הנתונים עובדת. כאשר לא עובדת, פולס קצר כל כמה שניות. בנוסף כמובן שידור בעת גלישה, שיחה, SMS וכו.
• פחות או יותר אותה רמה
  • שידור UMTS או CDMA
  • WIFI
• BLUETOOTH
• NFC

ראו סרטון השוואה בין LTE ל UMTS על אותו מכשיר – https://youtu.be/xRFx1Ih_lV0

ראו סרטון השוואה בין UMTS לWIFI על אותו מכשיר – https://youtu.be/5ugd_OIKRZc

ראו סרטון השואוה בין UMTS וGSM על אותו מכשיר – https://youtu.be/wW_Rtp6psLs

מדידת קרינת רדיו מסלולרי וציוד אלחוטי – https://youtu.be/u1Zg-z62sJg

משימוש כשאין ברירה לשימוש בכל מקום ובכל זמן

כאשר הסלולרי נכנס לעולמנו הוא נועד לשימוש קצר מחוץ לבית. בהתאם לכך גם גובשה התפסיה של ההבטיחות שלו. מאז הוא הפך לכלי עבודה ראשי עבור רוב האנשים, ולחלק גדול מהם אפילו ככלי יחיד. זמן השימוש עלה, זמן השידור עלה, וגם החשיפה עלתה.

התמכרות המונים

מיליונים התרגלו להשתמש במכשיר הטלפון בכל רגע של פנאי, גם כשאין באמת מה להגיד או למי לומר את הדברים הריקים. שיחות ריקות נמשכות שעות, וכאשר משתמש כבר לא מדבר הוא נמצא בחיפוש מתמיד מי התקשר אליו ואל מי אפשר להתקשר. בשנים האחרונות התוסף השימוש בסלולרי לגלישה ולשימוש באפליקציות. שימוש זה מגיע אצל אנשים רבים לכמה שעות ביום, כמה שעות של חשיפה מוגברת לקרינה וניתק מהעולם שמסביב.   הציבור הפך להיות נרקומן סלולרי, וכמו מכור, בודק את המכשיר הסלולרי שלו בכל רגע פנוי.  מדובר אם כן בהתמכרות המונים.

ילדים ונוער הכי רגישים

ילדים וצעירים אימצו את המכשיר החדש ללבם והם עושים בו שימוש נרחב יותר מאשר אנשים מבוגרים. ילדים וצעירים נחשבים כרגישים במיוחד לקרינה אלקטרומגנטית בגלל קצב הגידול שלהם, קצב חלוקת התאים ועובי הגולגולת שלהם. ילדים וצעירים נחשפים היום לכמויות גדולות מאוד של קרינה וצפויים להמשיך להשתמש (ולכן להמשיך להחשף) למשך שנים רבות יותר. לכן אם באמת הקרינה אינה בריאה ויש תקופת חיביון, יש להם יותר סיכוי לפתח תסמינים ומחלות בגיל צעיר יחסית, לאומת אדם שהחל להשתמש בסלולרי בגיל 20 ויפתח תסמינים בגיל 50 (בהנחה שתקופת החיביון היא 30 שנה).

אביזרים וציוד נלווה

היום ניתן לרכוש גם אביזרים רבים למכשירי הסלולר, כגון דיבוריות אישיות, קבועות, חוטיות ואלחוטיות, קליפסים והתקני נשיאה על הגוף, ועוד. החיבר בין האביזרים לסלולרי הוא אלחוטי ומבוסס על קרינת רדיו בשיטות BLOTOOTH או WIFI או NFC. בעת צימוד בין הסלולרי לאביזרים , גם הסלולרי וגם האביזרים ישדרו קרינה קבועה אחד לשני. מה שברוב המקרים יגדיל את החשיפה. למרות שחלק מהאביזרים, למשל באוזניות בלוטות אלחוטיות, יכולים לאפשר הפחתה חלקית של החשיפה (על ידי הרחקת הסלולרי מהגוף) עדיין יהיה שידור, תהיה חשיפה וזו עדין לא הפחתה מספקת.

צמצום חשיפה

צמצום חשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים והאביזרים שלו יעשה על ידי :

• צמצום מספר המכשירים
• הגדלת המרחק בין המשתמש למכשיר
• צמצום זמן השימוש
• שימוש בציוד חוטי-קווי חלופי ללא קרינה, למשל מחשב חוטי וטלפון חוטי.
• בחירת שיטות שידור עם פחות חשיפה, למשל UMTS\דור שלישי בסלולרי, על פני LTE בסלולרי.
• כיבוי שיטות שידור כאשר אין צורך, למשל כיבוי תקשורת נתונים, WIFI , ובלוטות’ כאשר אין צורך בהם.
• ראו מעבר לשימוש חוטי – https://www.norad4u.co.il/guidesh/return2wired/
• ראו מדריך צמצום חשיפה – https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-reduction-h/
• ראו שימוש בסלולרי – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-the-mobile-phone-h/

סרטוני וידאו בנושא קרינה מטלפונים סלולריים ואביזריהם

קרינה מטלפונים סלולריים
סוגים שונים של קרינה מטלפונים סלולריים
מה יותר גרוע , קרינה מסלולרי דור שלישי או בדור שני ?

השוואה בין שיטת שידור דור רבעי LTE ושיטת שידור דור שלישי UMTS

כיבוי תקשורת הנתונים באנדרואיד כדי לחסוך בזמן סוללה ובחשיפה לקרינה

קרינת רדיו קבועה מאוזניות אלחוטיות AirPods

קרינת רדיו משעון חכם אפל

 קרינת רדיו מאייפון בזמן משחק

קרינה מאייפון במצבים שונים ( “מנוחה”, משחק, שיחה, WIFI)

קרינה מטלפון סלולרי חכם HTC במצבים שונים (“מנוחה”, משחק, שיחה, WIFI)

סרטונים נוספים

קרינה מטלפון סלולרי בקבלת אימייל
קרינה מבלקברי בקבלת דואר אלקטרוני
קרינה מבלקברי בעת שליחת פינג
קרינה מאוזנייה חוטית
קרינה מאוזניית BLUETOOTH

אנטנות סלולריות

תקציר

סרטונים

סרטון מדידת קרינה מאנטנות סלולריות במרחקים שונים – https://youtu.be/qSpVDjKFD64

סרטון הסבר קצר על אנטנות סלולריות – https://youtu.be/Z4CPo4R5f7g

מאפיינים של אנטנות סלולריות

• אנטנות סלולריות משדרות קרינת רדיו בריבוי תדרים, כל שעות היממה, למרחק רב (כמה קילומטרים) ויוצרות חשיפה כלל גופית.
• מאפיינים יחודיים נוספים של קרינה מאנטות סלולריות, בהשוואה למקורות קרינה אחרים, הם השידור בגזרה רחבה (לכל הכיוונים) , בכפייה, והפיזור הרחב של המקורות בסביבה (אלפי אנטנות סלולריות ברחבי הארץ).
• אנטנות סלולריות מוקמות היום בעיקר כדי להגדיל את יכולת הרשתות למכור יותר שירותים סלולרים ולא כדי לשפר את הקליטה.
• היסטורית ובשל סיבות טכניות, כל דור בסלולרי הצריך, מצריך, ויצריך, פריסה של יותר ויותר אנטנות סלולריות שהוואה לקודמו. כך גם בדור הרביעי והחמישי.
• כל פעם שאתם משתמשים בסלולרי אתם יוצרים או מגדילים את הצורך בעוד אנטנות סלולריות מול הבית או המשרד שלכם.
• התקן לקרינה מאנטנות סלולריות הוא גבוהה ואינו מגן בריאותית (למרות שמו המטעה)

תקן גבוהה והונאת הציבור

• התקן לקרינת רדיו מאנטנות סלולריות נקבע על ידי גוף פרטי ומושפע תעשיה בשם ICNIRP. גוף זה ממליץ על התקן לגוף נוסף מושפע תעשיה EMF PROJECT בארגון הבריאות העולמי. ה EMF PROJECT ממליץ על התקן למשרד הגנת הסביבה. המשרד קורא לתקן בשם המטעה “הסף הבריאותי”. בפועל התקן הוא המלצה , על המלצה, על המלצה, כל אחד מהגופים האלה מפנה לאחר ואף אחד לא לוקח, ולא יקח, אחריות (מקרה קלאסי של “סמוך על סמוך”).
• התקן לקרינת רדיו מאנטנות סלולריות מבוסס על הנחת יסוד שגויה שאין לקרינה זו השפעות ביולוגיות או בריאותיות מתחת לרמה שגורמת לחימום. מתוך כך, התקן גבוהה מאוד ביחס לרמות שגורמות להשפעות בריאותיות וביולוגיות. למעשה התקן מאפשר חשיפה לרמה שבין 400 ו 1000 מיקרו וואט לסנטיימטר רבוע, בעוד בדוח ביואנישיאטיב 2012 ציינו כי כבר החל מרמה של 0.003 ישנן השפעות ביולוגיות משמעותיות.
• על לפי התקן והנחיות המשרד להגנת הסביבה, הקרינה מהאנטנות נמדדת על ידי מדי קרינה איטיים תוך כדי ביצוע ממוצע לכמה דקות.
• שימוש בתקן גבוהה ושיטות מדידה לא נכונות (מדי קרינה איטיים וביצוע ממוצע) מאפשר פריסה של הרבה אנטנות חזקות ומרובות קרינה וחשיפה של הציבור לקרינה מיותרת.
• התקן הגבוהה ושיטות המדידה הלא נכונות מבטיחות שתוצאות מדידת הקרינה יהיו נמוכות מהתקן.
• שימוש בתקן גבוהה מאפשר קבלת אישור “הכל תקין” ויצירת מראית עיין של בקרה ופיקוח, למרות שאין הגנה אמיתית על בריאות הציבור.
• שימוש בתקן גבוהה ושיטות מדידה לא נכונות, מעקבים פיתוח של מערכת תקשורת סלולרית בטוחה יותר ונמוכת קרינה.
• שימוש בתקן גבוה ולא מגן בריאותית גורם למקרים רבים בהם אנשים מפתחים תסמינים, נפגעים, והופכים רגישים לקרינה , גם במקרים ובמקומות בהם הקרינה נמצאת במדידה כ”תקינה”.

פתרונות

• לא נכון להשתמש בטלפון הסלולרי ככלי ראשי או יחיד, ולעשות בו שימוש בסלולרי ובמשרד. השתמשו בקווי.
• לא נכון להשתמש בסלולרי בחללים סגורים, ביחוד לא בשרותים, מקלחת , ממ”ד מקלטים.
• לא נכון להתקין אנטנות סלולריות כל 50 מטר כדי לאפשר את ההתמכרות של הציבור לשימוש בסלולרי ולצורך של חלק מהציבור להשתמש בסלולרי ככלי יחיד גם בבית ולנסות לגלוש עם הסלולרי מהשירותים או מהממ”ד. מי שרוצה לעשות זאת , שיתקין מגבר קרינה=קליטה בבית שלו ויהנה בעצמו מהקליטה=קרינה.
• לדעתי, כמו בכל נושאי הקרינה ההתמודדות הנכונה עם הקרינה מהאנטנות היא לימוד הנושא, מדידת הקרינה, צמצום השימוש והחשיפה ואם אין ברירה אז מיגון.
• הכרה בנזקים , הכרה בנפגעים, קביעת תקן נמוך, הקמת רשת סלולרית אחת נמוכת קרינה , אשר תתן שירות בסיסי לכל החברות ולכל הלקוחות במקום 11 רשתות סלולריות שמשרתות שלוש חברות רשת שונות. במקביל פיתוח דור חדש בסלולרי שיתמקד בצמצום החשיפה לקרינה ולא במהירות.

למה פורסים ואיזו קרינה

במהלך השנים פרסו חברות הסלולר עוד ועוד אנטנות סלולריות ברחבי הערים ובצידי הדרכים. בחחילת הפריסה עשו זאת כדי לשפר את הכיסוי, ובשנים האחרונות עושות זאת בעיקר כדי לשפר את יכולת הרשת לספק תעבורה גבוהה יותר, זאת בהתאם לגידול בשימוש ובצריכה. למעשה כל פעם שאתם מדברים או גולשים בסלולרי או במודם סלולרי אתם מגדילים את הצורך בעוד אנטנה סלולרית מול הבית או המשרד. אנטנות אלו משדרות כל היום וכל הלילה ויוצרות זיהום קרינה בלתי נראה שקשה יחסית למדוד אותו ועוד יותר קשה להבין אותו.

תקן גבוה ולא מגן ומדידות לא נכונות

מדידות לא נכונות, שימוש בתקן גבוה (המגן על התעשיה ולא על בריאות הציבור) יוצרים מצב שבו כמעט כל אנטנה מוקמת תעמוד בתקן הלא מגן ותקבל ציון “תקין” מהמשרד להגנת הסביבה. וחוסר הבנה של הציבור את נושאי הקרינה, המדידה והתקנים מביא לך שההונאה הזו עוברת לה מתחת לראדר של רוב האנשים. קמפיינים של משרדי הממשלה וחברות הסלולר מספרים לציבור כי “יותר אנטנות מורידות את הקרינה” יורידו את הקרינה.

מידע חסר לציבור

כמובן זהו מידע חסר. מי שמבין תחום יוכל להסביר שאנטנה מול החלון שלכם אולי תוריד את רמת הקרינה מהסלולרי, אם ורק אם הוא רשום לאותה רשת ומקבל ממנה שירות. מנגד אנטנה זו יוצרת עוד חשיפה לקרינה רדיו בריבוי תדרים, בחשיפה כלל גופית, 24 שעות ביממה, לכל מי שגר או עובד לידה. זיהום הקרינה הנוצר נהאנטנות אינו נמדד נכון ותוצאות המדידה משווה לתקן גבוה ולא מגן שביחס אליו הכל נחשב “בסדר” ו”תקין”.

“הכל בסדר”

המידע החסר והמגמטי, הפצת הדעה כי יותר אנטנות יורידו את הקרינה, ויצירת הרושם כי התקן מגן ומחמיר, וכי העניין נבדק ונמצא בשליטה נעשה על ידי דוברים, וועדות וגם מדענים, מקומיים ובין לאומיים המושפעים על ידי התעשיה או רוצים ביקרה. כולל שרים, ובעלי תפקידים בארץ שאולי לא עובדים ישירות עבור חברות השסלולר אבל בפועל מקדמים את האינטרסים שלהן לפריסה נוספת של אנטנות ותשתיות סלולריות ואלחוטיות עם מינימום התנגדות ומודעות של הציבור. כל אלה יוצרים מצב בו יש הונאה מסודרת וממוסדת של הציבור בנושא הקרינה ואנטנות.

הונאה מסודרת וממוסדת

ה”הונאה המסודרת הממסדית” הזו מאפשרת הקמת אנטנות קרובות וחזקות החושפות את הציבור לקרינה לא בריאה בעוד רוב הציבור אינו מודע ואינו יכול או יודע לפעול כדי להגן על עצמו, אם על ידי פעולות צמצום חשיפה ומיגון ואם על ידי פעילות נגד הקמה של אנטנות קרובות לביתו. בד בבד ממשיך הציבור בצריכה של שירותים סלולרים ואלחוטיים ללא הבנה של פוטנציאל הנזק הבריאותי, ויוצר ביקוש הולך וגדל לרשתות סלולריות ואלחוטיות.

וידאו – קרינה מאנטנות

וידאו – קרינת רדיו הנמדדת כ500 מטר מאנטנה סלולריות – https://youtu.be/RXkr8YkU-PY

בפרק זה נסביר את נושא הקרינה מהאנטנות, את סוגי האנטנות ומה ניתן לעשות אם מתקנים לכם אנטנה כזו מול הבית.

עוד מידע בקיצור על אנטנות סלולריות 

1. אנטנות סלולריות מקרינות רמת קרינה מסוימת כל הזמן, גם כשאין אף צרכן סלולרי בסביבה.
2. הקרינה הסלולרית מהאנטנות היא בריבוי תדרים (הרבה יותר שידור בתדרים שונים, בהשוואה לשידור מטלפון סלולרי).
3. החשיפה לקרינה מהאנטנות היא בכפייה (לא ניתן להחליט שלא רוצים ולהפסיק את החשיפה) ובצורה כלל גופית (לא רק חשיפה שעיקרה לראש , כמו בעת שיחה בטלפון סלולרי , אלא כל הגוף נחשף, לקרינה.)
4. מדי קרינת הרדיו הרגילים בהם נעשה שימוש בדרך כלל לא מסוגלים למדוד את מלוא קרינת הרדיו-סלולר-אלחוטי המשודרת בכל התדרים בו זמנית. ברוב המקרים המדידה של קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי היא חלקית בלבד.
5. מכיוון שהשידור מהאנטנות הוא בריבוי תדרים, דרוש נתח תדרים כדי באמת לדעת מה היא החשיפה לקרינה.
6. התקן לחשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי הנהוג בארץ מבוסס על הנחת יסוד שאין לקרינת רדיו השפעות ביולוגיות או בריאותיות וכי ההשפעה היחידה היא חימום ברמות קרינה מאוד גבוהות.
7. התקן לחשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי הנהוג בארץ הוא כל כך גבוה ושיטת המדידה אינה נכונה כך שכמעט כל אנטנה סלולרית תעמוד בתקן כבר במרחק של כמה מטרים מהאנטנה (לפרטים נוספים על תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה לחץ כאן…).
8. רמות הקרינה מהאנטנות משתנה מעת לעת , לפי השימוש ברשתות.
9. ככל שיש יותר צרכנים יש יותר קרינה מהאנטנה על ציר הזמן ועל ציר התדר.
10. ככל שיש יותר אנטנות סלולריות גדולות ויותר מתקני גישה אלחוטיים יש יותר חשיפה סביבתית לקרינה.
11. גם מתחת ומאחורי כל אנטנה סלולרית יש קרינה וזאת בשל אונות משנה והחזרים.
12. גם במרחק של כמה קילומטר מהאנטנה הסלולרית אפשר למדוד קרינה, לכן אם אתם רואים אנטנה בחלון יש כנראה קרינה ממנה המגיעה לתוך החדר.
13. רוב הקרינה מהאנטנות הסלולרית נכנסת לבתים בדרך כלל דרך החלונות. חלק קטן יותר דרך הקירות.
14. לרוב האנשים יש בבית יותר קרינה מציוד אלחוטי וסלולרי ביתי, מאשר מקרינה המגיעה מהאנטנה הסלולרית במרחק 200 מטר בחלון.
15. בחלק מהמקרים חברות הסלולר מסתירות האנטנות. מה שמקשה את הזיהוי על ידי תושבים (תמונות של אנטנות מוסתרות או מוסוות בהמשך).
16. למפת אנטנות סלולריות לחצו כאן…

איך להימנע מחשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות ומה לעשות במקרה שיש כזו חשיפה

1. לפני רכישה\השכרה של בית\דירה יש לשים לב האם יש אנטנות סלולריות בטווח ראיה (גם במרחקים גדולים) מחלונות הבית.
2. מומלץ לבצע בדיקות קרינה על ידי מד קרינה ביתי מהיר כדוגמת ה CORNET ED88TPLUS לפני רכישה או השכרה של בית\דירה. בנוסף לקרינה מהאנטנות יש לוודא שאין כניסה של קרינה משכנים, תשתיות אחרות וציוד בתוך הדירה. יש לשים לב גם לקרינה מרשת החשמל בנוסף לקרינת רדיו-סלולר.
   ראו מדריך – חיפוש ומציאת בית נמוך קרינה והעזרו במפת האנטנות הסלולריות
3. במקרה שיש נוף לאנטנות מחלונות הדירה, יש למדוד את הקרינה הנכנסת דרך החלונות והקירות ולהחליט , בהתאם למודעות שלכם לסיכון מהקרינה הזו, בהתאם לרגישות שלכם לקרינה ובהתאם להאם אתם בעצמכם מייצרים בתוך הבית קרינה דומה מציוד אלחוטי וסלולרי, האם הקרינה גבוהה או האם החשיפה סבירה (כמובן מבחינתכם).
4. יש לנסות להעריך האם ניתן למגן את הדירה ומה יהיה המחיר של המיגון. ראו פרק על מיגון קרינת רדיו.
5. במקרה של צורך ואפשרות למגן, ראו מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים
6. כדאי להשתמש במד הקרינה כדי למקם את אזורי הישיבה והשינה באזורים בהם אין חשיפה גבוהה לקרינה.
7. כדאי לשלב את התהליך בתהליך צמצום חשיפה כללי, ראו מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת, מעבר חזרה לשימוש בציוד חוטי.
8. ראו גם הסברים נוספים בסוף הפרק הזה.

הפתרון ברמה הלאומית

את הפסקה הבאה יש להבין, לצטט, לטעון, ולממש במלואה. היא נכונה ואני עומד מאחוריה רק כאשר כל הדברים נאמרים ומבוצעים אך ורק כמקשה אחת ולאחר הכרה בנזקים ובנפגעים של קרינת רדיו גם ברמות מאוד מאוד נמוכות. אני מעריך שיהיו כאלה שיצטטו ממנה רק את מה שנוח להם אבל הם חוטאים לאמת ולכוונתי.

רשת אחת נמוכת קרינה במקום 11 רשתות בזבזניות ומקרינות

לדעתי כדי לשפר הן את נושא הקרינה והן את נושא השירות הנדרש על ידי רוב האוכלוסיה (ואני מקווה שבשנים הבאות רוב האוכלוסיה יבין את הסיכון בשימוש בציוד אלחוטי וסלולר, יבין ששימוש בסלולרי ובאלחוטי מיועד למחוץ לבית ולא בתוך הבית, ויזנח אותו לחלוטין לטובת שימוש בציוד חוטי-קווי ללא קרינת רדיו, אבל בינתיים), ניתן להקים רשת סלולרית אחת שתשרת את כל החברות (כל חברה תקנה זמן אוויר בהנחה מסוימת בהתאם להשקעתה בתשתית), ואשר תהיה נמוכת קרינה. כיום (2021) יש בארץ 11 רשתות סלולר: שתי רשתות דור שני GSM, שלוש רשתות דור שלישי UMTS, שלוש רשתות דור רביעי LTE, ומוקמת רשת דור חמישי, סה”כ 11 רשתות סלולרי. זאת אומרת שבכל תורן של כל חברה דרושות אנטנות לכל סוג רשת. מעבר לרשת אחת שתיתן שירות לכל החברות, בתקן אחד, יאפשר פירוק רוב האנטנות על התרנים (מה שיחסוך לחברות כסף רב), ויאפשר לצמצם לדעתי גם את מספר התרנים עצמם.

תקן נמוך

שיפור התקן והפיכתו לביולוגי ומחיר עד פי 10000 מהתקן היום יאלץ את חברות הסלולר והטכנולוגיה לפתח ותפרוס אנטנות סלולריות נמוכות קרינה שיתנו שירות בסיסי לכל הצרכנים ( למשל על ידי שימוש במתקני שידור בעוצמות של עד 0.1 וואט שידור, על עמודי תאורה, תוך כדי שמירה על מרחקי בטיחות של עשרות מטר מכל דירה, בניין או מקום עבודה, לימודים ומגורים אדם ותוך כדי עמידה בתקני חשיפה של רמות נמוכות מ 0.004 מיקרו וואט לסמ”ר על כל אדם בביתו) ותוך כדי יידוע הציבור על השלכות השימוש בטכנולוגיה האלחוטית והסלולרית ותוך כדי שיפוי הנפגעים.

הכרה בנזקים ובנפגעים

הכרה בנזקים, נפגשים, כולל רגישים לקרינה, תביא לא רק תסייע להם לקבל בחזרה חלק משגרת חייהם, הקלות וסיוע, אלא תאפשר לממשל למדוד את הנזקים מהקרינה ומהשימוש בה וליצור איזון חוזר לשימוש בטכנולוגיה.

כל זה כמובן לא נעשה עד היום, הרבה בגלל שיקולים כלכליים. במקום זה פורסים תרנים ואתרי שידור גדולים, מתקינים עליהם מספר גדול של אנטנות חזקות, מסליקים אנטנות בבתים ועל גגות ומרפסות (מתקני גישה אלחוטיים). כל האנטנות היום משדרות בהספקים גבוהים של עשרות וואט (וואט שידור) ומוכרזות “תקינות” בהשוואה לתוצאות מדידה שהוסגו בבדיקה עם מדי קרינה איטיים בהשוואה לתקן גבוהה מאוד (40-100 מיקרו וואט לסמ”ר בחשיפה כרונית ו400-1000 מיקרו וואט לסמ”ר לחשיפה רגעית,כאשר מרחקי הביטחון הם מטרים בודדים וכאשר הציבור לא מודע לנזקים מהקרינה מהאנטנות ומהציוד האלחוטי והסלולרי שלו.

בהרחבה – סוגים של אנטנות סלולריות

אנטנות על תורן

אנטנות סלולר קלאסיות והנפוצות ביותר. כל אנטנה מכסה חלק מהיקף התורן וביחד מכסות כל האנטנות את כל ההיקף. בדרך כלל על תורן אחד מותקנים כמה סטים של אנטנות, לחברות שונות או לתדרים ודורות שונים. לאנטנה זו נדרש אישור בנייה מוועדת הבנייה המחוזית והציבור יכול להתנגד להצבתה. כמו כן דרושים אישורי קרינה מהמשרד להגנת הסביבה אשר בשל התקן הגבוה מאוד והלא מגן רוב האנטנות עומדות בבדיקה והאישור מתקבל אפילו אם רמות הקרינה גבוהות. עד שנות ה 2000 הותקנו תרנים על בניינים (מגורים, תעשייה ומשרדים). מאז נאסרה ההתקנה של תרני אנטנות סלולריות על מבנים.

אנטנות עוקץ

אנטנה יחידה המותקנת בקצה גג. בדרך כלל על גג יותקנו כמה וכמה אנטנות כאלה לקבלת כיסוי היקפי. הדיירים שעל סף דירתם או משרדם מותקנות האנטנות יהיו חשופים לקרינה המתפתחת בסביבת האנטנות, מאונות צד ואונות משניות.

אנטנות סלולר משתפלות

דומה לאנטנת עוקץ, אך מותקנת מגג הבניין בכיוון מטה. גם במקרה הזה אנשים העובדים או גרים בסמוך להתקן יהיו חשופים לאונות הצד והמשנה של האנטנה.

אנטנות סלולר מוסוות 

לאחרונה חברות הסלולר מקימות תרנים של אנטנות סלולריות במסווה של עצים. בעבר חברות הסלולר הסוו את האנטנות שלהן בכל מיני דרכים שונות ומשונות (בתוך דוודים, מבנים מיוחדים, תרנים אמנותיים ועוד) אולי הם חושבים שמה שלא נראה לא יפגע בנו. בכל מקרה ההיגיון ברור, לא ידעו (או לא ישימו לב) לא יתנגדו.

אנטנות על מגדלי מים 

בישובים רבים ניתן לראות מגדלי מים שהפכו לחוות אנטנות, לפעמים אפילו בלב אזור מגורים. במקרים מסוימים האנטנות יהיו גלויות, במקרים אחרים הם יוסתרו על ידי לוחות צמנט או בדרך אחרת.

ב 10/2017 הובא לידיעתי (בתגובה של מר עמוס בריק בקבוצה הפייסבוק “אנטנות סלולריות בקרבה לבתי מגורים – כולנו נגד!!!!!!“) כי מצב זה אינו עומד במוגדר בתקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה 1983) , סעיף 11א.

“הבריכה והשטח המגודר סביב הבריכה, לא ישמשו לכל מטרה זולת הספקת מים, אלא באישור מיוחד מאת המנהל.”

““בריכה” – מבנה המיועד לאגירה, לוויסות ולאספקת מי שתיה; ” להבנתי כולל מגדלי מים או כל מבנה דומה.
קישור – https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Briut19.pdf

הדבר נידון בדוח מבקר המדינה על ליקויים בתאגידי המים – 
http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_358/f3fddd0b-0209-455e-8031-5feaba9cc839/66A-301-water-ver-2.docx

https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/71A/2020-71A-304-Drinking-Water.docx

“בדוח ביקורת תברואה שערך משרד הבריאות במרץ 2012 (להלן – הדוח מ-2012) במתקני המים של תאגיד מי אונו, נמצאו ליקויים חוזרים מביקורת שעשה משרד הבריאות במרץ 2009, טרם הקמת התאגיד, בעת שהטיפול בענייני המים היה באחריות מחלקת המים בעיריית קריית אונו . על פי דוח מ-2012, טרם הותקנה גדר תקנית סביב אחת הבארות, ובנוסף על כך “על מגדל המים עדיין מותקנות אנטנות של חברות סלולריות… התקנה זו אסורה לפי תקנות משרד הבריאות… האנטנות, הכבלים ומתקני השידור הצמודים מהווים הפרעה לתפקוד תקין של המאגר והמגדל ומקור אפשרי לזיהום המים”. משרד הבריאות ציין כי הוא רואה בחומרה את המשך קיומן של האנטנות הסלולריות ודרש לתקן את הליקויים תוך שלושה חודשים, שאם לא כן יפסול לשתייה את מי הבארות ומגדל המים.

בביקורת משרד מבקר המדינה נמצא כי הגדר סביב הבאר הותקנה על ידי התאגיד רק שנה לאחר הביקורת החוזרת של משרד הבריאות בפברואר 2013. עוד נמצא כי במועד סיום הביקורת בינואר 2015 טרם הוסרו האנטנות שעל מגדל המים.

תאגיד מי אונו הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2015 כי האנטנות הותקנו על פי הסכם בין עיריית קריית אונו לחברות הסלולר לפני הקמת התאגיד, וכי התאגיד פנה לעירייה בנושא זה בכתב כבר בשנת 2012.”

בהמשך הדוח ….” משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אונו על שלא תיקן במשך שנים את הליקוי עליו הצביע משרד הבריאות. מתוקף הזכויות שהועברו מהעירייה לתאגיד על מערכות המים והביוב, לרבות על מגדל המים, ומתוקף אחריותו של התאגיד לשמור על איכות המים, על מי אונו לפעול בדחיפות בשיתוף עם העירייה להסרת מתקני השידור והאנטנות בשטח המאגר ומגדל המים, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. כמו כן, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אם התאגיד והעירייה לא יפעלו להסרת המפגע בהקדם, עליו לשקול לפסול את מי השתייה המסופקים מהבארות וממגדל המים. “

מתקני גישה אלחוטיים

מתקני גישה אלחוטיים הם למעשה אנטנות סלולריות לכל דבר. הספק השידור שלהן דומה להספק השידור של גופי שידור על תרנים. מפתח השידור שלהם רחב יותר הן בציר האופקי והן באנכי. באחד מחדרי הבניין מצויים בדרך כלל כל המשדרים וציוד נלווה נוסף לאנטנות. לפעמים נעשים שינויים בתשתית החשמל של הבניין כדי לאפשר עבודתן של האנטות. לפעמים מותקנים כבלים חיצוניים לבניין בין חדר המשדרים לבין האנטנות על הגג או במרפסת.

שימו לב שלמרות שחברות הסלולר טוענות כי מדובר באנטנות קטנות ונמוכות קרינה, למעשה ניזונות האנטנות מאותם משדרים כמו אנטנות גדולות ועוצמת השידור שלהן דומה. מה ששונה הוא צורת ההקרנה שלהן על סביבתם שהיא רחבה יותר (בזיות גדולות יותר).

מתקן גישה אלחוטי בחוק הבז”ק

חוק הבזק מאפשר הקמת מתקנים דומים לשימוש בתקשורת קווית (כדי להתגבר על מכשול באופן אלחוטי) וזאת ללא צורך בהיתר בנייה מוועדת הבנייה המחוזית. בחוק לא מדובר על אנטנות סלולריות אלא על טכנולוגיה אלחוטית מנקודה לנקודה. חברות הסלולר משתמשות בפרצה זו בחוק על ידי הכנסת אנטנות סלולריות לתוך קופסה במידות המצוינות בחוק (80X50X30). כדי לעמוד בתנאי הפטור האנטנות חייבות להיות מותקנות על גג עליון ולא על “מרפסות” או “מרפסות גג”, לא על גג שאינו עליון ולא בדירה. האנטנות חייבות להיות צמודות למבנה ולא על תורן או עמוד.

חוק הבז”ק – https://www.nevo.co.il/law_html/law01/032_002.htm#hed217

ציטוט החוק מתוך אתר נבו (הוראות שעה הן השינוי שהוכנס בחוק ומאפשר לתחזק מתקני כאלה , להחליפם ונותן פתח להתקנה של עוד מתקני גישה למרות התהליך שבוצע במסגרת הבג”ץ בו בוטל השימוש בפתור על ידי החברות הוותיקות. עוד על תקנות השעה בהמשך דף זה):

פטור למיתקן גישה אלחוטית
266ג. (א)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי בעל רישיון, אינם טעונים היתר לפי סעיף 145; שר האוצר, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.
           (ב)  בסעיף זה, “בעל רישיון” – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התקשורת, ו”מיתקן גישה אלחוטית”, “מיתקן עגינה” ו”גג בנין” – כהגדרתם בסעיף 27א לחוק התקשורת.




פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית   הוראת שעה
266ג1. (א) בסעיף זה –
           “מהנדס מבנים” – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים;
           “מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” ו”בעל רישיון” – כהגדרתם בסעיף 202ב(א).
           (ב)  עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטור מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
(1)   העבודה מתבצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל”ב-1972, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי אותה פקודה;
(2)   ניתן אישור הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס”ו-2006, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק האמור וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
(3)   בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
(4)   שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
(5)   גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
(6)   גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
(7)   חוזק תורן המיתקן באמצעות  מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
(8)   חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;
(9)   בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
           (ג)   15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
           (ד)  בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
           (ה)  הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
           (ו)   הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע”ח-2018.

מהו “גג בניין”?

לפי סעיף 27א, אפשרית ההתקנה של מתקן גישה אלחוטית אך ורק בגג בניין. להבנתי (ולהבנת שופטים בתקדימים שונים, ראו בהמשך) גג בניין הוא הגג הגבוהה יותר במבנה. במקרה של גג רעפים יחשב כל גג הרעפים כולל חלק עליון של קיר הבניין הצמוד כגג הבניין. להבנתי (ושוב בהתאם לתקדימים) מרפסות גג אינן גג בניין כי מעליהן יש מפלס גג נוסף (לא חייבת להיות חפיפה). בבניין שיש בו פיר של מעלית הבולט מעל מפלס גג הבניין, להבנתי רק גג פיר המעלית הוא גג בניין עליון.

נוסח החוק מתוך אתר נבו: 

הגדרות ופרשנות (תיקון מס’ 25) תשס”א-2001
27א.  (א)  בסימן זה –
          “גג בנין”, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
          “מיתקן גישה אלחוטית” – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30d50d80 ס”מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה;
          “מיתקן עגינה” – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
          (ב)  למונחים אחרים בסימן זה תהא המשמעות שיש להם בסעיף 17א.


התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות (תיקון מס’ 25) תשס”א-2001
27ב.  (א)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות סימן זה.
          (ב)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה, פטורה מהיתר לפי פרק ה’ לחוק האמור.
          (ג)   לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה ביד השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
          (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

התקנה בנכס פרטי בבית משותף

לפי סעיף 27ג ההתקנה בנכס פרטי בבניין משותף מצריכה שורה של תנאים. הבולט בהם הוא סעיף ב1 , בו נדרשת הודעה לנציגות ועד הבית. לכאורה אם לא ניתנה הודעה כזו (הרושם שלי שרוב מתקני הגישה מותקנים ללא ידיעת השכנים) נפל פגם בתהליך האישור וההתקנה אינה עומדת בתנאי הפתור.
נוסח החוק מתוך אתר נבו

התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון מס’ 25) תשס”א-2001
27ג.   (א)  ביקש בעל דירה בבית משותף (בסימן זה – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבנין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
(1)   המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
(2)   המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את  ההתקנה;
(3)   המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה  אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
(4)   המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור בסעיף 27ב(ג);
(5)   מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
          (ב)  (1)   פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף, וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה;
(2)   המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות חוק התכנון והבניה.
          (ג)   החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
          (ד)  הוראות סימן ד’ לפרק ו’ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

המצב בשטח

בדרך כלל חברות הסלולר מתקינות את האנטנות במרפסות גג (ולא גג עליון) ולעיתים אפילו משתמשים בהגבהה לקופסה המכילה את האנטנות. יש לציין כי רבות מהאנטנות הסלולריות המותקנות כמתקני גישה אינן עומדות לכאורה בתנאי הפטור (לחצו כאן כדי לקרוא כיצד להתמודד מול אנטנות סלולריות מול או מעל הדירה שלכם). כדי להסתיר את האנטנות מהשכנים והציבור לפעמים בונים ללא אישור גדר פלסטיק לבנה החורגת מגבול הבניין או מציבים עציצים ועצים מפלסטיק.

אז מה עושים אם מתקני הגישה לא על גג עליון?

לכן במקרה כזה יש לפנות לעייריה. אלא יגידו לכם שאין להם מה לעשות כי אלו מתקני גישה ומחוץ לסמכותם. אתם צריכים להסביר להם שבמקרה שהאנטנות לא מותקנות על גג עליון הן לא חוסות תחת הפתור של מתקני גישה ולכן לכאורה יש לעירייה סמכות לדרוש הסרתן. כמו כן במקרה שיש גדר או מבנה הסתרה העירייה תוכל לפעול נגד קייומו, כמו גם נגד הפרות בנייה שונות בנכס. יש להדגיש כי חייבים ללמוד את הנושא ולהסבירו לעירייה. אפשרי שבעירייה לא ירצו לצאת נגד האנטנות וחברות הסלולר, עליכם לשכנע אותם לפעול לפי החוק.

על איך להיאבק בהקמת אנטנות ראו פוסט בבלוג שלי בנושא –
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2061043

במהלך השנים הוגשו מספר תביעות נגד הקמה של מתקני גישה אלחוטיים. 

לפי פסק דין בית משפט השלום בפתח תקווה בע”א 30943-08-133 הוט מוביל בע”מ נ’ מועצה מקומית גבעת שמואל ואח’ קבעה כב’ השופטת שלהבת קמיר-וייס (עמוד 4) כי גודל המתקן הוא מצטבר ולכן התנאי הוא שסה”כ גודל המתקנים המותקנים על הגג לא יעלה על גודל מצטבר של 80X50X30 ס”מ.

כמו כן קבעה כבוד השופטת כי החדר בדירת מגורים, בו הותקנו המשדרים וציוד האנטנות, חייב בקבלת היתר לשימוש חורג לפי סעיף 146 לחוק זאת מכיוון שהציוד בו רב וגדול, משום שהוא פולט חום ניכר, ובשילוב עם העבודה שמדובר בציוד שידור שיש סכנת קרינה לצידו (ראו עמוד 7-8 בספק הדין).

בית המשפט המחוזי – אנטנות סלולריות קטנות אינן מתקני גישה אלחוטיים

בשנת 2008, שופטת בית המשפט המחוזי, שיצר, קבעה ” כי טענת החברות הסלולריות מבוססת על הגדרות שגויות וכי בחלוקת המתקן לשניים, יצרו החברות למעשה פיקציה” וכי “גודל המתקן המותר בחוק מתייחס למתקן כולו על כל חלקיו. לכן, קבעה, כי החלק הנמצא בקופסה על גג הבניין אינו עומד בפני עצמו, וככזה אינו מוגדר כמתקן גישה אלחוטית, אלא רק חלק ממנו.
ממשיך מתוך מאמר בגלובס – “השופטת הבהירה כי הפטור מהיתר בנייה חל כיום רק על מתקנים בשיטה הנייחת, וכי תמיכה לקביעה זו מצויה בדברי ההסבר לתיקון לחוק, בו נקבע הפטור. השופטת הסבירה כי הכוונה הראשונית היתה להעניק את הפטור למתקנים ברשת הנייחת, כדי לעודד תחרות מול בזק, כיוון שלא היו לה מתחרים. ואולם – בכל הנוגע לחברות הסלולר – ההגיון שהניע את חקיקת התיקון לא התקיים.” 
קישור – http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000346987&fid=829

בג”ץ נגד השימוש של חברות הסלולר בפתור למתקני גישה אלחוטיים

נושא השימוש בפטור לאנטנות סלולריות כמתקני גישה אלחוטיים נמצא בבג”ץ החל משנת 2007. בשנת 2010 קבע היועץ המשפטי לממשלה כי חברות הסלולר ניצלו את הפטור לרעה וכי מתקני הגישה הסלולריים אינם זכאים לפטור. מצד שני איפשר היועץ המשפטי לממשלה לחברות הסלולר החדשות להמשיך להשתמש בפטור. מדי שנה מחודש הפטור לשמחת חברות הסלולר ולדאבון לבם של נפגעי הקרינה.

מתוך אתר היועץ המשפטי לממשלה: “נזכיר, כי עוד בשנת 2009 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שלא ניתן להמשיך להקים בפטור מהיתר בנייה מתקני גישה אלחוטית נוספים מבלי שיותקנו על-ידי שר הפנים תקנות “מאזנות”. ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה בשנים 2010-2011 שלושה דיונים בטיוטת תקנות “מאזנות” שהובאה לאישורה, אולם לא אישרה אותן עד היום בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה השונים.”

בסוף שנת 2013 קבע היועץ המשפטי לממשלה, וינשטיין, כי יש לקבל את העתירות לבג”ץ ואסור על הקמת מתקני גישה אלחוטיים-סלולריים. הפסקה הבאה מתוך אתר היועץ המשפטי לממשלה: “בצעד נדיר, מכיוון שלא הותקנו עד כה תקנות “מאזנות” – וזאת למרות שחלפו יותר מארבע שנים מאז שקבע היועץ לשעבר מזוז כי יש הכרח בהתקנתן, ולמרות שחלפו למעלה משלוש שנים מאז שניתן הצו הארעי לבקשת היועץ המשפטי הנוכחי – הודיע היום וינשטיין לבג”ץ כי יש מקום לקבל את שתי העתירות, ולתת צו מוחלט שיאסור על הקמתם בפטור מהיתר בנייה של מתקני גישה אלחוטית נוספים, וזאת עד להתקנתן של תקנות “מאזנות”.”

בשנת 2014 צומצם הפטור כך שרק חברות הסלולר החדשות גולן טלקום והוט מוביל יקבלו הגנת ינקות ויכולות להשתמש בפטור להקים את הרשת שלהן. כתוצאה מכך רוב האנטנות של החברות הללו היות מתקני גישה אלחוטיים. 

בשנת 2016 התאחדו החברות החדשות עם חברות ותיקות והקימו רשת משותפת. כחלק מהתהליך פרקו חברות הסלולר החדשות חלק מהאנטנות שלהן, בניהן מתקני גישה רבים. לדעתי והבנתי את הפטור, אין יותר זכות לחברות הסלולר החדשות להגנת ינקות ולכן אין להם צידוק להקמת מתקני גישה חדשים.

לקראת סוף שנת 2017 החלו בקידום תקנות חדשות שינציחו את השימוש בפתור לרשת הסלולרית, יאפשרו הקמה של מתקני גישה חדשים, העתקת מתקנים קיימים לכתובת אחרת, תחזוקה של מתקניים קיימים כדוגמת הוספת אנטנות או שדרוג לדור חדש, יקצרו ויגבילו את הדיון בוועדות בהקמת מתקני הגישה, כל זאת על חשבון זכויות הציבור ותוך כדי סיכון נוסף של הציבור הגר בסמוך למתקני הגישה. 

הסעיפים הבעייתיים בתקנות:

1. סעיף 1, שורה 7 בטבלה – מגדירים את מתקן הגישה לראשונה כמתקן לשימוש בשיטה התאית, 
2. סעיפים ד1 וד2 – מאפשרים לחברת סלולר להחליף מיקום של מתקן גישה (למעשה לפרק מתקן שאין בו צורך על גג אחד ולהקים במקומו מתקן חדש במיקום אחר), ולתחזק מתקנים (למעשה לשדרג אותם לדור חדש) . 
3. סעיף 3 על תת הסעיפים בו מגדיר כי על מהנדס הוועדה לאשר עמידה בתנאים המקדמים של הבקשה תוך 14.
4. סעיף 4א קובע כי על המהנדס לתת החלטתו עד 25 יום. ללא פרסום כוונת ההקמה וללא קבלת ודיון בהתנגדויות הציבור (תת סעיף ב). 
5. סעיף 4ב – מי שבדרך פלא רואה עצמו נפגע מהחלטת המהנדס (לדעתי מדובר על חברות הסלולר ולא על אזרחים) יכול להגיש השגות לראש ועדת הערר תוך 15 יום בלבד. המהנדס ישיב תוך 15 , ותוך 25 יום תתן ועדת הערר את ההחלטה. 
6. סעיף 5 – רק לאחר אישור הבקשה יתבצע ידוע של בעלי הקרקע או הבניין (השכנים במקרה של בית משותף).

התקנות מבואות ומוסברות בפוסט הבא – http://norad4uh.blogspot.com/2018/01/blog-post_5.html

כתבות וסרטונים בנושא מתקני גישה אלחוטיים:

• כתבת תחקיר בנושא דירות המסתור של חברות הסלולר -“עושות חשבון – ערוץ 10”
• פריירים של חברות הסלולר – חלק א’ 
• פריירים של חברות הסלולר – חלק ב’

תמונות של עוד מתקני גישה מרחבי הארץ

מיקרוסל

אנטנות אלה מיועדות לכיסוי בתוך מבנים. בדרך כלל הספק השידור של אנטנות אלא נמוך יחסית לאנטנות חיצוניות וכך גם שטח הכיסוי שלהן. משתמשים בהן בתוך מבנים, קניונים, בתי חולים, חניונים ומשרדים בגלוי ובנסתר. במקרים רבים מותקנות אנטנות אלה בסמיכות גדולה לאנשים שעובדים או יושבים או נמצאים שעות ארוכות במרחק קטן (פחות משלושה-חמישה מטרים) בסמוך לאנטנה. אנשים אלו יחשפו לקרינה הקבועה מאנטנות המיקרוסל, זאת בנוסף לקרינה מהסלולריים שלהם, מציוד אלחוטי על השולחן או בחדר או בבית . כאמור האנטנות הללו בדרך כלל בעלות הספק שידור נמוך (לא תמיד מעיד על החשיפה עצמה כי גם בקרבה למקור שידור בעל הספק נמוך יש רמות גבוהות של קרינה) ולכן חוסות תחת פטור מהיתרים ובדיקות. לדעתי אין להתקין מיקרוסלים במקומות בהם שוהים אנשים, גרים אנשים או עובדים אנשים. אם בכל זאת בוחרים להתקין אנטנות אלו בתוך מבנים, או בסמוך אליהם, רצוי שיהיו רחוקים לפחות 10 מטר מכל אדם.

בתמונה – אנטנת מיקרוסל 

אנטנות מיקרוגל

אנטנות אלה הנראות כמו תוף, משמשות לתקשורת אלחוטית סלולרית מנקודה לנקודה, בדרך כלל בין תא סלולרי לאנטנות המשנה שלו, ובין תא לתא.

תמונות של אנטנות סלולריות מוסתרות או מוסוות

כאמור בחלק מהמקרים פועלות חברות הסלולר כדי להסתיר את האנטנות. הסתרה בגליל, מאחורי גדר, בקופסא, הסוואה כעץ, או בדרכים אחרות. הסתרה מגדילה את הסיכוי שפחות אנשים יזהו שזו אנטנה סלולרית, ולכן פחות מהם מתנגדים להקמה או להמשך הפעלתה .

הקרינה מהאנטנות הסלולריות

אנטנות סלולריות משדרות ופולטות קרינת רדיו בתדרים גבוהים. עוצמת השידור של המשדר נמדד בוואטים (WATT ) ולכל אנטנה שבח (הגבר) מסוים. עוצמת השידור מהאנטנה נקראת “הספק שידור יעיל” (Effective Isotropic Radiated Power   ==  EIRP) ונמדדת גם היא בוואט (הספק המשדר כפול השבח של האנטנה). עוצמת הקרינה באוויר נקראת צפיפות הספק והיא נמדדת ביחידות של מילי וואט למטר רבוע ( mW/m² ) או ביחידות של מיקרו וואט לסנטימטר רבוע (  (uW/cm². קרינה זו מורכבת משני שדות, מגנטי וחשמלי. השדה המגנטי פחות משמעותי באנטנות סלולריות. את השדה החשמלי ניתן למדוד ביחידות של וולט למטר ( V/m ). רוב מדי הקרינה מודדים בעצם את השדה החשמלי ומבצעים המרה מתמטית ליחידות של צפיפות הספק.

קרינה רציפה 24 שעות ביממה

אנטנות סלולריות פולטות קרינה גם כאשר הן אינן מעבירות שיחות. שידור אותות בקרה נועד כדי ליידע את מכשירי הסלולר בסביבה כי האנטנה קיימת, נותנת שירות ובמקרה שתתקבל שיחה היא תתקבל דרך האנטנה הזו. די בשידורי אותות הבקרה של האנטנה כדי ליצור מפגע קרינה. ככל שהתעבורה גדלה רמות הקרינה מהאנטנה (הן במישור הזמן והן במישור התדר) יגדלו. בכל מקרה, הקרינה מאנטנות סלולריות קיימת בכל שעות היממה ועוצמתה משתנה על פני היום והלילה, בתלות בצריכה.

ריבוי תדרים וריבוי מקורות

אנטנה סלולרית משדרת בכמה וכמה תדרים שונים. כמו כן, על תורן סלולר מצויות בדרך כלל כמה אנטנות, מכמה סוגים ולפעמים גם מכמה חברות. עובדה זו גורמת לכך שמדידת הקרינה מהאנטנות, באמצעות רוב מדי הקרינה, תהיה חלקית בלבד וזאת בגלל מגבלות מכשירי המדידה (תדר דגימה, slew-rate, אופן המדידה והחישובים,  ועוד). כמו כן, אות השידור מהאנטנות משתנה באופן מאוד מהיר ומדים איטיים יחסית יראו תמונה חלקית מאוד של הקרינה המשודרת מהאנטנה.

מדים פשוטים יאפשרו לזהות את הקרינה מהאנטנות ולראות שינוי ברמות במשך היום, לאפשר בדיקה לפני ואחרי התקנה של מיגון, אבל לא יכולים (למרות שבארץ משתמשים בהם אפילו למדידות רשמיות) לאפשר למודד לעמוד את הסיכון הבריאותי. 

דרוש נתח תדרים

מהסיבות המצוינות לעיל מומלץ לבצע מדידות קרינה וניתוח קרינה מאנטנות סלולריות על ידי נתח תדרים מהיר. ככל שתדר האות הוא גבוה יותר דרוש נתח תדרים מהיר יותר בעל תדר דגימה גבוה יותר (באנטנות סלולריות מדובר, בדרך כלל, במדידה של אותות בתדרים בין 0.5 ל 3 GHz, ולפעמים אפילו בתדרים יותר גבוהים). נתח התדרים יראו לאחר סריקה את כל האותות המשודרים בתחום התדר הנבדק ואת רמתם (בדרך כלל ביחידות של dBm). הערכה של ההשפעה הבריאותית צריכה להתבצע (לא נעשה כך היום בארץ) על ידי שקלול מספר האותות, תדריהם, עוצמות השידור המקסימליות, מינימליות וממוצעות שנמדדו בזמן ארוך יחסית (על פני יותר מ-6 דקות).

חשיפה כלל גופית אחידה

להבדיל ממקורות קרינה אחרים, כגון טלפון סלולרי או מחשב אלחוטי,  החשיפה לקרינה מהאנטנות הסלולריות היא כלל גופית, באופן אחיד יותר. להבדיל מבעת שימוש בטלפון סלולרי, התרחקות של חצי מטר נוסף מאנטנה סלולרית לא תוריד משמעותית את עוצמת הקרינה.

כניסת הקרינה לבית בעיקר דרך חלונות

קרינה מאנטנות סלולריות נכנסת לבתים, בדרך כלל, דרך חלונות או דרך חומרי בנייה קלים כמו קירות גבס. לעץ יש יכולת הנחתה חלקית של הקרינה. לבלוקים, בטון ואבן יש הנחתה טובה של עד 90%.

לזכוכית אין כל הנחתה ולכן רוב הקרינה מהאנטנות הסלולריות נכנסת לבתים דרך החלונות. כלל יסוד הוא שאם רואים מהחלון אנטנה סלולרית אזי בטוח שנכנסת קרינה מהחלון ונותר רק למדוד את הקרינה ולהחליט על מיגון החלון.

ניתן למגן חלונות על ידי וילונות בד או ציפוי חצי שקוף על החלון עצמו. ניתן למגן את הקירות עצמם על ידי צביעתם בצבע חוסם קרינה.

לחץ כאן כדי לקרוא על מיגון קרינה מאנטנות סלולריות (בתדר גבוה)…

מקורות קרינה חזקים יותר בתוך הבית

כאמור, ברוב הבתים בארץ, רמות הקרינה בתוך הבית ממכשירים פולטי קרינה ביתיים יהיו גבוהות מרמות הקרינה מהאנטנה הסלולרית עצמה. לכן לפני כל חשש או פעולה בנוגע לקרינה מהאנטנות הסלולריות מול חלונכם אני מציע לכם לטפל ולבטל את מקורות הקרינה בתוך הבית. רבים רבים מתלוננים על האנטנות אבל משתמשים בסלולרי, בטלפוניים אלחוטיים ובWIFI בתוך הבית. כאשר חושבים על מיגון הבית יש חובה לבטל קודם כל את מקורות הקרינה בתוך הבית.

השוואה בין קרינה מטלפון סלולרי לקרינה מאנטנות סלולריות

האם נכונה האמרה “יותר אנטנות פחות קרינה”?

אמרה זו נכונה רק חלקית, חלקית מאוד. ראשית, הקרינה שתקטן היא בדרך כלל הקרינה מהמכשיר הסלולרי של המשתמש ורק אם הוא מסוג הרשת בה האנטנה תומכת. חוץ מהקרינה אותה סופג המשתמש מהמכשיר הסלולרי שלו בעת שיחה (אשר על משך השיחה הוא יכול לשלוט)  סופגים המשתמשים והלא משתמשים קרינה מהאנטנות בסביבתם כל הזמן, בריבוי תדרים, ברוב חלקי כל שנייה, גם כאשר ואם הם לא מדברים בסלולרי. 

בנוסף האמרה נכונה רק אם התעבורה ברשת הסלולרית תישאר קבועה. אנטנות סלולריות לא מוקמות כדי להוריד את הקרינה אלא כדי לשפר את הכיסוי הסלולרי בסביבה וכדי לאפשר תעבורת נתונים גדולה ומהירה יותר. בעצם אנטנות סלולריות מוקמות כדי לאפשר לחברות הסלולר למכור עוד ועוד דקות אוויר ועוד ועוד שירותים. מניסיון העבר אנחנו למדים כי כל הזמן רמות התעבורה גדלות ואיתן גדלה החשיפה של הציבור לקרינה (בציר הזמן ובציר התדר). כמו כן ריבוי אנטנות גורם לכך שיותר ויותר אנשים נחשפים לקרינה מהאנטנות שהוקמו מול ביתם במרחקים קטנים.

עוד מצב שהסלולרי לא ישדר פחות (זמן ועוצמה) הוא אם השתנתה שיטת השידור בסלולרי לכזו שמשדרת יותר זמן ויותר חזק. זה למעשה מה שקרה בדורות הרביעי והחשמלי והסלולריים בדורות האלה משדרים יותר זמן ויותר חזק , ברוב המדידות שעשיתי עם מד מהיר, ברוב המקומות שמדדתי, בהשוואה לאותו סלולרי כאשר הוא מוגדר לשדר בדור שלוש.

בישראל הסיבות להקמת עוד אנטנות הן שיפור הכיסוי ושיפור יכולת התעבורה של הרשת. חברות הסלולר מתקינות את המספר המינימלי של אנטנות על מנת לספק את הכיסוי ואת התעבורה של הרשת הסלולרית לפי הדרישה מהצרכנים. חברות הסלולר אינן מתקינות אנטנות כדי להוריד את רמות הקרינה. 

בשנת 2004 ביקרתי בעיר סאנגיין בסין ובהונג-קונג הסמוכה, לצורך עבודה. בסאנגיין ובהונג-קונג הייתה פרוסה רשת סלולרית מבוזרת בעלת אנטנות זעירות (כל אחת בגודל של עט כתיבה) ובעוצמת שידור נמוכה מאוד. האנטנות הללו הותקנו על עמודי חשמל ותאורה גבוהים באמצע הכבישים (לרוב כבישים של 4 מסלולים ויותר לכל כיוון) בכל רחבי העיר. כך שבדרך כלל נשמר מרחק ביטחון גדול של כמה עשרות מטרים מאנשים ששהו ברכבים, ברחובות ובבתי המגורים בסביבה. האנטנות עבדו בקבוצות, כאשר לא היו בסביבה משתמשים פעילים בסלולר, רוב האנטנות בקבוצה כבו, ומספר קטן של אנטנות המשיכו לשדר את קווי הבקרה של הרשת. כאשר היו משתמשי סלולר פעילים, האנטנות הדליקו את עצמן כדי לספק את הצריכה. שימוש בטכנולוגיה זו יכול (בתנאים מסוימים) להטיב ולשפר את השירות ולצמצם את חשיפתנו לקרינה, אך רק אם יבנו את הרשת בצורה נכונה ויקחו בחשבון את ההשלכות הבריאותיות של קרינת הרדיו. פתרון זה הינו יקר ומורכב ולכן כנראה חברות הסלולר הישראליות מעדיפות אנטנות גדולות יחסית ומקרינות, גם בלב ערים, גם מול מוסדות חינוך ובגם בין ומול בתי מגורים.

יש לציין כי גם במצב של רשת סלולרית מבוזרת ונמוכת קרינה עדיין המשתמש מייצר בעצמו את הביקוש ונחשף לקרינה מהסלולרי שלו ולכן עדיין יש חשיבות גבוהה לצמצום השימוש בסלולרי כדי להקטין את הקרינה הסביבתית ואת החשיפה האישית לקרינה מהמכשיר האישי של הצרכן.

האם מתחת לאנטנה הסלולרית אין קרינה?

לכל אנטנה סלולרית יש אונה ראשית ואונות משניות. האונות המשניות כן מגיעות אל מתחת לאנטנה. אונות הממשנה יעברו את התקרה והקירות ויגיעו גם ליושבים מתחת לאנטנה, ביחוד בקומה מתחתיה. כמו כן ברגע שיש מבנים, או כבישים מסביב לאנטנה, החזרי קרינה יעשו דרכם ויפגעו במי שנמצא מתחת לאנטנה. רמות הקרינה מההחזרים ומעונות המשנה מתחת לאנטנה הן נמוכות מהרמות מול האנטנות באותו מרחק, אבל כאשר מבינים באיזו רמות נגרמות השפעות ביולוגיות ובריאותיות בחשיפה לקרינת רדיו מבינים בדרך כלל שגם מתחת לאנטנה הרמות אינן בריאות ולא מוסיפות בריאות. לכן בעולם האמיתי גם מי שנמצא מתחת לאנטנה מוקרן ממנה וצפוי לסבול מהקרינה.

האמונה כאילו מתחת לאנטנה אין קרינה מקורה בדרך כלל בחוסר הבנה של הנושא, WISHFULL THINKING, מדידה עם מדים איטיים ולא רגישים , ואמונה שהתקן הגבוהה מגן על בריאות ואם הקרינה נמוכה ממערך מסויים , נמוך ביחס לתקן , למשל רמה של 1 מיקרו וואט לסמ”ר, ביחס לתקן של 1000 מיקרו וואט למס”ר, אז “הכל בסדר” וזה לא קרינה.

במציאות, ורואים את זה עם מד קרינה מהיר ורגיש, מתחת לאנטנה יש קרינת רדיו. המקור שלהם הוא בעיקר אונות משנה וצד של האנטנה וגם החזרים. הקרינה תהיה נמוכה מהקרינה שיש ממש מול האנטנה באותו מרחק, אבל עדיין תהיה קרינה ברמה לא בריאה שאנשים שהם רגישים לקרינה יגיבו תוך זמן קצר.

כאמור קרינה כזו תהיה ביחוד בקומה מתחת לאנטנה שם יש פריצות של קרינה דרך התקרה ותדר הקירות. בנוסף יהיו החזרים מביניינים ליד. בלי שום קשר תהיה קרינת רדיו מציוד אלחוטי וסלולרי של האנשים העובדים בבניין.

משתמשים בסלולרי אך לא רוצים אנטנות סלולריות

מי שמשתמש כל היום בסלולרי שלא יתפלא שמקימים לו אנטנות סלולריות מול החלון. הטלפונים הסלולריים חייבים אנטנות סלולריות כדי לעבוד. ככל שהצריכה גדלה וכמות המשתמשים הסלולריים גדלה כך צריך יותר אנטנות סלולריות. גם כניסה של חברות סלולר חדשות לשוק (כדוגמת גולן והוט בשנת 2012) מצריכה פריסה של עוד ועוד אנטנות סלולריות ופגיעה בעוד ועוד אנשים.

האם יש אנטנות סלולריות בקרבת ביתי?

