טענות, טעויות והטעיות בנושאי קרינה בלתי מייננת

פעמים רבות אני שומע טענות, טעויות והטעיות בנושא קרינה בלתי מייננת, חלקן מגוחכות יותר וחלקן פחות, על ידי מי שבא לטעון כי הקרינה לא מזיקה ולא מסוכנת. בפרק זה ננסה להביא רשימה של טענות, טעויות והטעיות בנושא קרינה בלתי מייננת ולהסביר את השגיאות בהן.

חשוב להבין, מי שעומד מולכם בדרך כלל לא יקבל את ההסברים שלכם כי הוא מעוניין להמשיך להאמין שדעתו נכונה. אתם למעשה לא משיבים עבורו (כדי לשכנע אותו) אלא עונים עבור מי שיקרא את הדברים בראש פתוח יותר.

כאשר אתם מתווכחים מול אחרים ברשת חשוב מאוד לא לעשות את הדברים הבאים

1.  לא לצטט סתם (לא COPY PAST), לכתוב רק מה שאתם מבינים עד הסוף.
2.  לא לצפות לנצח ויכוח מיד, נסו לגייס כוח, התמדה, רצון ונכונות למאבק ארוך. 
3.  לא חייבים להגיב מיד על כל דבר, הגיבו בקור רוח. 

חשוב מאוד כן לעשות

1.  חשוב לראות בזה תהליך של למידה, מוויכוח לוויכוח משתפרים. 
2.  ידע ידע ידע. חשוב ללמוד ולהבין את הנושא לעומק כדי לזהות חוסר הבנה ושגיאות אצל הצד השני וכן כדי לטעון נכון ובצורה מדויקת.

טענות טעויות,טענות ומענות בנושאי קרינה בלתי מייננת

מספר טענה	טענה שמועלת מולכם ………………………..	הסבר הטעות וטענות נגדיות
1	רגישות לקרינה היא תופעה פסיכולוגית. מחקרים הראו שרגישים לקרינה לא יכולים לזהות קרינה.	צריך לציין שהמחקרים שהביאו לתפיסה הזו שגויים, זאת מהסיבות הבאות: הייתה חשיפה כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה. צפייה של החוקרים כי רגישים לקרינה יגיבו כמעט מייד ויעבור להם כמעט מייד, תמיד. לדוגמא זמן חשיפה 5 דקות, זמן מנוחה 15 דקות, 20 סדרות חשיפ. הצפייה כי כל הרגישים יגיבו לכל סוג של קרינה, ערבוב של GSM, WIFI, תדר נמוך אזור הבדיקה לא נקי מחשיפה חשיפה בדרך למעבדה. מחקרים שמראים שרגישים לקרינה סובלים מבעיות בריאותיות ופסיכולוגיות מחקרים על מחקרים, מחקרים שליליים רוב (ללא כל ביקורת), מחקרים חיוביים מיעוט (מבוקר בצורה קשה)כתבתי כמה מאמרי ביקורת על המחקרים שמקדמים תפיסה שגויה  זו ובעיקר את מחקרו של רובין שעושה ככל יכולתו להכחיש רגישות לקרינה כבר 10 שנים ביקורת על מחקרו של רובין  מחקרים על רגישות לקרינה שמוכיחים או מכחישים רגישות לקרינה.
2	ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2005 שרגישות לקרינה היא בעיה פסיכולוגית.	הקבוצה שקבעה זו מכונה “קבוצת מחקר של קרינה בלתי מייננת”, או באנגלית “EMF PROJECT”. זוהי קבוצה מושפעת תעשייה וחשודה בעבר ובהווה בניגוד אינטרסים קשה.מנהל הקבוצה בין שנת 1995 לשנת 2005 היה ד”ר מיקל רפוצלי , שבמקרה באותו זמן היה גם המנהל של ICNIRP (הוועדה הכאילו בלתי תלויה שממליצה לארגון הבריאות העולמי על התקנים). אותו רפוצלי חשוד שקיבל 140000$ למעבדה שלו בסידני בתור שוחד (לכאורה). היום הוא יועץ עבור תעשיית החשמל בארה”ב כדי להתמודד עם חששות הציבור מהקרינה ממוני החשמל חשדות לניגוד עניינים ושוחד בארגון הבריאות העולמי . יש גם לציין שקבוצה אחרת של ארגון הבריאות העולמי קבעה גם שקרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם ב2011, אחרי שפוטר ממנה מנהל הקבוצה שהיה חבר דירקטוריון בחברה של אח שלו אשר נתנה יעוץ רגולטורי לאריקסון ואשר במשך שנים שמר על הקו “הקרינה לא מזיקה” על הדחת הבכיר ומקרה השחיתות לחצו כאן… עוד על הכרה ברגישות לקרינה – הכרה ברגישות לקרינה בעולם
3	ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2011 ששימוש בסלולרי הוא בטוח	שוב מדובר על קבוצת המחקר המושפעת תעשייה EMF PROJECT אשר לאחר הצהרת IARC כי קרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם  שחררה עדכון של דף העובדות מספר 193. בעדכון זה קובעת הקבוצה כי לא הוכח שהסלולרי מסוכן. זאת כדי ליצור רושם מרגיע למרות החלטת IARC.  https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/electromagnetic-fields-and-public-health-mobile-phones פרטים נוספים בדף התקנים, לחצו כאן…
4	קרינה לא מייננת לא מזיקה	העובדה שהקרינה הבלתי מייננת לא חזקה מספיק כדי לתלוש אלקטרון מסביב לאטום ולגרום נזק על ידי מנגנון פיזיקלי זה,  זה לא אומר שאין מנגנוני נזק ביולוגים, ראו בדף המחקרים…אכן האנרגיה של קרינה בלתי מייננת קטנה ואינה מסוגלת לתלוש אלקטרון מסביב לאטום (כלומר לינן) אבל היא כן מסוגלת לשנות ולפגוע בדי-אנ-אי (DNA) וכן מסוגלת לגרום השפעות ונזקים אחרים בדרכים שונות.  המדע המעודכן בנושא מראה כי גם רמות נמוכות של קרינה בלתי מייננת גורמות להשפעות, נזקים ותחלואה גם ברמות נמוכות מאוד שלא גרמו לחימום.  ( דרך אגב – הרמות של חשיפה לקרינה מסלולרי, גם במצב גלישה וגם ובייחוד במצב דיבור צמוד לאוזן, הן בכלל לא נמוכות. )כמו למשל המחקרים הבאים על מנגנוני הנזק של קרינת רדיו (סוג של קרינה בלתי מייננת): שבירת די-אן-אי הנרי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקלים חופשיים- פרידמן 2007,  השפעה על המוח – נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013,  ועוד.מחקר הNTP שמפורסם סופית ב2018 הראה כי חולדות ועכברים  שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו יותר גידולים ,יותר תנאים קדם מסרטנים ויותר עדויות לנזק לדי-אן-אי (ונזקים נוספים) בקבוצות החשיפה בהשוואה לחולדות ועכברים שלא נחשפו.  מחקר האינטרפון 2011  הראה על סיכון יתר לגליומה של 82% למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים, מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד…).בנוסף יש דיווחים מרשמי סרטן במדינות המתקדמות שבהן השימוש היה מוקדם (מוח בפינלנד ונורווגיה,  ארה”ב -גליומה, אוסטרליה – עלייה בחולים בסרטן המוח,  בדנמרק – עלייה בסרטני מערכת העצבים המרכזית, ישראל וסין-בלוטת הרוק), על עלייה בסרטני מוח וראש ספציפיים החשודים כקשורים לשימוש בסלולרי (שהוא כאמור מקרה קצה של חשיפה לקרינה).לכן , גם אם הקרינה לא מייננת זה לא אומר שהיא לא מזיקה. ובמקרה של קרינת רדיו יש מחקרים שמראים על מנגנוני נזק, יש מחקרים בבעלי חיים שמראים על השפעות ותחלואה, ויש מחקרים אפידמיולוגים על בני אדם שמראים על קשר בין החשיפה לתחלואה. מעבר לזה יש כבר נפגעים רבים, אנשים רבים כבר מרגישים את הקרינה ואצל חלק מהם החשיפה מביאה לתסמינים קשים ומגבילים מאוד. לכן התירוץ של “לא מייננת” כבר מזמן לא רלוונטי.
