אודות

ברוכים הבאים לאתר ‘ ללא קרינה בשבילך!’

ברוכים הבאים לגרסה העברית של “No Radiation For You”  בקיצור “NoRad4u” ובעברית “ללא קרינה בשבילך”.

איך הגענו לכאן

האתר מנוהל ונכתב על ידי עמיר בורנשטיין, הנדסאי אלקטרוניקה, איש הייטק, רגיש לקרינה, נפגע קרינה, פעיל מודעות בנושא נזקי הקרינה הבלתי מייננת ורגישות לקרינה החל מ2004, החל מ2006 מנחה טכנית רגישים לקרינה בארץ ובעולם בתהליך ההתמודדות. החל מ2013 מפתח, יצרן ומשווק של ציוד מיגון אישי וביתי לקרינה וכן ציוד מדידת קרינה בלתי מייננת. מי שמאז שעזב ב2013 את תעשיית ההייטק הישראלית מקדיש את כל זמנו לפעילות בנושא קרינה בלתי מייננת, בייחוד לפעילות ציבורית בנושא.

אודות האתר

אתר זה הינו אתר מידע בו תמצאו הסברים וחומר לימודי על קרינה בלתי מייננת, רגישות לקרינה, צמצום חשיפה, מדידת קרינה ומיגון קרינה. מוצרים למדידה, מיגון ביתי ומיגון אישי מפני קרינה בלתי מייננת זמינים באתר המכירה www.4EHSByEHS.co.il  שהוקם בשנת 2012. 

האתר “ללא קרינה בשבילך” הוא האתר המידע העצמאי הגדול והמקיף מסוגו בארץ בנושא קרינה בלתי מייננת, מדידה, צמצום חשיפה, מיגון וכמובן רגישות לקרינה. אתר זה הוא למעשה, הגרסה העברית של האתר המידע באנגלית ומיועד לקהל הגולשים הישראלי. האתר באנגלית מיועד לקהל הגולשים הבינלאומי. האתר “ללא קרינה בשבילך” כולל מידע רב מאוד. אם אתם לא מצליחים למצוא נושא מסוים השתמשו בחיפוש מתחת ללוגו בראש הדף. אם עדיין לא מצאתם שלחו שאלה לnorad4u@gmail.com ונשתדל להפנות אתכם למקום הנכון באתר או לכתוב תשובה במיוחד בשבילכם. באתר נעשה שימוש רב בסרטוני וידאו, תמונות ומצגות, רובם מקוריים. כמו כן נציג בפניכם סיפורים אישיים של רגישים לקרינה. אז קדימה, קפצו פנימה, קראו את החומר, צפו בסרטים והתמונות, שילחו תגובות, בקשות והצעות ואולי גם את סיפורכם האישי (לפרסום) כרגישים לקרינה או אנשים שנפגעו ממנה.  האתר עלה לאוויר בחודש ינואר, שנת 2010. מאז פעל על פלטפורמת גוגל סייט עד סוף 2019. בסוף 2019 עבר לפלטפורמת וורדפרס המוצלחת וקיבל מראה מעודכן ותוכן משופר.

סרטון הסבר על האתר – https://youtu.be/JDDa0juOoZo

“ללא קרינה בשבילך” ברשת

בנוסף לאתר ניתן למצוא אותנו:

עמיר בורנשטיין בפיסבוק –https://www.facebook.com/no.rad.585
קבוצת האתר בפייסבוק, דף האתר בפייסבוק
אתר הסברים וניסויים במדידות קרינה – “המעבדה למדידות קרינה” – https://radlab.home.blog
אתר “כאב ראש סלולרי” – https://mobilepain.wordpress.com
אתר החנות ברשת – www.4EHSByEHS.co.il
הבלוג בעברית (מאמרים קצרים יותר בסדר כרונולוגי) – https://norad4uh.blogspot.com/
ערוץ סרטים ב YouTube 
אתר מידע באנגלית – www.norad4u.com. 

החזון שלנו

החזון שלנו הוא עולם מודע לקרינה ומודע לנזקים של קרינה בלתי מייננת. עולם בו כל טכנולוגיה ומוצר יפותחו כך שהחשיפה לקרינה תהיי אפסית (ולא בגלל שלא מודדים נכון). עולם בו כל טכנולוגיה או מוצר יבדקו שאינן מזיקים ביולוגית לבני אדם מבחינת קרינה בלתי מייננת. עולם בו רגישות לקרינה היא מחלה מוכרת על ידי ארגוני הבריאות והרשויות. עולם בו נעשה כל מאמץ לצמצם את החשיפה של הפרטים והציבור לקרינה בלתי מייננת. עולם בו כל אדם, ילד או בוגר, יבין מהי קרינה בלתי מייננת, מהן הנזקים הביולוגים שהיא גורמת להם, איך לזהות שהוא הופך לרגיש לקרינה וכיצד לצמצם את החשיפה ואת הסיכון. עולם בו החשיפה לקרינה בלתי מייננת מעשה ידי אדם, הולכת וקטנה. 

מטרה ראשית

לעשות כל דבר וכל פעילות שתקצר את הזמן להגשמת החזון (זה יקרה בכל מקרה כי האמת סופה להתגלות, אבל המטרה לקצר את הזמן להאיץ את התהליך), לקצר את הזמן עד להכרה בנזקי הקרינה הבלתי מייננת, ולהכרה ברגישות לקרינה וברגישים עצמם.

מטרות ביניים

1. לספק לציבור מידע בנוגע לקרינה בלתי מייננת, מדידה שלה, צמצום החשיפה והתגוננות כך שכל מי שמודע לסיכון או מי שכבר נפגע מהקרינה יוכל לצמצם חשיפה לקרינה, לשפר את מצבו, לצמצם את הסיכון שלו, ולחיות חיים מלאים ככל הניתן. 
2. להפיץ ידע ומודעות בנוגע לסיכוני הקרינה הבלתי מייננת.
3. לתרום להכרה ברגישות לקרינה ולשיפור תקני החשיפה והמדידה. 

מי, מדוע, וכיצד?

אנחנו ב’ללא קרינה בשבילך‘ מביאים לכם מידע על קרינה בלתי מייננת ( קרינה אלקטרומגנטית) לסוגיה השונים, מקורותיה, אפשרויות והדרכים להגנה מפניה.

אנחנו ב’ללא קרינה בשבילך‘ מאמינים כי קרינה בלתי מייננת ( קרינה אלקטרומגנטית) מזיקה ופוגעת בגוף האנושי בדרכים רבות ומגוונות, ושבעולם של היום אנחנו מוקפים בה כמעט בכל מקום ובכל זמן (אם כי ברמות שונות).

אנחנו ב’ללא קרינה בשבילך‘ מודעים לדאגה הקיימת בציבור בכל העולם לגבי הסכנות מחשיפה קרינה בלתי מייננת ( קרינה אלקטרומגנטית) ומההשפעות שלה על הגוף האנושי ועל בריאותנו.

אנחנו ב’ללא קרינה בשבילך‘ אוהדים רגישים לקרינה.

האתר, אשר נכתב על ידי רגיש לקרינה, סוקר נושאים רבים הקשורים לקרינה אלקטרומגנטית, מקורותיה השונים, דרכי ההתגוננות, ניסיונות החיים של רגישים לקרינה ועוד.

מטרתנו היא לשתף את הרוצים בכך בכל העולם, בניסיון החיים שצברנו עד כה בהתמודדות עם הרגישות לקרינה,  לספק להם ידע, דרכים ,כלים ושיטות למדוד, לצמצם, ולהגן על עצמם ועל בני משפחותיהם מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

ססמתנו היא:  “לדעת, למדוד, לצמצם, להפחית ולהתגונן”

לדעת – ידע והבנה רחבה ככל האפשר של נושא קרינה בלתי מייננת ( קרינה אלקטרומגנטית), סוגיה ומקורותיה השונים הוא חשוב ביותר.

למדוד – מדידה של רמות קרינה בלתי מייננת באופן עצמאי היא הדרך הטובה ביותר לבדוק רמות קרינה בבית ולטפל בבעיות לפני שנגרם נזק.

לצמצם – צמצום חשיפה לקרינה בלתי מייננת וצמצום שימוש במכשירים וציוד הפולטים קרינה הוא  צעד חיוני מאוד לצמצום בעיות קרינה ותסמינים של רגישות לקרינה.

התגוננות – כאשר יש צורך, התגוננות מקרינה בלתי מייננת באמצעים טכניים תאפשר לצמצם את הנזקים של הקרינה לגוף.

צוות האתר:

• No Rad – עמיר בורנשטיין, כותב ראשי, רגיש לקרינה, חי בישראל, עבד בתעשיית הייטק הישראלית כ16 שנה ופעיל בתחום המודעות לקרינה בארץ ובעולם מאז 2006. מאז שנת 2013 מקדיש את כל זמנו לעיסוק בקרינה, מדידה, צמצום חשיפה, מיגון.  מאז 2006 תומך טכנית במאות רגישים לקרינה ונפגעי קרינה בארץ ובעולם. הנדסאי אלקטרוניקה-מחשוב ובקרה, בוגר בסמ”ת. 
• Mustak – הגהה ויעוץ משפטי.
• Claris B – הגהה.
• לביא פרצ’יק – מומחה וורדפרס בתשלום.
• יערה ארגוב – הגהה, ניהול פניות וניהול מפגשי ZOOM

הערות חשובות:

• האתר לא נכתב על ידי רופא, ביולוג או מהנדס רדיו (RF). 
• האתר נכתב על ידי עמיר בורנשטיין  (כינוי No Rad ) , מהנדס הייטק, איש אלקטרוניקה, חובב טכנולוגיה, בעל ידע טכני רב ועשיר וכמובן רגיש לקרינה.
• כאמור משנת 2004 אני מתמודד עם רגישות לקרינה, והצלחתי לצמצם את הרגישות לרמה בה אני מצליח לתפקד.
• אני תומך טכנית במאות רגישים לקרינה ונפגעי קרינה בארץ ובעולם. אני מלווה אנשים רבים בתהליכים של צמצום חשיפה לקרינה בלתי מייננת.
• אני לוקח חלק בישיבות בנושא הקרינה הבלתי מייננת בכנסת ישראל ומול גורמים מהמשרד להגנת הסביבה, ועומד בקשר ישיר עם מומחים ומדענים בארץ ובעולם.
• החל משנת 2012 אני עוסק בצורה מקצועית בפיתוח, מכירה והתאמה של פתרונות טכניים למדידה, צמצום חשיפה ומיגון, לאנשים הרגישים לקרינה וגם לאלא שלא.
• בשנות פעילותי בתחום צברתי ידע וניסיון רב שמאפשרים לי לזהות, להבין ולנתח את מצבי החשיפה של הפונים אלי ולסייע להם בצורה מדויקת ותכליתית. הידע והניסיון הייחודים בתמיכה ברגישים לקרינה מאפשר לי לבצע את העדפות הנכונות ולנקות בBEST PRACTICE הנכון ביותר בכל מצב, לבחור את הפתרונות הנכונים הצעדים המדויקים הדרושים.

למען הסר ספק:

• האתר מכיל דעות וחוויות אישיות, כמו גם מידע טכני המבוסס על ידע וניסיון אישי ומקצועי בתחום הקרינה בפרט ובתחומי הטכנולוגיה והאלקטרוניקה בכלל.
• במקרה ואתם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, אנו ממליצים לכם בחום לפנות לייעוץ רפואי מקצועי בעניין.
• כותבי התכנים באתר אינם רופאים, מדענים או מהנדסי רדיו (RF).
• במהלך שנים של התמודדות עם אי סבילות לקרינה הצלחנו לגייס ידע רב בנושא הקרינה, המדידה וההכוונה של רגישים לטיפולים רפואיים, ויישום פתרונות פרקטיים. במהלך השנים הפכנו למומחים בתחום ופעילים באופן ציבורי למען המודעות לנזקי הקרינה. נשמח לשתף נפגעי קרינה ורגישים לקרינה בניסיוננו, אנא פנו אלנו לתמיכה בטופס “צור קשר”

האתר נכתב לאנשים הבאים:

• בראש ובראשונה לרגישים לקרינה.
• אנשים המבינים כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת מזיקה ופוגעת בבריאות.
• אנשים הרוצים ללמוד ולהכיר ממה כדאי להימנע, איך אפשר לצמצם חשיפה וכדאי אפשר להגן על עצמם מנזקי הקרינה הבלתי מייננת.
• לאנשים שמאמינים שקרינה בלתי מייננת לא יכולה לשנות, להשפיע ולפגוע, אבל כאלה שיש להם ראש פתוח (מומלץ להתחיל בדף המחקרים של האתר).

רגישות לקרינה

מבוא לרגישות לקרינה בלתי מייננת

“רגישות לקרינה” או “אי סבילות לקרינה” (Electromagnetic HyperSensitivity – EHS), או בכינוי שהוצמד לה “אלרגיה לקרינה” (כינוי לא נכון משום שלא מדובר בתגובת הגוף לחלבונים), היא מצב רפואי בו גופו של אדם מגיב, בהופעת תסמינים שונים והרגשה פיזית לא טובה, לחשיפה של אותו אדם לקרינה אלקטרומגנטית (EMR או EMF). ברוב המקרים התסמינים לא מופיעים מייד עם התחלת החשיפה , ולוקח להם זמן להעלם לאחר הפסקת החשיפה (מה שהופך את האבחון והמחקר למורכב יותר). בחלק מהמקרים רגישים לקרינה יגיבו לסוג מסוים של קרינה, או כמה סוגים של קרינה בלתי מייננת, אבל לא לסוגים אחרים (שוב הופך את הדברים למורכבים יותר). בחלק מהמקרים רגישים לקרינה יהיו גם רגישים לכימיקלים (MCS) ולגורמים אחרים.

בדרך כלל לא נולדים עם רגישות לקרינה. זהו מצב נרכש, במשך השנים וכנראה בגלל הצתברות של (נזקים מ) חשיפות לקרינה (חשיפה ברמות נמוכות לאורך זמן או\ו חשיפה לרמות גבוהות מאוד לזמן קצר) וגורמים נוספים (זיהום אוויר, מזון, בעיות בריאותיות, חשיפה למזהמים אחרים ועוד). ככל שהחשיפה גדלה ו\או נמשכת, גדלים הסיכויים להפוך להיות רגיש לקרינה, או להחמרה במצב הרגישות.

אצל רוב האנשים ההתחלה היא בכך שהם מרגישים כאבי ראש (התסמין הנפוץ ביותר, תסימנים נפוצים נוספים הם נימול בידים, חום בפנים ודופק לא סדיר) בעת ואחרי שימוש בסלולרי (החשיפה המשמעותית והקרובה ביותר לגוף ולראש אצל רוב האנשים היום בשנת 2020 ובשנים האחרונות) או בעת שימוש בציוד אלחוטי אחר. זוהי רמה ראשונה\קלה של רגישות לקרינה. הערכה שלי היום (2021) היא שיותר מ30% מהאוכלוסיה כבר מרגישים את הקרינה. כאשר מתחילים להרגיש את הקרינה הסביבתית, למשל מאנטנות סלולריות, קויי מתח גבוהה וקרינה מציוד של אחרים, מדובר לרוב כבר ברמה שנייה\בינונית של רגישות לקרינה. ברמה השלישית\קשה של רגישות לקרינה, כל חשיפה לכל מקור של קרינה בלתי מייננת תגרור הופעה של תסמינים לאורך זמן.

ברגע שהופכים לרגישים לקרינה ברמה שנייה\בינונית או שלישית\קשה, זה יקח זמן ומאמצים להתאושש ולחזור לרמה קלה. אבל הדבר בהחלט אפשרי ויש לעשות כל מאמץ כדי להצליח בכך. השלב הראשון בהתמודדות יהיה הפסקה מוחלטת של שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי. השלבים הבאים הם למידה של נושא הקרינה, מדידה של הקרינה, צמצום החשיפה ואם אין ברירה מיגון ביתי ואישי.

בחלק מהמקרים, בשל חוסר ידע, חוסר בהנחייה נכונה, דעות קדומות, אבחונים לא נכונים (הרפואה הממוסדת אינה מכירה ברגישות לקרינה ורוב הרופאים והמטפלים לא מודעים לבעיה, לגורמים , לסיבות ולדרך הטיפול הנכונה) וסיבות נוספות (למשל קושי להבין כי המכשיר האהוב גורם לתסמינים, או כי גורם בלתי נראה אחראי להם), אנשים אינם מבינים מה קורה להם ומה גורם לתסמינים המרובים שמהם הם סובלים. בחלק מהמקרים הדבר מוביל לבדיקות והליכים רפואיים מיותרים, לחשיפה נוספת לקרינה ועוד סבל.

חלק מהרגישים לקרינה מובלים להאמין כי מישהו אחר (בודדים, קבוצה, ארגונים או מדינות) גורמים להופעת התסמינם שלהם על ידי תקיפה מכוונת. אלה הם ה”ממוקדים” (Targeted Individuals או בקצרה ‘TIs’). בדרך כלל הם לא מפסיקים את השימוש בציוד סלולרי ואלחוטי ולא מנסים לצמצם חשיפה. מצד שני הם מנסים להשתמש במיגון אישי כדי לעצור את ה”התקפות”. המשך השימוש והחשיפה ושימוש במיגון בצורה לא נכונה בדרך כלל מובילים לסבל ותסמינים נוספים.

סרטון מבוא לפרק – ‘רגישות לקרינה’, רמות של רגישות, אבחון עצמי והתמודדות

קישור לסרטון – https://www.youtube.com/watch?v=prXT50_xEj8

סרטון הדרכה מתוך הרצאה על רגישות לקרינה

שלוש רמות של רגישות לקרינה

אנחנו מגדירים שלוש רמות של רגישות לקרינה:
רמה ראשונה – קלה – כל אדם שמרגיש את הקרינה בעת שימוש בציוד הסלולרי והאלחוטי האישי שלו אבל עדיין לא מרגיש ציוד של אחרים, תשתית אלחוטית או אנטנות סלולריות. בדרך כלל התסמינים מופיעים תוך דקות-שעות, ונעלמים לאחר דקות מהפסקת החשיפה. התסמינים הראשונים הם בדרך כלל כאבי ראש, נימול בידים וברגל ליד המכשיר הסלולרי בכיס המכנס, וחום בפנים. להערכתנו כבר יותר מ30% מהציבור מרגישים תסמינים אלו בעת שימוש בסלולרי (2019), רובם לא מבינים שהתסמינם נגרמים מהחשיפה לקרינה. כבר ברמה הראשונה יכולה להיות השפעה על יכולת התפקוד בשגרה היומית של עבודה, משפחה, וחיי חברה. למשל יכולה להיות פגיעה ביכולות הקשב והריכוז וקשיים לתפקדם כאשר יש כאבי ראש. בדרך ברמה זו הסובלים ממשיכים לתפקד ככל יכולתם.

רמה שניה – בינונית – כל אדם שבנוסף לתמיסנים מהציוד האישי שלו, מרגיש גם חשיפות לקרינה סביבתית ברמות נמוכות יותר, כגון חשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית במרחק של 300 מטר ויותר. מגוון התסמינים כבר רחב יותר. בדרך כלל לוקח להם דקות להופיע ושעות עד ימים להעלם לאחר הפסקת החשיפה (לפעמים עוברים אחרי שינה של לילה שלם). במצב זה יש כבר מוגבלות בתפקוד היום יומי, במציאת מקומות עבודה והמצאות בסביבה עם אנשים או ציוד אלחוטי-סלולרי.

רמה שלישית – קשה – כל אדם אשר אפילו בעת או לאחר חשיפה לרמות זניחות של קרינת רדיו או קרינה מרשת החשמל או זיהום חשמלי, מרגיש רע ומופיעים אצלו תסמינים, בדרך כלל תוך שניות. במצב זה של הרגישות התסמינים נעלמים רק לאחר ימים עד שבועות. במצב זה המוגבלות היא קשה והתפקוד חלקי מאוד.

זמנים שונים, שמות שונים

בזמנים ומיקומים שונים נעשה שימוש בשמות שונים כדי לתאר את הרגישות לקרינה. בדרך כלל בהתאם לסוג החשיפה שהיה נפוץ באותו זמן. בשנות ה50 וה60 של המאה ה20, רוב החשיפה הייתה של אנשי צבא למתקני רדיו ומכ”מ צבאיים. השמות שתוארו במאמרים ומסמכים מהשנים ההן הם: “מחלת מיקרוגל”, “סינדרום מיקרוגל”, “מחלת ראדאר” (רק באנגלית – “microwave sickness” , “microwave sindrom”, “Radar sickness” בהתאמה). בשנות הה70 וה80 של המאה העשרים, רוב החשיפה הייתה של עובדי משרדים למסכי CRT (שפורפרת קרן קתודית) ולמערכות חשמל. לכן השם הנפוץ היה “רגישות לחשמל” או “אלרגיה לחשמל” ( באנגלית – “Electricity Sensitivity”(ES ) , “Electricity Allergy” ). החל משנות ה90 של המאה העשרים הפכו הטלפונים הסלולריים ומערכות ה WIFI לנפוצות יותר ויותר ולכן נעשה שימוש גם בשמות “אלרגיה לקרינה(סלולרית)”, או “אלרגיה לWIFI”. אז גם התקבע השימוש במונח הכללי יותר “רגישות לקרינה בלתי מייננת” או באנגלית Electromagnetic Hypersensitivity”. השם בו נעשה שימוש על במחקרים, מאמרים וגופים שטוענים כי רגישות לקרינה היא ממקור ” (Idiopathic Environmental Intolerance (IEI) ” כאשר המילה “Idiopathic” מחלישה את הקשר לחשיפה לקרינה ומדגישה כי המקור אינו ידוע. בדרך כלל משתמשים במושג הזה לתאר שלל בעיות רפואיות הקשורות לחשיפה סביבתית. ההפרדה בין סוגי הרגישויות היא על ידי תוספת הגורם החדוש או המדווח, במקרה הזה EMF, כלומר :
Idiopathic Environmental Intolerance (IEI – EMF.

מרגישים את הקרינה?

להערכתי, היום (2019) יותר מ 30 אחוז מכלל האוכלוסייה כבר מרגישים את הקרינה הבלתי מייננת והם כבר בדרכם להיות רגישים לקרינה (או שהם כבר רגישים).  התסמינים הראשונים הם בדרך כלל כאבי ראש, חום בפנים ונימול בחלקי הגוף הקרובים לסלולרי או למקור הקרינה. בעת החמרה מתחילים להרגיש רע גם בחשיפות לקרינה בלתי מייננת סביבתית (ברמות נמוכות יחסית לחשיפה בעת שימוש אישי) כמו קרינה מאנטנות סלולריות, ראוטרים אלחוטיים, ציוד אלחוטי וסלולרי של אחרים ועוד. בשלב הקשה של הרגישות מופיעים תסמינים גם בעת חשיפה לרמות קרינה זעירות כמו למשל מראוטר אלחוטי מרוחק, מאנטנה סלולרית מרוחקת מאוד או אפילו מרשת החשמל הביתית. להערכתי כ10% מהציבור כבר סובל מרגישות בינונית או קשה לקרינה בלתי מייננת.להערכתי ככל שרמות הקרינה והחשיפה יעלו, צפויים להיות יותר רגישים ויותר נפגעים. 

מסלול מכשולים בדרך להבנת הגורם

לצערנו רק חלק קטן מהאנשים שכבר חשים או סובלים מהתסמינים בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת, מודעים כי התסמינים מהם הם סובלים נגרמים מהחשיפה לקרינה בלתי מייננת. גם כאשר אדם מבין זאת, הוא נדרש לעבור מסלול של דחייה והכחשה, היות וקיימים חוסר מודעות וחוסר הבנה לנושא הקרינה הבלתי מייננת בכלל, ולרגישות לקרינה בפרט.  רוב הרופאים, רוב מודדי הקרינה, ובעלי המקצוע בתחום לא מכירים ברגישות לקרינה. חלקם אף מחזיק בדעה כי הרגישות היא ממקור פסיכוסומטי ואו אינה אמיתית. דעה זו מבוססת על דעה אישית מוקדמת ושגוייה, בשילוב חוסר הבנה וציטוט של גופים מושפעי תעשיה או מומחים לכאורה שאינם עוסקים ואינם מבינים מספיק בנושא. דעה זו מסתמכת על מחקרים שגויים של פסיכיאטרים בהם חשפו את הנבדקים בצורה לא נכונה לקרינה (למשל, גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה) והסיקו מתוך חוסר הבנה כי התגובה היא פסיכוסומטית. 

מחקרים על רגישות לקרינה

המחקרים הראשונים בתחום בוצעו בדרך כלל על ידי פסיכיאטרים והם מלאים בשגיעות ובעיות בגלל חוסר ידע בנושא הרגישות לקרינה ובנושא הטכני של הקרינה הבלתי מייננת. בעיה נפוצה במחקרים אלו היא חשיפה של הנבדקים לסוגים מסויימים של קרינה (שהחוקרים לא היו מודעים לה או שחשבו שהיא זניחה) גם כאשר לא הייתה אמורה להיות כל חשיפה. אך לאחר שהנבדקים הגיבו גם לחשיפה זו פרשו החוקרים את הדבר כתגובה פסיכוסומטית. בעיה נוספת היא חשיפות חוזרות ונשנות ללא זמן מנוחה מספק בין החשיפות. טעות זו נגרמה בשל הנחת יסוד כי הרגישים לקרינה מגיבים מיידית להופעת והפסקת החשיפה. זאת בעוד שבמציעות רוב הרגישים לקרינה מגיבים בהדרגתיות (תוך כמה דקות) לרוב סוגי הקרינה בעוד תחושת ההקלה מגיעה ברוב המקרים שעות או ימים אחרי סיום החשיפה. החוקרים לא הבינו כי הרגישים לקרינה אינם מדי קרינה ולאחר כמה סדרות חשיפות הרגישים לקרינה החלו להגיב גם כאשר לא הייתה אמורה להיות כל חשיפה. החוקרים שוב מיהרו להסיק כי מדובר בתגובה פסיכולוגית להמצאות ציוד הבדיקה. ישנם בעיות נוספות במחקרים אלו, על כך בפרק נפרד. (NTAL)
מחקרים אחרים, בדרך כלל מהשנים האחרונות, הולכים ומתרבים ותוצאותיהם מחזקות את התאוריה כי רגישות לקרינה נגרמת מחשיפה לקרינה והתסמינים מופיעים בגלל החשיפה לקרינה. מחקרים אלו מחולקים לכמה סוגים: מחקרי חשיפה בהם בנוסף לתיעוד הניחושים של הנבדקים יש מעקב ומדידה של מדדים פיזיולוגים של הגוף. כך ניתן לזהות בצורה אוביקטיבית תגובה של מערכות הגוף לקרינה. סוג נוסף הוא מחקרים המבצעים בדיקות פיזיולוגיות שונות ומשווים בין רגישים למי שאינם רגישים בחיפוס אחר ממצאים פטולוגים (למשל נזקים נרולוגים) או סממנים ביולוגים ברגישים לקרינה. על מחקרים אלו בפרק נפרד. (NTAL)

על מה מבוססת גישתנו ודעתנו?

דעתי הנובעת מניסיוני האישי בהתמודדות אישית עם רגישות לקרינה, מהיכרות עם רגישים לקרינה רבים (אני עוסק שנים בהנחייה והדרכה טכנית של רגישים לקרינה בשלבי ההתמודדות) , והיכרות עם החומר המחקרי בנושא, היא כי רגישות לקרינה היא תופעה פיזיולוגית הנגרמת מחשיפה לקרינה ברמות גבוהות או בינוניות לפרק זמן קצר, או רמות נמוכות יותר לפרקי זמן ארוכים (בכל מקרה מדובר ברמות קרינה הנמוכות בכמה סדרי גודל מהתקנים השרירותיים והלא מגנים המקובלים בארץ ובעולם, אשר מבוססים על אפקט חום בלבד ואשר לא לוקחים בחשבון שום השפעה ביולוגית של הקרינה. למשל התקנים של ICNIRP ושל המשרד להגנת הסביבה לקרינת רדיו). עקב היחשפות לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים, מאבד הגוף את חוסנו והולך ומתדרדר למצב בו גם חשיפות קצרות לקרינה בעוצמות נמוכות מאוד (חשיפות נמוכות הרבה יותר וקצרות הרבה יותר מהחשיפות שגרמו לרגישות) יגרמו להופעת תסמינים קשים בזמן קצר. 

התמודדות עם רגישות לקרינה

חשוב להבין על ההתחלה שאין שום קסמים ושום תרופה שאפשר לקחת ושמחר בבוקר תרגישו טוב ולא תהיו רגישים לקרינה יותר. ההתמודדות עם הרגישות לקרינה היא תהליך ארוך של למידה, הפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי, צמצום חשיפה, שימוש במיגון כאשר אין ברירה וביצוע שלבים נוספים לשיפור החוסן הגופני, הבריאותי והנפשי.

שיפור במצב הרגישות

בסופו של דבר(בדרך כלל שיפור ראשוני יגיע די מהר) ואם עשיתם את הדברים הנכונים בצורה הנכונה, תהיה הקלה משמעותית במצב הרגישות. במקרים רבים (כולל שלי) אנשים חזרו להיות רגישים ברמה קלה (מרגישים תסמינים בעת שימוש , אבל לא כאשר משתמשים לידם או שהם נמצאים בסביבה עם קרינה למשך זמן מוגבל). אבל לצערי עד היום לא פגשתי אנשים שהבריאו לגמרי. פגשתי אנשים שאומרים שהם הבריאו, אבל שיחה קצרה איתם מגלה שהם עדיין רגישים ברמה קלה ושאם יחזרו להחשף ולהשתמש , במקודם ומאוחר הרגישות תרים ראש. לכן העצה שלי היא להתחיל כמה שיותר מהר בתהליך ההתמודדות תוך אמונה ורצון להצליח ולהשתפר אבל עם הבנה שאין תרופות קסם, ועם מוכנות לעבודה קשה.