חפשו אנטנות סלולריות בסביבת המגורים, העבודה והנופש שלכם על פי שימוש במפות בעמוד הבא:
https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas/cellphone-antenna-maps/

דפי משנה

מפת אנטנות סלולריות ומשדרים אחרים

כדי לבדוק האם יש אנטנות סלולריות בקרבת כתובת כזו או אחרת מומלץ לבדוק במפות הבאות. המפה הראשית היא מפת אנטנות סלולריות בתוך אתר GOVMAP.
שימו לב כי בדיקה במפות שאפשר איתור האנטנות הסלולריות והתמצאות בסביבה אבל היא לא באה במקום מדידה באמצעות מד קרינה ביתי מהיר.

שימו לב כי רמות הקרינה המופיעות במפה הן בנקודה ספציפית, בזמן ספציפי, ונבדקו על ידי מודדי קרינה מוסמכים שעובדים בדרך כלל במימון חברות הסלולרי ותמיד על פי תקן הקרינה הגבוהה והלא מגן ועם מדי קרינה איטיים (ראו פרק על המגבלות והבעיות במדידה של מודדים מוסמכים). לכן רמות הקרינה הרשומות במפה לא יכולות לתת כמעט שום אינדיקציה לגבי רמות הקרינה בדירות\בתים\מקומות אחרים, בזמן אחר, ולמעשה אין להם ערך אמיתי פרקטי ואין לבסס עליהן החלטות. למעשה הן אינן מחליפות מדידה אישית מקיפה, שוב ושוב, עם מד קרינה ביתי מהיר.

מד קרינה מהיר יאפשר לכם למדוד את הקרינה בתוך הביתדירה ואני מציע לעשות כך בכל הזדמנות. השימוש במפות אנטנות יאפשר לכם להעריך בצורה טובה יותר האם צפויה להיות חשיפה לקרינה בבית או בדירה מסוימת. בעיקרון אם יש קשר עין לאנטנה יותר קרינה ממנה תגיע אל הבית/דירה מאשר במקרה שאין קשר עין. גם למרחק יש השפעה והקרינה יורדת כלל שהמרחק ביניכם למקור גדל. מדידה עם מקרינה ביתי מהיר תאפשר לזהות ולהתחשב בקרינה מציוד אלחוטי ביתי, קרינה מהשכנים וקרינה ממקורות אחרים, בנוסף לקרינה מאנטנות סלולריות.  שי

מפת אנטנות סלולריות מתוך govmap

במפה אינטראקטיבית חדשה של הממשלה יש אפשרות להגדיל את המפה ולגלול. יש להפעיל את שכבת המידע של “אנטנות סלולריות פעילות” ו”אנטנות סלולריות בהקמה”. אנטנות מיועדות להקמה מצוינות בצבע אפור. אנטנות קיימות מצוינות בצבע החברה.

יש לציין כי רמות הקרינה המצוינות במפה אינן מייצגות את רמות הקרינה בשטח. הרמות המצוינות במפה הן תוצאות של בדיקה קרינה שבוצעה עבור חברת הסלולר, על ידי מודדים שמקבלים מהם שכר,  בנקודה מסוימת שבה הייתה רמת הקרינה הגבוה ביותר, בזמן מסוים, מבין הנקודות שנבדקו ואשר למודד הייתה גישה אליה. סביר להניח שבשטח ישנן נקודות אחרות בהן הקרינה גבוהה יותר. לכן רמות הקרינה המצוינות במפה אינן רלוונטיות. כמו כן בבדיקות הקרינה על ידי מודד מוסמך יש בעיות רבות היכולות להביא לתוצאות נמוכות במיוחד, בייחוד אצל מודדים שלא מכירים בסיכון מהחשיפה לקרינה ברמות יחסית נמוכות או שעובדים עם ציוד איטי גם אם מאושר לשימוש.

במפה ניתן לחפש לפי שם רחוב, מספר בית ועירמאגר הנתונים של המשרד מתעדכן אחת ל 3 חודשים.
יש שני קבצים, אנטנות קימות (במפה בצבעים), ומוקדים בהקמה(במפה באפור).
במפה מופיעים שניהם.
לפעמים יש תקלות במפה, תמיד אפשר לבדוק את הקבצים עצמם בתחתית העמוד באתר של המשרד להגנת הסביבהhttp://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Pages/Cellular_Facilities.aspx

מפות משדרי רדיו וטלוויזיה 

מפת משדרי טלוויזיה (בדרך כלל באותו אתר יש גם AM ו FM )- 
http://www.rashut2.org.il/idan_map.asp

זו המפה של משדרי גל”ץ-וגלי צהל  – http://glz.co.il/1439-he/Galatz.aspx

הפעלת גוגל סרטיט כדי להעריך חשיפה לקרינה

כאשר אתם מתכננים לשכור או לרכוש דירה, לצאת לנופש או להעריך אם יש קרינה במקום מסויים, מומלץ בהמשך לבדיקת הקרבה של אנטנות סלולריות במפה לעיל, לנסות ולראות האם יש קשר עיין בין המיקום המדובר לאנטנות סלולריות או מה סוג ומצב התשתית החשמלית באיזור כדי לנסות להעריך האם תהיה שם בעיה של שדה מגנטי בתדר נמוך מתשתית החשמל.
לשם כך יש לפעול לפי ההוראות הבאות:1. ראשית חיפוש בגוגל על שם הישוב והרחוב נותן תוצאה הכוללת את מפת הישוב המסומנת בתמונה למטה באדום, לוחצים עליה

2.  במפה שנפתחת יש בפניה הימנית התחתונה איש קטן , גוגים אותו ומשליחים אותו על הרחוב שרוצים לראות 

3. אם נעשה שם מיפוי וצילום של גוגל סרטיט, הרחובות בהם יש תמונות יהפכו לצבע אחר, בדרך כלל כחול בהיר

4. תופיע התמונה של האזור וניתן לנוע בו בחופשיות על ידי שימוש בעכבר. יש לבדוק האם יש קשר עיין לאנטנות סלולריות , איזה סוג של תשתית חשמלית קיימת (מעל  הקרקע, או מתחת לקרקע, קוי 220V מסוכלים או מקביליים, קווי 10KV, קיום שנאיים ופילרים של חברת החשמל ועוד). 

5. מומלץ גם לבדוק האם המבנה או הבית מוקפים בעצים או בתים אחרים על פי שימוש בתצלום אווירי. זאת על ידי לחיצה על התצלום הקטן בצד שמאל למטה (מודגש באדום בתמונה למטה)

6. בדיקה GOOGLE EARTH האם הבית מבודד מסביבתו על ידי בתי אחרים או עצים. כאשר הבית יהיה חשוף לנוף, הסיכוי גבוה יותר שיהיו אנטנות או מתקני שידור בקו ראייה. כמו כן ניתן להעריך קרבה לשכנים (לכל שכן יש WIFI , טלפונים אלחוטיים וסלולריים – רלוונטי בעיקר לרגישים לקרינה). 

מפת אנטנות סלולריות לשימוש מהיר

הצג מפה מוגדלת

המפה והדפים נמצאים בקישור הבא – https://www.govmap.gov.il/?c=179106.37,664269.9&z=7&lay=ANTENA_HAKAMA,CELL_ACTIVE

מחאה ופעילות נגד הקמה והפעלה של אנטנות סלולריות

מידע נוסף

דור חמש בסלולר 5G (ובכלל)

סרטון הסברים בנושא דור חמש בסלולרי ובכלל

קישור- https://youtu.be/v7J6iGkVeGE

הקדמה ותקציר

הפריסה של דור חמש בסלולר ( 5G ) החלה בישראל בקייץ 2020. נראה כי בעקבות הקורונה הועץ תהליך המכרז והפריסה עצמה החלה. במוצאי כיפור 2020 הוכרז כי לפחות שתיים מתוך שלוש רשתות פעילות וכי נפרסו לפחות 250 אנטנות של דור חמש, כנראה על תרנים קיימים, בדרך כלל מרכזיים. לעת עתה נראה כי אתרי שידור קיימים משודרגים לדור ארבע ברחבי הארץ. לא ברור אם חלק מהם משודרגים גם לדור חמש או שלמעשה הפריסה של “הכאילו דור חמש” היא למעשה פריסה של אנטנות דור ארבע פלוס (מה שנקרא בחו”ל LTE ADVANCE).

לפריסה של דור חמש (וארבע) בסלולרי יש משמעותיות והיבטים רבים. החל משימוש בגלים מילימטרים, מהירות גבוהה יותר, שידור מכוון (הפניית קרן), ועוד. אבל הדבר שהכי מעלה בי חשש הוא עקרון ומגמת “ריבוי האנטנות”. ואכן, בארה”ב נפרסות אנטנות סלולריות מוקטנות אבל לא נמוכות קרינה בכל פינת רחוב. גם בארץ זו המגמה וב18/7/2023 פרסם משרד התקשורת הודעה לתקשורת על הסדרת פריסה זו על ידי יזמים וחברות שאינם חברות הסלולר תוך כדי הקלה על תהליך ההקמה והסרת חסמים. המשמעות היא קרינת רדיו-סלולר 24X7 מול ביתכם. וזו רבותי הסכנה הגדולה ביותר בדור חמש (וארבע).

כרגע (2023) השידור מהאנטנות של דור חמש הוא בתדרים עד 3600MHz ולא כוללים שידורים בתדרים מילימטרים (28GHZ ו 36GHZ שצפויים להגיע רק אחרי 2025).

השלב הבא בפריסה של דור חמש, צפוי להתחיל כאמור בשנת 2025 ולהתלק לשני חלקים: הראשון הוא התקנה של אנטנות קטנות, או מוקטנות, או זעירות, אבל לא תמיד נמוכות קרינה, בכל פינת רחוב, ובמרחקים קטנים אחת מהשנייה. התקנה זו תבוצע על עמודי החשמל. לא מדובר בתשתית תאורה אלחוטית שהותקנה כבר ברחבי ערים רבות, ואשר אין לה קשר לדור חמש בסלולרי. החלק השני הוא תחילת השימוש בתדרים גבוהים המכונים “גלים מילימטרים”. אני מעריך כי השלב הזה יחל בעיקר במרכזי הערים ובכבישים הרשיים, ומשם ילך ויתרחב בהתאם להצלחה והביקוש.
ב20/2/2024 הודיע שר התקשורת על התחלת השלב השני, ראו פוסט בנושא – https://www.norad4u.co.il/2024/02/20/8429/

הכרזה ותחילת מכירה

ההכרזה בארץ על דור חמש לוותה בתחילה של מכירה של חבילות גלישה ייעודיות לדור חמש. לאחר ההחרזה על תחילית מכירה של חבילות סלולר בדור חמש, חלק מהקוראים שלנו דיווחו לאחר ההחרזות של החברות על סמן חדש בטלפון הסלולרי שלהם שמציין “4G+” או “5G”, גם כאשר הסלולרי שלהם לא תומך בדור חמש, מה שמחשיד עוד יותר שמדובר במהלך שיווקי בעיקר. חלק מהמתגוררים ליד אנטנות סלולריות מדווחים על עלייה ברמות הקרינה הסביבתית סביב אנטנות קיימות שאפשר ששודרגו. עוד על ההכרזה והפריסה – https://www.norad4u.co.il/2020/09/29/4150/

בתחילה, בעיקר במקומות מרכזיים עם ביקוש גבוה לסלולר

במקביל לאיבוי הפריסה של דור ארבע ופריסה מוגבלת של אנטנות דור חמש במרכזי ערים וכבישים ראשיים, נראה כי משרד התקשורת מניח את הבסיס הציבורי והחוקי לפריסה של אנטנות סלולריות דור חמש, כל חמישים מטר, מול בתי תושבים. המשרד נמצא כבר חודשים במסע יחסי ציבור כדי לשבח את הפריסה ולכין את הלבבות. מצד שני הכניס המשרד לחוק ההסדרים 2021-2022 סעיפים שיקלו את הרגולציה בהקמת אנטנות סלולריות תוך כדי פגיעה ביכולת הרשויות והציבור להתנגד להקמת אנטנות (ראו בהמשך המאמר “המצב בישראל”.

הפריסות בעולם

בסין כבר אמורה להיות פריסה של טכנולוגיות דומות החל מ2019. כך גם בדרום קוריאה. בארה”ב החלה הפריסה כבר ב2019 בדמות אנטנות סלולריות, מוקטנות אבל לא נמוכות קרינה, בכל פינת רחוב ומול בתי תושבים. בנוסף לכך נראה שנפרסו אנטנות דור חמש ניסיוניות במרכזי ערים גדולות.

דור חמש = עוד ועוד משדרים ושידורים

תשתית הדור החמישי מיועדת לאפשר שיווק ומכירה של הרבה יותר ציוד סלולרי ואלחוטי, תהווה את חלק מהתשתית של מה שמוכנה “הערים החכמות” ו”האינטרנט של הדברים”, ותביא לגידול משמעותי בזיהום הקרינה הסביבתי וכן בחשיפה האישית שלנו לקרינה בלתי מייננת בדגש על קרינה רדיו, על מישור התדר, הזמן והמרחב. בינתיים רואים בשטח עיבוי הרשתות הקיימות (דורות 2 ,3 ו4) וכן התקנה של פנסי תאורה אלחוטיים, מצלמות אבטחה אלחוטיות ואנטנות לתקשורת נקודה לנקודה (שאינן קשורות לדור חמש בסלולרי).

כל על עוד אין הכרה בהשפעות הקרינה הבלתי מייננת, בנזקיה ובנפגעים, וכל עוד התקן גבוה ולא מגן,
 לא יתכנו תקשורת אלחוטית וסלולרית בטוחות ובריאות!

וזה בדיוק מה שיקרה בדור החמישי בסלולרי: יותר אנטנות סלולריות, יותר ציוד אלחוטי ביתי ותשתיתי יותקן, ייפרס ויימכר בהתאם לתקנים גבוהים ולא מגנים, בתוך ובקרבה יתרה לבתי תושבים, תוך כדי הגדלת החשיפה האישית והסביבתית של הציבור לקרינת רדיו, תת סוג של קרינה בלתי מייננת, שהחשיפה אליה לא בריאה. פריסה זו צפוייה להגדיל משמעותית את מספר הנפגעים מהקרינה.

דור חמש במילה אחת – “יותר”

• יותר מהירות
• יותר תקשורת
• יותר שימושים
• יותר תעבורה
• יותר שידור על פני יותר תדרים
• יותר אנטנות סלולריות פולטות קרינת רדיו
• אנטנות סלולריות קרובות יותר לבית שלכם
• יותר ציוד אלחוטי-סלולרי בבית הפולט קרינת רדיו
• יותר ציוד אלחוטי-סלולרי בעבודה, במשרד, במפעל
• יותר תשתיות אלחוטיות-סלולריות פולטות קרינה בערים
• יותר ציוד אלחוטי וסלולרי ברכבים, בתחבורה ציבורית, במטוסים
• יותר חשיפה לקרינה על מישור התדר
• יותר חשיפה לקרינה על מישור הזמן
• יותר חשיפה לקרינה במרחב, האישי, ביתי, רחוב, שכונה, עיר, בדרך
• יותר כאבי ראש
• יותר רגישים לקרינה
• יותר נפגעי קרינה
• יותר ‘אח גדול’!

משרדי הממשלה מדברים כרגע רק על יותר מהירות ויותר שימושים. הם לא מכירים בכל השאר.
לכן חשוב לדרוש הכרה בזנקי הקרינה, הכרה בנפגעי הקרינה, הורדת התקן לרמה נמוכה פי 10000 מהתקן המקובל היום. לאחר הכרה בשלושת הנקודות לעיל נוכל להתחיל לחשוב מחדש על תקשורת סלולרית-אלחוטית מזיקה הרבה פחות.

דור חמש בסלולר

המונח האמיתי הטכני של דור חמש מדבר אך ורק על תשתיות (אנטנות סלולריות) ומכשירי קצה לשוק הסלולרי. במאמר זה נתרכז בעיקר בדור חמש בסלולרי. הסיבה היא כי הוא להערכתי יהיה התורם הגדול ביותר לעלייה בחשיפה לקרינה, הן הסביבתית והן מציוד אישי.

דור חמש – מונח שיווקי

דור חמש הפך גם למונח שיווקי -יחסי ציבור – “באזוורד” כדי לקדם טכנולגויות אחרות, אלחוטיות , מבוססות קרינת רדיו, שאינן קשורות לדור חמש בסלולרי אבל שיוצאות לשוק באותה תקופה. למשל, ערים חכמות, IOT, תאורת רחובות אלחוטיות, מוני חשמל אלחוטיים, שידורים נקודה לנקודה, סיב אלחוטי- LAST MILE ועוד.

נקודות מפתח להבנת הדור החמישי בסלולרי

1. בשלב ראשון, דור חמישי יבוא בנוסף לדור שני, שלישי ורביעי שקיימים ופעילים היום. לא במקום.
   כרגע התוכנית של משרד התקשורת וחברות הסלולרי הן לסגור את רשתות דור שתיים ושלוש בסוף 2025.
   רשת דור ארבע תמשיך לפעול במקביל לדור חמש.
2. דור חמש יאפשר יותר ויותר מכשירי קצה וציוד אלחוטי וסלולרי, לכן ליד יותר אנשים יהיו יותר משדרים. לכן החשיפה לקרינה של רובנו תגדל, בעיקר החשיפה הסביבתית אבל גם החשיפה מציוד הקצה.
3. הגידול בצריכה יחייב פריסה של עוד ועוד אנטנות סלולריות מול עוד ועוד בתי מגורים, מה שיעלה את מספר האנשים הגרים בקו ראשון לאנטנה סלולריות, ובשל כך החשיפה שלהם לקרינת רדיו מהאנטנה רבה.
4. יש שטוענים כי הוספת אנטנות סלולריות כל 50 מטר תביא גם לירידה בעוצמת השידור מהסלולרי עצמו. אבל עוצמת השידור מהסלולר לא תלויה רק בקרבה לאנטנה. יש גורמים נוספים המשפיעים, בראש ובראשונה שיטת השידור. ממדידות שעשיתי בשנים האחרונות עם מדי קרינה מהירים המסוגלים לראות את הקרינה המשודרת מהסלולריים, ראיתי שוב ושוב שעוצמת הקרינה המשודרת מסלולרי בדור שני היא הגבוהה ביותר. לכן תהיה ברכה בסגירת הרשת הזו. אבל,בנוסף לכך ראיתי בצורה ברורה שוב ושוב, כי בשיטת שידור דור ארבע הסלולריים שידרו יותר חזק מאשר בשיטת שידור של דור שלישי. השוני הזה קיים גם כאשר הסלולרי נמצא מול אנטנה שנותנת לו קליטה מלאה. לכן הערכה שלי שהמעבר של אנשים משימוש בסלולריים דור שלוש לדור ארבע (שנעשה כבר במשלך שנים) יביא לעלייה בחשיפה האישית לקרינה. ראו סרטון – https://youtu.be/xRFx1Ih_lV0
5. נכון ל05/2022 אנחנו לא יודעים מה יפרסו בארץ בשנים הבאות. כן ניתן לראות מה פרסו עד עכשיו (בעיקר אנטנות LTE ברחבי ארץ ואולי גם אנטנות 5G, בתקן LTE+ או דומה, במרכזי ערים ועל כבישים ראשיים) ולראות מה פורסים במדינות אחרות ולהעריך מכך תרחישים אפשריים.
   1. בארה”ב לא נפרסות אנטנות קטנות או זעירות, אלא אנטנות מוקטנות, בהספקי שידור של בין 5 ל20 WATT RMS, בכל פינת רחוב ומול בתי מגורים. זהו התרחיש הגרוע ביותר של פריסה אפשרית. האנטנות הללו משדרות בתקן LTE של דור ארבע. רק במרכזי ערים (ולא בכל עיר) יש פריסה של אנטנות דור חמש. בכ11 ערים גדולות שמשתתפות בניסוי יש גם שימוש מוגבל במרכזי ערים בתדרים מעל 24GHZ.
   2. תרחיש נוסף הוא פריסה של מיליוני אנטנות זעירות בהספקי שידור נמוכים מ0.1W RMS. זה כנראה לא יקרה ברחובות ארץ כי זה יקר מידי לביצוע. הטכנולוגיה עצמה קיימת מהדור השני ונקראת MICRO/PICO/Femto cell ונעשה בה שימוש בעיקר בתוך מבנים וחניונים. סביר להניח שהשימוש הזה ימשיך אבל לא יתרחב לרחובות עצמן.
   3. תרחיש שלישי הוא עיבוי המערך הקיים באנטנות גדולות וגבוהות הספק ופריסה של אנטנות חדשות במקומות שתהיה בעיית כיסוי (כ600 אנטנות בשלב ראשון). ברוב המקרים האנטנות יהיו של דור ארבע. אם תהיה פריסה של אנטנו תדור חמש הן ישדרו בתדרים עד 3.6GHZ ויוגבלו בהתחלה לפחות למרכזי ערים וכבישים ראשיים.
6. כל ציוד ה IOT והעיר החכמה שהותקן ועובד בתקני דור שני ושלישי, צריך יהיה להיות משודרג לדור ארבע וחמש עד סוף שנת 2025. אלא אם כן הוא יוחרג (בשל הקושי הלוגסטי הרבה והעלויות הגדולות) והרשתות הללו ישראו פעילות בשבילו.
7. בעת סגירת הרשתות של דור שתיים ודור שלוש יזרכו לפח מאות אלפים (לפחות) של מכשירי סלולר תקינים ושמישים.
8. לכן מדובר בהרעה (עוד חשיפה סביבתית ואישית לקרינת רדיו), של מצב רע (ביחס לחשיפה שיש כבר היום לקרינה מאנטנות סלולריות, חשיפה לקרינה לקרינה מציוד אלחוטי ביתי ומשדרי וכן חשיפה לקרינה מציוד סלולרי ואלחוטי אישי) ובבזבוז נוסף וזיהום סביבתי.

תדרי הדור החמישי בסלולר

1. מבחינת תדרים בארץ כרגע צפוי שימוש בדור חמש בסלולר:
   א. שידורים בין אנטנה לאנטנה ובין אנטנה לציוד נייח – מעל 20GHz.
   ב. שידורים בין אנטנות לסלולרים 3500-3600MHz, 2600MHz, 700MHz. רוב השידור ורוב החשיפה יהיה בתדרים אלו.
2. מבחינת תדרים בחו”ל יעשה שימוש גם בחלונות תדר של 28GHZ, 36GHZ ובשלבים מתקדמים יותר אפשרי בתדרים גבוהים יותר, בין אנטנה למכשיר נייד.
3. כחלק מחזון הערים החכמות והIOT (האינטרנט של הדברים – לא דור חמש בסלולרי אבל צמוד אליו ומשלים אותו בחזון האלחוטי-סלולרי) יעשה גם שימוש בתקשורת נקודה לנקודה בתדרים מעל 20GHz. למשל מערכות LAST MILE שישדרו מעמוד באמצע השכונה אל הבתים בתדרים של 60GHz. כמו גם ראוטרים אלחוטיים ביתיים ומשרדיים בתכנולוגיות WiGig שישדרו בתדרים סביב 60GHz וציוד אלחוטי שישדר בחזרה באותם תדרים.

קישורים

1. על המכרז – https://norad4uh.blogspot.com/2019/08/blog-post_31.html
2. https://norad4uh.blogspot.com/2019/07/blog-post_14.html
3. ראו גם הרחבה על נורות רחוב עם כובע כחול – https://www.norad4u.co.il/2020/03/25/3122/
4. ראו גם הרחבה על מסמך הגדרות של משרד התקשורת מ2019 על שידור בתדרים הגבוהים בדור חמש – https://www.norad4u.co.il/2020/03/20/3063/
5. ראו גם הרחבה לגבי הצעת תיקון לחוק הבזק שתאפשר פריסת התקני LAST MILE אלחוטיים במסלול מהיר – https://www.norad4u.co.il/2020/03/29/3172/
   

ומכאן בהרחבה

הסבר בסיסי

הדור החמישי (5G) הוא מילת קוד שיווקית למגוון של טכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות מהירות יותר הצפויות להגיח אל העולם בשנים הבאות. הדור החמישי בסלולרי צפוי להביא שיפורים במהירות הגלישה, תגובה מהירה של הרשתות הסלולריות והאלחוטיות לכל בקשה, אפשרות לגידול בנפח התעבורה ויאפשר גידול במספר הצרכנים. אבל הסכנה היא כי באין תקן מגן (התקן הנהוג בארץ לחשיפה לקרינה רדיו מבוסס השפעות חום בלבד ולא לוקח בחשבון שום נזק ביולוגי ארוך זמן ולכן מסוכן ולא מגן), באין נוהלי בדיקות מתאימים , כאשר משתמשים במדי קרינה איטיים תוך כדי חישובי ממוצע המכוילים בצורה לא נכונה (מכויילים מול אות קבוע ולא אות פולסים משתנה), כאשר לא מכירים בנזקים הביולוגים והבריאותיים של חשיפה לקרינת רדיו ברמות נמוכות וכאשר לא מכירים במי שכבר נפגע מקרינה זאת, הסכנה היא כי הפריסה של רשתות וטכנולוגיות דור חמש בסלולרי, בהתאם לתקנים הקיימים, תביא לעלייה משמעותית בחשיפה של הציבור לקרינת רדיו, הן מאנטנות סלולריות מוקטנות, אבל לא נמוכות קרינה, שיותקנו מול הבתים, ומעלייה עצומה במספר המוצרים והמכשירים המשדרים בסביבתנו הקרובה.

צפוי שכל המתקנים החדשים יבדקו לפני ואחרי הפריסה וההפעלה. אבל בדיקות אלו יעשו בהתאם לתקן הגבוה והלא מגן, בשיטות מדידה לא נכונות, ועם מדי קרינה איטיים. לכן צפוי שמתקני שידור אלו, כמו  שקורה כבר היום בהקשר של אנטנות סלולריות, יאושרו לפריסה, לשימוש ולהפעלה משום שהמדידה תראה ערכים נמוכים מהתקן הגבוה והלא מגן. זאת בהתעלמות מהעובדה כי נזקים ביולוגים ובריאותיים מתקיימים בחשיפה לרמות קרינת רדיו נמוכות ב6 סדרי גודל מהתקן הלא מגן (התקן עומד על רמה שבין 1000-400uWm/cm2 בעוד לפי דוח ביואנישיאטיב משנת 2012 השפעות ביולוגיות מתקיימות כבר ברמה של 0.003uWm/cm2). לכן גדולים הסיכויים כי מתקני השידור שיפרסו יקבלו את כל האישורים אבל יקרינו ברמה שתגרום להשפעות ביולוגיות והרעה בחשיפה של הציבור לקרינה. 

יותר מ200 מומחים ומדענים מרחבי העולם חתמו עד עתה על קריאה לעצירה של הפריסה של 5G ברחבי אירופה. באתר העצומה ניתן לקבל מידע מבוסס על השפעות הקרינה ועל הסיבות לקריאה – http://www.5gappeal.eu/
ב 14/07/2019 הוכרז מכרז התדרים לדור החמישי בסלולר. פריסה צפויה להיות בשנת 2021.

הסכנה(בעיות) בדור החמישי

יותר קרינה

יותר קרינה סביבתית מיותר אנטנות וציוד התשתית של הרשתות, בקרבה גבוהה יותר לבני האדם.

יותר ציוד משדר

יותר ציוד אלחוטי וסלולרי משדר ומקרין בסביבתו הקרובה של האדם.

יותר זמן שימוש\חשיפה

הדור החמישי יגדיל את המגמה של גידול בזמן החשיפה לקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי, זאת גם בשל הגדלת זמן השימוש בציוד משדר כולל ציוד שעד עתה השתמש בחיבור חוטי, וגם בגלל הגדלת המשדרים בסביבה האישית (ביתף משרד, מית ספר) וגם בציבורית (רחוב, כבישים , עיר).

עליה בחשיפה לקרינה

התוצאה עלייה בחשיפה הסביבתית והאישית של הציבור על מישור הזמן והתדר. במכתבי תשובה של משרד התקשורת והמשרד להגנת הסביבה לפעילים ואזרחים שפנו בנוגע לחשש מהפריסה של דור חמש, חוזר ועולה המספר 5uW/cm2 כאילו סומן כיעד סביר של חשיפה סביבתית מבחינת המשרדים.

רמה כזו היא אומנן נמוכה מהתקן הלא מגן של (ICNIRP (400-1000uW/cm2 ואפילו מהסף הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה המבוסס על התקן של (ICNIRP (40-100uW/cm2, אבל עדיין גבוהה בכמה סדרי גודל מהסף לשינויים ביולוגים שננקב בדוח ביונישיאטיב בשנת 2012 (0.003uW/cm2) וגבוהה מהרמה בה מי שכבר נפגע וסובל מהחשיפות מרגיש הופעת תסמינים אחרי פרק זמן בינוני של כשעה (0.004uW/cm2).

לכן אם אכן תתקיים התחזית של חשיפה סביבתית אחידה של 5uW/cm2 אני מעריך שנוכל לראות נזקים בריאותיים בציבור. למעשה ברמה זו צפוי ברוב הציבור יפגע וחלקו הגדול יהפוך לרגיש לקרינה (אם הוא עדיין לא רגיש או נפגע).

עליה במספר הרגישים והנפגעים

תוצאה של העלילה בחשיפה תהיה עלייה במספר הרגישים לקרינה והנפגעים מהקרינה הבלתי מייננת (היום להערכתי כ30% מהציבור כבר מרגישים כאבי ראש בעת שימוש בסלולרי, חום בפנים ונימול בידיים בעת שימוש בסלולרי, כל אלו הם כבר רגישים ברמה קלה. מספרם צפוי לגדול והחומרה של התסמינים צפויה לעלות).

המשך הדרת הרגישים מהחברה

תוצאה נוספת היא הדרה נוספת, סופית וטוטלית של ציבור הרגישים לקרינה מכל מקום בו נעשה שימוש ברשתות סלולריות וציוד אלחוטי. למשל כבישים, מבני ציבור, משרדים, רחובות, שטחים פתוחים, מרכזי קניות ובילוי, בתי חולים ומוסדות בריאות, מוסדות ממשלתיים, שכונות מגורים, ולמעשה כל מקום מרושת, זאת באופן קיצוני יותר מאשר היום.

איך בכל זאת ניתן לפרוס רשתות סלולריות מתקדמות?
קראו – מה הפתרון, ברמה העולמית והלאומית, לקרינה מאנטנות וציוד סלולרי ואלחוטי?

בסרטון – מבוא מקוצר ל5Ghttps://youtu.be/JKaoLxw0qJI

העקרונות בתקשורת דור חמש בסלולר

1. מהירות העברת נתונים גבוהה יותר שיאפשר העברת יותר נתונים, קבצים גדולים יותר, יותר מידע בזמן קצר יותר
   
2. קיצור זמן התגובה בין שליחה של מידע ובקשות לרשת וקבלתה של תגובה-תשובה (LATENCY)
   
3. הגדלת רוחב הפס, כלומר הגדלת היכולת להעביר יותר מידע על הרשתות מבלי שאלו יקרסו
   
4. מתן שירות להרבה יותר צרכני רשת בתחום שטח מוגדר תוך כדי הקטנה של גודל התאים הסלולריים.
   
5. כל מכשיר חשמלי, אלקטרוני, רכבים, בניינים, תשתיות, תאורה, מכונות, בגדים, ריהוט, ברזים, אסלות, דלתות, חלונות, תריסים, מזגנים, דוד חשמלי, תנורים, בית חכם, רכב חכם, הכל יהיה מחובר לרשות אלחוטיות, חלקן לפחות יהיו סלולריות (למשל מוני חשמל חכמים) , וביחד יצרו את ה”הרשת של הדברים” THE INTERNET OF THINGS או בקיצור הIOT. הציוד הזה והקרינה הנפלטת ממנו יקיפו אותנו בכל מקום ובכל זמן.

דרכים וכלים למימוש דור חמש בסלולר

הרבה יותר אנטנות סלולריות, הרבה יותר קרובות, להרבה יותר אנשים

פריסה רחבה של אנטנות גדולות, מוקטנות(אבל לא נמוכות קרינה – כפי שנראה מהפריסה בארה”ב), קטנות וגם זעירות, מול בתי תושבים, מול מבני ציבור, בצמתים רחובות בתוך הערים ובתוך שכונות מגורים. זאת כדי להביא להקטנת המרחק בין הצרכנים לאנטנות וצמצום גודל התאים הסלולריים וכן לשמור על קשר עין ותקשורת רציפה עם צרכנים בתנועה מהירה (למשל משתמשי סלולר בתוך רכבים או רכבים אוטונומיים).

פריסה זו צפויה להוות את רוב העלייה בחשיפה הסביבתית (פסיבית, בכפייה 24X7, בריבוי תדרים, כלל גופית) לקרינת רדיו כתוצאה מפריסה של דור חמש. בהתחלה ישודרגו תקנים קיימים באנטנות דור חמש, לאחר מכן צפויה פריסה צפופה יותר במרכזי ערים, לאחר מכל בכל פינת רחוב, ולאחר מכן על כל עמוד חשמל.

ככל שהפריסה של אנטנות אלו תתקדם (בהתאם לצריכה) צפויה פריסה צפופה יותר של אנטנות, בתחילה במרכזי ערים ובסופו של דבר מול כל בית. צפוי שבתחילה ישתמשו באנטנות מוקטנות (ולא נמוכות קרינה) ורק בסוף התהליך באנטנות זעירות. זאת מכיוון שקל ופשוט יותר לפרוס מספר קטן יותר של אנטנות מוקטנות (אבל לא נמוכות קרינה) שהמרחק הטכנולוגי שלהן לאנטנות הרגילות קטן יחסית, מאשר להמר על טכנולוגיות חדשות יותר של כמות עצומה של אנטנות זעירות.

בסרטון בקישור – https://youtu.be/1ctUU9F8Es8 – הסבר של נציג התעשיה על אנטנות 5G שיספקו תקשורת לצרכניים נייחים (בתים) ואשר יותקנו על עמודי חשמל ותאורה.

שידור לכל מכשיר מכמה אנטנות ומתקני גישה 

מתן שירות למכשיר קצה(למשל סלולרי הוא מכשיר קצה) אחד על ידי כמה וכמה אנטנות, בו זמנית (MIMO).
 גם טכנולוגיה זו מצריכה פריסה צפופה יותר של עוד ועוד אנטנות סלולריות ומתקני גישה או שידור מוקטנים אבל לו דווקא נמוכי קרינה. בתמונה – המחשה של MIMO מתוך ויקיפדיה.

שימוש באנטנות המאפשרות בצורה אלקטרונית הכוונת הקרן 

הכוונת הקרן מהאנטנה בעיקר אל הצרכן ובכך להביא לחיסכון באנרגיית השידור (phased array antenna) . לטכנולוגיה זו יש עקרונית פוטנציאל להקטנת הקרינה שמי שאינו משתמש בציוד אלחוטי וסלולרי ייחשף אליה, אבל הנושא לא נבדק מעבדתית ולא עמד במבחן המציאות. מה שכן נבדק הוא יתרון בצריכת האנרגיה של האנטנות הללו אבל כאמור לא נבדק במציאות של פריסה רווייה של אנטנות כי הטכנולוגיה אכן תקטין את החשיפה לקרינה.
בתמונה – המחשה של אנטנה מסוג Phazze array   מתוך ויקיפדיה 

שידור בתדרים גבוהים במיוחד – גלים מילימטרים

אחת הדרכים להגביר את המהירות של העברת הנתונים היא להעביר את הנתונים על גבי תדרים גבוהים יותר. תדרים מעל 20GHz נקראים גם “גלים מילימטרים” בשל אורך הגל הקצר שלהם שהוא , ניחשתם נכון, מילימטרי.

תאורתית תדר גבוהה מאפשר אכן להעביר יותר נתונים בותו זמן. אבל שימוש בתדרים כאלה גבוהים תומן בחובו קשיים ואתגרים. השידור בתדרים אלו (גלים מילימטרים) נבלם כמעט בכל חומר. אפילו עלה של עץ יכול להפריע לתקשורת. אפילו כיסוי פלסטיק של סלולרי יכול לפגוע בהעברת הנתונים. אפילו האויר עצמו יגרום להנחתה של כ90% מהאות במרחק של קילומטר אחד. האתגרים הללו מאפשרים ביצוע תקשורת בתדרים אלו רק (או בעיקר) בשטח פתוח, במרחקים קצרים, וכאשר יש קשר עיין בין המשדר למקלט.

בתקן הדור החמישי מוגדרים תדרים של 24GHz, 28GHz, 36GHz , כתדרים בהם יעברו נתונים. השימוש יהיה מוגבל למצבים בהם המכשיר הסלולרי יהיה בקשר עין עם האנטנה. למעשה צריך רשת צפופה מאוד של אנטנות כדי שפתרון כזה יהפוך למציאותי. נכון להיום (06/2022) יש שימוש בגלים מילמטרים לדור חמש בסלולרי רק במרכזי ערים, בכמה ערים מרכזיות בארה”ב שהן חלק משטח הניסוי של הטכנולוגיה.

בנוסף לכך , תדר של 60GHz הוכרז כתדר חופשי לשימוש תקשורת אלחוטית. יש כבר מערכות שידור נקודה לנקודה המכונות LAST MILE, או בעברית “סיב אלחוטי” העושות שימוש בתדרים אלו. במערכת זו מציבים מול מקצב של בתים אנטנה אחת המשדרת למתקנים על גבי הבתים. השידור במקרה הזה הוא דו כיווני. רשתות אלו יותקנו בארץ בעיקר בישובים בהם לא כלכלי לפרוס רשתות קוויות של סיב אופטי או כבלי נחושת.

תקן נוסף שעושה שימוש בתדרים גבוהים וגלים מילימטרים הוא תקן בשם WIGIG. תקן זה מיועד לעבודה בתוך מבנים, כאשר הצרכנים נמצאים בקשר עין עם המשדר. זאת מכיוון שהשידור בתדרים אלו לא עובר את חומרי הבנייה.

שימו לב – המשדרים על גופי תאורת רחוב אלחוטית, משדרים בתדרים של 2.4GHZ ואינם נחשבים לגלים מילימטרים ולא נחשבים לחלק מתשתית הדור החמישי בסלולרי.

העמקת והרחבת השימוש במתקני שידור זעירים בתוך מבנים (מיקרוסל – מבוססים קרינת רדיו).

 מתקני שידור אלו ישדרו כל הזמן אל סביבתם הקרובה. בשל חוסר ההבנה של הרמות הנמוכות בהן נגרמים נזקים של קרינת רדיו בחשיפה כרונית יותקנו מתקנים אלו גם בקרבת בני אדם, כמו שקורה כבר היום בבתי חולים ובנייני משרדים רבים. 

שימוש בסיבים אופטיים כדי להביא תקשורת קווית מהירה אל אנטנות, נקודות גישה אלחוטיות ומתקני :LAST MILE אחרים.

בשנים האחרונות פרסו חברות הסלולר וחברות התקשורת הקוויות סיבים אופטיים ברחבי הערים שיאפשרו להם להגיע ליותר מתקני LAST MILE ולתת שירות ליותר צרכנים. למרות שבסיב עצמו אין חשיפה לקרינת רדיו, ואם יחובר ישירות לבתי משתמשים אין בעיה של קרינה. אבל יש עוד שתי אפשרויות, אחת שהסיבים יחוברו ויזינו אנטנות סלולריות ואת זה אנחנו כבר מכירים. במקרה השני יחובר הסיב לאנטנות קטנות יותר שימוקמו מול בתי טובים וישדרו אליהם. על הבתים יותקן משדר-מקלט מיוחד. צורת תקשורת זו נקראת “LAST MILE”, ומכונה בעברית “סיב אלחוטי”. שירות כזה ניתן כבר בערים מרכזיות בארה”ב ויש גם כמה חברות ישראליות שהציגו טכנולוגיה מתאימה. במקרה כזה תהיה חשיפה לקרינה מהאנטנות והן מההתקנים שמוצמדים אל הבתים.  

פריסה של אלפי רשתות תקשורת “נקודה לנקודה” 

פריסה של אלפי רשתות תקושרת נקודה לנקודה, מהירות בתדרים גבוהים מעל 20GHz כדי להביא תקשורת אלחוטית-סלולרית מהירה לאנטנות סלולריות (דור חמש בסלולרי). זאת בנוסך לשימוש בטכנולוגיה הזו שלא בהקשר סלולרי למשל לחיבור מתקני גישה אלחוטיים בתקני WIFI, מתקני LAST MILE, תשתיות של עיר חכמה, בנייני משרדים, רמזורים, מצלמות אבטחה, ועוד מבנים ותשתיות פרטיות של גופים ממשלתיים-מוניציפליים-עסקיים-פרטיים.

רשתות אלו אינם חדשות וקיימות כבר בשימוש מספר שנים, אך בדור החמישי השימוש בהן צפוי להיות מאוד גדול. הן מתבססות על שימוש באנטנות קטנות כיווניות על עמודים, בניינים, תרנים, רמזורים, עמודי תאורה ועוד. אנטנות כיווניות אלו יאפשרו שידור מנקודה לנקודה במהירות גבוהה מאוד ובתדרים גבוהים.

פריסה זו תהיה בדרך כלל “מעל הראשים”, למרות שכנראה יהיו גם מקרים בהם אנטנות אלו יהיו מכוונות לאזורים בהם יש אנשים. למשל התקנה של אנטנה כזו בחלון של בניין משרדים כאשר אחריה יש עמדות ישיבה של בני אדם (ראיתי את זה כבר קורה). דוגמה נוספת היא התקנה על עמוד ברחוב, כאשר כמה מטרים מאחוריו יש מבנה מגורים או משדרים עם חלונות שמאחוריהם ישנם אנשים. 

השידור מהאנטנות הוא בדרך כלל במפתח צר של מעלות בודדות למעלה ולמטה ולכן הקרן די ממוקדת. גם אם במקרה תעבור בחלקה דרך בית או מבנה עם אנשים , החלק שינסה לעבור דרך הקירות יעצר כמעט במלואו. כך שאני לא צופה חשיפה רבה לקרינה ממערכות אלו. למרות זאת עדיין העקרון שלי הוא שאפשר לעשות את זה חוטית וחבל על הזיהום. אבל כאשר באים להשוות מול הזיהום מאנטנות סלולריות (בכל דורות) להערכתי זה בכלל לא מתקרב. ברור שלא מבחינת כמות האנשים שיחשפו.

ראו גם הרחבה לגבי הצעת תיקון לחוק הבזק שתאפשר פריסת התקני LAST MILE אלחוטיים במסלול מהיר 03-2020 – https://www.norad4u.co.il/2020/03/29/3172/

טכנולוגיות השידור בהן יעשו שימוש בדור חמש בסלולר

1. שימוש בקרינת רדיו בתדרים מתחת ל6GHz (הוגדר בהתחלה עד תדרים של 3.6GHz, כולל תדרים נמוכים יותר ששימשו דורות קודמים, עד וכולל תדרים סביב 700MHz), לתקשורת בין האנטנות לצרכני הרשת(למשל הטלפונים הסלולריים). שיטת השידור תהיה כנראה מבוססת על LTE או LTE+, או דומה לה מאוד.
   
2. שימוש במידה מוגבלת של שידור בתדרים גבוהים מעל 20GHz גם אל התקנים ניידים. זאת בתדרים של 24GHZ, 28GHZ ו36GHZ.
   
3. שימוש בקרינת רדיו בגלים מילימטרים (מעל 20GHz ) כדי להעביר תקשורת בין נקודות נייחות (למשל מאנטנה לאנטנה).
   
4. שימוש בסיבים אופטיים כדי להגיע לאנטנות סלולריות.

טכנולוגיות השידור בהן יעשו שימוש בדור חמש שאינו קשור לשוק הסלולר בצורה ישירה

1. שימוש בקרינת רדיו בגלים מילימטרים (מעל 20GHz ) כדי להעביר תקשורת בין נקודות נייחות ממוקד שידור של עיר חכמה ורמזורים או נקודות הפצה אחרות של הרשת), שידור בגלי אינפרה אדום או ליזר (גם מנקודה לנקודה וגם לצרכנים באזורים תחומים), שימוש בסיבים אופטיים עד לאנטנות והתקני שידור LAST MILE, כולל בתי צרכנים (סיב אופטי אלחוטי).
   
2. אפשרי שימוש בטכנולוגיות מבוססות IR – אינפרה אדום, כדי להעביר תקשורת אלחוטיות מבוסס אינפרא אדום בתוך חללים מוגדרים וסגורים, למשל משרד.
   
3. שימוש גדול יותר בטכנולוגיות SMART MASH בה כל מכשיר קצה הוא גם “מגביר טווח”, מקבל תקשורות אלחוטיות של ציוד אחר ומשדר אותן הלאה. השימוש בטכנולוגיות אלו עלול וצפוי להגדיל את החשיפה על ציר הזמן (יותר שידורים בפרק זמן) מציוד אלחוטי ביתי, מקצועי, תעשייתי וציבורי.
   
4. שימוש בטכנולוגיות לשידור מבוסס קרינת רדיו בין מוצרים, צרכנים ותשתית כדוגמת ZIGBEE, BLUETOOTH 5 , Z-WAVE ונוספים.

הדור החמישי בסלולר 5G יהווה תשתית לשימושים ולטכנולוגיות הבאים

רשתות סלולר 5G לחיבורים נייחים

שימוש ברשתות סלולריות ואלחוטיות לציוד נייד ונייח (גם לבתים = מיותר) מהירות יותר שיאפשרו תקשורת מהירה יותר ויאפשרו הגדלת התלות בשירותים סלולריים ואלחוטיים, לפעמים על חשבון הטכנולוגיות החוטיות. הצגת הדור החמישי תזרז את המעבר מטכנולוגיות החוטיות הבטוחות לטובת רשתות טכנולוגיות סלולריות ואלחוטיות מרובות קרינה. חיבור בתים לרשתות אלחוטיות יאפשרו לחברות הסלולר לנגוס ברווחים של חברות הרשת החוטיות ויהוו אלטרנטיבה תחרותית. אבל מצד שני הדבר יגביר את התעבורה ברשתות הסלולריות-אלחוטיות ויביא להגדלה נוספת של הקרינה הסביבתית. 

IOT

האינטרנט של הדברים, בקיצור ה IOT, הוא חזון (שמתממש כבר עכשיו) שבו כל מכשיר, קטן כגדול, מחובר לרשת האינטרנט העולמית, או תת רשת לשימוש מוגבל ומוגדר.
המשמעות בגדול היא הרבה יותר מקורות קרינה פרוסים ומשדרים במרחב שלנו. כאמור חזון ה IOT מתממש כבר עכשיו ברחבי העולם וגם ברחבי ישראל.

החזון כולל “בתים חכמים” , “ערים חכמות” , “תעשיה חכמה” , “רפואה חכמה” , “תחבורה חכמה”, “חקלאות חכמה” ועוד.

ראו הרחבה – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/iot/

מה קורה בארה”ב ובעולם

כרגע (2019 מאי) נפרסות בארה”ב אלפי אנטנות סלולריות מוקטנות אבל לא נמוכות קרינה, בצמוד לבתי מגורים. תושבים מתלוננים על הופעת תסמינים בריאותיים לאחר התקנה של אנטנות אלו מול ביתם נענים כי “אין השפעות בריאותיות לקרינה”. האנטנות המוקטנות אבל לא נמוכות הקרינה מותקנות בחסות חוקים בארה”ב המונעים מהאזרחים והראשוניות המקומיות התנגדות להתקנה של אנטנות סלולריות מסיבה בריאותית (המנדט בנושא נמצא החל מ1996 רק בידי ה FCC וה FDA שעובדים לפי הנחת היסוד השגויה כי הקרינה אינה מזיקה ברמות שלא מחממות. במקביל נעשים מאמצים על ידי ארגונים מקומיים, רופאים ופעילים למנוע את הפיסה של 5G במדינות בארה”ב, או לפחות לעכב. מצד שני פועלת התעשייה, דרך רשת של שתדלנים, לקונן חוקים במדינות השונות שיאפשרו פריסה של רשתות ואנטנות 5G ללא כל מעצורים , לא פולטים, תכנוניים ולא אזרחיים. 

מה קורה בישראל

כרגע (אוגוסט 2021) החלה הפריסה של דור חמש בישראל. כרגע בעיקר במרכזי ערים ועל כבישים ראשיים. ככל שהפריסה מתקדמת מותקנות עוד אנטנות של דור רביעי (פריסה רחבה) ועוד אנטנות של דור חמישי (כרגע במספרים קטנים יותר מאשר אנטנות דור רביעי). כרגע האנטנות הן רק מהסגנון הישן של אנטנות על תרנים.

במקביל החל משרד התקשורת להכין את הקרקע לפריסה של אנטנות סלולריות מוקטנות אבל לא נמוכות קרינה (עוצמות שידור בין 5 ל15 וואט לפני שבח זוויתי), כל חמישים מטר, מול בתי תושבים. כדי לעשות זאת ללא התנגדות האזרחים, משרד התקשורת מקדם מצד אחד מסע יחסי ציבור בעד הפריסה, ומצד שני מקדם סעיפים בחוק ההסדרים שיקלו על תהליך ההקמה תוך אפשור כמה שפחות התנגדויות מהציבור והרשויות המקומיות.
ב20/2/2024 הודיע שר התקשורת על התחלת השלב השני בו יפרסו אנטנות סלולריות קטנות על עמודי חשמל, ראו פוסט בנושא – https://www.norad4u.co.il/2024/02/20/8429/

בנוסף החלה בצורה מצומצמת פריסה של טכנולוגיות גלים מילימטרים במסגרת פרויקטים של ערים חכמות. בעיקר בין מרכזי שידור לבנייני משרדים וחברות. עדיין לא בפריסה רחבה לבתי תושבים שחלק מחזון הדור החמישי בפתרון שנקרא “סיב אלחוטי” או “LAST MILE”.

מכיוון שהתקנים בישראל גם הם מבוססים רק על אפקט חימום של הקרינה ולא על שום אפקט ביולוגי או בריאותי, לא מן הנמנע שהפריסה תתבצע בצמוד לבתי תושבים ותביא לפגיעה בריאותית נוספת. 

פוסטים על הפריסה:

מסע יחסי הציבור של השר יועז הנדל ומשרד התקשורת – אנטנות כל 50 מטר זה טוב!

שר התקשורת, יועז הנדל, ממשיך לקדם אנטנת סלולרית מול כל בית

סרטוני מדידה של אנטנות דור חמש שנקראות SMALL CELL “תא קטן” מארה”ב

סרטון השוואה בין מדידה של קרינת רדיו מאנטנה גדולה במיקום מרוחק, לבין מדידה קרובה לSMALL CELL – https://www.youtube.com/watch?v=50ZSJKYJAs4

כאן תאודורה הנפלאה מודדת בחדר בבית מלון בסן פרנסיסקו

אנטנה מול בתי תושבים בוויסקונסין ארה”בhttps://youtu.be/z34ukXhIigo

תמונות של אנטנות דור חמש או בהתאם לחזון דור חמש (5G) מהעולם

סרטונים על דור חמש בסלולר 5G

לפניכם מגוון סרטונים בנושא הפריסה של 5G בארה”ב ובארץ

שימועים במדינות בארה”ב בנוגע לפריסה של דור חמש בסלולר 5G:

התנגדויות של מדענים ונציגי ציבור, לפריסה מהירה של 5G, בשימוע במישיגן ארה”ב https://youtu.be/kp0_zGHH3KA

מדענים בשימוע במחוז הפדראלי של וושינגטון על 5G https://youtu.be/ljLynbr5iPc

תושבים מתנגדים לחוק שיאפשר פריסה חסרת התנגדות של דור 5 במחוז מונטגומרי, ארה”ב.https://youtu.be/h-vQpPubrgo

שימוע בסנטה-רוזה, ארה”ב – https://youtu.be/je5JYITfM6k

נפגעים בארה”ב מפריסה של אנטנות דור ממש בסלולר 5G:

אנטנה מול בתי תושבים בוויסקונסין ארה”בhttps://youtu.be/z34ukXhIigo

אמא מדברת על אנטנה שהותקנה מול ביתה https://youtu.be/YreYeGzQo04

כתבה על נפגעים מאנטנות סלולריות מוקטנות מול ביתם ברשת ABChttps://www.abc27.com/news/consumer/don-t-waste-your-money/controversy-grows-as-mini-5g-cell-towers-pop-up-everywhere/1765880043

מדענים מדברים על דור חמש בסלולר 5G

ד”ר מרטין פל מדבר על הסכנות בחשיפה לקרינת רדיו בדגש לפריסת 5G
https://youtu.be/kBsUWbUB6PE

ד”ר שרון גולדברג על השפעות בריאותיות של קרינת רדיו ו5G בשימוע בסנט של מישיגןhttps://youtu.be/CK0AliMe-KA

ד”ר אנג’י קולבאק על השפעות בל קרינת רדיו בדגש על 5G בשימוע בסנט של מישגןhttps://youtu.be/BtstzRC1nI0

פרופ’ פול בן ישי על השפעת קרינת רדיו בתדרים סביב 90GHz (גלים מילימטרים) על בלוטות הזעה בעורhttps://youtu.be/QvPg1AyQ43I

כתבות טלוויזיה מארה”ב

כתבה של CBS המביאה את שני הצדדים. מצד אחד תושבים שמול ביתם יותקנו אנטנות סלולריות ומצד שני התעשיה המתלהבת https://youtu.be/57hHyGHffmU

תושבים מודאגים מפריסה של אנטנות סלולריות מול בתיהם אל מול מחוקקים שעובדים כדי לזרז את הפריסה ולבטל את האפשרות של רשויות ותושבים להתנגד לה.
https://youtu.be/61h_vuBujw0

תושבים ופעילים נגד הפריסה של 5G בגטיסברג, ארה”בhttps://youtu.be/UABsTk17bEI

מחאות בעולם נגד פריסה של דור חמש בסלולר 5G

מחאות נגד פריסת דור חמש מרחבי העולם
https://www.facebook.com/EHTrust/videos/310756026265465/

בתמונה – מחאה של תושבים באי WIGHT בדרום אנגליה נגד פריסה של אנטנות דור חמש
https://www.countypress.co.uk/news/17558121.protesters-gather-to-campaign-against-5g-technology-on-the-isle-of-wight/?fbclid=IwAR3vvrIoFrIQS9k9wsu_icFGLRePmeW6NNfUEnzxC-Nyc6mAAuSNBr8_F2I

סרטון מחאה מסוגוביה על פריסה של דור חמש בסלולר https://www.facebook.com/Stop5GEnSegovia/videos/2151961461578742/
https://www.facebook.com/Stop5GEnSegovia/videos/422333455182558/

כתבות טלוויזיה מישראל על תשתית דור חמש בסלולר 5G

כתבה בערוץ 10, תוכנית המגזין, פינת המצח – “לא יודעים מה ההשלכות”: הסכנה הבריאותית במהפכת הסלולר שבפתח – 06/10/2018
קישור – http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1305871

ישיבות וועדות בכנסת בישראל:

ישיבת וועדת המדע והטכנולוגיה 20/11/2018 – דיון בנושא פריסה לא זהירה של טכנולוגיות דור החמישי
https://youtu.be/sV5s_73y8eg

דברי היושב ראש – אורי מקלב 00:00
ח”כ יעל כהן פארן – 04:14
עדית אהרון – 12:30
איתמר ווגנר 27:30
ד”ר יעל שטיין 32:50
פרופ’ פול בן ישי 1:14:25
עמיר בורנשטיין 1:32:09
שי דן און 1:52:20
בת ציון שלומי 1:56:21

מקומות בעולם שעצרו (זמנית) את הפריסה של דור חמש בסלולר 5G

מרחבי העולם התחילו להתקבל החלטות או קריאות של נבחרי ציבור וראשי ערים , מחוזות ומדינות, לעצור את הפריסה על שיתבררו ההשפעות הבריאותיות של פריסת הדור החמישי. העצירה היא זמנית עד לבירור עובדות מדעיות בנושא. צפוי שהלחץ של התעשיה יגרום בסופו של דבר לחידוש הפריסה.
פרוטלנד, ארה”ב – ראש והעיר ונבחרי ציבור קוראים לעצור את הפריסה של תשתית דור חמש – 
https://prepforthat.com/portland-blocking-5g-networks-over-health-risks/?fbclid=IwAR0PdBBzx44KR9tpGufxoYNp4WS-FlOq_V3WX2rtBpedyfquix8tCx1RZiw

בריסל, בלגיה – תוכניות לפילוט בעיר נדחה בעקבות חששות מהשפעות בריאותיות – 
http://www.brusselstimes.com/brussels/14753/radiation-concerns-halt-brussels-5g-for-nowההחלטה התקבלה לאחר שחברות התקשורת דרשו שינוי של התקן כדי לפרוס דור חמש.
השרה להגנת הסביבה הגיבה באומרה שהיא לא יכול לברך טכנולוגיה חדשה כזו אם התקנים שנועדו להגן על הציבור לא מכובדים. “I cannot welcome such technology if the radiation standards, which must protect the citizen, are not respected, 5G or not,” Environment minister Céline Fremault (CDH) told Bruzz. “The people of Brussels are not guinea pigs whose health I can sell at a profit. We cannot leave anything to doubt,” she added.

מונים חכמים, אלחוטיים ומקרינים

בפרק זה נסביר מה הם מונים חכמים, אלחוטיים ומקרינים אשר נפרסים בשנים האחרונות ברחבי העולם, וגם בארצנו.

מונים חכמים, באנגלית SMART METERS, הם כינוי למוני מים, חשמל וגז המשרדים את מניית הצריכה, בצורה כזו או אחרת, למרכז הבקרה של חברת המים, החשמל או הגז. החל משנת 2008 החלו בהתקנה ופריסה של מערכות מונים חכמים בעולם. צורת העברת המידע מהמונה למרכז הבקרה יכולה להיות בצורה אלחוטית המבוססת קרינת רדיו , בטכנולוגיות SMART MESH (כל מונה קולט את השידור ממונים אחרים ומשדר את הכל בנוסף למידע שהוא רוצה להעביר , הלאה) , או בצורה אלחוטית של שידורים כל כמה שניות, או על ידי שימוש במודם סלולרי , או על ידי שימוש בתקשורת PLC או על ידי שימוש בתקשורת חוטית או אלחוטית אחרת.
השידור האלחוטי, ביחוד עם מתבצע בשיטת SMART MESH, ובמיוחד אם מתבצע בצמוד לבני אדם, יוצר חשיפה לקרינה שהיא כרונית ומיותרת.