5	השדה של כדור הארץ 500 מיליגאוס, מה מפריעים לך כמה מיליגאוסים בודדים	השדה של כדור הארץ הוא קבוע (וקיים משחר החיים על כדור הארץ) והשדה מרשת החשמל משתנה בתדר של 50 הרץ ואינו טבעי. אי אפשר להשוות בין השניים ומי שעושה זאת שוגה בהכללה גסה כאילו אמר שכל הרכבים עם מנוע וארבע גלגלים זהים.
6	הקרינה מהשמש יותר חזקה ויותר מסוכנת מקרינה בלתי מייננת	אי אפשר להשוות בין קרינת שמש לקרינת רדיו או שדה מגנטי בתדר נמוך. זה פשוט כמו להשוות טילים בליסטיים, לפגזים, לכדורי רובים, לפצצות הדף, לנשק אל הרג וכו.כמו כן בעקבות המודעות למסוכנות היחסית של קרינת שמש, רוב הציבור מצמצם חשיפה יותר מידי עד כדי חוסר בויטמין D המופק בעזרת אור השמש.
7	יש קרינה בכל מקום, אז מה זה עוד קצת קרינה מהסלולר או האלחוטי	נכון באופן אבסולוטי יש קרינה בלתי מייננת בכל מקום אבל כאשר משתמשים בציוד אלחוטי החשיפה הרבה יותר גבוהה ביחס לחשיפה שלך כאשר אתה לא משתמש בציוד אלחוטי או סלולרי ורמות הקרע הטבעי של קרינת רדיו נמוכות פי מיליון ויותר מהרקע הקיים היום. דוגמא נפלאה לכך היא הבית שלי והבית של השכנים שלי. אנחנו גרים בקוטז קרקע ואין כמעט קירות משותפים ביננו.  אנחנו גרים במקום שרמת קרינת הרדיו בו היא מתחת ל 0.0005 מילי וואט למטר רבוע (בלי עין רעה). השכנים שלי נהנים מאותה קרינת רקע נמוכה מאוד. אבל בבית שלהם יש ציוד אלחוטי וסלולרי לרוב. לכן בעוד אצלי בבית הרמה היא נמוכה מ 0.0005 מילי וואט למטר רבוע, הרמה אצלהם בבית היא מעל 1 מיליוואט למטר רבוע. פי 2000 ויותר מעל הרמה אצלי בבית. אני לבית שלהם לא יכול להיכנס בלי לחוות כאבים תוך דקות. אצלי בבית אני מרגיש טוב רוב הזמן.  בתמונה הבאה יש הערכה של רמות הרקע , כולל קרינת הרקע הטבעית, על ציר התדר (ציר X). שימו לב שציר Y הוא לוגריתמי ולכן למרות שנראה שיש הבדל קטן בין רמות הקרינה ב2010 לתקן של ICNIRP, ההבדל בציר לינארי הוא משמעותי עדיין.  יש לציין כי כל פריסה של טכנולוגיה אלחוטית וסלולרית תגדיל את החשיפה.  קישור – https://www.thelancet.com/journals/lanplh/article/PIIS2542-5196(18)30221-3/fulltext
8	“יש קרינת רדיו טבעית”   או  “יש יותר קרינה מהשמש”	נכון, אבל היא בכמה סדרי גודל נמוכה מהרמות שאנחנו מודדים בכיתות עם WIFI וסלולרי. קרינת רקע טבעית בתדרים גבוהים =  0.00000001 מיקרו וואט לסמ”ר בנוסף אכן תדרים על רוב הספקטרום יוצאים מהשמש אבל רמת הרקע שלהם בין 100MHZ ל 8GHZ (בתחום המעניין ביותר בהקשר של רשתות סלולר וציוד אלחוטי) על כדור הארץ היא הרבה יותר נמוכה (בכמה וכמה סדרי גודל) ממה שרשתות הסלולר והשידור האלחוטי מייצרים על הכדור. אם לא היה כך לא היה ניתן להשתמש בטכנולוגיה הסלולרית והאלחוטית בגלל רעשי רקע. השידור תמיד חייב להיות חזק יותר ממה שהטבע מיצר. זו עובדה פשוטה וידוע למי שעוסק בתחום.