שלבים מרכזיים בהתמודדות עם רגישות לקרינה

1. הפסקת השימוש בציוד אלחוטי וסללולרי.
2. צמצום חשיפה דרסטי על ידי הפסקת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי, מעבר לשימוש בציוד חוטי-קווי, שמירת מרחק ביטחון מציוד חשמלי ואלקטרוני (בין חצי מטר לשניים במקרה של ציוד ביתי).
3. רכישת ציוד עזר ראשוני שיסיע רבות בתהליך ההתמודדות – מד קרינה ביתי מהיר. 
4. ביצוע תוכנית ארבעת השלבים – למידה של נושא הקרינה, מושגי יסוד, מקורות הקרינה, איך למדוד את הקרינה, ביצוע צעדים נוספים לצמצום חשיפה וביצוע מיגון כאשר אין ברירה.
5. התמודדות מנטאלית נכונה – חשיבה חיובית, התרכזות בלימוד וביצוע צמצום החשיפה, חגיגה של כל הישג ושיפור. לא לראות עצמכם כקורבנות, כמסכנים וחולים. לאולם אל תוותרו (לא לעצמכם ולא על עצמכם). חשיבה קורבנית יכולה להביא להחמרה במצב הרגישות (גם כאשר הרגישות לא נגרמת ממקור פסיכולוגי, למצב הנפשי יש השפעה על חומרתה).
6. בצעו כל צעד אפשרי לשיפור הבריאות שלכם. בזה אני לא מומחה, ולכן לא אייעץ בנושא. כל אחד צריך לפעול לפי הבנתו ולהעזר במומחים ורופאים שהוא מכבד ומעריך. עצה אחת בנושא, כדאי שאותם מוחים יכירו ברגישות לקרינה ובנזקי הקרינה.
ראו הרחבה על התמודדות בהמשך עמוד זה ובפרק מיוחד. 

הכרה ברגישות לקרינה

לדעתי, גם אם אין הסכמה רחבה על הגורם לרגישות,  כבר היום יש להכיר בסבל ובמגבלות של רגישים לקרינה. זאת אפילו על פי חוות דעת קבוצת ה EMF PROJECT (קבוצה מושפעת תעשיה, שאינה מכירה בקרינה כגורם לרגישות לקרינה) בארגון הבריאות העולמי משנת 2005.  קבוצות אחרות בעולם, מדענים, וממשלים אחדים כבר הכירו ברגישות לקרינה כנכות תפקודית ותעשוקתית הנגרמת מקרינה ומושפעת ממנה. בתי משפט ברחבי העולם החלו להכיר בנפגעי קרינה ורגישים לקרינה כבעלי נחות תפקודית ותעשוקתית.

קןד אבחון רפואי –  ICD-10-CM   W90.8XXA

סיפורים של רגישים לקרינה

נביא באתר מעת לעת סיפורים של רגישים לקרינה המתארים ממה הם סובלים, איך גילו את הרגישות, מה הם עושים כדי להתמודד איתה והאם מצבם השתפר. סיפורים של ישראלים יפורסמו באתר בעברית, בעוד סיפורים של אנשים מכל העולם יפורסמו באתר באנגלית.
הספר  “Black on White – Electro-Hypersensitivity – The Swedish Experience”  מביא כ 400 סיפורים של רגישים לקרינה בשוודיה.
אם אתם רוצים שנפרסם את סיפור הרגישות לקרינה שלכם באתר, פנו אלנו באימייל או בדף יצירת הקשר.

דפי המשנה בפרק זה

שלבים ראשונים בהתמודדות עם רגישות לקרינה

במקרה של רגישות לקרינה (וגם במקרה של מודעות לנזקי הקרינה ורצון לצמצם חשיפה, ללא רגישות לקרינה) אני מציע ומנחה לבצע שלבים רבים, בצורה הדרגתית כדי לשפר את ההתמודדות ולצמצם חשיפה. אבל זה תהליך. לכן בעמוד זה אציין את השלבים הראשונים והחשובים ביותר שיש לבצע יחסית מהר, תוך כמה ימים, כדי להגיע למצב של רגיעה בתסמינים והכנת השטח להמשך התהליך של הלמידה וההתמודדות:

סרטון הסבר – https://youtu.be/e0P9H_JdYwk

1. ביום הראשון, מיידי – מפסיקים כל שימוש בכל ציוד אלחוטי או סלולרי – הפסקת שימוש בעיקר בטלפון סלולרי (מקור החשיפה המשמעותי ביותר אצל רוב האנשים), אוזניות אלחוטיות, שעון אלחוטי (כולל שעוני דופק/בריאות/ספורט), מחשבים אלחוטיים, ראוטרים אלחוטיים, טבלטים ועוד.
   ראו רשימה של מקורת קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי
2. בשבוע הראשון – לפחות בבית, עוברים לשימוש בציוד קווי-חוטי לפחות בבית, ראו מדריך “חזרה לחוטי”).
   בשלב הז גם מתקינים טלפון חוטי-קווי בבית וקו אינטרנט עם ראוטר שיש לו כפתור כיבוי לWIFI (לא הBE של בזק).
3. בשבוע הראשון – בונים עמדת מחשב חוטית לגמרי (ההמלצה שלי יהום 202 היא מחשב נייד חוטי של LENOVO מסדרות THINKPAD או LEGION, המחובר חוטית לראוטר כאשר כל השידורים מכובים). בעמדת המחשב הזו תשתמשו לכל תהליך הלמידה וכן לתקושרת עם העולם (במקום סלולרי) וגם איתי.
   ראו הסברים – בניית עמדת מחשב נייד נמוכת קרינה
4. אחרי בניית עמדת עבודה חוטית – מתחילים ללמוד מהאתר שלי על קרינה ועל רגישות לקרינה.
   קרינה בלתי מייננת
   רגישות לקרינה
5. קונים מד קרינה מתחילים למדוד בבית (בהמשך גם באוטו ובעבודה).
   מדי קרינה באתר החנות – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-meters/
   המד המוממץ ביותר נכון ל 2022 הוא ה CORNET ED88TPLUS
   קישור – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/cornet-ed88tplus5g2/
   מד הקרינה צריך להיות הקנייה הראשונה שלכם בתהליך, לא מיגון לבית ולא מיגון אישי…מד קרינה!
6. בעזרת מד הקרינה, מאתרים מקורות נוספים בבית, באוטו ובעבודה, וממשיכים בתהליך צמצום חשיפה ביתר שאת.
   מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת
   מדריך צעד צעד למדידת קרינה
7. בעזרת מד הקרינה, מאתרים חדירות קרינה אל הבית וממגנים .
   מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים

זה התקציר של השלבים הראשונים. על כל שלב ושלב יש באתר הסברים נוספים ומקיפים. יש המון לקרא, המון ללמוד והמון לעשות. כל השלבים מבוצעים לאט לאט , זה תהליך ותהליכים לוקחים זמן. כל פעם מבצעים צעד קטן ומודדים את השיפור ברמות הקרינה והתסמינים (אם יש תסמינים). מתעדים הכל במחברת או ב”יומן מחלה\התמודדות” כדי לאפשר למידה בדיעבד וזיהוי מגמות. ולאט לאט מעמיקים את השינוי, השיפור, הידע וצמצום החשיפה.

מה לא לעשות בהתחלה

• לא להמשיך להשתמש בסלולרי ובציוד אלחוטי
• לא למגן בלי ידע ומד קרינה
• לא לעבור דירה בלי מד קרינה ובלי ניסיון ומיומנות מדידה גבוהה
• תמיד כדאי לא לבזבז זמן על קונספרציות ותסביכי רדיפה.
• תמיד כדאי לא להיות קורבנים, סטאטים, וחסרי עונים
• תמיד כדאי לא להיות תלויים באחרים, נסו תמיד ללמוד, למדוד, לצמצם ולמגן בעצמכם.

מדריכים נוספים

ביצעתם את השלבים הראשוניים בעמוד זה? כל הכבוד. עכשיו הזמן להעמיק ולהמשיך את התהליך , הלמידה והעשייה. להלן המדריכים הבאים שיש ללמוד ולהעמיק בהם.

מדריך “חזרה לחוטי”

התמודדות עם רגישות לקרינה

תמיכה טכנית ברגישים לקרינה

הסיפור של עמיר בורנשטיין

שלום, שמי עמיר בורנשטיין ואני בין השאר כותב ומנהל את האתר הזה (בניתי אתרים נוספים בתחום). אני הנדסאי אלקטרוניקה מחשוב ובקרה (מבית הספר בסמ”ת שליד הטכניון בחיפה), עם 16 שנים ניסיון בתפקידי מהנדס איכות תוכנה ובהובלת צוותים בחברות מובילות בתעשיית ההיטק. מאז נפגעתי מהקרינה הבלתי מייננת והפכתי לרגיש לקרינה למדתי את נושא הקרינה והפכתי מומחה בתחום ההתמודדות עם רגישות לקרינה, נזקי הקרינה הבלתי מייננת, מדידת קרינה, צמצום חשיפה ומיגון. אני פעיל בתחום מ2006 כולל השתתפות בוועדות בכנסת, השתתפות בכנסים מקצועיים ומדעיים , והובלת פעילויות ציבוריות בתחום. אני עומד בקשר ישיר עם גופים רגולטורים, הנדסיים ואקדמיים בארץ בעולם.
מעבר לכך במשך השנים אני תומך טכנית במאות נפגעי קרינה בארץ ובעולם.
המעורבות שלי בתחום התחילה בגלל רגישותי לקרינה. בפרקים הבאים אגולל את סיפורי. לא בחרתי את התחום הזה, התחום בחר אותי.

השנים הראשונות, רגיש ברמה קלה

הפעם הראשונה שבה הרגשתי שמשהו לא בסדר היה כאשר הייתי בן 23, בסביבות 1997. זה קרה כאשר ביקשתי מאחד מחברי אז לעשות שיחה קצרה בסלולרי שלו. לאחר כשתי דקות של שיחה, התחלתי להרגיש כאב מוזר בצד הראש. זו הייתה השיחה הראשונה שלי בטלפון סלולרי, זה היה טלפון קבלנים לבן וגדול, והיא הסתימה מהר ובכאב ראש. לאחר השיחה חשבתי קצת על הכאב וחששתי שזה קשור לסלולרי אך היה קשה לי להאמין, רוב חברי השתמשו אז כבר בסלולרי ואף אחד לא התלונן על כאבים.  באותו זמן ידעתי כי שמש ישירה עושה לי כאב ראש אבל לא הייתי מודע ליכולת של קרינה בלתי מייננת לעשות לי את אותו הדבר. לאחר שהתופעה חזרה על עצמה מספר פעמים החלטתי לא לרכוש מכשיר כרגע, וכך עברו להם כמה שנים ללא אירועים חוזרים וללא השפעה של הקרינה על חיי, לפחות לא באופן מודע.
לאחר כמה שנים רכשתי את מכשיר הטלפון הסלולרי הראשון שלי. כבר בשיחה הראשונה שלי הרגשתי את אותו כאב ראש. באותם ימים לא ידעתי כי זו תופעה חובקת עולם (כעשרה אחוז מהאוכלוסייה בעולם המודרני בימנו רגישה לקרינה, רק שניים או שלושה אחוזים מהם מודעים להיותם רגישים לקרינה) וכי ישנם אנשים רבים החווים כאב כמו שאני חווה בעת שימוש בטלפון הסלולרי. הנחתי שמשהוא לא בסדר איתי, ולמרות זאת הצלחתי בדרך כלל להתחמק מהבעיה ומהכאבים פשוט על ידי צמצום זמן השיחה שלי ושימוש בדיבורית חוטית וקבועה ברכב (שאפשרו לי לדבר יותר זמן יחסית להצמדת הטלפון לראש). באותו זמן לא היה ברשותי ולא נחשפתי ביודעין למקור קרינה אחר, אז הנחת היסוד שלי הייתה שהכאב קשור לשימוש בסלולרי בלבד. ללכת לרופא לא עלה בכלל על דעתי.

התדרדרות במצב והפיכה לרגיש לקרינה

עד גיל 32 ( שנת 2005) המשכתי בשגרת יומי ללא בעיות מיוחדות. לא דיברתי כמעט בסלולר, ורק מידי פעם היו לי כאבי ראש. הדברים השתנו לאחר שרשרת האירועים הבאה:

• עברתי לדירה חדשה שהייתה ממוקמת מול אנטנה סלולרית, בקו ראיה ובמרחק של כמה מאות מטרים.
• בדירה החדשה, חדר השינה וחדר הסלון חלקו קיר, מצד אחד היה ממוקם ראש המיטה שלי ומצד שני הטלוויזיה(CRT) , מערכת הסאונד, ופילטר מים גדול (מנוע חשמלי שעבד כל הזמן) לאקווריום גדול (300 ליטר) שהיה בסמוך.
• בעבודה הייתי אחראי למעבדת בדיקות שמוקמה בחדר חדש, בו ארון חשמל הראשי היה ממוקם ליד עמדות העבודה, שכללו מסכי טלוויזיה (שוב CRT) ומחשבים רבים. יותר מאוחר גיליתי כי הן ארון החשמל והן עמדות העבודה פלטו רמות גבוהות של קרינה בתדר נמוך (שדה חשמלי ומגנטי בתדר 50 הרץ).
• מעל המעבדה (מעל התקרה האקוסטית) הותקן נתב אלחוטי חדש ששידר כל הזמן ונתן שירות לכל האגף. 
• אחד מהעובדות בצוות שלי לא הפסיקה לדבר בסלולרי לידי. לפעמים נראה היה כי היא כל הזמן עם המכשיר על האוזן.
• את רוב שעות העבודה “בליתי” במעבדה הזו, מתחת לנתב האלחוטי, ליד ארוך החשמל וצמוד לעובדת שלא נפרדת מהסלולרי שלה.
• בנוסף הוצגה בארץ טכנולוגית הדור השלישי של רשת הסלולר, המשמעות הייתה יותר אנטנות, יותר שיחות וידאו, יותר גלישה, יותר תעבורה על פני הרשת הסלולרית והרבה יותר קרינה מכל אנטנה (מכ 200 אנטנות ב 2003  ל 30000 אנטנות ב 2007) .

התקופה הקשה בחיי התחילה. כאבי הראש הופיעו בדחיפות גדולה יותר ויותר, לבסוף הם התחברו לרצף אחד, אחיד ורציף של כאב ראש שליווה אותי במשך 18 חודשים ברציפות. לאחר כמה חודשים הבנתי שכאב הראש לא יעזוב אותי מעצמו ואני חייב להתחיל לעשות משהו כדי שמצבי ישתפר. התחלתי לחפש ולקרא ברשת האינטרנט כל מידע שיכולתי על כאבי ראש. מהר מאוד התבררה לי התמונה המדהימה.

איסוף מידע וידע ומעבר בדיקות רפואיות

רוב התסמינים שהיו לי התאימו לרשימה של תסמינים שחזרו על עצמם במספר אתרי אינטרנט. ברשת האינטרנט היה מידע רב מאוד על כאבי ראש ועל הגורמים האפשריים. הופתעתי מהנתונים הסטטיסטיים על כמות האנשים בעולם שסובלים היום מכאבי ראש אשר מלווים אותם כדרך קבע בחייהם (הנתונים דיברו על כעשר אחוז בקרב הגברים ועשרים וחמש אחוז בקרב הנשים).בחלק מהאתרים הציעו למכירה תרופות, תוספים וכל מיני אביזרים שאמורים להקל את הכאב, בחלקם ניתן היה למצוא אינפורמציה על שיטות שונות ומשונות להקל על התסמינים, ובחלקם היה ניתן להבחין במילה אחת שחוזרת על עצמה “EMR” או “EMF” כלומר ElectroMagnetic Radiation. ההתייחסות למושג “קרינה אלקטרומגנטית” היתה כגורם אפשרי לכאבי הראש ולתסמינים הנוספים.

הידיעה כי קרינה אלקטרומגנטית יכולה לגרום לכאבי ראש, התאימה לניסיון שלי עם טלפונים סלולרים. ידעתי מנסיוני כי שימוש בטלפון סלולרי גורם לי לכאבי ראש, ידעתי כי טלפונים סלולרים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה בעת ביצוע התקשרות ובעת השיחה, ועכשיו ידעתי כי הקרינה הזו (שעד אז לא חשבתי שיכולה להשפיע באופן מידי) יכולה לגרום לכאבי ראש. התחלתי לחשוד כי קרינה מטלפונים סלולרים, אנטנות סלולרית, מכשירים בפולטים קרינה, וקרינת RF בכללי יכולה להיות הסיבה לכאבי הראש הכבדים והממושכים שאני חווה. בחלק מאתרי האינטרנט נתקלתי בביטוי חדש נוסף: “רגישות לקרינה” (EHS).

במקביל התחלתי בסדרה של בדיקות רפואיות כדי לברר את סיבת כאבי הראש הרצופים. נפגשתי עם אחד הנוירולוגים המובילים בארץ, וביצעתי בדיקות EEG,CT ( בדיקת ה CT “עלתה” לי בכמה ימים של כאבים מאוד קשים) ובדיקות נוירולוגיות נוספות. תוצאות הבדיקות היו מצוינות, לא התגלת שום בעיה, אני בריא כמו שור צעיר. הבדיקות לא הראו שום ממצא פתולוגי, אין גידול (המקרה הרע ביותר האפשרי) שום נזק מוחי, שום בעיה במערכת העצבים או במוח, הכל היה בסדר גמור. הנוירולוג המכובד מיהר לקבוע כי סיבת כאבי הראש היא לחץ (STRESS) ומיהר לרשום מרשם לתרופות כימיות להקלה על מצבי לחץ נפשי. הבנתי שמנסים לנפנף אותי וכי הרפואה המודרנית מוגבלת מאוד בטיפול בתופעות חדשות ולא מוכרות. זו למעשה הפעם האחרונה שראיתי את הרופא הזה או ניסיתי לקבל עזרה ממערכת הבריאות הרגילה בנושא הזה.

קישורים בנושא כאבי ראש:http://en.wikipedia.org/wiki/Headache
http://www.info-med.co.uk/headaches/how-common-are-headaches.php
קשורים בנושא רגישות לקרינה:http://www.fengshuinetwork.net/topics/electropollution/electrosensitivity_from_daryl_reeves.htm
http://www.mast-victims.org/index.php?content=news&action=view&type=newsitem&id=3211
קישורים בנושא קרינה:http://www.microwavenews.com/http://www.powerwatch.org.uk/

לקיחת אחריות על חיי, רגיש לקרינה מודע ופעיל

לאחר סיום הבדיקות הרפואיות וקבלת התוצאות, הבנתי כי אני חייב לדאוג לעצמי ולקחת אחריות על חיי. הבנתי כי אני לא יכול לסמוך על הרפואה המודרנית, על בדיקות או תרופות שישפרו את מצבי הבריאותי. הבנתי כי הרופא המומצע לא יבין ולא ידע על מה אני מדבר ובטוח שלא יוכל לעזור לי. הבנתי שהכאבים שאני חש נגרמים מקרינה אלקטרומגנטית וכי לא ניתן לראות את הסיבה בצילומי CT, רנטגן או בכל שיטת בדיקה מודרנית אחרת. בד בבד התחלתי לנסות כל דבר אפשרי כדי לנסות לשפר את מצבי:

1. כיביתי את מכשיר הטלפון הסלולרי שלי לגמרי (כדי להימנע מחשיפה לקרינה האלקטרומגנטית המשודרת פעם בכמה דקות מהמכשיר לאנטנה הקרובה).
2. התרחקתי מאנשים שדיברו בסלולרי.
3. התחלתי בטיפול אצל מטפל ממרכז הארץ שאבחן בעזרת קינסיולוגיה וטיפל בעזרת תוספי מזון וויטמינים (לקחתי את כולם במשך כ 9 חודשים, הטיפול עזר לי לשקם את בעיות הזכרון שלי ואת היכולת המחשבתית אבל כאבי הראש עדיין היו שם).
4. רכשתי תליון “QLINK” והתחלתי להשתמש בחלק מהמוצרים שלהם (אני עדיין משתמש כיום בהם, החוויה שלי היא שזה משפר קצת את החסינות שלי לקרינה אלקטרומגנטית אבל לא שיפור משמעותי).
5. רכשתי וקראתי את ספרה של גברת איריס עצמון, “הסלולרי, לא מה שחשבת!“. כמו כן יצרתי קשר עם המחברת וקיבלתי ממנה המון ידע והסברים (אנחנו עדיין בקשר והיא עזרה ועדיין עוזרת רבות).
6. רכשתי מד קרינה אלקטרומגנטית  לתדר גבוה (THE COM METER ) , מה שהוכח כאחד הצעדים החשובים ביותר.
7. התחלתי למדוד קרינה בתדר גבוה בכל מקום שאני נמצא בו, בבית, בעבודה, ברכב, ברחוב, בחנויות, בקניונים, בטבע וכו. מהמדידות הבנתי את סדרי הגודל, הכרתי את מקורות הקרינה וידעתי להתרחק מהם. השתדלתי להתרחק ככל שיכולתי ממקורות קרינה.
8. רכשתי מד קרינה אלקטרומגנטית לתדר נמוך (TRI FIELD METER). התחלתי למדוד גם בעזרתו ולהפתעתי גיליתי כי הבית שלי ומקום העבודה מלאים במקורות קרינה בתדר נמוך, חלקם חזקים וקרובים מאוד אלי במשך שעות ארוכות. 
9. התחלתי לסדר את הבית ואת סביבת העבודה שלי בצורה שכל מקורות קרינה יהיו רחוקים ככל הניתן ממני במשך כמה שיותר זמן (עזר מאוד ומייד).
10. התקנתי ציפוי חוסם קרינה על חלונות הבית שלי, כדי לחסום את הקרינה המגיעה מאנטנות הסלולריות בסביבת הבית (עזר מאוד ומייד).
11. התחלתי להיפגש עם מדריך (IPEC (http://www.ipec.co.il/inner.asp?p=about שעזר לי רבות להתמודד עם הצד המנטלי של להיות רגיש לקרינה ואם ההרגשה הפיזית הרעה אשר חשתי במשך רוב הימים.
12. הכנתי לעצמי כובע עם שכבת בד חוסם קרינה והתחלתי ללבוש אותו רוב הזמן (מאוד מאוד מאוד עזר).

בראיה לאחור, אני יכול להעיד כי הצעדים שהיו משמעותיים ביותר היו: 5, 6, 7, 8, 9, 10 ו 12. היום, לאחר כל הצעדים ותוך כדי שאני נזהר לא להיחשף לקרינה אלקטרומגנטית, אני יכול לדווח כי בתקופות שאני לא עובד בהן יש לי כאב ראש אחד או שניים בשבוע, ובתקופות שבהן אני כן עובד (סביבת הייטק עם הרבה אנשים העושים שימוש נרחב ברשתות אלחוטיות וסלולריות) אני סובל מכמה כאבים ביום כאשר רובם קצרים ולא כבדים יחסית לכאבים שחוויתי לפני כמה שנים לפני שהבנתי כי אני רגיש לקרינה ולפני שהתחלתי להיזהר. יש ימים טובים יותר וטובים פחות, מדי פעם אני נחשף לרמות גבוהות של קרינה ללא ידעתי וסובל מיד מכאבי ראש חזקים. מידי כמה ימים אני חוזר הביתה מותש מיום ארוך של חשיפה לרמות נמוכות של קרינה , אך שוב בהשוואה לכאב ראש כבד ורצוף של שנה וחצי המצב די סביר, לא מצויין אבל בהחלט נסבל. 

בתמונה – המעבדה החדשה שתוכננה תוך כדי לקיחה בחשבון את נושא הקרינה 

מעבר מחיפה למרכז ומציאת עבודה חדשה, הפעם כולם יודעים שאני רגיש לקרינה

בשנת 2008 סיימתי את עבודתי בחברת הייטק החיפאית בה עבדתי 11 (!!!) שנה והחלתי לחפש עבודה באזור המרכז. בכל ראיון עבודה הצהרתי וסיפרתי על רגישותי לקרינה. הרגשתי שזו חובתי וזה לטובתי. לא רציתי להתקבל למקום עבודה שרואה בזה בעיה ולא רציתי לעבוד במקום עבודה עם קרינה רבה יותר ממה שהייתי מסוגל לסבול באותו זמן. לצורך כך הגעתי לכל ראיון עבודה עם מדי קרינה. הסברתי למראיין על רגישותי, הסברתי את ההשלכות ביקשתי לראות את המשרדים והמעבדות ולמדוד שם את רמת הקרינה בדיסקרטיות מסוימת. קיבלתי מספר הצעות עבודה ובחרתי את הטובה מכולן, הן מבחינת האופק התעסוקתי שלי והן מבחינת הקרינה.

גם במקום העבודה החדש ביקשתי כי יאפשרו לי למגן את אזור העבודה שלי על חשבוני, ככל שיידרש. במהלך ה 4 שנים הבאות התמודדתי שם עם כמה בעיות חשיפה משמעותיות והצלחתי לצמצם את חשיפתי למינימום האפשרי. לא חששתי לספר לחבריי לעבודה על רגישותי לקרינה. מדיניות זו שלי הוכיחה את עצמה במהלך  השנים שעבדתי באותו במקום (בגילגוליו השונים) בשני אופנים:
1. זיהיתי מספר בעיות של שדה מגנטי בתדרים נמוכים ובעיה אחת הקשורה לקרינת רדיו-מיקרו במשרדים וסייעתי באיתורן ופתרונן.
2. עובדים אחרים שהם רגישים לקרינה ופחדו לספר על כך, כמו גם עובדים לא רגישים שכן רצו לצמצם חשיפה החלו לגשת אלי מפעם לפעם להתייעץ איתי, לבקש עזרה ועזרה. 

בשל כך ובשל המשך פעילותי הציבורית הדביקו לי החברים במשרד (שחלקם היו מאוד בעד וחלקם ראו בי עוף מוזר ולא הגיוני) את הכינוי “גיבור קרינה”. לא הכל היה דבש, הצלחות ונצחונות, היו גם הרבה תקופות קשות עת הרגשתי רע מאוד במשך שבועות וחודשים. על כך בפסקאות הבאות.

הרעה זמנית (10-12/2010)

בשנה האחרונה (2010) נאלצתי במסגרת עבודתי לשהות במשרדים זמניים בהם רמות הקרינה היו גבוהות יחסית. מקום הישיבה שהוצע לי היה מתחת לראוטר אלחוטי וביקשתי לעבור מקום. המקום השני שהוצע לי היה צמוד למשרד של מנהלות המשרד שעשו שימוש כבד בסלולרי שלהם. רמות הקרינה שספגתי במשך היום ממכשירי הסלולר של הבנות בצידו האחר של קיר הגבס, ממכשירי הסלולר של חברי לחדר ומהתשתית האלחוטית ברחבי המשרדים הזמניים ובחדרי הישיבות היתה גבוה והמחיר ששילמתי היה מיידי. במשך שלושת החודשים ששהינו במשרדים הזמניים היו לי כאבי ראש קשים והמעקב הרפואי הראה על הידרדרות והרעה בכל המדדים. במשך הימים הקשים האלה היתי חוזר הביתה מותש והזדקקתי לשלוש שעות של שינה רק כדי לחזור לעצמי. למחרת בבוקר הסבל התחיל מחדש. היום אני יכול להגיד (בדיעבד) כי לא הייתי מוכן לעבור את זה שוב.

עדכונים 05/2011

במשרדים החדשים (הקבועים) של החברה יושבתי בצד חדר המצוי על גלרית עץ. רצפת הגלריה מצופה בלוחות מתכת (למניעת אש) אשר חוסמת את הקרינה המגיעה מהחדר שמתחת לגלריה (מטבחון וחדר אוכל). חולקתי את החדר עם 6 משתמשי סלולר, כאשר רובם משתמשים במכשירים פשוטים של דור שלישי (שיחות סלולר בדור שלישי מפריעות לי יחסית פחות מאשר שיחות בדור שני). אך כמה מהם עדיין השתמשו במכשירים דור שני, מהם סבלתי רבות. כאשר מישהו מקבל שיחה סלולרית השתדלתי לקום וצאת את החדר כמה שאפשר יותר מהר. על השולחן שלי היו מדי קרינה שפועלו כל הזמן ומתריאים בפני על קבלת שיחה או על רמות קרינה גבוהות. בישיבות עדיין היה קשה לי לשבת משום שרוב האנשים שמשתתפים בישיבות משתמשים בסלולרי ובאלחוטי בעת הישיבה עצמה. רוב הזמן רמות הקרינה בסביבת עבודתי קרובות לאפס. לסיכום המצב לא נוח אבל בגבולות הסביר. רוב הימים אני לא סובל מכאבי ראש קשים. 
בוקר אחד בו מדי קרינה עדיין לא עבדו על שולחני (אני מכבה אותם בסוף היום) התחלתי להרגיש כאב ראש תוך דקות מהגעתי למשרד. הגעתי מוקדם יחסית והייתי היחיד בחדר. ברגע שהבחנתי בכאב הראש פתחתי את אחד ממדי הקרינה וראיתי שיש קרינת רדיו שלא הייתה שם יום לפני. איתרתי את המקור תוך שניות. אקסס-פוינט (נקודת גישה WIFI) שהותקן מעל התקרה האקוסטית שני מטרים לידי. לאחר שיחה קצרה עם המנהל ניתקנו את המכשיר וביקשנו מהנהלת החברה להעבירו 10 מטר משם. לאחר כמה ימים בהם הוא לא עבר, הועבר המכשיר לנקודה מרוחקת ממני. היתה זו עוד הוכחה לעצמי ואולי לאותו מנהל כי הרגישות שלי לקרינה היא אמיתית. 

עדכונים 01/2012 – צוות חדש, בעיות חדשות

בחברה הזו נהוג שפעם בכמה חודשים עוברים לצוות חדש או משרד חדש. זאת כחלק ממדיניות שכולם יעבדו עם כולם ויתנסו בכל דבר. כך מצאתי את עצמי שצוות חדש של שש אנשים, 4 מתוכם עם סלולריים חדשים הכוללים חבילת גלישה ומשדרים רוב היום. בכל צוות חדש אני מנסה להגיע עם כמה שיותר מאלה שיושבים לידי, להסכם על הפעלת הסלולריים במשרד ללא הפעלת תקשורת הנתונים, ועל העדפת הטלפון והאינטרנט הקווי, כך שאני מרגיש קצת פחות רע. אני מפעיל  שני מדי קרינה על השולחן המדווחים לי כל הזמן על רמות קרינת הרדיו בחדר. כאשר הרמות גבוהות או כאשר מישהו מקבל שיחה אני משתדל לצאת מהחדר עד יעבור זעם. יש ימים יותר טובים ויש פחות. רוב הזמן כואב לי הראש ברמה קלה. בסה”כ מצליח לעבוד.  לעומת זאת בסוף יום העבודה, כבר הרגשתי מותש ובדרך כלל כבר הרגשתי כאבים. החזרה הביתה הייתה קשה ונדרשה מנוחה משמעותית בבית כדי להתאושש.