בקיצור רב – מונים חכמים, אלחוטיים ומקרינים

1. מונים חכמים משדרים את נתוני הצריכה של החשמל, מים וגז אל מרכזי הבקרה של חברות התשתיות.
2. ממרכז הבקרה של החברות המפעילות משודרים אותות בקרה ופיקוד למונים.
3. מונים חכמים לחשמל, מים וגז, נפרסים החל מ2010 בכל העולם
4. מוני חשמל ומים חכמים, נפרסים החל מ2010 בארץ.
5. ישנם כמה טכנולוגיות של העברת נתונים מהמונים למרכזי הבקרה של החברות ומקרים מסוימים אף העברת פקודות שליטה בחזרה אל המונים.
   1. טכנולוגיה ראשונה היא הטכנולוגיה האלחוטית בה המונה משדר את נתוני הצריכה, בדרך כלל באופן רציף. שידורים אלו נקלטים על ידי רפיטרים ומשודרים שוב ושוב עד ההגעה ל”תחנת בסיס” שם הם נאספים לידי תקשורת אחת ומועברים או על ידי, תקשורת אלחוטית, או סלולרית או ברשת קווית לחברת התשתיות. טכנולוגיה זו מביא להגברת עומס החשיפה לקרינת רדיו הן בסביבת המונה החכם והן בסביבת הרפיטרים ותחנות הבסיס. 
      מונים בטכנולוגיה זו נפרסו בחלק מהקיבוצים בארץ החל מ2010.
      מונים בטכנולוגיה זו נפרסו בשכונת הדר יוסך בתל אביב החל מ2010 , כנראה כחלק מניסוי של חח”י.
      מונים בטכנולוגיה זו נפרסו בחלק ממדינות העולם בעיקר בצפון אמריקה.
   2. טכנולוגיה שנייה היא הסלולרית, בה לכל מונה (או למספר מונים) מחובר מודם סלולרי והנתונים משודרים על גבי רשת הסלולר. טכנולוגיה זו מביאה להכבדה על הרשת הסלולרית. כמו כן מביאה להגברת עומס החשיפה בצמוד למונה החכם וליותר שידורים מהאנטנות הסלולריות (ולכן ליותר קרינה מהן).
      מונים בטכנולוגיה זו נפרסים בארץ החל מ2022 על ידי חח”י. נראה שרוב המונים הנפרסים היום על ידי חח”י (2023) הם בטכנולוגיה זו.
      כרגע נראה שהמונים הללו משדרים אחת ל15 דקות , פולס קצר של קרינת רדיו. לכן תרומתם כרגע לחשיפה לקרינה היא נמוכה מאוד אבל עדיין יכולה להיות קריטית במקרה של ריגשים לקרינה.
   3. טכנולוגית ה PLC העושה שימוש ברכיבי תקשורת ה”מרכיבים” את המידע על גבי רשת החשמל. שיטה זו אינה מחייבת שידור רדיו או סלולר אבל מוסיפה זיהום חשמלי על גבי רשת החשמל הביתית והציבורית.
      כ200000 מונים בטכנולוגיה זו אמורים היו להיפרס בישראל החל מ2017 על ידי חח”י.
      בחלק מהקיבוצים נפרסו מונים בטכנולוגיה זו.
6. על פי בדיקה של כמה וכמה מוני חשמל אלחוטיים בקיבוצים בשנת 2012, בחלק מהקיבוצים נבחרו טכנולוגיות אלחוטיות למוני החשמל. בטכנולוגיות אלו השידור מתקיים כמעט באופן רציף (בדרך כלל 5 שניות שידור ו3 שניות מנוחה). 
7. על פי בדיקה של כמה מוני חשמל אלחוטיים בשכונת “הדר יוסף” בעיר תל אביב שנת 2015, המונים הללו הם מטכנולוגיה העושה שימוש בשידור אלחוטי קבוע (כמה שניות שידור, שלוש שניות מנוחה) זאת למרות שחברת החשמל הצהירה בתחילת 2016 כי ה90% מהמונים יהיו בטכנולוגיית PLC ורק 10% בטכנולוגיה העושה שימוש במודם סלולרי (רמות הקרינה ותכיפות השידור ממונים אלו עדיין לא ידוע לנו). 
8. מאז החלה הפריסה הרחבה של מוני חשמל סלולריים (2022) , רוב הדיווחים שמגיעים אלינו, ורוב מוני החשמל החדשים שראינו, הם מונים שמשדרים אחת ל15 דקות.
9. על פי בדיקות של כמה עשרות מוני מיים ברחבי הארץ הטכנולוגיה בשימוש הנפוץ ביותר בארץ היא של שידור קצר מהמונים כל 30 שניות. 
10. קיימים גם מוני מים אלחוטיים המשתמשים במעין משדר חיצוני, מהם לא הצלחנו למדוד קרינה, כנראה שמונים אלו משדרים פעם בכמה דקות או שעות. 
11. השידור האלחוטי והסלולרי מהמונים הוא למעשה קרינת רדיו.
12. המונים נמצאים בדרך כלל בסמוך או בתוך בתי מגורים ולכן יש חשיפה לקרינה המשודרת מהם.
13. בחלק מהטכנולוגיות השידור האלחוטי אינו מאובטח וניתן לירט אותו באופן אלחוטי או על ידי התחברות לרכזת
14. הנתונים מהמונים נאספים במאגרי מידע גדולים וניתן למכור אותם לצד שלישי (כמו שמתקיים בארה”ב).
15. ניתן להסיק מנתוני הצריכה ומהצלבתם עם נתונים אחרים לגבי אורח חייו של הצרכן. 
16. על פי דוח שהופק לממשלת גרמניה החלפת המונים הקיימים למונים חכמים אינה כלכלית.
17. מחיר המונים החדשים ומחיר ההפעלה שלהם והשידור מהם (סביר להניח כי מוני חשמל חכמים ודיגיטאלים צורכים יותר חשמל ממונה מכני רגיל) יגולגל על הלקוח.
18. פריסה של מונים חכמים אלחוטיים (בעיקר אלה המשדרים דחופות כמו מוני החשמל) תביא לפגיעה מיידית בקהילת הרגישים לקרינה בכך שיקשה עליהם עוד יותר אפילו ללכת ברחוב, לא יוכלו להתגורר בבתים או בנינים עם מונים אלחוטיים, לא יוכלו לעבוד במקומות עם מונים אלחוטיים, יושפעו מהעלייה בקרינת הרקע ועוד. ההשפעות יכולות לנוע מחוסר נוחות, דרך הרעה במצב הבריאותי ועד סכנת חיים.
19. בארה”ב, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות נפרסים בשנים האחרונות מוני חשמל אלחוטיים (בטכנולוגית SMART MASH) המשדרים רוב הזמן. כמו גם מוני מיים אלחוטיים המשדרים כל 30 שניות.
20. פריסת מוני חשמל וגז בארה”ב וקנדה הביאה לפגיעה באנשים רבים, להפיכתם לחולים ולרגישים לקרינה ולהקמה של קבוצות מחאה הפועלות להפסקת השימוש בטכנולוגיה. 
21. היה אפשר לבצע פריסה של מונים חכמים תוך כדי שימוש בטכנולוגיות חוטיות ללא קרינה.
22. היה אפשר לבצע פריסה של מונים חכמים מקרינים פחות אם היו קובעים ומקפידים על אחסון נתוני הצריכה במונה עצמו ולשידורם פעם ביממה-בכמה ימים או במקרה ויש תקלה דחופה. פתרון זה היה מאפשר הרבה פחות שידורים על פני היממה וצמצום משמעוותי בזמן החשיפה לקרינה מהמונים.
23. מונים חכמים אלחוטיים ומקרינים אינם ירוקים, אינם בטוחים, אינם מאובטחים, יקרים ובזבזניים בהפעלתם.

על מונים חכמים ומקרינים בקצרה 

“מונים חכמים” הם שם קוד לקבוצה שלמה של מוני חשמל, גז ומים המותקנים במקום המונים האנלוגיים הוותיקים והטובים. מונים חכמים ומקרינים אלו אוספים נתונים על אופי השימוש והצריכה שלכם בשירותים המדוברים ומשדרים, באופן אלחוטי, סלולרי או על גבי קווי החשמל (ובכך יוצרים חשמל מלוכלך), את הנתונים הללו לחברת השירותים. בחלק מהמונים, במיוחד כאשר מאפשרים לצרכנים בקרה, שליטה מרחוק ואיתור תקלות, משדרים המונים את נתוני הצריכה כל כמה שניות. בחלק מהמקרים מונה יכול לקלוט אלחוטית נתונים ממונה מרוחק ולשדר אותם אלחוטית הלאה, כך שסה”כ זמן השידור (שידור=קרינה) שלו גדל משמעותית. בחלק מהמונים התקן התקשורת האלחוטי אמור לתקשר גם עם מכשירים ביתיים ולאפשר שליטה מרחוק עליהם. אופציה זו מגדילה גם היא את רמת הקרינה לה יחשפו הצרכנים.

ירוק או GREEN WASH?

אם זה מקרין, זה לא ירוק !

המונים החכמים והמקרינים משווקים כדבר הירוק הבא. החברות מבטיחות חסכון בחשבונות המים, הגז והחשמל, איתור תקלות בזמן אמת, מעקב אחר הצריכה וניהול אפקטיבי יותר של הצריכה, וכמובן כמובן חסכון בצריכת החשמל, המים והגז. במציאות מונים חכמים אלחוטיים וכאלה המעבירים את נתוני הצריכה על גבי רשת החשמל, צורכים בעצמם חשמל, תחנות הממסר, המקלטים והמשדרים ברשת “החכמה” צורכים חשמל, ההכבדה על רשת הסלולר משמעותה (בין השאר) בזבוז יותר חשמל. בנוסף לכך שימוש במונים חכמים אלחוטיים יביא לעלייה ברמת הקרינה הסביבתית ובצורך בעוד אנטנות סלולריות ועוד תשתית סלולרית צורכת חשמל ומזהמת סביבתית. עלות המונים תגולגל על הצרכן וכך גם עלות ההפעלה והתחזוק שלהם. שימו לב, לא מדובר כאן באביזרים מכאנים אמינים ופשוטים אלא במכשור אלקטרוני יקר, מסובך ועדין הדורש תחזוקה, תיקון והחלפה, ואשר בתהליך יצורו קיימים אלמנטים מזהמים רבים. לכן לא מדובר במכשיר ירוק, מדובר בדרך לגבות יותר כסף עבור מזהם סביבתי במסווה של מוצר ירוק.

בתמונה – מונים לא חכמים, לא בטוחים, לא בריאים, לא ירוקים ולא שומרים על הפרטיות שלך, מתוך האתר  http://stopsmartmeters.org/

תקשורת מונים חכמים ומקרינים למרכז הבקרה

כאמור בחלק מהמקרים מונים אלו משתמשים בטכנולוגיות אלחוטיות או סלולריות כדי להעביר את הנתונים ובכך מהווים מקור קרינה קרוב לבית ומגדילים גם את התעבורה על הרשתות האלחוטיות הסלולריות מה שגורם לצורך ביותר אנטנות ומגדיל את זיהום קרינת הרדיו הסביבתי. סוגים אחרים של מונים חכמים מעבירים את הנתונים על גבי רשתות החשמל(PLC) ובכך גורמים להופעת חשמל מלוכלך על קווי החשמל בבית ומחוצה לו. חשמל מלוכלך הוא רעשאות בתדר גבוה המורכב על גבי אות החשמל בתדר הרשת (50 הרץ). חשמל מלוכלך פחות מוכר מקרינת רדיו אבל יש לו השפעות בריאותיות רבות על אנשים.
כמו כן, עצם הייותו של המונה דיגיטאלי מחייבת קיום ספק כוח ממותג בתוכו. ספקי כוח ממותגים  גורם להיווצרות של זיהום חשמלי על רשת החשמל בבית ובעסק (או להגדלתו).כאמור זיהום חשמלי זה יכול להוות בעצמו בעיה ולגרום להופעת תסמינים אצל חלק מהאנשים (להערכתי בדרך כלל פחות מאשר קרינת רדיו RF).

שימוש בתשתית אלחוטית נוספת או הכבדה על תשתית קיימת

המונים החכמים והמקרינים המשדרים את הנתונים למרכז הבקרה באופן אלחוטי עושים זאת על גבי תשתית אלחוטית חדשה וייעודית (תחנות בסיס ורפיטרים) ובתשתית הסלולר הקיימת. במקרה של טכנולוגיה אלחוטית מותקנים בערים ובשכונות משדרים מקלטים ורפיטרים נוספים המהווים מקורות קרינת רדיו נוספות המפוזרות ברחבי הישובים. המשדרים-מקלטים והרפירטים הללו מקבלים את השידורים מאלפי המונים בסביבתם, משדרים אותו הלאה באופן אלחוטי (רפיטר) או מעבירים אותו באופן מקובץ לחברת השירותים על ידי שימוש במודם סלולרי או רשת קווית. מדובר בהכבדה על רשתות התקשורת הסלולרית הקיימות בצד צורך בהתקנת משדרים ואנטנות נוספים. ההכבדה וההוספה של תשתיות אלחוטיות אלו מביאות לעלייה ברמת הקרינה הסביבתית ובחשיפה של יותר אנשים ליותר קרינה מיותר אנטנות בסביבתם למשך זמן גדול יותר. להזכירכם בתקשורת דיגיטלית שני הצדדים, גם המונה החכם וגם האנטנה הסביבתית משדרות וקולטות בו זמנית, ולכן לא נכונה כאן האמרה “הוא רק קולט ולא משדר” (במונים מסוימים המונה רק משדר ולא קולט).

“המונים משדרים רק לשבריר שנייה”

במקרים רבים פרסמו דוברי התעשייה, חברות החשמל והאנרגיה בעולם, לפעמים בעל פה ולעתים בפרסומים רשמיים כי המונים האלחוטיים משדרים ומקרינים רק לשבריר שנייה וברמות קרינה נמוכות מטלפון סלולרי. בשטח התגלתה תמונה אחרת לגמרי. המונים נראו משדרים בין 6 ל10 תשדורות, של כמה שניות כל אחת, בדקה. רמות הקרינה שנמדדו במרחק של מטר מהמונים החכמים והמקרינים היו גבוהות פי כמה מרמת פליטה של טלפון סלולרי GSM. 

לפניכם סרטון המתעד את הטעית התעשייה ומדידות שהתבצעו במציאות: http://stopsmartmeters.org/2011/09/04/comparing-cell-phone-and-smart-meter-radiation/

למעלה מדידות קרינה ממדי חשמל וגז חכמים ומקרינים בטקסס, ארה”ב מראים כי השידור מתבצע כל 12-20 שניות

למעלה סרטון מדידות והשוואה של עוצמת שידור ממוני חשמל חכמים ומקרינים לשידור מטלפונים סלולריים

למעלה סרטון מדידה של קרינה ממקבץ מוני חשמל אלחוטיים בקלפורניה ארה”ב (החל מ03:38)

למעלה סרטון טכני המסביר (באנגלית) על צורת העבודה והשידור של המונים האלחוטיים החכמים
שנפרסו ונפרסים בארה”ב וקנדה

חשיפה אישית לקרינה מהמונים החכמים והמקרינים

בנוסף לעלייה בחשיפה לקרינה סביבתית, חלה עלייה בחשיפה האישית לקרינה בסביבת הבית בו המונים החכמים והמקרינים מותקנים בדרך כלל בקרבת הבתים והדירות, על קיר חיצוני, בארון בחדר המדרגות או במקבצים של מונים בחדרי שירות או תשתית. קרבה זו גורמת לכך שאנשים רבים נחשפים לקרינה מהמונים החכמים והמקרינים וחלקם נפגעים מכך. הבעיה קשה במיוחד כאשר המונים החכמים והמקרינים מותקנים בתוך דירות או במקבץ של מספר מונים. 

שירותים “מתקדמים” על ידי מונים חכמים ומקרינים

חברות השירותים מציעות ללקוחות שירותי מעקב אחר הצריכה שלהם בזמן אמת, שירותי איתור תקלות ונזילות, שירותי שליטה במוצרי החשמל הביתיים ועוד שירותים מתקדמים המתאפשרים עקב השימוש במונים החכמים והמקרינים. שימוש בשירותים מתקדמים אלו מצריך תשדורת דחופה וכמעט רציפה בין המונים החכמים והמקרינים לבין מערך התקשורת האלחוטי ומרכז הבקרה, ולפעמים גם קיום תקשורת אלחוטית בין המונים החכמים והמקרינים לבין מוצרי החשמל בבית.
קישור – דף בנושא שירותים מתקדמים של מונים חכמים –http://www.geappliances.com/home-energy-manager/about-energy-monitors.htm

האח הגדול עוקב אחרינו ע”י שימוש במונים חכמים ומקרינים

חוץ מחשיפה לקרינה קיים גם העניין של איסוף הנתונים על הצריכה של הלקוחות. חברות השירותים מסוגלות לאסוף נתונים על צריכה של הלקוחות שלהם ויכולות לעשות בנתונים אלו כל שימוש (מבחינה טכנית). כמו כן נתונים אלו יכולים גם להיגנב, לזלוג ולהגיע לגורמים שלא קשורים לחברות השירותים, ואלו יעשו בהם שימוש. מדובר בהפרה של פרטיות ובקיום מדיניות של ה”אח הגדול”.
קישור – רשומה מהאתרבלוג של ארגון ההנדסה IEEE בנושא: http://spectrum.ieee.org/energy/the-smarter-grid/privacy-on-the-smart-grid

בטיחות אש של מונים חכמים ומקרינים

מכיוון שהמונים החכמים והמקרינים אינם אביזרים אלקטרו מכניים פשוטים אלא מכשירים אלקטרוניים מורכבים מאוד קיימת סכנת התכה של הרכיבים והכרטיסים האלקטרונים בהם. מונים רבים בארה”ב נפגעו בצורה זו וגרמו להתפרצות דלקות בבתים וברכוש. 

שגיאות בחיובים של מונים חכמים ומקרינים

בתהליך הפרסום וההפצה של המונים החכמים והמקרינים נטען על ידי חברות השירותים כי השימוש במונים יאפשר ללקוחות להקטין את חשבון החשמל, והמים על ידי בקרה צמודה יותר על השימוש, גילוי תקלות ותעריפי חשמל משתנים בהתאם לצריכה ולשעות היום. הלכה למעשה התקבלו תלונות רבות מאנשים אשר חשבון החשמל הגז והמים שלהם הרקיע שחקים בגלל טעויות בחיובים עבור צריכה שלא נעשתה מעולם. 

התלונות הללו (ראו רשימה חלקית למטה) גובו על ידי מחקר שבוצע בהולנד ומצא כי 5 סוגים מתוך 9 סוגים מונים חכמים ביצעו מנייה עודפת ו2 מנייה חסרה. הסיבה לדעת החוקרים היא חוסר היכולת של חלק מהמונים להתמודד עם צריכת חשמל לא לינארית שמבוצעת על ידי ספקי כוח ממותגים הנמצאים בנורות פלורסנט קומפקטי (נורות חסכוניות מסולסלות), נורות לד, ציוד ומכשור אלקטרוני וכן נגרמת על ידי שימוש בעמעמים (דימרים) לתאורה – https://www.sciencedaily.com/releases/2017/03/170303180139.htm

קישורים לכתבות על חיוב יתר:

•  http://sanfrancisco.cbslocal.com/2011/05/03/overheated-pge-smartmeters-overcharging-customers/
• http://www.nytimes.com/2010/11/13/business/13meter.html
• http://sanfrancisco.cbslocal.com/2011/05/05/mountain-view-couple%E2%80%99s-refund-stirs-pge-smartmeter-controversy/
• http://www.triplepundit.com/2009/12/customers-revolt-as-smart-meters-accused-of-overbilling/
• http://www.thisismoney.co.uk/money/bills/article-3084432/ERROR-Smart-energy-meters-leave-hundreds-thousands-households-billing-limbo.html

המונים החכמים והמקרינים “עומדים בתקנים”

החברות המיוצרות ומשווקות את המונים החכמים והמקרינים מצהירות כי המונים עומדים בכל התקנים המחמירים בנוגע לקרינת רדיו, כגון התקן של ICNIRP  וכי קרינת הרדיו אינה מסוכנת. להזכירכם תקן ICNIRP  מבוסס על אפקט חום בלבד ואינו לוקח בחשבון שום השפעה ביולוגית של חשיפה לקרינה ולכן אינו רלוונטי ואינו מגן על בני אדם, בעלי חיים וצמחים. להזכירכם השנה הגדיר ארגון הבריאות העולמי, בניגוד גמור לדעת ICNIRP כי קרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם. כמה ימים לפני החלטת ארגון הבריאות העולמי פורסמו דוחות של מועצת אירופה והוועדה הרוסית לבטיחות קרינה בלתי מייננת התומכים בגישה כי חשיפה לקרינת רדיו-סלולר היא מסוכנת וכי יש לצמצם חשיפה ככל הניתן, שוב בניגוד גמור לדעת ICNIRP. גם התקן הישראלי מבוסס על תקן ה ICNIRP ולמרות היותו מחמיר יותר הוא עדיין לא תקן ביולוגי ואינו מגן באמת. רק כדי לסבר את האוזן תקן ה ICNIRP לתדר של 900MHZ הוא 450uW/cm2, התקן המחמיר ביותר באותו תדר בארץ הוא 45uW/cm2. התקנים המחירים בעולם הם ברמה של 0.1uW/cm2 (תקן אשר קיים בעיר זלצבורג באוסטריה וכן התקן שהמליצה עליו מועצת אירופה השנה). רגישים לקרינה מתחילים להרגיש רע ברמות של 0.01uW/cm2. מחקרים מצביעים על שינויים ביולוגים ונזקים ברמות קרינת רדיו נמוכות בהרבה מהתקן ושאינן גורמות לחימום.

המונים החכמים לא כלכליים

ממשלת גרמניה החליטה לבדוק את האספקטים הכלכליים של פריסת רשת מונים חכמים בגרמניה ושכרה לצורך כך את שירותי ארנסט אנד יונג, שמצא שלא צפוי כל חיסכון כלכלי.http://www.bmwi.de/EN/Press/press-releases,did=588354.html
במדינת מיין בארה”ב הוקמה וועדת חקירה של המדינה לאחר שהתקנת המונים החכמים יצרה הפסד של מאות מיליונים בניגוד להצהרות לפני ההתקנה שזה יחסוך כסף.www.mainecoalitiontostopsmartmeters.org

המונים החכמים לא מאובטחים

מומחה אבטחה עצמאי חקר את מערכות המונים החכמים של חברות החשמל השונות בארה”ב ) הן את מערכת התקשורת האלחוטית והן את מערכות החומרה והתוכנה השונות. החוקר-מומחה מצא שורה של כשלים תכנוניים והנדסאים שיכולים להביא לניצול לרעה של מערכת המונים, לחדירה אליה, לגישה למאגרי הנתונים, להפעלתה באופן פולשני על ידי צד שלישי, ואפילו להתקפת טרור על תשתית המונים של ארה”ב וקנדה. ממצאיו מסוכמים ומתוארים בהרצאה הבאה ברשת:http://youtu.be/6HIFmLtetSY

תופעות בריאותיות מחשיפה לקרינה מהמונים החכמים והמקרינים

אנשים רבים שהותקנו בקרבתם מדים חכמים ומקרינים החלו להתלונן על הופעת והחמרת בעיות בריאותיות, החמרה בתסמינים של מחלותיהם ובהופעת תסמינים של רגישות לקרינה. יש לציין כי אנשים הנמצאים בסיכון כמו רגישים לקרינה, חולי סרטן, חולים במחלות אוטו אימוניות, מחלות במערכת העצבים, ילדים וזקנים רגישים במיוחד להשפעות הקרינה. יש לציין כי גם מוני החשמל המשדרים את הנתונים על גבי רשת החשמל מייצרים חשמל מלוכלך הגורם להופעה והחמרה של תסמינים למחלות רבות בעיקר מחלות נירולוגיות. מעדויות של לקוחות בארה”ב אשר הותקנו בביתם מונים המשדרים את הנתונים על גבי קווי החשמל עולה כי גם טכנולוגיה זו גרמה להחמרה והופעה של סימפטומים בריאותיים שליליים.קישורים לסרטונים: נפגעי קרינה מהמונים האלחוטיים בארה”ב :

1. https://youtu.be/1zzRP_J7P-c
2. https://youtu.be/i6QU6b6rq8Q
3. https://youtu.be/F9QZuWPw6Y0
4. https://youtu.be/nokMhi_6bbg

המצב בעולם

במדינות רבות בעולם הפריסה כבר נמצאת בתהליכים מתקדמים. במדינות כמו ארה”ב, אנגליה וקנדה החלו לפרוס מונים אלו לפני כמה שנים. במדינות אלו החלו אזרחים להתלונן על בעיות בריאותיות מהמונים האלחוטיים וגם מהמונים המעבירים את הנתונים על גבי רשת החשמל והחלו להתנגד לפריסה. 

מחאה בארה”ב ובעולם כנגד התקנות של מונים חכמים ומקרינים

המחאה נגד המונים החכמים והמקרינים התחילה בארה”ב, בה התאגדו אזרחים, לקוחות שנפגעו מהקרינה, לקוחות שחויבו בטעות, פעילי זכויות אדם ופעילים במאבק למודעות לנזקי הקרינה והחלו לדרוש את סילוק המפגע החדש שהוצב בשטח ביתם. המחאה התפשטה לקנדה, לאנגליה ולצרפת. לאחרונה נרשם הישג עצום למחאה בארה”ב כאשר חברת החשמל והגז PG&E החליטה לאפשר ללקוחות להישאר עם מוני החשמל הישנים והלא מקרינים שלהם, דבר שהיה עד עתה לא אפשרי. 

עדכון המצב בעולם 05-2013

1. 2012 – מכתב 40 המדענים – מתקנים את השגיאות בנוגע למונים חכמים, מונים מסוכנים ורגישות לקרינה אמיתית –  http://maisonsaine.ca/smart-meters-correcting-the-gross-misinformation
2. 2013 – בארה”ב ובקנדה הוגשו כמה וכמה תביעות משפטיות נגד חברת החשמל ויצרני המונים החכמים והאלחוטיים על ידי נפגעי קרינה ונפגעי מונים חכמים.
3. 2013 – באנגליה, הממשל הבריטי החליט לעקב בשנה את הפריסה של המונים החכמים.
4. 07-2013- ארה”ב הוגשה הצעת חוק לחייב התקנה בכל ארה”ב של מוני חשמל אלחוטיים ומקרינים. 
5. 07-2013 – כל העולם – חתמו על העצומה העולמית נגד פריסה של מונים אלחוטיים ומקרינים – http://www.avaaz.org/en/petition/Stop_US_and_Worldwide_Smart_Grid/?eHHJhfb
6. 11/2013 – ארה”ב – האקדמיה האמרקאית לרפואה סביבתית בפרסום נגד מונים חכמים ומקרינים http://skyvisionsolutions.files.wordpress.com/2013/11/aaem-wireless-smart-meter-case-studies.pdf

המצב בישראל

כללי

מוני מים אלחוטיים הותקנו בעיר במודיעין בשנת 2006, ולאחר מחאה ציבורית הוסכם כי המונים ישלחו את הנתונים לא באופן רציף. לא ידוע לי כרגע מתי ולכמה זמן משדרים המונים. מאז ועד היום יכול להיות שדברים השתנו באופן פעולת המונים וזאת מבלי לידע את התושבים.  המונים פועלים עד היום ומשדרים כל 30 שניות. מאז נראו מוני מים אלחוטיים בערים: פתח תקווה, רמת גן, רעננה, כפר סבא, טבריה ועוד.

החל מחודש 04-2013 נראו בארץ מוני חשמל דיגיטליים של חברת חשמל אשר ניתן בקלות רבה לשדרגם עם כרטיס רשת סלולרי ולהפכם למונים מקרינים. בשנת 2013 החל ניסוי נרחב בחשבונות חשמל “תעו”ז” על ידי חברת החשמל בישובים בבנימינה ואור עקיבא. סביר להניח כי גם שם מדובר במונים אלחוטיים. 

בתאריך 03/07/2013 פורסם “בישראל היום” כי תכנית “אוויר נקי” שבמרכזה פריסת מונים אלחוטיים ומקרינים, תובא בקרוב לאישור הממשלה.

נושא מוני החשמל האלחוטיים והמקרנים בארץ נמצא בטיפול ונידון בוועדת “הרפורמה במשק החשמל”. פרטים נוספים על הוועדה ודיוניה בקישור – http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2594118

נראה כי ישראל “מפגרת” (ובנושא הזה כל פיגור הוא לטובה) אחרי ארה”ב וקנדה בכשלוש שנים.

מוני חשמל אלחוטיים ומקרינים בקיבוצים וישובים בישראל

מוני חשמל אלחוטיים נצפו ב 05-2013 בישובים בצפון הארץ. המונים הללו עובדים בטכנולוגיה אלחוטית (RF) והם שידרו כל הזמן. פעם בכמה דקות, כנראה בשל בעיות קליטה ושגיאות, השידור מהמונים גבר ורמת הקרינה בכל הישוב עלתה מאוד. עד כדי כך שבכל מקום בישוב נמדדה רמת קרינה בין מיקרווואטים לסמ”ר בודדים ועד כמה עשרות מיקרווואטים לסמ”ר. המונים הללו מותקנים בישוב הנ”ל בשל יצור חשמל מקומי והצורך בקיום משק חשמל מרכזי של הישוב. ההנחה כי בכל ישוב בו יש משק חשמל מרכזי-שיתופי ישנם מוני חשמל חכמים אלחוטיים.

בחודש 10-2013 הזדמן לי לצלם סרטון מדידת קרינה ממונה חשמל אלחוטי באחר הקיבוצים בצפון הארץ. המונה הותקן בתוך משרד של אדם שבחודשים האחרונים סובל מכאבי ראש קשים. המונה שידר באופן כמעט רציף. 

קישור לסרטון – http://youtu.be/ZYBfLCYwBGQ

פיילוט של חברת החשמל בנימינה וגבעת עדה 

בתאריך 14/07/2013 התחיל רשמית הניסוי במונים חכמים בבנימינה, גבעת עדה ואזור התעשיה של קיסריה. בניסוי יותקנו כנראה כמה סוגים של מוני חשמל דיגיטליים חכמים, חלקם אלחוטיים (SMART RF GRID), חלקם מבוססים על מודם סלולרי, וחלקם כנראה משתמשים בתקשורת על קווי החשמל (PLC). המונים הללו משווקים כדבר הירוק הבא שיאפשר לכם לחסוך בחשבון החשמל. 

כתבה ב”מבט” – ערוץ 1 – 14/07/2013 – http://youtu.be/-zC5OFtxFIs
סרטון תדמית של חברת החשמל על הרשת החכמה – http://youtu.be/WxfuBYxcIuk

מוני חשמל אלחוטיים בתל אביב, 12.2015

בדצמבר 2015 נצפו מספר מוני חשמל אלחוטיים בתל אביב. זאת לאחר שחברת החשמל הצהירה שתתקין מוני חשמל חכמים ב34000 בתי אב. נראה איפה כי הפריסה של מוני חשמל אלחוטיים בארץ החלה ואיתה כל התחלואות המתבקשות.לקריאה נוספת – http://norad4uh.blogspot.com/2015/12/07122015.html
סרטון –  https://youtu.be/s8OnqQoKER4

התנגדות למוני החשמל החכמים בגבעת עדה – בנימינה

לאחר שהוגשו למאות תושבים חשבונות חשמל חריגים החלה מחאה של תושבים בגבעת עדה בנימינה בהן הוחל הפילוט של חברת החשמל. חלק מהמחאה הוא גם בדבר הקרינה הנפלטת מהמונים. חברת החשמל הודתה בבעיות שהיו בכמה מהמונים ובחלק קטן של המקרים חישבה מחדש את החשבונות. 

• קבוצת מחאה בפייסבוק –   מונים חכמים של חב’ חשמל הורגים את תושבי בנימינה גבעת עדה
• עצומה להחזרת מוני החשמל הישנים בבנימינה -גבעת עדה
• כתבה במקומון גפן בדבר בדיקות הקרינה מהמונים
• תוכנית בנושא המונים החכמים בבנימינה – הכלכלה האמיתית – ערן הילדסהיים 
• כתבה במקומון גפן – “המונה החכם – לא חכם ומסרטן“

סרטון מוני מים אלחוטיים ברמת גן ובמודיעין

לפי כמה מדידות שבוצעו במודיעין, רמת גן ופתח תקווה, בחלק מהערים בארץ הותקנו מוני מים אלחוטיים המשדרים פולס קצר כל חצי דקה. לקריאה נוספת לחץ כאן – http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2235660

הוועדה לרפורמה בחברת החשמל ובמשק החשמל תדון בנושא המונים החכמים

לאחרונה נודע לנו כי הוועדה הנ”ל תדון בנושא המונים החכמים ובפריסה שלהם בארץ. הוועדה אומנם קראה לתגובות ופניות הציבור, אבל הפרסום של הפנייה הזו לא קיבל כנראה את התפוצה הנחוצה וגילנו אותו במקרה ובאיחור.ובכל זאת אני ופעילים נוספים שיגרנו מכתבים לוועדה בבקשה לא לפרוס מונים חכמים אלחוטיים ומקרינים. הוועדה לא הזמינה אך אחד מאיתנו להעיד בפניה. 

מכתבים לוועדה

• למכתבי לחברי הוועדה לחץ כאן…
• מכתבה של פעילה נוספת  (לפרסום של אותה פעילה בדבר המכתב לחץ כאן…)
• מכתבה של ד”ר יעל שטיין לחברי הוועדה
• מכתבו של המהנדס מיכאל פלג לחברי הוועדה

פתרון ללא קרינה וללא חשמל מלוכלך

קיים פתרון זול, פשוט, אמין, בטוח, ללא קרינה וללא חשמל מלוכלך. הפתרון הוא חיבור כל המונים לרשת התקשורת הקווית של בזק, הוט או אפילו לרשת האופטית העתידית של חברת החשמל. פתרון זה יביא לצמצום עלות המונים (רכיבים של תקשורת חוטית זולים יותר מרכיבים של תקשורת אלחוטית) ויאפשרו קיום כל השירותים, כולל שליטה ובקרה על הצריכה בזמן אמת, שימוש בחיוב דיפרנציאלי, איתור תקלות נזילות ודליפות וכל זאת ללא קרינת רדיו וללא חשמל מלוכלך. כמו כן פתרון תקשורת חוטית היינו אמין ובטוח יותר מבחינת אבטחת רשת ואבטחת נתונים, לפחות בשלב איסוף הנתונים ושליחתם מהמונים.

פתרון “דל” שידור ולכן נמוך קרינה

פתרון טכנולוגיה זול ופשוט אשר יאפשר צמצום מספר השידורים (מאפשר שידור יחיד בפרק זמן של ימים או שבועות), יאפשר את רוב היתרונות לכאורה של המונים האלחוטיים אם מעט מאוד קרינה. פתרון זה יביא להפסקת השידור הקבוע, או השידור התכוף מהמונים (אלפי פולסים מיותרים ביום).

הפתרון הוא שימוש בזיכרון קטן בתוך המונה ואחסון הנתונים בו. שידור הנתונים המאוחסנים רק פעם בתקופה (יום או שבועות), במקרה שהמונה מזהה תקלה או מקרה חירום שמצריך שידור הנתונים באופן מיידי.

פתרון זה יביא כאמור לצמצום הבעיות שיוצר השידור, הן מבחינת קרינה והן מבחינת אבטחת מידע ותקשורת באופן חד משמעי. החשיפה של האוכלוסייה לקרינה מהמונים תהיה לפרק זמן קצר (חלקיק שנייה או קצת יותר) אחת ליום או כמה ימים במקום חשיפה רציפה הרבה יותר. הפתרון יעל יותר גם במקרה של טכנולוגית PLC, אלחוטית וסלולרית. מעבר לכך הפתרון יעיל גם מבחינת תפיסת וזיהום מרחב הספקטרום. מכיוון שיהיו פחות שידורים על פני הזמן ועל פני המישור הגאוגרפי מישור התדר בתדרי השידור של המונים ישמר ריק יחסית. 

מה לעשות כדי להתמודד עם התקנה

במקרה שאתם משתמשים בסלולרי ובציוד אלחוטי בתוך הבית, אני לא רואה באמת סיבה לצאת בסירוב להתקנה של מוני מים אלחוטיים או מוני חשמל סלולריים. הם יתרמו לקרינה בביתכם, והקרינה לא בריאה, אבל התרומה במקרה של מוני מים אינה אדירה, ובמקרה של מונה חשמל סלולרי (לפי הצהרת חברת החשמל אמור להיות “רק” שידור פעם ב15 דקות) אינה גבוהה יותר מהקרינה מהסלולרי שלכם. במקרה של מונה חשמל אלחוטי, הקרינה כבר יותר משמעותית כי השידור בדרך כלל מחזורי, כמה שניות שידור, כמה שניות מנוחה, אבל עדיין, הוא חזק כמו טלפון אלחוטי בבית. אז אם יש לכם כזה טלפון אלחוטי בבית, אני לא באמת רואה צידוק לבקש החלפה. ושוב הקרינה הנוספת הזו של המונים לא בריאה, ואני לא בעד פריסה של מונים אלו, אבל אני לא רואה את הטעם לפנות לחברות החשמל והמים אם אתם בעצמכם מקרינים את עצמכם כל היום וכל הלילה עם ציוד אלחוטי וסלולרי אישי וביתי שלכם. נסו קודם לבצע תהליך של צמצום חשיפה וחזרה לקווי. זה הרבה יותר קל ופשוט מלצאת למלחמה על החלפת מונה.

אם אתם רגישים לקרינה

המצב מורכב יותר אם אתם רגישים לקרינה והפסקתם שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי. במקרה כזה לכל תרומה\תוספת לחשיפה שלכם לקרינת רדיו יכולה להיות השפעה על איכות החיים שלכם ועל הבריאות. לכן צריך לדעתי לעשות משהו (למשל פנייה לחברת המים או החשמל) כדי לנסות לקבל את השירות עם מונה אחר שאינו משדר או לחלופין למגן את המונה כך שימשיך לעבוד בצורה תקינה אבל לא יעלה את החשיפה שלכם לקרינה (מיגון כזה אפשרי בחלק מהמקרים).

מיגון המונה

אם המונה צמוד לביתכם בצורה שמעלה את החשיפה (על פי מדידה עם מד קרינה ביתי מהיר) ניתן בחלק מהמקרים למגן. מיגון מונה צריך להיות מבוצע על ידי התקנת חומרים חוסמי קרינת רדיו, כך שיחצוצו בינכם (או ביתכם) לבין המונה. אין למגן מכל הצדדים של המונה ויש להשאיר לו פאה אחת פתוחה חסרת מיגון כדי שהשידורים ממנו יגיעו לחברת התשתית. לאחר המיגון יש לוודא שיפור בחשיפה עם מד קרינת רדיו מהיר.

בחלק מהמקרים נכון יהיה להשתמש ברשת נגד יתושים ממתכת (בעיקר עם המונה מחוץ לבית), בחלק בצבע חוסם קרינה (למיגון קיר חיצוני מבחוץ), בחלק בטפט וצבע( למיגון קיר פנימי), ובחלק בבד חוסם קרינה (למיגון קיר פנימי בצורה זמנית).

פנייה לחברת התשתית

אני מקווה שפנייה של רגישים לקרינה לחברות התשתית , במכתב מסודר שמסביר את הקושי שלכם כרגישים לקרינה, כי הפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי, וכי המונה נמצא צמוד לביתכם ומעלה (מדידה עם מד קרינה ביתי) או יכול להעלות (השארה בהתאם למרחק מהבית, אם מרחוק יותר מ10 מטר לא תהיה כל השפעה. אם צמוד לקיר איטונג או גבס תהיה השפעה) את החשיפה שלכם ולפגוע בבריאותכם, ואז בקשה מהם להתחשב ולהתקין מונה שאינו משדר ואינו מקרין או שמשדר אחת ליממה\שבוע\חודש. את המכתב ניתן לשלוח גם לראש תחום קרינה במשרד להגנת הסביבה, פרופ’ סטיליאן גלברג, למקרה שהוא יחליט לסיע (אל תפתחו ציפיות).

לקוות לטוב לצפות לרע ביותר

המצב בשטח היום בארץ הוא שחברות התשתית סימנו לעצמן מטרה להתקין לכל הלקוחות מוני מים וחשמל חכמים ללא יוצא מהכלל. נראה שהם מוכנים אפילו לגרור אתכם לבית משפט, לכנוס אתכם ולמרר את חייכם (או בהליכים משפטיים או בחשיפה לקרינה). בעבר קרו מקרים שבהם אנשים שביקשו לא להתקין אצלהם מוני מים קיבלו כנסות ונגררו לבית משפט. במקרים אחרים קיבלו מכתבים מעורכי דין של החברות.

החברות מציגות מסמכים שהמונים עברו תקינה (גבוהה שמבוססת על הנחת יסוד שאין השפעות ביולוגיות לקרינת רדיו) והם תקינים ואינם מזיקים בריאותית . כמובן שההצהרות הללו והעמידה בתקנים גבוהים אינם מנחמים את מי שכבר נפגע מקרינה “תקינה” או שהוא רגיש לקרינה. כמו כן במקרים בהם מתעקשים הן שולחות מכתבים מעורכי דין ולמעשה אונסות אתכם להתקין את המונה. או מונה או שאין שירות, זו הגישה שלהם,, אלימות משפטית חוקית.

לכן אני לא הייתי מפתח ציפיות מפנייה לחברות. הגישה שלי היא בדרך כלל לדאוג לעצמי ולא להמתין שאחרים יעזרו לי ולכן אני מציע לשקול בריצינות, אם אתם רגישים לקרינה, את נושא המיגון לאחר מדידה.

מידע נוסף להתמודדות עם התקנה :

• מונה מים –
  https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/smart-meters-h/water-smart-meters/#mh_wsym_bmqrh_sl_htqnt_mwnh_mym_lhwty_bzmwd_lbytkm
• מונה חשמל –
  https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/smart-meters-h/electric-smart-meters/#mh_wsym_bmqrh_sl_htqnt_mwnh_hsml_lhwty

קישורים בנושא

מדען הגרעין, דניאל הירש מסביר מדוע חישובי הקרינה הנפלטת מהמונים החכמים שגויים – http://stopsmartmeters.org/2011/04/20/daniel-hirsch-on-ccsts-fuzzy-math/ 

הסרט TAKE BAKE YOUR POWER

https://www.imdb.com/title/tt2644196/

עצומות הקוראות להפסקת הפריסה

בעולם – https://secure.avaaz.org/en/petition/Stop_US_and_Worldwide_Smart_Grid/?pv=11בארץ – http://www.atzuma.co.il/smartmetersisrael

אתרי מחאה נגד מונים חכמים בעולם

ארה”ב –  http://stopsmartmeters.org
קנדה – http://www.stopsmartmetersbc.ca
אוסטרליה – http://stopsmartmeters.com.au
בריטניה – http://stopsmartmeters.org.uk

דיווחים על חששות לפגיעה בבריאות:

דיווחים על תלונות בריאותיות בעקבות התקנת המונים החכמים –  http://www.emfsafetynetwork.org/?page_id=2292

דיווחים על תלונות בריאותיות בעקבות התקנת המונים החכמים –  http://www.emfsafetynetwork.org/?page_id=2292

חששות מאופן פעולת המונים וחדירה לפרטיות:

http://www.youtube.com/watch?v=3v3zvDufPes

הגדיאן – המונים החכמים פגיעים להתקפות וסובלים מבעיות אבטחת מידע וגישה – http://www.guardian.co.uk/smart-revolution/safe-smart-metering

דיווחים על עלייה בחיובים:

http://www.bakersfieldnow.com/news/63581287.html?tab=video

עלייה צפויה במחירי החשמל בבריטניה כתוצאה ממעבר למונים חכמים – http://www.thinkmoney.com/debt/news/smart-meters-could-end-up-costing-billpayers-more-0-4350.htm

הפסקת תוכנית הפריסה של מונים חכמים במדינת ויקטוריה-אוסטרליה בגלל צפי לעלייה בעלות החשמל – http://www.theage.com.au/victoria/plug-pulled-on-smart-meter-plan-20100322-qrdc.html 

דיווחים על חיוביים שגויים: 

שערוריית חיובים באוסטרליה לקוח גילה חריגות של 200% בחיובים – http://au.news.yahoo.com/today-tonight/money/article/-/10241945/power-scandal-exposed/#video

אופן פעולת המונים:

http://www.youtube.com/watch?v=HNbE1-Oiq8Y

רשת אלחוטית בבתי ספר

רשת אלחוטית בבתי ספר היא תשתית לא חיונית הגורמת לחשיפה נוספת של התלמידים והצוות לקרינה בלתי מייננת מסוג קרינת רדיו. הרשת מורכבת מראוטרים אלחוטיים המשדרים כל הזמן בתוך הכיתה ושימוש נוסף במחשבים אלחוטיים, טאבלטים אלחוטיים ומכשירי סלולר אלחוטיים ומקרינים בתוך הכיתות. משרד החינוך פורס רשתות אלו בבתי הספר ומשווק את הפריסה כ”קדמה” תוך התעלמות מהנזקים הבריאותים ותוך שימוש במדידות הקרינה הלא נכונות כדי להרגיע את ציבור ההורים. רוב ההורים אינם מבינים בנושא הקרינה וגם כאשר הילדים שלהם מתחילים לפתח תסמינים בשל החשיפה, רוב ההורים והתלמידים לא מקשרים את התסימנים המופעים בדרך כלל רק בימים שהתלמידים הולכים לבתי הספר לבין הפריסה והשימוש בציוד האלוחוטי והסלולרי. הורים ותלמידים שכן מקשרים את הדברים ופונים לבית הספר ולמשרד החינוך נתקלים בדרך כלל בחומה בצורה של הכחשת הקשר בין התסמינים לרשת האלחוטית והשימוש בציוד אלחוטי, כאשר בדיקות הקרינה הלא נכונות משמשות להרגעת הרוחות.

כבר מספר שנים (החל מ2012) משרד החינוך פורס ראוטרים אלחוטיים ומכניסים טאבלטים ומחשבים בשיטת BYOD לבתי הספר (ממליץ חוטי ובפועל פורס אלחוטי) ובכך מגדיל את עומס החשיפה של התלמידים והמורים לקרינה בלתי מייננת בבית הספר.
בדיקות הקרינה שמבוצעות בבתי הספר לרוב מבוצעות על ידי מדי קרינה לא מתאימים ואופן ביצוען אינו מתאים למדידת WIFI . התקן שנעשה בו שימוש מבוסס על אפקט חום בלבד של הקרינה. 
על אף שתוצאות הבדיקה מוצגות כאפסיות, הילדים נחשפים לקרינה גבוהה על ציר הזמן והתדר, ממספר גבוה של משדרים, בכפייה, ובכל שעות הלימודים. לחשיפה הזו מצטרפת חשיפה מהציוד האלחוטי והסלולרי של המורים והתלמידים.
חשיפה בכיתה אלחוטית, בה מופעלים ראוטר ומחשבים אלחוטיים רבים, יכולה להיות גבוהה יותר, על ציר הזמן והתדר, מהחשיפה ברוב הבתים בהם יש שימוש באלחוטי ובסלולרי (לא שאני ממליץ על שימוש בציוד אלחוטי או סלולרי בבתים אבל בבית ספר אלחוטי החשיפה יכולה להיות הרבה יותר גרועה) וזאת בשל ריבוי המקורות בחדר הכיתה, מספר השידורים בשניה, צפיפות המשדרים ומשך החשיפה. 
בשנת 2012 הוגש בג”ץ בנושא. במהלך ניהול הבג”ץ פגשנו עשרות הורים לילדים שנפגעו בכיתות הראשונות בהן הותקנו רשתות אלחוטיות ובוצעו שיעורים ממחושבים עם ציוד אלחוטי. התלונות של התלמידים כללו תלונות על כאבי ראש, סחרחורות, עייפות, ותסמינים נוספים בימים בהם הם באים לבית הספר. קיבלנו גם תלונות של מורים. משרד החינוך ומשרד הבריאות התכחשו לנפגעים ולנזקים. כמו כן ענתה פרופ’ סיגל סדצקי לבית המשפט העליון כי אין היא יכולה לבצע סקר רגישים לקרינה במערכת החינוך. אנחנו בטוחים כי גם היום יש ילדים הסובלים מהקרינה בבתי הספר, סובלים בשקט בלי להבין את הגורם ובלי כל סיכוי להכרה. למעשה אנחנו בטוחים כי מספרם הולך וגדל כל העת.
מעבר לבעיית הקרינה מהציוד האלחוטי בכיתות, קיימת בעיית הגדלת זמן המסך של הילדים, נושא השוויון בין הילדים, בעיות ארגונומיות בשל השימוש בטאבלטים, מחשבים ניידים וסלולריים ועוד.

אל תתנו למשרד החינוך להקריב את ילדכם על מזבח החדשנות, הוציאו ילדים מהכיתות ודרשו לכבות את האלחוטי לאלתר! 

הורים שילדיהם חווים בימי בית הספר כאבי ראש, סחרחורות, החמרה בבעיות קשב וריכוז, בעיות שינה, צלצולים באוזניים, ותסמינים נוספים של חשיפה לקרינה ורגישות לקרינה מוזמנים למלא את הטופס המיוחד הבא ואנו ניצור איתם קשר נשתדל לעזור להם ככל הניתן כדי להפסיק את החשיפה של ילדיהם לקרינה בבית הספר וכן לצמצם חשיפה בבית עצמו.

לחצו כאן למילו טופס להורים של ילדים החווים תסמינים של חשיפה לקרינה בבית הספר

התנגדות לחשיפת הילדים לויפיי וקרינה בבתי הספר

אני לא בעד שימוש בציוד אלחוטי או סלולריים בשטח בית הספר. אבל משרד החינוך החליט שזה קידמה (לעשה חדשנות) נחוצה והיום מתקינים ראוטרים בבתי הספר. את הראוטרים צריך שים איפה שהוא. לכן זה או במסדרונות או בכיתות. כמובן עדיף לא בתוך ממ”ד ועדיף לא קרוב למורה או לתלמידים עד כמה שאפשר. הבעיה היא שהמדידות הקרינה מראות אפס קרינה (כי המדים לא מהירים ולא רגישים) בכל מצב, אפילו בתוך ממ”ד.

מכיוון שאצל מי שלא סובל מקרינה אין מודעות לנזקים וכל מה שההנהלה של בית הספר רוצה זה להמשיך לעבוד עם הציוד החדש והנוצץ שלהם, לדעתי זה לדבר לקיר. לכן צריך להבין מה רוצים למנוע ואיך עושים את זה. להציל את כולם אי אפשר, צריך להתרכז בלצמצם נזקים לילדים שלנו, הנפגעים מקרינה והמודעים לסיכון.

דבר ראשון תהיו מוכנים שיביאו לכם דוח מדידה שאומר “הכל בסדר” ויראו בזה כאילו עשו את המקסימום.

דרך פעולה אחת היא לעבוד דרך הנהגת ההורים, דרך פעולה שנייה מול בית הספר. הכיוון צריך להיות לשכנע את ההורים וההנהלה להוציא ראוטרים ממ”דים, לכבות ראוטרים כאשר אין שימוש, ולכבות סלולריי (לא על שקט בתיק אלא באמת לכבות) בתוך בית הספר.

דרך פעולה נוספת ומה שאני הייתי עושה, מכיוון שהעולם השתגע הייתי דואג רק לילדים שלי. מעדכן אותם איך להיזהר, ואיך לצמצם חשיפה. מלמד אותם איפה לבחור לשבת בכיתה כך שתהיה כמה שפחות חשיפה, ונותן להם פתור גורף מלהיות בתוך ממ”ד עם משדרים או בכלל בכיתות בהם יש ציוד אלחוטי ונעשה שימוש בסלולרי. פשוט שיצאו מהשיעור. מדבר גם עם הנהלת בית הספר ומביא אותם לשיתוף פעולה או לפחות להסכמה שלילדים שלי מותר לא לקחת חלק בשיעורים עם קרינה. כמובן בהנחה שלילדים שלכם אין שימוש בסלולרי או שלפחות הם לא מכורים. כי אין הבדל גדול בין לשבת בממ”ד אם ראוטר וציוד אלחוטי לבין לשבת בחצר עם ועל הסלולרי.

בקיצור רב – רשת אלחוטית וזיהום קרינה בכיתות ובבתי ספר

1. משרד החינוך מצהיר (בחוזרי מנכ”ל) כי יש לאסור שימוש בסלולרי בבתי הספר וכי יש לפרוס רשתות מחשבים חוטיות בבתי הספר. 
2. בפועל פורס המשרד (החל מ2012) רשתות מחשבים אלחוטיות בבתי הספר כאופציה יחידה, ואינו אוכף את האיסור בהכנסה ושימוש בסלולרי בבתי הספר.
3. בשנת 2014 החל משרד החינוך לקדם תוכנית BYOD (“הבאת המכשיר שלך”)בה התלמידים והוריהם נדרשים לרכוש ציוד קצה (מחשבים או טאבלטים) ולהביאם לביתי הספר. לביצוע התוכנית בבית ספר דרושה הסכמת 70% מההורים. הציוד הנרכש הוא אלחוטי. אופן השימוש בו הוא אלחוטי. כוונת המשרד היא כי השימוש יבוצע בכל שיעור ושיעור וכך תגדל החשיפה של התלמידים לקרינה בצורה משמעותית מאוד. 
4. בחלק מהמקרים במסגרת פרויקט BYOD, נדרשים ההורים לחתום על מסמך המאשר השתתפות ילדיהם בתוכנית. אפשרי שלאחר שיתגלו נזקים ונפגעים בילדים ישתמש המשרד במסמך זה כאילו אישר ההורה לילדו להיחשף לקרינה ובכך האחריות היא על ההורה.
5. הדרישה מההורים לשלם מכספם תשלום נוסף על הטאבלטים במסגרת “תשלומי רכישה מרצון” היא אינה חוקית אלא אם כן התקבלה הסכמה של 100% מההורים (ובדרך כלל מוגבל ב250 ש”ח ולא לרכישת טאבלטים וביטוח שעלותם אלפי שקלים).
6. משרד החינוך פרסם ואמר מספר פעמים(גם לבג”ץ) כי פרס רשת חוטית בבתי ספר רבים. למעשה הרשת החוטית, אם נפרסת, מגיעה רק עד המורה, בעוד הרשת האלחוטית עובדת והתלמידים משתמשים באלחוטי ובסלולרי. למעשה יותר משרד החינוך מצג שווא כי יש בבתי ספר רבים רשת חוטית בעוד יש בתי ספר ספורים בהם הרשת הקווית מגיע עד שולחן התלמיד.
7. משרד החינוך לא רק שלא מצמצם את זיהום הקרינה הבלתי מייננת לסוגיה בבית הספר אלא גורם להגדלת הזיהום והגדלת זמן החשיפה. 
8. בכיתה בה מאפשרים להכניס סלולריים, מופעלים ראוטרים ומחשבים אלחוטיים, כמות מקורות הקרינה יכולה לעלות על 80 מקורות קרינת רדיו. כל אחד מהם משדר אלפי פולסים בשנייה. ככל שיש יותר מקורות ויותר שימוש (תעבורה) יש יותר שידורים על רצף הזמן והתדר. מצב זה חמור עשרות מונים מהמצב “בבית אלחוטי” (אנחנו ממליצים לצמצם שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי גם בבית). 
9. בשל כך החשיפה לקרינה הבלתי מייננת (הן קרינת רדיו, סלולרי, WIFI והן קרינה בתדר נמוך ממערכות החשמל) על פני ציר התדר ועל ציר הזמן, בסביבת בית הספר גדלה מאוד, ותגדל מאוד כאשר תושלם הפריסה ותופעל הרשת האלחוטית במלואה וכאשר השימוש בטאבלטים וברשת האלחוטית יתרחב לכל שעות הלימוד.
10. נראה כי עלייה לא מבוקרת זו ברמות החשיפה לקרינה בבתי הספר, גורמות כבר היום להופעת תסמינים של רגישות לקרינה ומחמירה מחלות ותסמינים אחרים אצל ילדים בעת שהם נמצאים בסביבה הבית ספרית. ילדים הופכים לרגישים לקרינה וסובלים מהתסמינים הללו באופן כרוני, בייחוד בימים בהם הם מבקרים בבית הספר. בימים בהם אין לימודים מרגישים הילדים הקלה מסוימת בתסמינים, גם אם בביתם מצוי ציוד אלחוטי.
11. קרינת הרדיו בכיתה היא בריבוי תדרים ומריבוי מקורות ולכן הדרך היחידה לאמוד את החשיפה לקרינה זו היא על ידי שימוש בנתח תדרים מהיר וסריקה ומיפוי הקרינה בכיתה על ידי שימוש במדי קרינה מהירים המודדים שיאי קרינה אלפי פעמים בשנייה.
12. בפעול נמדדת קרינה זו על ידי מדי קרינה איטיים (מהירות דגימה בדרך כלל לא עולה על פעמים בודדות בשניה, בדרך כלל בין 2 ל 5 דגימות בלבד) שלא מסוגלים לאמוד את החשיפה כולה ולא מסוגלים למדוד שיאי קרינה. לרוב מבוצעים ממוצעים על ציר הזמן או על פני מבנה הכיתה מה שמוריד עוד יותר את תוצאות המדידה. שימוש במדי הקרינה האיטיים משפיע כל כך על התוצאות שברוב המדידות מצליח המודד לראות שינוי במד הקרינה רק מטר או חצי מטר מהראוטר.
13. התקן בארץ לחשיפה לקרינת רדיו הוא כל כך גבוה ושיטת המדידה לא נכונה כך שרמות הקרינה שימדדו בכיתה יהיו תמיד נמוכות מהתקן יוכרזו “תקינות” בעוד שבמציאות החשיפה תהיה רבה ולא בריאה.
14. בפעול מדידות הקרינה בכיתה מבוצעות כדי להרגיע את ההורים ואת המתנגדים וכדי ליצור מצג שווא שהקרינה בטוחה. הילדים נפגעים למרות שבדיקות הקרינה לא מצליחות לאמוד ולמדוד את קרינת הWIFI.
15. ישנן אלטרנטיבות חוטיות פשוטות בהן עושים שימוש עשרות שנים באקדמיה, בתעשיה, בצבא, בגופים ממשלתיים ועוד.
16. בשנת 2012 הוגש הנושא לפתח בג”ץ. הנושא נידון במשך שלוש שנים בעוד משרד החינוך עשה ככל יכולתו להמשיך בפריסה ובשימוש של ציוד אלחוטי ופולט קרינה בבתי הספר. במהלך המדיונים סיפק משרד החינוך נתונים שגויים ומגמתיים ועשה כל מאמץ לא לבדוק כמה ילדים כבר נפגעו מהקרינה. ב 29.04.2015 קבע בג”ץ כי אינו מתערב בהחלטת הממשלה וכי אופן פעולתה סביר. בית המשפט השאיר את הדרך פתוחה במקרה שהילדים שנפגעו או יפגעו מהקרינה לא יקבלו טיפול נאות ללא שהגדיר מהוא טיפול נאות. 
17. כעת, לאחר פסיקת בג”ץ מציג משרד החינוך בפני ההורים כי קיבל את אישור בג”ץ לפריסה וכי הפריסה בטוחה. זהו עוד מצג שווא ושקר גס. בית המשפט אומנם קבע, בהתבסס על נתונים שגויים ואף שקריים של המשרד וחוות דעת של מומחי מדינה המנוגדות לדעתם המקצועית שהובעה בעבר, שפעולות המדינה סבירות, אבל בחר שלא לקבוע האם החשיפה מהשימוש ב WIFI בבתי הספר מסוכנת או לא. כמו כן השאיר בית המשפט את האחריות על הנזקים על המדינה.
18. כעת, המשך המאבק לעצירת הפריסה של רואטרים אלחוטים וציוד קצה אלחוטי יורד לרמת השטח. אתם ההורים בשטח צרכים להתנגד לפריסה בכל דרך אפשרית למען עתיד ילדכם וילדנו. 

הורים שילדיהם חווים בימי בית הספר כאבי ראש, סחרחורות, החמרה בבעיות קשב וריכוז, בעיות שינה, צלצולים באוזניים, ותסמינים נוספים של חשיפה לקרינה ורגישות לקרינה מוזמנים למלא את הטופס המיוחד הבא ואנו ניצור איתם קשר נשתדל לעזור להם ככל הניתן כדי להפסיק את החשיפה של ילדיהם לקרינה בבית הספר וכן לצמצם חשיפה בבית עצמו.

ילדיכם חווים תסמינים של חשיפה לקרינה בבית הספר?
לחצו כאן למילוי טופס להורים לילדים המרגישים רע בבית הספר

לנושא ‘רשת אלחוטית בבתי ספר’ בהרחבה בדפי המשנה הבאים

בעיות חשמל הגורמות לקרינה

שימו לב!

שימו לב – אני אינני חשמלאי מוסמך. המאמר מובא למטרת לימוד כללי בלבד מתוך פרספקטיבה של צמצום חשיפה לקרינה ולא מתוך פרספקטיבה של תורת החשמל. לכן יכול להיות שוני בין המושגים המוסברים כאן, השמות שלהם או ההבנה שלהם , לבין פרספקטיבה של חשמלאים.
שימו לב 2 – סכנת חיים – שינויים במערכת החשמל והארקה אין לעשות לבד!!!
בכל מקרה יש להתיעץ עם חשמלאי מוסמך בכיר\בודק המבין גם בתחום הקרינה. נוכל להמליץ על כאלה בעלי מקצוע.
הטיפול בבעיות המפורטות בעמוד זה יכול להיות מורכב וידרוש ידע , מומחיות, מכשירי בדיקה מיוחסים והסמכות. פנו אלינו כדי לקבל הפנייה למומחה חשמל וקרינה המתמכה בטיפול במצבים ובעיות ברשת החשמל ואשר יש לו את כל הידע, המומחיות, הכלים וההסמכות הדרושים.

בעיות חשמל הגורמות לעלייה ברמות השדה המגנטי בבית

להלן מספר בעיות חשמל הגורמות לקרינה בבית ומשרד. בעיות אלו גרמות בדרך כלל בגלל תחזוקה לא נכונה של רשת החשמל במבנה. במקרים מסוימים יכולות בעיות אלו לגרום לרמות גבוהות של שדה מגנטי וחשמלי במבנה.  החדשות הטובות הן שלאחר זיהוי הבעיות בעצרת מד קרינה ניתן בדרך כלל לתקן אותן בקלות על ידי עזרה של חשמלאי מוסמך.

זרמים על הארקה

מכמה סיבות ( ראו המשך הפוסט) יכולים להיווצר זרמים חשמליים על חוט הארקה בצורה שלא מקפיצה את הפחת. על מקרים כאלה אפשר לעלות על ידי מדידות שדה מגנטי (עם מד קרינה ביתי לשדה מגנטי בתדר נמוך) או זרם חשמלי (עם מד זרם עם צבת מדידה) על מוליכי הארקה. במקרים כאלה יווצר שדה מגנטי גדול מאוד בסביבת מוליכי הארקה. יש להביא חשמלאי שיאתר את מקור הבעיה, יתקן ויבדוק שוב שאין זרמים על הארקה.

“גנבת אפס או פאזה”

במהלך השנים, לאחר תיקונים חוזרים ונשנים של חיבורים במערכת החשמל, קורה שאחד מהחוטים, הפאזה או האפס, מתקצרים יתר על המידה וכבר אי אפשר לחברם. הטיפול הנכון הוא להריץ מחדש מהלוח אל החיבור או הצרכן חוט חדש במקום זה שקוצר יתר על המידה. לפעמים החשמלאי “יגנוב” אפס או פאזה, כלומר יחבר חוט קצר יותר אל מעגל אחר במקום להעביר חוט חדש. השינוי הזה יכול ליצור מצב בו השדה המגנטי הנוצר סביב הפאזה לא מבוטל על ידי האפס (כי הוא לא צמוד אליו יותר אלא הולך במסלול אחר). במצב זה השדה המגנטי סביב האפס והפאזה ולא ירסנו אחד את השני ורמות השדה המגנטי יעלו מאוד בסביבתם.התיקון במקרה כזה הוא פשוט. לאחר זיהוי המעגל הבעייתי יש להריץ את החוטים הקצרים מחדש כך שכל מעגל יתחיל בלוח ויגמר בצרכן ושחוטי הפאזה והאפס יסללו אחד ליד השני. הביצוע צריך להתבצע על ידי חשמלאי מוסמך.