9	“יותר אנטנות פחות קרינה”	אמרה זו נכונה רק חלקית, חלקית מאוד. ראשית, הקרינה שתקטן היא בדרך כלל הקרינה מהמכשיר הסלולרי של המשתמש ורק אם הוא מסוג הרשת בה האנטנה תומכת. חוץ מהקרינה אותה סופג המשתמש מהמכשיר הסלולרי שלו בעת שיחה (אשר על משך השיחה ורמת החשיפה  הוא יכול לשלוט) סופג כל הציבור (גם מי שלא משתמש בסלולרי) קרינה מהאנטנות בסביבתם כל הזמן 24X7! כאשר מדברים על ריבוי אנטנות, אומרים שתהיה פחות קרינה מהסלולרי כי הוא יהיה קרוב לאנטנה שנותנת לו שירות והוא ישדר פחות חזק. זה נכון ,אבל רק אם האנטנה היא של חברה שנותנת לו שירות, בטכנולוגיה מתאימה. לא נכון אם האנטנה היא של חברה אחרת, או שלא עובדת בטכנולוגיה שהטלפון הספציפי משדר בה. וכרגע יש שלוש חברות רשת, ולכל חברה יש כמה סוגי רשת (סה”כ 11 רשתות נכון ל06-2021). עוד מצב שהסלולרי לא ישדר פחות (זמן ועוצמה) הוא אם השתנתה שיטת השידור בסלולרי לכזו שמשדרת יותר זמן ויותר חזק. זה למעשה מה שקרה בדורות הרביעי והחשמלי והסלולריים בדורות האלה משדרים יותר זמן ויותר חזק , ברוב המדידות שעשיתי עם מד מהיר, ברוב המקומות שמדדתי, בהשוואה לאותו סלולרי כאשר הוא מוגדר לשדר בדור שלוש. כמו כן יש שאומרים שאם יהיו יותר אנטנות, כל אחת מהן תשדר פחות, גם נכון אבל זה לא אומר כלום. עוצמת השידור אינה המשתנה היחיד הקובע את רמת החשיפה. משתנים נוספים הם מרחק למקור והאם יש גופים חוסמים או בולעים בדרך (קירות למשל חוסמים על ידי החזרה של הקרינה, עצים למשל בולעים) . לכן השיפור שהביאה הירידה בעוצמות השידור יתבטל בגלל שיותר אנטנות יהיו יותר קרובות ליותר אנשים, יותר זמן. כאמור החשיפה ממקורות קרינה תלויה לא רק בעוצמת השידור אלא גם במרחק בין המקור למטרה והאם יש קשר עין או לא. במקרה שבו יש מעט אנטנות (יחסית) יש מעט אנשים (יחסית) שנמצאים\גרים\עובדים בקו ראשון לאנטנות המקרינות, וגם המרחק של רוב האנשים מהן גדול וברוב המקרים יש משהו שמסתיר קצת ומוריד את החשיפה. כאשר מדברים על ריבוי אנטנות, כל חמישים מטר לפי החזון של דור חמש, גם אם קטנות יחסית ונמוכות הספק (והן לא יהיו ממש נמוכות הספק, אולי קצת פחות ממה שיש בדור שלוש , אבל לא מספיק נמוך), רוב אם לא כל האנשים יהיו\יגורו\יעבדו בקו ראשון לאנטנות שיותקנו 10 מטר מול ביתם. לכן הערכה שלי היא שהחשיפה הסביבתית תגדל מאוד בכל תצורה של ריבוי אנטנות. למעשה גם המשרד להגנת הסביבה מסכים לזה ומצפה שבסוף הפריסה של דור חמש החשיפה לקרינה לרוב האנשים תגיע ל50 מיליוואט למטר רבוע. היום ברוב הערים הגדולות החשיפה היא נמוכה מ10 מיליוואט לסמ”ר. בכירים במשרד להגנת הסביבה קוראים לזה “חשיפה אחידה ושוויונית יותר” (כאילו זה דבר טוב). עכשיו מי שמספר את המעשיות האלה ש”יותר אנטנות=פחות קרינה” בדרך כלל לא מאמין שהקרינה הזו יכולה להזיק. לפחות לא ברמה שנחשפים אליה במרחק של 50 מטר בקו ישיר מול אנטנה. לכן הוא מזניח בדרך כלל את הקרינה מהאנטנות, שהיא לכאורה נמוכה יותר (אבל היא בריבוי תדרים, בחשיפה כלל גופית ובכפייה) . אני שכבר נפגעתי מהקרינה ואשר נחשפתי לחומר מדעי שמראה שיש נזקים והשפעות ביולוגיות ברמות פי 100000 נמוכות מהתקן, חושב אחרת וטוען שגם הקרינה מאנטנה איננה בריאה. למעשה כאשר לומדים ומבינים באיזו רמה יש כבר השפעות ביולוגיות ובאיזו רמה רגישים מגיבים, מבינים שכבר היום קשה מאוד למצוא מקום בטוח במרכזי הערים הגדולות (החל מרמה של 0.03 מילי וואט למטר רבוע יש כבר השפעות ביולוגיות). אם חזון הדור החמישי של אנטנות סלולריות כל חמישים מטר, יבשיל למציאות, לא יהיה מקום בטוח בכל הערים. בנוסף האמרה נכונה רק אם התעבורה ברשת הסלולרית תישאר קבועה. בשנים האחרונות אנטנות סלולריות לא מוקמות כדי להוריד את הקרינה מהניידים אלא כדי לשפר את הכיסוי הסלולרי בסביבה וכדי לאפשר תעבורת נתונים גדולה ומהירה יותר. בעצם אנטנות סלולריות מוקמות כדי לאפשר לחברות הסלולר למכור עוד ועוד דקות אויר ועוד ועוד שירותים. מניסיון העבר אנחנו למדים כי כל הזמן רמות התעבורה גדלות ואיתן גדלה החשיפה של הציבור לקרינה (בציר הזמן ובציר התדר). כמו כן ריבוי אנטנות גורם לכך שיותר ויותר אנשים נחשפים לקרינה מהאנטנות שהוקמו מול ביתם במרחקים קטנים ,בקשר עיין, ללא הפרעות וללא הנחתות הקרינה.
10	“מתחת לאנטנה הסלולרית אין קרינה”	לכל אנטנה סלולרית יש אונה ראשית ואונות משניות. האונות המשניות כן מגיעות אל מתחת לאנטנה. כמו כן ברגע שיש מבנים, או כבישים מסביב לאנטנה, החזרי קרינה יעשו דרכם ויפגעו במי שנמצא מתחת לאנטנה. לכן בעולם האמיתי גם מי שנמצא מתחת לאנטנה מוקרן ממנה.