הופעות ראשונות בטלוויזיה הישראלית

ההופעה הראשונה שלי בתכנית בטלוויזיה הישראלית הייתה בתאריך 27/06/2016, בתכנית “העולם הבוקר” בערוץ 2 עם אברי גלעד והילה קורח – https://youtu.be/J4ZBZSdhJqg

ההופעה השנייה , כחודש מאוחר יותר הייתה בכתבה שהציגה את נושא הרגישות לקרינה במסגרת פינת הביורוקרטיה בתכנית “המגזין עם אושרת קוטלר” 08/2012 – https://youtu.be/_iwFiOrag1M

מאז הופעתי והייתי שותף בהכנת כתבות טלוויזיה ורדיו רבות בנושא הקרינה והרגישות לקרינה.

סיום עבודה בחברת ההיטק (12/2012)

לאחר יותר מ15 שנים בתחום הנדסת איכות תוכנה והבדיקות, מתוכם קצת יותר מארבע שנים בחברה האחרונה, אני נאלץ לעזוב את התחום.  בשנים האחרונות סבלתי באופן יום יומי מהקרינה במשרדי חברות ההייטק שעבדתי בהן, לפעמים יותר ולפעמים פחות. ובכל זאת הצורך להתפרנס גבר על הכאבים ועל הקושי הפיזיולוגי. לאחרונה הסבל והכאבים גברו וחלו עוד ועוד הדרדרויות במצבי הכללי וכן בהרגשה הפיזית בסביבת העבודה. כאמור נאלצתי לעזוב את מקום העבודה ומציאת עבודה חדשה בתחום הבדיקות בסביבת הייטק מלאה בציוד אלחוטי וקרינה בלתי מייננת נראית כבלתי אפשרית. אני פונה לדרך חדשה ומקווה להקדיש יותר מזמני לתחום הקרינה ולרגישים לקרינה. נראה כי הרגישות לקרינה גבתה ממני מחיר כבד, לא רק בריאותי, אלא גם גרמה לי להפסיק לעבוד במקצוע אותו למדתי, פיתחתי (הייתי מהראשונים בתחום בארץ), הצטיינתי בו ואהבתי אותו.

11/2014 – 100% מזמני מוקדש לנושא הקרינה והרגישות לקרינה

לאחר שנטשתי את קריירת ההיטק שלי, אני מקדיש 100% מזמני לנושא הקרינה והרגישות לקרינה. בנוסף להמשך הפעילות הציבורית, החל משנת 2012 אני מפעיל גם אתר מכירה של ציוד מדידת קרינה ומיגון  www.4EHSByEHS.co.il  www.4EHSByEHS.com. באתר החנות אני מציע מדי קרינה, בדים חוסמי קרינה, כובעים, ביגוד חוסם קרינה, ציוד מיגון לבית ועוד. האתר מיועד בייחוד לרגישים לקרינה ולאלה שמכירים בסיכון בחשיפה לקרינה. רוב הימים אני עובד מהבית, נפגש עם אנשים ומעביר להם הדרכות אישיות על מדידת קרינה ומיגון קרינה , כמו גם פגישות הדרכה טכניות לרגישים לקרינה. בבית אין לי חשיפה לקרינת רדיו ואני מרגיש יחסית טוב. לאומת זאת כל יציאה מהבית לצורכי פגישות, ביקורי בית או שיתופי פעולה “עולה” לי בכאבים, לפעמים יותר ולפעמים פחות. כל יציאה מהשכונה מחייבת לבישת מיגון (גאקט או פונצו). רוב הזמן אני לובש כובע חוסם קרינה. גם ביקור בסניף בדואר המקומי לשם שליחת מוצרים ללקוחות עולה לי בכאבים. אינני מעלה בדעתי נסיעה בתחבורה ציבורית, טיסות או שימוש במעלית. כל יציאה למרחב הציבורי מבוצעת בזהירות ובדרך כלל עולה בכאבים.  אינני חושב שאוכל עוד בחיי לחזור לעבוד כשכיר או בסביבה שאינה סטרילית מבחינת הקרינה. למרות ההתמודדות שלי עם מצבי וההתאמות שביצעתי, העתיד לא ברור ולא בטוח, לא לי ולא לאלפי הרגישים לקרינה בישראל.

קטעי וידאו וכתבות עם עמיר בורנשטיין

להלן קטעי וידאו וראיונות איתי לאורך השנים:

אורלי וגיא 08/09/2016 – https://youtu.be/ZrwhuemKGsg

השתתפות בוועדת זכויות הילד בכנסת 22/02/2016 – https://www.youtube.com/watch?v=tA5MXhbzxMU

השתתפות בוועדת החינוך בכנסת 25/01/2016 https://www.youtube.com/watch?v=XlJXCcbKyQ8

השתתפות בוועדת החינוך בכנסת 06/01/2015 – https://www.youtube.com/watch?v=zqtJhZ-3geo

רגישות לקרינה בפינת הביורוקרטיה, המגזין עם אושרת קוטלר 08/2012 – https://youtu.be/_iwFiOrag1M

“חיים בבית” כתבה ב”יומן”, תאגיד השידור “כאן” 02/06/2017 – קטע מתוך הכתבה בו אני מרואיין בנוגע לעבודה מהבית, רגישות לקרינה, העסק שהקמתי והתמודדות עם יציאה מחוץ לבית – https://youtu.be/187KfluE2aY

כתבות נוספות בהן הופעתי ולקחתי חלק – https://www.norad4u.co.il/ilmedia

2017 – מעבר לזכרון יעקב

בשנת 2017 החלטנו לעבור לגור בזכרון יעקב. אחד הטעמים למעבר היה העלייה ההדרגתית הקרינה הסביבתית באזור המרכז והרצון למצוא בית פרטי עם פחות חשיפה קרינה סלולרית ופחות חשיפה לקרינה בתדר נמוך מרשת החשמל. את חיפושי הבתים ביצענו בעזרתו של מתווך שאותו שלימדתי קצת על קרינה ואשר נתתי לו מד קרינה לביצוע בדיקה ראשונית. כמובן שהתנאי הראשון שבדקנו בכל בית היה שהקרינה תהיה נמוכה. בכל בית שביקרנו ביצעתי בעצמי מדידות קרינה וניסיתי להעריך האם הקרינה סבירה עבורי ומה יהיו עלויות המיגון. לאחר כ40 בתים שראינו היו 2-3 בתים סבירים, בחרנו את מה שנראה לנו (גם בבחינות אחרות) הבחירה הטובה ביותר ועברנו אליו בשכר דירה. מאז אני במאמץ תמידי של שיפור הבית ותיקון בעיות שעדיין קיימות בו מבחינת הקרינה. ההתקדמות היא איטית אבל באופן כללי אפשר להגיד שכאן אני מרגיש יותר טוב ויותר חופשי להסתובב ברחובות סביב ביתי. בינתיים בוצע בבית מיגון מפני ארון חשמל (קרינה בתדר נמוך) אשר נמצא על קיר חדר העבודה שלי וכן שינוי בשיטת הארקה של הבית (ביטול איפוס כפול) שהביא להקלה גדולה בכאבים והרגשה טובה יותר בחדר העבודה (לפני השינוי הייתי יכול לעבוד בין רבע לחצי שעה בחדר העבודה לפני הופעת כאב ראש ועייפות).
מול השיפור בהרגשה הכללית, מקנן כל הזמן חשש לבעיות חדשות שיצוצו בהמשך הדרך. ההתמודדות ממשיכה. 
ראו גם – איך למצוא בית נמוך קרינה
עוד יום של תיקון ומציאה של בעיות קרינה…הפעם בביתי שלי – http://norad4uh.blogspot.com/2018/03/blog-post_16.html
תיקוני קרינה בחדר העבודה – http://norad4uh.blogspot.co.il/2018/04/blog-post_28.html

2020 השתתפות בכנס מומחים על השפעות הקרינה הבלתי מייננת

כנס מומחים 2020 – ב10/2/202 השתתפתי בכנס מומחים בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעות בריאותיות שנערך באוניברסיטת תל אביב. בכנס נתתי הרצאה על בעיות במדידות של קרינה בלתי מייננת.
עמיר בורנשטיין – בעיות בשיטות המדידה (אנגלית) – http://video.tau.ac.il/events/media/k2/videos/10194.mp4

2021 – כל יום מרגיש קצת יותר טוב, ממשיך בפעילות, בלמידה וצמצום חשיפה.

נכון להיום (11-2021 ובלי לפתוח פה לשטן) אני מרגיש טוב. אני עדיין רגיש, אבל רוב הזמן מרגיש טוב וללא תסמינים. אני פועל וחי עם ובתוך המגבלה הזו של הרגישות. לא משתמש בציוד אלחוטי או סלולרי, לא יוצא מהבית יותר מידי, לא שוהה יותר מכמה דקות במקומות עם קרינה או ליד אנשים שיש להם טלפון סלולרי, שעונים משדרים ואוזניות אלחוטיות. לרוב אני יכול לעבור ליד אנשים שמשתמשים בעצמם בטלפון סלולרי ובאוזניות אלחוטיות ואני לא מרגיש כאב מיידי, אבל אני משתדל לא להגזים בכך. גם השתתפות בכנסים או הרצאות, כמה ימים ברציפות אפשרית לי.

מצד שני אני לא בריא לגמרי, לא הבראתי ולא הפסקתי את התהליך למידה , צמצום חשיפה וההתמודדות. אני ממשיך להשקיע במדידה , צמצום חשיפה ומיגון, ואני עדיין עושה מאמצים לפתור ולשפר בעיות חשיפה לקרינה בחדר העבודה שלי ( https://www.norad4u.co.il/2021/10/28/5938/ ) . כמו כן ברור לי שאם אחזור להשתמש בציוד אלחוטי או סלולרי, או אחשף יותר מכמה ימים ברצף לקרינה ממקורות כאלה או אחרים, הרגישות לקרינה שלי תהפוך קשה יותר והמצב שלי יחזור ויתדרדר (מנסיון). זה כבר קרה לי ולאחרים בעבר. לכן אני לא עושה שימוש בסלולרי או באלחוטי (ושימוש כזה יביא אצלי לתסמינים תוך פחות מ10 דקות), מגביל את הפעילות שלי כדי לא לסבול סתם, וכדי שמצבי לא יתדרדר. במקביל לעבודה העסקית והציבורית, אני ממשיך כל הזמן בלמידה, מדידה וצמצום חשיפה (שיפורים בסביבת העבודה, מיגון והקפדה על שימוש בציוד לא משדר וחיים באיזור נמוך קרינה). המצב שלי פי טוב לאין שעור ממה שהיה בעבר, וכל הזמן משתפר, אבל אני לא יכול להגיד שהבראתי. אני עדיין רגיש ועדיין מוגבל ונכה.

2023 – צמצום חשיפה ושיפור נוסף

בתקופה האחרונה אני מרגיש שיפור נוסף במצב הרגישות שלי. אני עדיין לא בריא, אבל כבר הגעתי למצב שאם אני מתנהל נכון, יש לי רק יום או יומיים בחודש עם כאבי ראש ראש, ולא משתקים כמו בעבר.

תהליכים שתרמו לשיפור הנוסף

• צמצום עמדת העבודה בחדר העבודה שלי למינימום האפשרי ( עבודה על מחשב ניד חוטי, עכבר חוטי, ללא מסך חיצוני וללא ציוד נוסף).
• שיפורי קרינה נוספים בחדר העבודה (מיגון רצפה, טיפול בזיהום חשמלי, צמצום\הפסקת השימוש בתאורה).
• השתדלות להגביל את שעות העבודה על המחשב למקסימום 5 שעות ביום.
• הפסקת יציאה מהבית לבתים של אנשים אחרים, חברים ומשפחה אשר נושא צמצום החשיפה לקרינה אינו מרכזי בחיהם.
• רכיבה על אופניים בטבע, לפחות פעם בשבוע לשעה ויותר. הפעילות הזו שיפרה משמעותית את הקושר הגופני שלי ולא פחות חשוב את המצב המנטאלי שלי. הרכיבה מוציאה אותי מהבית ליערות ולמסלולים מבסיס לזכרון יעקב. אז אני נהנה ככל האדם מפעילות משחררת ומטיבה. בהתחלה בכל פעם שהייתי רוכב מול אנטנה סלולרית הייתי לובש קרינה על כל הפנים. היום אני מסתפק ברוב המקרים בכובע רגיל מתחת לקסדה.

כאמור אני ממשיך להשתפר, אני לא בריא. כמו כן אמשיך את תהליכה השימור, השיפור, הלימוד, צמצום החשיפה והמיגון. כמובן אני עדיין רגיש לקרינה, ואם אחשף לקרינה מסלולרי צמוד לראש למשל, ארגיש רע תוך כמה דקות. כמו כן עם אחזור לעבוד במשרד עם ציוד אלחוטיי וסלולריים, להערכתי לא רק שארגיש רע תוך יום יומיים אלא תהיה היתדרדרות במצבי חזזרה לרגישות קשה, תוך כמה ימים. לכן אני ממשיך בעבודה העצמית ובצמצום החשיפה. כמובן שלא חזרתי ולא אחזור להשתמש בציוד אלחוטי וסלולרי.

תוכנית ארבעת השלבים להגנה מקרינה בלתי מייננת

סרטון – תוכנית ארבעת השלבים

קישור – https://youtu.be/bBXUkq6Ulkw

איך נוצרה התוכנית ומה תוכלו להרוויח מביצועה?

תוכנית ארבעת השלבים להגנה מקרינה בלתי מייננת היא מערכת שיפור עצמי שפיתחתי בשנים האחרונות, תוך כדי התמודדות עם רגישותי לקרינה בלתי מייננת. ביצוע שלבי התכנית אפשר לי ולרגישים לקרינה נוספים (נפגעי קרינה), בארץ ובעולם, לאחוז שוב בחיינו. ביצוע השלבים יאפשר לכם, באופן הדרגתי, לצמצם את החשיפה שלכם לקרינה בלתי מייננת ולצמצם את ההשלכות של חשיפה זו. צמצום חשיפה לקרינה יביא אצל רגישים לקרינה לצמצום הסימפטומים (בראש ובראשונה כאבים) ולהרגשה בריאותית טובה יותר.

אצל אנשים “רגילים” , שאינם רגישים לקרינה ו”רק” מודעים לסיכון האפשרי בחשיפה לקרינה בלתי מייננת, ביצוע התוכנית יביא צמצום החשיפה לשיפור באורח החיים ולצמצום הסכנות הגלומות בחשיפה לקרינה בלתי מייננת. 

שימו לב, תוכנית ארבעת השלבים אינה באה במקום ביקור אצל רופא, התייעצות או בירור רפואי. אני ממליץ לכל רגיש לקרינה ולכל אדם לפנות לרופאו האישי ולהתחיל בשרשרת בירורים. אצל רגישים לקרינה לפעמים ישנו גורם רפואי פתולוגי לרגישות ואסור להתעלם ממנו.

על התוכנית

התוכנית תאפשר לרכוש ידע בנושא הקרינה, להתחיל לבצע מדידות קרינה בעצמכם, להבין את תוצאות המדידות, למצוא מקורות קרינה בתוך הבית ונקודות חדירה של קרינה אל הבית (מבחוץ ומשכנים). התוכנית תאפשר לכם לצמצם חשיפה לקרינה על ידי מעבר חזרה לציוד חוטי-ביתי, הפסקת השימוש בסלולרי ובאלחוטי (לפחות בבית), ולמצוא מרחקי ביטחון מציוד חשמלי. במקרה ואין ברירה אחרת התוכנית תלמד אתכם למגן בצורה נכונה את חלונות וקירות הבית מפני קרינת רדיו, למגן את ארון החשמל, ואם אתם רגישים לקרינה, להשתמש נכון במיגון אישי.
עוד חדשות טובות לגבי התוכנית הן שהיא בחינם! פשוט קוראים באתר. המידע פרוס לפניכם. מתעדכן ומשתפר מעת לעת ומוגש ללא עלות. כדי לתמוך בפעילות שלנו תוכלו לרכוש מוצרים באתר החנות www.4EHSByEHS.co.il. בדרך כלל המוצר היחד שצריך לרכוש הוא מד קרינה ביתי מהיר.

השלבים של תוכנית ארבעת השלבים להגנה מקרינה בלתי מייננת:

		לדעת – לימוד ורכישה של ידע והבנה רחבה ככל האפשר של נושא קרינה אלקטרומגנטית, סוגיה, ומקורותיה השונים – הוא חשוב ביותר. נושאים מרכזיים: קרינת רדיו, קרינה מרשת החשמל, זיהום חשמלי, אנטנות סלולריות, מונים חכמים, דור חמש בסלולרי, מחקרים ומדע
		למדוד – מדידה של רמות קרינה באופן עצמאי היא הדרך הטובה ביותר לבדוק רמות קרינה בבית ולטפל בבעיות לפני שנגרם נזק. נושאים מרכזיים: מדי קרינה ביתיים, מד קרינה מומלץ, מדידת קרינה מבוא, מדידת קרינה מפורט, תקנים והמלצות. מדריך צעד צעד למדידת קרינה ביתית .
		לצמצם – צמצום חשיפה לקרינה וצמצום שימוש במכשירים וציוד הפולטים קרינה הוא  צעד חיוני מאוד לצמצום בעיות קרינה ותסמינים של רגישות לקרינה. נושאים מרכזיים: מדריך חזרה לקווי, מדריך צמצום חשיפה ראשוני, צמצום חשיפה בשימוש בסלולרי, שימוש במחשב, שימוש ברשתות מחשבים.
		התגוננות – כאשר יש צורך, התגוננות מקרינה באמצעים טכניים תאפשר לצמצם את הנזקים של הקרינה לגוף. נושאים מרכזיים: מיגון קרינת רדיו, מיגון אישי לרגישים לקרינה, מיגון קרינה מרשת החשמל, פילטרים לזיהום חשמלי

באתר זה תוכלו למצוא מידע נרחב שיאפשר לכם להתקדם ולבצע את ארבעת השלבים השונים.

למשל:

מדריך “חוזרים לקווי”
מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני, 
מדריך צעד צעד למדידת קרינה ביתית, 
מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ואחרים.
תמיכה ברגישים לקרינה.

לרגישים לקרינה – ממליץ לקרוא גם את המאמר התמודדות עם רגישות לקרינה – מכתב לסובלים. לאחר ביצוע שלבי התוכנית והשגת שיפור במצבכם, אין לנוח על זרי הדפנה. יש להמשיך ולנסות לשפר את מצבכם הבריאותי בכל דרך אפשרית כגון, טיפולים רפואיים, שינוי תזונה, תוספי תזונה, בדיקת מתכות כבדות ורעלים, ודרכים נוספות. הדרך לשיפור משמעותי היא בדרך כלל ארוכה ולוקחת כמה שנים, יש להתחיל בתהליך מוקדם ככל הניתן. תוכנית ארבעת השלבים תאפשר לכם להשיג שיפור משמעותי וכמעט מידי אשר יהפוך את הדרך לקלה יותר.
אשמח לענות על כל שאלה ולשתף מניסיוני הרב במייל norad4u@gmail.com.
בהצלחה והרבה בריאות!

סרטון הדרכה – מבוא לקרינה בלתי מייננת

קישור – https://www.youtube.com/watch?v=4btvJaN46rs

ידע בנושא הקרינה הבלתי מייננת והסבר מונחים

לדעת 

ידע והבנה רחבה ככל האפשר של נושא הקרינה הבלתי מייננת, סוגיה ומקורותיה השונים הוא כלי חשוב ביותר ומהווה את הבסיס לכל פעילות, אישית או ציבורית בתחום הקרינה. 
ידע הוא הצעד הראשון בהתמודדות עם קרינה בלתי מייננת והשפעותיה והוא גם השלב הראשון בתוכנית ארבעת השלבים שלנו. בחלק זה של האתר תוכלו למצוא הסברים, מידע ותוכן על קרינה אלקטרומגנטית (EMR או EMF), סוגיה השונים, מקורותיה, ההשפעות הבריאותיות שלה. בעמוד זה של האתר תמצאו הסברים ומידע על מונחי יסוד בתחום הקרינה. בדפי המשנה השונים (ראו רשימה למטה) תמצאו מידע רחב ונוסף בנושאים נוספים, החל ממחקרים, סוגים שונים של מקורות קרינה (לפי תדר ומיקום), מידע על סוגי קרינה, סוגי חשיפה, קרינה מסלולריים, מידע על אנטנות סלולריות, על מוני חשמל, מים וגז חכמים, זיהום חשמלי, רשת אלחוטית בבתי הספר וקישורים לסרטוני הסבר והרצאות.
מבחינת סוגי הקרינה הבלתי מייננת ישנם שלושה סוגי קרינה הרלוונטיים ביותר לנו, וזאת לפי רמות החשיפה של כל אחד מאיתנו בחיי היום היום:

1. קרינת רדיו (סלולר-אלחוטי) – נפלטת מציוד תקשורת, שידור, ציוד צבאי ואנטנות סלולריות. 
2. קרינה מרשת החשמל – נפלטת מכל ציוד חשמלי ומתשתיות חשמל
3. זיהום חשמלי – רעש ממקורות חשמליים ואלקטרונים הרוכב על רשת החשמל בנוסף לחשמל בתדר הרשת. 
4. נושאים כמו אנטנות סלולריות, דור חמש בסלולרי, מונים חכמים, וויפיי בבתי הספר ועוד.

סרטון הסבר ראשוני ומבוא לפרק הידע באתר ולסוגי הקרינה הבלתי מייננת מעשי ידי אדם

קישור – https://www.youtube.com/watch?v=MQWyk1_dL0I

סרטון הדרכה – מבוא לקרינה בלתי מייננת

מושגי יסוד

תדירות

תדירות היא מספר הפעמים שתופעה מסוימת מתרחשת בשנייה בודדת באופן מחזורי.  אם לדוגמה אני מצליח למחוא כפיים 10 פעמים בשנייה, התדירות של הפעולה שלי תהיה 10Hz.  אם אני מצליח (רק לצורך הדוגמה) למחוא כפיים 10000 פעמים בשנייה, אזי התדירות של הפעולה תהיה 10000Hz או בקיצור 10Khz. 
דרך אחת להבדיל בין סוגים של קרינה היא על ידי מיקומם על ציר התדר. 
כלומר, כמה פעמים בשנייה יש פליטה או שידור. “ציר התדר” הוא מישור דמיוני עליו מתפרסים סוגי הקרינה. החל מהתדר הנמוך ביותר (קרינה מרשת החשמל) ועד לתדרים הגבוהים ביותר (קרינה מייננת)

מספר מחזורי הגל חשמלי או בשדות מגנטיים וחשמליים בשנייה נקרא תדירות האות, תדירות הגל או תדר השידור – 

1000 = K = Kilo

1000000 = M = Mega

1000000000 = G = Giga
http://he.wikipedia.org/wiki/תדר

שדה חשמלי

רכיב אחד של הקרינה האלקטרומגנטית. מתקיים כאשר יש הפרש מתחים (פוטנציאל חשמלי) בין שתי נקודות במרחב. בין שתי נקודות אלו מתפתח ומתקיים שדה חשמלי.   נמדד ביחידות של וולט למטר V/m.

שדה מגנטי

רכיב שני של הקרינה האלקטרומגנטית. מתקיים כאשר זרם חשמלי עושה דרכו במוליך חשמלי. סביב המוליך מתפתח שדה מגנטי. נמדד ביחידות של מיליגאוס mG או מיקרוטסלה uT.
1mG=0.1uT

http://he.wikipedia.org/wiki/שדה_מגנטי

קרינת רדיו

השם המקצועי של קרינה בלתי מייננת בתדרים בין 100KHz ל 300GHz. נקראת גם “קרינת מיקרוגל”, “קרינה סלולרית” ושמות נוספים. בדרך כלל בקרינה זו מתיחסים בעיקר לשדה החשמלי הנמדד ביחידות של וולט למטר , ולצפיפות הספק הנמדדת ביחידות של הספק ליחידת שטח, למשל מילי וואט למטר רבוע mW/m2 או מיקרווואט לסנטימר רבוע uW/cm2. קרינה זו משמשת בעיקר לתקשורת אלחוטית, שידור וקליטה של מידע ונתונים, לשידורי רדיו וטלוויזיה. קרינה זו נפלטת מכל ציוד סלולרי או אלחוטי מבוסס קרינת רדיו. למשל מכשירי סלולר, אנטנות סלולריות, ראוטרים אלחוטיים, מחשבים-טאבלטים אלחוטיים, אוזניות אלחוטיות, שעונים חכמים ועוד. אצל רוב האנשים , רוב החשיפה היום היא לקרינת רדיו מהציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי שלהם. החשיפה לקרינה זו גדלה כל הזמן בשל שימוש עודף בציוד אישי , ביתי וכן פריסה של עוד עוד תשתיות המבוססות על שימוש בטכנולוגיות סלולריות או אלחוטיות. רוב הציבור אינו מודע לסיכון הבריאותי בחשיפה ארוכת טווח לקרינה זו. זאת למרות שרוב הרגישים לקרינה הפכו רגישים לקרינה בגלל חשיפה לקרינה זו. כאשר יש כבר מודעות היא בדרך כלל לחשיפה לקרינה זו מאנטנות סלולריות ומקורות סביבתיים ופחות מציוד אישי או ביתי (שרוב המקרים מהווה את הגורם לרוב החשיפה של רוב האנשים).

מדידה של קרינת הרדיו יש לבצע על ידי מד מהיר כך שיוכל למדוד ולהתחשב בכל אלפי הפלסים שיש בקרינה זו בכל שנייה. טיפול בקרינה זו הוא על ידי הפסקת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי (והחלפתו בציוד חוטי שאינו פולט קרינת רדיו). לאחר צמצום החשיפה ניתן למגון חלונות,רצפה,תקרה, מהם נכנסת הקרינה אל הבית.

הרחבה – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/radio-frequency-radiation/

קרינה מרשת החשמל

השם העממי לשדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך, בדרך כלל סביב תדרים של 50Hz. הקרינה בדרך כל נפלטת מתשתיות חשמל וציוד חשמלי, מנועים, שנאים, ספקי כוח וכבלי חשמל. למרות שאצל רוב האנשים רוב החשיפה אינה לקרינה זו, יש יותר מודעות בציבור לסיכון הבריאותי בחשיפה לקרינה מרשת החשמל.

מדידה של קרינה מרשת החשמל אפשרית על ידי מדי קרינה, גם פשוטים ואיטיים יחסית. צמצום החשיפה אפשרי על ידי שמירת מרחקי ביטחון מציוד חשמלי וניתוקו מרשת החשמל בגמר שימוש. מיגון אפשרי במקרים מאוד ספציפיים של קרינה מארון חשמל, מקרר, או קו מתח בתוך קיר או ברצפה.

הרחבה – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/elf/

זיהום חשמלי

זיהום חשמלי הוא רעש אלקטרוני בתדרי ביניים (מעל 100Hz ועד 100KHz, ולפעמים יותר, המוצא את עצמו על קווי החשמל. המקורות של הזיהום הוא ציוד אלקטרוני וחשמלי לא לינארי (צורך חשמל בצורה לא קבוע אלא בהפסקות רבות כל שנייה). לסוג זה של קרינה אין מודעות בכלל ברחבי הציבור הכללי והיא למעשה לא מוכרת על ידי בעלי מקצוע. המושג הקרוב ביותר מתחום החשמל המקצועי לזיהום חשמלי הוא “איכות חשמל”. בקרב המודעים לסיכון הביראותי מהקרינה הבלתי מייננת יש יחסית מודעות לזיהום חשמלי בשל מאמצי שיווק של חברות המציעות פתרונות. אבל, הטיפול בנושא זה יבוא בדרך כלל אחרי טיפול בקרינת רדיו ובקרינה מרשת החשמל. זו גם העדיפות שאני מציע. ניתן למדוד את הקרינה הזו על ידי מדים מיוחדים שמאפשרים גילוי המקורות והערכת הרמה של הזיהום. אז ניתן להוציא מהבית את המקורות ולהתקין מסננים המורדים את הזיהום (למעשה אלו קבלים).