החלפת אפס באדמה

כבר נתקלתי בכמה מקרים בהם חובר חוט האדמה במקום חוט האפס ומשום מה לא קפץ מפסק הפחת. מה שכן קרה היה שסביב חוט האדמה האדמה נוצר שדה מגנטי גדול. בעיקרון גם סביב הפאזה ייווצר שדה גדול. הדבר אפשרי לרוב כאשר חוט האדמה אינו צמוד לחוט הפאזה ועובר במסלול אחר. 

התיקון במקרה הזה, לאחר איתור המעגל הבעייתי (עם מד קרינה), יהיה החלפה בחזרה של האפס והאדמה, על ידי חשמלאי מוסמך.

בעיית לולאת אדמה בבתים פרטיים, קוטגים ודו משפחתיים.

נוהגים לחבר מערכות חשמל בבתים (בעיקר פרטים) לרשת הארקה בכמה שיטות: חיבור להארקה של חברת החשמל, חיבור הארקה לצינורות המים, חיבור לשלד הבניין, חיבור למוטות הארקה.

לפעמים, מכיוון שהבית שלכם אינו היחיד בשכונה, כמה בתים מחוברים לאותו צינור מים או אותה הארקה, ונוצרת רשת הארקה בין הבתים. על הרשת הזו נוצרים זרמים חשמליים שנכנסים או יוצאים ממערכת הארקה שלכם. הזרמים יוצרים שדות מגנטיים מיותרים. בדרך כלל הזרמים האלה אפסיים וכך גם השדה הנוצר. אבל בבתים רבים, בעיקר בתי קרקע, מחברים את הארקה גם לצינור המים, גם לשלד הבניין וגם להארקה של חברת החשמל . בכך יוצר רשת הארקה בין קבוצות בתים בשכונה. באופן תאורתי מי שיש לו את הארקה הטובה ביותר לשלד ימצא עצמו “מקבל” את זרמי הארקה של אחרים. התוצאה יכולה להיות קשה במיוחד אם חיברו גם אפסים לרשת הזו (בעיה אחרת, ראו בהמשך). הדבר יכול לגרום לזרימה של זרם חשמלי מבתים ברחוב על פני כבל האדמה או מוליכי ההארקה לתוך שלד הבניין שלכם ולגרום בכך לשדה מגנטי חזק בתוך הבית.

ניתן לתקן בעיה זו על ידי חשמלאי מוסמך מומחה. החשמלי ימצא מאיפה מגיעים הזרמים וינתק את החיבור לרשת הזו. התיקון חייב להיות מתואם מול חברת החשמל זאת בליווי מדידות קרינה ובדיקת הארקה לאחר התיקון. 
אנא צרו קשר להמלצה על מודד קרינה מוסמך וחשמלאי בודק שיוכל לבצע את העבודה.

בעיית חיבור אפס ראשי לאדמה בבתים פרטיים, קוטגים ודו משפחתיים.

זהו מקרה פרטי של לולאות אדמה. כאמור בבתים קרקע רבים ישנה בעיה של חיבור האפס החשמלי הראשי לשלד הבניין בנוסף לחיבור הארקה. צורת חיבור זו הייתה הונהגה בשנות השמונים של המאה הקודמת. היא משפרת ברוב המקרים את התגובה של מפסק הפחת. אבל חיבור כזה יכול להביא לזרם העובר מהאפס החשמלי לשלד הבניין או לקוי הארקה. אז יווצר שדה מגנטי מוגבר בכל מקום בו הארקה מתחברת , אפשרי שגם על שלד הבית (מה שלא אמור להיות בשום מצב).

ניתן לתקן בעיה זו על ידי חשמלאי מוסמך מומחה ומול חברת החשמל זאת בליווי מדידות קרינה ובדיקת תקינות האדמה החשמלית לפני ואחרי השינוי.
אנא צרו קשר להמלצה על מודד קרינה מוסמך וחשמלאי בודק שיוכל לבצע את העבודה.

כניסת זרמים טועים דרך צינור המים

מקרה פרטי נוסף של בעיית ללואות הארקה. לכאורה מה הקשר בין צינור המים לקרינה? העניין הוא כי בדרך כלל אחד מחיבורי הארקה בכל בית מחובר גם או רק לצינור המים שמשמש כמוביל של זרמי הארקה לאדמה עצמה. ברגע שיותר מבית אחד מחובר בשיטה זו, נוצרת רשת הארקה שכונתית. אפשרי שדרך צינור המים המתכתי שלכם מגיעים זרמים תועים מהשכנים ויוצרים בנקודות מסוימות שדה מגנטי גבוה.
הזיהוי של הבעיה הוא עלי ידי בדיקות קרינה ומציאת רמות גבוהות יותר מהרקע בסביבת או בצמוד לצינורות המים.הפתרון , שצריך להיות מבוצע על ידי חשמלי מוסמך ובתאום מול חברת חשמל ולאחר התקנת הארקה בטיחותית אחרת, הוא ניתוק חשמלי של מערכת צינורות המים שלכם מהקשר החשמלי לצינורות המים השכונתיים על ידי התקנת קטע מצינור גומי בכניסת המים לביתכם, אחרי שעון המים.
 אנא צרו קשר להמלצה על מודד קרינה מוסמך וחשמלאי בודק שיוכל לבצע את העבודה.

חוסר איזון בפאזות 

היום נהוג להתקין בבתים חדשים, או לשדרג בבתים ישנים יותר, מערכת חשמל תלת פאזית. במערכת זו יש הספקת חשמל ללוח החשמל בשלושה מעגלים נפרדים , שלוש פאזות R S ו T. לפעמים (בדרך כלל) נוצר מצב כי הזרם באחת מהפאזות (בדרך כלל R) הוא גבוהה יותר מהזרם ב S ו T. ואז נוצר שדה מגנטי חזק יותר על הכבל המוליך חשמל אל הבית. הבעיה הזו יכולה לגרום גם לשדה מגנטי על כבלי החשמל של חברת החשמל ברחוב, זאת כאמור במקרה של חוסר איזון בזרם בין הפאזות. האחריות לתיקון של בעיה כזו היא על כל לקוח בנפרד והתיקון נעשה על ידי חשמלאי שימדוד את הזרמים בכל מעגל חשמלי ובכל פאזה בארון החשמל ויעביר מעגלים מהפאזה המועמסת לפאזות הפחות מועמסות. יש לבדוק את עומס הזרם בכל מיני מתארי שימוש כדי לתת מענה לכמה שיותר אפשרויות של צריכת חשמל בבית.
אם הבעיות מתקיימת בכבל החשמל ברחוב, לפני מעבר במונה החשמל, אפשרי שחברת החשמל תוכל לאזן בעצמה בין הפאזות, אבל בצורה מוגבלת יחסית. חברת החשמל תידרש למצוא את הסיבה שגורמת לבעיות ולתקן על ידי איזון הפאזות או איזון בין הפאזות לאפס.  ההתנהלות מול חברת החשמל בנושא זה עלולה לקחת שנים. הם יביאו מודדים מטעמם ויטענו כל העת ש”הכל בסדר” וכי רמות הקרינה בתקן. אבל בסופו של דבר אם הם ימצאו בעיה הם יתקנו. מהניסיון שלי המעבדה של חברת החשמל מצליחה לאתר את הבעיה ומצליחה לתקן אותה. ניתן גם לבקש מהמשרד להגנת הסביבה להתערב ולעזור מול חברת החשמל. בחלק מהמקרים הם עוזרים. מה שעוד יכול לעזור ולקצר את הזמני טיפול הוא שיהיה לכם מומחה (מודד מוסמך שמבין בחשמל או חשמלי שמבין בנושא הקרינה) כדי שילווה אתכם. אפשרי גם לבד אבל צריך להיות עיקשים מאוד (ומנומסים) בעבודה מול חברת החשמל ולהתמיד במכתבים ובקשות חוזרות ונשנות.

בעיות חשמל בתשתית החשמל ברחוב

עד לכאן תיארנו במאמר את תקלות החשמל שיכולות לקרות במערכת החשמל בתוך הבית ויכולות להביא לעלייה בקרינה מרשת החשמל (בעיקר שדה מגנטי בתדר נמוך). כל הבעיות הללו יכולות לקרות גם בתשתית החשמל ברחוב ולגרום לה לפלוט קרינה מוגברת לקרינה הנובעת ממנה בכל מקרה.

הקרינה ה”רגילה” מתשתית החשמל נובעת בדרך כלל מהזרם על המוליכים (קווי החשמל), שדה מגנטי הנפלט משנאים של חברת החשמל, מתחנות השנאה, ממערכות מיתוג ועוד.

לגבי מקורות הקרינה מרשת החשמל מחוץ לבית ראו –
https://www.norad4u.co.il/emf-sources-h/in-the-great-outdoor-h/#mqwrwt_qrynh_btdr_nmwk_mhwz_lbyt

תיקון בעיות חשמל הגורמות לקרינה בבית ומשרד.

אז כמו כאמרנו החדשות הטובות הן שלאחר שאתם מזהים את בעיות חשמל הגורמות לקרינה, אם בתוך הבית או אם מרשת החשמל בחוץ, על ידי שימוש במד קרינה ביתי, ניתן לקרא לחשמלאי מוסמך מומחה לקרינה שיאתר את הסיבה החשמלית ויציע איך לתקן אותה.
 אנא צרו קשר להמלצה על מודד קרינה מוסמך וחשמלאי בודק שיוכל לבצע את העבודה. או קראו עוד על השירות באתר החנות שלנו

טענות, טעויות והטעיות בנושאי קרינה בלתי מייננת

פעמים רבות אני שומע טענות, טעויות והטעיות בנושא קרינה בלתי מייננת, חלקן מגוחכות יותר וחלקן פחות, על ידי מי שבא לטעון כי הקרינה לא מזיקה ולא מסוכנת. בפרק זה ננסה להביא רשימה של טענות, טעויות והטעיות בנושא קרינה בלתי מייננת ולהסביר את השגיאות בהן.

חשוב להבין, מי שעומד מולכם בדרך כלל לא יקבל את ההסברים שלכם כי הוא מעוניין להמשיך להאמין שדעתו נכונה. אתם למעשה לא משיבים עבורו (כדי לשכנע אותו) אלא עונים עבור מי שיקרא את הדברים בראש פתוח יותר.

כאשר אתם מתווכחים מול אחרים ברשת חשוב מאוד לא לעשות את הדברים הבאים

1.  לא לצטט סתם (לא COPY PAST), לכתוב רק מה שאתם מבינים עד הסוף.
2.  לא לצפות לנצח ויכוח מיד, נסו לגייס כוח, התמדה, רצון ונכונות למאבק ארוך. 
3.  לא חייבים להגיב מיד על כל דבר, הגיבו בקור רוח. 

חשוב מאוד כן לעשות

1.  חשוב לראות בזה תהליך של למידה, מוויכוח לוויכוח משתפרים. 
2.  ידע ידע ידע. חשוב ללמוד ולהבין את הנושא לעומק כדי לזהות חוסר הבנה ושגיאות אצל הצד השני וכן כדי לטעון נכון ובצורה מדויקת.

טענות טעויות,טענות ומענות בנושאי קרינה בלתי מייננת

מספר טענה	טענה שמועלת מולכם ………………………..	הסבר הטעות וטענות נגדיות
1	רגישות לקרינה היא תופעה פסיכולוגית. מחקרים הראו שרגישים לקרינה לא יכולים לזהות קרינה.	צריך לציין שהמחקרים שהביאו לתפיסה הזו שגויים, זאת מהסיבות הבאות: הייתה חשיפה כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה. צפייה של החוקרים כי רגישים לקרינה יגיבו כמעט מייד ויעבור להם כמעט מייד, תמיד. לדוגמא זמן חשיפה 5 דקות, זמן מנוחה 15 דקות, 20 סדרות חשיפ. הצפייה כי כל הרגישים יגיבו לכל סוג של קרינה, ערבוב של GSM, WIFI, תדר נמוך אזור הבדיקה לא נקי מחשיפה חשיפה בדרך למעבדה. מחקרים שמראים שרגישים לקרינה סובלים מבעיות בריאותיות ופסיכולוגיות מחקרים על מחקרים, מחקרים שליליים רוב (ללא כל ביקורת), מחקרים חיוביים מיעוט (מבוקר בצורה קשה)כתבתי כמה מאמרי ביקורת על המחקרים שמקדמים תפיסה שגויה  זו ובעיקר את מחקרו של רובין שעושה ככל יכולתו להכחיש רגישות לקרינה כבר 10 שנים ביקורת על מחקרו של רובין  מחקרים על רגישות לקרינה שמוכיחים או מכחישים רגישות לקרינה.
2	ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2005 שרגישות לקרינה היא בעיה פסיכולוגית.	הקבוצה שקבעה זו מכונה “קבוצת מחקר של קרינה בלתי מייננת”, או באנגלית “EMF PROJECT”. זוהי קבוצה מושפעת תעשייה וחשודה בעבר ובהווה בניגוד אינטרסים קשה.מנהל הקבוצה בין שנת 1995 לשנת 2005 היה ד”ר מיקל רפוצלי , שבמקרה באותו זמן היה גם המנהל של ICNIRP (הוועדה הכאילו בלתי תלויה שממליצה לארגון הבריאות העולמי על התקנים). אותו רפוצלי חשוד שקיבל 140000$ למעבדה שלו בסידני בתור שוחד (לכאורה). היום הוא יועץ עבור תעשיית החשמל בארה”ב כדי להתמודד עם חששות הציבור מהקרינה ממוני החשמל חשדות לניגוד עניינים ושוחד בארגון הבריאות העולמי . יש גם לציין שקבוצה אחרת של ארגון הבריאות העולמי קבעה גם שקרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם ב2011, אחרי שפוטר ממנה מנהל הקבוצה שהיה חבר דירקטוריון בחברה של אח שלו אשר נתנה יעוץ רגולטורי לאריקסון ואשר במשך שנים שמר על הקו “הקרינה לא מזיקה” על הדחת הבכיר ומקרה השחיתות לחצו כאן… עוד על הכרה ברגישות לקרינה – הכרה ברגישות לקרינה בעולם
3	ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2011 ששימוש בסלולרי הוא בטוח	שוב מדובר על קבוצת המחקר המושפעת תעשייה EMF PROJECT אשר לאחר הצהרת IARC כי קרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם  שחררה עדכון של דף העובדות מספר 193. בעדכון זה קובעת הקבוצה כי לא הוכח שהסלולרי מסוכן. זאת כדי ליצור רושם מרגיע למרות החלטת IARC.  https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/electromagnetic-fields-and-public-health-mobile-phones פרטים נוספים בדף התקנים, לחצו כאן…
4	קרינה לא מייננת לא מזיקה	העובדה שהקרינה הבלתי מייננת לא חזקה מספיק כדי לתלוש אלקטרון מסביב לאטום ולגרום נזק על ידי מנגנון פיזיקלי זה,  זה לא אומר שאין מנגנוני נזק ביולוגים, ראו בדף המחקרים…אכן האנרגיה של קרינה בלתי מייננת קטנה ואינה מסוגלת לתלוש אלקטרון מסביב לאטום (כלומר לינן) אבל היא כן מסוגלת לשנות ולפגוע בדי-אנ-אי (DNA) וכן מסוגלת לגרום השפעות ונזקים אחרים בדרכים שונות.  המדע המעודכן בנושא מראה כי גם רמות נמוכות של קרינה בלתי מייננת גורמות להשפעות, נזקים ותחלואה גם ברמות נמוכות מאוד שלא גרמו לחימום.  ( דרך אגב – הרמות של חשיפה לקרינה מסלולרי, גם במצב גלישה וגם ובייחוד במצב דיבור צמוד לאוזן, הן בכלל לא נמוכות. )כמו למשל המחקרים הבאים על מנגנוני הנזק של קרינת רדיו (סוג של קרינה בלתי מייננת): שבירת די-אן-אי הנרי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקלים חופשיים- פרידמן 2007,  השפעה על המוח – נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013,  ועוד.מחקר הNTP שמפורסם סופית ב2018 הראה כי חולדות ועכברים  שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו יותר גידולים ,יותר תנאים קדם מסרטנים ויותר עדויות לנזק לדי-אן-אי (ונזקים נוספים) בקבוצות החשיפה בהשוואה לחולדות ועכברים שלא נחשפו.  מחקר האינטרפון 2011  הראה על סיכון יתר לגליומה של 82% למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים, מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד…).בנוסף יש דיווחים מרשמי סרטן במדינות המתקדמות שבהן השימוש היה מוקדם (מוח בפינלנד ונורווגיה,  ארה”ב -גליומה, אוסטרליה – עלייה בחולים בסרטן המוח,  בדנמרק – עלייה בסרטני מערכת העצבים המרכזית, ישראל וסין-בלוטת הרוק), על עלייה בסרטני מוח וראש ספציפיים החשודים כקשורים לשימוש בסלולרי (שהוא כאמור מקרה קצה של חשיפה לקרינה).לכן , גם אם הקרינה לא מייננת זה לא אומר שהיא לא מזיקה. ובמקרה של קרינת רדיו יש מחקרים שמראים על מנגנוני נזק, יש מחקרים בבעלי חיים שמראים על השפעות ותחלואה, ויש מחקרים אפידמיולוגים על בני אדם שמראים על קשר בין החשיפה לתחלואה. מעבר לזה יש כבר נפגעים רבים, אנשים רבים כבר מרגישים את הקרינה ואצל חלק מהם החשיפה מביאה לתסמינים קשים ומגבילים מאוד. לכן התירוץ של “לא מייננת” כבר מזמן לא רלוונטי.
5	השדה של כדור הארץ 500 מיליגאוס, מה מפריעים לך כמה מיליגאוסים בודדים	השדה של כדור הארץ הוא קבוע (וקיים משחר החיים על כדור הארץ) והשדה מרשת החשמל משתנה בתדר של 50 הרץ ואינו טבעי. אי אפשר להשוות בין השניים ומי שעושה זאת שוגה בהכללה גסה כאילו אמר שכל הרכבים עם מנוע וארבע גלגלים זהים.
6	הקרינה מהשמש יותר חזקה ויותר מסוכנת מקרינה בלתי מייננת	אי אפשר להשוות בין קרינת שמש לקרינת רדיו או שדה מגנטי בתדר נמוך. זה פשוט כמו להשוות טילים בליסטיים, לפגזים, לכדורי רובים, לפצצות הדף, לנשק אל הרג וכו.כמו כן בעקבות המודעות למסוכנות היחסית של קרינת שמש, רוב הציבור מצמצם חשיפה יותר מידי עד כדי חוסר בויטמין D המופק בעזרת אור השמש.
7	יש קרינה בכל מקום, אז מה זה עוד קצת קרינה מהסלולר או האלחוטי	נכון באופן אבסולוטי יש קרינה בלתי מייננת בכל מקום אבל כאשר משתמשים בציוד אלחוטי החשיפה הרבה יותר גבוהה ביחס לחשיפה שלך כאשר אתה לא משתמש בציוד אלחוטי או סלולרי ורמות הקרע הטבעי של קרינת רדיו נמוכות פי מיליון ויותר מהרקע הקיים היום. דוגמא נפלאה לכך היא הבית שלי והבית של השכנים שלי. אנחנו גרים בקוטז קרקע ואין כמעט קירות משותפים ביננו.  אנחנו גרים במקום שרמת קרינת הרדיו בו היא מתחת ל 0.0005 מילי וואט למטר רבוע (בלי עין רעה). השכנים שלי נהנים מאותה קרינת רקע נמוכה מאוד. אבל בבית שלהם יש ציוד אלחוטי וסלולרי לרוב. לכן בעוד אצלי בבית הרמה היא נמוכה מ 0.0005 מילי וואט למטר רבוע, הרמה אצלהם בבית היא מעל 1 מיליוואט למטר רבוע. פי 2000 ויותר מעל הרמה אצלי בבית. אני לבית שלהם לא יכול להיכנס בלי לחוות כאבים תוך דקות. אצלי בבית אני מרגיש טוב רוב הזמן.  בתמונה הבאה יש הערכה של רמות הרקע , כולל קרינת הרקע הטבעית, על ציר התדר (ציר X). שימו לב שציר Y הוא לוגריתמי ולכן למרות שנראה שיש הבדל קטן בין רמות הקרינה ב2010 לתקן של ICNIRP, ההבדל בציר לינארי הוא משמעותי עדיין.  יש לציין כי כל פריסה של טכנולוגיה אלחוטית וסלולרית תגדיל את החשיפה.  קישור – https://www.thelancet.com/journals/lanplh/article/PIIS2542-5196(18)30221-3/fulltext
8	“יש קרינת רדיו טבעית”   או  “יש יותר קרינה מהשמש”	נכון, אבל היא בכמה סדרי גודל נמוכה מהרמות שאנחנו מודדים בכיתות עם WIFI וסלולרי. קרינת רקע טבעית בתדרים גבוהים =  0.00000001 מיקרו וואט לסמ”ר בנוסף אכן תדרים על רוב הספקטרום יוצאים מהשמש אבל רמת הרקע שלהם בין 100MHZ ל 8GHZ (בתחום המעניין ביותר בהקשר של רשתות סלולר וציוד אלחוטי) על כדור הארץ היא הרבה יותר נמוכה (בכמה וכמה סדרי גודל) ממה שרשתות הסלולר והשידור האלחוטי מייצרים על הכדור. אם לא היה כך לא היה ניתן להשתמש בטכנולוגיה הסלולרית והאלחוטית בגלל רעשי רקע. השידור תמיד חייב להיות חזק יותר ממה שהטבע מיצר. זו עובדה פשוטה וידוע למי שעוסק בתחום.
9	“יותר אנטנות פחות קרינה”	אמרה זו נכונה רק חלקית, חלקית מאוד. ראשית, הקרינה שתקטן היא בדרך כלל הקרינה מהמכשיר הסלולרי של המשתמש ורק אם הוא מסוג הרשת בה האנטנה תומכת. חוץ מהקרינה אותה סופג המשתמש מהמכשיר הסלולרי שלו בעת שיחה (אשר על משך השיחה ורמת החשיפה  הוא יכול לשלוט) סופג כל הציבור (גם מי שלא משתמש בסלולרי) קרינה מהאנטנות בסביבתם כל הזמן 24X7! כאשר מדברים על ריבוי אנטנות, אומרים שתהיה פחות קרינה מהסלולרי כי הוא יהיה קרוב לאנטנה שנותנת לו שירות והוא ישדר פחות חזק. זה נכון ,אבל רק אם האנטנה היא של חברה שנותנת לו שירות, בטכנולוגיה מתאימה. לא נכון אם האנטנה היא של חברה אחרת, או שלא עובדת בטכנולוגיה שהטלפון הספציפי משדר בה. וכרגע יש שלוש חברות רשת, ולכל חברה יש כמה סוגי רשת (סה”כ 11 רשתות נכון ל06-2021). עוד מצב שהסלולרי לא ישדר פחות (זמן ועוצמה) הוא אם השתנתה שיטת השידור בסלולרי לכזו שמשדרת יותר זמן ויותר חזק. זה למעשה מה שקרה בדורות הרביעי והחשמלי והסלולריים בדורות האלה משדרים יותר זמן ויותר חזק , ברוב המדידות שעשיתי עם מד מהיר, ברוב המקומות שמדדתי, בהשוואה לאותו סלולרי כאשר הוא מוגדר לשדר בדור שלוש. כמו כן יש שאומרים שאם יהיו יותר אנטנות, כל אחת מהן תשדר פחות, גם נכון אבל זה לא אומר כלום. עוצמת השידור אינה המשתנה היחיד הקובע את רמת החשיפה. משתנים נוספים הם מרחק למקור והאם יש גופים חוסמים או בולעים בדרך (קירות למשל חוסמים על ידי החזרה של הקרינה, עצים למשל בולעים) . לכן השיפור שהביאה הירידה בעוצמות השידור יתבטל בגלל שיותר אנטנות יהיו יותר קרובות ליותר אנשים, יותר זמן. כאמור החשיפה ממקורות קרינה תלויה לא רק בעוצמת השידור אלא גם במרחק בין המקור למטרה והאם יש קשר עין או לא. במקרה שבו יש מעט אנטנות (יחסית) יש מעט אנשים (יחסית) שנמצאים\גרים\עובדים בקו ראשון לאנטנות המקרינות, וגם המרחק של רוב האנשים מהן גדול וברוב המקרים יש משהו שמסתיר קצת ומוריד את החשיפה. כאשר מדברים על ריבוי אנטנות, כל חמישים מטר לפי החזון של דור חמש, גם אם קטנות יחסית ונמוכות הספק (והן לא יהיו ממש נמוכות הספק, אולי קצת פחות ממה שיש בדור שלוש , אבל לא מספיק נמוך), רוב אם לא כל האנשים יהיו\יגורו\יעבדו בקו ראשון לאנטנות שיותקנו 10 מטר מול ביתם. לכן הערכה שלי היא שהחשיפה הסביבתית תגדל מאוד בכל תצורה של ריבוי אנטנות. למעשה גם המשרד להגנת הסביבה מסכים לזה ומצפה שבסוף הפריסה של דור חמש החשיפה לקרינה לרוב האנשים תגיע ל50 מיליוואט למטר רבוע. היום ברוב הערים הגדולות החשיפה היא נמוכה מ10 מיליוואט לסמ”ר. בכירים במשרד להגנת הסביבה קוראים לזה “חשיפה אחידה ושוויונית יותר” (כאילו זה דבר טוב). עכשיו מי שמספר את המעשיות האלה ש”יותר אנטנות=פחות קרינה” בדרך כלל לא מאמין שהקרינה הזו יכולה להזיק. לפחות לא ברמה שנחשפים אליה במרחק של 50 מטר בקו ישיר מול אנטנה. לכן הוא מזניח בדרך כלל את הקרינה מהאנטנות, שהיא לכאורה נמוכה יותר (אבל היא בריבוי תדרים, בחשיפה כלל גופית ובכפייה) . אני שכבר נפגעתי מהקרינה ואשר נחשפתי לחומר מדעי שמראה שיש נזקים והשפעות ביולוגיות ברמות פי 100000 נמוכות מהתקן, חושב אחרת וטוען שגם הקרינה מאנטנה איננה בריאה. למעשה כאשר לומדים ומבינים באיזו רמה יש כבר השפעות ביולוגיות ובאיזו רמה רגישים מגיבים, מבינים שכבר היום קשה מאוד למצוא מקום בטוח במרכזי הערים הגדולות (החל מרמה של 0.03 מילי וואט למטר רבוע יש כבר השפעות ביולוגיות). אם חזון הדור החמישי של אנטנות סלולריות כל חמישים מטר, יבשיל למציאות, לא יהיה מקום בטוח בכל הערים. בנוסף האמרה נכונה רק אם התעבורה ברשת הסלולרית תישאר קבועה. בשנים האחרונות אנטנות סלולריות לא מוקמות כדי להוריד את הקרינה מהניידים אלא כדי לשפר את הכיסוי הסלולרי בסביבה וכדי לאפשר תעבורת נתונים גדולה ומהירה יותר. בעצם אנטנות סלולריות מוקמות כדי לאפשר לחברות הסלולר למכור עוד ועוד דקות אויר ועוד ועוד שירותים. מניסיון העבר אנחנו למדים כי כל הזמן רמות התעבורה גדלות ואיתן גדלה החשיפה של הציבור לקרינה (בציר הזמן ובציר התדר). כמו כן ריבוי אנטנות גורם לכך שיותר ויותר אנשים נחשפים לקרינה מהאנטנות שהוקמו מול ביתם במרחקים קטנים ,בקשר עיין, ללא הפרעות וללא הנחתות הקרינה.
10	“מתחת לאנטנה הסלולרית אין קרינה”	לכל אנטנה סלולרית יש אונה ראשית ואונות משניות. האונות המשניות כן מגיעות אל מתחת לאנטנה. כמו כן ברגע שיש מבנים, או כבישים מסביב לאנטנה, החזרי קרינה יעשו דרכם ויפגעו במי שנמצא מתחת לאנטנה. לכן בעולם האמיתי גם מי שנמצא מתחת לאנטנה מוקרן ממנה.
11	“מתקני גישה אלחוטיים הן אנטנות סלולריות נמוכות קרינה”	מתקני גישה אלחוטיים הם שם מכובס לאנטנות סלולריות מקוצרות שהוכנסו לקופסת פלסטיק בגודל של 30X50X80 ס”מ כדי לאפשר הקמה שלהן על גגות מבנים ללא אפשרות של הציבור והרשות להתנגד להקמה וללא דיון בוועדות הבנייה. המשדרים המזינים את האנטנות הללו זהים למשדרים של אנטנות סלולריות “רגילות”. מפתח השידור של המתקני הגישה גדול יותר על הציר האנכי ועל הציר האופקי. לכן יש יותר קרינה בצידיהן. מדידות קרינה בסמוך אליהן מראות על רמות קרינה דומות ולפעמים גבוהות יותר מאשר במקרה של מדידת קרינה במרחק דומה מאנטנות סלולריות על תורן. עוד על מתקני גישה כאן…
12	“התקן הישראלי מחמיר ומגן”	התקן הישראלי הוא שווה בדיוק לתקן של ICNIRP (ועדה מושפעת תעשייה). זהו תקן רגעי גבוה ולא מגן המבוסס על נזק ברור ומיידי מחשיפה לקרינה ולא לוקח בחשבון שום אפקט ביולוגי או בריאותי של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. יש מחקרים רבים המראים על השפעות ונזקים ברמות נמוכות ב6 סדרי גודל מהתקן של ICNIRP. תקן זה מגן על התעשיה ומאפשר יצירת מרעית עיין של רגולציה. בקרינת רדיו-סלולרי קיימים כמה ספים וכולם מבוססים על התקן של ICNIRO שהוא כאמור מבוסס על נזק החום של הקרינה. “הספר הבריאותי” – בקרינת הרדיו התקן של ICNIRP מכונה בארץ בשם המטעה “הסף הבריאותי” , למרות שאין שום קשר בינו לבין בריאות. היה נכון יותר לקרוא לו “הסף לסכנות ברורות ומידיות כתוצאה מחימום”. סך זה עומד על רמה של 400-1000 מיקרווואט לסמ”ר בהתאם לתדר השידור”הסף הסביבתי” – יש גם שני ספים נמוכים יותר שנקראים “הסף הסביבתי”. לחשיפה לא כרונית סף של 30% מICNIRP, ולחשיפה כרונית 10% מICNIRP.לכאורה זהו סף נמוך, אבל הסף עדיין גבוה ולא מגן וקיימים כאמור מחקרים רבים המראים על השפעות, נזקים ותחלואה ברמות נמוכות ממנו. להשוואה, דוח ביואנישיאטיב משנת 2012 קבע כי השפעות ביולוגיות נרשמו במרחקים החל מרמה של 0.003 מיקרווואט לסמ”ר.  מחקרו של הנרי לאי הראה על נזק לDNA ברמות מעל 2 מיקרו וואט לסמ”ר.בקרינה בתדר נמוך התקן עומד על רמה של 2000 מיליגאוס לחשיפה רגעית. לחשיפה כרונית יש המלצות שאינן מחייבות לרמות ממוצעות של 4 מיליגאוס ביום הקשה ביותר בשנה ו2 מיליגאוס שנתי.  זאת כאשר מחקרים מראים על השפעות ביולוגיות ותחלואה כבר ברמות קצת מעל 1 מיליגאוס.  לפרטים נוספים ראו – תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה
13	“רגישים לקרינה סובלים מאפקט נסבו”	אפקט נסבו נגרם כאשר חשש מהשפעה בריאותית של גורם, מביאה בעצמה להתפתחות תסמינים.  השבוע(20/11/2018) נתקלתי שוב בטענה זו כאילו הרגישים לקרינה למעשה חוששים מהקרינה, מאנטנות, מהסלולרי ולכן מפתחים תסמינים. הטענה מבוססת על כמה מחקרי חשיפה שגויים בהם היו כמה טעויות המרכזיות בניהן: 1. חשפו את הנבדקים לקרינה גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה. 2. לא נתנו מספיק זמן התאוששות לנבדקים בין חשיפה לחשיפה.  במציעות רוב האנשים שמגיעים אלי עם תסמינים של חשיפה לקרינה ומתבררים כמי שכבר נפגעו ממנה ופתחו רגישים, רובם אוהבים את הציוד האלחוטי והסלולרי שלהם ולא מודעים בכלל לעובדה שהוא משדר ופולט קרינה מזיקה. ברוב המקרים השלבים הראשונים של העבודה עם הנפגע הם להסביר לו מה פולט ומה משדר ולצייד אותו במד קרינה כדי שיוכל לזהות את המקורות בעצמו.  איך יכול אותו אדם לסבול מאפקט נסבו אם לא יודע בכלל ממה לחשוש? מעבר לכך לאחר צמצום החשיפה בבתיהם ובאזור העבודה מצבם משתפר. כמו שלעיתים קורה, מתחדשת החשיפה ממקור לא ידוע, והרגישים מפתחים תסמינים בלי לדעת ממה. כאשר עושים חיפוש נוסף אחר מקורות קרינה ומוצאים את המקור החדש ומטפלים בו התסמינים שוב יורדים.
14	“ במקרים שאנשים מפתחים תסמינים מול אנטנה סלולרית בדרך כלל האנטנה בכלל לא מחוברת למשדרים ולא משדרת.“	טענה זו הושמעה בדיון בכנסת בתאריך 20/11/2018, בהקשר לשני מקרים בשנים האחרונות בהם תלמידים רבים פיתחו תסמינים כמו כאבי ראש, סחרחורות והקאות לאחר התקנה של אנטנות סלולריות מול חלונות בית הספר שלהם. בשנת 2014 זה אירע בבית הספר נגבה בראשון לציון, בשנת 2018 בבית הספר אורט-חולון. הטענה הזו דומה לטענה כי “רגישים לקרינה סובלים מאפקט נסבו”. המקור שלה הוא מחקרים שהראו שאנשים מפתחים תסמינים ברגע שהם רואים אנטנה סלולרית. יכול להיות שזה נכון באופן כללי.  אבל מה שקרה הן בנגבה בראשון לציון והן באורט חולון מלמד אותנו אמת קצת אחרת. בנגבה האנטנות הוקמות והתלמידים וההורים לא היו מודעים לכך. לאחר כמה שבועות החלו ילדים להתלונן על תסמינים. ההורים לא היו מודעים לתסמינים של ילדים אחרים, רק לילדיהם וחלקם לקחו אותם לרופא. הרופא, ד”ר בוריס בלר ז”ל קישר בין המקרים (כ30 מקרים שהגיעו אליו בסמיכות) וניסה להבין את המקור ואת הגורם. הוא היה למעשה הראשון שראה את הקשר.  אני עברתי ליד האנטנות במקרה כמה שבועות לאחר ההתקנה וידעתי את אחת הפעילות בסביבה כי “פה יהיו נפגעים”. אבל האזהרה שלי לא משכה תשומת לב. חמה חודשים לאחר מכן כאשר כ40% מהילדים, שלומדים בכיתות הפונות אל האנטנות, כבר סובלים מתסמינים, הבינו ההורים כי לא רק הילד שלהם סובל אלא גם ילדים אחרים ומדובר בתופעה. אז ורק אז הם הבינו כי מדובר באנטנות והתחילו להאבק להסרתן. לאחר קצת יותר משנה לאחר הקמתן הוסרו האנטנה והתסמינים חדלו או צומצמו אצל רוב התלמידים. כמה מהם נשארו רגישים לקרינה. באורט חולון האנטנה הוקמה לפני יותר מ20 שנה. רק ב2018 הבינו ההורים כי לא רק הילד שלהם סובל אלא מדובר בתופעה רחבה. 19% מהילדים פנו לאבחון רפואי, ו כ60% מהתלמידים סובלים מתסמינים. יותר תלמידים סובלים מתסמינים בכיתות הקרובות ביותר לאנטנה.
15	“עדיף קרינה מהאטנות שמורידה את הקרינה מהמכשירים הסלולרים הפולטים יותר קרינה”	הקרינה מהאנטנה היא חשיפה כלל גופית, 24X7, כאשר יש מספר רב של שידורים על תדרים שונים באוויר. זאת בהשוואה לחשיפה לקרינה מהציוד האישי שהיא בדרך כלל מקומית, חלקית על מישור הזמן ובהרבה פחות תדרים,  כמו כן בחשיפה מציוד אישי מדובר בבחירה אישית. כדי לצמצם את החשיפה מהציוד האישי והביתי יש ללמוד ולבצע כמה צעדים פשוטים לצמצם החשיפה.בנוסף מי שרוצה עדיין להשתמש אצלו בבית בציוד אלחוטי וסלולרי מקרין ומזיק ולא מאמין כי קיים סיכון בחשיפה לקרינה ממנו יכול להתקין מגבר קרינה ביתי פנימי ולקבל עוד קרינה=קליטה בכל הבית פריסה של עוד מקורות קרינה כדי לצמצם את הקרינה היא דמגוגיה ולא הכיוון הנכון של שוחרי סביבה ובריאות.מי שטוען כי יותר אנטנות יביאו לירידה בקרינה בדרך כלל יוצא נקודת הנחה שהחשיפה לקרינה מהאנטנות היא זעירה ונמוכה מהחשיפה לקרינה מציוד אישי , כלומר הסלולרי. אז הוא בדרך כלל גורס כי צריך עוד אנטנות כדי להקטין את הקרינה מהסלולרי, שאם כבר יש סיכון היא ממנה ולא מהקרינה מהאנטנות (שהיא לשיטתו זעירה).ובכן, הקרינה מהסלולרי שונה מהקרינה מאנטנות בדברים הבאים:א. מישור הזמן – הקרינה מהסלולרי משודרת בחלקיקי שנייה, חלק מהדקה וחלק מהיום, לפי רמת השימוש של המשתמש.  הקרינה מהאנטנות היא רוב השנייה (בין %50 ל80%, לפעמים פחות בלילה אבל לא פחות מ20%), כל הדקה, כל השעה, כל היממה. ב. מישור התדר –  הקרינה מהסלולרי היא בכמה חלונות תדר. הסלולר יכול לשדר בדרך כלל בתדרים של סביב 800, 1800, 2100 מגה הרץ. בדרך כלל הוא משדר רק בתדר מסויים. הקרינה מאנטנות היא בריבוי תדרים על פני כמה חלונות תדר, שידורים סביב 800, 1800, ו2100 מגה הרץ.ג. מישור המיקום – רוב החשיפה לקרינה מהסלולרי תתקיים באזור בגוף אליו הסלולרי הכי קרוב, זוהי חשיפה “מקומית”. במקרה של חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות, החשיפה היא כלל גופית , אחידה בדרך כלל בכל הגוף. ד. בחירה – בסלולרי המשתמש יכול לבחור אם להיחשף או לא ויכול לנקות בצעדים לצמצום חשיפה, למשל הרחקת המכשיר מהגוף מה שיביא לצמצום החשיפה פי 10 ויותר. באנטנה החשיפה בכפייה בלי יכולת שליטה חוץ ממיגון.  יש לציין כי נכון להיום לא מודדים נכון את החשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות. זאת מכיוון שנקודות א וב לא באות לידי ביטוי במדידות הקרינה בשל בעיות במדי הקרינה ופרוטוקול המדידה שלא מתייחסים למישור הזמן או למישור התדר (וגם לא למיקום).  לכן נוצר אולי מצב בו נראה כי הקרינה מהסלולרי היא גבוהה מהקרינה מהאנטנה, אבל זה לא בטוח שכך הדבר בשקלול מישור הזמן , מישור התדר ומישור המיקום. כמו כן לפי דוח אינישיאטיב, גם ברמות מאוד מאוד מאוד נמוכות של קרינת רדיו, כאלה שנמדדות מול אנטנות סלולריות במרחק של 300 מטר ויותר (0.003 מיקרו וואט לסמ”ר) יש כבר השפעות ביולוגיות של הקרינה (http://www.bioinitiative.org/conclusions/  ) .  לכן אולי הקרינה מהסלולרי חזקה יותר אבל זה לא תירוץ לפריסה של עוד אנטנות כדי להוריד את הקרינה מהסלולרי, אבל במחיר של עליה בקרינה הסביבתית, הרציפה, הכלל גופית ומרובת התדרים הנכפת על הציבור.  אם כבר, מי שחושב שהוא רוצה לשפר את הקליטה, יתקין בביתו אנטנה סלולרית זעירה (MICRO CELL), יהנה מהקליטה וישלם בעתיד לבד את המחיר של החשיפה לקרינה העודפת המשודרת מהאנטנה הסלולרית הזעירה. לסיכום, קרינה מהאנטנות היא בריבוי תדרים, על פני יותר ממישור הזמן ומישור התדר ( מדי הקרינה איטיים מידי , שיטות המדידה לא נכונות ובדרך כלל לא שמים בכלל לב למישור הזמן והתדר במדידה) לכן אולי נוצר הרושם כי החשיפה מאנטנות היא זניחה. כאשר מבינים איך למדוד ואיך לעמוד את החשיפה (על מישור הזמן, התדר ועל פני המישור הגאוגרפי) , כאשר מבינים באילו רמות של חשיפה נגמים השפעות ביולוגיות, מבינים כי הקרינה מהאנטנות בכלל לא זניחה. מי שחושב אחרת יתכבד ויתקן אנטנה סלולרית זניחה בביתי ויהיה מהקרינה. ראו גם:https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas#TOC–22וגם נקודה מספר 9 בעמוד זה.
16	“חברות הסלולאר דואגות לשלום הציבור“	נראה לי שהן ממקסמות רווחים. אם היו דואגות לשלום הציבור התשתית בארץ הייתה לדעתי נראת אחרת לגמרי. שימוש בפריסה רחבה של אנטנות זעירות ברחבי העיר היא יקרה יותר מפריסה של אנטנות גדולות (הן מתקני גישה והן אנטנות על תרנים) ולכן חברות הסלולר מעדיפות פריסה של אנטנות גדולות ולא רשת נמוכת קרינה, בהספרי שידור מתחת ל0.1W כמו שנעשה כבר בחו”ל לפני שנים רבות.   מעבר לזה חברות הסלולר הקימו גוף יחסי ציבור בשם “פורום חברות הסלולר” שהלכה למעשה עסוק במאמצי הרגעה של הציבור ובו זמנית פעילות יחסי ציבור מול הרגולציה וגופי חקיקה.
17	“מותר ורצוי להקים תרנים במרכזי אוכלוסיה ….”	לדעתי אין מקום לתרנים עם אנטנות סלולריות או מתקני גישה אלחוטיים (אנטנות קטנות יותר פיזית אבל עם הספקי שידור דומים לאנטנות על תורן) בלב או בצמוד לשכנות מגורים.  התשתית הסלולרית היחידה שצריכה להיות במרכזי ערים ובשכונות מגורים היא מתקני שידור זעירים בהספקי שידור נמוכים מ 0.1W, על עמודי תאורה וחשמל גבוהים ומרוחקים מבתים ומבנים ותוך כדי שמירה על מרחקי ביטחון ורמות חשיפה לקרינה נמוכות מ0.004 מיקרו וואט לסמ”ר. תשתית כזו אפשרית אבל יקרה יותר ולכן להבנתי לא נעשה בה שימוש בערי ישראל.
18	“קרינת AM ו FM יותר חזקה מכל הסלולרי ומכל פריסה חדשה”	זו בדרך כלל טענה של מהנדסים שמסתכלים כמותית רק על הספקי השידור של האנטנות והמשדרים או על תוצאות של ניתוח תדרים במקומות ספציפיים בארץ.  אז ראשית יש אכן שידור רב עוצמה בתדרי ה FM והAM, מתחנות רדיו, ציוד צבאי ואזרחי.  אבל יש כמה דברים שצריך להבין בנוגע לשידור הזה והשוני משידור סלולרי: 1. השידור של AM ו FM הוא רציף, הסלולרי והתקשורת המודרית היא בפולסים. כמה מחקרים הראו על כך שפולסים יותר בעייתיים.  2. AM וFM היו קיימים עשרות שנים לפני הסלולרי ואכן סביב אתרי שידור נראתה תחלואה בישובים הקרובים למשדרים (הידועים ביותר בנען ובקדימה). אבל בעת שהוכנסה טכנולוגית הסלולר השידור במרחב הסלולרי והאלחוטי היה בנוסף לשידור ב AM ו FM ולכן נוספו נפגעים סביב אנטנות והן מציוד אישי.  3. היום אות FM וAM רציף מביא לכך שהוא נמדד ביתר קלות ובצורה מלאה יותר לאומת אות של סלולרי או אלחוטי בפולסים DUTY CYCLE נמוך, מה שיכול ליצור את הרושם המוטעה כי החשיפה לAM ו FM נמוכה מחשיפה לאנטנה סלולרית.  4. בFM וAM יש עשרות שידורים באוויר. הפריסה של אנטנות סלולרי וטכנולוגית אלחוטיות אחרות ברחבי הערים הביאה לגידול במספר האנשים הנחשפים לעוד מאות ערוצי שידור בתדרים סמוכים באוויר.
19	“מדי הקרינה שאתם עושים בהם שימוש אינם מכוילים ותוצאות המדידה לא מדויקות ומוגזמות.“	ראשית רוב המדים שעוברים כיול בארץ ומאושרים לשימוש על ידי מודדים מוסמכים הם מדים שמהירות הדגימה שלהם היא פעמיים- חמש פעמים בשנייה. כך שהם אומנם מכוילים אבל הם מודדים רק חלק קטן מהקרינה המודרנית (סלולרי וציוד אלחוטי) שמשודרת באלפי פולסים בשנייה אבל רוב השנייה אין שידור. אז מה שווה שהם מכוילים? הם לא רואים את רוב שיאי הקרינה. המדים שאנו משתמשים בהם (למשל ה CORNET ED88T) מודדים אלפי פעמים בחצי שנייה ומראים את ה מקסימום שראו כל חצי שנייה. זה עדיין לא מספיק מהיר, והם מחמיצים חלק מהקרינה אבל הם “רואים” הרבה יותר מהקרינה מאשר מדים שעברו כיול ומודדים רק פעמים בודדות בשנייה. לכן במציאות לא חייבים מד מכויל לראות את הקרינה (למעשה ההפך הוא הנכון) והמדידות שאנחנו מבצעים הן בדרך כלל מדידות חסרות אבל הם מראים את הקרינה בסדרי גודל. מצב הקרינה האמיתי הוא כנראה גבוהה עוד יותר.  קיראו עוד על נושא: כיול לא נכון של מדי קרינה https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/professional-measurment-h#TOC–10 מה חשוב במד קרינה ביתי – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/home-emr-meters-h#TOC–3
20	“ אין עלייה במקרי הסרטן ש30 השנה מאז הוצג הסלולרי”	בדרך כלל טענה זו מלווה בגרף הבא המתאר מספר מקרי סרטן בכל שנה מול מספר מנויי סלולר: ובכן הגרף הזה לא רלוונטי והטענה לא נכונה. נסביר. הגרף למעלה מביא מידע לגבי כל סוגי הסרטן בארה”ב ולא רק בסרטני ראש, ולא רק בסרטני ראש הקשורים בשימוש בטלפון הסלולרי (לו משווה הגרף). בבואנו לבדוק האם יש עלייה בסרטנים בהקשר של קרינה מהסלולרי יש לבדוק עלייה רק בסרטנים הקשורים לסלולרי. כרגע נקשרו 4 סוגי סרטנים: גליומה, אקוסטיק נרומה, בלוטת הרוק, בלוטת התריס.  כאשר מסתכלים רק על גליומה, שהיא אחד מהסרטנים שקשורים בשימוש בסלולרי, נתוני רשם הסרטן בארה”ב (אותה ארה”ב כמו בגרף למעלה), ה (National Cancer Institute (NCI, מראים על עלייה בסרטני מוח מסוג גליומה הדומה לעלייה שדיווח מחקר האינטרפון. הנתונים פורסמו במאמר ב British Medical Journal –  http://www.bmj.com/content/344/bmj.e1147 שם השורה התחתונה שיש עלייה לפי מחקר האינטרפון (כ40%) “the US data could be consistent with the modest excess risks in the Interphone study.” Edit or delete this בהקשר של סרטנים בבלוטת הרוק, מאמר ישראלי דיווח כי עד 2006 הייתה עלייה של פי 4 בסרטנים אלו בשנים האחרונות –  http://journals.lww.com/epidem/Fulltext/2011/01000/Risk_of_Parotid_Malignant_Tumors_in_Israel.25.aspx מחקר סיני הראה בשנת 2011   על העלייה עצומה בסרטנים בבלוטת הרוק – http://dx.doi.org/10.1016/j.ijom.2011.03.007 ובכל זאת יש כבר מדינות שרואים בהן עלייה בכלל סרטני המוח למשל : פינלנד ונורווגיה – http://www.saferphonezone.com/site/wp-content/uploads/2011/11/NorwegianBrainCancer.pdf ניו-סוואט וולס – אוסטרליה – נצפתה עלייה משמעותית ולינארית במקרי סרטן מוח ( primary malignant brain tumors ) בעיקר  אצל בני 65 ומלעלה.  – http://neuro-oncology.oxfordjournals.org/content/13/7/783.abstract נתונים מרשם הסרטן בדנמרק – עלייה בסרטני מערכת העצבים המרכזית – http://www.stralskyddsstiftelsen.se/wp-content/uploads/2017/01/denmark_cnstumorsrising_2017-01-20.pdf
21	“כולנו משתמשים בסלולריים, אז צריך אנטנות“	אפשר לפרוס רשת אנטנות סלולריות נמוכת קרינה, כדי לעשות זאת צריך להגדיר את הרשת בצורה שלא תחשוף אנשים בצורה לא בריאה. כדי לעשות את זה צריך קודם כל צריך להכיר בנזקים ובנפגעים ולתקן תקנים נמוכים ומגנים. זה לא יקרה בלי שכל הציבור יבין את נזקי הקרינה וידרוש פתרון נמוך קרינה והכרה בנזקים. אז ורק אז ניתן יהיה לתכנן ולהקים רשת סלולרית נמוכת קרינה בלי אנטנות ענקיות במרכזי ערים. אבל האופציה הזולה ביותר היא למכר את הציבור לסלולרי, ולהגיד לו שאין קרינה או שהקרינה נמוכה או שהקרינה לא מזיקה, שאנטנה בעצם מורידה לו את הקרינה, וזה מה שעושים.לא הגיוני לשים אנטנה גדולה מול הבית כדי שתהיה קליטה בממ”ד או במרתף. לכאלה שרוצים קליטה חזקה בכל הבית (קליטה=קרינה) אני מציע  שיתקינו מיקרו סלים בתוך הבית ויקרינו את עצמו והילדים 24X7
22	“טכנולוגיות הדור החמישי מעבירות מידע מהר ומקטינות זמן חשיפה, ובכלל – אלו טכנולוגייות עם פליטה מועטת של קרינה, לדבריהם”	הגידול בקרינה בטכנולוגית הדור החמישי בסלולרי תגרם ממספר גורמים ועל אף היעילות הגבוהה לכאורה של טכנולוגיה זו (עדיין נתון להוכחה, אבל לפחות תאורטית אמורה להיות כזו יעילות), למעשה החשיפה לקרינה צפויה רק לגדול. 1. יהי גידול אדיר בתעבורה שיעלה על הגידול ביעילות ויצריך עוד שידורים על מישור הזמן והתדר. 2. מספר מקורות השידור סביבנו יגדלו , הן מבחינת תשתיות והן מבחינת ציוד אישי, ביתי, בתוך הרכב ובמקום העבודה. מקורות אלו ישדרו כל הזמן או מידי פעם ויגילו את החשיפה שלנו על ציר הזמן ועל ציר התדר.  3. אין דרישה טכנית להוריד את הקרינה. התקנים הגבוהים הקיימים היום מאפשרים להמשיך לפרוס תשתיות המשדרות בקרינה גבוהה וציוד המשדר קרינה גבוהה. מכיוון שאין דרישה אמיתית לצמצום החשיפה לרמות מאוד נמוכות, התכנון של התשתיות והציודים כנראה יתבצע כך שהחשיפה של האנשים תגדל הן מחשיפה סביבתית והן חשיפה לציוד אישי-ביתי על ציר הזמן והתדר.  זה כבר קורה היום. בחסות התקן וחוקים המאפשרים קידום מהיר של רשת הדור החמישי פורסים היום בארה”ב מאות אלפים של אנטנות סלולריות מוקטנות, קרוב יותר לבתי אנשים (למעשה מולם) ורמות החשיפה לקרינה סביבתית של אנשים אלו הולכת ועולה.  4. בכל דור ודור של הסלולרי העלו את הטענה הזו. בפועל אני יכול לציין כי ממדידות קרינה שאני עושה כל הזמן באזור מגורי (אני משתדל לגור באזורים שקרינת הרדיו נמוכה בהם) ראיתי ב10 השנים האחרונות עלייה משמעותית מאוד. למעשה עזבתי ב2017 את אזור המרכז (גם) בגלל העלייה בקרינת הרדיו-סלולר.   גם לגבי הקרינה מהסלולריים עצמם אני עושה כל הזמן מדידות ויכול לציין כי אכן הייתה ירידה בעוצמות השידור, ברוב הארץ , בין סלולרי המשדר בשיטת שידור GSM (דור שני) לסלולרי במשדר בשיטת שידור UMTS (דור שלישי). אבל בשיטת שידור LTE (דור רביעי) הייתה כבר עלייה בעוצמות הקרינה מהסלולרי. מה גם שזמן השידור מכל מכשיר עלה משמעותית בין סלולריים פשוטים (דור שלישי ושני המשדרים רק בזמן שיחה או SMS) לבין סלולריים חכמים (דור רביעי ושלישי המשדרים גם כאשר אין שיחה או קבלה של SMS) . תשובה קצרה יותר לזה היא: “הקרינה הסביבתית לא ירדה בין דור 1 ל2 , לא בין דור 2 ל3 , לא בין דור 3 ל4 ולא יקרה בין דור 4 ל 5, עובדתית רק הולכת ודגלה. גם המשרד להגנת הסביבה מודע שיש עלייה של 10% בשנה (והוא מודד עם מדים איטיים עם SAMPLING RATE נמוך שעושים ממוצע, בפועל העליה גדולה יותר). בדור 5 תהיה עלייה אדירה במספר הצרכנים (לא רק אנשים עם סלולרי אלא כל דבר יהיה מחובר לרשת) וכמות התעבורה הולכת לגדול משמעותית , לכן כך שיפור שתציעה הטכנולוגיה ביעילות או מהירות עתידו להתבטל על ידי הגידול בתעבורה. בעקבות כך תגדל משמעותית גם החשיפה הסביבתית על מישור הזמן והתדר.”
23	טענה דומה לקודמת – נאמר שוב ושוב על ידי המרגיעים ומכחשי נזקים (והתעשיה) כי “דור חמש יביא לירידה בחשיפה לקרינה בגלל ריבו אנטנות קטנות.”	ובכן , לא , דבר ראשון דור חמש מגיע בנוסף למה שכבר יש היום (והוא כבר לא בריא ויש שסובלים ממה שכבר יש , כולל אני). דבר שני מדובר בניחוש לא מבוסס שלא לוקח בחשבון את כל המשתנים שיש לקחת בחשבון. אנסה להסביר מדוע ריבוי אנטנות דור חמש מוקטנות , בלב השכונות, כל 50 מטר, לא יביא לירידה בחשיפה לקרינת רדיו. א. האמירה הזו היא בגדר ניחוש לא מבוסס שלא לוקח בחשבון את כל המשתנים המשפעים על החשיפה. למעשה הוא בכלל לא מסתכל על כל החשיפה. הוא מסתכל רק על החשיפה לקרינה מהטלפון הסלולרי כאילו היא החשיפה היחידה. כל מי שכבר סובל מהקרינה יודע שהיא אכן חשיפה שבדרך כלל גבוהה מהחשיפה הסביבתית אבל שגם החשיפה הסביבתית מאנטנות סלולריות גורמת לכאבים ולהופעת תסמינים , גם כאשר אתה בכלל לא משתמש בסלולרי. ב. תאורתית אנטנות קרובות יותר צריכות לשדר פחות חזק ויש בכך הגיון מסויים, אבל יותר בתים נמצאים קרוב אליהן, ויותר בתים נמצאים בקשר עיין איתן מאשר במקרה של אנטנה גדולה יותר מרוחקת. לכן למרות שעוצמת השידור של כל אנטנה קטנה יותר, עוצמת החשיפה לקרינה של רוב הבתים עולה, במיוחד אלו שלא היה להם לפני זה קשר עיין לאנטנה המרוחקת או שהיו רחוקים מאוד ממנה. ג. הניחוש הזה לא לוקח בחשבון שבתדרים גבוהים יותר האוויר מנחית ביעילות רבה יותר את השידור ולכן בתדרים הגבוהים יותר, גם אם האנטנות יהיו קרובות מאוד, הן יצטרכו לשדר יותר חזק כדי לפצות על הניחות באוויר. גם הסלולרי יצטרך לשדר יותר חזק מאותה סיבה, והנה לכן יותר קרינה גם מהאנטנה וגם מהסלולרי. ד. הניחוש הזה לא לוקח בחשבון את הגידול בתעבורה על הרשת (ומשתנים נוספים) . לדעתי ולדעת אחרים כל שיפור שיבוא לידי ביטוי בצמצום החשיפה בזכות שיפור מצופה ביעילות של הטכנולוגיה ישחק עם הגידול בתעבורה.
24	“קרינה עולה/יורדת באופן אקפוננציאלי ביחס למרחק מהמקור שלה.אי אפשר להתעלם מהרעיון שהמכשיר הסלולרי שלנו, הוא המקור המרכזי שגורם לחשיפה לקרינת גלי רדיו כי הוא קרוב לגוף. אז כמו שזיהום אוויר באוויר – מתפזר ובגוף – מצטבר, גם קרינה שמקורה רחוק מהגוף היא כמעט תמיד חלשה בטירוף כשהיא מגיעה אלי, אם בכלל”	המכשיר הסלולרי אכן כרגע הוא אצל רוב האנשים המקור העיקרי לחשיפה. לכן הדבר הראשון שכל פעיל נגד הקרינה, או מי שמודע לנזקי הקרינה, צריך לעשות הוא לעבור לשימוש בציוד קווי ולוותר על כל האלחוטי והסלולרי. בסלולרי יש להשתמש רק בחירום מחוץ לבית (שיחות קצרות). ראו פרק צמצום חשיפה ראשוני. הקרינה הסביבתית אצל רוב האנשים (לא אצל כולם, עכשיו למשל הייתה לי שיחת טלפון עם בן אדם שגר בקו ראייה מול אנטנה והקרינה אצלנו לא נמוכה בכלל) היא נמוכה יחסית אבל המספר לא אומר הכל. א. גם רמות נמוכות מאוד של קרינת רדיו אינן בריאות, כמה נמוכות? על פי דוח ביואנישיאביט מ2012 החל מ0.03 מילי וואט למטר רבוע יש כבר השפעות ביולוגיות משמעותיות . כך שגם קרינה יחסית נמוכה אינה בריאה. ב. החשיפה מאנטנה היא בריבוי תדרים, כלל גופית, 24X7 ובכפייה. בעוד את החשיפה מהסלולרי ניתן לצמצם במגוון דרכים
25	“מדורה משחררת קרינה בלתי מייננת הרבה יותר חזקה מטלפונים סלולריים”	השאלה הזו מעידה על בורות וסימפליפיקציה של מי שאמר את זה. בדרך כלל מי שאומר דברים כאלה הוא עם רקע פיזיקלי. הוא מתייחס ליחידות האנרגיות של קרינת האור והחום היוצאות ממדורה (אור נראה ואינו נראה) , ומשווה לאנרגיה הנפלטת מציוד סלולרי, אלחוטי או אנטנות. זאת הסתכלות על רק פן אחד של הקרינה. ואז בהתבסס רק על פן הזה לגרור השוואה גורפת כאילו זה הפן היחיד. זה מעשה מכליל הכול כאילו זה אותו דבר. טעות נפוצה של פיזיקאים. כאשר אני פוגש במישהו שאומר דבר כזה אני מייד מבין שאין לו מושג בנושא הקרינה והוא לא מכיר בנזקים הביולוגים של קרינה בלתי מייננת מעשה ידי אדם. אמירה כזו דומה אולי ללהגיד שרעש של מטוס או מכונית הוא פחות מרעש של רעמים ולכן לא צריך לדאוג ולצמצם רעשים של מטוסים ומכוניות . היום כבר ידוע על השפעה של רעש מכלי טייס, תחבורה וכבישים על הבריאות, למרות שהם קטנים יותר בהשוואה לרעש של רעמים, לכן ההשוואה לא רלוונטית. הקרינה הנפלטת ממדורה, מנורה, שמש או מקורות דומים אחרים, היא שונה בהיבטים מסוימים מקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי. החל מהאורכי הגל , בכך שלקרינה הנפלטת ממדורה יש גם השפעות חיוביות, גם בכך שהיא קיימת משחר העולם וכלה בכך שהגוף האנושי מותאם לחשיפה אליה , עד רמה מסוימת (יש הבדלים נוספים). זאת בניגוד לקרינה מציוד אלחוטי , סלולרי ואנטנות. לה אין כמעט חשיפה “טבעית” בתוך האטמוספירה שלנו, והגוף לא מורגל ולא עבר אבולוציה לחשיפה אליה, וכמו כן אין לה השפעות טובות. לכן שוב ההשוואה בין קרינה ממדורה לסלולרי לא רלוונטית.