11	“מתקני גישה אלחוטיים הן אנטנות סלולריות נמוכות קרינה”	מתקני גישה אלחוטיים הם שם מכובס לאנטנות סלולריות מקוצרות שהוכנסו לקופסת פלסטיק בגודל של 30X50X80 ס”מ כדי לאפשר הקמה שלהן על גגות מבנים ללא אפשרות של הציבור והרשות להתנגד להקמה וללא דיון בוועדות הבנייה. המשדרים המזינים את האנטנות הללו זהים למשדרים של אנטנות סלולריות “רגילות”. מפתח השידור של המתקני הגישה גדול יותר על הציר האנכי ועל הציר האופקי. לכן יש יותר קרינה בצידיהן. מדידות קרינה בסמוך אליהן מראות על רמות קרינה דומות ולפעמים גבוהות יותר מאשר במקרה של מדידת קרינה במרחק דומה מאנטנות סלולריות על תורן. עוד על מתקני גישה כאן…
12	“התקן הישראלי מחמיר ומגן”	התקן הישראלי הוא שווה בדיוק לתקן של ICNIRP (ועדה מושפעת תעשייה). זהו תקן רגעי גבוה ולא מגן המבוסס על נזק ברור ומיידי מחשיפה לקרינה ולא לוקח בחשבון שום אפקט ביולוגי או בריאותי של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. יש מחקרים רבים המראים על השפעות ונזקים ברמות נמוכות ב6 סדרי גודל מהתקן של ICNIRP. תקן זה מגן על התעשיה ומאפשר יצירת מרעית עיין של רגולציה. בקרינת רדיו-סלולרי קיימים כמה ספים וכולם מבוססים על התקן של ICNIRO שהוא כאמור מבוסס על נזק החום של הקרינה. “הספר הבריאותי” – בקרינת הרדיו התקן של ICNIRP מכונה בארץ בשם המטעה “הסף הבריאותי” , למרות שאין שום קשר בינו לבין בריאות. היה נכון יותר לקרוא לו “הסף לסכנות ברורות ומידיות כתוצאה מחימום”. סך זה עומד על רמה של 400-1000 מיקרווואט לסמ”ר בהתאם לתדר השידור”הסף הסביבתי” – יש גם שני ספים נמוכים יותר שנקראים “הסף הסביבתי”. לחשיפה לא כרונית סף של 30% מICNIRP, ולחשיפה כרונית 10% מICNIRP.לכאורה זהו סף נמוך, אבל הסף עדיין גבוה ולא מגן וקיימים כאמור מחקרים רבים המראים על השפעות, נזקים ותחלואה ברמות נמוכות ממנו. להשוואה, דוח ביואנישיאטיב משנת 2012 קבע כי השפעות ביולוגיות נרשמו במרחקים החל מרמה של 0.003 מיקרווואט לסמ”ר.  מחקרו של הנרי לאי הראה על נזק לDNA ברמות מעל 2 מיקרו וואט לסמ”ר.בקרינה בתדר נמוך התקן עומד על רמה של 2000 מיליגאוס לחשיפה רגעית. לחשיפה כרונית יש המלצות שאינן מחייבות לרמות ממוצעות של 4 מיליגאוס ביום הקשה ביותר בשנה ו2 מיליגאוס שנתי.  זאת כאשר מחקרים מראים על השפעות ביולוגיות ותחלואה כבר ברמות קצת מעל 1 מיליגאוס.  לפרטים נוספים ראו – תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה
13	“רגישים לקרינה סובלים מאפקט נסבו”	אפקט נסבו נגרם כאשר חשש מהשפעה בריאותית של גורם, מביאה בעצמה להתפתחות תסמינים.  השבוע(20/11/2018) נתקלתי שוב בטענה זו כאילו הרגישים לקרינה למעשה חוששים מהקרינה, מאנטנות, מהסלולרי ולכן מפתחים תסמינים. הטענה מבוססת על כמה מחקרי חשיפה שגויים בהם היו כמה טעויות המרכזיות בניהן: 1. חשפו את הנבדקים לקרינה גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה. 2. לא נתנו מספיק זמן התאוששות לנבדקים בין חשיפה לחשיפה.  במציעות רוב האנשים שמגיעים אלי עם תסמינים של חשיפה לקרינה ומתבררים כמי שכבר נפגעו ממנה ופתחו רגישים, רובם אוהבים את הציוד האלחוטי והסלולרי שלהם ולא מודעים בכלל לעובדה שהוא משדר ופולט קרינה מזיקה. ברוב המקרים השלבים הראשונים של העבודה עם הנפגע הם להסביר לו מה פולט ומה משדר ולצייד אותו במד קרינה כדי שיוכל לזהות את המקורות בעצמו.  איך יכול אותו אדם לסבול מאפקט נסבו אם לא יודע בכלל ממה לחשוש? מעבר לכך לאחר צמצום החשיפה בבתיהם ובאזור העבודה מצבם משתפר. כמו שלעיתים קורה, מתחדשת החשיפה ממקור לא ידוע, והרגישים מפתחים תסמינים בלי לדעת ממה. כאשר עושים חיפוש נוסף אחר מקורות קרינה ומוצאים את המקור החדש ומטפלים בו התסמינים שוב יורדים.
14	“ במקרים שאנשים מפתחים תסמינים מול אנטנה סלולרית בדרך כלל האנטנה בכלל לא מחוברת למשדרים ולא משדרת.“	טענה זו הושמעה בדיון בכנסת בתאריך 20/11/2018, בהקשר לשני מקרים בשנים האחרונות בהם תלמידים רבים פיתחו תסמינים כמו כאבי ראש, סחרחורות והקאות לאחר התקנה של אנטנות סלולריות מול חלונות בית הספר שלהם. בשנת 2014 זה אירע בבית הספר נגבה בראשון לציון, בשנת 2018 בבית הספר אורט-חולון. הטענה הזו דומה לטענה כי “רגישים לקרינה סובלים מאפקט נסבו”. המקור שלה הוא מחקרים שהראו שאנשים מפתחים תסמינים ברגע שהם רואים אנטנה סלולרית. יכול להיות שזה נכון באופן כללי.  אבל מה שקרה הן בנגבה בראשון לציון והן באורט חולון מלמד אותנו אמת קצת אחרת. בנגבה האנטנות הוקמות והתלמידים וההורים לא היו מודעים לכך. לאחר כמה שבועות החלו ילדים להתלונן על תסמינים. ההורים לא היו מודעים לתסמינים של ילדים אחרים, רק לילדיהם וחלקם לקחו אותם לרופא. הרופא, ד”ר בוריס בלר ז”ל קישר בין המקרים (כ30 מקרים שהגיעו אליו בסמיכות) וניסה להבין את המקור ואת הגורם. הוא היה למעשה הראשון שראה את הקשר.  אני עברתי ליד האנטנות במקרה כמה שבועות לאחר ההתקנה וידעתי את אחת הפעילות בסביבה כי “פה יהיו נפגעים”. אבל האזהרה שלי לא משכה תשומת לב. חמה חודשים לאחר מכן כאשר כ40% מהילדים, שלומדים בכיתות הפונות אל האנטנות, כבר סובלים מתסמינים, הבינו ההורים כי לא רק הילד שלהם סובל אלא גם ילדים אחרים ומדובר בתופעה. אז ורק אז הם הבינו כי מדובר באנטנות והתחילו להאבק להסרתן. לאחר קצת יותר משנה לאחר הקמתן הוסרו האנטנה והתסמינים חדלו או צומצמו אצל רוב התלמידים. כמה מהם נשארו רגישים לקרינה. באורט חולון האנטנה הוקמה לפני יותר מ20 שנה. רק ב2018 הבינו ההורים כי לא רק הילד שלהם סובל אלא מדובר בתופעה רחבה. 19% מהילדים פנו לאבחון רפואי, ו כ60% מהתלמידים סובלים מתסמינים. יותר תלמידים סובלים מתסמינים בכיתות הקרובות ביותר לאנטנה.