הרחבה – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/dirty-electricity-h/

קיצורים ומילון מונחים

קיצור או סימון	הסבר קצר
EMF	Electromagnetic Frequencies או Electromagnetic Fields בשני המקרים מדובר בקרינה אלקטרומגנטית, שדות אלקטרומגנטיים במגוון תדרים.
EMR	Electromagnetic Radiation קרינה אלקטרומגנטית
IOR	קרינה מייננת – קרינה אלקטרומגנטית שרמת האנרגיה שלה מספיק גבוהה כדי לגרום לנזקים מיידים לDNA בתהליכים של ינון (הוצאת אלקטרון מסביב לאטום במולקולות ה DNA). תתי סוגים של קרינה מייננת: קרינת אולטרה סגול, קרינת רנטגן, קרינות גרעיניות, גז ראדון, קרינה מאפר פחם בבטון, ועוד. אתר זה לא עוסק בתתי סוגים של קרינה זו.
NIOR	קרינה בלתי מייננת – קרינה אלקטרומגנטית שרמת האנרגיה שלה נמוכה מידיי כדי לגרום לנזקים מיידים לDNA בתהליכים של ינון (הוצאת אלקטרון מסביב לאטום במולקולות ה DNA). לדעתנו, אל אף שהיא לא מייננת ולא יכולה לגרום לנזק מיידי לDNA על ידי ינון, לקרינה זו יש השפעות ביולוגיות, כימיות ובריאותיות ברמות נמוכות כולל גרימת נזק לDNA בדרכים אחרות שאינן ינון ישיר. קרינה בלתי מייננת אינה גורמת לחומר או רקמה להיות מקרינה בעצמה (להבדיל מחלק מסוגי הקרינה המייננת). החשיפה היא מיידית בעת הפעלת המקור. אם היו השפעות ביולוגיות, אפשרי שהן ישארו או יבשילו לנזקים עם הזמן ועם המשך החשיפה. ראו הסבר על המחקר בתחום – https://www.norad4u.co.il/studies-h/ תתי סוגים של קרינה בלתי מייננת: שדה חשמלי בתדר נמוך, שדה מגנטי בתדר נמוך, קרינת רדיו, הפרעות אלקטרומגנטיות מציוד אלקטרוני EMI ועוד. אתר זה עוסק בעיקרו בתתי סוגי קרינה מסוג זה (קרינה בלתי מייננת).
EHS	Electromagnetic HyperSensitivity -רגישות מוגברת לקרינה – תופעה בה אנשים מרגישים הופעה של תסמינים בריאותיים בעת או אחרי חשיפה לקרינה בלתי מייננת. בדרך כלל מדובר על הרמה הקשה והבינונית של הרגישות.
ES	Electromagnetic Sensitivity -רגישות לקרינה – תופעה בה אנשים מרגישים הופעה של תסמינים בריאותיים בעת או אחרי חשיפה לקרינה בלתי מייננת. בדרך כלל מדובר על הרמה הקלה והבינונית של הרגישות.
RF או בעברית “קרינת רדיו”	Radio Frequency או קרינת רדיו – סוג של קרינה בלתי מייננת בתדרים בין 100KHZ ל 300GHZ הנפלט ומשודרת ממערכות אלקטרוניות, טלפונים סלולרים, ציוד אלחוטי, ציוד שידור רדיו, מערכות צבאיות ועוד.
MW	MICROWAVES – גלי מיקרוגל, מונח מקביל לקרינת רדיו, בדרך כלל מתייחס לתחום העליון של קרינת רדיו מעל 2GHz.
ELF	Extreme Low Frequencies שדות בתדרים נמוכים מאוד, בדרך כלל בהקשר של קרינה מרשת החשמל
שדה חשמלי LFE, EFIELD	אחד מהמרכיבים של קרינה אלקטרומגנטית. נוצר כאשר יש מתח חשמלי בין שתי נקודות. אחד מהדרכים לתאר קרינת רדיו. נוכח גם בקרינה מרשת החשמל. נעצר בקירות וחומרים מוליכים חשמלית.
שדה מגנטי LFM	אחד מהרכיבים של קרינה אלקטרומגנטית. נוצר כאשר יש זרם במוליך חשמלי. נזכר בדרך כלל בהקשר של קרינה מרשת החשמל. לא נעזר בקירות וברוב חומרי הבנייה.
EMI/Mid Frequency	פליטה של קרינה בלתי מייננת בתדרי ביניים, בדרך כלל שדה חשמלי בתדרים בין 10000Hz ל 100KHz
DE	Dirty Electricity “זיהום חשמלי” או “חשמל מלוכלך”.
WHO	World health Organisation ארגון הבריאות העולמי
IARC	International Agency for Research of Cancer הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן – גוף של ה WHO
ICNIRP	הוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת – גוף כאילו עצמאי ונתמך תעשייה, המגבש תקנים חשיפה גבוהים לקרינה בלתי מייננת, המבוססים על הנחת היסוד שאין לקרינה בלתי מיינת השפעות בריאותיות, והמאפשרים את המשך השימוש בטכנולוגיה.
EMF PROJECT	פרויקט המחקר של קרינה בלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי . גוף מוטה תעשייה בתוך ארגון הבריאות העולמי המאמץ את תקני והנחיות ICNIRP
דור חמש, 5G	דור חמש, 5G – שיטת התקשורת שהיא הדור הבא של 4G. כנראה יהיה מבוסס בשלב ראשוני על פיתוח נוסף של LTE (מהדור הרביעי). נקרא בארה”ב ובעולם גם LTE+, או LTE Advance, א 5G Evolution (בקיצור 5Ge). נתונים בלבד. ראו גם – דור חמש בסלולר 5G (ובכלל)
LTE, UMTS, CDMA , GSM	שיטות שידור מבוססות קרינת רדיו, בעיקר בין אנטנה וטלפון סלולרי LTE – דור רביעי בסלולר , נתונים בלבד UMTS – דור שלישי , קול ונתונים. CDMA – דור שני של חברת פלאפון ומה שהיה מקובל בארה”ב, בעיקר קול וקצת נתונים. GSM – דור שני של חברות סלקום ופרטנר בארץ, בעיקר קול וקצת נתונים.
WIFI, WIGIG, NFC, BLUETOOTH	צורות שידור מבוססות קרינת רדיו בעיקר בין מכשירים ובין עצמם
mW/m2	מילי וואט למטר רבוע – יחידות מדידה של קרינת רדיו – צפיפות הספק, פיזור ההספק על מטר רבוע.
uW/cm2	מיקרו וואט לסנטימטר רבוע – יחידות מדידה של קרינת רדיו – צפיפות הספק, פיזור ההספק על מטר רבוע.
V/m	וולט למטר – יחידות מדידה של קרינת רדיו, ושדה חשמלי בתדר נמוך – שדה חשמלי המתפתח על מטר
mG	מיליגאוס – יחידות מדידה של שדה מגנטי בתדר נמוך.
Hz
סדרי גודל u m K M G	סדרי גודל מיקרו – אחד חלקי מיליון 1/1000000 מילי – אחד חלקי אלף 1/1000 קילו – 1000 פעם היחידה (אלף) מגה 1000000 פעם היחידה (מיליון) ג’יגה 1000000000 פעם היחידה (מיליארד)
SAR	Specific Absorption Rate  מדד ספיגה לקרינת רדיו, עליו מבוסס התקן לחשיפה לקרינה ממכשירים סלולריים ואלחוטיים הנצמדים לגוף. מבוסס על הנחת יסוד כי ההשפעה היחידה היא חימום. מאפשר רמות חשיפה גבוהות מאוד כאילו הן תקינות. ראו – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/sar/

אם יש לכם שאלות לגבי מושג מסויים חדש, שאלו כאן למטה ונוסיף לטבלה.

פרקים נוספים הקשורים לידע בנושאי הקרינה הבלתי מייננת

שני נושאים נוספים הקשורים לידע, אבל בגלל המורכבות שלהם הם קיבלו פרקים מיוחדים הם:
* מחקרים ומדע
* מקורות קרינה

על כל אלו ועוד בדף זה ובדפי המשנה

דפי המשנה בפרק זה

מחקרים ומדע על קרינה בלתי מייננת

מחקרים ומדע על קרינה בלתי מייננת

מה המצב הנוכחי בהקשר של מחקרים ומדע על קרינה בלתי מייננת?
בנקודה זו בזמן (11/2019) העולם המדעי לכאורה חלוק בסוגיה “האם קרינה בלתי מייננת, ברמות נמוכות יחסית שלא גורמות לחימום (בקרינת רדיו) או להפעלה לא רצונית של שרירים (בשדה מגנטי בתדר נמוך) גורמת להשפעות ביולוגיות והאם החשיפה לה יכולה להביא לסיכון בריאותי כלשהו, בדגש על הסיכון לסרטן”.

סרטון מבוא והסבר ראשוני

קישור לסרטון – https://www.youtube.com/watch?v=F2Ylm_7FyQ8

שני צדדים, שתי גישות

ארגונים כגון ה IEEE, ICNIRP, WHO EMF PROJECT , ה FCC וה FDA, מובילים את הגישה כי מעבר להשפעה מיידית ברמות גבוהות, קרינה בלתי מייננת לא משפיעה ולא יכולה לגרום לסיכון בריאותי, גם לא סרטן. כל הארגונים שציינתי נמצאים תחת השפעה של התעשיה, ברמה כזו או אחרת. ארגונים אלו מוציאים מעת לעת מאמרי דעה שטוענים ששום דבר לא השתנה וכי השימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי וחשיפה לקרינה בלתי מייננת בכלל אינה מזיקה ואין שום השפעה ביולוגיות. גופים אלו מצוטטים על ידי גופים שונים, כאילו זו הדעה היחידה וכאילו זו אמת מדעית, זאת בדרך כלל לא ידע ספציפי בנושא הקרינה וללא הבנה של התמונה הכוללת.

לעומת זאת, ארגונים כמו WHO-IARC (הסוכנות לחקר הסרטן בארגון הבריאות העולמי, אשר נוקה מניגוד עניינים בשנת 2011), הסוכנות הרוסית להגנה מקרינה בלתי מייננת RNICNIRP, גופים כמו ICEMS , הפרלמנט האירופי, מועצת אירופה, ואחרים קבעו כי יש השפעות ביולוגיות גם ברמות נמוכות של קרינה בלתי מייננת (גם קרינת רדיו וגם קרינה מרשת החשמל) וכי חשיפה כרונית , גם ברמות נמוכות מאוד של קרינה בלתי מייננת יכולה להיות בעלת סיכון רפואי ולהגביר את הסיכון לסרטן.

הבסיס לגישה “הכל בסדר” נשלל

תעשיית הסלולראלחוטית, וארגונים נוספים בעלי אינטרסים משתמשים ומצדדים בגישה כי “הכל בסדר ואין ממה לחשוש” וזאת כי לדעתם אין הוכחה מדעית לחשש מנזקים בריאותיים האפשריים הנגרמים מחשיפה לקרינה בלתי מייננת, חוץ ממצבים מסכני חיים מיידית הנגרמים ברמות גבוהות מאוד של חשיפה (למשל הסכנה לחימום בקרינת רדיו). גישה זו הוכחה כבר כשגויה. כתוצאה מתוצאות מחקריות שדה מגנטי מרשת החשמל הוכרז כבר ב2001, וקרינת רדיו בשנת 2011 כמסרטנים אפשריים על ידי הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן , בארגון הבריאות העולמי (IARC-WHO) . to) . אם לא היה שום סיכון ושום מחקר שמראה את הסיכון, את ההשפעות ואת הקשר, IARC מעולם לא היה מגיע למסקנה להגדיר את שני סוגי הקרינות הבלתי מייננות הללו (שדה מגנטי מרשת החשמל וקרינת רדיו) כמסרטן אפשרי בבני אדם. גם במקרה של קרינת רדיו וגם במקרה של שדה מגנטי מרשת החשמלי. יש מחקרים המצביעים על השפעות ביולוגיות ברמות נמוכות של חשיפה, ומחקרים אפידמיולוגים שמראים קשר בין החשיפה לתחלואה, כולל סיכון מוגבר לסרטנים ספציפיים. זאת כאמור גם ברמות נמוכות של קרינה שלא גרמו לנזק אקוטי מיידי.

יותר ויותר מחקר מראה על סכנה אפשרית לבריאות

גוף המחקר המדעי התומך בטענה כי לקרינה בלתי מייננת יש השפעות ביולוגיות שיכולות להביא לנזק בריאותי בטווח הזמן הארוך, הולך וגדל עם חלוף השנים. גוף מחקר זה מראה כמה השפעות ביולוגיות שמתקיימות לאחר חשיפה יחסית קצרה לרמות נמוכות של קרינה בלתי מייננת, כמו במקרה של שדה מגנטי בתדר נמוך (מרשת החשמל , מכשירי חשמל, שנאים, חימום תת רצפתי , ומקורות נוספים) וקרינת רדיו (מציוד אלחוטי וטלפונים סלולרים, ציוד WIFI, אנטנות סלולריות ועוד).

יש מי שמזהיר וקובע שיש סיכון

במהלך השנים מספר ממשלות וגופיים בין לאומיים פרסמו אזהרות לציבור בנוגע לחשיפה לקרינה מרשת החשמל וקרינת רדיו. ככל שיש יותר ויותר מחקרים ויותר הוכחות (להשפעה ונזקים), ככל שהנושא מתברר והמודעות לו הופכת נפוצה יותר, מפורסמות יותר אזהרות לציבור, ויותר דוחות פורסמו וקבעו כי חשיפה כרונית לקרינת רדיו וקרינה מרשת החשמל אינה בריאה, ויכולה להיות בעלת השפעה בריאותית שאינה קשורה להשפעות קצרות הטווח (חימום בקרינת רדיו והפעלה של שרירים בקרינה מרשת החשמל). זאת כאשר גופים, ממשלות, וועדות תקינה וגופים בין לאומיים אחרים ממשיכים לגרוס כי קרינה בלתי מייננת אינה מסוכנת בריאותית, תוך כדי כך שתעשיית הסלולרי והאלחוטי ממשיכה בפריסה ושיווק של טכנולוגיות אלחוטיות מבוססות קרינת רדיו בכל העולם.

האם אנחנו יודעים מספיק?

הוויכוח האקדמי והציבורי נמצא בעיצומו, אני בדעה כי כבר היום יש מספיק ידע מחקרי מבוסס על השפעות ביולוגיות וסיכון בריאותי מחשיפה לקרינה כדי לבצע צעדים מרחיקי לכת לצמצום החשיפה. אני מאמין כי כל אחד צריך לקרוא ולהחליט בעצמו ולעצמו מה היא דעתו בעניין, לפחות עד שיהיה קונצנזוס בעניין.

מנגד נמצאים מי שטוען כי הגישה שיש לנקוט בה היא “בטוח לשימוש עד שיוכח אחרת מעל ומעבר לכל ספק”. גישה זו מאפשרת המשך שימוש בטכנולוגיות או חומרים עד שיהיה ברור מעל לכל ספק שהם אינם בריאים או מסוכנים. המחיר הוא חיי אדם ופגיעה בבריאות של הציבור בכל התהליך של צבירת הראיות. גישה זו אכזבה את האנושות כבר מספר פעמים, רק במאה העשרים הדבר קרה הדבר בעופרת, אסבסט, קרינת רנטגן, סיגריות וטבק, וחומרים נוספים. 

מה אומרים המומחים בישראל?

ובכן בתחום זה יש שני אנשים שנחשבים סמכות בארץ בנושא. הראשונה היא פרופ’ סיגל סדצקי, חוקרת סרטן וראש מכון תנוד”ע, יועצת למשרד הבריאות בנושא קרינה בלתי מייננת אשר הייתה חלק מהצוות של מחקר האינטרפון (ניהלה את הזרוע הישראלית שלו, ראו למטה), ואשר במסגרתו מצאה קשר בין שימוש בסלולרי לסרטן בבלוטות הרוק וכן תרמה למציאת הקשר בין שימוש בסלולרי לסרטן גליומה בשימוש של מעל 27 דקות ביום (ראו למטה הסבר מפורט על המחקר). בכמה הזדמנויות הסבירה פרופ’ סדצקי כי לקרינת רדיו ברמות שלא מחממות, יש כנראה השפעות וכי מחקרים שמצאו השפעות ותחלואה הם חשובים ומקדמים את הסברה שיש סיכון. מצד שני פרופ’ סדצקי לא הובילה עד היום הכרה ברגישות לקרינה או בהשפעות הביולוגיות והבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת.

פרופ’ סיגל סדצקי – ” “אני חושבת שאנחנו נמצאים היום בהנחת עבודה שאכן הטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן”

הקטע המתאים ביותר לנושא זה הוא ראיון עם פרופ’ סדצקי (ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ומומחית בקרינה וסרטן) בחדשות 2 על מחקר הNTP שחזר למעשה על תוצאות מחקר האינטרפון. בראיון זה פרופ’ סדצקי אומרת כי היא חושבת ש”אני חושבת שאנחנו נמצאים היום בהנחת עבודה שאכן הטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן” (אפשר לראות את כל הקטע ואפשר להתחיל מ1:36)  – https://youtu.be/IVvfDNlZoaw. ראיון נוסף של סדצקי, בנוגע למחקר ה NTP, ניתן להילה קובו מאתר וואלה וזמין בקישור – https://news.walla.co.il/item/2965687

פרופ’ סטיליאן גלברג – יש השפעות ביולוגיות ברמות נמוכות מהתקן

המומחה השני בתחום בארץ הוא פרופ’ סטיליאן גלברג , ראש תחום קרינה ורעש במשרד הגנת הסביבה (למעשה הוא הרגולטור). פרופ’ סטיליאן גלברג הסביר והצהיר בכמה וכמה הזדמנויות כי התקנים לקרינת רדיו (המבוססים על חום) אינם מגנים וכי יש השפעות ביולוגיות ברמות נמוכות יותר מהן. להלן קישור להצהרתו של פרופ’ סטיליאן גלברג, בוועדה בכנסת, בנוגע לתקן לקרינה מאנטנות סלולריות, אשר אינו מגן, מבוסס על אפקט תרמי בלבד והסבר על חלק קטן מהתופעות וההשפעות של קרינה בלתי מייננת. מצד שני פרופ’ סטיליאן גלברג לא הוביל או מוביל מהלכים של קביעת תקן לחשיפה לקרינת רדיו שיהיה נמוך מרמות בהן נגרמות השפעות ביולוגיות. למעשה לפעמים נדמה כי הוא מעכב תקן כזה וממתין להמלצה של זרוע של ארגון הבריאות העולמי בנושא.
קישור לסרטון בו נאמרים הדברים מתוך ישיבה בוועדה בכנסת – https://youtu.be/Dlys4SETT3s

מחקר ומדע – דפי המשנה

בדפי המשנה נביא סיכומי מחקרים, מאמרי עמדה, אזהרות של גופים בין לאומים ולאומיים, על המסוכנות של חשיפה כרונית לרמות נמוכות יחסית של קרינה בלתי מייננת ומגוון מחקרים המראים על שינוי, השפעה, נזקים, תחלואה ועלייה בסיכון בחשיפה לקרינה בלתי מייננת.

מקורות הקרינה הבלתי מייננת

בפרק זה ודפי המשנה שלו, נדון ונסקור את מקורות הקרינה הבלתי מייננת בסביבתנו. נסקור אותם על פי חלוקה של סוג הפליטה: תדר גבוה ותדר נמוך, וגם על פי המיקום של המקורות. היכרות עם מקורות הקרינה חשובה כדי לאתר אותו בסבבתנו, כדי להבין את המדידות של הקרינה, כדי למצוא מרחקי ביטחון וגם כדי לצמצם חשיפה על ידי מיגון או החלפתן בציוד דומה שאינו מקרין וכן בדרכים אחרות.

סרטון מבוא לפרק מקורות הקרינה הבלתי מייננת

קישור לסרטון – https://www.youtube.com/watch?v=GVQ9aRZf8Uo

האם באמת הכל פולט קרינה ויש קרינה בכל מקום?

קרינה בלתי מייננת נמצאת סביבנו כמעט בכל מקום. זו טענה נכונה אבל היא אבסולוטית ולא יחסית. באופן יחסי ישנה יותר קרינה בלתי מייננת , מסוגים שונים, בסמוך לציוד אלחוטי , חשמלי, סלולרי ובאופן כללי ליד מקורות הקרינה הבלתי מייננת. בדרך כלל כאשר יש פחות מקורות סביבנו תהיה פחות קרינה, באופן יחסי. לכן אם אתם משתמשים בבית בציוד אלחוטי וסלולרי וישנם בבית מקורות קרינה רבים , תהיה בבית יותר קרינת רדיו בתדרים שונים בהשוואה למקרה בו לא תשתמשו בציוד משדר ומקרין בתוך אותו בית.

למשל בביתי שלי – אין ציוד אלחוטי, אין ציוד סלולרי, ואין קרינה סביבתית מאנטנות סלולריות. בבית של השכן שלי אין קרינה סביבתית בדיוק כמו אצלי, אבל יש אצלו קרינה מציוד אלחוטי ביתי רב ומגוון. רמות קרינת הרדיו שנמדדות אצל שכני הן פי 10000 גבוהות יותר מהרמות שנמדדות אצלי. לכן לא נכון להגיד שגם אצלי ואצלו יש את אותה קרינה בלתי מייננת. אם השכן שלי יחליט שהוא עובר לטכנולוגיה חוטית, ומוציא מהבית את כל הציוד האלחוטי והסלולרי, הקרינה אצלו תהיה כמו אצלי, או מאוד קרובה אליה. 

כדי להתחיל לצמצם חשיפה צריך לדעת איזה ציוד פולט איזה סוג של קרינה. לשם כך ננסה להכיר את מקורות הקרינה השונים. 

בתת פרק זה , נמנה ונסביר את מקורות הקרינה בסביבתנו.ננסה לחלק את מקורות הקרינה לפי תדר, ולפי מיקום. שתי חלוקות אלו יעזרו לנו הן להבין את סוגי הקרינה הנפלטות מכל מקור והן לדעת איפה ניתן לצפות למצוא מקורות אלו.

חלוקת מקורות הקרינה הבלתי מייננת לפי תחום תדר

• קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך (LF   1-10000Hz) או נמוך מאוד (1-300Hz   ELF).
• קרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה (RF).

חלקות מקורות הקרינה הבלתי מייננת לפי מיקום

חלוקה שנייה של מקורות קרינה היא לפי המיקום האופייני שלהם:

• בבית
• בעבודה
• בחוץ, בדרכים ובטבע
• בתחברה ציבורית
• ברכבים

דפי המשנה של פרק מקורות הקרינה

מקורות קרינה בתדר גבוה(קרינת רדיו)

מקורות קרינה בתדר גבוה (קרינת רדיו – סלולר – אלחוטי) מאוד נפוצים היום ונמצאים מסביבנו כל הזמן. בקטגוריה זו נכללים אנטנות סלולריות, מכשירי טלפון סלולריים, משדרים ואנטנות רדיו וטלוויזיה, מערכות קשר אלחוטיות, מערכות תקשורת מחשבים אלחוטיות, תקשורת “נקודה לנקודה”, WIFI, או WIMAX, טלוויזיות חכמות, טלפונים אלחוטיים ביתיים, מוני מים\חשמל\גז אלחוטיים, רכיבי “אינטרנט של הדברים”, רכיבי “עיר חכמה”, מתקנים צבאיים, מערכות מכ”מ, מכשירי שיקוף, מכשירים וציוד נפוץ נוסף.

שתי עובדות לגבי קרינה בתדר גבוה

1. ככל שהתדר גבוה יותר כך גדלה יכולת ההתפשטות שלו בטווח אווירי. כלומר, ככל שהתדר גבוה יותר הקרינה מגיעה רחוק יותר.
2. ככל שהתדר גבוהה יותר, אונת הקרינה צרה יחסית וקל וזול לחסום אותה.

לדוגמה, רק חלק מהקרינה שמקורה באנטנה סלולרית, במרחק של קילומטר מהחלון של ביתך ובקו ראיה נקי – יגיע בפועל לחלון עצמו. מצד שני, בעלות נמוכה יחסית ובפשטות ניתן לצפות את החלון בציפוי שקוף ולחסום את הקרינה מלהיכנס לחדר המגורים.

מרחקי בטחון קרינה בתדר גבוה 

מרחק ביטחון מציוד אלחוטי ביתי תלוי בעוצמת הקרינה אליה אתם מוכנים לחשוף את עצמכם. אתם צריכים לבחור את יחסכם לתקנים ולהמלצותיי ולקבוע רמת קרינה שאת לא רוצים להיחשף ליותר ממנה. רגישים לקרינה חייבים לשאוף לצמצום חשיפה לגמרי ויש עליהם לפעול כדי להגיע לרמות חשיפה נמוכות מאוד, למעשה לא להיחשף בכלל.

לדעתי אין באמת מרחקי ביטחון ממקורות קרינת רדיו. זאת מכיוון שבדרך כלל טווח העבודה של ציוד אלחוטי ביתי הוא בין עשרות מטרים למאות מטרים, ואיפה שיש “קליטה” יש קרינה. למעשה מהרגע שהכנסת הביתה מקור קרינה, למשל טלפון אלחוטי או ראוטר WIFI, בכל הבית יש קליטה, זאת אומרת שבכל הבית יש קרינה. כמובן שקרוב יותר למכשיר תהיה יותר קרינה וכמובן שאם תוסיפו מכשיר נוסף הקרינה על ציר התדר והזמן תגדל. 

כדי בכל זאת לצמצם חשיפה, ההנחיה שלי היא לזהות את מקור הקרינה, להבין איך לצמצם את הקרינה ממנו (הפעלה של אופציות האלחוטיות רק חלק מהזמן) או להחליפו במכשיר חוטי המשמש לאותו צורך.
לגבי מקורות קרינה אלחוטיות וסלולריות מחוץ לבית אין מרחקי ביטחון. מכיוון שציוד זה משדר לקילומטרים רבים, בדרך כלל ברגע שיש קשר עיין עם המקור יש קרינה ממנו. 
לדוגמא – ברור שלשים ראוטר אלחוטי 5 מטר מכם עדיף על לשים אותו מטר אחד מכם, אבל גם ב5 מטר מכם הראוטר האלחוטי יגרום לחשיפה לקרינה שהיא גבוהה מידי לדעתנו וכן מיותרת לחלוטין. ולכן נמציץ לא להשתמש בכלל בציוד אלחוטי או סלולרי בבית.

באופן גורף לגבי מקורות קרינה בתדר גבוה אני חושב שאין להם מקום בבית ואין מרחק בו בטוח לשהות לידם.

בשני המקרים (מקורות ביתיים וחיצוניים) מד קרינה יוכל לאפשר לכם להעריך את חשיפתכם ולצמצמה.

בטבלה הבאה לא נציין מרחקי בטחון אבל נציין תכונות של השידור מציוד האלחוטי והלסולרי

תשתיות רדיו, מכ”מ, ותקשורת

בנוסף לכך יש תשתיות מכ”מ, רדאר ותקשורת מבוססות קרינת רדיו שנמצאות בדרך כלל במרחב (לא בבית) ויכולות להשפיע גם על אנשים בתוך בתים. פירוט של סוגי השידור הללו נמצא באתר – https://www.sigidwiki.com/wiki/Signal_Identification_Guide

וידאו בנושא מקורות קרינה בתדר גבוה:

מתוך חוגי הבית שלנו… – https://youtu.be/h80E32jwGuw

וידאו נוסף בנושא:  מקורות קרינה בתדר גבוה מחקרים ואתה

צילומי מקורות קרינה בתדר גבוה

מקורות קרינה בתדר נמוך(קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי)

בפרק זה נסקור מקורות קרינה בתדר נמוך (קרינה מרשת החשמל) שנמצאים בכל בית, משרד ורחוב. כדי לצמצם חשיפה ממקורות אלו מספיק בדרך כלל לשמור על מרחקי ביטחון

קרינה אלקטרומגנטית (שהיא למעשה, שדה אלקטרומגנטי) נוצרת מסביב לכל מוליך שזורם לאורכו זרם חשמלי. תדר הקרינה שווה בדרך כלל לתדר זרם החילופין הזורם דרך המוליך. לכן רוב (למעשה כל) מכשירי החשמל והאלקטרוניקה פולטים קרינה בתדר נמוך סביב תדר הרשת (בארץ 50 הרץ) של רשת החשמל. ככל שהזרם גדול יותר עוצמת השדה גדולה יותר (קרינה). אספקת החשמל לביתנו היא של זרם חילופין בתדר של 50 הרץ וכך גם תדר הקרינה הנפלטת מרוב מכשירי החשמל. זרם חשמלי בתדרים גבוהים יותר מיוצר במכשירים אלקטרוניים ויגרור פיתוח של קרינה אלקטרומגנטית בתדר דומה. גם לכדור הארץ יש שדה אלקטרומגנטי אבל הוא קבוע ולכן אינו מסוכן לאדם ולחי (מיליוני שנים של אבולוציה הרגילו אותנו לחיים בצידו). 

שתי עובדות לגבי קרינה בתדר נמוך

1. מאוד קשה ויקר לחסום אותה. קרינה בתדר נמוך עוברת כל מחסום (חוץ מתרכובות מסוימות של מתכות במספר שכבות של חומר), וגם כאשר ניתן לחסום אותה היא לפעמים מגיעה מסביב.
2. ככל שהתדר נמוך יותר, קצב הדעיכה של הקרינה במרחק גדול יותר, לכן הדבר הטוב ביותר לעשות נגד קרינה בתדר נמוך הוא להתרחק מהמקור או להרחיק את המקור ממך.

מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך

בדרך כלל, ברוב מקורות הקרינה הביתיים במרחק של חצי מטר עד שני מטר לא תהיה קרינה בכלל. במקרה של קווי מתח גבוה, שנאיים ותחנות השנאה של חברת החשמל מרחק הביטחון יהיה בין 5 מטרים לכמה עשרות מטרים תלוי בעוצמת השדה הנגזרת בדרך כלל בעוצמת הזרם במוליכים. כדי לעמוד על מרחקי הביטחון מכל מקור ומקור יש לעשות שימוש במד קרינה ביתי. נהוג להתייחס לסף של 2 מיליגאוס כבטוח. אני בדרך כלל מדגיש כי אם רוצים להיות בטוחים באמת צריך לשמור על “רמת הרקע”, לאתר כל מקור קרינה, להבין את השפעתו ולמצוא את המרחק בו מקור הקרינה כבל לא משפיע על רמת הקרינה הסביבתית. כאשר יש רמה סביבתית שאין לך שליטה עליה רמה של 2 מיליגאוס היא הגיונית מבחינתי. ניתן לקרוא על כך בדף התקנים וההמלצות באתר זה.

הנתונים הבאים לגבי מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך הן הערכה בלבד. אפשרי שיהיו חריגות מהמרחקים הללו בהתאם לצריכת הזרם של הציוד והמכשירים, תקינותו, תקינות חיבורו לחשמל וכן סוג המכשיר. יש לבדוק קרינה כדי לדעת בוודאות.

וידאו בנושא: מקורות קרינה בתדר נמוך

הסרטון מתוך חוגי הבית שלנו – https://youtu.be/XWn3W33LDtM

צילומי מקורות קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך:

מדידת ובדיקת קרינה בלתי מייננת

למדוד – מדידת ובדיקת קרינה בלתי מייננת(מדידת קרינה) הוא הצעד השני בהתמודדות עם קרינה בלתי מייננת והשפעותיה. ללא מדידה ההבנה מצומצמת, צמצום החשיפה מוגבל ותהליך המיגון הופך למשחק ניחושים. ללא מדידה אין שיפור. מכיוון שלקרינה בלתי מייננת אין ריח, אין טעם וכאשר מרגישים אותה כבר מאוחר מידי (כי אז אתם כבר כנראה רגישים לקרינה). מומלץ לבצע מדידות קרינה כדי לאתר את מקורות הקרינה בבית, למצוא חדירות קרינה אל הבית, לשפר את ההבנה בנושא, לשפר את צמצום החשיפה ולמדוד לפני ואחרי שלבי צמצום החשיפה או המיגון. 

ללא מדידה לא תיתכן הבנה מעמיקה של נושא הקרינה, והסיכוי לעשות את הצעדים הנכונים מבחינת צמצום חשיפה ומיגון, נמוכים יותר.  מדידת קרינה היא הדרך היחידה “לראות את הקרינה”. 

סרטון הסבר ראשוני ומבוא לפרק מדידות באתר

קישור – https://youtu.be/oZFiHfYRHFc

שתי דרכים למדוד, אחת טובה, שנייה פחות

ישנן שתי אפשרויות לבצע מדידת ובדיקת קרינה בלתי מייננת, בעזרת מודד מוסמך או בעצמכם על ידי שימוש במד קרינה מהיר. 

מודד מוסמך – מאוד מרגיע

הזמנה של מודד מוסמך הייתה צריכה להיות הדרך הקלה והטובה יותר להבין את מצב החשיפה. אבל לצערי הרב היום (2022) בישראל מודדים מוסמכים עובדים לפי תקן גבוה ולא מגן (מבוסס על הנחת יסוד שהנזק היחיד מקרינת רדיו היא חימום), עם מדי קרינה איטיים ולפי שיטות מדידה לא נכונות (הנגזרות מהתקן). כמו כן יש מעט מאוד מודדי קרינה המודעים לנזקים של קרינה בלתי מייננת ופחות מהם שמכירים ברגישות לקרינה.