עוד טענות, טעויות והטעיות בנושאי קרינה בלתי מייננת

• דף דומה המוקדש למאבק בוייפיי בבתי הספר – הפרכת טענות בעד WIFI
• טענות נגד  מחקר הNTP ניתן לקרא כאן – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/study-ntp-2016-h#TOC–15
   וכאן – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/mhqr-hntp-2018#TOC–10

פרס למתמידים

אם קראתם עד לכאן מגיע לכם פרס. הקטע הבא לקוח מסרט משנת 2006 בשם “THANK YOU FOR SMOKING” בו מתואר סיפורו של לוביסט של חברות הטבק שבמשך שנים ניהל את הכחשת הנזקים של העישון. בקטע הבא הוא נותן שירות לאנשי הסלולר – https://youtu.be/10fn13Q4wAA?t=21s

מקורות קרינה בתדר גבוה(קרינת רדיו)

מקורות קרינה בתדר גבוה (קרינת רדיו – סלולר – אלחוטי) מאוד נפוצים היום ונמצאים מסביבנו כל הזמן. בקטגוריה זו נכללים אנטנות סלולריות, מכשירי טלפון סלולריים, משדרים ואנטנות רדיו וטלוויזיה, מערכות קשר אלחוטיות, מערכות תקשורת מחשבים אלחוטיות, תקשורת “נקודה לנקודה”, WIFI, או WIMAX, טלוויזיות חכמות, טלפונים אלחוטיים ביתיים, מוני מים\חשמל\גז אלחוטיים, רכיבי “אינטרנט של הדברים”, רכיבי “עיר חכמה”, מתקנים צבאיים, מערכות מכ”מ, מכשירי שיקוף, מכשירים וציוד נפוץ נוסף.

שתי עובדות לגבי קרינה בתדר גבוה

1. ככל שהתדר גבוה יותר כך גדלה יכולת ההתפשטות שלו בטווח אווירי. כלומר, ככל שהתדר גבוה יותר הקרינה מגיעה רחוק יותר.
2. ככל שהתדר גבוהה יותר, אונת הקרינה צרה יחסית וקל וזול לחסום אותה.

לדוגמה, רק חלק מהקרינה שמקורה באנטנה סלולרית, במרחק של קילומטר מהחלון של ביתך ובקו ראיה נקי – יגיע בפועל לחלון עצמו. מצד שני, בעלות נמוכה יחסית ובפשטות ניתן לצפות את החלון בציפוי שקוף ולחסום את הקרינה מלהיכנס לחדר המגורים.

מרחקי בטחון קרינה בתדר גבוה 

מרחק ביטחון מציוד אלחוטי ביתי תלוי בעוצמת הקרינה אליה אתם מוכנים לחשוף את עצמכם. אתם צריכים לבחור את יחסכם לתקנים ולהמלצותיי ולקבוע רמת קרינה שאת לא רוצים להיחשף ליותר ממנה. רגישים לקרינה חייבים לשאוף לצמצום חשיפה לגמרי ויש עליהם לפעול כדי להגיע לרמות חשיפה נמוכות מאוד, למעשה לא להיחשף בכלל.

לדעתי אין באמת מרחקי ביטחון ממקורות קרינת רדיו. זאת מכיוון שבדרך כלל טווח העבודה של ציוד אלחוטי ביתי הוא בין עשרות מטרים למאות מטרים, ואיפה שיש “קליטה” יש קרינה. למעשה מהרגע שהכנסת הביתה מקור קרינה, למשל טלפון אלחוטי או ראוטר WIFI, בכל הבית יש קליטה, זאת אומרת שבכל הבית יש קרינה. כמובן שקרוב יותר למכשיר תהיה יותר קרינה וכמובן שאם תוסיפו מכשיר נוסף הקרינה על ציר התדר והזמן תגדל. 

כדי בכל זאת לצמצם חשיפה, ההנחיה שלי היא לזהות את מקור הקרינה, להבין איך לצמצם את הקרינה ממנו (הפעלה של אופציות האלחוטיות רק חלק מהזמן) או להחליפו במכשיר חוטי המשמש לאותו צורך.
לגבי מקורות קרינה אלחוטיות וסלולריות מחוץ לבית אין מרחקי ביטחון. מכיוון שציוד זה משדר לקילומטרים רבים, בדרך כלל ברגע שיש קשר עיין עם המקור יש קרינה ממנו. 
לדוגמא – ברור שלשים ראוטר אלחוטי 5 מטר מכם עדיף על לשים אותו מטר אחד מכם, אבל גם ב5 מטר מכם הראוטר האלחוטי יגרום לחשיפה לקרינה שהיא גבוהה מידי לדעתנו וכן מיותרת לחלוטין. ולכן נמציץ לא להשתמש בכלל בציוד אלחוטי או סלולרי בבית.

באופן גורף לגבי מקורות קרינה בתדר גבוה אני חושב שאין להם מקום בבית ואין מרחק בו בטוח לשהות לידם.

בשני המקרים (מקורות ביתיים וחיצוניים) מד קרינה יוכל לאפשר לכם להעריך את חשיפתכם ולצמצמה.

בטבלה הבאה לא נציין מרחקי בטחון אבל נציין תכונות של השידור מציוד האלחוטי והלסולרי

תשתיות רדיו, מכ”מ, ותקשורת

בנוסף לכך יש תשתיות מכ”מ, רדאר ותקשורת מבוססות קרינת רדיו שנמצאות בדרך כלל במרחב (לא בבית) ויכולות להשפיע גם על אנשים בתוך בתים. פירוט של סוגי השידור הללו נמצא באתר – https://www.sigidwiki.com/wiki/Signal_Identification_Guide

וידאו בנושא מקורות קרינה בתדר גבוה:

מתוך חוגי הבית שלנו… – https://youtu.be/h80E32jwGuw

וידאו נוסף בנושא:  מקורות קרינה בתדר גבוה מחקרים ואתה

צילומי מקורות קרינה בתדר גבוה

מקורות קרינה בתדר נמוך(קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי)

בפרק זה נסקור מקורות קרינה בתדר נמוך (קרינה מרשת החשמל) שנמצאים בכל בית, משרד ורחוב. כדי לצמצם חשיפה ממקורות אלו מספיק בדרך כלל לשמור על מרחקי ביטחון

קרינה אלקטרומגנטית (שהיא למעשה, שדה אלקטרומגנטי) נוצרת מסביב לכל מוליך שזורם לאורכו זרם חשמלי. תדר הקרינה שווה בדרך כלל לתדר זרם החילופין הזורם דרך המוליך. לכן רוב (למעשה כל) מכשירי החשמל והאלקטרוניקה פולטים קרינה בתדר נמוך סביב תדר הרשת (בארץ 50 הרץ) של רשת החשמל. ככל שהזרם גדול יותר עוצמת השדה גדולה יותר (קרינה). אספקת החשמל לביתנו היא של זרם חילופין בתדר של 50 הרץ וכך גם תדר הקרינה הנפלטת מרוב מכשירי החשמל. זרם חשמלי בתדרים גבוהים יותר מיוצר במכשירים אלקטרוניים ויגרור פיתוח של קרינה אלקטרומגנטית בתדר דומה. גם לכדור הארץ יש שדה אלקטרומגנטי אבל הוא קבוע ולכן אינו מסוכן לאדם ולחי (מיליוני שנים של אבולוציה הרגילו אותנו לחיים בצידו). 

שתי עובדות לגבי קרינה בתדר נמוך

1. מאוד קשה ויקר לחסום אותה. קרינה בתדר נמוך עוברת כל מחסום (חוץ מתרכובות מסוימות של מתכות במספר שכבות של חומר), וגם כאשר ניתן לחסום אותה היא לפעמים מגיעה מסביב.
2. ככל שהתדר נמוך יותר, קצב הדעיכה של הקרינה במרחק גדול יותר, לכן הדבר הטוב ביותר לעשות נגד קרינה בתדר נמוך הוא להתרחק מהמקור או להרחיק את המקור ממך.

מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך

בדרך כלל, ברוב מקורות הקרינה הביתיים במרחק של חצי מטר עד שני מטר לא תהיה קרינה בכלל. במקרה של קווי מתח גבוה, שנאיים ותחנות השנאה של חברת החשמל מרחק הביטחון יהיה בין 5 מטרים לכמה עשרות מטרים תלוי בעוצמת השדה הנגזרת בדרך כלל בעוצמת הזרם במוליכים. כדי לעמוד על מרחקי הביטחון מכל מקור ומקור יש לעשות שימוש במד קרינה ביתי. נהוג להתייחס לסף של 2 מיליגאוס כבטוח. אני בדרך כלל מדגיש כי אם רוצים להיות בטוחים באמת צריך לשמור על “רמת הרקע”, לאתר כל מקור קרינה, להבין את השפעתו ולמצוא את המרחק בו מקור הקרינה כבל לא משפיע על רמת הקרינה הסביבתית. כאשר יש רמה סביבתית שאין לך שליטה עליה רמה של 2 מיליגאוס היא הגיונית מבחינתי. ניתן לקרוא על כך בדף התקנים וההמלצות באתר זה.

הנתונים הבאים לגבי מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך הן הערכה בלבד. אפשרי שיהיו חריגות מהמרחקים הללו בהתאם לצריכת הזרם של הציוד והמכשירים, תקינותו, תקינות חיבורו לחשמל וכן סוג המכשיר. יש לבדוק קרינה כדי לדעת בוודאות.

וידאו בנושא: מקורות קרינה בתדר נמוך

הסרטון מתוך חוגי הבית שלנו – https://youtu.be/XWn3W33LDtM

צילומי מקורות קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך:

מקורות קרינה בלתי מייננת בבית

בפרק זה נביא רשימת חלקית של מקורות קרינה בלתי מייננת בבית. זאת כדי לאפשר לכם לזהות אותם ביתר קלות, לצמצם חשיפה ולשמור מרחקי בטחון.

אצל כולם יש מקורות קרינה בלתי מייננת בבית , מי יותר ומי פחות

ניתן למצוא מקורות קרינה בלתי מייננת בכל בית. יש בתים מאוד עמוסים ויש כאלה שיש בהם פחות מקורות. רמות החשיפה לקרינה יהיו בדרך כלל בהתאם. לכן חשוב לדעת לזהות את המקורות ולצמצם את החשיפה מהם. בחירה נכונה של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, שימוש בתקשורת קווית-חוטית ושמירת מרחקי ביטחון יכולות להביא לצמצם החשיפה ממקורות אלו.

כולנו משתמשים במכשירים וציוד חשמלי ואלקטרוני בבית. מכשירי החשמל הופכים את חיינו לקלים יותר ומהנים הרבה יותר. בדרך כלל, כאשר נעשה שימוש במכשיר חשמלי או ציוד אלקטרוני, המכשירים הללו פולטים קרינה אלקטרומגנטית. לפעמים די לחבר מכשירים חשמליים לשקע החשמל, מבלי לעשות בהם שימוש אמיתי והם כבר פולטים קרינה אלקטרומגנטית לחלל החדר. מכשירי חשמל ואלקטרוניקה פולטים, בדרך כלל, קרינה בתדר נמוך – ELF, ולפעמים אף בתדרי ביניים ותדרים גבוהים. ציוד תקשורת אלחוטי ביתי פולט בעיקר קרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה.

צפוי גידול במספר מקורות קרינה בלתי מייננת בבית משנים הקרובות

מהפכת האינטרנט של הדברים תביא כנראה לגידול משמעותי במספר מקורות קרינה בלתי מייננת בבית הממוצע. כך גם המגמה להסתמכות הולכת וגדלה על תקשורת סלולרית ואלחוטית.

מכשירים ביתיים הפולטים קרינה בלתי מייננת בתדר נמוך (ELF):

• טלוויזיות ישנות עם שפופרת קרן קתודית (CRT) 
• מערכות מיזוג אוויר
• מקררים
• תנורי בישול חשמליים
• כיריים חשמלייםאינדוקציה
• תנורי חימום
• מערכות חימום תת רצפתיות
• שנאי מתח
• מערכות אלקטרוניקה בידוריות, מגברי שמע, מכשירי סטריאו, מכשירי רדיו
• מאווררים
• מחשבים שולחניים וניידים
• מנורות פלורסנט קומפקטיות
• גופי תאורה עומדים על שולחן או רצפה, ומתשלשלים מהתקרה.
• מקורות קרינה בתדר נמוך (בעיקר מכשירי חשמל) של השכנים, הצמודים מן העבר השני לקירות דירתכם
• שעוני-רדיו ליד המיטה
• מיטות חשמליות

תמונת של מקורות קרינה בלתי מייננת בתדר נמוך

ראו גם…

מקורות קרינה בלתי מייננת בתדר גבוה (RF):

• טלפונים אלחוטיים (בעיקר אלו התומכים בריבוי שלוחות, הפולטים קרינה בלתי פוסקת, כגון טלפונים מסוג DECT)
• טלפוניים סלולריים (רוב האנשים משתמשים בהם גם בבית), כאשר הם במצב שימוש ומדי פעם גם במצב המתנה
• ראוטרים אלחוטיים, WIFI ו-WIMAX, פולטים קרינה מסוימת בצורה בלתי פוסקת; פולטים יותר כאשר התעבורה גדלה
• משחקי וידאו טלוויזיה כגון PlayStation 3 , Wii , XBOX (שלטים ותקשורת אלחוטית) ועוד
• סטרימרים לוידאו ואודיו ( Wi-Fi )
• תנורי מיקרוגל, במצב שימוש
• ציוד תקשורת בתקן BLUETOOTH (אוזניות אלחוטיות, מקלדות ועכברים אלחוטיים ועוד) 
• Baby sense (חיישן לתינוקות)
• מוני מיםחשמלגז אלחוטיים
• טלוויזיות חכמות
• ממירים לקליטת שידורי טלוויזיה בעלי יכולות אלחוטית כדוגמת WIFI או שלט אלחוטי מבוסס בלוטות’ או תקן דומה.
• רכיבי בית חכם אלחוטי
• רכיבי “האינטרנט של הדברים”
• רכיבי עיר חכמה המותקנים בסביבת הבית. 
• מקורות קרינה בתדר גבוה (בעיקר מכשירי תקשורת אלחוטיים) של השכנים, הצמודים מן העבר השני לקירות דירתכם

תמונות של מקורות קרינה בלתי מייננת בתדר גבוה:

ראו גם…

https://www.norad4u.co.il/emf-sources-h/rf-sources/

מקורות קרינה בלתי מייננת בעבודה

בפרק זה נביא רשימת חלקית של מקורות קרינה בלתי מייננת בעבודה. זאת כדי לאפשר לכם לזהות אותם ביתר קלות, לצמצם חשיפה ולשמור מרחקי בטחון.

השימוש בציוד אלקטרוני, מחשבים, מערכות קשר, וציוד חשמלי קל וכבד נפוצים מאוד במשרדים ובמפעלים, אפילו יותר מברוב בתי המגורים. ציוד אלקטרוני וחשמלי הוא עמוד השדרה של כל משרד, מפעל, סדנת יצור, מכון תחזוקה וכל עסק בעולם כיום. השימוש בציוד חשמלי ואלקטרוני מאפשר לנו לבצע משימות, שספק אם אדם רגיל היה יכול לבצע בעצמו. השימוש בציוד אלקטרוני מאפשר לנו לתקשר, לשלוט, לבקר, לתכנת, ולייעל את עבודתנו. לא נוכל לסקור את כל מקורות הקרינה במקום בעבודה משום הגיוון הרב. יחד עם זאת, ננסה לציין כמה מהמקורות הבסיסיים ביותר.

נקדים ונאמר כי סביבת עבודה עתירת מקורות קרינה בלתי מייננת מביאה לפגיעה בזכותם של רגישים לקרינה לחופש עיסוק, וכוללת בתוכה מגוון בעיות אתיות של פגיעה בזכויות של רגישים לקרינה ונפגעי קרינה.

בנוסף לכך סביבת עבודה עתירת מקורות קרינה בלתי מייננת יכולה להשפיע על העבודה במספר דרכים, החל מפגיעה וירידה בתפקוד של העובדים ועד לתחלואה ותחלופה שלהם.

מקורות קרינה בלתי מייננת בעבודה בתדר נמוך (ELF)

• כל מכשיר וציוד עם מנוע חשמלי (כלי עבודה חשמליים, ציוד חשמלי כבד)
• מערכות מיזוג אוויר
• ארונות חשמל
• ספקי כוח וממירי מתח
• מאווררים
• תנורים
• מחשבים שולחניים וניידים

מקורות קרינה בלתי מייננת בעבודה בתדר גבוה (RF)

• ציוד תקשורת מחשבים אלחוטי WIFI
• ציוד תקשורת אלחוטי כגון מכשירי טלפון או קשר
• משדרי רדיו וטלוויזיה
• ציוד BLUETOOTH
• טלפונים סלולריים שלך ושל חבריך לעבודה
• אנטנות מיקרוסל בתוך משרדים וחללי עבודה

דרכים להפחתת החשיפה

במקום העבודה אתה לרוב יותר מוגבל לעומת הבית, בביצוע שינויים ושליטה על מקורות הקרינה, אך אותם כללים וכלים בסיסיים חלים וקיימים גם במקום העבודה. מעקב אחר הכללים ושימוש בכלים הללו, יאפשר לך לצמצם את חשיפתך לקרינה במקום העבודה.

• מדוד וזהה את מקורות הקרינה בתדר נמוך וגבוה במקום העבודה
• שמור על מרחק בטוח מציוד חשמלי כבד, מארונות חשמל, מחדרי שנאים ומקורות קרינה אחרים
• צמצם את השימוש בציוד תקשורת אלחוטי, טלפונים אלחוטיים, וטלפונים ניידים, ככל האפשר
• נתק ממתח החשמל ציוד חשמלי ואלקטרוני כאשר אינו בשימוש
• כבה את תקשורת המחשבים האלחוטית (WIFI ) כאשר אתה לא עושה בה שימוש

צילומי מקורות קרינה בסביבת העבודה 

סרטונים בנושא

• ראוטר אלחוטי מקרין כל הזמן
• קרינה בתדר נמוך ממחשב נייד
• קרינה בתדר גבוה ממחשב נייד

מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר

בפרק זה נביא רשימת חלקית של מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר. זאת כדי לאפשר לכם לזהות אותם ביתר קלות, וזהות מקרים בהם החשיפה של ילדכם בבית הספר לקרינה בלתי מייננת יכולה להיות גבוהה.

מגוון מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר

אנחנו שולחים את הילדים שלנו לבית הספר חמושים בספרי לימוד, בגדי ספורט, ארוחת עשר, שיעורי בית ואפילו טלפון סלולרי(לא שאני ממליץ על כך). בבית הספר הם שוהים כל יום מימי השבוע, לשעות ארוכות. סביבת בית הספר אמורה להיות בטוחה לילדים ואכן מבוצעים מאמצים כבירים כדי שזו תהיה כך, לפחות בכל הקשור לסכנות הידועות והמוכרות. אבל מה בדבר חשיפה לקרינה בלתי מייננת? הרי הסכנות לחשיפה מקרינה זו, ביחוד לסוגים של קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי אינן מוכרת עדיין באופן מספק על ידי משרדי הממשלה בארץ ובעולם.

בנוסף לכך, בשנים האחרונות משרד החינוך, לא רק שלא עושה כל מאמץ לצמצם את מספר מקורות קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בבתי ספר , אלא הוא גם פועל , גם אם אולי בצורה בלתי מודעת, להגדלת מספר המקורות בצורה קיצונית.

בשנים האחרונות משרד החינוך מכניס עוד ועוד מקורות קרינה בלתי מייננת לבתי הספר. זאת על ידי פריסה ושימוש בציוד אלחוטי וסלולרי בבית הספר ואף עושה שימוש בציוד זה בשגרת העבודה של המורים והתלמידים. התלמידים מצידם מביאים סלולריים לבית הספר. ברוב המקרים מדובר בסלולרי החכם הישן של אבא או אמא. מכשירים אלו משדרים כל הזמן. בחלק מהמקרים אף עושים התלמידים שימוש בסלולריים בבית הספר, בין בחשאי או כחלק משעורים לכאורה מתוקשבים. גורמים אלו אף מגבירים עוד יותר את החשיפה של התלמידים לקרינה בבית הספר.

נקדים ונאמר כי נכון להיום (2020) בתי הספר לא רק שלא ערוכים לקבלה של ילדים רגישים לקרינה, אלא מהווים בעצמם גורם אפשרי מרכזי להגברת מצב רגישות לקרינה אצל ילדים (וצוות) שחווים כבר תסמינים ראשונים או שהם כבר רגישים לקרינה.

לצערנו, בשל מצב הקרינה בבית הספר (שאינה מתגלת בבדיקות הקרינה) חלק מהתלמידים מפתחים תסמינים מהחשיפה לקרינה (בעיקר כאבי ראש) בימים בהם הם מגיעים לביתי הספר. רובם בכלל לא מודעים לסיבה. רובם משתמשים בסלולרי בעצמם. אבל גם אלו שמבינים כבר שנפגעו ומבינים שזה מהקרינה, ועושים מאמץ לצמצם חשיפה, לרוב אינם זוכים להתחשבות ממשרד החינוך והנהלת בתי הספר. בתי הספר ומשרד החינוך מתעלמים מהבעיה הזו ומסרבים להכיר בה, או עשות צעדים כדי להנגיש את מערכת החינוך לילדים שכבר נפגעו. זאת אם בגלל בורות, או בגלל שקיום רגישות לקרינה בבתי הספר יפריע להם להכניס טכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות נוספות לבית הספר.

לצערי משרד החינוך אינו ער לסיכוני הקרינה ואינו מעריך אותם נכון. לדעתי הוא רואה מול עיניו רק את נושא ההתחדשות, אינו מבין את הסיכונים, אינו מכיר אותם ובפועל פועל להגדלת מספר מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר, ובכך להגדלת החשיפה על הצוות ועל התלמידים.

בפרק זה נמנה את סוגי הקרינה ומקורות הקרינה הבלתי מייננת אליהם חשופים הילדים בכיתות ובביתי הספר. ננסה להציע דרכים לצמצום החשיפה ונסביר את המורכבות. 

חשיפה לקרינה רדיו-סלולרי-אלחוטי (RF) בבתי הספר

החשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי בכיתות ובבתי הספר בעייתית במיוחד וזאת מכמה סיבות. ברוב סוגי החשיפה לא ניתן בכלל למדוד את הקרינה במהלך בדיקות הקרינה המבוצעות וזאת בגלל שימוש במדי קרינה איטיים, לא מתאימים ושיטות מדידה לא נכונות. כל תוצעה של בדיקה מושוות לתקן גבוהה מאוד ולא מגן המבוסס על אפקט חום ונמצאת תקינה. כך נוצרת אשליה כי אין קרינה או כי הקרינה נמוכה.  עם זאת, ככל שמכניסים עוד ועוד מקורות קרינת רדיו לחלל הכיתה רמות הקרינה גדלות על ציר הזמן וציר התדר, והחשיפה לקרינה בכיתות הופכת גבוהה למרות שבדיקות הקרינה יהיו “תקינות”. 

יש לזכור כי החשיפה בכיתות היא של כ20-40 תלמידים, בין קירות שמחזירים חלק ניכר מהקרינה. למעשה נוצר לנו תא-הד של קרינת רדיו-מיקרוגל. הקרינה מוחזרת במידה מסוימת מהקירות, התקרה והרצפה ונוצרות “נקודות חמות” בכל הכיתה. 

כאמור, בשנים האחרונות משרד החינוך לא רק שלא עושה מאמץ לצמצם את החשיפה של התלמידים והמורים לקרינת רדיו אלא הוא משקיע מאות מיליוני שקלים חדשים בהגברתה על ידי הפריסה של מערכות WIFI ושימוש בציוד קצה אלחוטי וסלולרי בכיתות.

בדיקות קרינה שלא מראות דבר

בדיקות הקרינה של קרינת רדיו סלולרי הינן חלקיות ולא אינפורמטיביות ותמיד יוצאות תקינות. למרות שהחשיפה גדלה. זה המצב גם מול אנטנות סלולריות וביתר שאת גם בתוך בית הספר מול מערכות WIFI, טאבלטים, מחשבים ניידים וטלפונים סלולרים.

הסיבה הראשונה לכך היא כי מדי הקרינה בהם עושים שימוש בבתי הספר דוגמים את הקרינה מספר חד ספרתי של פעמים כל שנייה, ולכן בדרך כלל בכלל לא מבחינים בשידורים בתוך הכיתה, למעט במרחקים קטנים מאוד מהראוטר (בדרך כלל מטר עד חצי מטר). 

הסיבה השנייה היא פרוטוקול מדידה שאינו נכון. בו מבוצעות המדידות בנקודות בודדות בכיתה או בבית הספר והתוצאות מושוות לתקן גבוה ולא מגן שבהשוואה אליו תמיד התואות תקינות וברוב המקרים אפסיות.

צמצום החשיפה צריך להעשות על ידי צמצמום השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי בתוך הכיתות. 

מקורות לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי, מאפיינים ודרכי צמצמום ומניעה

ראוטרים אלחוטיים 

הגידול בעת האחרונה במספר מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר היא כמובן תהליך הפריסה וההתקנה של ראוטרים אלחוטיים ומערכות רשת אלחוטית בבית הספר. זאת כתשתית לכל השימוש האלחוטי והסלולרי בבית הספר. ראוטרים אלחוטיים מותקנים כחלק מתוכנית התקשוב של משרד החינוך. עד שנת 2016 הותקנו ראוטרים אלחוטיים ברוב בתי הספר. צפוי שכעת (2020) ברוב בתי הספר תהיה התקנה של רשת אלחוטית ושימוש בציוד אלחוטי וסלולרי. החזון של משרד החינוך מדבר על ראוטר אלחוטי אחד או שניים בכל כיתה שיאפשרו שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי של התלמידים או של בית הספר. החשיפה לקרינה מהראוטר היא קבועה, כל משך השהייה בכיתה ובבית הספר. כל ראוטר אלחוטי משרד אות “זיהוי” בייקון – BEACON כל 100 מילי-שניות במלא העוצמה. בנוסף לאות זה, מצטרפים אותות נוספים של העברת מידע (תעבורה) על ציר הזמן בהתאם להעמסת הרשת. לכן שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי מגביר את התעבורה ומגביר את החשיפה לקרינה, הן על ציר הזמן והן על ציר התדר. ככל שתהיה יותר תעבורה, בחלקים גדולים יותר מכל שנייה יהיו שידורים (בערוצי תדר קרובים סביב ה 2.4GHZ וה 5GHZ). מכיוון שברוב המקרים, ברוב השנייה אין שידור,

בדיקות קרינה – כדי להבחין בשידור זה יש צורך במדי קרינה מהירים כדי למדוד אות זה ואת התעבורה. כאמור בדיקות הקרינה שמבוצעות בבתי הספר, מבוצעות על ידי מדי קרינה איטיים ובשיטות לא נכונות לא מגלות את הקרינה מציוד זה.

צמצום חשיפה אפשרי לקרינה זו הוא שימוש ברשת מחשבים חוטית בכיתות. כמו כן ניתן למזער את החשיפה על ידי כיבוי הראוטרים כאשר אין בהם שימוש. משרד החינוך משווק בזמן האחרון פתרון של רשת מנוהלת שלכאורה תצמצם את הקרינה מהראוטרים למינימום. עד אתה מערכת זו לא נבדקה על ידי ולא ברור מידת הקרינה הנמוכה והאם יש עדיין שידור כל הזמן (לפי ההגיון צריך להיות ברמה כזו או אחרת). בגלל שבהגדרה בדיקות הקרינה לא נכונות לא אוכל לסמוך על דוחות בדיקה שמראים לכאורה שהמערכת נמוכת קרינה. כמו כן בהתחשב בכך שהחזון הוא שרוב השעורים יהיו מתוקשבים ויעשה בהם שימוש כבד ברשת האלחוטית, הפתרון של רשת אלחוטית מנוהלת, כמו כיבוי של הראוטרים באין שימוש, הינו מוגבל מאוד וחלקי מאוד. 

לקריאה נוספת על הפריסה של WIFI בבתי הספר לחץ כאן…

סרטונים על קרינה מראוטרים אלחוטיים:
קרינה קבועה מראוטר אלחוטי ביתי – ישן
קרינה קבועה מראוטר אלחוטי ביתי, במרחקים שונים

ציוד קצה אלחוטי

גידול נוסף במספר מקורות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר הוא בגלל שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי אישי בבית הספר. ציוד קצה אלחוטי (טאבלטים ומחשבים אלחוטיים) המחולק במסגרת פרויקט המחשוב של מערכת החינוך.  החזון של משרד החינוך הוא כי הטאבלטים, המחשבים הניידים והטלפונים הסלולריים יחליפו את הספרים והמחברות בכל שיעור בבתי הספר. שימוש כ40 התקני קצה אלחוטיים במשך השיעורים, בתוך כיתה עם כ40 תלמידים, יביא לחשיפה נוספת של התלמידים לקרינת רדיו בנוסף על החשיפה לקרינה מגורמים אחרים. 

בדיקות קרינה – כמו במקרה של קרינת הרדיו מהראטורים האלחוטיים במגבלות הבדיקה הקיימות לא ניתן למדוד קרינה זו בבדיקות הקרינה ולמרות העמסה הבדיקות תמיד יהיה “תקינות”.

צמצום החשיפה לקרינה זו ממקורות אלו יתאפשר בחיבור שלהם באופן חוטי לרשת החוטית, אם תותקן.

סרטונים על קרינה מציוד קצה אלחוטי:
מדידת קרינת רדיו ממחשבים ניידים 

ציוד סלולרי של התלמידים והמורים 

להבדיל מבמקרה של ראוטרים אלחוטיים וציוד קצה אלחוטי, במקרה של ציוד סלולרי אישי, אנחנו ההורים מאפשרים את החשיפה לקרינה בכך שאנחנו מציידים ומאפשרים לילדים לעשות שימוש בציוד זה. יש להבין כי סלולרי חכם יכול לשדר כל הזמן ברגע שמפעילים את רשת הנתונים או הWIFI. כמו כן יש לזכור כי ילדים ממהרים לאמץ טכנולוגיות והם משתמשים כבדים מאוד של סלולר. פועל יוצא הוא שהסלולריים של הילדים משדרים כל הזמן או לפחות רוב הזמן. לפי חוזר מנכ”ל של משרד החינוך, השימוש בסלולרי בכיתה אמור להיות אסור. הנחיות המשרד אינן באות לידי יישום ברוב בתי הספר. הילדים הממושמעים יותר שמים את הסלולרי שלהם עובד בתיק במצב “שקט” אך עדיין משדר. הילדים הפחות ממושמעים משתמשים בסלולרי גם בזמן שיעור להפגת השעמום. בחלק מהמקרים מעודד בית הספר את השימוש בסלולרי בעת השיעורים למטרות לימודיות. פועל יוצא הוא שידור רציף מעוד 40 מכשירים אלחוטיים המשדרים בתוך הכיתה, כל היום, כל יום הלימודים. 

בדיקות הקרינה – של ציוד סלולרי של תלמידים בדרך כלל לא יראו דבר, כשם שלא יביחנו בקרינה מציוד קצה אלחוטי או מראוטרים אלחוטיים ומאותן סיבות.

צמצום חשיפה בנושא הזה יכול להיות בדמות אכיפת האיסור לשימוש בסלולרי בתחומי הכיתות ובית הספר כמתבקש מחוזר מנכ”ל של משרד החינוך בנושא (שלא מיושם). 
מומלץ גם להראות לילדים את הקרינה הנפלטת מהסלולרי באמצעות מד קרינה ביתי מהיר או באמצעות הסרטונים בהמשך.
לעיצות נוספות לצמצום חשיפה מקרינה מטלפונים סלולריים לחצו כאן…

סרטונים על קרינה מטלפונים סלולריים:
קרינה מסלולרי במצב המתנה 

אנטנות סלולריות בקרבת בתי הספר

כאשר רואים בחלון הכיתה אנטנות סלולריות, חלק מהקרינה  מהאנטנה יגיע בוודאות לכיתה. השאלה היא כמה קרינה תגיע וכמה קרינה נחשב לבטוח. הקרינה המגיעה תלויה במרחק מהאנטנות. רמת הקרינה שמקובלת כ”תקינה” בארץ היא גבוהה מאוד ומבוססת על תקן חום שאינו ביולוגי ואינו מגן. 

בדיקות הקרינה –  תהליך המדידה של קרינת רדיו גם מאנטנות סלולריות הינו בעייתי והבדיקות בדרך כלל מנפיקות תוצאות חלקיות ונמוכות.

צמצום חשיפה –  כדי לצמצם את הקרינה הנכנסת לכיתות ניתן להשתמש במיגון על החלונות והקירות הפונות לאנטנות, אבל כמו במיגון של בתים , גם בכיתות יש לוודא כי לא נעשה שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי אחר בתוך הכיתה עצמה לפני המיגון. אם לא נעשה זאת מיגון הקרינה ירע את הקליטה הסלולרית בכיתה (ויגרום לציוד הסלולרי לשדר יותר חזק) ונוסיף משטחים מחזירים (בנוסף לקירות המחזרים חלקית את קרינת הרדיו).

• לקריאה נוספת על מיגון קרינת רדיו לחצו כאן…

חשיפה לקרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי בבתי הספר

בבתי הספר של לפני 60 שנה הייתה מערכת חשמל פשוט , בעיקר לתאורה בחדרי הכיתות. בבתי הספר של היום מערכת החשמל מורכבת ומסובכת ואמורה לספק חשמל לתאורה, מיזוג וחימום, מערכות מחשבים, ציוד קצה, שקעים מרובים ומערכות נוספות. בחלק מהמקרים מדובר במערכות חשמל ישנות ששופצו ונוספו אליהם מעגלים נוספים. לכן בתי הספר של היום (2016) עמוסים בהרבה יותר מערכות חשמל מבעבר. 

מדידות קרינה – מכל מערכות אלו מודדים בדרך כלל שדה מגנטי בתדר נמוך. מדידות הקרינה של קרינה זו הינן סבירות ובדרך כלל מנפיקות תוצאות אינפורמטיביות. זאת בזכות פשטות המדידה והנחיה של משרדי הבריאות, החינוך והמשרד להגנת הסביבה כי בבית הספר הסף העליון של חשיפת תלמידים לקרינה זו הינו 4 מיליגאוס, סף לא מושלם אבל יחסית נמוך (לתקן גבוה של 2000 מיליגאוס). 

צמצום חשיפה  – לקרינה זו יהיה יעיל על ידי התרחקות והרחקה שנהוג כפתרון זמני לחשיפה לקרינה עד לפתרון קבוע של תיקון תקלה או מיגן. ברבים מהמקרים בבתי הספר מקור הבעיות של חשיפה לקרינה הוא תקלות חשמליות . במקרה כזה יש לאתר את התקלות החשמליות ולתקן אותן. במקרים שאין ברירה יש לבצע מיגון קרינה בבתי הספר. 

מקורות לקרינה מרשת החשמל בבתי הספר, מאפיינים ודרכי צמצום ומניעה

ארונות חשמל 

בשטח בית הספר מצויים ארונות חשמל מרובים. זהו רק טבעי שבסביבת ארון החשמל תהיה בעיית קרינה. הבעיה הופכת קשה ומשמעותית כאשר תלמידים נחשפים לקרינה מארונות החשמל במקרה שהם מותקנים בצמוד או בסמוך לכיתות לימוד. אם בוצעו טעויות חיבור או תקלות חשמליות בארונות החשמל בעיית הקרינה תוחמר. 

מדידות הקרינה – של ארונות חשמל יזהו בדרך כלל את בעיות החשיפה.

צמצום חשיפה – כפתרון זמני ניתן להרחיק או להתרחק מארונות החשמל הבעייתים. פתרון קבוע צריך להיות תיקון הבעיה החשמלית או מיגון הלוח. כמו כן לדעתי יש להתחיל לפעול כבר ברמה של 2 מיליגאוס ולא ברמה של 4 מיליגאוס כמקובל.

כבלי חשמל

כבלי חשמל יהוו מקור קרינה בתדר נמוך (שדה מגנטי) בעיקר במקרה של העמסה חורגת או תקלת חיבור. 

בדיקות הקרינה – ובדיקות אלימינציה(כל פעם להפעיל מעגל אחר) יאפשרו זיהוי של הבעיה.

צמצום החשיפה – והטיפול צריך להיות או על ידי תיקון התקלה או על ידי העברת הקו למיקום חלופי רחוק ככל הניתן לכיתות הלימוד. 

לקריאה נוספת על בעיות חשמל הגורמות לעלייה ברמות השדה המגנטי בבית לחצו כאן…

לולאות הארקה

בגלל תקלות חשמליות יופיע לפעמים זרם חשמלי על כבלי הארקה. במקרה כזה יתפתח שדה מגנטי חזק מאוד על מוליח ההארקה. 

בדיקות הקרינה – במקרה זה ניתן יהיה לזהות את התקלה בבדיקת הקרינה או בבדיקה של זרם על מוליח הארקה.

צמצום חשיפה – במקרה זה יש לזהות את מקור הזרם או את הטעות בחיבור הארקה ולתקן את התקלה.

מזגנים 

מזגנים הם צרכני חשמל משמעותיים. שדה מגנטי יתפתח בסמוך למנועים שלהם ולפעמים גם על כבלי ההזנה החשמלית. 

בדיקות הקרינה – השדה שיתפתח יתגלה בבדיקות הקרינה אם תמדד הקרינה בסמוך אליו.

צמצום חשיפה – כדי לצמצם חשיפה לקרינה זו יש לשמור מרחקי ביטחון מהמזגנים (בעיקר מהמנועים) ויש לקחת בחשבון מרחקי ביטחון בעת ההתקנה שלהם (רצוי רחוק ככל הניתן ממושבי התלמידים). 

תאורה

תאורה בבתי הספר, כמו במשרד יכולה להיות בעייתית בהתאם לסוג גופי התאורה בשימוש. בחלק מגופי התאורה יש שנאים וסלילים ומתפתחים סביבם שדות מגנטיים וחשמליים. יש לשמור על מרחקי ביטחון מהתלמידים. כמו כן תקלות בחיבור גופי התאורה יכולים להביא לשדות מגנטיים וחשמליים מוגברים.

בדיקות הקרינה – השדה שיתפתח יתגלה בבדיקות הקרינה אם תמדד הקרינה בסמוך אליו.

צמצום חשיפה – כדי לצמצם חשיפה לקרינה זו יש לשמור מרחקי ביטחון מגופי התאורה ומהרכבים החשמליים והאלקטרונים שלהם.  לקריאה נוספת על תאורה וקרינה לחצו כאן…

ציוד מחשבים חוטי

ציוד מחשבים, גם אם חוטי, יפתח סביבו שדה מגנטי בתדר נמוך. במקרה שמופעל ציוד אלחוטי תתפתח גם קרינת רדיו (ראה פרק נפרד על ציוד קצה אלחוטי בדף זה). השדה המגנטי המתפתח מציוד מחשבים חוטי הוא קטן יחסית.

בדיקות קרינה – במקרה שמודד קרינה יתקרב די הצורך לציוד מחשבים חוטי הוא יוכל לזהות את השדה המגנטי בתדר נמוך מהמחשבים.

צמצום חשיפה – די להתרחק והרחיק את המחשב כחצי מטר עד מטר מהמשתמש כדי לצמצם את השדה  המגנטי בתדר נמוך. במקרה שמדובר במחשבים ניידים מומלץ להשתמש במקלדת ועכבר חוטיים וזאת משום שעל המקלדת של המחשב הנייד מתפתח שדה מגנטי בתדר נמוך. 
בתכנון נכון של כיתה עם מחשבים חוטיים, גוף המחשבים יהיה מרוחק לפחות חצי מטר מהמשתמשים.

לפרטים נוספים על שימוש נכון במחשבים לחצו כאן…

מקורות קרינה בלתי מייננת מחוץ לבית, בדרכים וגם בטבע

קרינה בלתי מייננת מחוץ לבית, בעיר וגם בטבע. בפרק זה נסקור את קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מחוץ לבית, בדרכים ובטבע. זאת כדי שתוכלו לזהות אותם, לצמצם חשיפה מהם ולשמור מהם מרחקי ביטחון.

כאשר אתם נמצאים מחוץ לבית, בדרככם לעבודה, למשפחה, לחברים או סתם בטיול או בדרך למקום כזה או אחר, או כאשר ביתכם או מקום העבודה שלכם קרוב לאנטנה כזו או אחרת, יכול להיות שאתם נחשפים למקור קרינה חיצוני בתדרים גבוהים או נמוכים.

החשיפה ההולכת וגדלה של הציבור לעוד ועוד מקורות קרינה בלתי מייננת מחוץ לבית, בדרכים וגם בטבע מביא לכך שאזורים רבים הם כבר בגדר “מחוץ לתחום” עבור רגישים לקרינה ונפגעי קרינה בשל תסמינים המופיעים זמן מה לאחר השהיה במקומות אלו. לכן לנושא זה של קרינה בלתי מייננת מחוץ לבית, בעיר וגם בטבע יש השלכות על חופש האדם, כבודו וחירותו.

בינתיים, עד שהחברה תתעורר ותבין שיש לצמצם חשיפה לקרינה גם מחוץ לבית, בדרכים, וגם בטבע, ותאפשר שהיה של רגישים לקרינה בסביבות אלו, ניתן להשתמש במיגון אישי. במקרה שיש חשיפה לקרינה במקומות ציבוריים רגישים לקרינה רבים ירגישו שיפור (פחות תסמינים שיופיעו יותר מאוחר, ויעלמו מוקדם יותר) בעת שימוש במיגון אישי לקרינת רדיו.

מקורות קרינה בלתי מייננת מחוץ לבית בתדרים נמוכים

• קווי מתח גבוה ונמוך של רשת החשמל.
• תחנות ממסר של רשת החשמל.
• שנאי חשמל ברחובות.
• קווי חשמל של תחבורה ציבורית חשמלית (לאחרונה גם בארץ בהקשר של רכבות חשמליות).

מקורות קרינה בלתי מייננת מחוץ לבית בתדר גבוה

• משדרים ואנטנות קשר.
• אנטנות סלולריות (כולל מתקני גישה אלחוטית).
• מתקני שידור ותחנות ממסר (רדיו, טלוויזיה ותקשורת).
• מתקני שידור ונקודות חמות של תקשורת מחשבים WiFi או WiMax.
• מתקני תקשורת צבאיים, תחנות רדאר, בקרה אווירית וימית, ציוד לוחמה אלקטרונית.

דרכים לצמצום החשיפה למקורות קרינה מחוץ לבית

בעוד שבבית ובמקום העבודה, בדרך כלל, אפשר לצמצם שימוש במכשיר הפולט קרינה, לכבות את מקור הקרינה או לפחות להתרחק ממנו, בחוץ אין את האופציות הללו. בדרך כלל, לא ניתן לשלוט על מקורות הקרינה מחוץ לבית, הן בתדר הנמוך והן בתדר הגבוה. הדבר היחיד שאפשר לשלוט עליו מחוץ לבית הוא על עצמכם ועל עצמכם בלבד. בעזרת כמה מוצרים אשר משווקים היום וניתן לרכוש אותם דרך האינטרנט, ניתן לצמצם ולהגביל את החשיפה שלכם ולהגן על גופכם מחשיפה לקרינה בתדר בינוני וגבוה.  

מה ניתן לעשות ?

• אל תשהו בסמוך לאנטנות (מרחק הביטחון המומלץ הוא לפחות חמישים מטר לאדם רגיל, ומאות מטרים, לרגיש לקרינה)  או לקווי מתח (מקוי מתח 200V ו 10KV מרחק הביטחון המומלץ הוא של כעשר מטר, מקווי מתח גבוהה מרחק הביטחון המומלץ הוא עשרות מטר).
• השתמשו בבדים חוסמי קרינה ובציפוי חלונות חוסם קרינה כדי לצמצם את חדירת הקרינה ממקורות חיצוניים לתוך ביתכם.
• במקרים קיצוניים (אנטנה סלולרית במרחק קצר מהבית) צבעו את הקירות החיצוניים בביתכם בצבע חוסם קרינה או התקינו טאפט חוסם קרינה על הקירות הפנימיים.
• לרגישים לקרינה – לבשו כובע מבד חוסם קרינה אלקטרומגנטית (ניתן ליצור לבד מבד מיוחד או לרכוש).
• לרגישים לקרינה – לבשו ביגוד מבד חוסם קרינה אלקטרומגנטית (ניתן ליצור לבד מבד מיוחד או לרכוש).
• לרגישים לקרינה – הצתידו במד קרינה ביתי כדי שיוכל להראות לכם את הקרינה לפני שתרגישו רע בגללה.

תמונות – מקורות קרינת רדיו מחוץ לבית

המקורות המשמעותיים והנפוצים ביותר היום (2022) לקרינת רדיו בסביבה שלנו הן אנטנות סלולריות. החוק והתקן מאפשרים הקמה שלהן בצמידות לבתי מגורים. אבל כאשר מבינים את ההשפעות הבריאותיות של קרינת רדיו מבינים כי מרחקי הביטחון מהן נמדדים במאות מטרים (בקו ראיה) או באלפים אם אתם רגישים לקרינה.
ההתקנה שלהן מבוצעת היום על בתים, תרנים יעודיים, או עמודי חשמל ותשתית אחרים.

מקורות קרינה בתדר נמוך מחוץ לבית

מקורות הקרינה הבתדר נמוך הנפוצים ביותר מחוץ לבית הם קווי החשמל.

קיימים כמה סוגים של קווי חשמל, הן מבחינת המתח שלהם והן מבחינת תכונות אחרות.

קווי מתח נמוך

הנפוצים ביותר בסביבה הביתית הם קווי מתח של 220V. קווים אלו מספקים חשמל מהשנאיים אל הבתים. קיימים שני סוגים עיקריים של קווים של 220V

קו מקבילי בו יש בין שלושה לשישה קווי נחושת תלויים במקביל אחד לשני באוויר, בלי מגע בניהם. קווים אלו מקרינים בין 5 ל10 מטר מהם, לפעמים יותר.

קו מסוכל בו כל המוליכים נמצאים בתוך כבל אחד והם מבודדים על ידי גומי או פלסטיק אחד מהשני. קווים אלו מקרינים בדרך כלל פחות מהקו המקבילי.

קווי מתח גבוהה

קוי מתח של 10000-13000V מיועדים להובלת חשמל לשנאים בתוך השכונות. למרות המתח הגבוהה יותר , הזרם על הקו הזה בדרך כלל נמוך ולכן השדה המגנטי ממנו (תלוי רק בזרם) נמוך יותר. מרחקי הביטחון בדרך כלל עד 5 מטר, לפעמים יותר.

קווי מתח “עליון” ומתח “על עליון”

קו מתח עליון ועל. אלו קווים שהמתח בהם הוא 160000V או 400000V (160KV ו400KV בהתאמה) . קווים אלו מפתחים שדה מגנטי לעשות מטרים מהקו, ושדה חשמל עוד יותר רחוק, לפעמים יותר ממאה מטר מהקו. הקווים האלו בדרך כלל מובילים חשמל בין ערים , בין תחנות כוח לתחנות חלוקה. בנוסף לקרינה הם מתפחים גם רעש (זמזום) וגם יוני קורונה (אלו חלקיקי אוויר מיוננים שגורמים הפרעה נשימתית ויכולים אחרי שנים של חשיפה לגרום לסרטן בדרכי הנשימה. יוני הקורונה נוצרים בכל מקום ששומעים זמזום בגלל זרם חשמלי, בעיקר בקווי מתח עליון ועל עליון, ונעים מהקו במורד הרוח עד כ600 מטר. אני פחות מבין בנושא הזה, הוא שייך יותר לכימייה).

תחנות השנאה

תחנות אלו נמצאות בדרך כלל בכניסה לערים ותפקידם לקבל קווי מתח עליון ועל ולהוריד את המתח למתח גבוהה לשם חלוקה לשכונות. התחנות והקווים מפתחים קרינה רבה למרחקים של כמה עשרות מטר. כמו כן אפשרי שיתפתח גם רעש ויוני קורונה.

שנאיים

שנאיים של חברת החשמל הפרוסים ברחבי השכונות ממירים מתח גבוהה למתח של 220V. מרחק ביטחון מהם הוא כ10 מטרים. שנאים אלו מקבלים הזנה מקווי חשמל עליים או באדמה. גם לקווים יש השפעה, לפעמים יותר גדולה מהשנאיים עצמם על הקרינה. בנוסף לקרינה הם מתפחים גם רעש (זמזום) וגם יוני קורונה.

ראו גם תקנות, שמות והגדרות במסמך https://www.nevo.co.il/law_html/law00/74678.htm

מקורות קרינה בלתי מייננת בתחבורה ציבורית

קרינה בלתי מייננת קיימת גם בתחבורה ציבורית. בפרק זה נסקור ונסביר מהם מקורות הקרינה הבלתי מייננת בתחבורה הציבורית. נציע גם דרכים לפתרון הבעיות וגם לצמצום חשיפה בטווח הזמן הקצר.

מקורות קרינה בלתי מייננת בתחבורה ציבורית – בקצרה

תחבורה ציבורית, מוניות שירות, אוטובוסים, רכבות, ואפילו מטוסים וספינות, מתקיימים תנאים מיוחדים המגברים את החשיפה של נוסעים לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים. זאת מעבר ובנוסף לחשיפה לקרינה בלתי מייננת מהרכבים, הרכבת, המטוס והספינה עצמם או ממקורות קרינה בצד הדרך.בדף זה נפרט את מקורות הקרינה בכל כלי תחבורה ציבורית. הבעייתיות בחשיפה לקרינה בתחבורה ציבורית למעשה הדרה של רגישים לקרינה ושל אנשים שלא רוצים להיחשף לקרינה, מהשירות החיוני של תחבורה ציבורית. במקרים רבים הכניסו ופרסו נותני השירות תשתית אלחוטית כדי לאפשר שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי בעת הנסיעה, לכאורה לטובת הנוסעים, אך מצד שני פעולות אלו הביאו להגדלת הקרינה והגדלת השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי פולטי קרינה בלתי מייננת בתוך כלי התחבורה.  להגדלה זו יש השלכות על אפשרויות השימוש של ציבור הרגישים לקרינה ונפגעי הקרינה בתחבורה הציבורית, בדיוק באותה צורה שאדם הרגיש לעשן סיגריות היה מוגבל בשנות השישים של המאה ה20.
לדף בפייסבוק בנושא הקרינה בתחבורה הציבורית לחץ כאן…

רכבות

בשנים האחרונות הפכה הנסיעה ברכבת לפופולריות ביותר. בשעות היום ואחר הצהרים הרכבות מלאות בנוסעים העושים דרכם מבתיהם ועבודה וחזרה. מעבר למקורות הקרינה ברכבת עצמה (מנועים, מערכות חשמליות, מערכות בקרה-פיקוד ושליטה, מערות תקשורת אלחוטיות וממקורות קרינה בצידי הדרך כגון קווי חשמל, שנאיים ואנטנות סלולריות) נוספו בשנים האחרות אלפי מקורות קרינה סלולרית בתוך הרכבת עצמה. מקורות אלו הם הציוד הסלולרי ואלחוטי של הנוסעים. בכל קרון נמצאים עשרות אנשים, לרובם סלולרי חכם הפולט קרינה מידי כמה שניות גם ללא שימוש, חלקם עושים בסלולרי שימוש לדיבור או לגלישה תוך כדי הנסיעה. הנהלת הרכבת רשתה לפני כמה שנים את הרכבות ואת התחנות במשדרי WIFI (הפולטים בעצמם קרינה בלתי מייננת) כדי לאפשר לנוסעים לגלוש באינטרנט בחינם. פעולה זו הגדילה את הנוחות והזמינות של השימוש בסלולרי ובאלחוטי (מראה בו נוסע משתמש במחשב האלחוטי ברכב אינו מראה נדיר) ובכך הגדילה עוד יותר את הצפיפות ועומס השימוש בציוד תקשורת אלחוטית-סלולרית בתוך הקרונות. מעבר לכך יש להבין כי במקרה של רכבת, רוב הקרונות בנויים ממתכות שונות מה שגדיל עוד יותר את הקרינה האלחוטית-סלולרית בתוך הקרון מציוד הסלולרי-אלחוטי של הנוסעים וזאת גם עקב בעיות הקליטה של הרשת הסלולרית והן החזרים מדפנות הקרון. הצפיפות מבטיחה כי תמיד תהיה במרחק קטן יחסית ממשדר סלולרי-אלחוטי. מעבר לנושא הקרינה קיימת בעיית רעש קשה בגלל הדיבור הקולני של חלק מהנוסעים בסלולרי בתוך חלל סגור.
רכבות חשמליות עדיין לא נבדקו על ידנו ואפשרי שיש בהם חשיפה נוספת לקרינה ממערכות החשמל והזנת הרכבת.

פתרון חלקי קיים

נסיעה בקרון שמור(בתוספת תשלום), או בקרון בו אסורה השיחה (אבל לא הגלישה) תביא לירידה אפשרית בצפיפות ובכך הקלה על עומס החשיפה. התרחקות מאנשים שמדברים או משתמשים בסלולרי.
לרגישים לקרינה – מיגון אישי מקרינת רדיו יאפשר לנסוע יותר זמן עם פחות תסמינים.

פתרון עתידי

הקצעת קרונות מיוחדים ברכבת בהם אסורה הפעלה של ציוד אלחוטי או סלולרי.

קישורים

• סרטונים עם מדידות קרינה ברכבת – 2014
• נסיעת מבחן ברכבת – קרינה ברכבת – 2007

עוד סרטונים: 

1. https://youtu.be/NAiffHZB-Lo
2. https://youtu.be/-aueS9OUPJE
3. https://youtu.be/VZIkpNtJjP8

אוטובוסים

בדומה לרכבות, גם באוטובוסים חל גידול משמעותי מאוד בחשיפה של הנושאים לקרינה בלתי מייננת דווקא מהציוד האלחוטי והסלולרי של הנוסעים. גם במקרה הזה, בחלק ניכר מהאוטובוסים הותקנו מודמים סלולריים וראוטרים אלחוטיים (שבעצמם פולטים קרינה בלתי מייננת) כדי לאפשר לנוסעים גלישה קלה ובחינם. מה שהגדיל את זמן השימוש והחשיפה של הנוסעים לקרינה. לרוב מותנות גם מערכות אלחוטיות וסלולריות נוספות בתוך האוטובוס, בעיקר בקרבת הנהג, למשל מערכת תשלום באשראי בעלת מודם סלולרי, מערכת ניווט בעל מודם סלולרי, מערכת בקרת ציי רכב וכן ציוד הסלולרי האישי של הנהג. בכל האוטובוסים הרצפה היא ממתכת ולכן יש החזרים ממנה, בחלק מהאוטובוסים הדפנות והגג הם ממתכת (באחרים מפיברגלס או חומרים מורכבים אחרים) מה שמגדיל את בעיות הקליטה וההחזרים ובכך מגדיל את החשיפה של הנוסעים לקרינה.
בנוסף לכך צפויות רמות גבוהות של שדה מגנטי בתדר גבוה בסמוך ומעל המערכות האלקטרו-מכניות של האוטובוס.

פתרון חלקי קיים

חלק מהנהגים, לפעמים מיוזמתם העצמאית, ובגלל בעיית הרעש והקשב (בדרך כלל לא בגלל הקרינה) תלו שלטים המבקשים לא להשתמש בסלולרי בקרבת תא הנג. הדבר אינו מונע שימוש בגלישה או אפילו דיבור בסלולרי אבל אפשרי שמביא לירידה מסוימת בשימוש ברמת הקרינה. מצד שני סביר שמעל הנהג או בסביבתו מותקנים ראוטרים ומודם הסלולרי כמו גם מערכות אלחוטיות סלולריות אחרות. כמו כן חכו בחשבון כי גם סלולרי חכם שלא נעשה בו שימוש מודע , אבל רשת הנתונים ואו הWIFI בו פתוחים, פולט קרינת רדיו אחת לכמה שניות למשך כמה שניות. 

לרגישים לקרינה – מיגון אישי מקרינת רדיו יאפשר לנסוע יותר זמן עם פחות תסמינים.

פתרון עתידי 

איסור שימוש בסלולרי ובאלחוטי בחלק הקדמי של האוטובוס, כפי שהיה נהוג בזמנו עם סיגריות (לפי שנאסרו כליל). זאת בשילוב של הוצאת והרחקת מקורות קרינה מהנהג ומהחלק הקדמי של האוטובוס.

מוניות שירות

תוספת הקרינה (מעבר לקרינה מקווי מתח ואנטנות סלולריות בצידי הכבישים) במוניות שירות (“טרנזיטים”) נובעת בעיקר מהשימוש של הנוסעים בציוד הסלולרי והאלחוטי שלהם במהלך הנסיעה. במקרים רבים מתקינים הנהגים מודם סלולרי וראוטר אלחוטי בתוך תא הנוסעים כדי לאפשר גלישה בWIFI בחינם. במקרים מסוימים מותקנות גם מערכות אלחוטיות וסלולריות נוספות בתא, בעיקר בקרבת הנהג, למשל מערכת תשלום באשראי בעלת מודם סלולרי, מערכת ניווט בעלת מודם סלולרי, מערכת בקרת ציי רכב וכן ציוד הסלולר האישי של הנהג. כל זאת בתוך תא מתכת (תא הנוסעים ברוב הרכבים עשוי ממתכת) המקשה על הקליטה ויוצר בעיה של החזרים בתוך תא הנוסעים. 

פתרון חלקי 

אין.
בגלל שהמונית צפופה וקטנה, יעילות מיגון אישי תהיה מאוד חלקית.

פתרון עתידי

איסור שימוש בסלולרי ובאלחוטי ברכבי מוניות שירות באופן גורף.

מטוסים 

מטוסים היא סביבה סגורה וצפופה בה בני אדם, ציוד אלקטרוני ומערכות מורכבות נמצאים סמוכים אחד לשני, בדומה מאוד לרכבת. גוף המטוס עשוי מתכת ה”כולא” את הקרינה ומשבש את הקליטה (כשיש קליטה). כמו כן, כאשר המטוס נמצא בטיסה, ככל שהוא טס גבוה יותר ליותר זמן, החשיפה של הנוסעים לקרינה קוסמית מייננת גבוהה יותר הן ברמות הקרינה והן בזמן החשיפה. עד לא ממזמן היה אסור להשתמש בציוד אלחוטי וסלולרי במטוסים. לאחרונה ביטלו חלק מחברות התעופה את האיסור בשימוש בציוד אלחוטי והחלו להציע טיסות עם WIFI. אם עד אותה “הקלה” בטיסה עצמה לרוב לא הייתה קרינה מציוד אלחוטי וסלולרי ורוב החשיפה לקרינה מהציוד של הנוסעים הייתה בדקות שלפני ההמראה ואחרי הנחיתה, במצב החדש החשיפה לקרינה אלחוטית מהרשת האלחוטית וציוד הקצה של הנוסעים נמשכת גם בזמן הטיסה עצמה. גם כאן חוזרות על עצמן בעיות החשיפה ברכבות, אוטובוסים ומוניות, הן בגלל הצפיפות והן בגלל ההחזרים ממעטפת המטוס.בשדה התעופה עצמו נעשה שימוש נרחב במערכות מכ”מ ותקשורת אלחוטיות. בנוסף לאחרונה הוכנסו במדינות רבות מערכות ביטחון ובידוק ביטחוני העושות שימוש בטכנולוגיות קרינת רדיו או קרינת רנטגן, המוסיפות לחשיפה של הנוסעים והעובדים בנמלי התעופה. 

פתרון חלקי – צעדים שיקלו על רגישים לקרינה

• לבחור בטיסה ללא WIFI
• לעלות למטוס אחרונים
• להשתדל לרדת מהמטוס ראשונים. 
• להשתדל לא לעמוד בתורים מוקפים באנשים (להגיד לדיליםדיילות כי אתם מחקים בצד ולגשת אליהם רק כאשר אין אנשים אחרים ליד).
• אם נוסעים כמשפחה שחברי המשפחה הלא רגישים ישבו במטוס בין החבר הרגיש לשאר האוכלוסיה במטוס. כך תגדילו גם את המרחק בין הרגיש לשאר הנוסעים המשתמשים בסלולרי במהלך הטיסה.
• שימוש בציוד מיגון אישי, כובעים, צעיפים, חולצות ועוד.

פתרון מלא אפשרי

הגדרת אזור במטוס בו לא יהיה שימוש בסלולרי או באלחוטי בכל שלבי הטיסה.בשלב מאוחר יותר איסור שימוש בסלולרי ואלחוטי בכל איזורי המטוס.התקנת מסופי אינטרנט חוטיים אישיים לשימוש בנוסעים בגב המושב שלפניהם.