15	“עדיף קרינה מהאטנות שמורידה את הקרינה מהמכשירים הסלולרים הפולטים יותר קרינה”	הקרינה מהאנטנה היא חשיפה כלל גופית, 24X7, כאשר יש מספר רב של שידורים על תדרים שונים באוויר. זאת בהשוואה לחשיפה לקרינה מהציוד האישי שהיא בדרך כלל מקומית, חלקית על מישור הזמן ובהרבה פחות תדרים,  כמו כן בחשיפה מציוד אישי מדובר בבחירה אישית. כדי לצמצם את החשיפה מהציוד האישי והביתי יש ללמוד ולבצע כמה צעדים פשוטים לצמצם החשיפה.בנוסף מי שרוצה עדיין להשתמש אצלו בבית בציוד אלחוטי וסלולרי מקרין ומזיק ולא מאמין כי קיים סיכון בחשיפה לקרינה ממנו יכול להתקין מגבר קרינה ביתי פנימי ולקבל עוד קרינה=קליטה בכל הבית פריסה של עוד מקורות קרינה כדי לצמצם את הקרינה היא דמגוגיה ולא הכיוון הנכון של שוחרי סביבה ובריאות.מי שטוען כי יותר אנטנות יביאו לירידה בקרינה בדרך כלל יוצא נקודת הנחה שהחשיפה לקרינה מהאנטנות היא זעירה ונמוכה מהחשיפה לקרינה מציוד אישי , כלומר הסלולרי. אז הוא בדרך כלל גורס כי צריך עוד אנטנות כדי להקטין את הקרינה מהסלולרי, שאם כבר יש סיכון היא ממנה ולא מהקרינה מהאנטנות (שהיא לשיטתו זעירה).ובכן, הקרינה מהסלולרי שונה מהקרינה מאנטנות בדברים הבאים:א. מישור הזמן – הקרינה מהסלולרי משודרת בחלקיקי שנייה, חלק מהדקה וחלק מהיום, לפי רמת השימוש של המשתמש.  הקרינה מהאנטנות היא רוב השנייה (בין %50 ל80%, לפעמים פחות בלילה אבל לא פחות מ20%), כל הדקה, כל השעה, כל היממה. ב. מישור התדר –  הקרינה מהסלולרי היא בכמה חלונות תדר. הסלולר יכול לשדר בדרך כלל בתדרים של סביב 800, 1800, 2100 מגה הרץ. בדרך כלל הוא משדר רק בתדר מסויים. הקרינה מאנטנות היא בריבוי תדרים על פני כמה חלונות תדר, שידורים סביב 800, 1800, ו2100 מגה הרץ.ג. מישור המיקום – רוב החשיפה לקרינה מהסלולרי תתקיים באזור בגוף אליו הסלולרי הכי קרוב, זוהי חשיפה “מקומית”. במקרה של חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות, החשיפה היא כלל גופית , אחידה בדרך כלל בכל הגוף. ד. בחירה – בסלולרי המשתמש יכול לבחור אם להיחשף או לא ויכול לנקות בצעדים לצמצום חשיפה, למשל הרחקת המכשיר מהגוף מה שיביא לצמצום החשיפה פי 10 ויותר. באנטנה החשיפה בכפייה בלי יכולת שליטה חוץ ממיגון.  יש לציין כי נכון להיום לא מודדים נכון את החשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות. זאת מכיוון שנקודות א וב לא באות לידי ביטוי במדידות הקרינה בשל בעיות במדי הקרינה ופרוטוקול המדידה שלא מתייחסים למישור הזמן או למישור התדר (וגם לא למיקום).  לכן נוצר אולי מצב בו נראה כי הקרינה מהסלולרי היא גבוהה מהקרינה מהאנטנה, אבל זה לא בטוח שכך הדבר בשקלול מישור הזמן , מישור התדר ומישור המיקום. כמו כן לפי דוח אינישיאטיב, גם ברמות מאוד מאוד מאוד נמוכות של קרינת רדיו, כאלה שנמדדות מול אנטנות סלולריות במרחק של 300 מטר ויותר (0.003 מיקרו וואט לסמ”ר) יש כבר השפעות ביולוגיות של הקרינה (http://www.bioinitiative.org/conclusions/  ) .  לכן אולי הקרינה מהסלולרי חזקה יותר אבל זה לא תירוץ לפריסה של עוד אנטנות כדי להוריד את הקרינה מהסלולרי, אבל במחיר של עליה בקרינה הסביבתית, הרציפה, הכלל גופית ומרובת התדרים הנכפת על הציבור.  אם כבר, מי שחושב שהוא רוצה לשפר את הקליטה, יתקין בביתו אנטנה סלולרית זעירה (MICRO CELL), יהנה מהקליטה וישלם בעתיד לבד את המחיר של החשיפה לקרינה העודפת המשודרת מהאנטנה הסלולרית הזעירה. לסיכום, קרינה מהאנטנות היא בריבוי תדרים, על פני יותר ממישור הזמן ומישור התדר ( מדי הקרינה איטיים מידי , שיטות המדידה לא נכונות ובדרך כלל לא שמים בכלל לב למישור הזמן והתדר במדידה) לכן אולי נוצר הרושם כי החשיפה מאנטנות היא זניחה. כאשר מבינים איך למדוד ואיך לעמוד את החשיפה (על מישור הזמן, התדר ועל פני המישור הגאוגרפי) , כאשר מבינים באילו רמות של חשיפה נגמים השפעות ביולוגיות, מבינים כי הקרינה מהאנטנות בכלל לא זניחה. מי שחושב אחרת יתכבד ויתקן אנטנה סלולרית זניחה בביתי ויהיה מהקרינה. ראו גם:https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas#TOC–22וגם נקודה מספר 9 בעמוד זה.
16	“חברות הסלולאר דואגות לשלום הציבור“	נראה לי שהן ממקסמות רווחים. אם היו דואגות לשלום הציבור התשתית בארץ הייתה לדעתי נראת אחרת לגמרי. שימוש בפריסה רחבה של אנטנות זעירות ברחבי העיר היא יקרה יותר מפריסה של אנטנות גדולות (הן מתקני גישה והן אנטנות על תרנים) ולכן חברות הסלולר מעדיפות פריסה של אנטנות גדולות ולא רשת נמוכת קרינה, בהספרי שידור מתחת ל0.1W כמו שנעשה כבר בחו”ל לפני שנים רבות.   מעבר לזה חברות הסלולר הקימו גוף יחסי ציבור בשם “פורום חברות הסלולר” שהלכה למעשה עסוק במאמצי הרגעה של הציבור ובו זמנית פעילות יחסי ציבור מול הרגולציה וגופי חקיקה.