בגלל זאת ובגלל בעיות נוספות (ראו פרק על בעיות אפשריות במדידה על ידי מודדים מוסמכים) , בכל הקשור למדידות קרינת רדיו מרשת הסלולר ומציוד אלחוטי ביתי מודד מוסמך לא יסיע לכם להבין את רמות החשיפה, לא יאתר מקורות קרינה אלחוטיים וסלולריים ביתים ולא יסיע בתהליך צמצום החשיפה.

הדוח של מודדים מוסמכים הינו רשמי אבל הנתונים בו ב99% מהמקרים מראים תמונה לא נכונה ש”הכל בסדר”. ברוב המקרים המדידות אפילו לא מגיעות למינימום אותו רושמים המודדים בדוח. ואתם נשארים עם דוח שאומר “הכל בסדר” אבל לא באמת מייצג את מצב החשיפה שלכם, ולא מאפשר לכם להתקדם בתהליך צמצום החשיפה או למנוע התדרדרות במצב הרגישות לקרינה.

לכן ברוב המקרים אני ממליץ על רכישת מד קרינה ביתי מהיר וביצוע הבדיקות בעצמכם ולא  על שכירת שירותים של מודד מוסמך.

שימוש במד קרינה ביתי מהיר – כלי ראשי בתהליך הלמידה, מדידה, צמצום חשיפה והמיגון

לאומת זאת מדידה על ידי שימוש במד קרינה ביתי מהיר, לאחר תהליך קצר של לימוד, תורמת לידע, להבנה, למציאת מקורות הקרינה, לשמירת מרחקי ביטחון, למציאת נקודות חדירות קרינה ומיגון קרינה. כמו כן ניתן לחזור על המדידה שוב ושוב כדי לקבל תמונה של החשיפה על ציר הזמן. מדידה של רמות קרינה באופן עצמאי היא לדעתי הדרך הטובה ביותר לבדוק רמות קרינה בבית ולטפל בבעיות לפני שנגרם נזק. נדגיש נזכיר ונאמר כי כדי למדוד קרינת רדיו בצורה טובה ולזהות מקורות קרינה ביתיים כגון מכשירי סלולר, ראטורים וציוד קצה של WIFI – למשל מחשבים ניידים וטאבלטים, ציוד בלוטות, ועוד, חובה להשתמש במד קרינה מהיר המודד את הקרינה אלפי פעמים בכל שנייה. מד קרינה איטי לא יוכל “לראות” את הקרינה מציוד זה. מד קרינה ביתי מהיר הוא כלי בסיסי בהתמודדות עם רגישות לקרינה ופריט חובה בידי כל רגיש לקרינה. מד כזה ישמש אתכם במשך שנים רבות לבדיקות חוזרות ונשנות לפי ובעת הצורך.

סרטון – https://youtu.be/AB1-p5dX6hM

רכישת מד קרינה ביתי מתאים

עלות מד קרינה ביתי מהיר היא החל מ590 ש”ח למד נוריות פשוט. המד המומלץ ביותר שלנו הוא ה  CORNET ED88TPLUS, הוא מד מספרי, ועלותו החל מ850 ש”ח.  המדים הללו מסוגלים למדוד הן קרינה מציוד אלחוטי, ציוד סלולרי ואנטנות סלולריות והן קרינה מציוד ורשתות חשמל. הם מהירים מאוד וקלים להפעלה וללימוד.

בשוק היום יש גם מדי קרינה ביתיים זולים יותר ופחות, רובם מתוצרת סין, שאינם מתאימים לביצוע המדידות. זאת בגלל שהם איטיים מידי ומודדים את הקרינה רק פעמים ספורות בשנייה (אותה בעיה כמו ברוב מדי הקרינה המקצועיים). זאת בעוד ציוד אלחוטי ביתי משדר אלפי פולסים בשנייה, אבל רוב השנייה אין כל שידור (DUTY CYCLE נמוך). כדי “לראות” קרינה זו דרושים מדי קרינה מהירים (SAMPLING RATE גבוה).  לכן אנחנו ממליצים רק על שימוש במד קרינה מהיר, המודד את הקרינה, בדגש על קרינת רדיו, אלפי פעמים בשנייה. 

סרטון – תהליך הרכישה של מד קרינה ביתי – https://youtu.be/iS79BwetEBA

תקנים ורמות חשיפה

השלב הראשוני במדידה הוא להבין בעצמכם לאיזה רמה של קרינה אתם שואפים להגיע ולאיזה תקן או המלצות אתם מאמינים. פרטים על תקנים ורמות קרינה ניתן לקרוא בדף על התקנים וההמלצות.

בעיקרון התקנים, הן ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה והן התקנים הבין לאומיים, מבוססים על התקנים ההלא מגנים בריאותית של ICNIRP. הן לקרינת רדיו , הן לקרינה בשדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך והן לקרינה מסלולרים (SAR). התקנים הללו מגנים מנזק ברור ומיידי וסכנה חיים ברורה ומיידית מהקרינה ברמות מאוד גבוהות, אבל לא מגנים על הבריאות בחשיפה ארוכת טווח. למעשה התקנים של ICNIPR מבוססים על הנחת היסוד שאין לקרינה בלתי מייננת שום השפעה בריאותית. לכן אני לא מכבד ולא מעריך את התקנים הללו. הם מגנים על המזהמים ולא על בני האדם.

קישור לסרטון המראה את התקנים ביחס לרמות בהם יש כבר הפעות ביולוגיות ובריאותיות – https://youtu.be/Es0ajoG2A3A

ההמלצות שלי לרמות חשיפה

באופן כללי אני ממליץ לאנשים שאינם רגישים לקרינה (מתחיל בכאבי ראש בעת שימוש בסלולרי), אבל מודעים לסיכון בחשיפה לקרינה בלתי מייננת, להפסיק שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי ולעבור לציוד חוטי, לאחר מכן אם רמות החשיפה לקרינת רדיו עולה על 0.04 מילי וואט למטר רבוע, להתחיל למגן. לגבי חשיפה לשדה מגנטי מרשת החשמל , חשיפה מתחת ל2 מיליגאוס היא סבירה. לגבי שדה חשמלי מרשת החשמל , פחות מ10 וולט למטר היא חשיפה סבירה.

לרגישים לקרינה אני ממליץ לשאוף לרמות נמוכות יותר. ככל שהרמות יהיו נמוכות כך יש יותר סיכוי שתרגישו טוב , יותר זמן (אבל לא תמיד). ההמלצה שלי לרגישים לקרינה היא לשמור על חשיפה לקרינת רדיו נמוכה מ 0.0005 מילי וואט למטר רבוע, ולשדה מגנטי נמוכה מ1 מיליגאוס ולשדה חשמלי מתחת ל 10, עדיף מתחת ל2 וולט למטר.

מי שעדיין לא הפסיק שימוש בבית בסלולרי ובציוד אלחוטי פולטי קרינת רדיו, צריך לצפות לחשיפה לקרינה רדיו של לפחות 1 מילי וואט למטר רבוע בביתו, שהיא לעדתי רמה גבוהה ולא בריאה.

ברכבים ההמלצה שלי היא לדאוג שלא יהיה שידור קרינת רדיו בכלל בתוך הרכב. כמו כן מבחינת קרינה בתדר נמוך ממליצים לרכוש רכבים שבאיזור הדוושות לא יהיה שדה מגנטי מעל 10 מיליגאוס. על הכיסא, באיזור הראש ואיזורים אחרים מתחת ל2 מיליגוס (ללא פולסים).

שימו לב כל ההמלצות נמוכות משמעותית מהתקנים הגבוהים והלא מגנים (התקנים מבוססים על הנחת יסוד שההשפעה היחידה של הקרינה היא חימום בקרינת רדיו ומתח שריר בקרינה בתדר נמוך מאוד).
כל ההמלצות הן לשיאי קרינה במדידה של כמה עשרות שניות, ולא לממוצע.

מגבלות של מדידת קרינה

אין מד קרינת רדיו שיכול למדוד נכון את כל הקרינה באוויר (מד קרינה טוב יתקרב יותר לאמת, בהשוואה למד פחות טוב). זאת בגלל שיש מגוון שידורים, בעוצמות שונות, תדרים שונים, לפרקי זמן זעירים שונים, בעוד חלק מהשידורים קבועים. כדי למדוד הכל היה צריך המד למדוד את כל רוחב הפס (בין 100000Hz ל 300GHz ולשים לב לכל שידור, קצר או ארוך, לסכם ולחשב את סה”כ העוצמה על כל מישור התדר. אין מד כזה, לפחות לא ברמות המחיר מתחת ל10000 ש”ח (ואף יותר). כל מד, טוב ומהיר ככל שיהיה הוא פשרה. כל מד, זול או יקר יצליח למדוד חלק מהקרינה ולא ישים לב לחלק אחר. ככל שמד הוא יותר מהיר ויותר טוב הוא יזהה וימדד חלק יחסי גדול יותר מהקרינה באוויר בצורה שהיא קרובה יותר למציעות ואינפורמטיבית יותר.

מד קרינה איטי מול מד קרינה מהיר

אחת התכונות המשפיעות ביותר על יכולת המדידה של מד קרינת רדיו היא מהירות הדגימה. היום רוב קרינת הרדיו משודרת בפולסים קצרים ומהירים מאוד. אלפי פולסים בכל שנייה. כל פולס עורכו כמה מיקרו שנייה, לפעמים מהיר יותר ולפעמים פחות. בחלק מהמקרים (כמו בוייפיי, טלפונים סלולריים, טלפונים אלחוטיים וציוד אלחוטי נוסף) רוב השנייה לא יהיה שידור. לכן יש צורך במד קרינה מהיר המודד את הקרינה אלפי פעמים בשנייה, כדי לעמוד את רמתה. מד איטי , המודד את הקרינה רק פעמים ספורות , עשרות פעמים ואפילו מאות פעמים, יפספס חלק נכבד מהשידורים ויראה תמונה חלקית בלבד.  בעת ביצוע המדידה על ידי מודד מוסמך לרוב משתמש המודד במדים המודדים את הקרינה רק פעמים ספורות בשנייה. ובדרך כלל מוצגת רמת הקרינה הממוצעת.  לעומת זאת מדי הקרינה הביתיים מתאפיינים באלפי מדידות בשנייה וברובם מוצגים שיאי הקרינה כל חצי שנייה. 

מגבלות שיטת המדידה

מעבר לשימוש במדי קרינה איטיים ולא מתאימים, גם לשיטת וצורת המדידה יש השפעה גדולה מאוד על תוצאות המדידה. למשל מדידה במספר קטן של נקודות, לזמן קצר מידי, ביצוע ממוצעים, השוואה של התוצאות לתקן גבוה ולא מגן בעת, רישום תוצאות רק מעל סף מינימום מסוים (בדרך כלל גבוהה) פוגת עוד יותר במהימנות התוצאות. ראו הסברים מקיפים על בעיות אלו בעמוד ההסבר על מדידות של מודד מוסמך, בפרק זה.

להבין את המספרים

גם במקרה של מדידה עם מד קרינה או על ידי מודד מוסמך, כדי להבין מה באמת נמדד חייבים לקרא בעיון את הדוח המקורי של המודד או לקחת חלק במדידה. בדוח ניתן להבין באיזה ציוד השתמשו, מתי ואיך מדדו ומה הרמות שנמדדו.
אם המדידה מבוצעת על ידכם , יש לתעד אותה ברישום התוצאות , תמונות וכל מידע נוסף שיוכל לעזור בהבנת מצב החשיפה.

מדידה רב פעמית

יש לחזור על המדידה שוב ושוב עד אשר מבינים את דפוס הקרינה. כדאי למדוד בשעות השיא של הקרינה. מדידה חוזרת רלוונטית מאוד גם אחרי צמצום חשיפה או מיגון. לכן זו עוד סיבה להעדיף רכישת מד קרינה ביתי וביצוע המדידות בעצמכם, מתי שרק צריך.
 ראו מדריך מדידת קרינה.

מדי קרינה ביתיים מומלצים

ההמלצה שלי נכון ל 12/2021 לרוב האנשים לרכוש מד קרינה מסוג CORNET ED88TPLUS V2. לדעתי הוא המד הכדאי ביותר לרכישה ולאחר תקופת לימוד קצרה ניתן להפיק ממנו את המיטב. כמו כן כאשר תשלחו לי תמונה של מדידה בה רואים את המד, אוכל להבין מהתצוגה שלו הרבה נתונים לגבי המדידה וכך אוכל לעזור מרחוק בצורה טובה יותר.
למי שמתקשה עם מספרים, לשימוש בכיס לרגישים לקרינה ולהדרכה מומלץ מד הנוריות ENV RD10.
להמלצה על מדים נוספים ראו בפרק “מדי קרינה ביתיים” .
ובסרטונים:
סרטון – מד הקרינה המומלץ ביותר 2023 – https://youtu.be/KqEUYmcYfm0
סקירה והמלצות , כל המדים – https://youtu.be/eosRS3pZkIY

מדי קרינה לא מומלצים

במהלך השנים נתקלתי בהרבה מדי קרינה מאוד מרשימים שלא סיפקו את הסחורה ושהחלטתי לא להמליץ עליהם ולא למכור אותם. בפרק זה אוכל להסביר מהן הסיבות לגבי כל אחד מהמדים הללו.
מדי קרינה לא מומלצים – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/home-emr-meters-h/not-recommended/

שורה תחתונה

לכן, ההמלצה שלנו היא למדוד קרינה לבד על ידי מד קרינה ביתי מהיר. נמליץ על מדידה על ידי מודד מוסמך רק במקרים של קרינה בתדר נמוך מרשת החשמל. 

דפי המשנה בפרק מדידת ובדיקת קרינה בלתי מייננת

מד קרינה ביתי מתקדם ומומלץ CORNET ED98QPro5G וה – ED88TPLUS5G2

המד המומלץ ביותר לשנת 2024 הוא הדגם משופר שנקרא ה CORNET ED98QPro5G וכולל גם מדידה של אור.
הוא מבוסס על ה- CORNET ED88TPLUS 5G2 שהיה המד המומלץ ביותר לשנת 2023.

המכשיר מודד קרינת רדיו, שדה מגנטי ושדה חשמלי בתדרים נמוכים. דגם ה ED98 מודד גם עוצמת אור והיבהוב (ריצוד) של נורות ומסכים. המכשיר מהיר מאוד ומצוייד בתצוגה מספרית וגרפית מפורטת. המד מקל על השימוש בו, מאפשר למידה מהירה של נושא הקרינה, מציאת מקורות קרינה, מציאת חדירות קרינה, מדידת מרחקי ביטחון, ביצוע מדידות על פני משכי זמן ארוכים וגם ביצוע אנליזה לצורת השידור במצב קרינת רדיו. התצוגה המפורטת מאפשר לי לסיע מרחוק ברגע ששולחים לי תמונה של המדידה אחרי 20 שניות.
ניתן לרכוש דרך אתר החנות וניתן להגיע לפגישה אישית אצלנו בתיאום מראש(הפגישה בתשלום).

מלאי מצומצם זמין לרכישה באתר החנות.

לפני רכישה באתר החנות בבקשה לקרא את העמוד הזה, וגם את עמוד המוצר באתר החנות.

לפני רכישה בבקשה לחצו כן וקראו את הפוסט בקישור…

ED98QPro5G – דגם חדש (03-2024) , מאפשר גם מדידה של אור

• מודד עוצמת הארה ביחידות של LUX
• מודד היבהוב\ריצוד של נורות תאורה, ומסכים.
• בנוסף עושה את כל מה שה ED88TPLUS5G2 עושה.
• לרכישה באתר החנות לחצו כאן …

ED88TPLUS5G2 – דגם של שנת 2023 (03-2023) עם גרסה המכונה “5G2” , מאפשר את השיפורים הבאים

• הצגה של צורת הגל של קרינת הרדיו בהתבסס על מהירות של 1מילי שנייה במצב LOG
• הצגה של צורת הגל החלקית של קרינת רדיו במצב סטטיסטיקות המשופר
• חישוב ה DUTY CYCLE ותצוגתו על המסך
• מדידת תדר יותר רחבה (בין 100MHZ ל4200MHZ) – במדידה בקירוב
• זיהוי בקירוב מתי יש שידור בתדרי ה5G בסלולר (על פי מה שנהוג בארה”ב – לא בטוח שמדוי כל כך ומתאים לתדרים בארץ).
• ביצוע LOG (מעכב אחר הקרינה בצורה גרפית) במדידת קרינת רדיו, לכ1024 דגימות (ניתן להגדיר שתלקח דגימה כל חצי שנייה , עד פעם ב3 דקות. מה שמאפשר למעשה ביצוע LOG ליותר מ50 שעות , עם ספק כוח חיצוני) ושמירתו בזכרון.
• זיהוי מתי יש שידור בתדרי ה5G בסלולר (על פי מה שנהוג בארה”ב – לא בטוח שמדויק כל כך ומתאים לתדרים בארץ).
• מאפשר קבלת סטיסטיקות על חצי שניה של קרינת רדיו , כך שניתן לבצע אנליזה על הקרינה שנמדדה ולהבין את המרכיב אותו ואת המקור. 

ה CORNET ED88TPLUS5G2 מומלץ כמד ראשון יחיד, לשלושה סוגי קרינה בלתי מייננת, מתקדם!!!

מד לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת תדר גבוה (סלולרי-אלחוטי-רדיו) ולשדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך (קווי מתח גבוה, מכשירי חשמל, שנאיים).  במצב RF מודד עד ל 8GHz. בעל משוב קולי וניתן לכוון רמה בה תושמע אזעקה קולית. בנוסף מציג גם את הרמה המקסימלית והממוצעת מרגע הדלקת המכשיר. בעל אפשרות לחיבור למחשב לשימושים עתידיים כדוגמת מדידה על פני משכי זמן ארוכים (MONITORING).

יתרונות 

• דגם חדש ( 04-2023) מכונה ED98QPro5G
• מהירות דגימה של 25000 בשנייה.
• עדכון תצוגה כל חצי שנייה בהתבסס על 12500 מדידות
• תצוגה מספרית מתקדמת, כולל סטטיסטיקות ולוגר LOG.
• מדידה של קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי, שדה מגנטי ושדה חשמלי בתדר נמוך.
• מדידה של קרינה בתדר גבוה (RF -סלולרי -אלחוטי, רדיו, אנטנות סלולרית, מכשירי סלולר, שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות ועוד) ושדה מגנטי בתדר נמוך (ELF -מערכות חשמל, קווי מתח גבוה, ארונות חשמל, מכשירי חשמל, מכוניות חשמליות והיברידיות) ושדה חשמלי בתדר נמוך.
• חיבור USB לשימושים מתקדמים (עתידי)
• חיבור לאוזניה
• מד תדר במצב RF בין תדרים 100MHz -4200MHz.
• טווח תדר רחב לתחום התדר הגבוה מ 100MHz עד 8GHz
• טווח תדר רחב לתחום השדה מגנטי בתדר הנמוך מ 50Hz עד 10KHz
• טווח תדר רחב לתחום השדה החשמלי בתדר הנמוך מ 50Hz עד 50KHz
• רגישות גבוהה בתחום השדה המגנטי בתדר הנמוך, מודד החל מ 0.05mG.
• תצוגה של 32 מדידות אחרונות (16 שניות מדידה אחרונות) על ציר הזמן – עוזר מאוד למצוא מקורות קרינה
• משוב קולי (משמיע את הקרינה ומאפשר זיהוי המקור על ידי צליל)
• התרעה-הזעקה קולית כאשר הקרינה עולה על רמה מסוימת לבחירה ל 0, -5, -10 ,-15, -20, -25, -30, -35 dBm.
• מדידת ממוצע בחצי השנייה האחרונה, או החל מתחילת המדידה – מצב RF בלבד
• רישום ערך המקסימום מרגע ההדלקה – ELF ו RF
• אפשרות לכיוון רגישות מד הנוריות.
• אפשרות להדלקת אור מאחורי התצוגה
• אפשרות HOLD 
• תפריט SETUP 
• אחריות שנה על ידי היבואן.

חיבור למחשב

ניתן לחבר את המד למחשב ולהשתמש בתוכנה מיוחדת כדי להקליט את מדידת קרינת הרדיו.

לשם כך יש לחבר את המד למחשב עם כבל MICRO USB פעיל המעביר תקשורת (ולא רק מתח), להתקין את הדרייברים (במצב USB TO UART) ואת התוכנה.
דריבירים להורדה
תוכנה להורדה  

חסרונות

• חיישן בציר אחד בלבד (בתחום ה RF אינו חיסרון ובתדר נמוך אפשר בקלות להתגבר על כך).
• בהתחלה קשה לעקוב אחרי כל המספרים. לאחר לימוד וקצת אימון המד מספק נתונים שאף מד אחר במחיר הזה מספק.
• אם אתם חושבים ש 0.5000 זה חמשת אלפים, יהיה לכם קשה לעבוד עם המד הזה, ולדעתי אתם צריכים מד נוריות ולא מד מספרי.

לסיכום

המד המומלץ ביותר למשתמש הביתי. הCORNET ED98QPro5G וקודמו ה CORNET ED-88TPLUS5G2 הוא המד מצוין נוסף מבית CORNET. בנוסף למדידת תדר גבוה עד 8GHZ, ושדה מגנטי בתדר נמוך, התרעה קולית, אזעקה וממוצע, מתווספות התכונות החדשות והשיפורים: מהירות דגימה גבוהה יותר, מדידה של שדה חשמלי(מאפשר מציאת חוטי החשמל בקירות), מדידה של התדר החזק ביותר במצב RF, ממוצע מרגע ההדלקה במצב RF, כיוון רגישות מד הנוריות ועוד.
בקיצור – מד אחד שעושה כמעט הכל ובצורה טובה מאוד!

סרטונים

תקציר על מד הקרינה CORNET ED98QPro5G ביוטיוב – https://youtu.be/f7zwr5r-e9c

צמצום שימוש וחשיפה לקרינה בלתי מייננת

צמצום שימוש וחשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא למעשה שלב התכל”ס של העבודה המשותפת שלנו. שלבי הלמידה והמידדה המוקדמים נועדו לאפשר לנו למצוא את מקורות הקרינה, לצמצם את המספר שלהם, להפסיק את השימוש בחלקם תוך כדי מציאת תחליפים, לשמור מהם על מרחקי ביטחון ותוך כדי כך לצמצם את החשיפה שלנו לקרינה בלתי מייננת.

לצמצם – צמצום חשיפה לקרינה וצמצום שימוש במכשירים וציוד הפולטים קרינה הוא צעד חיוני מאוד לצמצום בעיות קרינה וצמצום התסמינים של רגישות לקרינה.

צמצום (חשיפה לקרינה ושימוש בציוד פולט קרינה) הוא הצעד השלישי בהתמודדות עם קרינה בלתי מייננת והשפעותיה.

על ידי צמצום השימוש במכשירים פולטי קרינה בסביבתך אתם יכולים להגביל ולצמצם למינימום את חשיפתכם לקרינה. כאשר אתם לא יכולים לבקר או לצמצם את מקורת הקרינה ואת חשיפתכם, כל שנותר הוא למגן. למרות האמור לעיל, ברוב המקרים די בביצוע פעולות פשוטות כדי להקטין ולצמצם את מקורות הקרינה בסביבתכם ואת חשיפתכם לקרינה הנפלטת מהם. חשוב להבין כי החשיפה לקרינה נמדדת גם ברמת העוצמה וגם במשך הזמן של החשיפה.

סרטון הסבר ראשוני על צמצום חשיפה

עקרונות בסיסיים בצמצום שימוש וחשיפה לקרינה בלתי מייננת

1. הקטנת מספר המקורות בבית
2. צמצום זמן החשיפה, הפסקת שידור או חשיפה קבועים, הפעלת מקורות קרינה כך שלא יקרינו כל הזמן.
3. מעבר לציוד חוטי ונמוך קרינה.
4. הגדלת המרחק בינך למקורות הקרינה.

צעדים בסיסיים לצמצום מקורות וצמצום חשיפה לקרינה

צעדים כללים

צמצמו שימוש במכשירים פולטי קרינה אלקטרומגנטית כגון טלפונים סלולריים וטלפוניים אלחוטיים.

1. הרחיקו מכם, בכל דרך אפשרית, מכשירים וציוד תקשורת פולט קרינה, וכן מחדרים ומקומות בהם אתם נוהגים לשהות כגון חדרי שינה, חדרי עבודה, מקומות ישיבה ועוד.
2. התרחקו ממקורות קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך (מכשירי חשמל, שנאים וקווי מתח גבוה).
3. השתמשו במד קרינה כדי למצוא מקורות וחדירות קרינה, כדי להבין את דפוס הקרינה וכדי לוודא שהצעדים שאתם נוקטים בהם באמת מביאים לצמצום החשיפה.

צעדים פרקטיים לצמצום שימוש וחשיפה לקרינה בלתי מייננת

1. בעת דיבור בסלולרי, השתמשו בדיבורית חוטית (מומלץ עם צינורית אוויר) או ברמקול והרחיקו את הסלולרי מהגוף.
   לרגישים לקרינה – שימוש בטלפון סלולרי – בחירום בלבד!
2. כבו בסלולרי את הרשת האלחוטית (WIFI) ואת תקשורת הנתונים בכל הזמן שאין בה שימוש (צמצמו את השימוש ככל הניתן). הפעילו קישוריות אלחוטיות רק כאשר יש צורך, וכבו בסוף השימוש (כיבוי תקשורת נתונים באיפון, כיבוי תקשורת נתונים באנדרויד).
3. כאשר אתם כבר משתמשים בסלולרי לגלישה (להזכירכם מומלץ כמה שפחות), העדיפו שימוש ברשת דור שלישי UMTS (או 3G) על רשת דור רביעי LTE (או 4G).
4. הפסיקו שימוש והסירו מכשירי טלפון אלחוטיים, וציוד אחר הפועל בתקן DECT אשר תחנת הבסיס שלהם משדרת כל הזמן.
5. אם אתם עושים שימוש ברשת מחשב ביתית על ידי שימוש בראוטר אלחוטי, כבו את אופציית האלחוט בראוטר, במחשב הנייד ובמחשבים הנייחים, כאשר אתם לא עושה בה שימוש.
   לרגישים לקרינה – הפסיקו שימוש ברשת מחשבים אלחוטית.
6. התקינו רשת מחשבים ביתית חוטית כדי לצמצם את השימוש ברשת האלחוטית.
7. נתקו מכשירי חשמל שאינם בשימוש מרשת החשמל (יאפשר גם חסכון מסוים בחשמל).
8. לרגישים לקרינה – התרחקו מאנשים העושים שימוש בטלפון סלולורי בעת שהם עושים בו שימוש או כאשר הוא לא במצב טיסה.
9. אל תעשו שימוש בטלפון סלולרי בתוך מעלית, מקלט, מרתף, חניונים, מכוניות, אוטובוסים, רכבות וכיוצא בזה.
   לרגישים לקרינה – להזכירכם: שימוש בטלפון סלולרי – בחירום בלבד!
10. אל תשהו זמן רב (יותר מכמה דקות) במקומות בהם יש רמות גבוהות של קרינה אלקטרומגנטית.
11. הסתייעו במד קרינה מהיר כדי להבין את החשיפה שלכם לקרינה וכדי לצמצמה.

לפרטים נוספים קראו את דפי המשנה הבאים: 

בחלק זה של האתר ובדפיו השונים נסקור דרכים שונות ופעולות פשוטות אשר יאפשרו לכם להקטין ולצמצם את מקורות הקרינה בסביבתכם ואת חשיפתכם אל הקרינה הנפלטת מהם.
בעיקרון דפי המשנה נכתבו לאנשים שאינם רגישים לקרינה. כאשר רגישים לקרינה קוראים את דפי המשנה בדבר צמצום חשיפה לקרינה אני ממליץ לכם להתייחס להמלצות בחומרה יתרה. בביתו של רגיש לקרינה אין מקום לטלפוניים אלחוטיים, טלפוניים סלולריים, ראוטרים אלחוטיים או מחשבים אלחוטיים. רגיש לקרינה אינו יכול לדעתי להרשות לעצמו שימוש בסלולרי למעט שימוש בעת חירום. רגיש לקרינה צריך לצמצם את החשיפה לקרינת רדיו (קרינה בתדר גבוה) לאפס, ולהשתדל לעשות את אותו הדבר גם לקרינה בתדר נמוך.
ראו גם מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני

דפי המשנה בפרק צמצום החשיפה

מיגון קרינה, מיסוך קרינה, וחסימה של קרינה בלתי מייננת

התגוננות מקרינה, מיגון קרינה, מיסוך קרינה וחסימה של קרינה בלתי מייננת

כאשר יש צורך, התגוננות וגם מיגון מקרינה בלתי מייננת, באמצעים טכניים, תאפשר לצמצם את ההשפעה והנזקים של הקרינה הבלתי מייננת לגוף.

מיגון מקרינה בלתי מייננת היא הצעד הרביעי בהתמודדות עם קרינה בלתי מייננת והשפעותיה.

כאשר לא ניתן לצמצם חשיפה ושימוש – נותרת האופציה של התגוננות וחסימת הקרינה המגיעה מבחוץ או באזורים ספציפיים בדירהמשדר (למשל ארון חשמל).

בכל הקשור לקרינת רדיו, ניתן בחלק מהמקרים ללמוד את הנושא, לרכוש חומרים ולמגן בעצמכם בשיטת “עשה זאת בעצמך” (DIY).  

כאשר המיגון הופך מורכב (כמו במקרה של קרינה מרשת החשמל ובמקרים מסוימים של קרינת רדיו) ניתן להיעזר בשירותים של חברות העוסקות במיגון והתקנתו.

מיגון עושים בסוף או לא עושים בכלל

כמובן שהמיגון הוא השלב האחרון בתוכנית ארבעת השלבים ומבוצע לאחר שעשינו מאמצים רבים להפסיק את ייצור הקרינה בתוך המבנה( למשל הפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי ומעבר לציד קווי) ולאחר שביצענו מדידות קרינה נרחבות וחוזרות. מיגון ללא צמצום השידור והקרינה מתוך הבית יביא לתוצאות חלקיות ועלול להוסיף החזרים. בייחוד במקרה (אבל לא רק) של רגישים לקרינה, מיגון ללא ידע, הבנה, וצמצום חשיפה הוא חסר הגיון. מיגון ללא מדידה הוא ניחוש.