ספינות נוסעים

בעיות הצפיפות קלה יותר בספינות נוסעים, מאשר במטוסים, רכבות, ואוטובוסים. לכן ניתן יחסית בקלות למצוא מקומות בהם אין נוסעים אחרים ואין קרינה מהציוד האלחוטי והסלולרי שלהם. אם זאת בספינות יש מערכות מכ”מ ומערכות תקשורת המשרות ופולטות קרינה, בעיקר באזורי הסיפונים העליונים. כמו כן בספינות בהם תאי הנוסעים עשויים ממתכת, תהיינה בעיות קליטה והחזרים בתאים ובחדרים.

פתרון חלקי 

ניתן יחסית לשמור על מרחקי ביטחון מחדרי המנועים וממערכות המכ”מ של הספינה. כמו כן ניתן לשמור מרחק מנוסעים אחרים המשתמשים בסלולרי.
שימוש במד קרינה יאפשר להבין מאיפה באה הקרינה , מאיפה היא נכנסת לתא ובאיזה חלקים בספינה לא כדאי בכלל להיות.

לרגישים לקרינה – מיגון אישי מקרינת רדיו יאפשר לנסוע יותר זמן עם פחות תסמינים.
תאורטית מיגון זמני (יריעות מיילר למיגון החלונות בתא) יכול גם לסייע לרגישים אם בחרו להיות על כלי השיט.

פתרון מלא אפשרי

הגדרת אזורים בספינה ללא שימוש בסלולרי או באלחוטי. תכנון ציוד המכ”מ והשידור כדי להקטין את החשיפה של הנוסעים לקרינה ממנו.התקנה של חיבור רשת חוטי בכל חדר בספינה.

כתבות בתקשורת 

• 2007 – וואלה – רק המגניבים במושב האחורי ידברו בסלולרי
• YNET –  2008 – מש’ הבריאות: לא לדבר בסלולרי במעלית או ברכבת
• זמן מעריב – 2008 – קרינה באוטובוס
• ד”ר זמיר שליט”א – מאקו 2010 – הכירו מושג חדש: קרינה פסיבית
• YNET – 2010 – מי רוצה קרון ללא סלולרי?
• ידיעות אחרונות – 2011 – בקרוב ברכב : אינטרנט חופשי
• סופשבוע מעריב – 2011 – של מי הקרינה הזו?
• הארץ – 2011 – המשרד להגנת הסביבה מזהיר: קרינה חריגה באוטובוסים וברכבת
• כלכליסט – 2011- שקט בבקשה:ארדן יוצא למאבק נגד השימוש בסלולרי באוטובוסים
• תשתיות – 2013 – הרכבת תחושמל
• ערוץ 10 – 2014 – קרינה בתחבורה הציבורית: “כמו מיקרוגל נע”
• גלי צה”ל – יהיה בסדר – 2014 – קרינה ברכבת

לדף בפיסבוק בנושא הקרינה בתחבורה הציבורית לחצו כאן…

מקורות קרינה בלתי מייננת ברכבים

בפרק זה נסקור ונסביר על מקורות קרינה בלתי מייננת ברכבים. נסביר איך ואיפה למדוד את הקרינה הבלתי מייננת ברכבים ואיך לצמצם את החשיפה לקרינה בלתי מייננת ברכבים, הן מתוך הרכב והן מבחוץ.

מקורות קרינה בלתי מייננת ברכבים – בקצרה

1. כל הרכבים פולטים שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך מכל הציוד החשמלי והאלקטרוני ברכב.  חלקם יותר וחלקם פחות. השאלה היא כמה מקורות יש וכמה קרינה מגיעה לנוסעים ברכב.
   ברכב שתוכנן נכון רוב הרכיבים הללו יהיו בתא המנוע, ועוד רכיבים בדש בורד המרכזי (בעיקר מכשיר רדיו-מערכת מוליטמדיה, ממסרים, ומאוורר של המזגן) והקרינה שמגיעה מהן אל הנוסעים תהיה קטנה יחסית (בעיקר בגלל המרחק). ברכבים שלא תוכננו נכון רכיבים פולטי קרינה בתדר נמוך (או בכלל) יהיו פזורים בכל הרכב, מתחת למושבים, בצמות מתח ותקשרות בצד או במרכז תא הנוסעים, מעל ראשי הנוסעים ועוד.
2. ברכבים חשמליים והיברידים יש יותר מערכות חשמליות ולכן יש סיכוי תאורטי גדול יותר לחשיפה לקרינה בתדרים נמוכים ותדרי ביניים, אם הרכב לא תוכנן בצורה שתנסה לצמצם את החשיפה הזו לרמה נמוכה מ2 מיליגאוס.
3. רכבים מודרנים מצוידים גם ברכיבים וטכנולוגיות אלחוטיות, בין השאר מערכת מולטימדיה אם WIFI ובלוטות’ או תקשורת סלולרית, מפתח חכם, מערכות אזעקה ואיתור, מערכות ניהול ציי רכב, מערכות תקשורת בין רכיבי הרכב, ועוד. 
4. הפעלת סלולריים בתוך הרכב תחמיר את החשיפה לקרינת רדיו בתוך הרכב בצורה משמעותית.
5. בנוסף לכך קיימת חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות וקווי מתח גבוה. החשיפה מהאנטנות הולכת וגדלה עם השנים.
6. מעבר לקרינה הנמדדת בצמוד לרכיבים הללו, מכיוון שהנרכב הוא כ70% מתכת מחזירה (ברוב הרכבים) יש גם בעית החזרים קשה של כל מה שמשודר או מוקרין בתוך הרכב. תמיד תקחו בחשבון שהמד קרינה לא מראה הכל. למשל הוא לא מראה תדרי ביניים, ולא מראה אותות של קרינת רדיו מתחת לרמה מסוימת, או בתדרים נמוכים. לכן אם מצאתם מקור קרינת רדיו, כבו או הסירו אותו, אם מצאתם מקור של שדה מגנטי או חשמלי, קחו בחשבון שהוא מקרין גם תדרים וסוגי קרינה שהמד אינו מראה, וגם מעבר למרחק הביטחון שהמד מראה. לכן השאיפה תהיה לרכב שיש בו כמה שפחות מקורות קרינה.
7. ההנחיה שלי למי שמודע לנזקי הקרינה ולמי שכבר נפגע ממנה, היא למדוד בכל רכב ורכב שאתם רוצים לרכוש. לוודא שעל המושב אין שדה מגנטי מעל 4 (שיא , לא ממוצע. אני מחמיר עוד יותר ושואף לאפילו פחות מ2), על כפות הרגלים השדה נמוך מ10 מיליגאוס, ואין צמות מתח בקורות הגבוהות והנמוכות בצידי הרכב. כמו כן וודאו כי אפשר לכבות את כל השידורים בתוך הרכב, כך שהחשיפה לקרינת רדיו תהיה נמוכה (ואל תכניסו סלולרי עובד לתוך הרכב).
8. בשלב זה (2024) , לא אוכל להמליץ על שום רכב חשמלי והיברידי לשימוש אם אתם מודעים לנזקי הקרינה וביחוד אם אתם רגישים לקרינה. זכרו שגם ברכבים רגילים לא פשוט היום למצוא רכב נמוך קרינה. אולי אחרי שחברות הרכב יכירו בנזקים ובנפגעים, הם יתחילו לתכנן רכבים רגילים וחשמלים נכון יותר.

הכל תקין?

גורמים מסויימים כולל המשרד להגנת הסביבה טוענים כי המצב בכלי רכב חשמליים והיברידים לא כל כך נורא. הסיבה שהם מודדים בהתאם לתקן הגבוה והלא מגן ועושים ממוצעים של התוצאות בין נקודות המדידה השונות (לא כולן רלוונטיות) ועל פני זמן המדידה. כך הם מבטיחים שאין למיטב ידעתי היום מכונית בשוק שלא מקבלת ציון יורק או תקין.

זאת בעוד מדידות עם מד קרינה ביתי מהיר יראו רמות קרינה גבוהות וחשיפה גבוהה לקרינה, בעיקר בתדר נמוך, בהשוואה לרכבי בנזין טובים בהם הרמות יכולות להיות נמוכות אפילו מ2 מיליגאוס (לא ממוצע, אלא שיאים. ראו תמונות מדידה בהמשך המאמר הזה).

מה עושים?

1. מחפשים רכבים שיש בהם אפשרות לכיבוי כל הציוד המשדר ברכב.
2. מודדים את הרכב לפני רכישה. בסופו של דבר בוחרים את הרכב הכי פחות רע.
3. השתמשו במד קרינה ביתי כדי לבחור רכב הפולט כמה שפחות קרינה בלתי מייננת. בדקו את הרכב לפני קנייה.
4. דגשים למדידת קרינה ברכב (ראו גם הסברים מקיפים יותר בפסקה הבאה):
   א. קחו את הרכב למקום בו אין קרינת רדיו (מוקף עצים ללא נוף לאנטנות, כבו סלולרי ואלחוטי) או קרינה בתדר נמוך (ללא קווי חשמל בסביבה, מעל או מתחת לאדמה, לא קרוב למערכות חשמל אחרות).
   ב.כבו סלולריים וציוד אלחוטי.
   ג. בצעו את המדידות בסריקה בתוך הרכב, כל פעם זהו מקור אחר ונסו לכבות אותו (למשל בקרינת רדיו דיבורית בלוטות’, משדר וייפיי, משדר סלולרי, מערכת קול עם חיבוריות אלחוטית ועוד. למשל בהקרינה בתדר נמוך, מזגן, מאוור, מושבים חשמליים, תאורת לד פנימית, מנוע של הרכב ועוד).
   אז המשיכו למדוד עד שתמצאו את המקור הבא.
5. השאיפה היא למצוא רכב בו רמות החשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך על המושבים ועל הרגלים היא הנמוכה ביותר. אני שואף לרמה נמוכה מ2 מילגיאוס על המושבים (גם לא פולסים, לא בחישוב ממוצע), ולרמה נמוכה מ10 מיליגאוס בכפות הרגלים. בנוסף בלי צמות שמעבירות מתח או תקשורת מקדמת הרכב לאחריו.
   כמו כן יש לוודא שאין שום שידור של קרינת רדיו בתוך חלל הרכב. ברוב הרכבים המודרנים יש מערכות משדרות ולכן יש לוודא שאפשר לכבות בהן את השידור או לנתקן או להחליפן במערכות שלא משדרות קרינת רדיו.
6. לאחר הרכישה, כבו את פונקציות האלחוט-WIFI-בלוטות ותקשורת נתונים בציוד אלחוטי וסלולרי בתוך הרכב, כדוגמת מערכות מולטימדיה או דיבורית אלחוטית, וכמובן טלפונים סלולריים.
7. החליפו מערכות אזעקה, קודנים, משבת מנוע ודומות שמבוססות של שידור אלחוטי או סלולרי במערכות מקבילות חוטיות. 
8. שיקלו לוותר על מערכות המבוססות על שידור אלחוטי או סלולרי אשר אין להם תחליף. 
9. רגישים לקרינה – ניתן להתקין ציפוי חוסם קרינת רדיו על חלק מהחלונות ובכך לצמצם את החשיפה לקרינה מהאנטנות בצידי הדרכים.
10. רגישים לקרינה – לבשו כובעים וביגוד חוסם קרינת רדיו 

דגשים והנחיות למדידת קרינה עצמית בתוך הרכב

1. השתמשו במד קרינה ביתי כדי לבחור רכב הפולט כמה שפחות קרינה בלתי מייננת. בדקו את הרכב לפני קנייה.
   כמו במקרה של מדידה בבית שרוצים לרכוש\לשכור דרושה מיומנות גבוהה בהפעלת והבנת מד הקרינה.
   מד הקרינה צריך להיות מסוגל למדוד קרינת רדיו (במספר גדול של מדידות בשנייה) , שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך.
   מד הקרינה המומלץ לביצוע מדידה כזו (לשימוש אישי) הוא ה CORNET או דומה, בעל מהירות מדידה גבוה, גרף היסטוריה של 15 שניות, ומדידה של כל סוגי הקרינה.
2. קחו את הרכב למקום בו אין קרינת רדיו (מוקף עצים ללא נוף לאנטנות, כבו סלולרי ואלחוטי) או קרינה בתדר נמוך (ללא קווי חשמל בסביבה, מעל או מתחת לאדמה, לא קרוב למערכות חשמל אחרות).
3. כבו סלולריים וציוד אלחוטי. ודאו עם הקרינה שהם לא משדרים.
4. השתמשו בסלולרי (הלא משדדר) או במצלמה , או בדף ועט, כדי לתעד את תוצאות המדידה בסרטון או ברישום הרמות.
5. התחילו לבדוק בתוך הרכב, במצבים שונים (ראו בהמשך) בבמגמת סריקה. כל פעם זהו מקור אחר ונסו לכבות אותו (למשל בקרינת רדיו דיבורית בלוטות’, משדר וייפיי, משדר סלולרי, מערכת קול עם חיבוריות אלחוטית ועוד. למשל בהקרינה בתדר נמוך, מזגן, מאוור, מושבים חשמליים, תאורת לד פנימית, מנוע של הרכב ועוד).
6. כאשר הרכב כבוי ועומד, בצעו את המדידות בסריקה בתוך הרכב. זהו את מקורות הקרינה שכבר משדרים\מקרינים.
7. הכניסו מפתח והפעילו את מערכות החשמל ברכב בלי להניע את המנוע. בצעו שוב סריקה של הרכב וזהו את מקורות הקרינה שהחלו עכשיו לשדר ולהקרין.
8. בשלב זה אתם אמורים כבר הייתם למצוא את כל מקורות הקרינה ברכב ולכבות את כולם.
   זאת כדי לאפשר בשלבים הבאים למדוד את תוספת הקרינה בתדר נמוך (שדה חשמלי ומגנטי) בעת נסיעה (רלוונטי בעיקר אבל לא רק, לשדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים).
9. הניעו את הרכב ובמצב עמידה בצעו סריקה נוספת אחר מקורות קרינה בתוך הרכב.
10. לחלק הזה צריך שני אנשים. אחד מודד אחד נוהג.
    חזרו על המדידות ברכב בעת נסיעה במהירויות שונות (נגיד 30, 50 ו100 קמ”ש).
    בכל מדידה , בכל מושב של הרכב ובכל נקודה שאתם מודדים, השאירו את המד יותר מ15 שניות כדי להתרשם מהרמות והקפיצות בעת הנסיעה.

ההמלצה שלי לרמות קרינה ברכבים

שדה מגנטי בתדר נמוך

טוב – על הישבן, רוב הזמן בסביבות 2 מיליגאוס אבל לא יותר מ4 מיליגאוס בכל עת, על כפות רגלים לא יותר מ10 מיליגאוס.

פחות טוב – על הישבן בין 4 ל10 מיליגאוס בכל עת, על כפות רגלים בין 10 ל20 מיליגאוס.

לא טוב – על הישבן מעל ל10 מיליגאוס, על כפות רגלים מעל 20 מיליגאוס.

לגבי פולסים רגעיים, עדיף כמובן ללא פולסים.

שדה חשמלי בתדר נמוך

כמובן כמה שיותר קרוב לאפס, יותר טוב. מתחת ל10 וולט למטר זה לדעתי סביר.

קרינת רדיו

אלא אם כן אתם רוצים לנהוג ולנסוע בתוך קופסה ממתכת שבתוכה יש שידור של קרינת רדיו, הרמה הסבירה ברכב היא אפס.
כלומר בלי שום שידור של קרית רדיו ברכב, לא בלוטות’, לא וייפיי, לא מודם סלולרי, ולא טלפון סלולרי.
אם יש ברכב מערכות שמשדרות יש לוודא שאפשר להפסיק את השידור לחלוטין, ואז למדוד ולוודא עם מד קרינה מהיר.

סרטון מדידת קרינה בלתי מייננת ברכב היברידי

בהרחבה

קרינה בלתי מייננת ברכבים – כללי

כלי רכב הוא למעשה מכונה עם רכיבים חשמליים, מגנטים ולפעמים אלחוטיים. רכיבים אלה פולטים קרינה בלתי מייננת כתופעת לוואי או כחלק מתפקודם התקין.  בחלק מהרכבים עלולה להיות קרינה גבוהה מאחרים. באין רגולציה נכונה, כל מי שמודע להשפעות הביולוגיות והבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת, כדאי שימדוד בעצמו את כל הרכב שהוא שוקל לרכוש, על ידי שימוש במדי קרינה ביתיים, לפני החלטה על רכישה של רכב מסוים. רק כך תוכלו למנוע מעצמכם חשיפה מיותרת לקרינה בלתי מייננת ורק כך יש סיכוי שיבואני הרכב יתחילו לקחת את הנושא בחשבון ולא רק להשיב ש”הקרינה בתקן”.

הכל “עומד בתקן”

אפשרי שהיבואנים של הרכב או היצרנים יטענו כי הרכבים עומדים בתקנים המחמירים ביותר , הם כמובן צודקים. כל מערכת שמוכנסת לכלי רכב עוברת בדיקות או פטורה מהן במסגרת חוק הקרינה ותקנות המשרדים השונים, בהתאם לאופי הפליטה והשידור, ועוצמתם.  זאת כמובן בהשוואה לתקנים של ICNIRP שהם אינם לוקחים בחשבון שום נזק ביולוגי או רפואי, או נזק ארוך טווח אחר. לכן העמידה בתקני הבטיחות, של הרכיבים הללו והפליטה של הקרינה מהם אינה מבטיחה ביטחון ואינה מבטיחה בריאות, בייחוד במקרה של רגישים לקרינה. 

נוהל מדידה לא נכון

בשנת 2017 ניסה המשרד להגנת הסביבה להציע נוהל בדיקה לקרינה בתדר נמוך ברכבים. הנוהל נדחה בסופו של דבר. אבל למידה שלו תיתן לכם מושג כמה מוטה (לא לטובת הצרכנים) התנהגותו של המשרד להגנת הסביבה. על הנוהל נסביר בהמשך.

הבעיות המרכזיות בנוהל שהוצא היו:

1. חלק מנקודות המדידה לא היו רלוונטיות (ראש) בהן תמיד הקרינה תהיה נמוכה.
2. ממוצע בין נקודות המדידה השונות (הנקודות הלא רלוונטיות מורידות את הממוצע).
3. ממוצע על פני זמן המדידה (בנהיגה יש פולסים ושיאים של קרינה מהמערכת בהתאם לתנאי הכביש והנהיגה, אבל ביצוע ממוצע על פני זמן מוריד עוד יותר את התוצאות).
4. השוואה של התצואה הסופית לחשיפה ממוצעת מותרת ביממה (המשרד מרשה עד 10 מילגיאוס ל8 שעות, אני לא הייתי ממליץ לכם להיות ברמה מעל 2 מילגאוס למשך זמן).

האם אפשר למגן?

מיגון של רכב שיש בו בעיות קרינה (ממערכות הרכב) היינו מורכב מאוד, יקר ולעתים בלתי אפשרי. לכן מומלץ לבדוק רכבים לפני רכישה (על ידי ביצוע בדיקת קרינה עצמאית) ולרכוש רכב שאין בו בעיות קרינה ואין בכלל צורך למיגון.

במקרה של רגישות לקרינה, ניתן למגן את החלונות במיגון שיצמצם את חדירת הקרינה מאנטנות סלולריות לתוןך הרכב ושיאפשר לכם לנסוע יותר זמן ועם פחות סתמינים. כמו כן אפשר להשתמש במיגון אישי.

מה עושים?

 באם נושא החשיפה לקרינה הבלתי מייננת קרוב ללבכם ואתם רוצים לצמצם חשיפה גם בנסיעה ברכבם, או במקרה שאתם סובלים מ”אי סבילות לקרינה” וכל חשיפה לקרינה גורמת לכם לכאבים והופעת תסמינים, אנו ממליצים לכם לבחור כלי רכב רק לאחר ביצוע (בעצמכם עם מד קרינה ביתי מהיר) מדידה של הרכב והבנה של הרכיבים המקרינים-משדרים בו, מיקומם ואופי הפעלתם. לאחר הערכה של רמת החשיפה תוכלו לעשות החלטה מודעת לגבי רכישת הרכב. 
את בדיקות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים, בתדר נמוך והן בתדר גבוה, יש לבצע על המושבים, באזורי הרגלים, מתחת להגה ובאזורי הראש של הנוסעים ברכב. את הבדיקה יש לבצע בסביבה שקטה מבחינת קרינת רקע.

השאיפה היא למצוא רכב בו רמות החשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך על המושבים נמוכה מ2 מילגיאוס, בכפות הרגלים נמוכה מ10 מיליגאוס ושאין לו שום שידור בתוך חלל הרכב. ברוב הרכבים המודרנים יש מערכות משדרות ולכן יש לוודא שאפשר לכבות בהן את השידור או לנתקן או להחליפן במערכות שלא משדרות קרינת רדיו.

באיזורי הדוושות (מיקום הרגלים)

על הכסאות (ביחוד של הנהג והילדים)

בכל איזור הקונסולה ומתחת להגהה

ביקורת על נוהל בדיקות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים 

בשנת 2010 הוקמה ועדת מומחים. הרכב הוועדה מופיע במסמך הוועדה בהמשך. הוועדה שבדקה את נושא הקרינה הבלתי מייננת ברכבים (בדגש על היברידיים) הכינה נוהל לביצוע הבדיקה. 
בנוהל בעיות רבות להלן חלק מהן:

הרכב הוועדה: ד”ר אלי שטרן (יו”ר הוועדה) – מנהל המרכז להערכות סיכונים, מכון גרטנר פרופ’ אברהם אלכסנדרוביץ’ – הפקולטה להנדסת חשמל, הטכניון אינג’ משה בן – יאיר – ראש אגף הנדסה, רשות החשמל ד”ר סטיליאן גלברג – ראש אגף קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה סא”ל ד”ר אמנון דובדבני (משקיף קבוע) – ” רמ ד קרינה, מפקדת קצין רפואה ראשי מר אורן הרטל – מהנדס EMC) מדע”ר לשעבר, רפא”ל) ד”ר אלכס וילנסקי – גמלאי משרד הבריאות עו”ד נירית לוטן – “אדם טבע ודין ” גב’ נעמה צדקיהו (מזכירת הוועדה) – המשרד להגנת הסביבה גב’ שייאלה קנדל – יועצת בטיחות קרינה ד”ר יהודית שחם – ” יו ר ועדת המסרטנים, “האגודה למלחמה בסרטן.
לעניות דעתי הנוהל אינו נכון, מבוסס על הנחות יסוד שגויות ואינו מגן על הציבור. כל מדידת קרינה שתבוצע ברכב בהתאם אליו תניב תוצאה של “הכל בסדר”. 

ננסה למנות את מקורות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים ולהסביר קצת עדותיהם. להלן סקירה עקרונית ואינה מחייבת של מקורות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים.

קרינת ELF ברכבים רגילים

קרינת ELF, הלו היא שדה מגנטי בתדרים נמוכים מאוד, תהיה נוכחת בכל רכב מהמערכות הבאות. במקריים בהם מערכות אלו ממוקמות בצמוד לנהג ולנוסעים יחשפו אלו לרמות גבוהות יותר של שדה מגנטי בתדרים נמוכים מאשר ברכבים בהם רכיבים אלו ממוקמים רחוק יותר מהנוסעים והנהג.

1. אלטרנטור מפלג – אחראי על יצור החשמל ברכב. בחלק מהרחבים מותקן בחלק הקדמי של תא המנוע, רחוק ככל הניתן מהנהג והנוסע. בחלק מהרכבים מותקן צמוד או קרוב יותר לנהג ולנוסע. ברכבים אלה יכולה להיות שקרבה זו גורמת ליצירת שדה מגנטי בתדר נמוך אליו נחשף הנהג והנוסעים. 
   
   
2. מצבר סוללה בטרייה – הסוללה עצמה היא סוללת מתח ישר (DC) ולכן אינה מקור לשדה מגנטי בתדר נמוך. אם זאת רגישים לקרינה אשר רגישים גם לשדה DC אפשרי שירגישו שלא בנוח ברכבים בהם הסוללה קרובה אליהם. בדרך כלל סוללה זו מותקנת בתא המנוע בצמוד לחיבור לתא הנוסעים. לפעמים מיקום הסלולה שונה. יש לשים לב לכך ולוודא את מיקום הסוללה וקרבתו לנוסעים ולנהג.
   
   
3. מערכת פיקוד וממסרים – הממסרים ברכב אחראיים על פיקוד המערכות החשמליות ברכב. מתח הפיקוד היוצא ממערכות הבקרה והמחשב של הרכב מגיע לממסרים וסוגר או פותח (חשמלית) ממסרים כדי להעביר זרם חזק יותר להפעלת המערכות הדרושות. דוגמה למצב בו מופעל ממסר ברכב היא באיתות. הצליל של האיתות הוא ברוב המקרים צליל תפיסת ושחרור הממסר (צליל מכאני). בחלק מהמקרים מושמע צליל אלקטרוני דומה על ידי מערכות ברכב כדי לציין פעולת הפיקוד. הממסר הוא אלמנט מגנטי. כל סגירה או פתיחה שלו גורמת ליצירת שדה מגנטי סביבו. קופסאות הממסרים מצויות בדרך כלל ליד הנהג, או  הנוסע בצד הנהג, או צמוד לסוללה. 
   
   
4. מחשב ניהול – בכל כלי רכב מודרני ישנו מחשב ניהול כזה או אחר. המחשב אחראי על פעולתו התקינה של הרכב. סביב המחשב מתפתח שדה מגנטי וקרינה בתדרי ביניים. קרינה זו מהמחשב בדרך כלל אינה חזקה משום שהוא אביזר אלקטרוני והזרמים המתפתחים בו הם קטנים יחסית. בדרך כלל מותקן המחשב בתא המנוע בקרבת הסוללה.
   
   
5. צמיגים- חוץ מהגומי בצמיגים יש גם חוטי מתכת (מה שנותן לצמיג את החוזק שלו). חוטים אלה עשויים מחומר מוליך חשמלית ומצויים באופן טבעי בשדה של כדור הארץ (שדה DC של כ500 מיליגאוס). בגלל הסיבוב המהיר שלהם בתוך שדה הDC נוצרים בזמן נסיעה על החוטים-מיתרי מתכת בתוך הצמיגים זרמים חשמליים מושרים ואלה יוצרים שדה מגנטי בתדרים נמוכים. בדרך כלל השדות אינם משמעותיים. במצב בו הרכב עומד אין שדות מהגלגלים. 
   
   
6. מנועים חשמליים קטנים – מנועים חשמלים קטנים יש במספר שימושים ברכב. החל מהמנועים של המגבים עד למנוע צעד צעד שתפקידו בקרה על כניסת האוויר למנוע בסיבובי סרק. מנועים אלו, בהתאם לתפקידם וגודלם מיצרים שדה מגנטי סביבם. בדרך כלל שדה זה אינו משפיע על החשיפה של הנהג או הנוסעים, אבל יש לוודא זאת.
   
   
7. מערכת מיזוג אוויר, חימום ומערכת אוורור – מערכת מיזוג האוויר ברכב מחולקת לשני חלקים חשמליים מרכזיים. הראשון הוא המדחס הנמצא בדרך כלל בקדמת תא המנוע והמייצר שדה מגנטי משמעותי. בדרך כלל שדה זה לא משפיע על רמות הקרינה בצמוד לנהג או לנוסעים (אם אכן מותקן באופן מרוחק מתא הנוסעים). החלק השני הוא המעבה הצמוד למערכת האוורור של הרכב. מערכת זאת מורכבת ממאווררים שהם למעשה מנועים חשמליים המבוססים על עקרון פעולה מגנטי והפולטים שדה מגנטי בתדר נמוך. עוצמת השדה תלויה במהירות האוורור. כלומר, ככל שהמאוורר יעבוד מהר וחזק יותר, רמות השדה יתגברו. מכיוון שמערכת האוורור נמצאת בדרך כלל בקרבת הנהג והנוסע בצידו, הם יחשפו לקרינה מהמערכת. כדי לצמצם חשיפה יש להפעיל את המערכת במהירות אוורור נמוכה יחסית.
   
   
8. מערכות חשמל ואלקטרוניקה הפרוסות בתא הנוסעים – מערכות חשמל אלקטרוניקה לפיקוד ובקרה על מערכות הנוסעים ברכב כגון קופסאות פיקוד לכריות אויר, אפשרי שימצאו בתוך תא הנוסעים ובקרבה אליהם. רכיבים אלו פולטים מידה מסוימת של קרינה בלתי מייננת בתדרי ביניים ובתדרים נמוכים. אם הרכיבים הם אלחוטיים אזי גם קרינת רדיו. 

קרינת ELF במערכות רכב מיוחדות

1. חימום מושבים – בעיקר ברכבי יוקרה קיימת אפשרות של חימום המושבים על ידי אלמנטים חשמליים המותקנים בהם. כדי שהאלמנטים יפיקו חום מוזרם דרכם זרם חשמלי. זרם זה יוצר לא רק חום אלא גם שדה מגנטי בתדרים נמוכים בהתאם לסוג המנגנון וכמות הזרם הזורם דרכו.
   
   
2. מערכת כיוון מושבים חשמלית – הכיוון החשמלי נעשה על ידי מנועים חשמליים זעירים. אפשרי שמנועים אלו יפלטו שדה מגנטי בתדרים נמוכים בהתאם לאופן חיבורם, אופן פעולתם וסוג המונעים.
   
   
3. מערכות עצור וסע – בכמה מדידות שביצעתי ברכבים של מכרים בעלי מערכות עצור-וסע נראו רמות גבוהות יחסית של שדה מגנטי בתדרים נמוכים סמוך לדוושות בשונה מרכבים מאותו דגם ללא מערכת זו. אפשרי שהקרינה נובעת מהדוושות האלקטרוניות-מגנטיות או ממערכות אלקטרוניות מיוחדות המותקנות באזור הרגלים של הנהג כחלק ממערכת “העצור וסע”.
   
   
4. מערכות סאונד לרכב – מערכות סאונד לרכב יכולות להיות מקור רב עוצמה של שדה מגנטי בתדר נמוך. במיוחד נכון הדבר במקרה של התקנת רמקולים וציוד הגברה רב עוצמה. הקרינה במקרה כזה תפלט הן מהכבלים, מציוד ההגברה ומהרמקולים. למשל, כדי להפיק באסים חזקים, צריך זרם חזק יחסית. זרם זה יביא ליצירת שדה מגנטי חזק סביב המוליכים, מהמגברים ומהרמקול עצמו, עד כדי מדידה של כמה מיליגאוסים בכל חלל הרכב, ובמיוחד צמוד למגבר ולרמקול הבאסים כאשר מושמעת מוזיקה.

קרינת ELF ברכבים היברידיים וחשמליים

רכבים חשמליים הם העתיד

רכבים חשמליים הם העתיד, זאת בגלל יעילות המנוע החשמלי בהשוואה ליעילות מנוע בעירה. כמו כן רכבים חשמליים עדיפים בשל מורכבות מכנית קטנה יותר בהשוואה לרכבים עם מנוע בעירה.

כרגע הבעיה בישום היא בעיקר טווח נסיעה של רכבים חשמליים אבל בעיה זו עתידה להיפטר על יד טכנולוגיות סוללות מתקדמת, טכנולוגיות טעינה מתקדתמת, וטכנולוגיות החלפת סוללה מתקדמות.

בנתיים רכבים היברידים מגשרים על הפער הזה ומציעים שיפור בצריכית הדלק בזכות שילוב מנוע חשמלי קטן.

יותר מערכות חשמליות, יותר סיכוי לחשיפה לקרינה

הבעיה ברכבים חשמלים והיברידים היא שיש יותר מערכות חשמליות. מערכות חשמליות פולטות שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך ותדרי ביניים. לכן סביר להניח שברכבים חשמליים והיברידים יש יותר סיכוי לחשיפה לקרינה זו. כמו ברכבים רגילים, סביר להניח שאם שרכב חשמלי יתוכנן מתוך הבנה שקרינה זו מזיקה בריאותית כבר ברמות נמוכות (מעל 2 מיליגאוס למשל) החשיפה של הנוסעים לקרינה זו תהיה נמוכה. בעוד שברכב שתוכנן לא נכון (רכיבים חשמליים וצמות קרובים מידי לנוסעים ולנהג) תהיה חשיפה גבוהה לקרינה זו. בנוסף גם ברכבים אלו יש לתת משקל לשידורים של קרינת רדיו בתוך הרכב.

לבדוק לפני רכישה

לכן בדיוק כמו ברכבים בעלי מנוע בעירה, גם במקרה של רכבים חשמליים והיברידים אנחנו מציעים למי מכם שמודע לנזקים הבריאותיים האפשריים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, למדוד את הקרינה בעצמכם לפני רכישה של רכב כזה.

לא לרגישים לקרינה

כרגע כל עוד התמונה של החשיפה לקרינה בלתי מייננת (גם שדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים ותדרים בינים וגם קרינת רדיו) ברכבים אלו לא ברורה, אני אישית לא אקנה כזה רכב ולא אוכל להמליץ על רכישה של כלי רכב כאלה למי שמודע לנזקי הקרינה (ועשה צעדים לצמצום חשיפה כגון צמצום שימוש בסלולרי והפסקת שימוש בציוד אלחוטי) וביחוד למי שכבר נפגע (רגישים לקרינה).

האם בעתיד יפטרו בעיות הקרינה?

אני מקווה כי בשנים הבאות היצרנים יקחו את הנושא לתשומת לבם ובמקום להגיד “הקרינה בתקן” ישקיעו בצמצום החשיפה כך שלא תהיה קרינה בכלל. אין לי ספק שעם תכנון נכון זה בהחלט אפשרי.

מדידות שבוצעו בארץ

כאמור ברכבים היברידיים וחשמליים יש יותר רכיבים חשמליים ומגנטים מאשר ברכבים רגילים. בדיקות שנעשו בארץ לבקשת המשרד להגנת הסביבה בשנת 2009-2010 הביאו למיפוי מקורות הקרינה מרכבים היברידיים בזמן הנהיגה. הקרינה משתנה בהתאם לנהיגת ברכב. בשל מורכבות המערכות הקרינה משתנה כל הזמן. הבדיקות בוצעו על ידי חברות לבדיקות קרינה והממצאים פורסמו באתר וואלה. גם המשרד להגנת הסביבה נדרש לסוגיה וביצע בדיקה על ידי שני מומחי קרינה. המשרד מפרסם את התוצאות של הבדיקה באתרו אבל מצניע את הסכנה תוך כדי שימושים בחישוב ממוצעים והדגשת היתרונות של כלי הרכב ההיברידיים.  הכותרת של פרסום המשרד להגנת הסביבה היא לכאורה שאין בעיה “המשרד להגנת הסביבה מעודד שימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר, ובכללם כלי רכב היברידיים, מאחר ולא הוכח כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. “, אבל לפי הממצאים (אם בוחרים לקרוא את הפרסום יש רמז לכך בנתונים הממוצעים ואם בוחרים לקרוא את הדוח המלא הנתונים כבר הרבה יותר מדאיגים) נראה כי קיימת קרינה בתדר נמוך ברכבים היברידיים הגבוהה מהקרינה הקיימת בחלק מהרכבים שאינם היברידיים או חשמליים (מכיוון שיש גם רכבים “רגילים” בהם רמות הקרינה גבוהות יחסית).

נוהל מדידה לא נכון (שוב?)

בשנת 2018 הוצג על ידי המשרד להגנת הסביבה נוהל בדיקה ודירוג של הקרינה ברכבים. ראו ביקורת על הנוהל בראש דף זה. לדעתי נוהל זה מוגדר כך שגם רכבים בהם יהיו שיאי קרינה גבוהים ותהיה חשיפה מיותרת לקרינה יקבלו בסופו של דבר ציון שימקם אותם בקבוצה הירוקה של הדירוג. כלומר נוהל זה מסתיר ומכשיר חשיפה מיותרת לשיאי קרינה גבוהים ברכבים.

1. מנועי חשמל – מנוע חשמלי למעשה מבוסס על עיקרון מגנטי. סביב המנוע נוצר שדה מגנטי בתדר נמוך בהתאם לסוג המנוע ולזרם החשמלי אותו הוא צורך. מנועי חשמל התורמים או מקיימים את הנעת הרכב נמצאים ברכבים היברידיים או חשמליים ותורמים גם לשדה המגנטי אליו נחשף הנהג ונחשפים הנוסעים.
   
   
2. מטענים לסוללות – ברכבים חשמליים והיברידיים מתבצעת טעינה למצברי הרכב בעת בלימה ובזמן פעולת המנוע הלא חשמלי (אם קיים). חלק מאנרגיית הבלימה מוסבת ליצור חשמל הטוען את המצברים. הטעינה מפסיקה ומתחילה כל העת בזמן נהיגה ותלוי באופן הנהיגה ברכב. בזמן טעינה יוצר שדה מגנטי סביב המוליכים, סביב המטענים והסוללות.
   
   
3. כבלי הולכת זרם – כבלי הולכת זרם מהסוללות למנועים וממערכות הטעינה למיניהן לסוללות. בזרם הזורם יש שינויים וסביב המוליכים יכולים להיווצר שדות מגנטיים. יש לבדוק במפרט הרכב היכן הם עוברים ולמדוד שדה מגנטי בתדר נמוך בסמוך אליהם.
   
   
4. מצברים מיוחדים – המצברים הללו בשונה מהמצבר ברכב רגיל אינם משמשים להתנעת הרכב אלא מאפשרים לאחסן את החשמל הדרוש להפעלת המנועים החשמליים של הרכב. מצברים אלו גדולים, חזקים מהמצבר ברכב רגיל ומיקומם הוא בדרך כלל או מאחורי ומתחת המושב האחורי או בתחתית הרכב. מצברים אלו מהווים מוקד לשדות מגנטיים וחשמליים בזמן הנהיגה ברכב.

פוסטים בנושא קרינה בלתי מייננת ברכבים היברידיים בבלוג:

http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1684772
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1654379
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1669641
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1646689
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1528968

קרינת רדיו (RF) ברכבים עצמם

1. מערכות שליטה ובקרת רכב אלחוטיות – בחלק מהרכבים יש מערכות תקשורת אלחוטיות המשדרות בתוך הרכב ממערכות בקרה אל מערכות מדידה ותפעול ובחזרה. דוגמא אופיינית לכך היא חיישני לחץ אוויר בצמיגים ברכבים חדשים. כל אחת מהמערכות הללו מתנהגות באופן שונה. בחלקן מתבצע שידור קצר חד פעמי, בחלקן מידי פעם ובחלקן שידור קבוע.
   
   
2. מערכת התנעת הרכב ללא מפתח – בעת האחרונה רואים יותר ויותר רכבים בהם יש כפתור התנעה של הרכב ואין צורך להוציא את המפתח מהכיס כדי להתניע.. די להתקרב לרכב והוא נפתח ומספיק לשבת באוטו וללחוץ על כפתור ההתנעה. המערכת הזו, מעבר לכך שאינה בטיחותית ומאפשרת התנעה של הרכב על ידי מי שאין לו מפתח או רשות לכך (למשל הורה שעסוק בקשירה של ילדו בכיסא הבטיחות מאחור, בעוד ילדו השני לוחץ על כפתור ההתנעה), מצריכה שידור גלי רדיו ממערכת ההתנעה האלקטרונית אל המפתח, בדגמים מסוימים כל זמן הנסיעה. השידור יהיה בדרך כלל בסמוך לכפתור ההתנעה עצמו.

קרינת רדיו (RF) במערכות רכב מיוחדות

1. דיבוריות בלוטות’ – כבכל ציוד בלוטות’ דיבורית בלוטות’ פולטת קרינת רדיו. מעבר לכך הסלולרי משדר הן לדיבורית והן לאנטנה הסלולרית, כל זה בתוך הרכב (סרטון – https://youtu.be/cgq82cM75Z0)
   
   
2. מערכות מולטימדיה אם או בלי מודם סלולרי – מערכות אלו הופכות ליותר ויותר פופולריות. בחלק מהמקרים יש בהם “רק” רכיב בלוטות’ במאפשר למערכת לשמש כדיבורית, לתקשר עם שלט הגה אלחוטי וכן מוצרי מולטימדיה ברכב כגון אייפון או אייפד. במערכות מסוימות יש גם מודם סלולרי המאפשר גלישה סלולרית, עדכון נתונים והרצת אפליקציות על המערכת עצמה. במערכות אלו, לא תמיד האנטנה היא אנטנה חיצונית.
   
   
3. מערכות מעקב ובקרת ציי רכב בעלת מודם סלולרי – מערכות אלו מאפשרות לקציני רכבים לדעת איפה נמצא כל אחד ואחד מהנהגים שלהם ומתי הם נוהגים ברכב, איפה, באיזה מהירות ונתונים נוספים. הנתונים נאספים ברכב ומועברים על גבי שידור סלולרי למחשבי החברה. קצין הרכב יכול להיכנס לממשק מיוחד ולהתעדכן במידע שנאסף. כאמור, השידור מהרכב הוא קרימת רדיו וחושף את הנוסעים והנהגים לקרינה בתלות במקום בו המודם הסלולרי מותקן.
   
   
4. מערכות בטיחות ובקרת נהיגה בעלי מודם סלולרי -בדומה למערכת מעקב ובקרת ציי רכב, קיימות גם מערכות דומות לשוק הפרטי. גם כאן בתלות במיקום של המודם הסלולרי ברכב קיימת חשיפה לקרינה.
   
   
5. מערכות איתור רכבים גנובים בעלות מודם סלולרי – מערכות אלו בעלות מודם סלולרי, אחד או יותר, משדרות את מיקום הרכב בזמן נהיגה ובזמן פעולות כניסה והנעה של הרכב. מערכות אלו משולבות לפעמים במערכות בטיחות ובקרת נהיגה או ניהול ציי רכבים. מערכות אלו נכללות בדרך כלל בדרישות הביטוח של חלק מכלי הרכב, וככל שהרכב יקר יותר יש יותר סיכוי שהן יותקנו בו.
   קישור לסרטון – https://www.facebook.com/622140490/videos/3083259028612771/
   
   
6. מערכות נעילה ומניעת גניבה בעלות רכיבים אלחוטיים – קודן המותקן ברכב דורש הכנסת קוד לפני שאפשר להניע את הרכב. למעשה הקודן שולט על משבת מנוע (ניתוק הצתה) ועל משאבת הדלק. בחלק מהדגמים השליטה היא אלחוטית. תדרי השידור הם בתחום הנמוך של הRF וקשה מאוד למדוד אותם. אם זאת רגישים לקרינה ירגישו לא נעים ברכב לאחר כמה דקות של שהיה בו.
   
   
7. מערכות ראדר לבטיחות – מערכות אלו משתמשות בראדר אקטיבי המשדר קרינת רדיו אל הדרך לפני הרכב. לא ברורה מידת החשיפה של הנוסעים לקרינה מהראדר עצמו או מרכיבים נוספים של המערכת. מערכות אלו הופכות פופולריות יותר ויותר.
   
8. משדרי FM לנגנים – משדרים אלה מתחברים לנגן מוזיקה ומשדרים את הקול על גבי תדר FM.
   
   
9. מערכות WIFI לרכב – מערכות מולטימדיה עם מודם סלולרי וטלפונים סלולריים קבועים בתוך הרכב, מאפשרים לפעמים אופציה זו של שידור WIFI בתוך חלל הרכב. אני מניח שבשנים הבאות הפונקציה הזו תהיה יותר ויותר פופולרית.
   
10. לאחרונה נתקלתי במערכות GPS לרכב שפלטו קרינת רדיו מהאנטנה האקטיבית. כאשר מחברים אנטנה פסיבית לאותה מערכת אין קרינה, ראו – http://norad4uh.blogspot.com/2017/06/blog-post_24.html

קרינת רדיו ברכב בגלל שימוש בטלפונים סלולריים, טאבלטים וציוד אלחוטי

גוף הרכב היינו 70% ממתכת. מתכת זו מחזירה קרינה רדיו-סלולר שמשודרת בתוך הרכב. בנוסף היא יכולה לחסום חלק מהקליטה אל תוך הרכב מה שיביא, במצבים מסוימים להעלאת עוצמת השידור מציוד סלולרי ואלחוטי. לכן מומלץ לא לעשות שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי בתוך הרכב. רגישים לקרינה ירגישו רע יותר, מהר יותר כתוצאה מחשיפה לקרינה מציוד (לפעמים גם ציוד אלקטרוני שאינו אלחוטי) בתוך הרכב, בהשוואה למחוץ לרכב. לשיחות שחייבים לעשות בנסיעה מומלץ לעשותם על ידי שימוש בטלפון סלולרי קבוע, דור שלישי UMTS, ברכב המצויד באנטנה חיצונית. שימוש במכשיר כזה כמעט ולא חושף את המשתמש לקרינת רדיו-סלולר מהמכשיר (אם מותקן נכון). שימוש כזה מומלץ לרגישים לקרינה שחייבים מידי פעם טלפון באוטו לשיחות חירום או שיחות קצרות. במקרה שאתם עדיין עושים שימוש בסלולרי בתוך האוטו, עדיפה הצמדתו לחלון מאשר מיקומו בחלקים הנמוכים של האוטו. זאת בתנאי שהחלון הקדמי אינו בעל שכבת מיגון קרינה כפי שיש בחלק מהרכבים (סימון IR) על החלון.

קרינה בלתי מייננת ברכבים ממקורות חיצוניים

1. אנטנות סלולריות בצידי הדרכים – בגלל השימוש הכבד בסלולרי תוך כדי נהיגה ונסיעה, היום אפשר כבר לראות אנטנות סלולריות רבות בצידי הדרכים. הקרינה מהאנטנות בצידי הדרכים נכנסת דרך החלונות לרכב ומקשה את הנהיגה והשהיה על רגישים לקרינה. רגיש לקרינה המתחיל להרגיש את האנטנות בצידי הדרך יהיה בדרך כלל ברמה בינונית, או קשה יותר, של רגישות לקרינה. רגישים לקרינה שסובלים מהחשיפה הזו יכולים (בהתאם לחוקי התחבורה) להתקין ציפוי חוסם קרינה על חלק מחלונות הרכב (כל עוד אין מקור קרינה פנימי).
   
   
2. קווי מתח גבוה ומתקני חשמל בצידי הדרכים – קווי המתח הגבוהה מתוחים לרוב בצמוד לכבישים או חוצים אותם. קוים אלה פולטים שדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים. שדות אלא מהווים חשיפה לקרינה ורגישים לקרינה ברמה בינונית-קשה יסבלו מנסיעה בצמוד או מתחת לקוי חשמל.

מיגון רכבים מקרינת רדיו מאנטנות סלולריות

רגישים לקרינה רבים סובלים מהקרינה מהאנטנות הסלולריות הרבות בצידי הדרכים. עד כדי כך שיכולת הנהיגה שלהם נפגעת ומוגבלת. במקרה כזה ניתן למגן את הרכב מפני הקרינה הנכנסת אליו מהאנטנות הסלולריות דרך החלונות ברוב צידי הרכב. יש לשים לב לדרישות החוק בארץ לא לצפות את החלונות הקדמיים (חלון קדמי וחלונות של הנהג והנוסע לצידו) . עדיף תמיד לבחור ציפוי שהוא בהיר ואינו מורגש מבחינת גוון צבע ככל הניתן. התהליך דורש ידע ויכולת בדיקה ומציאה של מיגון מתאים ולפני השלבים הבאים: 

1. מיגון רכב ניתן לעשות לאחר וידוי שאין בו כל ציוד אלחוטי
   
2. מוצאים בעל מקצוע שעושה ציפוי לחלונות ומבקשים ציפוי על בסיס של אלומיניום (ציפוי מראה בעל גוון כסוף קל מאוד).
   
3. לוקחים חתיכה ובודקים מול אנטנה (גודל החתיכה צריך להיות לפחות פי 4 גדול ממד הקרינה) עם מד קרינה.
   
4. מחזיקים את מד הקרינה מוול אנטנה – מודדים ורושמים בצד את התוצאה.
   
5. מכניסים את הציפוי בין המד לאנטנה, – מודדים ורושמים את התוצאה.
   
6. חוזרים על סעיפים 4-5 כמה פעמים עד שברורה רמת ההנחתה (אם בכלל) של החומר, הנחתה צריכה להיות פי 10 לפחות. עם בלי הציפוי הרמה שהמד מודד היא 10, כאשר שמים את הציפוי הרמה צריכה להיות מתחת ל1.
   
7. מבקשים מבעל המקצוע למגן את הרכב.
   
8. ניתן לרכוש אצלנו ציפוי לפי מטר רץ ולהתקין אצל מתקין מקומי.

מושגים בסיסיים במדידות קרינה בלתי מייננת

בפרק זה אסביר מושגים בסיסיים במדידות קרינה בלתי מייננת. אנסה להסביר בצורה פשוטה וכללית ככל הניתן כדי שגם אם אתם לא מהנדסי אלקטרוניקה תצליחו להבין על מה אני מדבר. הבנה של מושגים בסיסיים במדידות קרינה בלתי מייננת דרושה גם כדי להבין איך למדוד קרינה בעצמכם וגם כדי להבין דוחות של מודדי קרינה מוסמכים (וכן כדי להבין את המגבלות של מדידות אלו).

תדר 

ישנם שני תחומי תדרים עיקריים של קרינה בלתי מייננת בהם קיימת היום רוב החשיפה: תדר גבוה (RF ומיקרוגל) ותדר נמוך (רשת החשמל). ישנם מדי קרינה שמתאימים רק לאחד מהתחומים וישנם כאלה המסוגלים למדוד את שניהם.

עוד על חלוקת מקורות קרינה לפי תדר:  – NTAL

מהירות תגובה ומדידה (קצב דגימה)

כאשר רמות הקרינה משתנות במהירות וכאשר רוב אותות השידור המודרנים משודרים בפולסים קצרים ומהירים (כמו במקרים של מקורות קרינה דיגיטאליים כגון סלולרי דור שני ושלישי, ראוטר אלחוטי, טלפונים אלחוטים וכו’) חובה להשתמש במדי קרינה בעלי מהירות דגימה ( sampling rate ) גבוה ככל הניתן (1000לשניה לפחות). אם נעשה שימוש במד קרינה עם מהירות מדידה נמוך מידי, לדוגמא כזה שדוגם אחת או פעמים לשנייה, כמו במדי קרינה פשוטים ומקצועיים כאחד, תוצאות המדידה יהיו נמוכות וחלקיות מאוד. כאשר למשל מודדים קרינה מראוטרWIFI  עם מד קרינה בעל מהירות דגימה של אחת לשנייה או פעמים בשניה, התוצאות יהיו אפסיות אם בכלל. זאת בעוד שהראוטר האלחוטי פולטמשדר רמות שיא של קרינה לפחות 10 פעמים בשנייה (אות ביקון). לכן אני משתדל למדוד תמיד תוך כדי שימוש במדי קרינה שמהירות הדגימה שלהם מהירה ככל הניתן (לפחות מעל 1000 בשניה, בדרך כלל מעל 3500 לחצי שנייה).

ממוצעים

בחלק מהמייקרים נהוג לבצע מדידה ממוצעת. במדידות אלו רצוי (אך לא חובה) לציין גם ערכים מקסימאליים ומינימאליים שנמדדו.  מיצוע המדידה יביא ברוב המייקרים לתמונה חלקית משום שערכים גבוהים שנמדדו בחלק מהזמן מוצעו על ידי ערכים נמוכים או אפסיים שנמדדו רוב הזמן.  ברוב המייקרים אני לא נוהג לעשות ממוצע חישובי אלא מנסה לראות את כל התמונה ומנסה להבין מה גורם לערכים הגבוהים המופעים מידי פעם במשך המדידה. כאשר צריך לרשום תוצאה והמדידה משתנה כל הזמן אני רושם את ערך המקסימום, ערך המינימום, ואת הערך שנראה שהופיע רוב הזמן (לא ממוצע).

Duty Cycle (מחזור פעילות)

מחזור פעילות ( Duty Cycle ) נמדד באחוזים ומיצג את אחוז מהשניה בו האות (בדרך כלל שידור רדיו-סלולר) היה פעיל. למשל בשידורי רדיו AM ו FM המחזור פעילות הוא 100%. בשידור של אנטנות סלולריות בזמן שיא, בדרך כלל מחזור הפעילות נע בין 50%-80% בהתאם לתעבורה. במקרה של אותות WIFI, שידור מטלפונים אלחוטיים, ציוד אלחוטי ביתי, ציוד בלוטות’, טלפונים סלולרים מסוג UMTS וCDMA, ומקורות קרינה מודרנים רבים נוספים, מחזור הפעילות הוא נמוך מאוד, בדרך נמוך מ10%. אות שידור עם מחזור פעילות נמוך יתגלה רק כאשר נעשה שימוש במדי קרינה מהירים בעלי מהירות-קצב דגימה גבוה מאוד.

היחס בין ערך שיא הקרינה וערך ממוצע הקרינה יכול לרמוז על מחזור הפעילות. יחס גבוה, למשל שיא (PEAK VALUE) של 1mW/m2 בעוד הממוצע הוא נמוך למשל 0.001mW/m2 רומז על מחזור פעילות נמוך מאוד (כמו ב WIFI). לאומת זאת שיא (PEAK VALUE) של 1mW/m2 בעוד הממוצע הוא 0.8mW/m2 רומז על מחזור פעילות גבוה מאוד(כמו למשל באנטנות סלולריות בזמן שיא).

מבחינה של השפעה ונזקים ביולוגים; לדעתי גם אותות במחזור פעילות נמוך יחסית, כגון WIFI, יש השפעות ביולוגיות המסוגלות להתממש לבעיות בריאותיות קשות. לכן אני לא מזלזל באותות בעלי מחזור פעילות נמוך ומחשיב אותם ללא בריאים באותה מידה כמו אות בעל מחזור פעילות גבוה.

מדידה למשך זמן

כאשר רמות הקרינה משתנות במשך היום יש לבצע מדידה במשך כל שעות היום ולפעמים אפילו במשך כמה ימים. בדרך כלל משתמשים, במקרה זה, במד קרינה השומר את הנתונים הנמדדים בזיכרון פנימי ומאפשר תצוגה וניתוח שלהם על ציר הזמן. הדבר המומלץ ביותר הוא לבצע מדידה עם מד קרינה המאפשר חיבוריות למחשב ושמירה של נתוני המדידה בציר הזמן (שמירה על גבי המחשב). כך תתקבל תמונה מלאה ככל הניתן על המצב בשטח ותתאפשר הבנה מאוחרת ועיבוד של התוצאות ושל רמות הקרינה על פני כמה שעות או ימים. 
כאשר אין בנמצא מד ששומר את הנתונים בצורה רציפה, יש לבצע את הבדיקות שוב ושוב בשעות שונות עד לקבלת תמונה של התנהגות הקרינה על פני השעות והימים.

מדידת ריבוי מקורות וריבוי תדרים (תדר גבוה)

רצוי לציין כי רוב המדים לקרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה (סלולרי, WIFI, אנטנות סלולריות, טלפונים אלחוטיים ועוד) שנתקלתי בהם עד היום (מקצועיים ופשוטים כאחד) אינם מסוגלים למדוד ריבוי מקורות קרינה וריבוי תדרים באופן נכון. המגבלה נובעת באופן פעולת המדים ומהקושי בלסכם את רמות הקרינה בכל התדרים. לכן במדידה של מקורות קרינה המשדרים בכמה תדרים (למשל WIFI, טלפון סלולרי דוור שלישי או אנטנות סלולר) או במדידה בה קיימים מגוון מקורות קרינה התוצאות לא יהיו מדויקות ובדרך כלל נמוכות מהמצב בשטח. עדיין ניתן להשתמש במדים אלו כדי לחשוף מקורות קרינה מגווני תדר וכדי להבין כיצד למגן וכיצד לצמצם את החשיפה מהם. כדי להבין את פיזור הקרינה על מישור התדר יש להשתמש בנתח תדרים מהיר.

תקני בטיחות ורמות חשיפה לקרינה 

נושא התקן הוא בעייתי מאוד. בכל הקשור לקרינת רדיו התקן לא מגן ואינו רלוונטי בכלל(מבוסס על אפקט חום). בקרינה בתדר נמוך (קרינה ממערכות החשמל וקווי מתח גבוה) התקן הנהוג בארץ כבר יותר קרוב למציאות והוא אפילו הגיוני במידה מסוימת אל אף שאני ממליץ להיחשף כמה שפחות, אפילו לרמות נמוכות ממנו ועל אף שאני דוחה את שיטת הממוצעים. מכיוון שהתקנים אינם מגנים ואינם מבוססים על אפקטים ביולוגיים של הקרינה (בייחוד בתדר גבוה -סלולרי, אלחוטי ,רדיו, מיקרוגל), אתם צריכים להחליט בעצמכם לאיזה רמה אתם מוכנים לחשוף את עצמכם. ההמלצה שלי היא לשאוף להיחשף לכמה שפחות ותמיד למצוא את מקור הקרינה ולנטרל אותו, במיוחד בקרינה בתדר גבוה. כדי לעזור לכם להחליט מהיא הרמה שאתם רוצים לשמור על חשיפה נמוכה ממנה, הכנו דף מיוחד שמסביר את הנושא וסוקר את התקנים בעולם ומוסיף את ההמלצות שלי. 
לחצו כאן כדי לקרוא עוד על תקנים לחשיפה לקרינה בלתי מייננת…

הערכת עומס החשיפה לקרינה

בכל הקשור לחשיפה לקרינה, לאדם רגיש לקרינה כל חשיפה יכולה לגרום לכאב לכן אדם רגיש לקרינה רצוי שיצמצם חשיפה לרמה האפסית. לאדם שעדיין לא רגיש מומלץ לצמצם את עומס החשיפה ככל הניתן.
את עומס החשיפה יש להעריך על ידי שקלול של מספר גודמים, חלקם נמדדים וחלקם מבוססים על ידע והבנה. עומס החשיפה הוא שקלול של: 

1. מספר האותות המשודרים (על ציר התדר),
2. עוצמת הקרינה
3. זמן החשיפה לקרינה.  

את מספר האותות לא ניתן למדוד עם מד ביתי או אפילו מד מקצועי, לצורך כך יש להשתמש בנתחי תדרים יקרים שהשימוש בהם בבדיקות קרינה הוא נדיר ומוגבל. מה שנותר הוא להעריך את מספר האותות המשודרים בהתאם לידע טכני קיים. את עוצמת החשיפה לקרינה, מד הקרינה יתן בקירוב בגלל נושא ריבוי המקורות, ריבוי התדרים ומחזור הפעילות. את זמן החשיפה אפשר בדרך כלל להעריך באופן פשוט יחסית.

לדוגמה – ההבדל בחשיפה בין שימוש בסלולרי למגורים מול אנטנה סלולרית

ניקח לדוגמה את השימוש בסלולרי. על מספר האותות בסלולרי אין שליטה. בהתאם לסוג התקשורת אותו הוא מבצע, ישדר מספר אותות במספר חלונות תדר על פני תחום הRF ובנוסף יפלוט גם שדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים מאוד (ELF). יש לקחת זאת בחשבון בזמן הערכת עומס החשיפה ובזמן המדידה. את העוצמה אפשר למדוד בצורה חלקית על ידי מד קרינה ויש אפשרות לשלוט עליה על ידי דיבור במקומות פתוחים עם קליטה טובה או שימוש ברמקול או אוזנייה. על משך החשיפה אפשר לשלוט על ידי קיצור השיחות וכיבוי תקשורת הנתונים.

במקרה של אנטנה סלולרית מול הבית, מספר האותות המשודרים הוא בין כמה עשרות לכמה מאות (אם לא יותר), בכמה וכמה חלונות תדר ועל מספרם אין לנו שליטה. העוצמה הנמדדת נראה במבט ראשון קטנה יחסית (ביחס למקורות קרינה רדיו-סלולרי-אלחוטי אחרים) אבל יש לזכור כי במדידה לא באים לידי ביטוי מספר האותות על ציר התדר וכן כי מחזור הפעילות גבוה יחסית. משך החשיפה מאנטנה סלולרית הוא כל היממה. על מספר האותות אין לנו שליטה, על עוצמת הקרינה נוכל לשלוט על ידי מיגון קרינה מיקום נכון של אזורי השינה, הישיבה, העבודה. במקרה של אנטנה סלולרית זמן החשיפה הוא 24 שעות (או מספר השעות בהן אתה נמצא מולה או בקרבת). על זמן החשיפה יש לנו שליטה חלקית (בחלק מהמצבים אפשר פשוט לעזוב את אזור הקרינה, כאשר זה הבית שלך או איזור העבודה זה כבר יותר מורכב).

הערכת עומס החשיפה רלוונטית בעיקר לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי בגלל נושא ריבוי התדרים והאותות על ציר התדר וכן ריבוי המקורות וטווח השפעתם. כמו כן חלק מתקני השידור בתחום ה RF עושים שימוש בטכנולוגיה המבוססת על ריבוי תדרים וקפיצה בין תדרים.

כאמור כל צמצום בעומס החשיפה לקרינה הוא מבורך. במידת האפשר יש לצמצם את מספר המקורות, את עוצמת החשיפה ואת זמן החשיפה.