17	“מותר ורצוי להקים תרנים במרכזי אוכלוסיה ….”	לדעתי אין מקום לתרנים עם אנטנות סלולריות או מתקני גישה אלחוטיים (אנטנות קטנות יותר פיזית אבל עם הספקי שידור דומים לאנטנות על תורן) בלב או בצמוד לשכנות מגורים.  התשתית הסלולרית היחידה שצריכה להיות במרכזי ערים ובשכונות מגורים היא מתקני שידור זעירים בהספקי שידור נמוכים מ 0.1W, על עמודי תאורה וחשמל גבוהים ומרוחקים מבתים ומבנים ותוך כדי שמירה על מרחקי ביטחון ורמות חשיפה לקרינה נמוכות מ0.004 מיקרו וואט לסמ”ר. תשתית כזו אפשרית אבל יקרה יותר ולכן להבנתי לא נעשה בה שימוש בערי ישראל.
18	“קרינת AM ו FM יותר חזקה מכל הסלולרי ומכל פריסה חדשה”	זו בדרך כלל טענה של מהנדסים שמסתכלים כמותית רק על הספקי השידור של האנטנות והמשדרים או על תוצאות של ניתוח תדרים במקומות ספציפיים בארץ.  אז ראשית יש אכן שידור רב עוצמה בתדרי ה FM והAM, מתחנות רדיו, ציוד צבאי ואזרחי.  אבל יש כמה דברים שצריך להבין בנוגע לשידור הזה והשוני משידור סלולרי: 1. השידור של AM ו FM הוא רציף, הסלולרי והתקשורת המודרית היא בפולסים. כמה מחקרים הראו על כך שפולסים יותר בעייתיים.  2. AM וFM היו קיימים עשרות שנים לפני הסלולרי ואכן סביב אתרי שידור נראתה תחלואה בישובים הקרובים למשדרים (הידועים ביותר בנען ובקדימה). אבל בעת שהוכנסה טכנולוגית הסלולר השידור במרחב הסלולרי והאלחוטי היה בנוסף לשידור ב AM ו FM ולכן נוספו נפגעים סביב אנטנות והן מציוד אישי.  3. היום אות FM וAM רציף מביא לכך שהוא נמדד ביתר קלות ובצורה מלאה יותר לאומת אות של סלולרי או אלחוטי בפולסים DUTY CYCLE נמוך, מה שיכול ליצור את הרושם המוטעה כי החשיפה לAM ו FM נמוכה מחשיפה לאנטנה סלולרית.  4. בFM וAM יש עשרות שידורים באוויר. הפריסה של אנטנות סלולרי וטכנולוגית אלחוטיות אחרות ברחבי הערים הביאה לגידול במספר האנשים הנחשפים לעוד מאות ערוצי שידור בתדרים סמוכים באוויר.
19	“מדי הקרינה שאתם עושים בהם שימוש אינם מכוילים ותוצאות המדידה לא מדויקות ומוגזמות.“	ראשית רוב המדים שעוברים כיול בארץ ומאושרים לשימוש על ידי מודדים מוסמכים הם מדים שמהירות הדגימה שלהם היא פעמיים- חמש פעמים בשנייה. כך שהם אומנם מכוילים אבל הם מודדים רק חלק קטן מהקרינה המודרנית (סלולרי וציוד אלחוטי) שמשודרת באלפי פולסים בשנייה אבל רוב השנייה אין שידור. אז מה שווה שהם מכוילים? הם לא רואים את רוב שיאי הקרינה. המדים שאנו משתמשים בהם (למשל ה CORNET ED88T) מודדים אלפי פעמים בחצי שנייה ומראים את ה מקסימום שראו כל חצי שנייה. זה עדיין לא מספיק מהיר, והם מחמיצים חלק מהקרינה אבל הם “רואים” הרבה יותר מהקרינה מאשר מדים שעברו כיול ומודדים רק פעמים בודדות בשנייה. לכן במציאות לא חייבים מד מכויל לראות את הקרינה (למעשה ההפך הוא הנכון) והמדידות שאנחנו מבצעים הן בדרך כלל מדידות חסרות אבל הם מראים את הקרינה בסדרי גודל. מצב הקרינה האמיתי הוא כנראה גבוהה עוד יותר.  קיראו עוד על נושא: כיול לא נכון של מדי קרינה https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/professional-measurment-h#TOC–10 מה חשוב במד קרינה ביתי – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/home-emr-meters-h#TOC–3
20	“ אין עלייה במקרי הסרטן ש30 השנה מאז הוצג הסלולרי”	בדרך כלל טענה זו מלווה בגרף הבא המתאר מספר מקרי סרטן בכל שנה מול מספר מנויי סלולר: ובכן הגרף הזה לא רלוונטי והטענה לא נכונה. נסביר. הגרף למעלה מביא מידע לגבי כל סוגי הסרטן בארה”ב ולא רק בסרטני ראש, ולא רק בסרטני ראש הקשורים בשימוש בטלפון הסלולרי (לו משווה הגרף). בבואנו לבדוק האם יש עלייה בסרטנים בהקשר של קרינה מהסלולרי יש לבדוק עלייה רק בסרטנים הקשורים לסלולרי. כרגע נקשרו 4 סוגי סרטנים: גליומה, אקוסטיק נרומה, בלוטת הרוק, בלוטת התריס.  כאשר מסתכלים רק על גליומה, שהיא אחד מהסרטנים שקשורים בשימוש בסלולרי, נתוני רשם הסרטן בארה”ב (אותה ארה”ב כמו בגרף למעלה), ה (National Cancer Institute (NCI, מראים על עלייה בסרטני מוח מסוג גליומה הדומה לעלייה שדיווח מחקר האינטרפון. הנתונים פורסמו במאמר ב British Medical Journal –  http://www.bmj.com/content/344/bmj.e1147 שם השורה התחתונה שיש עלייה לפי מחקר האינטרפון (כ40%) “the US data could be consistent with the modest excess risks in the Interphone study.” Edit or delete this בהקשר של סרטנים בבלוטת הרוק, מאמר ישראלי דיווח כי עד 2006 הייתה עלייה של פי 4 בסרטנים אלו בשנים האחרונות –  http://journals.lww.com/epidem/Fulltext/2011/01000/Risk_of_Parotid_Malignant_Tumors_in_Israel.25.aspx מחקר סיני הראה בשנת 2011   על העלייה עצומה בסרטנים בבלוטת הרוק – http://dx.doi.org/10.1016/j.ijom.2011.03.007 ובכל זאת יש כבר מדינות שרואים בהן עלייה בכלל סרטני המוח למשל : פינלנד ונורווגיה – http://www.saferphonezone.com/site/wp-content/uploads/2011/11/NorwegianBrainCancer.pdf ניו-סוואט וולס – אוסטרליה – נצפתה עלייה משמעותית ולינארית במקרי סרטן מוח ( primary malignant brain tumors ) בעיקר  אצל בני 65 ומלעלה.  – http://neuro-oncology.oxfordjournals.org/content/13/7/783.abstract נתונים מרשם הסרטן בדנמרק – עלייה בסרטני מערכת העצבים המרכזית – http://www.stralskyddsstiftelsen.se/wp-content/uploads/2017/01/denmark_cnstumorsrising_2017-01-20.pdf
21	“כולנו משתמשים בסלולריים, אז צריך אנטנות“	אפשר לפרוס רשת אנטנות סלולריות נמוכת קרינה, כדי לעשות זאת צריך להגדיר את הרשת בצורה שלא תחשוף אנשים בצורה לא בריאה. כדי לעשות את זה צריך קודם כל צריך להכיר בנזקים ובנפגעים ולתקן תקנים נמוכים ומגנים. זה לא יקרה בלי שכל הציבור יבין את נזקי הקרינה וידרוש פתרון נמוך קרינה והכרה בנזקים. אז ורק אז ניתן יהיה לתכנן ולהקים רשת סלולרית נמוכת קרינה בלי אנטנות ענקיות במרכזי ערים. אבל האופציה הזולה ביותר היא למכר את הציבור לסלולרי, ולהגיד לו שאין קרינה או שהקרינה נמוכה או שהקרינה לא מזיקה, שאנטנה בעצם מורידה לו את הקרינה, וזה מה שעושים.לא הגיוני לשים אנטנה גדולה מול הבית כדי שתהיה קליטה בממ”ד או במרתף. לכאלה שרוצים קליטה חזקה בכל הבית (קליטה=קרינה) אני מציע  שיתקינו מיקרו סלים בתוך הבית ויקרינו את עצמו והילדים 24X7
22	“טכנולוגיות הדור החמישי מעבירות מידע מהר ומקטינות זמן חשיפה, ובכלל – אלו טכנולוגייות עם פליטה מועטת של קרינה, לדבריהם”	הגידול בקרינה בטכנולוגית הדור החמישי בסלולרי תגרם ממספר גורמים ועל אף היעילות הגבוהה לכאורה של טכנולוגיה זו (עדיין נתון להוכחה, אבל לפחות תאורטית אמורה להיות כזו יעילות), למעשה החשיפה לקרינה צפויה רק לגדול. 1. יהי גידול אדיר בתעבורה שיעלה על הגידול ביעילות ויצריך עוד שידורים על מישור הזמן והתדר. 2. מספר מקורות השידור סביבנו יגדלו , הן מבחינת תשתיות והן מבחינת ציוד אישי, ביתי, בתוך הרכב ובמקום העבודה. מקורות אלו ישדרו כל הזמן או מידי פעם ויגילו את החשיפה שלנו על ציר הזמן ועל ציר התדר.  3. אין דרישה טכנית להוריד את הקרינה. התקנים הגבוהים הקיימים היום מאפשרים להמשיך לפרוס תשתיות המשדרות בקרינה גבוהה וציוד המשדר קרינה גבוהה. מכיוון שאין דרישה אמיתית לצמצום החשיפה לרמות מאוד נמוכות, התכנון של התשתיות והציודים כנראה יתבצע כך שהחשיפה של האנשים תגדל הן מחשיפה סביבתית והן חשיפה לציוד אישי-ביתי על ציר הזמן והתדר.  זה כבר קורה היום. בחסות התקן וחוקים המאפשרים קידום מהיר של רשת הדור החמישי פורסים היום בארה”ב מאות אלפים של אנטנות סלולריות מוקטנות, קרוב יותר לבתי אנשים (למעשה מולם) ורמות החשיפה לקרינה סביבתית של אנשים אלו הולכת ועולה.  4. בכל דור ודור של הסלולרי העלו את הטענה הזו. בפועל אני יכול לציין כי ממדידות קרינה שאני עושה כל הזמן באזור מגורי (אני משתדל לגור באזורים שקרינת הרדיו נמוכה בהם) ראיתי ב10 השנים האחרונות עלייה משמעותית מאוד. למעשה עזבתי ב2017 את אזור המרכז (גם) בגלל העלייה בקרינת הרדיו-סלולר.   גם לגבי הקרינה מהסלולריים עצמם אני עושה כל הזמן מדידות ויכול לציין כי אכן הייתה ירידה בעוצמות השידור, ברוב הארץ , בין סלולרי המשדר בשיטת שידור GSM (דור שני) לסלולרי במשדר בשיטת שידור UMTS (דור שלישי). אבל בשיטת שידור LTE (דור רביעי) הייתה כבר עלייה בעוצמות הקרינה מהסלולרי. מה גם שזמן השידור מכל מכשיר עלה משמעותית בין סלולריים פשוטים (דור שלישי ושני המשדרים רק בזמן שיחה או SMS) לבין סלולריים חכמים (דור רביעי ושלישי המשדרים גם כאשר אין שיחה או קבלה של SMS) . תשובה קצרה יותר לזה היא: “הקרינה הסביבתית לא ירדה בין דור 1 ל2 , לא בין דור 2 ל3 , לא בין דור 3 ל4 ולא יקרה בין דור 4 ל 5, עובדתית רק הולכת ודגלה. גם המשרד להגנת הסביבה מודע שיש עלייה של 10% בשנה (והוא מודד עם מדים איטיים עם SAMPLING RATE נמוך שעושים ממוצע, בפועל העליה גדולה יותר). בדור 5 תהיה עלייה אדירה במספר הצרכנים (לא רק אנשים עם סלולרי אלא כל דבר יהיה מחובר לרשת) וכמות התעבורה הולכת לגדול משמעותית , לכן כך שיפור שתציעה הטכנולוגיה ביעילות או מהירות עתידו להתבטל על ידי הגידול בתעבורה. בעקבות כך תגדל משמעותית גם החשיפה הסביבתית על מישור הזמן והתדר.”