מבחינת סוגי המיגון קיימית חלוקה לכמה נושאים

1. מיגון בית מפני קרינת רדיו
2. מיגון מפני מקרים ספציפים של קרינה בתדר נמוך
3. מיגון מפני זיהום חשמלי
4 מיגון אישי לרגישים לקרינה

ראו גם מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים

סרטון הסבר ראשוני – מיגון קרינה בלתי מייננת

קישור לסרטון – https://www.youtube.com/watch?v=IEYvlVxxyXE

מיגון מקרינה בלתי מייננת – בקצרה

כיום, קיימים בשוק מוצרים וחומרים רבים, שאמורים להגן עלינו מפני קרינה אלקטרומגנטית. בחלק זה של האתר נכתוב את התרשמותנו משימוש במוצרים כאלה. מיגון קרינה נמדד בראשון ובראשונה על ידי השפעותו על הקרינה. השפעה זו נמדדת על ידי שימוש במדי קרינה בתהליך מבוקר, ובסביבה מבוקרת.

בנוסף לכך, כאדם רגיש לקרינה אני יכול לחוש אם מוצר מסוים עוזר לי, או אם אינו עוזר, לאחר כמה ימים של שימוש. אשמח לשתף אתכם, הקוראים, בכל הרשמים על המוצרים שעזרו לי בהתמודדות עם הרגישות לקרינה. צריך כמובן לזכור כי כל רגיש לקרינה רגיש יותר או פחות לתדרים שונים של קרינה. מהיכרות שלי עם רגישים לקרינה אני יכול לאומר כי דרך או ציוד הגנה אחד יכול לעזור לאדם אחד אבל להרע עם אדם אחר. לכן בכל ציוד הגנה יש להשתמש בתבונה, למדוד לפני ואחרי השימוש בו ולנסות להבין את השפעתו אליכם. בשום פנים ואופן אין לבצע הגנות לפני שאתם מבינים היטב איך הם עובדים ואיך הם יכולים להשפיע על סביבתכם ועליכם. דוגמה לשגיאה היא שימוש בציוד אלחוטי בתוך הבית לאחר מיגון הבית מקרינה בתדר גבוה (RF) ממקור חיצוני.

אנו מקווים לשרת גם את הקוראים, אשר מחפשים מוצרים וחומרי הגנה, וגם את האנשים והחברות המייצרות ומשווקות מוצרים אלו. אנו מלאי תקווה כי מוצרים אלו יעזרו לאנשים נוספים, ומקווים שאנשים אלה יעזרו לחברות המייצרות אותם לפתח ולהציע לציבור מוצרים חדשים ומתקדמים יותר, וכן יסייעו להעלאת המודעות לגבי הסכנות הבריאותיות שבחשיפה לקרינה.

הנאמנות הראשונה והיחידה שלי היא למתן דיווח אמת על מוצר ועל חווית השימוש שלי בו, כרגיש לקרינה, באופן בלתי תלוי וללא משוא פנים.

ולנושא בהרחבה…

הרחבה

מדוע ומתי למגן

אנחנו מוקפים קרינה. בבית, בעבודה, בטבע ובדרכים ישנם מקורות קרינה מלאכותיים. חשוב מאוד לחיות, לישון, לעבוד, לנוח בסביבה ללא קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ובלתי טבעית. רגישים לקרינה יכולים להרגיש את ההשפעה של חשיפה לקרינה באופן מיידי אך גם לאנשים “רגילים” (אשר לא רגישים לקרינה) כדאי לנסות לצמצם את חשיפתם לקרינה בכל עת. אחת הדרכים לצמצום חשיפה היא הגנה מקרינה. יש לפנות להגנה מקרינה רק לאחר שכל הדרכים האחרות מוצו וכאשר לא ניתן לצמצם את החשיפה בדרכים אחרות.

הבית בו אנחנו גרים מעניק הגנה מפגעי מזג האוויר, מגשם, מאור השמש, מרוח, רעש, חום וקור. חלק מחומרי הבניה חוסמים גם חלק מהקרינה הפוגעת בקירות הבית. אבל לא כל החומרים עושים זאת ולא כל התדרים והסוגים של הקרינה נחסמים. ברוב הבתים היום ניתן למצוא מקורות קרינה גם בתוך הבית, חלקם פולטים קרינה כל הזמן. לאחר שאתם מטפלים במקורות קרינה בתוך הבית ומוצא להם פתרונות בחלק מהמקרים ביתך עדיין מופצץ על ידי מקורות קרינה חיצוניים. לעיתים מדובר במקורות קרינה בתדר נמוך מאוד כמו קווי מתח גבוה, שנאים של חברת חשמל, לעיתים מדובר במקורות קרינה בתדר גבוה כמו אנטנות סלולריות, רדיו וטלוויזיה. בחלק מהמקרים מדובר במקורות קרינה משני הסוגים בו זמנית.

מדידה לפני בחירת המיגון

כדי להשתמש במיגון הנכון ביותר, ראשית, יש צורך למדוד את רמות הקרינה ואת תדרי הקרינה ולנסות לזהות את המקורות ונקודות החדירה. רק אז ניתן יהיה לבחור בפתרון מיגון שיעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר. בגלל מגבלות מדידה, מגבלות מכשור איטי, מודעות נמוכה לנזקים ותקנים גבוהים מאוד שבהשוואה אליהם הכל תקין, מדידה על יד מודד מוסמך בכל הקשור לקרינה בתדר גבוהה (קרינת רדיו) תפיק תוצאות חלקיות ולא אינפורמטיביות מספיק. כדי להבין מה דפוס החשיפה, מהם נקודות החדירה, כמה קרינה עוברת את החלונות, כמה עוברת את הקיר וכמה מיוצרת בתוך הבית עצמו יש להשתמש במד קרינה ביתי מהיר.

התקנה נכונה של מיגון קרינה

לאחר בחירה ורכישה של המיגון הנכון חשוב להתקין אותו בצורה נכונה. בחלק מהמקרים ניתן לעשות זאת לבד אך רצוי מאוד ללמוד את הנושא, להתקין לפי ההוראות ורשימת פעולות מומלצת וכן למדוד קרינה לפני ואחרי ההתקנה.

ביצוע הארקה נכונה

ביצוע הארקה לאדמה – בחלק מציוד המיגון, בייחוד מיגון לקרינת רדיו, לא מדובר לחיבור המיגון להארקה החשמלית או לצינורות המים או לשלד הבניין אלא חיבור לאדמה במחוץ לבית. זאת כדי להיפטר ממטען המצטבר על המיגון, ולשפר את הביצועים. במיגון לשדה מגנטי יש גם משמעות בטיחותית להארקה נכונה לאדמה. חיבור למערכת הארקה החשמלית יביא להופעת שדה מיותר על המיגון וחלק מהרגישים לקרינה ירגישו זאת, לכן יש להימנע מלעשות זאת.

חסימת קרינה, הגנה מקרינה, ומיגון קרינה בתדר גבוה
(סלולרי, אלחוטי, רדיו וכו’)

בהשוואה לקרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך, קרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה היא מאוד כיוונית וקל יותר לחסום אותה ולמגן מפניה. לדוגמה, כאשר יש מול חלון ביתך אנטנה סלולארית או מקור קרינה אחר בתדר גבוה, חלק מהקרינה הנפלטת ממקור הקרינה תפגע בקירות ובחלונות ביתך וחלקה אף יכנס פנימה לתוך הבית. ככל שרמות הקרינה גבוהות יותר כך גם החדירה לבית, לרוב דרך החלונות ולפעמים גם דרך הקירות, תהיה רבה יותר. לקרינת הרדיו שתחדור לתוך הבית תחשפו אתה ובני משפחתך במשך רוב היום. בחלק מהמקרים גם כאשר לא רואים את מקור הקרינה עדיין נחשפים בתוך הבית לקרינה ממנו. כדי לחסום את הקרינה הנכנסת לבית דרך החלונות ניתן להשתמש בכיסוי חלונות שקוף למחצה החוסם.

קרינת רדיו. בטון, בלוקים, לבנים, וקירות מעץ, כולם חוסמים חלק מהקרינה האלקטרומגנטית בתדר גבוה. חלקם יותר (בטון, אבנים ובלוקים) וחלקם פחות (למשל עץ וקירות גבס). קירות בטון, למשל, חוסמים כ-90% מהקרינה האלקטרומגנטית בתדר גבוה (בדרך כלל ככל שהתדר גבוה יותר החסימה רבה יותר). רוב הקרינה תכנס לביתכם דרך החלונות, חלק קטן יותר דרך הקירות עצמם (תלוי בסוג הקיר). בחלק מהמקרים, בייחוד כאשר מדובר ברמות גבוהות של קרינה, או כאשר הבניה היא בניה קלה, תעבור חלק (לפעמים תדרים מסוימים יותר ואחרים פחות) מהקרינה גם את הקיר העבה ביותר. במקרים אלה תוכלו למדוד רמות גבוהות של קרינה בתוך הבית(כמובן כאשר אין מקורות קרינה פנימיים). כאשר זה קורה, לא די במיגון החלונות בלבד ויש צורך גם למגן את הקירות.

חסימה והגנת מקרינה בתדר נמוך (רשת החשמל)

כאמור חסימה והגנה מקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בתדר נמוך היא קשה, יקרה ומסובכת. היום יש מגוון של חומרים לחסימה של קרינה בתדר נמוך, אך רכישתם יקרה וההתקנה אינה פשוטה.

קיימים היום בשוק מגוון של חומרים המאפשרים, בהתקנה נכונה, חסימה של שדה מגנטי בתדר נמוך עד לרמה של 2 מיליגאוס בלבד. החומרים עצמם הם בדרך כלל פלטות ורדידים של אלומיניום ומתכות מסוגים שונים, המותקנות אחת על השנייה במספר שכבות. מיגון של בית מקרינה בתדר נמוך (שדה מגנטי) יהיה יקר עד כדי כך שלפעמים יהיה יותר כדאי לעבור דירה. מקורות הקרינה החיצוניים הנפוצים ביותר במבני מגורים הם קווי מתח גבוה, שנאים של חברת חשמל, חדרי שנאים וארונות חשמל בתוך הבניין, חדר מנועים של מעליות ועוד. בחלק מהמקרים די יהיה במיגון קיר אחד הסמוך למקור הקרינה החיצוני, בחלק מהמקרים יהיה צורך במיגון יותר מקיר אחד. בחלק מהמקרים, כמו במקרה של חדר שנאים, יהיה נכון יותר למגן את כל הקירות הפנימיים של חדר השנאים מתוך החדר, על מנת למנוע יציאת הקרינה מהחדר עצמו לחדרים סמוכים. כמו כן לפעמים ניתן לעשות שינויים חשמליים כדי לצמצם את השדות המגנטיים בנפלטים ממקור הקרינה.

מיגון קרינה אישי לרגישים לקרינה

ביגוד וכובעים למיגון אישי מקרינת רדיו נכונים רק כקו ההגנה האחרון, בעיקר לרגישים לקרינה. זאת לאחר הפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי וביצוע כל שלב בצמצום החשיפה על ידי הוצאת מקורות הקרינה ומיגון מקרינה חיצונית. מיגון קרינה אישי לובשים כאשר אין שליטה על מקור הקרינה, למשל ברחוב, או במקום העבודה. ניתן גם ללבוש בבית אם צמצמתם כבר חשיפה והפסקתם שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי, ואפילו מיגנתם מקרינה חיצונית אבל עדיין אתם לא מרגישים טוב ומצד שני מרגישים יותר טוב כאשר אתם לובשים את המיגון האישי. מכיוון שהבדים חוסמי קרינת הרדיו יקרים מאוד, גם הביגודמיגן אישי יקר יחסית לביגוד רגיל. כמו כן חלק מהאנשים יגיבו לא טוב למתכת בבדים עצמם. לכן אנחנו ממליצים על רכישת פריט ניסיוני אחד והתנסות בו, למשל כובע או בטנה לכובע, לפני שקונים מלתחה שלמה. יש להבין כי ביגוד חוסם קרינה לא יעצור את כל הקרינה המגיעה מהסביבה, אלא יאפשר לרגישים לקרינה להרגיש פחות רע, ולתפקד יותר טוב, ליותר זמן, עם פחות תסמינים וזמן התאוששות קצר יותר, בסביבה בה יש קרינת רדיו שהם לא יכולים לשלוט עליה ולהפחיתה בכל צורה אחרת.

במסגרת מוצרי המיגון האישי שאנחנו מפתחים ומיצרים ישנם מגוון כובעים ובטנות לכובעים, ביגוד עליון (גקט’, חולצות, מכנסיים, פונצו ועוד), ואביזרים (כגון כיסוי מגן למסך, שרוולי מגן לכבלים, כיסוי למחשבים וציוד אלקטרוני, שמיכות ושקי שינה, בדים ועוד).

מיגון מפני זיהום חשמלי

מיגון מפני זיהום חשמלי מבוצע על ידי התקנת מסננים מיוחדים בכל מעגל חשמל בבית. זאת לאחר זיהוי מקורות הזיהום וניתרולם ככל הניתן. המסננים מורידים את שאריות הזיהום. יש לוודא בעזרת מד זיהום חשמלי, ירידה מספקת של רמת הזיהום.

תופעת לוואי של המסננים היא יצירה של שדה מגנטי וחשמלי. לכן יש לשמור מרחק ביטחון של כמטר לפחות מכל מסנן (ניתן לוודא על ידי שימוש במד קרינה ביתי מהיר). במקרים שיש צורך לכך, ניתן להתקין כמה מסננים על רב שקע, למשל על כל פאזה בצמוד לארון החשמל.

רכישת מוצרי מיגון בחנות האתר

בחנות האתר www.4EHSByEHS.co.il ניתן לרכוש את מגוון מוצרי המיגון וכן מדי קרינה.

מוצרי “קסם” להגנה מקרינה

מוצרים כאלה לא תמצאו באתר. הסיבה היא כי אני חושב שהם לא עובדים ורובם הם פשוט מסחטת מזומנים. חלק זעיר מהם עוזרים מעט, אבל הרבה פחות מצעדים אמיתיים של צמצום חשיפה מדידה ומיגון. הרשת מלאה בהם ונראה שיש בזה המון כסף ורווחים. לכן ממליץ לכם לקרא את הפרק בנושא באתר זה. שם אסביר מה מוצרים אלו עושים, מה הם לא עושים ולמה, באופן גורף, לא כדאי לרכוש אותם (לדעתי גם לא את אלו שכן משפיעים טיפה).

דפי המשנה בפרק מיגון הקרינה

מדריכים בנושאי קרינה בלתי מייננת

מדריכים בנושאי קרינה בלתי מייננת

בעשר השנים שעברו מאז עלה האתר לאוויר (2010) פיתחנו וכתבנו כמה וכמה מדריכים בנושאי קרינה בלתי מייננת לשימוש הקוראים.
המדריכים נועדו:
1. לקצר את תהליך הלמידה.
2. לאפשר לכם להתחיל לבצע את הפעולות הנחוצות.
3. ללמוד תוך כדי תנועה בצורה מסודרת והגיונית.

סרטון הסבר על הדף והמדריכים השונים

קישור לסרטון – https://www.youtube.com/watch?v=Z0U1f5fseS8

קיימים שלושה סוגים של מדריכים באתר

תוכנית ארבעת השלבים של האתר ‘ללא קרינה בשבילך’

מדריך זה הינו מדריך כללי הקובע את סדר הלמידה של הנושאים וביצוע המשימות הדרושות. מדריך זה הינו כללי מאוד ומפנה לפרקים העומדים בבסיס הפילוסופיה של האתר. הפילוספיה מתרכזת בארבע תחומים-שלבים: לימוד–>מדידה–>צמצום חשיפה–>מיגון.

מדריכי צעד צעד

מדריכים מקוריים ומפורטים של ביצוע פעולות צעד אחר צעד. המדריכים מאפשרים לכם להדפיס אותם, לבצע שלב ולנוח. לאחר כמה ימים לבצע את השלב הבא וכך להתקדם בקצב שלכם.

עמודי הסבר

מדריכים אלו כתובים כעמודי הסבר תאוריים (לא רשימה). יש לקרוא אותם ולנסות לבצע את הצעדים המוצעים לאחר הבנת ההסברים. עמודים מהסוג הזה הם מדריך אבחון עצמי לרגישים לקרינה ומדריך התמודדות עם רגישות לקרינה.

מידע לימודי נוסף

ניתן גם לצפות בהרצאות מצולמות שביצענו במהלך השנים האחרונות בערוץ הסרטים שלנו ביוטיוב – https://youtu.be/UiAY4GtztdM?list=PLpJZ0VNahxVq9cyl2klBhDiW66fsONNvL

אתר על קרינה בקצרה

למי שמוצא את החומר באתר זה מורכב טיפה, אולי כדאי לקרוא קודם כל את האתר “על קרינה בקצרה” בו מוצגים הדברים בצורה פשוטה יותר ופחות טכנית.
‘על קרינה בקצרה‘ – http://www.radisbad.co.il/

המדריכים באתר

מדריך “חוזרים לקווי”

מדריך “חוזרים לקווי” מסביר את הצעדים הבסיסים כדי לעבור חזרה לשימוש בתקשורת קווית-חוטית (הרבה יותר זולה, טובה, מהירה, בטוחה, מאובטחת, בלי ניתוקים ובלי הפרעות) ללא חשיפה לקרינת רדיו. המדריך מיועד למי שמשתמשים עדיין בסלולרי ובציוד אלחוטי בבית אבל מבינים את הסיכון הבריאותי האפשרי בחשיפה לקרינה זו , או למי שכבר נפגע ממנה, ומעוניינים להפסיק את השידורים והקרינה בתוך הבית.

טכנולוגיות חוטיות-קוויות הרבה יותר זולות, טובות, מהירות, בטוחות, מאובטחות, בלי ניתוקים ובלי הפרעות.

לאחרונה אני פוגש יותר ויותר אנשים שמסתמכים אך ורק על הסלולרי המקרין לתקשורת ולגלישה. רבים וויתרו על טלפון בבית ורשת מחשבים קווית כדי לחסוך בהוצאות, ורבים בגלל שהשימוש בסלולרי לכאורה יותר קל ופשוט. אבל רבים כבר הבינו שהשימוש בסלולרי לא רק שלא נוח, אלא הוא גם לא איכותי ומטיב כמו שימוש בטלפון ומחשב חוטיים. רבים כבר מבינים לחיסכון הזמני בתשלומים עבור הטלפון והאינטרנט הקווי, משלמים בסופו של דבר בבריאות. .

לאחרונה פונים אלי יותר ויותר אנשים עם תסמינים של רגישות לקרינה, או כאלה המעוניינים לצמצם חשיפה לקרינה לפני שהתסמינים יופיעו, אשר את כל צורכי התקשורת שלהם הם עושים עם הסלולרי המקרין והלא בריא. רבים מהם לא זוכרים בכלל שיש אופציות קוויות , טובות וזולת אשר מחליפות את השימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי בבית ובמשרד.

לדעתי השימוש בסלולרי לקריאה ולמידה הוא מוגבל מאוד (כי הסלולרי הוא כלי למידה מוגבל – ללא מקלדת, מסך קטן, משבש את היציבה, אינו מאפשר התעמקות ולמידה, ובגלל החשיפה לקרינה שמקשה את הלמידה והתפקוד המוחי בעיקר אצל רגישים לקרינה). החשיפה לקרינה ממנו תגרום לרגישים לקרינה להופעת תסמינים נוספים. לכן מי שאין לו מחשב חוטי יתקשה מאוד לקרוא את המדריכים באתר ולבצע את השלבים הנדרשים כדי לצמצם את החשיפה ואו להתמודד עם רגישות לקרינה. לכן שלב ראשוני בהתמודדות עם הרגישות לקרינה הוא הפסקת השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי ומעבר לציוד קווי-חוטי.

לטובת הרגישים לקרינה וכל מי שהסלולרי ממלא כרגע את כל, או רוב, צורכי התקשורת שלו, כתבתי את המדריך הקל והפשוט הזה כדי לאפשר לכם לעבור לשימוש במחשב וטלפון קווי חוטי כשלבים ראשונים שיאפשרו המשך הלימוד וההתמודדות.

פשוט תזמינו קו בזק (טלפון+אינטרנט) וחברו אליו מחשב חוטי וטלפון קווי חוטי. מי שלא יודע איך לעשות את הדברים הללו, קראו (או הדפיסו וקראו ) את מדריך “חוזרים לקווי” הקצר הזה, או צפו בסרטון הבא:

שלבים במדריך “חוזרים לקווי”

שלב א – להבין למה כן אפשר להשתמש בסלולרי?

• שיחות חירום למשטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש
• שיחות עדכון קצרות “אני מאחר לפגישה”.
• סה”כ שימוש מצטבר לרגישים לקרינה לא יותר מ5 דקות בחודש לשיחות בלבד, תוך כדי הרחקת המכשיר מהגוף ובשטח פתוח בלבד. שאר הזמן הסלולרי במצב טיסה או כבוי ולא משדר.
• סה”כ שימוש למי שלא רגיש לקרינה, כדאי שיהיה פחות מ5 דקות ביום.
  שימו לב, לפי מחקר האינטרפון (השמרני) מעל 27 דקות ביום של שיחה בסלולרי , ל10 שנים , מעלה את הסיכון לגידול גליומה בראש ב82%. מחקרים אחרים מראים על תוספת סיכון גדולה עוד יותר.
• בזמן שימוש יש להרחיק את המכשיר מהגוף והראש.
  השתמשו בתכונת הרמקול של המכשיר הסלולרי או באוזניית אוויר חוטית, תוך כדי החזקת המכשיר רחוק מהגוף ואני מזכיר , לזמן קצר.
• מציע בסלולרי להגדיר רשת דור שלוש, 3G, בתקן UMTS.
  ממדידות שביצענו נראה כי השידור ברשת זו, ברוב האזורים בארץ וברוב המכשירים נמוך משמעותית משידור ברשת דור 2G (דור שני GSM) או 4G (דור ארבע LTE).
• ראו הסברים נוספים על שימוש בסלולרי תוך כדי צמצום חשיפה בפרק מיועד לכך –
  https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-the-mobile-phone-h/
• לאחר ביצוע השלבים הבאים של התקנת טלפון ורשת מחשבים חוטיים בבית, ניתן יהיה לבצע הפניית שיחות מהסלולרי במצב טיסה לטלפון הביתי חוטי-קווי, ניתן יהיה להשתמש בוואטאפ על המחשב ( https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-the-mobile-phone-h/whatsapplessrf/ ), וניתן יהיה לחבר את הסלולרי למחשב החוטי או לרשת החוטית על מנת לקבל הודעות וואטאפ.
  ראו בהמשך.
• לאחר ביצוע השלבים הבאים של התקנת טלפון ורשת מחשבים חוטיים בבית, ניתן יהיה לחבר גם סלולרי חכם לא משדר לרשת הקווית עם מתאם , ראו –https://youtu.be/CU8TVCWm61s, וגם כאן
• לטובת ניווט, אפשר להשתמש בכמה פתרונות, חלקם רק מצמצמים את זמן החשיפה וחלקם ללא חשיפה בכלל.
  ראו בהמשך.

• המטרה בסופו של דבר שלא יהיה שימוש בסלולרי תוך כדי חשיפה לקרינת רדיו בתוך הבית או המשרד ושהשימוש האחר יהיה קצר ככל הניתן.

ניווט עם הסלולרי

• פחות חשיפה – מחוץ לרכב להכניס לWAZE את הכתובת ולהמתין שיוריד את המפה וכל הנתונים. אז לכבות את כל השידורים בסלולרי (WIFI, BT, NFC ונתונים סלולריים, להכניס למצב טיסה) , להכנס לרכב ולהתחיל בנייוט. הWAZE ימשיך לנווט אבל בלי עידכונים על תנועה.
• ללא חשיפה – שימוש במכשיר ניווט GSP ישן ללא שידור כמו שהיה נהוג עד לפני כמה שנים.
• ללא חשיפה – התקנה על הסלולר של תוכנת ניווט* שלא דורשת נתונים סלולריים דולקים.
• ללא חשיפה – התקנה של תוכנת נייוט* על מערכת הבידור אנדרויד של הרכב (או רכישה של מערכת כזו)
• ללא חשיפה – אפשר גם בעת חיבור הסלולרי לרשת חוטית או למחשב (ראו הסברים בהמשך) להפעיל WAZE , לעדכן כתובת, להמתין שהמכשיר יוריד את המפות ואת נתוני הניווט ואז לכבות בו את כל השידורים (אם עדיין לא עשיתם זאת) ולנתק אותו מהרשת החוטית או המחשב. הWAZE ימשיך לעבוד ויעזור לכם בניווט לכתובת, אבל ללא עדכונים.
• ללא חשיפה – אופציה נוספת היא לעבוד עם גוגל מפות אופלין. כאשר הסלולרי מחובר לרשת הקווית בבית אני מוריד אליו מפות גוגל לאיזור שאני מתכנן לרכב או לנסוע בו, כדי שיהיו זמינות OFF LINE. אז מתאפשר לנווט איתו בשטח ללא צורך בתקשורת.
  ראו הוראות – https://support.google.com/maps/answer/6291838?hl=en… או https://thegadgetsquare.com/how-to-use-google-maps-offline/
• *תוכנת ניוט כמו NAV GO\IGO או SYGIC לא דורשות נתונים סלולריים דולקים.

שלב ב – הזמנת שירות קו טלפון ואינטרנט

חיבור האינטרנט (תשתית + ספק +ציוד ) היא השער שלכם אל העולם. יש להקפיד כי התשתית תהיה יציבה וללא ציוד משדר ואלחוטי או כזה בו ניתן בקלות לכבות את השידור.

• צרו קשר עם חברת בזק (אין לי מניות שם ואני לא מקבל מהם דבר, כיום 2021 התשתית שלהם הכי יציבה והכי פשוטה) והתקינו קו טלפון חוטי וקו אינטרנט חוטי על תשתית נחושת (פשוט יותר ומומלץ יותר, מספיק לרוב הבתים) או סיב אופטי (במקרה שאתם מנהלים בבית חוות מחשבים או משתמשים מאוד כבדים).
• במקרים שבזק לא מגיעים לישוב או לשכונה שלכם, האופציה השנייה היא HOT.
  המקרה של הוט, למרות שהטלפון שלהם הוא למעשה VOIP ותלוי בקיום מודם מיוחד בבית, עדיין בחלק גדול מהמקרים ניתן לבטל את השידור האלחוטי בציוד שלהם.
• לגבי ספקי תשתית אחרים, לא בטוח שהציוד שלהם מפסיק את השידור לגמרי ועד שיתברר העניין לא אוכל להמליץ על שימוש בהם.
• בקשו כי סוג הנתב יהיה נתב שמאפשר כיבוי והדלקה של הWIFI על ידי כפתור.
  רשימה של נתבים וספקים עם כפתור כיבוי לשידור – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/limiting-the-use-of-wireless-networks-h/#rsymt_rwtrym_bly_kptwry_kybwy_WIFI
• בתמונה למטה , בירוק כפתור כיבוי WIFI בראוטר DLINK של בזק.
  באדום נורת ביקורת WIFI, כאשר היא דולקת הראוטר משדר ומקרין.
  
  
• בתמונה למטה , כפתור כיבוי WIFI בראוטר של הוט
  
• את הנתב החוטי יש לחבר על ידי שימוש בכבל רשת חוטי באורך הנדרש, למחשב שלכם.
• כבו את השידור מהראוטר האלחוטי על ידי לחיצה על כפתורי כיבוי הWIFI או כיבוי השידור דרך ממשק המשתמש של הראוטר בכתובת IP.
• ראו הסברים – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/limiting-the-use-of-wireless-networks-h/#kyzd_lkbwt_t_wpzyyt_hlhwt_brwtr_lhwty
• בדקו עם מד קרינה ביתי מהיר, כדוגמת הCORNET ED88TPLUS שאכן אין יותר שידור מהראוטר האלחוטי.

מידע נוסף על שימוש בנתב רשת

• שימו לב! הנתב שבזק מציעים בדרך כלל הוא BE ואין לו את האפשרות לכבות בקלות את ה WIFI.
  לכן בקשו מבזק נתב של DLINK או VTECH או אחר בעל כפתור כיבוי WIFI חיצוני.
  אפשרות נוספת היא לרכוש בנפרד נתב כולל מודם המתאים לבזק.
• שימו לב! בחלק מהנתבים של HOT יש אפשרות לכבות לגמרי את השידור מהנתב על ידי כפתור.
  לעומת זאת בחלק מהציוד האחר של HOT אי אפשר לכבות לגמרי את השידור בשל כך שהוא משמש גם כממיר לטלוויזיה ויש לו שלט אלחוטי מבוסס בלוטות’.
• על ספקי תשתית אחרים לא נוכל כרגע להמליץ בגלל שלא ברור לנו האם הנתבים שהם מספקים מאפשרים כיבוי לגמרי של השידור האלחוטי המבוסס קרינת רדיו. יש לציין כי חלק מהחברות המציעות תשתית הן חברות סלולריות שהסיכוי שתהיה להם מודעת לנושא הקרינה הוא נמוך מאוד.

המלצות רכישה של ציוד רשת חוטי

• כבלי רשת חוטיים – https://www.norad4u.co.il/buy/network/#kbly_rst_hwtyym
• כרטיסי רשת חוטיים למחשבים שאין להם כרטיסי רשת מובנים – https://www.norad4u.co.il/buy/network/#mtmy_rst_USB
• נתבים, מפצלי רשת וציוד נוסף – https://www.norad4u.co.il/buy/network/

שלב ג – רכשו מכשיר טלפון חוטי קווי (ללא שידור של קרינת רדיו) לשימוש בבית

• ניתן לרכוש מכשירי טלפון חוטיים בסיסיים בכל טמבוריה או חנות למוצרי חשמל ביתי בפתוח ממאה ש”ח.
  ראו דוגמאות לטלפונים חוטיים קווים – טלפוניים חוטיים ללא קרינת רדיו.
  אני ממליץ בהתחלה לרכוש את המכשיר הכי פשוט, למשל אחד מאלה:
  טלפון חוטי Hyundai Compact HDT-1200B – צבע שחור, טלפון חוטי Hyundai Compact HDT-1200W – צבע לבן, טלפון חוטי Hyundai HDT-2400B – צבע שחור, טלפון DECT חוטי Hyundai HDT-2400W – צבע לבן
• חברו את הטלפון הקווי שקניתם לקו הטלפון שבזק התקינו בביתכם.
• עברו להשתמש בטלפון קווי במקום בסלולרי, כאשר אתם בבית.
• רגישים לקרינה שימו לב – בעת שימוש בטלפון קווי חוטי אין חשיפה לקרינת רדיו , אבל עדיין יש חשיפה לשדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך מהרמקול בשפורפרת. לכן גם במקרה של טלפון קווי אפשרי שתרגישו כאבים אחרי שיחות ארוכות. לכן גם בטלפון קווי אל תגזימו בשימוש.
• בהמשך תוכלו לרכוש מכשירי טלפון חוטי קווי נוספים ולהתקין אותם ברחבי הבית.
  המצאות מכשיר טלפון קווי בכל חדר זה דבר מאוד נוח ומאפשר לענות לשיחות ברחבי הבית.
• בצעו הפנינת שיחות במצב טיסה מהסלולריים לטלפון הביתי, ראו הסברים בפסקה הבאה.