פרוטוקול רשמי של בדיקת קרינה

הפרוטוקול הרשמי הוא למעשה הנחיה מחייבת של המשרד להגנת הסביבה למודדים שאותם הוא מסמיך. יש לציין כי המשרד לאיכות הסביבה מתמודד עם מקורות קרינה סביבתיים ולכן שיטת המדידה שאותה הוא מקדם מתאימה, בדרך כלל יותר, לבדיקה של מקורות קרינה חיצוניים לבית גם כאשר המדידה מתבצעת בתוך הבית וגם כאשר המדידה מתבצעת מחוצה לו. המשרד מאפשר למודדים לחרוג מהשיטה, לבקשת מזמין הבדיקה ולמדוד באופן שונה מההנחיות, אבל לא מאפשר לרשום את התוצאות בחלק  הרשמי של הדוח אלא רק בנספח של הדוח.

הנחיות:

• גובה – מטר אחד מעל הרצפה, במקרה של חימום תת רצפתי ניתן למדוד כ 20 ס”מ מעל הרצפה.
• מיקום – חובה למדוד לפחות בארבע פינות של החדר במרחק של מטר מהקיר וכן במרכז החדר . ניתן למדוד (לא חובה) בנקודות נוספות בחדר. במקרה שהחדר קטן מידי בשביל כמה מדידות מדוד במרכזו.
• לא ליד חלונות ולא ליד מקורות קרינה.
• בחישובים הנמצאים בדוח הרשמי לפעמים מבצעים מיצוע של הנתונים או מציגים אותם באופן ממוצע.

לדעתי שיטה זו חסרה ואינה נותנת את כל האינפורמציה למזמין הבדיקה בייחוד כאשר רוצה הלקוח להבין מהם מקורות הקרינה בתוך הבית או מחוץ לבית  וכאשר מזמין הבדיקה מבקש לדעת איפה נמדדות הרמות הגבוהות ביותר והן אותן רמות גבוהות.

בדיקת רקע בחדר

בבדיקת רקע בחדר ניתן להשתמש בפרוטוקול הבדיקה הרשמי, כלומר מטר מעל הרצפה, מטר מהקירות וממקורות קרינה . מדידה כזו תיתן לכם מושג כללי כמה קרינה יש בממוצע בחדר. מדידה כזו יש לעשות אך ורק עם מד קרינה שנותן מידה מספרית ולא חיווי של יותר או פחות . רצוי לעשות מדידה זו עם מד קרינה מתקדם ומדויק בעל שלושה צירים ותגובה מהירה, אך למרות זאת גם מד קרינה פשוט יותר יכול לתת מושג כללי (ולא מחייב). רצוי לבצע מדידה זו כאשר מקורות הקרינה בחדר פועלים (טלפון אלחוטי, ראוטר אלחוטי, טלוויזיה וכו’) ולחזור על המדידה פעם נוספת כאשר מקורות הקרינה לא עובדים. השוואה בין תוצאות שתי המדידות הללו תאפשר לכם להבין כמה קרינה יש בחדר ללא מקורות קרינה ומהי ההשפעה שלהם על רמות הקרינה בחדר. כדי לבדוק השפעה של מקור אחד על רמת הקרינה בחדר ניתן לבצע מדידת רקע כאשר רק אותו מקור קרינה ספציפי עובד, כאשר כל מקורות הקרינה בחדר עובדים וכאשר אין מקורות קרינה בחדר.

למדוד קרינה בלתי מייננת בעצמכם – בקצרה

למדוד קרינה בלתי מייננת בעצמכם היא לא משימה קשה מאוד. השלבים הם יחסית פשוטים. יש צורך במד קרינה ביתי מתאים. יש לבצע את המדידה בכמה שלבים: מודדים איפה שאנשים נמצאים, סורקים את הבית, מחפשים מקורות קרינה וחדירות קרינה וכן מוצאים מרחקי ביטחון. ועכשיו להסברים.
להסברים נוספים ולהרחבה יש לקרא גם את הפרק הבא “למדוד קרינה בלתי מייננת בעצמכם – בהרחבה”

מדריך ראשוני למדידת קרינה בבית עם המד המומלץ CORNET ED88PLUS

קישור – https://youtu.be/PLqJ7z9IHqs

סרטון הסבר “מדידת קרינה בלתי מייננת עם מד קרינה ביתי מהיר, ושיטות מדידה “

הסרטון הבא יסיע לכם ללמוד איך למדוד קרינה בלתי מייננת בעצמכם. בהמשך הפרק סרטון נוסף.

קישור – https://youtu.be/3ONo5kPEzhY

קיימות ארבע שיטות מדידה של קרינה בלתי מייננת עשה זאת בעצמך (DIY)

מדידה ראשונה – איפה שאנשים נמצאים

מדידה במקומות שאנשים נמצאים לאורך זמן – מדידה זו תתן לכם מדד של רמות החשיפה הכלליות וכן תאפשר למצוא קטסטרופות, כלומר למצוא חריגות קיצוניות בחשיפה. כאשר מוצאים רמות גבוהות ניתן להתחיל לכבות ולנתק בהדרגה ציוד חשמלי ואלקטרוני ביתי מהספקת החשמל, עד כדי ניתוק זרם החשמל לאזור בבית (מעגל חשמלי) או לבית כולו. בכיבוי או בניתוק המכשיר או הציוד שגרמו לרמות הקרינה הגבוהות, נוכל לראות ירידה ברמות. אם הכל כבר כבוי ואין הקלה ברמות החשיפה, הקרינה כנראה חודרת משכנים או מבחוץ. 

בתמונה לעיל – מקומות לבדיקה ראשונית, היכון שאנשים נמצאים בהם הכי הרבה זמן.

שיטת מדידה שנייה – חיפוש מקורות קרינה וחדירות קרינה

חיפוש מקורות קרינה(בתוך הבית) וחדירות קרינה (ממקורות קרינה מחוץ לבית) – מדידה זו מבוצעת בסריקה של החדרים – אם צריך בשלושה גבהים שונים (צמוד לרצפה, גובה בית החזה- כמטר וחצי, כמה שאפשר צמוד לתקרה) . בנוסף לכך יש לבצע סריקה של הקירות והחלונות כדי לזהות נקודות חדירה מהשכנים או מבחוץ. בעקרון ככל שמתקרבים למקור הקרינה או החדירה – רמות הקרינה יעלו.  ניתן גם כאן למצוא את המקור על ידי כיבוי מכשירי חשמל ואלקטרוניקה בהדרגה,  כמו בסוג המדידה הראשון. 

בתמונה לעיל – חיפוש מקורות קרינה על ידי סריקה של חלל החדרים בבית. בצמוד למקור קרינה רמות, הקרינה יעלו. בהתרחקות ממנו רמות הקרינה ירדו.


בתמונה לעיל – סריקת קירות וחלונות כדי למצוא חדירות קרינה אל הבית. במדידת קרינת רדיו ממקור חיצוני, רמות הקרינה בחלונות צפויות לעלות ביחס לרמות על הקיר. בקרינה בתדר נמוך לא יהיה הבדל בין קיר לחלון.



בתמונה לעיל – סריקה של קיר בחיפוש אחר מקור קרינה בצידו השני

שיטת מדידה שלישית – מציאת מרחקי ביטחון ממקורות קרינה

מציאת מרחקי ביטחון ממקורות קרינה – מבוצע על ידי מדידה בצמוד למקור והתרחקות ממנו עד שרמת החשיפה סבירה בעינכם. שימו לב שרלוונטי בעיקר לקרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי, פחות לקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי.

שיטת מדידה שלישית – מדידת יעילות של מיגון

מדידה של יעילות המיגון – מדידה של רמות הקרינה מול מקור ברור ויחיד, הצבה של המיגון בין המד למקור הקרינה (בלי לשנות שום דבר אחר). הירידה ברמת הקרינה הנמדדת מציינת את המצב הצפוי אחרי המיגון ואת יעילות המיגון. 

שיטת מדידה רביעית – הבנת החשיפה על המישור הגאוגרפי ומישור הזמן

כדי להבין איך מתפזרת החשיפה לקרינה באיזורים שונים בבית, בשעות שונות ביום ובימים שונים בשבוע, בצעו מדידות קרינה שוב ושוב עד שתתבהר תמונת החשיפה.

אני ממליץ להשתמש בסרטוט של הבית, עליו תציינו נקודות מדידה.

השלב הבא יהיה ליצור טבלה , בה כל טור הוא זמן אחר בו בוצעה המדידה וכל שורה היא נקדות מדידה אחרת.

עכשיו נותר למדוד שוב ושוב ימים שונים ובשעות שונות ולמלא את הטבלה. כך לאט לאט תתבהר לכם תמונת החשיפה על פני המישור הגאוגרפי של הדירה וגם על פני שעות היום וימי השבוע.

סרטון הסבר נוסף על שיטות מדידת קרינה בלתי מייננת

קישור – https://youtu.be/fROpVachQ48

לסיכום אז מה עושים?

1. מדדו את רמות הקרינה במקומות בהם אתם ישנים, יושבים, עובדים, לומדים, משחקים.
2. סרוקו את הבית ומצאו מקורות קרינה בתוך הבית. כאשר אתם מתקרבים למקור קרינה הרמות הנמדדות יעלו משמעותית.
3. סרוקו את החלונות, פתחים, קירות, תקרה ורצפה כדי למצא חדירות של קרינה מחוץ לבית ומהשכנים.
4. כאשר אתם חושדים שמכשיר חשמלי מסוים הוא מקור הקרינה, נתקו אותו מהחשמל ומדדו שוב. אם הרמות צנחו, הוא אכן המקור או לפחות אחד מהמקורות.
5. מצאו מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך (בתדר גבוה-קרינת רדיו, לדעתו אין מרחק בטוח).
6. גבשו גישה והחלטות לגבי שימוש בציוד מקרין (מתי, כמה, איך, באיזה מרחק וכו).
7. לאחר צמצום\הפסקת השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי, ועל סמך תוצאות מדידות הקרינה בבית, החליטו האם צריך וכדאי למגן את הבית. כמובן מדדו לפני, תוך כדי, ואחרי המיגון.

הכנות למדידה

1. השתמשו במד קרינה ביתי מומלץ ומהיר בעל מהירות דגימה מהירה (1000 דגימות בשניה לפחות).
2. וודאו כי מד הקרינה מסוגל להראות את שיאי הקרינה בכל פרק זמן (כדי לזהות אותות WIFI, בלוטות’ UMTS, CDMA, ואותות המשדרים בפולסים).
3. וודאו שאתם לא מחזיקים או נושאים שום ציוד סלולרי או אלחוטי ואינכם מקרבים שום גוף מתכתי למד הקרינה (אם לדוגמא אתם נושאים עליכם את הסלולרי החכם שלכם, מדי קרינה רגישים ומהירים יושפעו מהקרינה הנפלטת מהסלולרי בעת הבדיקה).
4. אם אתם משתמשים בסלולרי חכם כדי לצלם את המדידה , וודאו שהוא במצב טיסה ולא משדר או מקרין, לא בתדרי רדיו ולא קרינה בתדר נמוך. 
5. וודאו שבעת המדידה אתם לא לובשים טבעות או צמידים. 
6. וודאו כי הסוללות של המד במצב טוב. 
7. ודאו כי באופן החזקת מד הקרינה אתם לא חוסמים עם היד את גלאי הקרינה והאנטנות.
8. התחל את המדידה כאשר המד מוחזק בצורה אנכית (ציר Y).  מידי פעם שנו את זויית המד כך שימדוד ציר אחר.

מתי לבצע את המדידות

1. מדדו קרינה בעצמכם מתי שאתם רוצים או צריכים (רב פעמי)
2. חזרו על המדידות מספר פעמים ביום כדי להבין את התלות בצריכה ברשתות החשמל והסלולר.
3. הקפידו לבדוק בשעות השיא של השימוש בסלולרי וברשת החשמל באזור המדידה.

המלצות נוספות

1. סרטטו את הבית או איזור המדידה.
2. מספרו את נקודות המדידה
3. היעזרו בטבלה לביצוע המדידות. כל טור בטבלה ייוחד לתאריך וזמן מדידה שונה. כל שורה לנקודות מדידה אחרת.
4. קרא את התוצאה מהמכשיר כאשר הוא מתייצב. אם המכשיר אינו מתייצב רשום את ערכי המקסימום, מינימום ועל מה המכשיר הראה בדרך כלל.
5. בהתאם להבנתכם צבעו את התוצאות בטבלה לפי מפתח צבעים: אדום -גבוה מאוד, צהוב -גבוה, ירוק -תקין.
6. השאילו את מד הקרינה למשפחה הקרובה ולחברים.
7. היו שגרירים של מודעות לסכנות הקרינה, השתמשו במד הקרינה כדי להסביר ולאפשר לאנשים לראות את הקרינה

מד חד צירי ותלת צירי

1. החזיקו את מד הקרינה בצורה נוחה. במד תלת צירי כל זווית טובה, במד חד צירי יש למדוד בציר X,Y, וZ (אנכי, אופקי וציר העומק), להתרשם מהמדידה (בדרך כלל יש הרבה קרינה בציר מסוים והרבה פחות בצירים אחרים)
2. אם יש צורך חשבו את שורש סכום הריבועים של הקרינה שנמדדה בכל ציר. (שורש סכום Y2+X2+Z2)
3. במד חד צירי – במדידת RF בדרך כלל רוב הקרינה תמדד בציר Y. בכל זאת מידי פעם מדדו קרינה גם בצירים X וZ.
4. במד חד צירי – במדידות ELF (שדה מגנטי בתדר נמוך) מדדו קרינה בשלושת הצירים. בדרך כלל שתי צירים יהיו בעלי קרינה גבוה וציר אחד בעל קרינה נמוכה.

למדוד קרינה בלתי מייננת בעצמכם – בהרחבה

למדוד קרינה בלתי מייננת בעצמכם היא לא משימה קשה. בפרק הקודם “למדוד קרינה בלתי מייננת בעצמכם – בקצרה” הסברנו את העקרונות הבסיסיים של תהליך המדידה. בפרק זה ניתן דגשים רבים ומעמיקים יותר על תהליכי ושלבי המדידה.

יש כמה דרכים למדוד קרינה בבית בעצמכם

חשוב להכיר את כל הדרכים ואת ההבדלים בניהם. לכל סוג מדידה או דרך מדידה יש מטרות שונות, דגשים שונים, שיטות שונות, ולפעמים אפילו מדים שונים. כאמור פרק הקודם “למדוד קרינה בלתי מייננת בעצמכם – בקצרה” הסברנו את העקרונות הבסיסיים של תהליך המדידה ואת סוגי המדידות..

ראו גם פרק מיוחד בנושא – NTAL

מדידת קרינה במקומות של שהייה ממושכת

אחת המדידות החשובות ביותר היא מדידת רמת הקרינה במקומות שבהם נמצאים אנשים באורך סדיר ולאורך זמן (יותר ממספר דקות). דוגמאות למקומות כאלה בחדר ובבית:

•      מיטה
•      פינת עבודה,
•      פינת משחקים,
•      שולחן עבודה,
•      שולחן מחשב,
•      שולחן אוכל,
•      ספה,
•      כורסאות,
•      פינת ישיבה וכו’.

דרך המדידה היא פשוט למדוד באופן מקומי ובסביבה הקרובה, במקומות שבהן יהיה גוף האדם, ולנסות להבין מהיא רמת הקרינה לאורך זמן ומהם מקורות הקרינה המשפיעים על רמת הקרינה הנמדדת.

בעבר יצא לי לשמוע מאנשים כי מצאו מקור קרינה על שולחן המחשב אבל טענו כי זה לא מדאיג אותם משום שהם לא יושבים שם להרבה זמן. כאשר שאלתי אותם כמה זמן ביום אתם יושבים על שולחן המחשב התשובה הייתה חצי שעה עד שעה. ברצוני להבהיר כי כל חשיפה לקרינה היא מיותרת וכדאי לצמצמה למינימום ואם אפשר אז ולמנוע אותה לחלוטין. וכן ברצוני להבהיר כי חצי שעה ביום, בכל הנוגע לחשיפה לקרינה, זה לא מעט זמן אלא פרק זמן בינוני.

מצאנו רמות גבוהות, מה עכשיו?

אם מצאתם רמות גבוהות של קרינה במקום מסוים, השלב הבא הוא למצוא את המקור. זאת נעשה על ידי כיבוי והוצאה של מכשירי החשמל בסביבה. הוצאת מכשיר מהחשמל או כיביתם אותו וירדה הקרינה, כנראה שהוא האשם. הוצאת וכיבתם הכל ועדיין יש חשיפה? הורידו את המפסק הראשי בחשמל הביתי. עדיין יש חשיפה? הקרינה כנראה מגיעה ממקור חיצוני או משכנים.

סריקה, חיפוש וזיהוי מקורות קרינה בחדר

חיפוש מקורות קרינה בתוך החדר והבית יכול להיעשות עם כל מד קרינה (מתאים מבחינת סוג הקרינה הנמדדת, תדר גבוה או נמוך), אפילו הפשוט ביותר. כל מה שיש לעשות הוא לסרוק את החדר בשלבים, וכל פעם שמד הקרינה מזהה עלייה ברמות הקרינה יש לנסות להבין מהם מקורות הקרינה לפי עיקרון משחק “חם-קר” ועל פי העיקרון הפשוט של יותר קרינה אנחנו מתקרבים, ופחות קרינה אנחנו מתרחקים מהמקור.  מומלץ להשתמש במד קרינה עם חיווי קולי המאפשר ביתר קלות להבין אם מתקרבים או מתרחקים ממקור קרינה גם בלי להסתכל על הנתונים על תצוגת מד הקרינה.

בסריקה יש להקפיד:

1.  סריקה בגובה הרצפה, סריקה בגובה מטר וסריקה בגובה ראש אדם.
2.   הסריקה צריכה לכלול את כל החדר באופן שיאפשר כיסוי של כולו.
3.    יש לסרוק לפי תבנית ברורה ומוסכמת מראש (מההיקף למרכז, או מצד לצד).

חיפוש מקורות קרינה מחוץ לחדר

בחיפוש מקורות קרינה הנמצאים מחוץ לחדר נתמקד באזורים הגבוליים של החדר הגובלים עם חדרים אחרים, עם שטח פתוח, עם קומות אחרות וכו’. כלומר בקירות, חלונות, דלתות תקרה ורצפה.

כאשר מחוץ לחדר נמצא מקור קרינה משמעותי, הסימן הראשן יהיה רמת קרינת רקע בינונית עד גבוהה בתוך החדר וסריקה של גבולות החדר תצביע על כיוון או מיקום מקור הקרינה מחוף לחדר.

דוגמאות למציאת מקורות קרינה

•         במקרה שיש בתוך הקיר עצמו כבל חשמל המוליך זרם גבוה ומקרין לתוך החדר, סקירה של הקיר לאורכו ולרוחבו עם מד קרינה לתדר נמוך תגלה אותו.
•          במקרה שיש תחנת בסיס של טלפון אלחוטי מסוג DECT מהצד השני של הקיר בחדר הסמוך, הסימנים הראשונים יהיו רמות קרינה בתדר גבוה בתוך החדר עצמו, ובסריקה של הקיר המתאים יתגלו רמות קרינה גבוהות צמוד למיקום תחנת הבסיס.
•         במקרים מסוימים גם אם בקומה מעל או מתחת יש מקור קרינה האינדיקציה הראשונית תהיה רמות קרינה רקע גבוהות בחדר ורמות גבוהות יותר בצמוד לתקרה או לרצפה.
•          כאשר ישנו מקור קרינה בתדר גבוה (למשל אנטנה סלולרית) מחוץ לבית, בשטח פתוח, תוכלו לראות עלייה ברמת הקרינה בעיקר על החלון ולפעמים אפילו על הקיר החיצוני הפונים למקור הקרינה.
•         כאשר ישנו מקור קרינה בתדר נמוך מחוץ לביית (כגון שנאי של חברת חשמל או קווי מתח גבוה) תראו עלייה של רמות הקרינה על קירות הקרובים לשנאי (תדר נמוך עובר בקלות דרך קירות).
•          כאשר טלוויזיית CRT דלוקה מצידו השני של קיר החדר, תוכלו למדוד רמות קרינה גבוהות, בתדר נמוך, גם בתוך החדר עד כמטר מהקיר כאשר הרמות הגבוהות ביותר יהיו בצמוד לקיר שמצידו השני ממוקמת הטלוויזיה.
•          כאשר ישנו מקור קרינה חיצוני לחדר אשר מקרין ברמות יחסית לא גבוהות, למשל ראוטר אלחוטי, או שנאי מתח קטן, יהיה קשה לאתר את מקור הקרינה ויהיה צורך במד קרינה רגיש מאוד ובעל חיווי מדויק. במקרה כזה יש להפעיל “מודיעין” ולהיות מודע למקורות הקרינה האפשריים בחדרים הגובלים.

זיהוי מקורות קרינה וחדירות קרינה מחוץ לבית

זיהוי מקורות קרינה בשטח פתוח

זיהוי מקורות קרינה, בתדר גבוה, מחוץ לבית אפשר לעשות עם מד קרינה הנותן מושג של כיוון. הדרך הפשוטה היא מדידה תוך כדי הצבעה עם מד הקרינה וסריקה של 360 מעלות של השטח תוך כדי שהגוף של המודד מסתיר חלק מהשטח הנמצא מאחורי גבו של המודד. כאשר מד הקרינה יצביע ויתקרב, באופן יחסי למקור הקרינה, בדרך כלל רמות הקרינה יגדלו עד למקסימום הנמדד.

במד קרינה עם מספר צירים יש למדוד בציר המקביל למקור הקרינה שמחפשים (בדרך כלל אנכי לקרקע , כמו במקרה של אנטנות סלולריות ).זיהוי מקורות קרינה, בתדר נמוך, מחוץ לבית בעיתי יותר מבתדר גבוה משום שקרינה בתדר נמוך לא כיוונית כל כך כמו קרינה בתדר גבוה. הזיהוי, אם כן, צריך להתבסס יותר על התקרבות והתרחקות ממקור הקרינה תוך כדי ניסיון לנחש מהם מקורות הקרינה האפשריים על פי מראה פני השטח.

זיהוי מקורות קרינה על ידי סריקת קירות ופתחים

זיהוי מקורות קרינה וחדירות קרינה אל הבית (מהשכנים, אנטנות סלולריות, קוי תמח גבוה וכו) יתבצע על ידי סריקה של הקירות והפתחים של הבית (כולל קירות פנימיים). אם אתם או השכנים הצמדתם לקיר מקורות קרינה תוכלו לראות כי רמות הקרינה גדלות ככל שמתקרבים למקור. זאת גם אם המקור הוא אצל השכן או מחוץ לבית. 
בקרינת רדיו מאנטנות סלולריות וציוד שידור אחר, רוב הקרינה תחדור מהחלונות, פחות מהקירות (אם הם עשויים מבטון, בלוקים, אבן וכו) לכן יש עדיפות לבדיקת החלונות והפתחים קודם כל.  

מידת העברת קרינת רדיו של קירות

• בלוקים – 50%
• בטון – 10%
• גבס – 100%
• עץ – מתשנה אבל לא פחות מ70%
• זכוכית ללא מיגון – 100%
• זכוכית עם מיגון (גם מיגון נגד שמש) – פחות מ10%

מציאת מרחקי ביטחון ממקורות קרינה

ממקורות קרינה בתדר גבוה רדיו-סלולרי-אלחוטי

לדעתי בכל הקשור לקרינה בתדר גבוה, אין למעשה מרחקי ביטחון. ציוד אלחוטי ביתי מגיע היום לטווחים של 50 מטר ויותר בתוך הבית למרחקים גדולים יותר מחוץ לבית. מתוך הנחה שאין רמה בריאה של קרינת רדיו ומתוך הבנה כי אם יש קליטה יש קרינה, למעשה ברגע ששמתם ציוד אלחוטי בבית, אין מרחקי ביטחון ממנו, אפילו אם המד לא מראה רמות קרינה כל שהן במרחק מה ממנו. ברור שעדיף להתרחק מכל ציוד מקרין (למשל ראוטר הממקום חמש מטר מכם הוא פחות בעייתי מראוטר הממוקם מטר לידכם) וכי כל התרחקות תואיל אבל לא ניתן לדעתנו להגדיר מרחק בטוח מציוד אלחוטי בייחוד שזה משדר כל היממה, תמיד עדיף בלי.

ממקורות קרינה בתדר נמוך

בתדר נמוך ניתן למדוד מרחקי ביטחון באופן קל יחסית. בדרך כלל מרחקים אלו ינועו בין חצי מטר לשני מטרים מהמקור. אם משתמשים במד חד צירי יש ראשית למצוא את הציר בו הקרינה מהמקור היא המשמעותית ביותר. במד תלת צירי פשוט מקם את המד בסביבת המקור כך שתוכל למדוד בקלות את הקרינה מהמקור. לאחר מכן מתחילים להתרחק מהמקור עד שרמת השדה המגנטי יורדת מתחת ל2 מיליגאוס (או לרמה שאתם מחשיבים כסבירה). במרחק זה אפשר כבר לעבור או לשהות זמן מסוים ליד  המקור. ממשיכים להתרחק עד שהקרינה מהמקור כבר לא נמדדת על ידי המכשיר. בשלב זה ניתן להוסיף עוד חצי מטר (ליתר ביטחון) וזהו מרחק הבטיחון המלא. 

מדידת קרינה מסלולרי או ציוד אלחוטי

המדידה הזו היא למטרת התרשמות והבנת השידור והקרינה מהמכשיר.
המדידות אינן מדויקות בגלל הקרבה למקור הקרינה, אבל כן אפשר להבין מהם סדרי גודל של קרינה ומתי, איזו סוגים של קרינה נפלטים, ובאיזה ממצבי ההפעלה של המכשיר שהוא מקור הקרינה.
אם אתם רגישים לקרינה, מדידה זו יכולה להכאיב לכם. אם מצבכם אינו מאפשר לבצע את המדידה ללא הופעת תסמינים, הניחו למישהו אחר לבצע את המדידה ועמדו במרחק ביטחון ממנו.

1. הניחו את מד הקרינה המהיר על שולחן מעץ או זכוכית.
2. מדדו את קרינת הרקע למשך כ20 שניות.
   בעת הפעלת מקור הקרינה, כל חריגה מרמת הרקע היא כנראה בשל שידור מהמקור.
3. וודאו שאין מקורות אחרים של קרינה באזור , אשר משפיעים על המדידה.
4. הניחו את מקור הקרינה בצמוד למכשיר המדידה והפעילו אותו במצבים השונים.
5. אם מדובר בסלולרי, קודם כל תמדדו במצב טיסה,
6. לאחר מכן הוציאו אותו ממצב טיסה, הפעילו תקשורת נתונים , WIFI ובלוטות.
7. כעת כבו כל פעם סוג אחר של תקשורת וראו את ההשפעה מבחינת רמות הקרינה ומשך זמן השידור.
8. כעת הוציאו שיחה , בזמן השיחה הרחיקו את מד הקרינה מהמקור וראו את ההשפעה על רמות הקרינה.
9. הוציאו SMS,
10. הפעילו תקשורת נתונים גלשו ברשת האינטרנט.
11. מדדו פעם ברשת דור רביעי ופעם ברשת דור שלישי , שימו לב אם יש הבדל ברמות.
12. הפעילו WIFI, גלשו ברשת, פתחו את אותו אתר ובצעו אותם פעולות שביצעתם בסעיפים 10-11.
13. רכזו את התוצאות בצורה שתוכלו לעיין בהם מאוחר יותר.

ראו גם פרטים נוספים, מתארי ניסוי ובדיקות באתר החינוכי “המעבדה למדידות קרינה“
https://radlab.home.blog

תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה בלתי מייננת

בפרק זה נסביר על תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה בלתי מייננת, נסיבר מי קבוע אותם, על מה ביססו את התקנים וניתן אפילו את ההמלצות שלנו לחשיפה.

כאשר באים ללמוד על התקנים, יש בעצם דבר אחד שצריך להבין, התקנים גבוהים ולא מגנים על הבריאות של בני האדם. המטרה שלהם להגן על התעשיה והמזהמים ולא עלינו. בסרטון הבא אסביר ואמחיש את הנושא

קישור לסרטון – https://youtu.be/Es0ajoG2A3A

עדכון מרץ 2020 – ICNIRP שחררו לציבור תקן מעודכן שכולל את התדרים הגבוהים של דור חמש. לכאורה התקן מבוסס יותר ובטוח יותר. בפועל לא היה שינוי בדעה שלהם ובביסוס שלהם על נזקי חום בלבד. התקן עדיין גבוהה ומגן על התעשיה – ראו – https://www.norad4u.co.il/2020/03/30/3047/

הבסיס לתקני החשיפה אינו בריאותי!

האם הייתם מסכימים לקבל תקן לעשן או זיהום אוויר, בו הרמה תחשב טובה כל עוד אתם לא נחנקים למוות תוך כמה דקות?
 האם הייתם מסכימים לקבל תקן למים שבהתאם אליו המים היו נחשבים טובים לשתייה כל עוד אתם לא מקיאים אותם מייד?

זה בדיוק מה שקורה היום בתחום הקרינה הבלתי מייננת (הן בקרינה סלולרית-אלחוטית והן בקרינה בתדר נמוך מרשת החשמל).
התקנים הבין לאומיים (וגם אלו הנהוגים במדינת ישראל) נקבעים ומומלצים על ידי גופים לכאורה בלתי תלויים, אך למעשה מושפעיים מתעשיות יצור והולכת החשמל ותעשיות הסלולר והציוד האלחוטי.

התקנים מבוססים על נזקים מיידים ולא על נזקים בריאותיים ארוכי זמן או השפעות ביולוגיות!

למעשה התקנים מבוססים על הנחת היסוד השגויה כי לקרינה בלתי מייננת אין השפעות ביולוגיות ובריאותיות ארוכות זמן בכלל.
בכל הקשור לקרינת רדיו, הנחת היסוד השגויה טוענת כי ההשפעה היחידה האפשרית היא חימום רקמות המתקיים ברמות מאוד גבוהות
 (גבוהות בכמה סדרי גודל מרמות בהן מתקיימות ההשפעות הביולוגית והבריאותיות של קרינה זו).

 על בסיס התקן הזה מבוססות כל בדיקות הקרינה, ניתנים כל האישורים להקמת מוקדי שידור והפעלתם,
ונבנה מצג שווא של “הכל בשליטה” ו”הכל בסדר”. 

בתנאים הקיימים היום, התקנים הנהוגים בארץ לחשיפה לקרינה בלתי מייננת (בדגש על קרינת רדיו), משרתים את האינטרסים של התעשיה והמזהמים, ולא מגנים על הציבור.  

רוצים לדעת יותר?
 אתם במקום הנכון!

בעמוד זה באתר אסביר איך הגיע התקן לעולמנו, מי קובע אותו, מי משפיע עליו, איך מתקבלות ההחלטות על התקן, מה נלקח בחשבון ומה לא.  בעמוד זה אמליץ, בצורה חברית ולא מחייבת, גם על רמות חשיפה שלדעתי מספקות יותר הגנה מבחינת נזקים והשפעות ארכות זמן.

בקיצור רב – תקני בטיחות והמלצות לרמות חשיפה

1. בתדר נמוך (2000 מיליגאוס – קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי) ותדר גבוה (400 -1000 מיקרו וואט לסמ”ר – קרינת רדיו-סלולר-מיקרו) התקן של ICNIRP הוא לחשיפה קצרת זמן (שניות) בלבד.
2. ICNIRP לא מכירה בשום השפעה ביולוגית ארוכת זמן של קרינה בלתי מייננת לסוגיה ולכן התקנים שלה לא מגנים על הציבור.
3. בתדר נמוך (קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי) ההמלצות בארץ (2-4 מיליגאוס ממוצע ל24 שעות) לוקחות בחשבון את הסכנות ארוכות הזמן של הקרינה. 
4. בתדר גבוה (קרינת רדיו-סלולר-מיקרו) ההמלצות בארץ (40-100 מיקרווואט לסמ”ר) מבוססות על תקן ICNIRP ואינן לוקחות בחשבון שום אפקט ביולוגי. לדעתי המלצות אלו אינן מגינות על האזרחים.
5. כל אחד מאיתנו צריך אם כן להחליט לבד לאיזה רמות קרינה הוא מוכן להיחשף.

ראו גם פרק מיוחד בנושא – NTAL

ולנושא בהרחבה…

ההיסטוריה של התקנים לחשיפה לקרינת רדיו – ראיון והסברים עם ד”ר פול בן ישי

תקן חומני (השפעות חום בלבד) הסף הבריאותי(שאינו בריא) והסף הסביבתי(שגם לא בריא)

תקן הוא מונח בעייתי. למעשה הוא מספר שרירותי שנקבע על ידי כמה “מבינים בדבר” אשר העריכו כמה קרינה זה בסדר וכמה זה “יותר מידי”. בקביעת התקן מעורבים לעתים שיקולים כלכליים, טכניים ובלתי ראויים. לפעמים כאשר לא ניתן טכנית לעמוד בתקן, או שהעמידה בו תגרור עלויות כספיות, התקן “מוזז בעדינות” כדי לרצות את כולם ולחסוך כסף. התקנים הבין לאומיים והשערורייתיים לקרינה בתדר רשת החשמל (2000 מיליגאוס) ולקרינה בתדרים גבוהים (400-1000 מיקרו וואט לסנטימטר בריבוע) עומדים על מספרים גבוהים מאוד ולוקחים בחשבון רק נזק ברור ומידי לגוף חיי ולא לוקחים בחשבון כל השפעות ארוכות טווח. גופים מסוימים יעשו בתקנים הללו שימוש גורף, ללא הסבר המהות האמיתית של התקן והמגבלות שלו.

בארץ המשרד להגנת הסביבה קבע המלצות לגבי רמות חשיפה לקרינה. בתדר נמוך קבע המשרד המלצה שרירותית לא לעבור רמה של 10 מיליגאוס, לאחר כמה שנים שינה את ההמלצה ל2 מילגאוס (בעקבות קביעת IARC ב 2001). בשנת 2004 אימץ את מסכנות וועדת מומחים (בוועדה להבנתי לא כיהנו מומחים שמכירים בסיכון הבריאותי של חשיפה כרונית לשדה מגנטי בתדר נמוך, למעט סטיליאן) להמליץ על רמה של 4 מיליגאוס בממוצע ל 24 שעות ו2 מיליגאוס בממוצע לשנה, שוב באופן שרירותי. לפחות בתדר נמוך ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה קרובה לרמה בה מתחיל נזק ארוך טווח, מה שאי אפשר להגיד על תקן המשרד בתדר גבוה. בתדר גבוה קבע המשרד קובע תקן ישראלי שרירותי המתבסס על התקן החומני (השפעות חום בלבד) של  ICNIRP. התקן הישראלי המכונה “הסף הסביבתי” הוא למעשה 10% מהתקן של ICNIRP המכונה משום מה “הסף הבריאותי”. יש לציין כי גם התקן של  ICNIRP וגם התקן של המשרד להגנת הסביבה הם תקנים המבוססים על אפקט חום של הקרינה ואינם לוקחים אף אחת מההשפעות הביולוגיות של הקרינה ברמות נמוכות בכמה סדרי גודל מהתקנים הללו. מטרת התקנים הללו אינה להגן על הציבור אלא ליצור מצג שווא כאילו העניין בטיפול וכאילו רמות הקרינה להן חשף הציבור הן תקינות ולא מזיקות. בפועל הן התקן הישראלי והן התקן של ICNIRP גבוהים ולא מגנים.

הסף הסביבתי והבריאותי מוסברים באתר החדש של המשרד להגנת הסביבה –
https://www.gov.il/he/Departments/General/non_ionizing_radiation

ביקורת על ICNIRP ועל קבוצת מחקר קרינה בלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי

• מחקר מ2022 – התקן של ICNIRP מבסס בעיקר על מאמרים של חברי ICNIRP ואינו עומד בעמות מידה של תקן מבוסס מדע- https://www.norad4u.co.il/2022/06/30/6960/
• about EMF study group(EMF Project) conflict of interest
• about ICNIRP conflict of interest
• ניגוד עיניינים בICNIRP – https://www.norad4u.co.il/2020/07/20/3955/
• ICNIRP מועדון חברים סגור  -דריוס לזינסקי
•  “The International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection: Conflicts of Interest, Corporate Capture and the Push for 5G.”
• 2016 –  עצומה בין לאומית של מדענים וארגונים קוראת לשלול את המנדט מהוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת ולכונן תקנים מגנים.
  על העצומה  – https://norad4uh.blogspot.com/2018/11/blog-post.html
  קישור – http://www.iemfa.org/emf-scientist-appeal-to-the-united-nations/ 
• וועדת המומחים לקביעת המלצת חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך – https://www.gov.il/BlobFolder/guide/radiation_of_electrical_frequency/he/radiation_non_ionizing_vadat_mumchim.pdf
• מאמר של ד”ר לנהרד הרדל על ניגוד העניינים והשפעת התעיה על גופים כמו ICNIRP וה EMF PROJECT WHO
  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5504984/

מתוך התקן של ICNIRP עמוד 496 

“BASIS FOR LIMITING EXPOSURE – לוקחים בחשבון רק נזק מיידי!!!

These guidelines for limiting exposure have been developed following a thorough review of all published scientific literature. The criteria applied in the course of the review were designed to evaluate the credibility of the various reported findings (Repacholi and Stolwijk 1991; Repacholi and Cardis 1997); only established effects were used as the basis for the proposed exposure restrictions.Induction of cancer from long-term EMF exposure was not considered to be established, and so these guidelines are based on short-term, immediate health effects such as stimulation of peripheral nerves and muscles, shocks and burns caused by touching conducting objects, and elevated tissue temperatures resulting from absorption of energy during exposure to EMF. In the case of potential long-term effects of exposure, such as an increased risk of cancer, ICNIRP concluded that available data are insufficient to provide a basis for setting exposure restrictions, although epidemiological research has provided suggestive, but unconvincing, evidence of an association between possible carcinogenic effects and exposure at levels of 50/60 Hz magnetic flux densities substantially lower than those recommended in these guidelines.

http://www.icnirp.org/cms/upload/publications/ICNIRPemfgdl.pdf

על מה מבוססים התקנים לפי תדרים – מתוך מסמכי הצדקה של התקן של ICNIRP עמוד 508 

“Basic restrictions Different scientific bases were used in the development of basic exposure restrictions for various frequency ranges: ● Between 1 Hz and 10 MHz, basic restrictions are provided on current density to prevent effects on nervous system functions; ● Between 100 kHz and 10 GHz, basic restrictions on SAR are provided to prevent whole-body heat stress and excessive localized tissue heating; in the 100 kHz–10 MHz range, restrictions are provided on both current density and SAR; and ● Between 10 and 300 GHz, basic restrictions are provided on power density to prevent excessive heating in tissue at or near the body surface”

מתוך מסמכי הצדקה של התקן של ICNIRP עמוד 508

כאן כבר אומרים במפורש, התקן לתדר נמוך מונע השפעה על תפקוד עצבים, בתדר גבוה 100KHZ-10GHZ מונע חימום של כל הגוף או חימום מקומי, תדרים גבוהים מאוד 10GHZ ועד 300GHZ ממונע חימום רקמות בצמוד לפני השטח של הגוף.

ICNIRP מודים – התקנים לא מגנים

“Some guidelines may still not provide adequate protection for certain sensitive individuals nor for normal individuals exposed concomitantly to other agents….”

מתוך מסמכי הצדקה של התקן של ICNIRP עמוד 546

למה טוב התקן של ICNIRP והתקנים המבוססים עליו?

מה יועיל תקן זה אם האדם הנחשף לקרינה נחשף לערך נמוך מהתקן (אך עדיין גבוה) במשך מספר שעות ביום, כל יום למשך מספר שנים?

מה יועיל התקן לאדם רגיש לקרינה (בין ביודעין ובין שלא) אשר חשיפה לקרינה נמוכה מהתקן גורמת לו לכאבי ראש, סכרת, בעיות נירולוגיות, התקפי אפילפסיה, עייפות כרונית ועוד צרות ותחלואים? מה יועיל התקן לאדם אשר נחשף מספר שנים לקרינה נמוכה מהתקן וחלה בסרטן כתוצאה מחשיפה לקרינה זו?

יש מקרה אחד בו התקן תמיד מועיל. כיום התקן מועיל מאוד כתירוץ. כל פעם שמועלות טענות כאלה ואחרות על קרינה, בא הגוף המקרין ואומר כי “הכול בסדר” וכי “אין סיבה לדאגה” והמקור (אנטנה, טלפון סלולרי, טלפון אלחוטי, קו מתח גבוהה, שנאי של חברת חשמל ועוד) מקרין פחות מהתקן. למשל, יש מספר גורמים בישראל אשר רואים במספר הגבוה והמופרז של 1000 מיליגאוס כתקן לכל דבר ולכל משך של זמן. חברת החשמל למשל מתייחסת למספר הזה כתקן לכל דבר. גם אם תגישו להם תוצאות בדיקה המראות קרינה בעוצמה של 20 מיליגאוס, אשר מקורה במתקן שלהם, חברת החשמל תטען שהכול בסדר, וזאת כאשר שהייה ממושכת ואפילו לפרק זמן של חצי שעה, ברמת קרינה של 20 מיליגאוס, אינה מומלצת.

מי זה ICNIRP ואיך ההמלצות שלה הפכו ל”תקן עולמי”

ICNIRP זו וועדה של מומחים מהעולם, חלקם עבדו עבור התעשיה (תעשיית החשמל, אלקטרוניקה, אלחוטית, סלולרית), חלקם עובדים עבורה וחלקם יעבדו. גוף זה מתכנס בבתי מלון, בעבר בשוויץ ולאחרונה במלטה. מדי פעם בודק את הקביעות של גופים הנדסיים כגון ה IEEE, ומאשרר את הקביעות של עצמו על סמך סקירות מדעיות, יש יאמרו חלקיות. הגוף קובע תקנים שלא לוקחים בחשבון שום נזק ביולוגי כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת וכך גם כותב במסמכיו. במשך שנים רבות ראש הגוף היה ד”ר מיקל רפוצלי, מדען שקיבל מימון מהתעשייה והיום הוא יועץ של תעשיית יצור והולכת החשמל בארה”ב. 
ראו גם  ניגוד אינטרסים ב ICNIRP – הוועדה הבין לאומית שקובעת את התקנים לחשיפה לקרינה בלתי מייננת

השפעת התעשייה על קבוצת EMF PROJECT בארגון הבריאות העולמי

בשנת 2005 היה אותו מיקל רפוצלי גם ראש קבוצת המחקר בנוגע לקרינה בלתי מייננת של ארגון הבריאות העולמי. קבוצה זו קיבלה את חצי מהמימון שלה מהתעשייה ואישרה את התקנים של ICNIRP כהמלצה של ארגון הבריאות העולמי. החל משנת 2006 ועד  היום מנהלת את הגוף הזה, סגניתו בעבר של ד”ר מיקל רפוצלי, ד”ר אמלי ואן-דבנטר שהיא מהנדסת במקצועה ואת עבודת הדוקטורט שלה עשתה במימון התעשייה. הגוף הזה פועל כבר שנים כדי לעקב כל תקינה חדשה מבוסס השפעות ביולוגיות ומבסס את המדיניות שלו על ההנחה השגויה כי אין שום סיכון מחשיפה לקרינה בלתי מייננת חוץ מחימום (בקרינת רדיו) והשראת זרמים על העצבים(בשדה מגנטי בתדר נמוך) וזאת למרות המדע המראה אחרת. כמו כן קבעה בעבר קבוצה זו כי רגישות לקרינה אינה נגרמת מקרינה. כך למעשה הגיעה ההשפעה של התעשייה עד ביתכם, בחסות תקנים גבוהים ולא מגנים ותוך כדי הכחשה של רגישות לקרינה. גם ICNIRP וגם קבוצת מחקר הקרינה הבלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי EMF PROJECT, חשודים בניגוד אינטרסים קשה ובהשפעה קשה של התעשייה על עבודתם, מסכנותיהם ותפקודם. ראו הסבר מפורט בבלוג.

גוף אחר של ארגון הבריאות העולמי, ה IARC, הוועדה הבין לאומית לחקר הסרטן, קבע כבר ב2001 (בהתאם לסקירה מדעית שביצע) כי שדה מגנטי בתדר נמוך הוא מסרטן אפשרי בבני אדם (בדומה לאסבסט, DDT ועוד) ובשנת 2011 קבע את אותו סיווג לקרינת רדיו, שוב בהתאם לגוף מחקרי קיים. 

כמה שבועות אחרי הכרזת IARC עדכן ה EMF PROJECT את “דף העובדות” של ארגון הבריאות העולמי מספר 193. בו בניגוד לקביעת הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן כי קרינת רדיו בכל רמה, ומכל סוג, היא מסרטן אפשרי בבני אדם, מצוין בדף העובדות המעודכן, כי עד עתה לא נמצאה כל השפעה בריאותית שנגרמת משימוש בסלולרי.
“To date, no adverse health effects have been established as being caused by mobile phone use.” …

ההחרגה של “שימוש בסלולרי” המופיע בדף העובדות, לאומת “קרינת רדיו” המופיע בהחלטת ה IARC כנראה נועדה כדי לאפשר לחברות הסלולר פתח מילוט מהחלטת הIARC וכדי ליצור רושם שלמרות שקרינת הרדיו חשודה כמסרטנת,  השימוש בסלולרי בטוח.
ואכן חברות התעשייה מיהרו לצטט מילה במילה את השורה הזו מ”דף העובדות” ובכך התאפשר להם להרגיע את ציבור המשתמשים שלהם לאחר הגדרת IARC את קרינת הרדיו (הנפלטת גם מסלולריים) כמסרטן אפשרי בבני אדם.

• חשד לניגוד אינטרסים ב EMF PROJECT – קבוצת המחקר לקרינת רדיו של ארגון הבריאות העולמי
• ניגוד העניינים של ד”ר רפוצלי, ד”ר אמלי ואן-דבנטר , ה WHO EMF PROJECT וICNIRP מתומצטים במאמרו של פרופ’ לנרד הרדל – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5504984/

ומה הרגולטור חושב?

בשנים האחרונות מתרבים המקרים בהם גם ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, פרופ’ סטיליאן גלבג וגם ראש מרכז תנודע (מרכז מחקר וידע בנוגע לקרינה בלתי מייננת), פרופ’ סיגל סדצקי מסבירים ומציינים כי התקנים מבוססים על אפקט תרמי, לא מגן ושרירותי. אם זאת הם עדיין לא עושים פעולות אמיתיות להורדת התקן או צמצום החשיפה של הציבור. להיפך, השניים חתומים תצהירים מתאים שאפשרו לבג”ץ לדחות את התביעה לעצור את הפריסה של WIFI בבתי הספר, אישור הפריסה של רשתות סלולריות דור 4 , ובאופן כללי נראה שמסתפקים בהצהרות ולא מקיימים פעולות לצמצום החשיפה ועדכון התקן.

קישור להצהרתו של פרופ’ סטיליאן גלברג בנוגע לתקן לקרינה מאנטנות סלולריות, אשר אינו מגן, מבוסס על אפקט תרמי בלבד והסבר על חלק קטן מהתופעות וההשפעות של קרינה בלתי מייננת – https://youtu.be/Dlys4SETT3s

קישור להצהרתה של פרופ’ סיגל סדצקי בנוגע לתקן לקרינה מטלפונים סלולרים אשר בדומה לתקן לקרינה מאנטנות מבוסס על אפקט חום, אינו מגן, שרירותי ואינו בריאותי – https://youtu.be/dGq28278Pt0

הצהרה נוספת של פרופ’ סדצקי בתוכנית של פרופ’ רפי קרסו – https://youtu.be/0et9YGKnrTI?t=7m17s

מפת התקנים בעולם

ארגון הבריאות העולמי פרסם לפני כמה שנים מפה בה מצוינים התקנים בעולם. השימוש במפה אינו קל ומצריך כניסה לכל מדינה ומדינה כדי לקרוא על התקנים בה (המפה אינה עובדת כל הזמן ולא לכל המדינות). רוב המדינות בעולם עובדות לפי התקנים מבוססי אפקט תרמי של ICNIRP או ה FCC. חלק מהמדינות, בעיקר מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר ומדינות אירופה, קבעו תקנים מחמירים יותר. שימוש לב כי בגלל גיוון בתקנים (תקן לחשיפה סביבתית, בתוך בתים, במבנה ציבור, בחדרי שינה, תקן שונה לתדרים שונים, תקן שונה בערים שונות וכו) יש קושי בלקבץ ולקבוע מהו התקן בכל מדינה ומדינה.לחץ כאן כדי להציג את המפה….

טבלת רמות חשיפה לקרינת רדיו (סלולרי-אלחוטי-רדיו)

תמיד שואלים אותי מהי רמת הקרינה שאני ממליץ לא לעבור. אז אני לא יכול להמליץ, אני יכול לספר מהם התקנים בארץ ובעולם ומהי הרמה הגורמת לי ולרגישים אחרים לקרינה לכאב מיידי. בהנחה כי הכאבים הללו נגרמים מהשפעות פיזיולוגיות וביולוגיות של הקרינה יהיה זה הגיוני לשאוף לרמות נמוכות מהרמות הגורמות כאב. כמו כן אני מציין את הרמות שאני מנסה לשמור עליהן.

להמלצות שלי אין שום תוקף חוקי, והן אינם מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם. כאשר אין קונצנזוס בנושא אתם חייבים להבין לבד מה היא הרמה שאתם עובדים לפיה ושואפים אליה

ראו גם  תקן חומני, הסף הבריאותי והסף הסביבתי  באתר.

פרטים נוספים על תקנים בארץ ובעולם ניתן לקרוא בבלוג –  טבלת השוואה בין תקנים במדינות שונות
או באתרים החיצוניים POWERWATCH, רופאים למען טכנולוגיה בטוחה.

רמות חשיפה לתדר נמוך (מערכות חשמל, קווי מתח גבוה, שנאים)

כאמור בתדר נמוך הקונצנזוס כרגע (בניגוד לדעת ICNIRP) הוא שיש השלכות בריאותיות לחשיפה ארוכת טווח. כך הדבר משנת 2001 עת החזיר ארגון הבריאות העולמי כי רמה מעל 2 מיליגאוס של שדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאוד היא “מסרטן אפשרי בבני אדם” (כמו קרינת רדיו מ 2011). המחקרים שהובילו לקביעה הזו מצאו עלייה בסרטן דם אצל ילדים אשר גרו בסביבה בה הרמה היתה גדולה מ 2 מיליגאוס. למרות שהתקן של ICNIRP השתנה מאז רק לרעה, כלומר גדל מ 1000 ל 2000 (תקן אקוטי לחשיפה מיידית, רגעית) מיליגאוס, המשרד לאיכות הסביבה קבע כי אין לעבור רמה של 2 מיליגאוס בחשיפה ארוכת זמן (ממוצע לשנה). מכיוון שאי אפשר למדוד ממוצע לשנה אז המשרד מגדיר כי ביום הקשה ביותר לא תתאפשר רמה ממוצעת ל 24 שעות של 4 מילגואס. אני לא משתמש בממוצעים ולכן ממליץ לא לעבור רמה של 2.

עמדת משרד הבריאות

אל מול שיטת הממוצעים שיגר פרופסור רוני גמזו, מנכ”ל משרד הבריאות, במאי 2011, מכתב למשרד להגנת הסביבה בדבר קביעת סף של 4 מיליגאוס ללא ממוצעים, בהתאם לדעת משרד הבריאות.

מתוך המסמך: ” לאחר שקילת העדויות המדעיות הקיימות עד כה, אנו עומדים מאחורי ההמלצה לרמת חשיפה מרבית מותרת של 4 מיליגאוס לגבי חשיפה רצופה וממושכת, ושל 2,000 מיליגאוס לגבי חשיפה קצרת מועד. “

במסמך מגדיר פרופ’ גמזו מהי חשיפה ארוכת זמן – “יש להגדיר במפורש כי חשיפה של אדם בדירת מגורים, מוסד חינוך, מוסד לקשישים, בית חולים, משרד או שטח ציבורי פתוח המשמש כגן משחקים תחשב כחשיפה רצופה וממושכת, ללא קשר למשך זמן החשיפה היומי או השבועי.”

מוסדות חינוך – מתחת לגיל 15

אם זאת על פי המלצת המשרד להגנת הסביבה, במוסדות חינוך בהם יש ילדים מתחת לגיל 15 ממליץ המשרד לא לעבור רמה של 4 מיליגאוס , נקודה. ראו הסבר – http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Electrical_Facilities/Documents/MagneticRadiationExposure.pdf

“… מומלץ לא להשתמש בסוג זה של ממוצע בכל הקשור לחשיפה במוסדות חינוך שלומדים בהם ילדים מתחת לגיל 15.
 במקרה זה יש לתכנן כך שבכיתות הלימוד הקרינה לא תעלה באף מקום ישיבה על 4 מיליגאוס.“

טבלת רמות חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך

להמלצות שלי אין שום תוקף חוקי, והן אינם מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם. כאשר אין קונצנזוס בנושא אתם חייבים להבין לבד מה היא הרמה שאתם עובדים לפיה ושואפים אליה

האם באמת מותר לחשוף עובד ל10 מיליגאוס ל8 שעות ביום?

כאמור אני דוחה מכל וכל את שיטת הממוצעים של המשרד להגנת הסביבה. לצורך ההסבר נשתמש בשיטה שלהם למרות שאני לא מקבל אותה. לפי המלצה של המשרד להגנת הסביבה לכאורה מותר לחשוף עובד ל 10 מיליגאוס ל 8 שעות ביום, האומנם?
מכיוון שמיגון לשדה מגנטי שבא מקומה תחתונה הינו יקר ומורכב מקום העבודה תמיד ישמח להביא מודד קרינה שיגיד שזה לא מזיק, וכאלה יש רבים, לצערי.
ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה היא לא לעבור ממוצע של 2 מיליגאוס לשנה שלמה. מכיוון שאין אפשרות למדוד זאת המשרד מנחה שביום הגרוע ביותר לא תהיה חשיפה ליותר מ4 מיליגאוס בממוצע לאותם 24 שעות.
מכך גוזרים חלק מהמודדים שבהנחה שעובד נחשף בבית ל 1 מיליגאוס אזי מותר לחשוף אותו ל 10 מיליגאוס ל8 שעות בעבודתו, ביום הגרוע ביותר בשנה, אבל לא בכל יום.
החישוב הוא כדלקמן:
ביום הקשה ביותר מותר להיחשף 24 שעות לרמה של 4 מיליגאוס. נחשב 4X24 כלומר 96.
אם בבית אתה נחשף (בהנחה שאתה הולך מייד הביתה מהעבודה ולא יוצא ממנו ובבית יש רמה של 1 מיליגאוס) לשש עשרה שעות של 1 מיליגאוס, כלומר סה”כ 16.
מותר סה”כ חשיפה מצטברת של 96 בניכוי 16 יחידות חשיפה בבית כלומר 96-16=80.
80 יחידות החשיפה מתחלקות על 8 שעות עבודה (אני לא מכיר מי שעובד רק 8 שעות אבל מילא).
80/8=10 ומכאן ה 10 מיליגאוס שלהם בממוצע ל8 שעות עבודה.
כאמור זה נכון רק אם אתם עובדים 8 שעות (רובנו עובדים יותר), אם בבית החשיפה שלכם היא רק 1 מיליגאוס (ברוב הבתים החשיפה היא כ 0.6 אבל יש גם יותר גבוהות), ואם אתם הולכים ישר הביתה.
כאמור זה מותר רק ביום הקשה ביותר בשנה. אבל לא בכל יום עבודה, את זה נוכיח בהמשך.

ממוצע שנתי אמיתי:

ממוצע שנתי אמיתי מורכב מ 52 שבועות של 7 ימים בשבוע, מספר השעות חשיפה בשנה הוא 52*7*24= 8736 שעות בשנה.

כל השבועות האלא (בהכללה) מורכבים מ2 ימי מנוחה מלאים (שישי ושבת), כלומר 48 שעות של חשיפה ל 1 מיליגאוס.
בנוסף 5 ימי עבודה המכילים 16 שעות מנוחה כל אחד בהם החשיפה היא לכאורה ל1 מיליגאוס.
סה”כ שעות מנוחה בהם החשיפה היא לכאורה 1 מיליגאוס בלבד הם –
52*48= 2496 שעות סופש”ים.
+
52 שבועות של 5 ימי עבודה בהם 16 שעות מנוחה = 4160 שעות מנוחה באמצע השבוע.
סה”כ 6656 שעות מנוחה בהן החשיפה אמורה להיות 1 מיליגאוס.

שעות העבודה בשנה הן 52*5*8= 2080

נכפיל את שעות המנוחה בחשיפת המנוחה = 6656 יחידות חשיפה מצטברת.

מותר לחשוף בממצוע 2 מיליגאוס בשנה, כלומר סה”כ 8736 של 2 מיליגאוס = 17472 יחידות חשיפה מצטברות.
נוריד מכך את יחידות החשיפה במנוחה 17472-6656= 10816 יחידות חשיפה שאמרות להתפזר על 2080 שעות עבודה שנתיות.
אם נחלק את מספר יחידות החשיפה הנותרות בשעות העבודה נקבל:
10816/2080=5.2 מיליגאוס לשעת עבודה , בהתחשב בממוצע שנתי.

כלומר בכל שעת עבודה (בהכללה ובקירוב) מותר לחשוף רק ל 5.2 מיליגאוס, בערך.

כאמור אני לא תומך בשיטת הממוצעים.

רמות חשיפה לשדות חשמליים בתדר נמוך

סוג זה של הקרינה מוזנח לרוב אבל עדיין רלוונטי.ניתן למדוד אותו רק בחלק ממדי הקרינה.

להמלצות שלי אין שום תוקף חוקי, והן אינם מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם. כאשר אין קונצנזוס בנושא אתם חייבים להבין לבד מה היא הרמה שאתם עובדים לפיה ושואפים אליה

בעיות ומגבלות בבדיקות קרינה של מודדים מוסמכים

בעיות ומגבלות בבדיקות קרינה בלתי מייננת – מבוא

לפעמים לא מספיק להזמין מודד קרינה מוסמך (בעיקר בקרינת רדיו-סלולרי) וזאת בגלל רצף של בעיות ומגבלות בבדיקות קרינה בלתי מייננת על ידי מודדים מוסמכים כפי שמתקיימת היום (2020) בישראל. לצערנו היום, מדידה של מודד מוסמך לקרינת רדיו תסיים בדרך כלל במתן דוח לא אינפורמטיבי שהמסכנות שלו יהיו בגדר “הכל בסדר”. הסיבות לכך הם פערים גדולים בין עולם המודדים המוסמכים לעולם הזהירות מקרינה בלתי מייננת וצמצום החשיפה לקרינה הזו.

ההבדלים נגרמים בגלל בעיות, שגיאות והנחות יסוד שגויות במודעות לנזקים, בתקנים, בשיטות המדידה, באופן השימוש בציוד המדידה ובציוד עצמו. הבדלים אלו גורמים לכך בדרך כלל דוח מדידה של קרינת רדיו, גם אם בוצע בקרבה של כמה עשרות מטרים מאנטנות סלולריות, בקו ראייה, יהיה “תקין לגמרי” וכי מודד מוסמך לא יכול למדוד את הקרינה מרוב מקורות הקרינה הביתיים. לכן ברוב המקרים מודד קרינת מוסמך לא יספק מידע מספק כאשר הוא מודד קרינת רדיו.
גם במדידות של קרינת רדיו בתוך בית או בית ספר יכול המודד המוסמך לעמוד עם המד המצויין שלו פחות ממטר ממקור קרינה אלחוטי המשדר ומקרין כל היממה ולא לזהות דבר.

בעיות ומגבלות בבדיקות קרינה בלתי מייננת גורמות לכך שלרוב נעשה שימוש במודדים מוסמכים כדי לנסות להרגיע הורים בבתי ספר עם ציוד אלחוטי וסלולרי או ציבור המתגורר מול אנטנות סלולריות. בהינתן ובעיות ומגבלות בבדיקות קרינה בלתי מייננת עדיין קיימות ומתקיימות מערך המודדים של המשרד להגנת הסביבה משרת יותר את המזהמים ופחות את הציבור הרחב. ואכן מודדי קרינה רבים עובדים גם בשירות התעשיה. מה שמגדיל עוד יותר את הבעיותיות.

גם בתחום הקרינה מרשת החשמל לחלק מהבעיות ומגבלות בבדיקות קרינה בלתי מייננת יש השפעה על תוצאות המדידה. למרות שבתחום קרינה זה יש פחות חשיבות למהירות המדים (כי הקרינה לא משתנה כל כך מהר כמו בקרינת רדיו) עדיין יש השפעה לזמן המדידה, תפיסת הסיכון של המודד, ביצוע מדידה חד פעמית, ביצוע ממוצעים ועבודה לפי תקן גבוה ולא מגן (למרות שהמלצות המשרד להגנת הסביבה הן נמוכות יותר, התקן עדיין משמש גופים אחרים במשק).

להלן מגוון בעיות ומגבלות בבדיקות קרינה בלתי מייננת המתקיימות כרגע בישראל (2020).