23	טענה דומה לקודמת – נאמר שוב ושוב על ידי המרגיעים ומכחשי נזקים (והתעשיה) כי “דור חמש יביא לירידה בחשיפה לקרינה בגלל ריבו אנטנות קטנות.”	ובכן , לא , דבר ראשון דור חמש מגיע בנוסף למה שכבר יש היום (והוא כבר לא בריא ויש שסובלים ממה שכבר יש , כולל אני). דבר שני מדובר בניחוש לא מבוסס שלא לוקח בחשבון את כל המשתנים שיש לקחת בחשבון. אנסה להסביר מדוע ריבוי אנטנות דור חמש מוקטנות , בלב השכונות, כל 50 מטר, לא יביא לירידה בחשיפה לקרינת רדיו. א. האמירה הזו היא בגדר ניחוש לא מבוסס שלא לוקח בחשבון את כל המשתנים המשפעים על החשיפה. למעשה הוא בכלל לא מסתכל על כל החשיפה. הוא מסתכל רק על החשיפה לקרינה מהטלפון הסלולרי כאילו היא החשיפה היחידה. כל מי שכבר סובל מהקרינה יודע שהיא אכן חשיפה שבדרך כלל גבוהה מהחשיפה הסביבתית אבל שגם החשיפה הסביבתית מאנטנות סלולריות גורמת לכאבים ולהופעת תסמינים , גם כאשר אתה בכלל לא משתמש בסלולרי. ב. תאורתית אנטנות קרובות יותר צריכות לשדר פחות חזק ויש בכך הגיון מסויים, אבל יותר בתים נמצאים קרוב אליהן, ויותר בתים נמצאים בקשר עיין איתן מאשר במקרה של אנטנה גדולה יותר מרוחקת. לכן למרות שעוצמת השידור של כל אנטנה קטנה יותר, עוצמת החשיפה לקרינה של רוב הבתים עולה, במיוחד אלו שלא היה להם לפני זה קשר עיין לאנטנה המרוחקת או שהיו רחוקים מאוד ממנה. ג. הניחוש הזה לא לוקח בחשבון שבתדרים גבוהים יותר האוויר מנחית ביעילות רבה יותר את השידור ולכן בתדרים הגבוהים יותר, גם אם האנטנות יהיו קרובות מאוד, הן יצטרכו לשדר יותר חזק כדי לפצות על הניחות באוויר. גם הסלולרי יצטרך לשדר יותר חזק מאותה סיבה, והנה לכן יותר קרינה גם מהאנטנה וגם מהסלולרי. ד. הניחוש הזה לא לוקח בחשבון את הגידול בתעבורה על הרשת (ומשתנים נוספים) . לדעתי ולדעת אחרים כל שיפור שיבוא לידי ביטוי בצמצום החשיפה בזכות שיפור מצופה ביעילות של הטכנולוגיה ישחק עם הגידול בתעבורה.
24	“קרינה עולה/יורדת באופן אקפוננציאלי ביחס למרחק מהמקור שלה.אי אפשר להתעלם מהרעיון שהמכשיר הסלולרי שלנו, הוא המקור המרכזי שגורם לחשיפה לקרינת גלי רדיו כי הוא קרוב לגוף. אז כמו שזיהום אוויר באוויר – מתפזר ובגוף – מצטבר, גם קרינה שמקורה רחוק מהגוף היא כמעט תמיד חלשה בטירוף כשהיא מגיעה אלי, אם בכלל”	המכשיר הסלולרי אכן כרגע הוא אצל רוב האנשים המקור העיקרי לחשיפה. לכן הדבר הראשון שכל פעיל נגד הקרינה, או מי שמודע לנזקי הקרינה, צריך לעשות הוא לעבור לשימוש בציוד קווי ולוותר על כל האלחוטי והסלולרי. בסלולרי יש להשתמש רק בחירום מחוץ לבית (שיחות קצרות). ראו פרק צמצום חשיפה ראשוני. הקרינה הסביבתית אצל רוב האנשים (לא אצל כולם, עכשיו למשל הייתה לי שיחת טלפון עם בן אדם שגר בקו ראייה מול אנטנה והקרינה אצלנו לא נמוכה בכלל) היא נמוכה יחסית אבל המספר לא אומר הכל. א. גם רמות נמוכות מאוד של קרינת רדיו אינן בריאות, כמה נמוכות? על פי דוח ביואנישיאביט מ2012 החל מ0.03 מילי וואט למטר רבוע יש כבר השפעות ביולוגיות משמעותיות . כך שגם קרינה יחסית נמוכה אינה בריאה. ב. החשיפה מאנטנה היא בריבוי תדרים, כלל גופית, 24X7 ובכפייה. בעוד את החשיפה מהסלולרי ניתן לצמצם במגוון דרכים
25	“מדורה משחררת קרינה בלתי מייננת הרבה יותר חזקה מטלפונים סלולריים”	השאלה הזו מעידה על בורות וסימפליפיקציה של מי שאמר את זה. בדרך כלל מי שאומר דברים כאלה הוא עם רקע פיזיקלי. הוא מתייחס ליחידות האנרגיות של קרינת האור והחום היוצאות ממדורה (אור נראה ואינו נראה) , ומשווה לאנרגיה הנפלטת מציוד סלולרי, אלחוטי או אנטנות. זאת הסתכלות על רק פן אחד של הקרינה. ואז בהתבסס רק על פן הזה לגרור השוואה גורפת כאילו זה הפן היחיד. זה מעשה מכליל הכול כאילו זה אותו דבר. טעות נפוצה של פיזיקאים. כאשר אני פוגש במישהו שאומר דבר כזה אני מייד מבין שאין לו מושג בנושא הקרינה והוא לא מכיר בנזקים הביולוגים של קרינה בלתי מייננת מעשה ידי אדם. אמירה כזו דומה אולי ללהגיד שרעש של מטוס או מכונית הוא פחות מרעש של רעמים ולכן לא צריך לדאוג ולצמצם רעשים של מטוסים ומכוניות . היום כבר ידוע על השפעה של רעש מכלי טייס, תחבורה וכבישים על הבריאות, למרות שהם קטנים יותר בהשוואה לרעש של רעמים, לכן ההשוואה לא רלוונטית. הקרינה הנפלטת ממדורה, מנורה, שמש או מקורות דומים אחרים, היא שונה בהיבטים מסוימים מקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי. החל מהאורכי הגל , בכך שלקרינה הנפלטת ממדורה יש גם השפעות חיוביות, גם בכך שהיא קיימת משחר העולם וכלה בכך שהגוף האנושי מותאם לחשיפה אליה , עד רמה מסוימת (יש הבדלים נוספים). זאת בניגוד לקרינה מציוד אלחוטי , סלולרי ואנטנות. לה אין כמעט חשיפה “טבעית” בתוך האטמוספירה שלנו, והגוף לא מורגל ולא עבר אבולוציה לחשיפה אליה, וכמו כן אין לה השפעות טובות. לכן שוב ההשוואה בין קרינה ממדורה לסלולרי לא רלוונטית.

עוד טענות, טעויות והטעיות בנושאי קרינה בלתי מייננת

• דף דומה המוקדש למאבק בוייפיי בבתי הספר – הפרכת טענות בעד WIFI
• טענות נגד  מחקר הNTP ניתן לקרא כאן – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/study-ntp-2016-h#TOC–15
   וכאן – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/mhqr-hntp-2018#TOC–10

פרס למתמידים

אם קראתם עד לכאן מגיע לכם פרס. הקטע הבא לקוח מסרט משנת 2006 בשם “THANK YOU FOR SMOKING” בו מתואר סיפורו של לוביסט של חברות הטבק שבמשך שנים ניהל את הכחשת הנזקים של העישון. בקטע הבא הוא נותן שירות לאנשי הסלולר – https://youtu.be/10fn13Q4wAA?t=21s