שלב ד – הפניית שיחות\’עקוב אחרי’ במצב טיסה מהסלולרי לטלפון הביתי

• בסלולרי כאשר הוא עובד, הקלידו בחייגן:
  *
  62
  *
  מספר הטלפון של הבית כולל קידומת, ללא מקף
  #
  SEND
  
  לדוגמא, עם מספר הטלפון של הבין הוא 03-5432111, החיוג בסלולרי יהיה
  ההקלדה תהיה : כוכבית 62 כוכבית 035432111 סולמית.
  בהתאם לתמונה לתמונה הנמצאת בתחילת פסקה זו ובסופה.
• אם הכל בוצע נכון, תקבלו הודעת SMS שציינת כי העברת השיחות פעילה
• מעכשיו, כל פעם שאתם נכנסים אל הבית העבירו את הסלולרי למצב טיסה, והשיחות הנכנסות יעברו למספר הטלפון הביתי שהכנסתם.
• לביטול הפנייה סולמית 62 סולמית (#62#). להמתין לאישור ואז לנתק את השיחה (כמובן לבצע מהנייד) .
• סרטון הסבר על העברת שיחות מהסלולרי לקווי – https://youtu.be/adnv1cgysAY
• בנוסף למדו להשתמש בסלולרי כך שהחשיפה לקרינה ממנו תהיה מינימלית:
  – הגדירו דור שלישי ולא דור רביעי
  – כבו בסלולרי את תקשורת הנתונים, WIFI, בלוטות ועוד…
  ראו – צמצום חשיפה לקרינה מטלפון סלולרי

שלב ה – חיבור מחשב לאינטרנט החוטי

• אני אוהב וממליץ על מחשבים מסדר LENOVO THINK PAD E15 או LENOVO LEGION 5
• אפשר להשתמש בכל מחשב חוטי , נייד או נייח.
• חברו את המחשב לראוטר שקיבלתם מספק האינטרנט על ידי שימוש בכבל רשת חוטי
• אם עדיין לא עשיתם זאת, כבו בנתב ובמחשב את כל השידורים על ידי לחיצה על לחצן WIFI או כיבוי דרך ממשק ההפעלה של הנתב בכתובת IP.
  ראו הסבר – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/limiting-the-use-of-wireless-networks-h/#kyzd_lkbwt_t_wpzyyt_hlhwt_brwtr_lhwty
• במחשב, הפכו ל”לא זמין” או DISABLED את כרטיסי השידור בלוטות’ BLUETOOTH והוייפיי WIFI
  ראו הסבר מפורט – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-pcs-and-laptops/#kybwy_krtys_hrst_hlhwty_bmhsb
• בדקו עם מד קרינה ביתי מהיר, כדוגמת הCORNET ED88TPLUS שאכן אין יותר שידור מהמחשב הנייד ומהראוטר האלחוטי.
• אם אין לכם מחשב לחיבור חוטי, ניתן לחבר גם סלולרי חכם לא משדר לרשת הקווית עם מתאם , ראו –
  https://youtu.be/CU8TVCWm61s, וגם כאן

סרטון הסבר – איך לבנות עמדת מחשב חוטי בסיסית ופשוטה ללא קרינה?

סרטון הסבר על חיבור מחשב לרשת האינטרנט בצורה קווית – https://youtu.be/sdMU8cW1LrI

מידע נוסף בנושא שימוש במחשב חוטי

• פרטים נוספים על שימוש במחשבים עם פחות קרינה – שימוש במחשבים נייחים וניידים
• פרטים נוספים על שימוש ברשת מחשבים חוטית –
  https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/limiting-the-use-of-wireless-networks-h/
• על התקנת וואטסאפ על המחשב החוטי ראו – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-the-mobile-phone-h/whatsapplessrf/

המלצות רכישה ציוד הקשור בשימוש במחשב חוטי

• המלצות רכישה למחשבים ניידים מומלצים – מחשבים ניידים נמוכי קרינה
• המלצות רכישה למחשבים זעירים מומלצים – מחשבים זעירים נמוכי קרינה
• המלצות רכישה למקלדות ועכברים – מקלדות ועכברים חוטיים
• המלצות רכישה למסכים – מסכי מחשב נמוכי קרינה
• המלצת רכישה לכרטיס רשת חיצוני למחשבים שאין להם חיבור לרשת – https://www.norad4u.co.il/buy/network/#mtmy_rst_USB
• מיגון מחשב נייד – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/laptopprotection/
• מיגון מסך מחשב – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/screenprotection/

שלב ו – חיבור הסלולרי למחשב או לרשת חוטית

למתקדמים, לאחר שהתקנתם כבר מחשב חוטי קווי המחובר בצורה חוטית לרשת האינטרנט, תוכלו בחלק מהמקרים לחבר את הסלולרי לרשת המחשבים (דרך מתאם מיוחד אם נתמך) או למחשב עצמו (דרך כבל USB אם נתמך) ולהשתמש בסלולרי לקבלת הודעות וואטסאפ ללא חשיפה לקרינת רדיו, בעוד הסלולרי במצב טיסה.

שימו לב כי התהליך הזה מורכב ואם אתם לא אנשים טכניים אפשרי שתתקשו להשלימו. במקרה כזה שילחו את ההוראות לאיש מחשבים או טכנאי מחשבים ושאלו אותם האם יהיו מוכנים לבצע את התהליך עבורכם עבור תשלום.
ראו הסברים –
https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-the-mobile-phone-h/#hybwr_slwlryym_lmhsb_w_lrst_hwtyt_lsymws_bbyt_w_bmsrd_bplqzywt_sl_hslwlry_lmsl_WHATSAPP

הסבר נוסף – – שימוש בוואטסאפ עם פחות או בלי קרינה בכלל –
https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-the-mobile-phone-h/whatsapplessrf/

 שימוש בוואטסאפ WHATSAPP עם פחות קרינה (https://www.norad4u.co.il/q-a/qa-2010-2019-1-10/#symws_bwwtsp_WHATSAPP_m_phwt_qrynh )

המשך תהליך והלמידה וצמצום החשיפה

עכשיו כשיש לכם כבר דרך להתקשר, לקרוא וללמוד בלי להיחשף לקרינת רדיו מיותרת, ניתן להעמיק בתהליך לפי הפרקים הבאים:

• מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת
• התמודדות עם רגישות לקרינה – מכתב לסובלים
• צמצום שימוש וחשיפה לקרינה בלתי מייננת
• ידע בנושא הקרינה הבלתי מייננת והסבר מונחים
• תוכלו לשאול שאלות נוספות בקבוצת “ללא קרינה בשבילך בפייסבוק או בדף השאלות והתשובות שלנו באתר זה.

מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת

מבוא למדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני

קישור לסרטון – https://youtu.be/5iDZLccS6Zs

מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת מטרתו לעזור לאנשים המודעים להשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, בדגש על רגישים לקרינה, ואשר רוצים לצמצם חשיפה לקרינה בלתי מייננת, לעשות זאת ביעילות הגבוהה ביותר ותוך זמן קצר, תוך כדי הנחת הבסיס להמשך התהליך של רכישת הידע וצמצום החשיפה. את השלבים הבאים יש לבצע אחד אחרי השני, כדי ליצור שיפור מתמיד אשר בו הידע והמיומנויות שלכם ילכו ויגדלו והחשיפה שלכם לקרינה תלך ותרד ככל שתתמידו בביצוע השלבים. אנחנו נהיה לצדכם בתמיכה בדואר אלקטרוני (amirb@norad4u.com) ונשמח לעזור בכל שלב ושלב.

מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת נכתב לאחר שהבנתי כי לאנשים רבים, הן רגישים לקרינה והן כאלה שעדיין אינם מרגישים את הקרינה, יש קושי גדול בביצוע צמצום חשיפה לקרינה ובביצוע תוכנית ארבעת השלבים. שמתי לב כי הרבה אנשים מבקשים הוראות מדויקות ומפורטות יותר של “עשה” ו”אל תעשה” ולא הפנייה לקריאה של ארבעה פרקים גדולים באתר הדנים בנושא ידע, מדידת קרינה, צמצום חשיפה ומיגון. שמתי לב כי גם אנשים רבים רוצים לבצע מיגון ללא כל ידע והבנה מה באמת צריך לעשות וללא מדידה או צמצום חשיפה, שהם שלבים מקדימים למיגון.

לכן מדריך זה נכתב כדי לתת לקוראים רשימה קצרה יחסית וברורה של הוראות והנחיות שיאפשרו להם לצמצם את החשיפה באופן מהיר ובו זמנית להיכנס בהדרגה לנושא הידע, המדידה, צמצום החשיפה המיגון.

המדריך הוא ראשוני בלבד. ביצוע השלבים יאפשר לרוב האנשים שיפור משמעותי, אבל המדריך אינו מלא ויש לבצע צעדים נוספים עם הזמן ועם הגדלת המומחיות בתחום. 

הצעדים במדריך נכתבו על סמך של יותר מ10 שנים ניסיון בהדרכה, ליווי והכוונה של אנשים, רגישים לקרינה ושאינם רגישים, בצמצום חשיפה והתמודדות עם קרינה. 

שלבים לביצוע

בצעו את השלבים בסדר הרשום. ניתן לנוח כמה שעות או ימים אחרי כל צעד, זאת כדי לעכל את הדברים ולתת לנושאים החדשים לשקוע. בסיום ביצוע כל צעד תחגגו קצת והחמיאו לעצמכם.

צעד מס’ 1 – לימוד מבוא לקרינה

סרטון הדרכה ראשוני וקצר

חובה לכולם גם למי שאינו רגיש לקרינה וגם למי שרגיש. זהו צעד ראשוני ובסיסי.
צפייה בסרטון – “מבוא לקרינה” לחץ כאן כדי לצפות בסרטון , אורכו 15 דקות
המטרה בצעד זה היא להבין מהם סוגי הקרינה, להכיר את מקורות הקרינה, את שיטות המדידה וצמצום החשיפה. הסרטון הינו קצר וראשוני. סרטוני הדרכה נוספים בדף ההרצאות וחוגי הבית.

קיצורים ומילון מונחים

לאחר הצפייה בסרטון קראו את עמוד קיצורים ומילון המונחים גם כדי שתוכלו להבין על מה אנחנו מדברים וגם כדי לוודא הבנה של הסרטון. בשלב זה כנראה שיפלו לכם הרבה אסימונים ותושלם ההבנה של החומר הבסיסי בסרטון .

צעד מס’ 2 – אבחון עצמי רגישות לקרינה

אבחן את עצמך – האם אתם רגישים לקרינה?, וגם באתר שלנו…

יכולים להשתמש בציוד אלחוטי וסלולרי ללא הגבלה וללא כל הרגשה או תסמינים? אתם כנראה לא רגישים לקרינה.

מרגישים כאב או תסמינים בעת או אחרי שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי = רגישות קלה.
מרגישים כאב או תסמינים גם בעת שהייה מול אנטנות סלולריות או בסביבה בה יש ציוד אלחוטי כאשר אתם לא משתמש בו = רגישות בינונית או קשה.

צעד מס’ 3 – הערכת החשיפה

נסו להעריך כמה אתם חשופים לקרינת רדיו וקרינה מרשת החשמל. הכירו את מקורות הקרינה הבלתי מייננת , ונסו להעריך כמה זמן אתם חשופים לקרינה מהם. דגש מיוחד יש לתת לחשיפה לקרינת רדיו מציוד אישי, וחשיפה לקרינת רדיו מאנטנות סלולריות.

חשיפה מציוד אישי

אצל רוב האנשים ורוב הנפגעים מקרינה, רוב החשיפה, היא מציוד סלולרי ואלחוטי. ברוב המקרים המקור המשמעותי ביותר הוא המכשיר הסלולרי האהוב. כל דקה שאתם קרובים לציוד אלחוטי או סלולרי, אישי, ביתי או משרדי, אתם חשופים לקרינת רדיו ממנו. נסו להעריך כמה שעות ביממה אתם משתמשים בציוד זה או נמצאים לידו.

חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות

אצל חלק מהאנשים תהיה גם חשיפה בבית או במשרד, לקרינה מאנטנות סלולריות הנמצאות בקרבתם. החשיפה תהיה חזקה במיוחד אם האנטנה נמצאת במרחק קטן מ50 מטר ממכם ובקו ראיה. ככל שהמרחק גדל, הקרינה המגיעה אליכם מהאנטנה יורדת בעוצמתה. ככל שיש יותר הפרעות כמו בתים או עצים בינכם לבין האנטנה, הקרינה המגיעה ממנה אליכם תהיה נמוכה יותר. ניתן להתרשם ממיקום האנטנות במפה מיוחדת של המשרד להגנת הסביבה. הסבר על המפה ואיך להשתמש בה, וכן קישור למפה עצמה , ניתן למצוא בדף מיוחד באתר זה.

מהערכה למדידה

הערכת החשיפה היא סוביקטיבית ומשפיעה עליה בעיקר תפיסתכם המוקדמת על נושא הקרינה ועל מקורות הקרינה. אנשים בדרך כלל נותים לזלזל במקורות הקרינה האלחוטיים הביתיים והאישיים שלהם ויפריזו בסיכון מאנטנות סלולריות וקויי מתח . לכן הערכת חשיפה אינה מספיקה ויש לבצע מדידות אוביקטיביות. לכן השלב הבא הוא רכישת מד קרינה וביצוע מדידות קרינה כדי לקבל מושג אוביקטיבי לרמות החשיפה. זאת כדי לאתר מקורות קרינה בתוך הבית שלכם ווכדי לאתר חדירות קרינה אל ביתכם.

צעד מס’ 4 – רכישת מד קרינה

המד המומלץ 12/2021 -CORNET ED88TPLUS
הצורך הבסיסי הוא לכסות את תחום קרינת הרדיו-סלולר-אלחוטי וכן שדה מגנטי בתדר נמוך. 
אם אפשרי כדאי שיהיה אפשר למדוד גם שדה חשמלי(ה CORNET מודד גם אותו) בתדר נמוך וזיהום חשמלי (מד נפרד).

המד CORNET ED88TPLUS מצוין לבדיקות קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי, וכן שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך.  מד קרינה יאפשר לכם קבלת מדד אובייקטיבי של רמת החשיפה,  יאפשר מציאת מקורות קרינה, חדירות קרינה, יאפשר ביצוע בדיקות לפני ואחרי מיגון וכן מדי פעם ככל שיידרש.

למי שמתקשה עם מדידה מספרית ניתן לרכוש מד קרינה מבוסס נוריות ה ENV RD-10 שהוא פשוט יותר להפעלה והבנה, אבל נותן הרבה פחות מידע, ואשר פחות מאפשר לי לעזור לכם מרחוק (על ידי ניתוח תמונות ותוצאות מדידה).

לבדיקה של זיהום חשמלי יש צורך במד מיוחד נוסף.  

דגש לרגישים לקרינה

חובה וחשוב מאוד – רכישת מד קרינה היינו צעד בסיסי. ללא מד קרינה קצב ההתקדמות יהיה איטי מאוד, הן בלימוד נושא הקרינה והן בצמצום החשיפה.אם אתם חושבים לעצמכם “אני לא צריך מד קרינה כי אני מרגיש את הקרינה” דעו לכם כי בלי מד קרינה מתאים אתם תהיו עיוורים לסיבות הגורמות לכם לתסמינים, גם אני בזמנו התקמצנתי על רכישה של מדי קרינה, התעכבתי והמצאתי תירוצים. הדבר גרם לי חשיפה מיותרת ובזבוז זמן וכסף רבים.
קראו את המאמר הבא – מדוע צריך רגיש לקרינה מד קרינה

צעד מס’ 5 – הפסקת שימוש בטלפון אלחוטי

הפסקת שימוש בטלפון אלחוטי. תחנות הבסיס של טלפונים אלו מקרינות 24X7.
במקום התקינו טלפונים חוטיים קוויים בכל חדר.

ראו – טלפון אלחוטי

לאוכלוסיה הרחבה – ביצוע צעד זה הינו חשוב מאוד – יתרום להפסקת שידור קרינה רדיו קבועה בבית

לרגישים לקרינה – חובה להפסיק שימוש והוציא מהבית כל ציוד אלחוטי ומקרין.

צעד מס’ 6 – בניית עמדת עבודה חוטית – קווית

• הפסקת שימוש במחשב ובראוטר אלחוטי (WIFI),
• התקנת רשת חוטית בבית ושימוש במחשבים וטאבלטים המחוברים לרשת החוטית.
• כיבוי אופציית האלחוטי ברואטר. 

ראו – שימוש במחשבים
ראו – שימוש ברשת מחשבים

לאוכלוסיה הרחבה –

חשוב מאוד – חשוב להפסקת שידור קרינה קבועה בעמדת העבודה. צרו עמדות עבודה נמוכות קרינה

לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה. ללא עמדת עבודה חוטית-קווית עם מחשב נמוך קרינה , לא תוכלו לקרוא הסברים ולראות סרטוני הדרכה על התמודדות עם רגישות לקרינה וצמצום חשיפה.

צעד מס’ 7 – צמצום\הפסקת שימוש בסלולרי

צמצום שימוש בסלולרי
א. צמצום מספר וזמן שיחות.
ב. שימוש ברמקול או אוזניה חוטית עם צינורית אויר כאשר המכשיר רחוק מהגוף.
ג. הגדירו בסלולרי רשת נתונים למצב 3G UMTS (לא ל 4GLTE) .
ד. כיבוי רשת נתונים וWIFI כאשר אין צורך בגלישה.
ה. כיבוי תקשורות אלחוטיות נוספות מהסלולרי כאשר אין בהם צורך. 
ו. בצעו הפניית שיחות מהסלולרי הביתה או למשרד 
ז. חיבור האנגרויד למחשב-רשת בצורה חוטית
ח. חיבור איפון לרשת חוטית
ט. חיבור איפון למחשב MAC באופן חוטי
ראו – שימוש בסלולרי

לאוכלוסיה הכללית – ביצוע צעד זה הינו חשוב – היום (2020) אצל רוב האנשים החשיפה הגדולה ביותר לקרינת רדיו היא מהסלולרי שלהם. לכן אם תמצאו את הרצון וכוח הרצון לבצע את הצעדים הללו תצמצמו את רוב החשיפה שלכם לקרינת רדיו מהסלולרי שלכם. ככל שתצמצמו שימוש בסלולרי וכלל שתיישמו יותר מהנקודות, אפילו בהדרגה, כך ייטב.

לרגישים לקרינה – ביצוע צעד זה הוא חובה – חובה כשלב ראשוני להפסיק שימוש לגמרי. לאחר מכן ניתן יהיה בחלק מהמקרים לחזור לשימוש בסלולרי בחירום בלבד. ראו סעיף 7.

צעד מס’ 8 – שימוש בסלולרי בחירום בלבד

שימוש בסלולרי בחירום בלבד לשיחות קצרות בלבד כאשר המכשיר רחוק מהגוף (אפשר להשתמש באוזניות אוויר).
כבו כל תקשורת נתונים, וויפיי או בלוטות’.
ראו – שימוש בסלולרי

לאוכלוסיה הרחבה – זהו צעד רשות.
נסו לפחות בבית ובעבודה להשתמש בו פחות וכבו שידורים לא נחוצים.
נסו לצמצם את מספר ומשך השיחות והשימוש, והרחיקו את הסלולרי מהגוף.

לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה.
כל שימוש בסלולרי משמעותו חשיפה לקרינה. כל חשיפה משמעותה כאב לרגישים לקרינה והגדלת הסיכוי להחמרת המצב.
אני חושב ששחמוש בסלולרי על ידי רגיש לקרינה, ליותר מחמש דקות מצטבר בחודש, הוא מוגזם, לא ראוי ויכול להביא להחמרה במצב הרגישות.

צעד מס’ 9 – צמצום חשיפה בחדרי שינה

השתמשו במד הקרינה הביתי שלכם כדי לבדוק את רמות הקרינה בחדרי השינה על ידי שימוש במד הקרינה הביתי. זהו מקורות קרינה נוספים, מצאו חדירות קרינה מבחוץ. בצעו כל פעולה לצמצום החשיפה. וודאו קיום מרחקי ביטחון של אזורי השינה מציוד חשמלי.
כבו ונתקו מהחשמל ציוד חשמלי לא חיוני כבו ונתקו מהחשמל ציוד חשמלי לא חיוני (מה שיביא להגנה על המכשור, חסכון קטן בחשמל, הפסקת השדה המגנטי והחשמלי וכן הזיהום החשמלי שהוא תורם בעת היותו “כבוי”).

לרגישים ולמקפידים – כיבוי הספקת החשמל לחדרי שינה

במידת האפשר, ורצוי בשלבים ראשונים של התמודדות וצמצום חשיפה, הביאו לחדרי השינה פנסים על סוללות וכבו את הספקת החשמל לחדרי השינה בלילה. הכיבוי נעשה על ידי שימוש במפסקים החצי אוטומטים (ממ”ט) בארון החשמל. במקרים שהבית קטן ניתן לכבות את כל או רוב המעגלים (פרק למקרר, מזגן או חימום, או ציוד מציל חיים).

ראו הסברים מקיפים ונוספים ב:
ראו – איך למדוד בעצמך קרינה בלתי מייננת?
ראו – מקורות קרינה בתדר נמוך
ראו – מקורות קרינה בתדר גבוה
ראו – מקורות קרינה לפי מיקום

לאוכלוסיה הכללית – זהו צעד חשוב 
חדרי השינה הם החשובים ביותר.
חשוב מאוד לשמור על רמות קרינה נמוכות ככל הניתן בהם.

לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה.
השינה חשובה מאוד להתאוששות ולבריאות.
חדר שינה נמוך קרינה ישפר את מהירות וסיכויי השיקום.

צעד מס’ 10 – צמצום חשיפה בכל הבית

השתמשו במד הקרינה הביתי שלכם כדי לבדוק את רמות הקרינה בכל חדרי הבית (וכן ברכב, בבית הספר ובעבודה) על ידי שימוש במד הקרינה הביתי. זהו מקורות קרינה נוספים, מצאו חדירות קרינה מבחוץ. בצעו כל פעולה לצמצום החשיפה. וודאו קיום מרחקי ביטחון של אזורי הישיבה מציוד חשמלי.
כבו ונתקו מהחשמל ציוד חשמלי לא חיוני (מה שיביא להגנה על המכשור, חסכון קטן בחשמל, הפסקת השדה המגנטי והחשמלי וכן הזיהום החשמלי שהוא תורם בעת היותו “כבוי”).
ראו – איך למדוד בעצמך קרינה בלתי מייננת?
ראו – מקורות קרינה בתדר נמוך
ראו – מקורות קרינה בתדר גבוה
ראו – מקורות קרינה לפי מיקום

מונים חכמים – דגש מיוחד

תלוי במדינה בה אתם נמצאים, בעיר או באיזור, אפשרי שמותקנים אצלכם מוני חשמל, מים, וגז משדרים ומקרינים. יש לוודא על ידי מדידה של המונים במצב RF. ניתן גם למדוד במצב LF MAGNETIC כדי לאתר בעיות של שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך. יש לשמור מרחקי ביטחון מכל מונה חשמלי, מים או גז. אם המונים משדרים ניתן בחלק מהמקרים למגן אותם כך שהקרינה לא תגיע אל הבית ואל היושבים בו. במדינות מסוימות ניתן לבקש החלפה של המונים במונים לא משדרים.
ראו על מונים חכמים – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/smart-meters-h/
התמודדות – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/smart-meters-h/#mh_lswt_kdy_lhtmwdd_m_htqnh

לאוכלוסיה הכללית – זהו צעד רשות.
בצעו אותו כאשר אתם מרגישים בנוח כבר עם תהליך צמצום החשיפה ואחרי שהתמודדתם בהצלחה עם הצעדים הקודמים.
בית נקי מקרינה הוא למעשה המטרה שלנו במדריך זה. זאת כדי לחיות בריא יותר ולצמצם את הסיכוי להיפגע מהקרינה.

לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה.
כל הבית צריך להיות נמוך קרינה כדי לאפשר לכם תפקוד טוב ושיקום מהיר יותר.

צעד 10 ב – צמצום זיהום חשמלי

אם עדיין לא עשיתם זאת, בדקו את רמות הזיהום החשמלי בכל שקע בבית על ידי שימוש במד קרינה מתאים (מד זיהום חשמלי). אתרו מקורות של זיהום חשמלי והתחילו בתהליך של ויתור עליהם והחלפתם בציוד שפולט פחות זיהום חשמלי.
מקורות נפוצים הם דימרים\עמעמים (להחליף במפסקים רגילים), מנורות פלורסנט קומפרטי CLF(להחליף בנורות ליבון או LED איכותיות לאחר בדיקה של זיהום ושדות מגנטיים וחשמליים), וספקי כוח ממוצגים (החליפו בספקים באיכות גבוהה, נתקו מהחשמל בגמר שימוש).
מקורות זיהום חשמלי (למעשה מכשירי חשמל) ניתן לנתק מהספקת החשמל ובכך להפסיק את הזיהום שהם מייצרים (וגם את השדה המגנטי והחשמלי) בזמן “המתנה” STANDBY שלהם.
לאחר האיתור, הסרה וההחלפה של מקורות הזיהום ניתן להתקין פילטרים של זיהום חשמלי תוך כדי הקפדה על בדיקה של הזיהום לפני ואחרי ההתקנה של כל מסנן ושמירה על מרחקי ביטחון מהמסננים בשל שדה חשמלי ומגנטי שהם פולטים.

ראו הסברים:https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/dirty-electricity-h/
ראו מדים ופילטרים:https://www.4ehsbyehs.co.il/product/dirtyelectricity/

צעד מס’ 11 – הפסקת שימוש בכל ציוד אלחוטי

הפסיקו שימוש בכל ציוד אלחוטי נוסף, כגון: טאבלטים, טלוויזיות אלחוטיות, סטרימרים אלחוטיים, מערכות אלחוטיות אחרות, תנור מיקרוגל.

ראו – צמצום חשיפה לקרינה
ראו – מקורות קרינה בתדר גבוה

לאוכלוסיה הכללית – זהו צעד רשות. ככל יכולתכם.
לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה.
אין מקום לציוד אלחוטי או סלולרי או פלוט קרינת רדיו בבית של רגיש לקרינה.

צעד מס’ 12 – שימוש בציוד מיגון אישי לרגשים לקרינה

לאוכלוסיה הכללית – אין צורך בביצוע צעד זה.
לרגישים לקרינה – מומלץ
מיגון אישי (כובעים, ביגוד, צעיפים, שמיכות וכו) יאפשר לכם לצמצם חשיפה לקרינה סביבתית שאין באפשרותכם לשלוט עליה ועל מקורותיה. למשל ברחוב, בכבישים, בעבודה. כמובן שלפני השימוש במיגון יש לצמצם חשיפה בכל דרך אחרת, ולהפסיק שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי. אם עדיין לא הפסקתם להשתמש בסלולרי, אני לא חושב שיש טעם בשימוש במיגון אישי.

צעד מס’ 13 – שימוש במיגון לבית

באם יש צורך בצעו מיגון קרינה מפני קרינת רדיו בביתכם.
ראו – מיגון קרינת רדיו

לאוכלוסיה הכללית – רשות – אני ממליץ למגן מפני קרינת רדיו אם וכאשר הרמות מעל 0.04 mW/m2. יש להבהיר כי זו המלצה שלי בלבד. התקן הלא מגן (מבוסס חום) של המשרד להגנת הסביבה עומד על רמה של 1000 mW/m2 והתקן הבין לאומי על רמה פי 10 יותר גדולה. לחצו כאן לקרוא על התקנים.

לרגישים לקרינה – חובה – יש לשאוף לרמות נמוכות מ 0.0005 mW/m2.
רוב הרגישים לקרינה ירגישו טוב, רוב הזמן ברמה כזו.
אפשרי שרגיש לקרינה לא ירגיש טוב ברמה זו, יש לבדוק גם סוגי קרינה אחרים כגון שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך וזיהום חשמלי.
באם לא ניתן להגיע לרמות אלו, יש לשאוף לרמות נמוכות ככל הניתן.

צעד מספר 14 – צמצום שימוש במתכת בריהוט, מזרנים ואביזרים.

כל מוט ממתכת, בסביבה עם קרינה (RF או ELF) יכול להפוך ל”אנטנה פסיבית” לקרינת רדיו ו”מוליך” לשדה חשמלי בתדר נמוך. לכן אני ממליץ לאנשים שמודעים או רגישים, להשתמש פחות במתכת בבית לריהוט ובמזרנים. אני ממליץ להעדיף ריהוט מעץ, מיטות מעץ, מזרונים ללא קפיצי מתחת ועוד.
לאוכלוסיה הכללית – מומלץ
לרגישים לקרינה – חובה

צעד מספר 15 – צמצום חשיפה לאור כחול

לאוכלוסיה הכללית – מומלץ
לרגישים לקרינה – מומלץ מאוד

הנושא הזה לא קשור באופן ישיר לקרינה בלתי מייננת, אבל רוב המסכים היום, כולל סלולריים, טאבלטים ומחשבים, פולטים אור כחול וכך גם חלק מהתאורה בבית, בעיקר נורות פלורסנט קומפקטי ונורות לד בגוון לבן בהיר-קר.
לאור כחול מספר השפעות בריאותיות שנמצאות בקונצנזוס:

1. הרס בלוטות שומן בעפעפיים – גורם ליובש בעיין
2. הפרעה בהפרשת המלטונין, בעיקר עם החשיפה לפני השינה – גורם לעיכוב בהרדמננות, שינה פחות איכותית ויותר רדודה, התעוררות בלילה, זמן REM קצר יותר, עייפות בבוקר וביום שאחרי. כמו כן המלטונין הוא נוגד חמצון חזק וחבל לפגוע בהפשרה שלו.
3. פגיעה ברכיבים בעיין – פגיעה בקרנית, עדשת העין (בדמות קטרקט) וברשתית – יתאפיין בדרך כלל ברעיה מטושטשת אחרי שימוש כבש וחשיפה מרובה.
4. מסכים קרובים מידי (טאבלט וסמארטפון) גורמים לקוצר ראיה (ואימוץ השרירים בעין) כדי לפקס על המסך במרחק 20 ס”מ. בטווח הזמן הארוך יכול להוביל לניוון השרירים בעין.