תפיסת המסוכנת של הקרינה 

מודד שמודע לסיכון בחשיפה לקרינה בלתי מייננת (קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי אוו קרינה בתדר נמוך ממערכות וקווי חשמל) יבצע את המדידה בצורה מדוקדקת ומוקפדת יותר. מודד שמזלזל בסיכון, או לא מכיר בו בכלל, לא מתייחס לרמות נמוכות יחסית של הקרינה (למרות שהן משמעותיות) , לא יספק מידע לגבי מקורות קרינה ביתיים (כגון טלפונים אלחוטים, ראוטרים וכו), ואפשרי שישתמש במד הקרינה בדרך שתמזער את התוצאות(למשל ביצוע ממוצעים על פני זמן המדידה). לכן חשוב מאוד לוודא כי מודד הקרינה שהזמנתם מכיר בהשפעות הבריאותיות של הקרינה ומתיחס אליהן ברצינות. אף שלא יוכל להצהיר על כך בדוח המדידה (בגלל התקנות של המשרד להגנת הסביבה שעדיין לא מכיר באופן רשמי בכל ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה) יבצע המודד את משימתו בתשומת לב, הקפדה רבים יותר ויוכל לייעץ לכם כיצד לצמצם את החשיפה לקרינה.

מדידה חד פעמית

המדידה של מודד מוסמך מתבצעת בזמן נתון. מכיוון שרמות הקרינה משתנות באופן יום יומי, ואפילו על בסיס של דקות, בתלות בשימוש ברשת החשמל או רשתות הסלולר, המדידה של מודד מוסמך היא חלקית בלבד. כאשר מודדים על ידי מד קרינה ביתי יש לחזור על המדידה מספר פעמים ובשעות מגוונות (עד להבנה של שעות השיא של הקרינה). מכיוון שמדידה על ידי מודד מוסמך הינה חד פעמית יש להזמינה לשעת השיא הצפויה של הקרינה. 

מדידת מקורות חיצוניים בלבד

לפי הסמכות של המשרד מהגנת הסביבה מורשים המודדים לבצע בדיקת קרינה רק למקורות חיצוניים וסביבתיים. המודד אינו מורשה לבדוק קרינה ממקורות בתוך הבית. ישנם מודדים שיעשו זאת אבל אין הם יכולים לרשום על כך בדוח. באופן כללי מקורות קרינה ביתיים הם בסמכות של משרד הכלכלה. חלק ממקורות הקרינה הביתיים נהנים מפטור מביצוע בדיקות קרינה בשל המשרד נמוך העוצמה שלהם בעוד שבסביבתם הקרובה יכולות להתפתח רמות גבוהות של קרינת רדיו, למשל טלפון אלחוטי ביתי. 

תקן שהוא מראית הכל

הדבר הבעייתי ביותר במדידות קרינה על ידי מודד מוסמך הוא החובה של המודד להיצמד לתקן הלא מגן של המשרד להגנת הסביבה. בקרינת בתדר גבוה (רדיו-סלולרי-אלחוטי-מיקרוגל) התקן הישראלי מבוסס על תקן ICNIRP המבוסס על אפקט חום בלבד ושולל כל אפקט ביולוגי אחר. בקרינה בתדר נמוך התקן יותר הגיוני אבל עדיין נעשים חישובי ממוצעים של החשיפה על פני יממה או יותר. ביחוד בתחום הקרינה בתדר גבוה התקן מגן על המזהמים ולא על האזרחים. כל בדיקת קרינה מול אנטנה סלולרית תמצא תקינה משום שהתקן כל כך גבוה. לכן כאשר אתם מזמינים בדיקת קרינה, אני ממליץ להשתמש בשירות הבדיקה ולא בשירות ההרגעה אותו מספק גם הבודק. כאשר הוא מגיש לכם את הדוח בידקו את רמות החשיפה שנמדדו ביחס לרמות שאתם מחשיבים כסבירות וזאת לאחר שקראתם את הפרק המיוחד בדבר תקני בטיחות והמלצות לחשיפה באתר זה ולאחר שאתם מבינים את הסיכון הבריאותי בכל סוג של חשיפה לקרינה. 

מהירות הדגימה של מכשיר המדידה

זהו אולי הנתון החשוב ביותר במכשיר המדידה, אפילו יותר מהדיוק שלו. מכשיר איטי (מספר בודד של מדידות בשנייה) לא יוכל להראות את כל שיאי הקרינה, גם אם וכאשר יופעל נכון. בעולם בו רוב אותות השידור מורכבים מאלפי פולסים קצרים (מילי שניות, מיקרו שניות, ננו שניות), בתדרים שונים, שעוצמתם משתנה כל כמה מילי, מיקרו, ננו שנייה, מד איטי מראה תוצאה חלקית מאוד, אם בכלל. לא תמיד מודד מוסמך יעשה שימוש במד מהיר ובכך המד שלו ימדוד רק חלק מהקרינה גם אם וכאשר יופעל נכון. בדרך כלל מדי הקרינה של מודדים מוסמכים מסוגלים לדגום את עוצמת הקרינה פעמים בכל שנייה(כן כל כך מעט דגימות) ומופעלים במצב ממוצע לשש דקות. במקרה כזה ימדוד המודד רמות אפסיות באותות כגון WIFI, ,BLUETOOTH טלפונים אלחוטיים, מציוד קצה אלחוטי וסלולרי, ואותות נוספים בהם יש אלפי פולסים בשנייה אבל רוב השנייה (באחוזים) אין שידור (Duty Cycle נמוך). שיטת הבדיקות של המשרד להגנת הסביבה המבוססת על הנחיות ICNIPR ומתחשבת באפקט חימום בלבד של הקרינה, מאפשרת מדידה במדים איטיים מאוד תוך כדי ביצוע ממוצעים. כאמור, התוצאה של בדיקות WIFI , ציוד קצה אלחוטי וסלולרי אחר בשיטה זו ובשימוש במדים איטיים תביא לתוצאות אפסיות, אם בכלל.

להשוואה, המד המומלץ ביותר שלנו (4.2016) לשימוש ביתי, ה CORNET ED88TPLUS, מודד קרינת רדיו-סלולר 5000 פעם בחצי שניה ומראה הן את השיא המקסימלי שנמדד בחצי השנייה האחרונה והן את הממוצע שחושב בחצי שנייה האחרונה או הממוצע של שיאי הקרינה ב15 שניות האחרונות. מכשירים מקצועיים מודדים מספר חד ספרתי של פעמים בשנייה, בדרך כלל 2. הם עושים ממוצע על פני 6 דקות וזו הסיבה המרכזית שברוב מדידות ה RF, בייחוד ממערכות תקשורת אלחוטית בבתי הספר, המדידה יוצאת אפסית (לא בגלל שאין קרינה אלא בגלל שלא מודדים אותה בכלל).

ביצוע ממוצעים

פרוטוקול המדידה הרשמי של המשרד להגנת הסביבה מנחה את המודד המוסמך לבצע ממוצעים במקרה שקרינת הרדיו משתנה. בדרך כלל ההנחיה היא לבצע ממוצע על פני שש דקות. שיטה זו נכונה לעולם בו הקרינה קבועה (עולם השידור האנלוגי) בשטח הקרינה משתנה כל הזמן. ביצוע הממוצע גורם לרמות הנמדדות להיות נמוכות מאוד ביחס לרמות השיא של הקרינה. הקרינה עצמה מגיעה במקרים רבים לעשרות או מאות שיאיי שידור בשנייה, כאמור שיאים אלה לא באים לידי ביטוי בתוצאות המדידה, לא מספרם ולא עוצמתם. אפשרי שמודד ימדוד באזור בו יש 100 שיאי קרינה בשנייה, כל אחד לפרק זמן קצר (כמה מיקרו או מילי שניות), ותוצאות המדידה הממוצעת יהיו נמוכות מאוד (בין אם בגלל ביצוע ממוצעים או בגלל שהמדים לא מהירים מספיק – ראה פסקה נפרדת למטה). 

לדוגמא  – אות מנתב אלחוטי שלא נותן שירות לאף מחשב אלחוטי, מורכב מ10 שידורים בשנייה המבוצעים בשיא העוצמה של יכולת השידור של הראוטר ולפרק זמן קצר מאוד. המשמעות של השידורים הללו היא קריאה של הראוטר “אני כאן” לכל הצרכים הפוטנציאלים שלו. הצרכנים (הסלולריים , טאבלטים או מחשבים ניידים) קולטים את השידור הזה גם מאות מטרים מהראוטר ורושמים למשתמש את שם הרשת שהראוטר מספק. אם מודד מוסמך יבצע ממוצע על העוצמות ממרחק מטר מהנתב נראה עוצמות אפסיות זאת בעוד שאדם שנמצא מטר מהנתב יחשף ל10 שידורים בעוצמה מקסימלית מהנתב.

בדרך כלל את ציוד המדידה המקצועי אפשר להפעיל במצב בו יראו את שיאי הקרינה ובמצב בו נראה רק חישוב ממוצע. מודדים רבים מפעילים את מד הקרינה כך שיראה ממוצעים ובכך משפיעים בצורה דרסטית על תוצאות המדידה עד כדי הפיכתם לבלתי רלוונטיות.

רגישות מדי הקרינה 

כאשר מדובר על מדידת קרינה בתדר גבוה (סלולרי-אלחוטי-WIFI וכו) רוב המודדים המוסמכים והמורשים מודדים קרינה על ידי ציוד מדידה מקצועי, יקר, מכויל ומשוכלל אבל כזה שאינו רגיש די הצורך. ברוב המקרים המודדים אינם מסוגלים למדוד עוצמות קרינה נמוכות מ 0.1 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע. ברמה זו אני ורגישים לקרינה נוספים מרגישים כבר רע מאוד והיא בלתי נסבלת על ידנו. מה תהיה שווה מדידה כזו לאנשים רגישים או כאלה שבאמת רוצים להגן על עצמם? התשובה היא לא הרבה. לכן בתחום התדר הגבוה אני ממליץ על מודדים שמשתמשים בציוד מדידה שהוא מאוד רגיש או על ביצוע מדידה לבד.

שיטת המדידה

גם לאופן ביצוע הבדיקה יש חשיבות. בודקים מורשים מטעם המשרד לאיכות הסביבה, יבדקו קרינה בגובה של מטר אחד מהרצפה ובמרחק של מטר אחד מהקירות. מדידה כזו לא לוקחת בחשבון את הקרינה אליה ייחשף עובד אם יחליט למקם את כיסאו במרחק קטן ממטר מהקיר (שמאחוריו נמצא חדר השנאים כמו בכתבה). או בדוגמה אחרת ניתן רק לשער לכמה קרינה ייחשף העובד שיושב על כיסאו בגובה של חמישים סנטימטר מעל הרצפה כאשר בקומה מתחת יש חדר שנאים.

מה לגבי תינוק הזוחל על ריצפה עם חימום תת ריצפתי? התינוק נחשף לקרינה גבוהה בהרבה מהקרינה שתימדד בגובה של מטר אחד מהרצפה על ידי מודד מוסמך.

ריבוי תדרים וריבוי מקורות קרינה 

מדי קרינה רדיו (תדר גבוה, סלולרי וכו’) לשימוש ביתי או מקצועיים (לסקרי בטיחות) לא מסוגלים למדוד את כל רמות הקרינה הנמצאים בסביבה בו זמנית. הבעיה היא מדידה של ריבוי אותות על ציר התדר וכן מדידה של ריבוי מקורות במרחב מכמה כיוונים.

רוב מדי הקרינה, גם המקצועיים ביותר, יכולים למדוד בכל רגע בעיקר רק בתדר אחד. כלומר הם “ננעלים” או רואים את ההשפעה של אות החזק ביותר ושאר האותות פחות משפיעים. כאשר במציאות רמות הקרינה שאתם נחשפים אליהן, הן חיבור של כל רמות הקרינה בכל התדרים. כמו כן ניתן בקלות לאתחל את מד הקרינה באופן כזה שיראה ממוצע, או רק ציר אחד, או רק תחום תדר מצומצם ובכך להשפיע על המדידה. כדי למדוד נכון יש למדוד עם נתח תדרים מהיר ואז לסכם את עוצמת הקרינה על כל תדר ותדר.

מדידה של מספר מקורות קרינה הנפרסים במרחב גם היא מורכבת. זאת משום שאפשרי שווקטור של מקור אחד יבטל ווקטור של מקור שני הנמצא בצידו השני של המד. אם למשל נמצאים שני מקורות קרינה במרחק מסוים אחד מהשני, ומשדרים באותה עוצמה אחד לכיוון השני, והמד נמצא באמצע בדיוק, המד צריך היה להראות את סכום הקרינה משני המקורות. בפועל הוא יראה פחות מהקרינה שגורם אחד מהם (תלוי בתיאום בין המקורות על מישור הזמן והתדר). מדידה נכונה תהיה למדוד כל אחד מהם בנפרד ואז לסכם את העוצמה. אך בשטח בדרך כלל זה לא נעשה.
לסרטון וידאו המדגים את הבעיה – https://youtu.be/VSm1nD-I6ZY

לכן יש לזכור ולהבין כי מול תורן של אנטנה סלולרית יש שידורים במספר רב של תדרים (לפעמים יותר מ 20 תדרים שונים) ולפעמים במקום בו נמדדת הקרינה ישנה קרינה ממספר מקורות (מספר אנטנות שונות ממקומות שונים) ורוב מדי הקרינה מודדים רק אחד מהם ומראים תוצאה מאוד נמוכה.

צורת הפעלת מד הקרינה

במדי קרינה רבים ניתן לשנות את הגדרות המד וכך שימדוד רק ציר אחד, או יבצע ממוצעים, או יחלק את מספר הדגימות באופן כזה או אחר על ציר התדר והזמן, וכך להשפיע על תוצאות המדידה בצורה מאוד משמעותית.

לכן כדי להבין מה באמת נמדד חייבים לראות את הדוח המקורי או לקחת חלק במדידה וגם אז יש הרבה חופש למודד והרבה חופש לטעויות. חשוב להבין מהם אפשרויות ההפעלה של המד בו נעשה שימוש ואיך המודד הפעיל את המד, איפה מדד, לכמה זמן, ולהבין מכך מה בעצם התוצאות מייצגות.

כיול מדי הקרינה

פרוטוקול הכיול של מדי הקרינה נגיש באתר המשרד להגנת הסביבה. בכל הקשור לקרינת רדיו, מעיון בפרוטוקול הכיול נראה כי נבדק דיוק מד הקרינה בתנאי מעבדה, מול מקור קרינה יחיד המשדר בתדר יחיד וקבוע. בפרוטוקול הכיול לא נלקח בחשבון המצב האמיתי בשטח בו ישנם עשרות, מאות ולפעמים אלפי אותות שידור, ממקורות קרינה רבים (רלוונטי בעיקר לקרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי) המשתנים במהירות רבה. להערכתי מדידת המדים בריבוי תדרים וריבוי מקורות, תהיה תמיד חלקית. פרוטוקול הכיול מאפשר למדים שלא מסוגלים להעריך נכונה את רמות הקרינה להפוך למדי קרינה בשימוש מודדים מורשים. 

לפניכם קטע מתוך הנחיות לכיול של מדי קרינת הרדיו באתר של המשרד להגנת הסביבה

שעות ביצוע המדידה

תוצאות המדידה יכולות להיות שונות בזמנים שונים. קרינה אלקטרומגנטית בתדרים רשת החשמל תהייה גבוהה בשעות של צריכת שיא של חשמל ונמוכה כאשר הצריכה תהיה נמוכה. כך גם קרינה מרשת הסלולר, כאשר הרבה אנשים יעשו שימוש בשירותי רשת הסלולאר, למשל בשעה שתיים עשרה בצהריים, הקרינה הסלולרית מאנטנה באיזור מגוריך תהיה גבוהה מאוד, בעוד שבשלוש בבוקר היא תהיה נמוכה מאוד. כדוגמה נוספת אני יכול לתת את רמת הקרינה מרשת החשמל באזור מגורי אשר בשעות היום היא עומדת סביב 1 מיליגאוס. בשעות הערב המוקדמות כשאר מודלקת תאורת הרחובות עולה הקרינה לערך של כ 2 מיליגאוס. בלילות חורף או קיץ, כאשר התושבים משתמשים בחימום או במיזוג אוויר, ערכי הקרינה מרשת החשמל גבוהים עוד יותר. מודד שיבוא בשעות הצהריים ימדוד קרינה נמוכה מאוד בהשוואה לקרינה שתימדד בערב בזמן צריכת שיא של חשמל בשכונה. לכן ניתן לאמור כי לבחירת שעת הבדיקה יש השפעה ממשית על תוצאות המדידות.

שעות השיא של קרינה ממערכות חשמל וקווי מתח גבוה באזורי מגורים הן בשעות הערב, כמה דקות אחרי הדלקת תאורת הרחוב בקיץ ובחורף. שעות השיא של קרינה מאנטנות סלולריות באזורי מגורים ועבודה, בימים א-ה הן בדרך כלל בין 09:00-10:30, 11:30-13:30, 15:30-19:30.

שליטה על מקור הקרינה

מקורות קרינה ניתן לכבות. אם לחברה סלולרית כזו או אחרת ידוע על ביצוע המדידה היא תמיד יכולה למתן במקרה (או שלא) את פעולת האנטנה בשעות הבדיקה, הערכים הנמדדים יהיו נמוכים מאוד בהשוואה לערכים הקיימים בפועל, יום, יום כאשר האנטנה פועלת בשיא אונה.

דוגמה נוספת היא כיבוי של קו מתח עליון שלם (חברת החשמל עושה זאת כל הזמן על מנת לבצע תחזוקה על קוים או כדי לשלוט במקורות החשמל ובאופן ההספקה בכחלק מההפעלה הסדירה והתקינה של הרשת) בזמן מדידה אשר יביא למדידת רמות קרינה נמוכות מאוד בהשוואה למצב היום יומי כאשר הקו פועל כסדרו.

לסיכום שליטה על מקור הקרינה מאפשר למתן משמעותית תוצאות של מדידות.

שיפורים בנוהל המדידה של קרינת רדיו בבתי הספר

ביולי 2017, לאחר ביקורת שהשמעתי שוב ושוב בנושא, ולאחר עבודה של יותר משנה, הכניס המשרד להגנת הסביבה מספר שיפורים בנוהל מדידת קרינת רדיו מציוד ותשתית אלחוטית בבתי הספר. השינויים הם צעד בכיוון הנכון אבל עדיין לא מאפשרים בדיקה נכונה של הקרינה מראוטרים וציוד הקצה בבתי הספר.
ביקורת על נוהל זה ניתן לקרוא בפוסט בבלוג.
כמו כן באתר זה בקישור –
https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/wifi-in-schools-h/wifi-rf-test-schools/#nwhl_hds_2017_lbdyqwt_qrynt_rdyw_bmwsdwt_hynwk

שיפורים:

1. יש לוודא שימוש במד קרינה שמתאים גם למדידת תחום ה 5GHz
2. מדידה באזורים שאנשים נמצאים בהם בדרך קבע, כולל מקומות ישיבה של תלמידים. 
3. בכיתה אחת (לפחות) יש לבצע את הצעדים הבאים
   1. ביצוע מדידה לפני(REFERENCE)  ואחרי הפעלת ציוד האלחוטי בעומס מלא.
   2. יש לבצע סריקה של הכיתה.
   3. בסריקה של אזורי הישיבה תחת עומס הפעלת המד במצב צריך להיות במצב רגעי או מקסימאלי כאשר יש לרשום תוצאות מקסימליות. 

עדיין בעייתי:

1. המדידות והתוצאות נבדקות בהתאם לתקן הגבוהה והלא מגן, לכן סופן להיות תמיד תקינות.
2. השינוי אינו מחייב בכל כיתה. הוא מוגש בתור תוספת שתבוצע לפחות בכיתה אחת בלבד בכל בית ספר.
3. עדיין שימוש במדים איטיים. גם במצב HOLD MAX או “רגעי”, מדים איטיים יכולים לפספס שיאי קרינה ולהראות קרינה נמוכה ממה שתימדד עם מד מהיר. 
4. עדיין יש שימוש בממוצעים.
5. ביקורת נוספת על נוהל זה ניתן לקרוא בפוסט בבלוג.

מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי

לכאורה מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי מצויד בידע רב וציוד מדידה מקצועי יכול לבצע בדיקות קרינה עבורנו ולדווח על כל בעיה שימצא עם הציוד המהיר והרגיש שלו, בהתאם לתקנים שלקחו בחשבון כל השפעה בריאותית אפשרית של הקרינה. במציעות זה לרוב עובד הפוך. מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי הוא אומנם בעל יד רב יחסית למודד הביתי המתחיל, והוא גם מציוד במדי קרינה שהם בדרך כלל יקרים יותר מהמדים הביתיים, אבל הוא בדרך כלל לא יכול בנזקי הקרינה הבלתי מייננת (לרוב אפילו לא חושב שהם בכלל קיימים), הוא יעבוד בדרך כלל עם ציוד מדידה איטי שלא מסוגל בכלל לאתר ולמדוד קרינה ממקורות קרינה ביתיים (בעיה של מהירות ורגישות נמוכות), והוא עובד בהתאם לתקני חשיפה גבוהים ולא מגנים המבוססים על הנחת יסוד שפרט לנזק ברור ומידיי ברמות מאוד גבוהות של קרינה בלתי מייננת, אין לקרינה זו כל נזקים אחרים, לא קצרי טווח ולא ארוכי טווח. לכן בדרך כלל מדידות על ידי מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי ינבו דוח של “הכל בסדר” שאינו אינפורמטיבי ולא מספק. להשלמה לפרק זה ראו את הפרק המסכם את הבעיות במדידת קרינה בלתי מייננת.

בכל הקשור למדידה של קרינת רדיו, בשל התקנים הגבוהים והלא מגנים ובעיות נוספות – מדידה על ידי מודד מוסמך אינה אינפורמטיבית, ולא תסייע ברוב המקרים. לחילופין, במקרה של מדידת קרינה מרשת החשמל – מודד מוסמך טוב כן יכול לתת אינפורמציה ולסייע להבין את דפוס הקרינה. מודד קרינה מוסמך, מתאים בעיקר למי שלא רוצה, או לא יכול למדוד לבד, או למי שצריך דו”ח רשמי.

כאשר אתם בוחרים להזמין מודד מוסמך ולא למדוד בעצמם את הקרינה, יש להתחשב במגבלות של המודד המוסמך (ראו בהמשך), תפיסתו את הסיכון מקרינה בלתי מייננת, בדגש על קרינת רדיו, שיטת העבודה שלו והגישה שלו לתקנים הגבוהים והלא מגנים.

בנוסף לכך יש לוודא כי המודד עושה שימוש במד קרינה מהיר המודד את קרינת הרדיו אלפי פעמים בשנייה וכי הוא מציין את רמות הקרינה גם עד רמה מאוד נמוכה, בכמה סדרי גודל מתחת ל 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר (רוב המודדים לא מציינים רמה מתחת לרמה זו).

ככלל, חשוב להבין את הבעיות והמגבלות של מדידת קרינה מקצועית. מגבלות אלו הן רבות ומשפיעות עד כדי כך שברוב המקרים לדעתי תתקבל תמונה אינפורמטיבית יותר דווקא על ידי שימוש במד קרינה ביתי וזול, שהוא הרבה פחות מדויק (על הנייר), הרבה פחות משוכלל, ושעלותו היא שבריר מעלות מד קרינה מקצועי, אבל הוא כן מאפשר מדידה של מקורת קרינה ביתיים, כן מאפשר לאתר ולזהות אותם, וכן מאפשר להבין את תמונת הקרינה ולפעול בצורה נכונה לצמצום החשיפה.

בהזמינכם בדיקות קרינה ממודד קרינה מוסמך שאלו אותו בטלפון: 

1. האם המודד מכיר בנזקים של קרינה בלתי מייננת ברמות נמוכות, בדגש על קרינת רדיו, למשל היותה של קרינת רדיו וקרינה מרשת החשמל מסרטן אפשרי בבני אדם ו/או למשל תסמינים שנגרמים בעת ואחרי שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי כגון כאבי ראש?
2. האם המודד מבצע מדידה ממוצעת או רושם גם שיאי הספק? (תוצאה ממוצעת תמיד תהיה נמוכה משמעותית).
3. האם המודד מסוגל לאתר מקורות קרינה ביתיים כגון ראוטאר אלחוטי, ציוד סלולרי, ציוד WIFI וציוד אלחוטי אחר?
4. מה מהירות המדידה של המדים? (מספר הדגימות בשנייה SAMPLING RATE) בהם הוא עושה שימוש למדידת קרינת רדיו-סלולרי (תשובה של  2-5 זה נמוך מאוד ולא מאפשר למדוד נכון את הקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי. לדוגמה מהירות דגימה גבוה מ1000 פעמים בשנייה תאפשר גילוי של הציוד הסלולרי והאלחוטי הביתי).
5. האם במדידות קרינה מרשת החשמל הוא מבצע נרמול התוצאות בהתאם לזרם מרבי? (מקובל ונכון לעשות נרמול).
6. מה לדעתו רמות החשיפה לקרינה מרשת החשמל וקרינת רדיו-סלולר המצריכות זהירות וצמצום חשיפה? (בקרינה מרשת החשמל 2 מיליגאוס הוא גבול סביר. בקרינת רדיו-סלולר אני ממליץ להתחיל למגן החל מרמה של 0.004 מיקרו וואט לסמ”ר. מודד קרינה המודע לנזקי והשפעות החשיפה לקרינה בלתי מייננת, יציין בדו”ח את רמות הקרינה עד לרמות של 0.0001 מיקרו וואט לסמ”ר, ויאמר שלמרות שהתקן מדבר על 40-100 מיקרו וואט לסמ”ר, הוא ממליץ לא להיחשף אפילו מתחת ל1 מיקרו וואט לסמ”ר).

בקיצור רב – מודד קרינה מקצועי ומוסמך

1. בשל תקנים גבוהים, בעיות בשיטות המדידה וציוד מידידה איטי, אני ממליץ להזמין מודד מוסמך אך ורק לביצוע בדיקות קרינה מרשת החשמל.
2. כאשר יש צורך בבדיקות קרינת רדיו-אלחוטי-סלולרי, לדעתי עדיף לבדוק לבד על ידי שימוש במד קרינה ביתי.
3. המדידה של המודד המוסמך היא חד פעמית ונכונה ליום ולשעת המדידה. מד קרינה אישי יאפשר מדידות רבות, בימים שונים ושעות שונות.
4. המודד מוסמך לביצוע מדידה ממקורות קרינה סביבתיים בלבד (לא ממקורות ביתיים).
5. בדרך כלל ישתמש הבודק במדי קרינה מדויקים אבל איטיים ויבצע ממוצעים. במדידות קרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי, מדידה כזו תביא בדרך כלל לתוצאות נמוכות ושלא יתרמו דבר להבנת דפוס הקרינה ולא יאפשרו צמצום חשיפה. לדוגמא, מד קרינה שדוגם רק פעמים בשנייה לא יוכל להבחין באותות המשדרים אלפי פולסים קצרים כל שנייה כגון WIFI, בלוטות’, טלפונים אלחוטיים, סלולרים, לפעמים אנטנות סלולריות וציוד סלולרי ואלחוטי מודרני אחר. 
6. במדידת קרינת רדיו (RF), רוב המודדים המוסמכים עובדים עם מדי קרינה שרמת הרגישות שלהם, או הרמה המינימלית שנרשמת בדוח הבדיקה, היא 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר. עובדה זו גורמת לכך שבחלק נכבד מהמדידות המדים לא מצליחים למדוד דבר, ובדוח נרשם “פחות מ 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר. לדעתי יש בכך בעייתיות רבה.
7. המודד המוסמך עובד לפי שיטות מדידה, תקנים והנחיות של המשרד להגנת הסביבה המבוססים על תקני והנחיות ICNIRP. לדעתי הנחיות אלו המבוססות על תקנים פיזיקליים(האפקט היחד הנבדק הוא חימום) ולא ביולוגים, מגבילים מאוד את אופן ביצוע המדידה ואת תוצאותיה.  למשל לפי ההנחיות בבדיקות קרינת רדיו-סלולר יש לבצע ממוצע על פני כמה דקות. ביצוע ממוצע יביא לתוצאות אפסיות (אפילו אם המד מספיק מהיר). 
8. רוב המודדים המוסמכים ישוו את תוצאות המדידה להמלצה הישראלית (הסף הסביבתי) ולתקן ICNIRP(הסף הבריאותי) שניהם גבוהים מאוד ומבוססים אפקט חום בלבד. השוואה זו תיצור את הרושם כי רמות הקרינה שנמצאו (אם בכלל) הן נמוכות יחסית. 
9. רוב המודדים אינם מודעים לנזקים של קרינת רדיו והם מתייחסים רק לרמות מאוד גבוהות כמסוכנות, אם בכלל.
10. ביולי 2017, לאחר ביקורת שהשמעתי שוב ושוב בנושא, ולאחר עבודה של יותר משנה, הכניס המשרד להגנת הסביבה מספר שיפורים בנוהל מדידת קרינת רדיו מציוד ותשתית אלחוטית בבתי הספר. השינויים הם צעד בכיוון הנכון אבל עדיין לא מאפשרים בדיקה נכונה של הקרינה מראוטרים וציוד הקצה בבתי הספר. ביקורת על נוהל זה ניתן לקרא בפוסט בבלוג ובאתר זה .
11. בכל הקשור לקרינת רדיו, ההנחיות, שיטות המדידה, מדי הקרינה הלא רגישים מספיק והשימוש בתקן לא מגן גורמים לדעתי לכך שהמדידה לא מניבה מידע שימושי (ראו פסקה בשם “מדידת קרינה בלתי מייננת והחיים בעולם האמיתי”).
12. הדוח הרשמי מוכר בבתי משפט אבל לרוב הוא לא אינפורמטבי ולפעמים פשטני מידי.

לסיכום – מודד קרינה מוסמך, מתאים בעיקר למי שלא רוצה או לא יכול למדוד לבד או למי שצריך דוח רשמי. יש להתחשב במגבלות של המודד המוסמך (ראו בהמשך), תפיסתו את הסיכון מקרינה בלתי מייננת, בדגש על קרינת רדיו, שיטת העבודה שלו והגישה שלו לתקנים הלא מגנים. יש לוודא כי המודד עושה שימוש גם במד קרינה מהיר המודד את קרינת הרדיו אלפי פעמים בשנייה וכי הוא מציין את רמות הקרינה גם עד רמה מאוד נמוכה, בכמה סדרי גודל מתחת ל 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר (רוב המודדים לא מציינים רמה מתחת לרמה זו). הבעיות ומגבלות של מדידת קרינה מקצועית הן רבות ומשפיעות עד כדי כך שברוב המקרים לדעתי תתקבל תמונה אינפורמטיבית יותר על ידי שימוש במד קרינה ביתי וזול, הרבה פחות מדויק, הרבה פחות משוכלל, שעלותו היא שבריר מעלות מד קרינה מקצועי אבל הוא כן מאפשר מדידה של מקורת קרינה ביתיים וכן מאפשר להבין את תמונת הקרינה.

המודדים שאנחנו ממליצים עליהם מכירים בהשלכות של חשיפה לקרינה ועובדים עם מדי קרינה רגישים במיוחד.

הזמנת מודד-בודק קרינה מקצועי ומוסמך

בשל תקנים גבוהים, בעיות בשיטות המדידה וציוד מידידה איטי, אני ממליץ להזמין מודד מוסמך אך ורק לביצוע בדיקות קרינה מרשת החשמל.  בגלל בעיות אלו ונוספות (ראו בהמשך) הזמנת מודד מוסמך לביצוע מדידה של קרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי היא לעניות דעתי בזבוז של זמן וכסף וכמעט תמיד (חוץ מכמה מקרים רעים במיוחד) תפיק תוצאות של “הכל בסדר”, ללא כל הבנה של התוצאות וללא כל אפשרות לצמצם את החשיפה. 
אם יש צורך במדידת קרינה בתדר נמוך מרשת החשמל, הזמנת מודד-בודק קרינה מקצועי ומורשה היא הדרך הקלה לבדיקת קרינה בבית או במקום העבודה. תמורת תשלום כספי של כמה מאות שקלים ניתן להזמין מודד קרינה מקצועי לביתך, אשר מספק לך שירות מדידת קרינה חד-פעמי. למרות בעיית המחיר והחד-פעמיות, היתרונות של מודד מקצועי ומורשה הן שלרוב ציוד המדידה שלו משוכלל ומתקדם (וגם יקר מאוד), איכות המדידה לרוב טובה ומדויקת, והדוח הרשמי שהמודד ינפיק בסיום המדידה יכול לשמש כראיה משפטית לכל דבר בבית משפט או בפני גופים רשמיים (כאמור במדידת קרינת רדיו הדוח יהיה “תקין” גם ברמות שאני מחשיב אותן לגבוהות מאוד).

במדינות מסוימות מודדי קרינה מקצועיים ומורשים מחויבים לעבוד לפי חוקים, קריטריונים ותקנות שלעיתים יכולים להתנגש עם הצורך שלך למידע משמעותי. בישראל לדוגמא, מודד קרינה חייב לדווח לך על רמת הקרינה הנמדדת בהתאם לאחוז מהתקן הישראלי. במדידות של תדר גבוה (RF  ) נתון זה עלול לבלבל את הלקוח מכיוון שהתקן הישראלי גבוה ולא לוקח בחשבון נזקים ביולוגים ברמות קרינה נמוכות מאוד, שלא גורמות לעליה בטמפרטורת הגוף. מידע כזה עלול לעוור את הלקוח למקור קרינה משמעותי הנמצא בביתו, או מול ביתו, ופולט רק אחוז אחד מהתקן הגבוה. אחוז אחד יותר מידי.

במקרים מסוימים הבודק המקצועי והמורשה יהיה מודע פחות ממך לסכנות והבעיות הבריאותיות בחשיפה ממושכת לרמות קרינה נמוכות, דבר שישפע על חוות דעתו, מכיון שהוא לא קשוב או לא מאמין כי הקרינה יכולה להיות מזיקה לבריאות. במקרים קיצוניים באמת, המודד המקצועי, לכאורה, ידע פחות ממך על מדידות קרינה והדוח והמידע  שהוא יספק יהיו דלים וחסרי חשיבות.

כאשר אתם בוחרים מודד קרינה מקצועי ומורשה, חשוב מאוד לבחור את האדם הנכון. בודק טוב יבצע את המדידות בצורה נכונה, נבונה ומדויקת, יחשוף את מקורות הקרינה בביתך ומחוצה לו, ייעץ לך בנוגע לנקיטת דרכים כדי לצמצם את החשיפה שלך לקרינה, גם אם היא נמוכה בהשוואה לתקן הגבוה, ויספק לך דוח ממצה ומספק.

שאלות למודד הקרינה

ניתן לשאול את מודד הקרינה שאלות אלו כדי להבין יותר טוב את הרקע שלו וכן כיצד הבדיקה מתבצעת, מה מאפייני ציוד המדידה ופרטים נוספים שיאפשרו לכם להבין את תוצאות הבדיקה ואיכותה.

1. מה הדגם של מד הקרינה(חייב להיות רשום בדוח)?
2. מה הדגם של הגלאי (אם יש גלאי חיצוני חייב להיות רשום בדוח)?
3. איפה כוילו (בארץ או בחו”ל ובאיזה מעבדה, ראו לעיל נושא כיול המדים)?
4. כמה פעמים בשנייה המד מודד את הקרינה (מד איטי אמין רק בבדיקות של AM FM, משדרי טלוויזיה ואותות קבועים. מד איטי נחשב מד שמודד פעם בשנייה. מד מהיר מודד כמה אלפי פעמים בשנייה)?
5. כמה פעמים בשנייה המד מראה את תוצאות המדידה (מקובל פעמים בשנייה)?
6. הערך שהמד מראה, מה הוא מייצג? את שיא הקרינה בזמן הנמדד, ממוצע על פרק זמן, ממוצע מתחילת הבדיקה, ממוצע על חצי השנייה האחרונה, שיא קרינה על פני החצי שנייה האחרונה (לדוגמה, אם המד מודד את הקרינה 10 פעמים בשנייה ומראה תוצאה כל חצי שנייה, אז הגיוני שהמד מראה או ממוצע של 5 מדידות או את השיא מתוך 5 המדידות)?
7. הערך שנרשם בדוח המדידה, מה הוא מייצג? שיאי קרינה, ממוצע על שטח המבנה, מקסימום נמדד בשטח, ממוצע על פני זמן?
8. מה חלון התדר בו המד והגלאי מסוגלים למדוד (זה בדרך כלל נתון שונה בין המד לגלאי).
9. האם הגלאי תלת צירי או חד צירי.
10. מה הערך הנמוך ביותר שהמד מראה (רצוי נמוך גם מתחת ל0.01 מיקרו וואט לסמ”ר).
11. האם הוא מתכוון לרשום בדוח מספר נקודות מדידה בכל חדר, נקודה אחת, או ערך מחושב?
12. האם לדעת המודד חשיפה לקרינה מרשתות החשמל היא מסוכנת או לא בריאה ברמות נמוכות (1-10 מיליגאוס), רמות גבוהות (10-2000 מיליגאוס ויותר) או שאין כל סיבה לחשוש?
13. האם לדעת המודד חשיפה לקרינה סלולרית-אלחוטית-וייפי (קרינת RF) היא מסוכנת או לא בריאה ברמות נמוכות (גם מתחת 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר), רמות גבוהות(10- 1000 מיקרו וואט לסמ”ר ומעלה) או שאין כל סיבה לחשוש?
14. אפשר לשאול (אבל קצת חריג כי זה כבר נהיה שאלות אישיות קצת) איפה למד ומה, איך ומדוע בחר להיות מודד, באיזה חברות מדידה הוא עבד ועוד
15. האם המודד או החברה המודדת עובדים עם חברות סלולר או חשמל?

סיכום

מכך אפשר להבין כי לא מספיק להזמין בדיקה על ידי מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי, חייבים גם להבין מה המספרים אומרים, איך הבדיקה מתבצעת וכמובן את ההבדל בין בדיקה יבשה ואופן החשיפה בפועל. לאחר קבלת הדוח יש ללמוד אותו ולנתח אותו.

מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי יתאים למי שלא רוצה או לא יכול למדוד לבד או למי שצריך דוח רשמי. יש להתחשב במגבלות של המודד המוסמך, תפיסתו את הסיכון מקרינה בלתי מייננת, בדגש על קרינת רדיו, שיטת העבודה שלו, אופן הפעלת מד הקרינה בעת הבדיקה(בדגש של מיצוע) ועבודה על פי תקנים הלא מגנים. הבעיות והמגבלות של מדידת קרינה מקצועית הן רבות ומשפיעות עד כדי כך שברוב המקרים תתקבל תמונה מהימנה יותר על ידי שימוש במד קרינה ביתי וזול שעלותו היא שבריר מעלות מד קרינה מקצועי אבל מסוגל לתת הערכה נכונה יותר של רמות החשיפה, לשפר את ההבנה בנושא הקרינה, למצוא מקורות וחדירות קרינה, למדוד לפני ואחרי מיגון ולהראות את שינויי הקרינה על משכי זמן.

מהו מדד ה SAR והאם הוא רלוונטי

רמות החשיפה המצויינות על מכשירי קצה (סלולריים, טאבלטים, אוזניות אלחוטיות, מחשבים אלחוטיים ועוד) נקראות מדד ה SAR ומצויינות ביחידות של הספק למשקל – W/KG.
מדד ה SAR הוגדר על ידי ה FCC בארה”ב וICNIRP באירופה. שני גופים מכחישי נזקים ומושפעי תעשיה (הFCC במוצהר וICNIRP בצורה של דלת מסתובבת) הגורסים כי אין לקרינת רדיו שום השפעה בריאותית חוץ מחימום. לכן התקן הזה לא רק שהוא גבוהה מאוד ולא מגן על בני אדם אלא גם כל כולו מבוסס על נחת יסוד זו. גופים אחרים כגון WHO EMF PROJECT אימצו את הSAR. כך למעשה אנחנו מקבלים תקן של תעשיה המומלץ על ידי גופי בריאות לכאורה בין לאומיים. הבעיה שגם ה WHO EMF PROJECT מושפע תעשיה ומחזיק באותה הנחת יסוד כי הקרינה רק מחממת (ראו הסבר על השפעות הגופים בדף התקנים).

מה לא בסדר – מדד ה SAR

1. תקן ה SAR מבוסס על הנחת היסוד כי ההשפעה היחידה של קרינת רדיו היא חימום. מה שכבר הופרך על ידי מחקרים כגון ה NTP ואחרים אשר הראו השפעות ביולוגיות ברמות חשיפה שלא גרמו לחימום.
   לדוגמא, מחקר שסקר 112 מחקרים שמצאו השפעות ביולוגיות החל מרמת חשיפה של 0.0165W/KG הוכיח כי מדד\תקן ה SAR אינו מגן ואינו רלוונטי – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35438055/
2. מדידה על מודל מופשט של גוף וראש הגדולים פיזית מרוב האוכלוסיה – המודל הוא של ראש מבוגר גדול (בעשירון העליון מבחינת הגודל), לא נלקחים בחשבון ראשים קטנים יותר כגון ראשי ילדים, בהם חדירת הקרינה ועליית הטמפרטורה שונים משמעותית.
3. המודלים עשויים מפלסטיק במילי של נוזל מבוסס מיים-סוכר-מלח עם מקדם דיאלקטרי דומה לראש תחון או גוף תחון. מעבר לכך אין דמיון בין המודל לגוף עצמו.
   א. המודל אחיד מאוד, הגוף מורכב מרקמות שונות והאברים שונים שכל אחד מהם מגיב אחרת לקרינת רדיו. התמיסה מתחממת באופן אחיד אך המוח האנושי אינו אחיד ולכן אינו מתחמם באופן אחיד. ישנם מקומות במוח בהם רמות החימום גבוהות פי כמה מאזורים אחרים. 
   ב. המודל הוא מפלסטיק ואין הוא מבודד או מחזיר קרינה כמו הגולגולת האנושית. תכונות החסימה והחזרת הקרינה של הגולגולת גורמות (בנוסף לצפיפות משתנה של המוח) ליצירת “אזורים חמים” בתוך המוח, המתחממים הרבה יותר מאיזורים אחרים.
4. המדידה מתבצעת בממוצע לשש דקות . בפועל זמן השימוש ארוך יותר אצל רוב האנשים
5. חישוב הרמה הוא ממוצע לגרם או 10 גרם רקמה. זאת כאשר קיימים איברים בגוף קטנים מכך והם לא באים לידי ביטוי באנליזה כזו.
6. בתקן ה SAR לא נלקחת בחשבון חשיפה של המשתמש לשדות חשמלי ומגנטיים בתדר נמוך הקיימים בעת הצמדה ודיבור בטלפון סלולרי ואשר להם השפעות בריאותיות נרחבות. רמות השדה המגנטי צמוד לסלולרי GSM בזמן שיחה יכולות להגיע לכמה מאות מיליגאוס (מעל 2 מיליגאוס נראתה עליה בסרטן דם אצל ילדים). 
7. מדידת הSAR מבוצעת כאשר המכשיר הנבדק מופעל כך שהקרינה ממנו תהיה מקסימלית ורציפה ובסוג תקשורת יחיד. זהו תנאי שלא מתקיים בשטח. בו המכשיר משדר בעוצמות משתנות, בפולסים, במגוון שיטות שידור ותדרי שידור.
8. המדידה מתבצעת כאשר הסלולרי במרחק של בין 5 מ”מ ל20 מ”מ (לבחירת היצרן) מהמודל. מה שמוסיף חופש במדידה ולא רק שלא נכון למצב בשטח (בו רוב האנשים מצמידים לראש את הסלולרי בעת שיחה) אלא גם יוצר חוסר אחידות בין המדידות.
9. נחשפו מספר רב של מקרים (ראו PHONEGATE כאן למטה) בהם רמות הקרינה שנמדדו ממכשירים שנרכשו בשוק היו גבוהות מהצהרות היצרן.

האם מדד ה SAR טוב מספיק כדי להשוות בין מכשירים שונים?

באין מדד אחר התשובה היא כן, אבל באופן מוגבל מאוד. זאת בגלל שבשטח יש גורמים נוספים שמשפיעים על החשיפה שלכם מהמכשיר עצמו. בסלולרי למשל יש משמעות גדולה לאיזו רשת נותנת לכם שידור. מכשיר סלולרי אחד יכול לתת רמות שונות של קרינה, כאשר הוא מחובר לרשתות שונות (ספקים שונים), כאשר המכשיר מוחזק באופן שונה, וכאשר הוא מופעל בצורה שונה ואפילו במקום שונה. כך שעקרונית יכול להיות שהחשיפה בפועל ממכשיר שהרמה המוצהרת שלו היא 1.2W/Kg , כאשר הוא מורחק מהגוף , מוחזק בלי להפריע לקליטה שלו ובשטח פחות, תהיה נמוכה יותר החשיפה בפועל של מכשיר שהרמה המוצהרת שלו היא 0.3W/Kg שמופעל במקלט או ממ”ד או מקלט, מוחזק קרוב לגוף ובצורה שמפריע לו לקלוט. לכן לדעתי יש משמעות הרבה יותר גבוהה לצורת השימוש על החשיפה מאשר למדד הSAR (ראו פרק על צמצום חשיפה מהסלולרי ) ולכן יש המדד לא כל כך מתאים אפילו להשוואה בין שתי מכשירים. ובכל זאת , באין מדד אחר ניתן להתייחס אליו בערבון מוגבל.

סרטון הסבר על הSAR ואופן המדידה

מדידות בלתי תלויות מראות כי הצהרות היצרנים נמוכות מהקרינה בפועל – PHONEGATE

הגדרות מדד הSAR מאפשרות ליצרנים לבצע את הבדיקה במרחק של בין 5-20 מ”מ מהמודל. דרגת חופש זו מאפשר ליצרנים להצהיר על רמות חשיפה נמוכות ממה שיש כאשר מצמידים את הסלולרי לגוף.
בשנים האחרונות מדווחות שוב ושוב כי בדיקות מקצועיות של SAR על מכשירים שנקנו בשטח והוכנסו למעבדה ונבדקו לפי התקן, הראו על רמות חשיפה גבוהות מהמוצהר על ידי היצרנים.

מדובר על שערוריה מקצועית שזכתה לשם PHONEGATE. הנושא מובל על ידי גוף צרפתי בשם דומה ועל ידי ה NHT.

יש גוף בצרפת שמדד מעל 600 מכשירים שונים ונכון לעכשיו מצא חריגות ביותר מ300 מכשירים. ראו – 
https://data.anfr.fr/anfr/visualisation?id=ad8014ec-f631-450e-a259-799188714ef9

מאמר שפורסם ב IEEE מצביע על שגיאות בלפחות 13 מכשירים של חברות שונות – https://ieeexplore.ieee.org/stamp/stamp.jsp?tp=…

כאמור היו גם בדיקות בארץ על ידי פרופ’ מוטי חרדים מהמכון הטכנולוגי חולון, אבל כרגע אני לא מוצא את המקור.

כמה מכשיריים כבר הוחזרו מהשוק בשלב הממצאים המטרידים:

• https://norad4uh.blogspot.com/2018/05/phonegate.html
• https://norad4uh.blogspot.com/2018/04/phonegate.html

לסיכום

מדד הSAR אינו רלוונטי משום שהוא בודק רק עליה של טמפרטורה בתוך מודל ראש פלסטיק עם מים ומלח. המדד מתייחס לממוצע על פני זמן שיחה של 6 דקות בלבד. המודל הוא בגודל של ראש אדם הנמצא בעשירון העליון מבחינת גודלו. במדד הSAR לא נלקחות בחשבות רמות השדות המגנטי והחשמלי בתדר נמוך. לכן ה SAR הינו נתון שנוי במחלוקת אשר לפי דעתי אינו מייצג את רמות הקרינה האמיתיות אליהם נחשף המשתמש, אבל בהיעדר מדד השוואתי אחר משתמשים בו בכל העולם. יש לציין כי הSAR  אינו מדד רפואי ואינו מיצג ביטחון או סכנה, אבל הוא בהחלט מדד השוואתי שיאפשר לצרכן להבדיל בין מכשיר שיכול לחמם יותר למכשיר שיכול לחמם פחות.

מדי קרינה ביתיים

שימוש במד קרינה ביתי – משפר הבנה והתמודדות

המדידה על ידי מדי קרינה ביתיים מהירים תורמת לידע, להבנה, למציאת מקורות הקרינה, שמירת מרחקי ביטחון, מציאת נקודות חדירות קרינה ומיגון קרינה. מדידה של רמות קרינה באופן עצמאי היא לדעתי הדרך הטובה ביותר לבדוק רמות קרינה בבית ולטפל בבעיות לפני שנגרם נזק. נדגיש נזכיר ונאמר כי כדי למדוד קרינת רדיו בצורה טובה ולזהות מקורות קרינה ביתיים כגון מכשירי סלולר, ראטורים וציוד קצה של WIFI – למשל מחשבים ניידים וטאבלטים, ציוד בלוטות, ועוד, חובה להשתמש במד קרינה מהיר המודד את הקרינה אלפי פעמים בכל שנייה. מד קרינה איטי לא יוכל “לראות” את הקרינה מציוד זה. מד קרינה ביתי מהיר הוא כלי בסיסי בהתמודדות עם רגישות לקרינה ופריט חובה בידי כל רגיש לקרינה. מד כזה ישמש אתכם במשך שנים רבות לבדיקות חוזרות ונשנות לפי ובעת הצורך. עלות מד קרינה ביתי מהיר היא החל מ620 ש”ח למד נוריות פשוט. מד מספרי יעלה כבר יותר, בסביבות 1300 ש”ח.

המד המומלץ ביותר שלנו הוא הCORNET ED98QPro5G, הוא מד מספרי, עם תצוגה מפורטת וקלה להבנה, המודד קרינת רדיו, שדה מגנטי וחשמלי וגם עוצמת הארה והיבהוב. 

סרטון – https://youtu.be/AB1-p5dX6hM

מדי הקרינה הביתיים המומלצים במיוחד לשנת 2024

מתוך כל מדי הקרינה המומלצים, אני נוהג להמליץ במיוחד על מדי קרינה מספרים מהסדרה של CORNET. האחרון בהם הוא ה CORNET ED98QPro5G והדגם הקודם הוא ה CORNET ED88TPLUS5G2. מדים אלו הם מדים מספריים, מהירים, קלים להפעלה ולהבנה שמתאים לרוב האנשים. המד הזה הוא מד מהיר, מודד גם קרינת רדיו (מציוד אלחוטי וסלולרי וכן מאנטנות סלולריות) וגם שדה מגנטי וחשמלי מרשת החשמל (מוצרי חשמל ותשתיות חשמל). התצוגה המפורטת של המד, ופונקציות מתקדמות אחרות, מאפשרות להבין בצורה קלה מה מודדים וגם מאפשרות לי לעזור לרוכשים ששולחים לי תמונות מדידה, להסביר להם מה נמדד ולמה. הם מודדים קרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי, שדה מגנטי ושדה חשמלי, וה ED98 מודד גם עוצמת אור והיבהוב של נורות ומסכים. היותם מדים מספריים עם תצוגה מפורטת מאפשרת לי בקלות לעזור לאנשים להבין מה הם ראו במדידה גם מרחוק על סמך תמונה שהם שולחים לי באימיל.

המד השני המומלץ הוא ה ENV RD10 שמומלץ למי שרוצה מד פשוט של יש\אין, הרבה\מעט קרינה, זעיר וקטן עם סוללה נטענת. המד מראה את רמות הקרינה על ידי נוריות בלבד. הוא מתאים בעיקר למי שמתקשה בקריאה מספרית של התצוגה של ה CORNET או למי שרוצה מד קטן שנכנס לכיס.

בנוסף יש לנו השנה קן שלם של גלאי קרינה ממשפחת ה CELLOEYE . גלאים זעירים אלו מראים שיש או אין קרינת רדיו מעל רמה מסוימת, על ידי הדלקת נורית (ה CELLOEYE 24G), או בדגם שני גם בנורית וגם בצפצוף (הCELLOEYE 24GS). השימוש בהם הוא בדרך כלל כגלאי קרינה (התראה) בצמוד לחלונות או דלתות , או בכיס המכנס של רגישים לקרינה.

סרטון – מדי הקרינה המומלצים ביותר לשנת 2024 – https://youtu.be/sow3SDsAeN4

סרטון – מד הקרינה המומלץ ביותר – https://youtu.be/KqEUYmcYfm0

בקצרה – ההמלצות על מדי קרינה בלתי מייננת מובילים

מטרה ושימושים פרטים המלצה	מד	תחום תדר	תמונה וקישור לפרטים נוספים
המד המומלץ ביותר לרוב האנשים (04-2024 ) דגם חדש ומתקדם  קיים במלאי – כמות מוגבלת! ייחודו של המד במהירות הדגימה שלו, ובהיותו מד הן לקרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי וגם שדה מגנטי וחשמלי. בנוסף מודד עוצמת אור והיבהוב\ריצוד של נורות ומסכים. יש לו אפשרויות מדידה מתקדמות, תצוגה מספרית מתקדמת, אפשרות חיבור למחשב ועוד. חיבור מיקרוUSB לשימושים מתקדמים וחיבור נוסף לאוזניה כפתור הדלקה חדש תצוגה גדולה יותר מומלץ גם לחדשים בתחום. קלי חובה לרגישים לקרינה ולמודעים לקרינה. מאפשר עזרה מרחוק. תצוגה מספקית מתקדמת! מד ראשוני וראשי לכל בית בו מודעים להשפעות של קרינה בלתי מייננת, ומעוניינים לצמצם חשיפה.	ה CORNET ED98QPro5G דגם חדש זמין בקישור –  https://www.4ehsbyehs.co.il/product/cornet-ed98qpro5g/	RF – 100MHz – 8GHz   EL30 – 50Hz – 1KHz  ELF600 – 50Hz -10KHz Efield – 50Hz -50KHz כמו כן עוצמת אור והיבהוב נורות ומסכים.	מחיר השקה 1250 ש”ח. מחיר רשמי 1300 ש”ח. לפרטים נוספים ורכישה לחצו כאן…
מד קרינה ביתי מבוסס נוריות המומלץ ביותר ייחודו של מד זה בקלות ההפעלה, סוללה נטענת ואפשרות הכנסת המד לכיס ושימוש בו כאזעקה לרגישים לקרינה. מאפיינים עיקריים: קטן קטן קטן, מה זה קטן, זעיר!מד נוריות למתקשים בקריאת תצוגה מספרית.אזעקה ומשוב קולי.סוללה נטענת בחיבור MINI USBאפשרות חיבור למחשב לביצוע מדידות ארוכות על ציר הזמן (עם כבלים מיוחדים ותוכנה ייעודית) ולעדכון תוכנהמהירות דגימה של 20000 בשנייה.מתאים בעיקר בכמד פשוט ביתי או להדרכה, כמד התרעה בכיס של רגישים לקרינה, כמד לשימוש מתקדם בחיבור למחשב. הפעלת המד לא דורשת הבנה במדידה מספרית ומתאפשרת מדידה קלה ומהירה של רמות הקרינה, זיהוי מקורות קרינה, זיהוי חדירות קרינה, בחינת יעילות מיגון או צעדי צמצום חשיפה ועוד.  מומלץ גם לחדשים בתחום. מומלץ בעיקר למי שמתקשה עם תצוגה מספרית, או כמד שני לרגישים לקרינה.	ENV RD-10	מודד קרינת רדיו – RF 100MHz- 8GHz מודד שדה מגנטי  50Hz-10000Hz מודד שדה חשמלי 50Hz-50000Hz	לפרטים נוספים לחצו כאן… לרכישה לחצו כאן …
גלאי קרינת רדיו זעיר ופשוט. בעל נורה אחת הנדלקת כאשר רמת הקרינה היא מעל 0.1mW/m2. מגלה קרינת רדיו עד 24GHZ. זעיר, סוללה פנימית מחזיקה עד 3-4 שנים. ניתן להדבקה על החלונות, קירות, דלתות וכו. להדרכה , להתראה או לשימוש כגלאי קרינה פשוט. מומלץ כגלאי קרינה בבית או בכיס	CELLOEYE 24G – ENV RD1	מודד קרינת רדיו – RF 10MHz- 24GHz רגישות החל מ 0.1 mW/m2.	CELLOEYE 24G – ENV RD1 גלאי קרינת רדיו
גלאי קרית רדיו זעיר ופשוט עם התראה קולית מגלה קרינת רדיו עד 24GHZ. זעיר, סוללה פנימית מחזיקה עד 3-4 שנים. ניתן להדבקה על החלונות, קירות, דלתות וכו וגם לנסיעה בכיס להתראה מוקדמת מפני חשיפה לקרינת רדיו. להדרכה , להתראה או לשימוש כגלאי קרינה פשוט. מומלץ כגלאי קרינה בבית או בכיס	CELLOEYE 24GS – ENV RD1S	מודד קרינת רדיו – RF 10MHz- 24GHz רגישות החל מ 0.1 mW/m2.	CELLOEYE 24GS – ENV RD1S גלאי קרינה זעיר עם התראה קולית
מד קרינה ביתי TRI FIELD 2  מומלץ רק כמד לשדות חשמלי ומגנטי בתדר נמוך, לא כמד לקרינת רדיו! מד קרינה לתדר נמוך – שדה מגנטי ושדה חשמלי מארונות חשמל , קוי מתח גבוה, שנאיים, ציוד חשמלי ועוד. מד מצוין וקל להפעלה לתחום התדר הנמוך. גם שדה מגנטי וגם שדה חשמלי!!!תלת צירי (לשדה מגנטי בתדר  נמוך)!מודד גם קרינת רדיו באופן בסיסי (פחות אהבתי). זהו המד המומלץ אם אתם צריכים מד לתדר נמוך, זול, קל להפעלה, פשוט ונוח. בדרך כלל יירכש כמד שני לאחר רכישה של מד כדוגמת ה CORNET ED88TPLUS.  המד מתוכנן ומיוצר בארה”ב. המכשיר אינו מומלץ כמכשיר מדידה של קרינת רדיו. מומלץ כמכשיר למדידה של שדה מגנטי בתדר נמוך.	TRI FIELD 2	שדה חשמלי ומגנטי 40Hz – 100KHz   קרינת רדיו 20MHz-6000MHz	לפרטים נוספים לחצו כאן…
מד קרינה דיגיטלי לשדה מגנטי בתדר נמוך! אפשרות הפעלה מגוונת. תלת צירי.   ELF+VLF למי שרוצה מד דיגיטלי לתדר נמוך. תלת צירי, בעל אפשרות הפעלה מגוונת. שדרוגים אפשריים: תעודת כיולקופסה קשיחהיציאה קולית 3.5mm לאוזניות או לוגרלוגר USB המכשיר אינו מומלץ למשתמש חדש אלא למשתמשים מתקדמים.	UHS2 של ALPHA LABS	שדה מגנטי בתדרים נמוכים: 13Hz – 75KHz	הזמנה מיוחדת. זמן הספקה 30 יום. לפרטים נוספים לחצו כאן…
מד שדה מגנטי למודדים מוסמכים! מד קרינה דיגיטלי לשדה מגנטי בתדר נמוך המאושר לשימוש על ידי המשרד להגנת הסביבה אני ממליץ על ה  Kaise SK8301 תלת צירי כולל תעודת כיול  שדה מגנטי בלבד. המכשיר אינו מומלץ למשתמש חדש אלא למשתמשים מתקדמים.	Kaise SK8301	40Hz – 1KHz	הזמנה מיוחדת צרו קשר לביצוע הזמנה. לפרטים נוספים לחצו כאן…
EMFields Acoustimeter AM11 מד קרינה מהיר ויחסית מדויק לקרינת רדיו (בלבד ,ללא שדה מגנטי וחשמלי לתדר נמוך). קל לשימוש, חיווי נוריות וגם מספרים. מדידה של שדה חשמלי בתדר גבוה (פוסלים) ומדידה של ממוצע קרינת רדיו (ביחידות של מילי וואט למטר רובע. בעל רמקול חזק וברור. מד למי שהדיוק חשוב לו, בנוסף לCORNET (לדעתי לא במקום). המכשיר אינו מומלץ למשתמש חדש אלא למשתמשים מתקדמים.	EMFields Acoustimeter AM11	200MHz-8000MHz	יבוא אישיר מאמזון ארה”ב כ 420$ ארה”ב (514 אחרי מס) רכישה מאמזון ארה”ב. חלק מהספקים מציעים משלוח חינם לישראל.
Safe & Sound Pro 2 מד קרינה מהיר מאוד (החל מ5 מיקרו שנייה) ומדויק לקרינת רדיו בלבד. תצוגה של קרינת רדיו ביחידות של מיקרו וואט למטר רבוע. מדידה של שיא, פולסים, וממוצע. בעל רמקול חזק. למי שהדיוק מאוד חשוב לו. בנוסף לCORNET (לדעתי לא במקום). המכשיר אינו מומלץ למשתמש חדש אלא למשתמשים מתקדמים.	Safe & Sound Pro 2	200MHz-8000MHz	יבוא אישי מאמזון ארה”ב כ435$ ארה”ב (כ533$ כולל מס). רכישה מאמזון ארה”ב. חלק מהספקים מציעים משלוח חינם לישראל.