צעדים לצמצום אור כחול

1. חשוב מאוד – בחרו את נורות התאורה בבית כך שהן יפיקו אור בגוון צהוב חם (מתחת 2700K) – ראו –
   https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/electric-lights/#tmprtwrt_zb_-_l_phwt_hswb
2. חשוב מאוד – הגבילו זמן עבודה מול המסכים, במיוחד הפסיקו עבודה על המסכים עד שעתיים לפני השינה.
3. חשוב מאוד – במחשבים השתמשו בסכמת צבעים כהה “DARK” , כך שצבע הרק באתרים ובמחשב יהיה שחור (דל אור כחול) ולא לבן (עמוס באור כחול). ראו הסברים בפרק באתר –
   https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-pcs-and-laptops/#hqlh_l_hynyym_bt_symws_bmsky_mhsb
4. השתמשו בתוכנות ופילטרים למחשב שמצמצמים את האור הכחול, למשל תוכנה בשם F.LUX
   
5. הוסיפו פילטר ותוספים לדפדפנים כדי לאפשר קריאה וגלישה באינטרנט כאשר הרקע של האתרים הוא כהה
   למשל DARK READER לכרום.
6. באין ברירה אחרת ואחרי שניסתם פתרונות אחרים, נסו להשתמש במשקפי מגן בעלי שכבה לצמצום או ביטול האור הכחול, בעבודה מול מחשב.
   למשל – https://s.click.aliexpress.com/e/_AE51sz

למידע נוסף בנושא ראו:

1. https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-pcs-and-laptops/#hqlh_l_hynyym_bt_symws_bmsky_mhsb
2. https://www.norad4u.co.il/q-a/qa-2010-2019-1-10/#mh_zh_wr_khwl_wyk_lhtmwdd
3. הסברים באתר העמותה רגישות לקרינה ישראל

סיום המדריך

איחוליי!
הצלחתם להגיע לסוף המדריך לצמצום חשיפה ראשוני.  המשיכו ללמוד על קרינה, למדוד קרינה, לצמצם חשיפה לקרינה והשתמשו במיגון לפי הצורך על מנת להמשיך בתהליך צמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת. 

לכלל האוכלוסיה

אם ביצעת את הצעדים בצורה נכונה, כנראה צמצמתם את החשיפה שלכם לקרינה בלתי מייננת בצורה משמעותית. 

ככל שהזמן חולף, נסו להשקיע עוד ועוד בהתקנה ושימוש בתשתיות תקשורת חוטיות וללא קרינה. כמו כן צמצמו שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי עוד ועוד. 

ראו – צמצום שימוש וחשיפה
ראו – תוכנית ארבעת השלבים

לרגישים לקרינה

אם ביצעת את השלבים באופן מלא ונכון, ככל הנראה צמצמתם את החשיפה שלכם לקרינה בלתי מייננת בצורה משמעותית. שיפור במצב הרגישות אמור להתבסס. 

גם אם חל שיפור ואתם מרגישים טוב יותר, או לפחות רע פחות, זה לא נותן לכם סיבה או אישור לחזור להשתמש בציוד סלולרי או אלחוטי או להגדיל את החשיפה שלכם לקרינה בלתי מייננת. 

שימו לב כי בדרך כלל בחזרה לחשיפה תחול התדרדרות מחודשת במצב הרגישות. 

המשיכו ללמוד על קרינה, לצמצם חשיפה לקרינה, למדוד קרינה ולהשתמש במיגון ככל שצריך.

נסו לשפר את בריאותכם בכל דרך אפשרית. 

ראו – התמודדות עם רגישות לקרינה – מכתב לסובלים
ראו – מחקרים על רגישות לקרינה
ראו – סיפורי קרינה

אשמח לענות על כל שאלה ולשתף מניסיוני הרב במייל norad4u@gmail.com.בהצלחה והרבה בריאות!

מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים

מבוא למדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו מאנטנות סלולריות

קישור לסרטון – https://youtu.be/DPj48ESL_EY

מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים מטרתו לעזור לאנשים המודעים להשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, בדגש על רגישים לקרינה, ואשר רוצים לבצע מיגון קרינת רדיו ממקורות חיצוניים לביתם, כגון מתקני שידור ואנטנות סלולריות. את השלבים הבאים יש לבצע אחד אחרי השני. לפני תהליך המיגון יש להפסיק שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי בבית וכן לבצע מדידות בכל שלב ושלב. אנחנו נהיה לצידכם בתמיכה בדואר אלקטרוני ( norad4u@gmail.com ) בכל שלב ושלב ונשמח לעזור.

מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים נכתב כדי לתת לקוראים רשימה קצרה יחסית וברורה של הוראות והנחיות שיאפשרו להם לבצע מיגון קרינת רדיו-סלולר באופן מהיר.הצעדים במדריך נכתבו על סמך של יותר מ10 שנים ניסיון בהדרכה, ליווי והכוונה של אנשים, רגישים לקרינה ושאינם רגישים, במדידה של קרינה בלתי מייננת, בצמצום חשיפה והתמודדות עם קרינה ומיגון.

ניתן להדפיס את מדריך צעד צעד למיגון קרינת רדיו-סלולר מאנטנות סלולריות ומקורות חיצוניים ולבצע אותו שלב שלב. כך תוכלו לוודא שאתם מבצעים את כל התהליך בצורה נכונה , למרות הפסקות למנוחה באמצע התהליך.

מידע נוסף על מדידות קרינה בעצמכם ניתן לקרוא בדף מיוחד ומקיף מאוד בנושא באתר זה.

שלבים וצעדים במיגון מפני קרינת רדיו מאנטנות סלולריות (ועוד)

שלב 1 – צמצום חשיפה והפסקת שימוש

 צמצמו חשיפה לקרינה מתוך הבית על ידי הפסקת או צמצום משמעותי של השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי בתוך הבית 

למדריך צעד צעד לצמצום חשיפה לחצו כאן…

לאחר מיגון חללים לא נכון להשתמש בהם שציוד אלחוטי וסלולרי בגלל הורדת הקליטה הסלולרית ואפשרות של הגברת ההחזרים מהקירות! 

לפרק מלא לחצו כאן…

שלב 2 – הפסקת השידור מהסלולרי בעת המדידה

הקפידו להפסיק את השידור מהסלולרי שלכם על ידי כיבוי שלו , או כיבוי כל התקשורת ממנו (תקשורת נתונים, וייפיי-WIFI, בלוטות’, NFC ואחרים), או הגדרתו במצב טיסה. אם הסלולרי ישדר הוא ישפיע על מד הקרינה וישפיע על תוצאות המדידה.
ראו פרק בדבר שימוש בסלולרי

שלב 3 – מדידות קרינת רדיו בבית לשם איתור מקורות קרינה שעדיין משדרים

בצעו מדידות קרינת רדיו-סלולר בבית. זאת כדי לאתר מקורות קרינה נוספים בבית שעדיין משדרים.

המדידות יבוצעו בסריקה של הבית בגבהים שונים, סריקה של קירות בגבהים שונים ומדידה בפתחים וחלונות כאשר התריסים פתוחים (במקרה של תריס מתכתי). 

ככל שתתקרבו למקור הקרינה בפנים הבית או לחדירת הקרינה מבחוץ לבית רמות הקרינה שהמד יראה יעלו.  כרגע נתרכז רק במקורות הפניים. כל מקור שמצאת, כבו אותו או הפסיקו את השידור ממנו.

ראו הסברים מקיפים במדריך מדידות קרינה – מדריך צעד צעד למדידת קרינה בלתי מייננת, בבית

שלב 4 – מדידות קרינת רדיו כדי למצוא נקודות חדירה אל הבית

מדידות קרינה – סריקה של חלונות, קירות, רצפה ותקרה של הבית 

לאחר שווידאנו שאין יותר מקורות קרינת רדיו בתוך הבית נתפנה כרגע לבצע מדידות קרינת רדיו על החלונות, קירות, רצפה ותקרה, כדי למצוא את הנקודות מהן נכנסת הקרינה מהסביבה והשכנים אל הבית.

סרקו את החלונות והפתחים (בדרך כלל תראו שם עוצמת קרינה הגבוהה ביותר בבית).סרקו  את הקירות (בדרך כלל תראו כ50% מהעצמה על החלונות והפתחים או פחות). כמו כן מדדו במרכז החדר.

בצעו תיעוד של המדידה.

שלב ארבע א – מדידות קרינת רדיו על החלונות והפתחים

מדדו קרינת רדיו על החלונות והפתחים.
בדרך כלל תראו שם עוצמת קרינה הגבוהה ביותר בבית. זאת משום שקרינת הרדיו עוברת בדרך כלל חלונות ללא כל הנחתה.
אם תראו רמות גבוהות של קרינה הנכנסת מהחלונות יהיה צורך במיגון.
כל שכבת מיגון על חלון תוריד בין 90% ל95% מהקרינה. אם הקרינה גבוהה יהיה צורך בכמה שכבות, למשל שכבה ראשונה ציפוי לחלון ושכבה שנייה וילון מבד מיוחד.

שלב 4 ב – מדידות קרינה – על קירות הבית בצמוד לחלונות

מדדו על הקירות בחדרים בהם יש קרינה גבוהה דרך החלונות. בדרך כלל תראו במדידה על הקירות הסמוכים לחלונות כ50% מהעצמה שנראתה בצעד הקודם במדידה על החלונות והפתחים או פחות.  אם אתם מזהים חדירה של קרינה גבוהה גם דרך הקירות, יהיה צורך במיגון של הקיר. למשל מיגון של קיר פנימי מבוצע על ידי טאפט בולע קרינת רדיו-סלולר.

מידת הנחתה כללית של קירות:
קיר בלוקים עוצר כ 50% מקרינת הרדיו-סלולר
קיר בלוק איטונג עוצר כ0% מקרינת הרדיו-סלולר
קיר גבס עוצר כ0% מקרינת הרדיו-סלולר
קיר בטון מזוין עוצר  כ90% מקרינת הרדיו-סלולר
חלון רגיל 0% מקרינת הרדיו-סלולר
תריס פלסטיק 0% מקרינת הרדיו-סלולר
תריס אלומיניום כ 95% מקרינת הרדיו-סלולר

שלב 4 ג – מדידה במרכז החדר ובמקומות בהם נמצאים בני אדם

 בכל חדר בו זיהיתם חדירת קרינה מהחוץ, מדדו במרכז החדר וכן על המיטה ושולחן העבודה. זאת כדי לקבל מדד מייצג של רמות החשיפה הכרוניות בחדר זה. 

שלב 5 – חזרה על המדידות עד להתבררות התמונה

 חזרו על המדידות ככל שיידרש, בימים שונים ובשעות שונות, עד שיתברר דפוס הקרינה על פני החדרים בבית ועל פי השעות והימים. 

תעדו את תוצאות המדידות בטבלה כך שתוכלו להתרשם שוב מהתוצאות לפני קבלת החלטה על מיגון

שלב 6 – התרשמו מרמות הקרינה שנמדדו ביחס להמלצתנו ולתקנים

התרשמו מרמות הקרינה שנמדדו ביחס להמלצתנו ולתקנים.
 אנחנו ממליצים להתחיל למגן החל מרמה של 0.004 מיקרו וואט לסמ”ר
(0.04 מילי וואט למטר רבוע) בתנאי שבבית אין מקורות קרינת רדיו-סלולר.
זאת בניגוד לסף הסביבתי הגבוה של המשרד להגנת הסביבה המבוסס
על אפקט חום בלבד ועומד על רמה של 40 מיקרווואט לסמ”ר
(400 מילי וואט למטר רבוע).

לאנשים שלא רגישים לקרינה
RF – להתחיל למגן מרמה של 0.04 מיליוואט למטר רבוע

לרגישים לקרינה 
RF – לשאוף לפחות מ 0.0005 מיליוואט למטר רבוע.

הסברים נוספים בסוף המדריך.

שלב 7 – מיגון ראשוני זמני

לפני שאנחנו מתחילים להזמין ציוד וחומרי מיגון יקרים אנחנו נבקש להשיג שני דברים:

1. למגן זמנית כבר עכשיו
2. להבין כמה המיגון העתידי יעזור

לשם כך נשתמש בMYLAR – לשם מיגון זמני על חלונות וקירות על ידי שימוש בשמיכות תרמיות.
השמיכות עוצרות כ80-90% מקרינת הרדיו ויכולות לשמש גם
כדי לקבל הקללה מיידית וגם כדי להבין אין ואם מיגון יכול לעזור.

ראו פרטים – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/termalb/

שלב 8 – מיגון קבוע על החלונות ע”י ציפוי חוסם קרינת רדיו

זהו בדרך כלל השלב הראשוני (שכבה ראשונה) במיגון וגם הזול ביותר. 
המיגון מתבצע על ידי הדבקת ציפוי שקוף לחלון.
ההדבקה מבוצעת על ידי מתקין מקצועי.
לפי ההזמנה בבקשה להעביר לנו תיעוד מדידה + מידות של החלונות. 
אנחנו נעביר את המידע לחברה הממגנת ונציג מטעמם יגיע אליכם לתת הצעת מחיר. 
יש לבדוק קרינה על החלון לפני ואחרי ביצוע המיגון!
לפרטים נוספים בחנות האתר לחצו כאן…

צעד 9 – מיגון חלונות על ידי וילונות

זהו בדרך כלל השלב השני של מיגון חלונות. נשתמש בוילונות ברוב המקרים בתוך שכבה שנייה. בחלק מהמקרים כאשר אי אפשר להשתמש בציפויים, נשתמש בוילונות כשכבה ראשונה.
הוילונות יקרים מציפוי אבל יעילים מאוד. ניתן גם להעביר וילון מדירה לדירה בעת מעבר דירה (מה שלא אפשרי בציפוי). 
הוילונות מיוצרים ומוזמנים מגרמניה לפי מידות מדויקות.
כאשר הוילונות סגורים תהיה הגנה, כאשר הם פתוחים לגמרי ההגנה תהיה אפסית.
פתיחה למחצה של הווילון תאפשר הגנה חלקית בלבד.
ניתן גם לכסות קירות בוילונות, למרות שיש מיגון זול יותר לקירות.
יש לבדוק קרינה על החלון לפני ואחרי ביצוע המיגון!

לפרטים נוספים בחנות האתר לחצו כאן…

שלב 10 – מיגון חובבני עם רשת נגד יתושים ממתכת

במקרה של גדרות, מרפסות חיצוניות, קירות חיצוניים (לא מבפנים), או חלונות שמותקן עליהם כבר מיגון אחר מבפנים (מתוך הבית), ניתן למגן ולעצור כניסה
של קרינת רדיו מהחוץ אל הבית, גם על ידי פריסה של רשת נגד יתושים ממתכת (גודל החורים עד כ2 מ”מ) על גבי מסגרות חיצוניות.

במקרה של חלונות, המיגון צריך לבוא בנוסף למיגון מקצועי ולהיות מותקן רק בחלק החיצוני של החלון, ככל שניתן. זאת כדי למנוע החזרים אל תוך הבית.

יש לשים לב כי מיגון של רשת נגד יתושים ממתכת עוצרת קרינת רדיו על ידי החזרה ולכן אין להשתמש בה בתוך הבית ומומלץ שבינכם לבינה תהיה שכבת מיגון נוספת (למשל קיר , או ציפוי חלון או וילון).

לא יהיה נכון למגן עם רשת כזו בתוך מבנה.

מיגון של חלון רק עם רשת כזו גם לא מומלץ, והוא הופך להיות הגיוני רק כאשר אין אפשרות כספית למיגון אחר (ראו סעיפים קודמים) שהוא פחות מחזיר.

אין להשתמש בפתרון זה אם בתוך הבית עדיין יש שימוש בציוד אלחוטי או סלולרי.

ניתן לארק (לאדמה בחוץ, לא להארקה חשמלית).

רשת נגד יתושים ממתכת עם חורים בגודל של עד 2מ”מ תעצור 98% של קרינת הרדיו עד בערף 40GHz.
רשת לולים ממתכת עם חורים בגודל של עד 1 ס”מ תעצור כ90% מקרינת הרדיו עד תדר של בערך 2GHz אולי קצת יותר.

שלב 11 – מיגון קירות חיצוניים על ידי צבע חוסם קרינת רדיו-סלולר

את הצבע ניתן לצבוע על קיר חיצוני מבחוץ.
ניתן לצבוע כמה שכבות להגנה טובה יותר.
כל שכבה עוצרת יותר מ95% (משתנה מצבע לצבע). 
העצירה היא על ידי החזרה.
בצביעה בתוך הבית הצבע יוסיף החזרים (מה שאינו מומלץ).
ניתן לצמצם זאת על ידי שכבה שנייה או שלישית של טאפט מחומר בולע קרינה.

יש לבדוק קרינה על הקיר לפני ואחרי ביצוע המיגון!

לפרטים נוספים בחנות האתר לחצו כאן…

שלב 12 – מיגון קירות פנימיים על ידי טאפט בולע קרינת רדיו

הטפאט מכיל סיבים מסוגים שונים, חלקם ממתכת.
יש להכין תשתית הארקה על הקיר.
יש להדביק את הטאפט על הקיר עם דבק על בסיס מים.
לאחר הדבקתו והיבוש ניתן לצבוע את הטאפט בצבע על בסיס מים (יש לשים לב שהצבע לא פוגע בטאפט). 
ניתן גם לחסות את הקיר עם קיר גבס. 
במקרים שהחדירה דרך הקיר גבוהה, ניתן לצבוע לפני הדבקת הטאפט, בשכבה אחת או שתיים של צבע חוסם קרינת רדיו.

יש לבדוק קרינה על הקיר לפני ואחרי ביצוע המיגון!

לפרטים נוספים בחנות האתר לחצו כאן…

שלב 13 – שימוש בכילות מעל מיטות שינה

באם גם לאחר מיגון של החלונות והקירות אתם מוצאים את רמות הקרינה בחדרי השינה גבוהות מידיי, ניתן להשתמש בכילות מבד חוסם קרינה (הבד המומלץ ביותר הוא NATURELL) מעל מיטות. 
סוג זה של מיגון נמצא בשימוש של בעיקר רגישים לקרינה.
מיועד לשימוש כמיגון אחרון של איזור השינה, לאחר שביצעת צעדי מיגון אחרים לפני הרכישה של כילה.

יש לבדוק קרינה בתוך ומחוץ לכילה!
אין להכניס לכילה ציוד אלחוטי או סלולרי!

לפרטים נוספים בחנות האתר לחצו כאן…

שלב 14- שימוש בשמיכת מיגון לריגשים לקרינה

באם אתם רגישים לקרינה וגם לאחר מיגון של החלונות והקירות אתם מוצאים את רמות הקרינה בחדרי השינה גבוהות מידיי, ניתן להשתמש בשמיכות מבד חוסם קרינה (הבד המומלץ ביותר הוא SHIELDON240).
סוג זה של מיגון נמצא בשימוש של בעיקר רגישים לקרינה.

לפרטים נוספים צרו קשר…

שלב 15 – מדדו שוב , ושוב

בצעו חזרה על המדידות לפני, תוך כדי ואחרי כל שלב של המיגון 
עד אשר תרגישו בנוח עם רמות הקרינה. גם לאחר השלמת פעולת
המיגון יש למדוד מידי פעם את הקרינה עם ובלי מיגון כדי לוודא שהוא
עדיין עובד (למשל עם חלון ממוגן סגור וכאשר הוא פתוח).

שלב 16 – חשוב לזכור , בלי ציוד אלחוטי או סלולרי באיזור הממוגן

לאחר מיגון חללים לא נכון להשתמש בהם שציוד אלחוטי
וסלולרי בגלל הורדת הקליטה הסלולרית ואפשרות של
הגברת ההחזרים מהקירות!
ראו מדריך חזרה לקווי – https://www.norad4u.co.il/guidesh/return2wired/

אשמח לענות על כל שאלה ולשתף מניסיוני הרב במייל norad4u@gmail.com.
בהצלחה והרבה בריאות!

מידע נוסף

מיגון ביתי באתר החנות – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-protection/

מדריך צעד צעד למדידת קרינה בלתי מייננת, בבית

מבוא למדידה ולמדריך

קישור לסרטון – https://youtu.be/xd3tXIVXy8A

מדריך צעד צעד למדידת קרינה בלתי מייננת, בבית, מטרתו לעזור לאנשים המודעים להשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, בדגש על רגישים לקרינה, ואשר רוצים לבצע מדידה של קרינה בלתי מייננת בביתם, לעשות זו ביעילות הגבוהה ביותר. את השלבים הבאים יש לבצע אחד אחרי השני, וליצור שיפור מתמיד בו הידע והמיומנויות שלכם הולכים וגדלים וההבנה שלכם את החשיפה הביתית לקרינה, מקורותיה והחדירה שלה הולכים וגדלים. יש לחזור על המדידות לאחר מיגון וצמצום חשיפה. אנחנו נהיה לצידכם בתמיכה בדואר אלקטרוני ( norad4u@gmail.com ) בכל שלב ושלב ונשמח לעזור.

יש להדגיש כי בניגוד למודדים מוסמכים, אשר מתרכזים בהבאת תוצאת מדידה בחדרים, אנחנו מתרכזים במציאת מקורות הקרינה ובחדירות הקרינה. כאשר אני מודד קרינה בביתי פחות חשובה לי רמת הקרינה, יותר חשוב לי דבר ראשון למצוא את כל המקורות ואת כל החדירות אל ביתי , ואז למצוא דרכים להפסיק את החשיפה מהם. שוב המטרה שלנו היא צמצום חשיפה. בכל זאת נסביר במדריך זה גם איך למדוד את הרמות.

מדריך צעד צעד למדידת קרינה בלתי מייננת, בבית, נכתב לאחר שהבנתי כי לאנשים רבים, הן רגישים לקרינה והן כאלה שעדיין אינם מרגישים את הקרינה, יש קושי גדול בקריאת ההסברים המקיפים בנוגע לביצוע מדידות קרינה בפרק באתרי ובביצוע מדידות הקרינה הביתיות, או שהם נמנעים מביצוע המדידות בעצמם ופונים למודד מוסמך (מה שלעתים, בגלל מגוון סיבות טכניות ותקנים גבוהים ולא מגנים,  מביא לכך שהמודד אמר להם ש”הכל בסדר” והם אינם מתקדמים בזיהוי הבעיות וצמצום החשיפה).   

מדריך צעד צעד למדידת קרינה בלתי מייננת, בבית, נכתב כדי לתת לקוראים רשימה קצרה יחסית וברורה של הוראות והנחיות שיאפשרו להם לבצע בדיקות קרינה ביתיות באופן מהיר ובו זמנית להיכנס בשלבים לנושא הידע, המדידה, צמצום החשיפה המיגון.הצעדים במדריך נכתבו על סמך של יותר מ10 שנים ניסיון בהדרכה, ליווי והכוונה של אנשים, רגישים לקרינה ושאינם רגישים, במדידה של קרינה בלתי מייננת, בצמצום חשיפה והתמודדות עם קרינה ומיגון.

מידע נוסף על מדידות קרינה בעצמכם ניתן לקרוא בדף מיוחד ומקיף מאוד בנושא באתר זה.

מדריך ראשוני למדידת קרינה בבית עם המד המומלץ CORNET ED88PLUS

קישור – https://youtu.be/PLqJ7z9IHqs

צעדים מקדימים למדידה

צעד 1 – צפייה בסרטון – “מבוא לקרינה” 

 לחצו כאן כדי לצפות בסרטון בעמוד חדש

צעד 2 – רכישת מד קרינה

המד המומלץ 04/2018 -CORNET ED88TPLUS
הצורך הבסיסי הוא לכסות את תחום קרינת הרדיו-סלולר-אלחוטי וכן שדה מגנטי בתדר נמוך. 
אם אפשרי כדאי שיהיה אפשר למדוד גם שדה חשמלי בתדר נמוך וזיהום חשמלי. 
המד CORNET ED88TPLUS מצוין לבדיקות קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי, וכן שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך. 
למתקשים במדידה מספרית ישנו גם מד נוריות מומלץ ENV RD-10
לבדיקה של זיהום חשמלי יש צורך במד מיוחד נוסף.

צעד 3 – התחלה – לימדו להפעיל את המד, על מצביו השונים ובהתאם למדריך למשתמש.

אם קניתם את המד ממני, קיבלתם גם מדריך משתמש למד שאני כתבתי במיוחד. המדריך מכיל את כל המידע וההסברים לגבי הפעלת והבנת המד, כמו גם טבלה עם רמות קרינה מומלצות, והסברים על שיטות המדידה וצמצום חשיפה. בנוסף ניתן גם לצפות בסרטוני ההסברה שאנחנו מספקים בעת רכישת מדי קרינה. אם לא קניתם את המד ממני, ניתן לרכוש מדריך משתמש בנפרד.

בקצרה: 

למד ED88TPLUS יש 4 כפתורים בחזית עם רישום פעולתם על הכפתור, כך שמאוד קל להפעילו. 

 המד נדלק במצב RF – קרינת רדיו. לחיצה ראשונה על MODE תחליף למצב LF600 למדידת שדה מגנטי בתדר נמוך, לחיצה נוספת למצב LF30 הרגיש יותר למדידת שדה מגנטי בתדר נמוך ולחיצה נוספת למצב Efeild למדידת שדה חשמלי בתדר נמוך. ttps://www.youtube.com/watch?v=FLz2GQP5qpA
מדריך הפעלה לCORNET ED88TPLUS
https://www.youtube.com/watch?v=FLz2GQP5qpA

צעד 3 א – התרשמות מרמות הקרינה במצב קרינת רדיו RF

במצב קרינת רדיו הקרינה תשתנה בדרך כלל כל הזמן. אני מתרשם מהקרינה על ידי התבוננות על שיאי הקרינה הרגעיים (מודגש בתמונה בכחול) ועל ההיסטוגרם (מודגש בתמונה בירוק), על פני כמה שניות, בדרך כלל יותר מ20 שניות בכל מדידה.בסוף, אם רוב הזמן הקרינה השתנתה אני רושם את הממוצע של ה 15 שניות (PEAK AVERAGE, מודגש בתמונה בכתום) ואת שיא הקרינה MAX (מודש בתמונה באדום), כלומר את הכי גבוה. בעצם רושם שתי תוצאות.אם נראה כי רוב הזמן הקרינה הייתה בשיא אזי אני רושם רק את השיא (מודגש באדום).
שימו לב כי בחלק העליון האמצעי של התצוגה מציין המד את התדר של האות החזק ביותר. נתון זה עוזר בהבנת מקור הקרינה על פי תדר השידור.

צעד 4 – למדו להחזיק נכון את המד. 

הקפידו לא להסתיר את האנטנות של המד.
אם המד הינו חד צירי, מדדו בכל אחד מהצרים, עד אשר תבינו כמה קרינה יש בכל ציר. ניתן לבצע חישוב של שורש סכום הריבועים של הקרינה בכל הצירים, אני בדרך כלל מסתפק במדידה בציר החזק ביותר.
בקרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי הציר החזק ביותר הוא בדרך כלל ציר Y. 
בקרינה בתדר נמוך, זה משתנה ממקום למקום וממדידה למדידה.

צעד 4.5 – התייחסות לצירים במד חד צירי

בעיקרון במרחב יש שלושה צירים: X Y ו Z

Y נמדד כאשר המד עומד עם המסך אליך.
X נמדד כאשר המד שוכב על הצד עם המסך אליך.
Z נמדד כאשר המד שוכב על הגב, אם המסך קדימה ולמעלה.

בעיקרון מודדים בשלושה צירים, ואז או שממשיכים למדוד בציר החזק ביותר (מקבלים תוצאה לא מדויקת אבל מקורבת), או שמחשבים את הערך בכל נקודה לפי הנוסחה של
 שורש ריבועי של סכום ריבוע הצירים  =²√(Y²+X²+Z²)

צעד 5 – הפסקת השידור מהסלולרי וציוד אלחוטי צמוד

הקפידו להפסיק את השידור מהסלולרי שלכם על ידי כיבוי שלו , או כיבוי כל התקשורת ממנו (מצב טיסה, כיבוי תקשורת נתונים, וייפיי-WIFI, בלוטות’, NFC ואחרים), או הגדרתו במצב טיסה (לא תמיד מספיק היום – 2022).
שימו לב – המדים שאני מוכר הם מהירים ורגישים, לכן אם הסלולרי ישדר הוא ישפיע על מד הקרינה וישפיע על תוצאות המדידה.
ראו פרק בדבר שימוש בסלולרי 

שיטות מדידה

סיימנו עם ההכנות, עכשיו אפשר להסביר על שיטות המדידה

מדידה ראשונית – קרינה איפה שיש אנשים

צעד 6 – בדיקה ראשונית – מדדו את הקרינה במקומות שאנשים נמצאים: מיטות , עמדות עבודה, מקומות ישיבה ועוד. 
בצעו תיעוד של המדידה בתמונות, סרטונים ורישום. 
הקפידו לחזור על המדידה בימים שונים ובשעות שונות עד אשר תתברר תמונת החשיפה. 

הקפידו על רישום התוצאות בטבלת הEXCEL שהכנתם.

DEBUGING
אם אתם מוצאים רמות גבוהות התחילו לנתק מכשירי חשמל ואלקט’ מהחשמל (לא תמיד מספיק לכבות). ברגע שמכשיר שהוצאתם מהחשמל הביא לירידה בקרינה, הוא כנראה הגורם. 
אם כל המכשירים לא בחשמל ויש קרינה, הורידו את המפסק הראשי בארון החשמל. אם עדיין יש קרינה, היא מגיע כנראה מבחוץ או מהשכנים.

חיפוש מקורות קרינה

צעד 7 –  חיפוש מקורות קרינה וחדירות קרינה לשטח הדירה –
סרקו את שטח החדרים והדירה בחיפוש אחרי מקורות קרינה וחדירות קרינה מהחוץ. 

משחקים חם-קר
ככל המד הקרינה מראה על יותר קרינה , אתם מתקרבים למקור קרינה. ככל שמד הקרינה מראה על פחות קרינה , אתם מתרחקים מהמקור או מהחדירה. 
בצעו סריקה ראשונית בגובה של כמטר וחצי.
לאחר מכן סרקו קירות וחלונות.
לאחר מכן תקרה ורצפה.
עד שתזהו את כל המקורות.
בצמוד למקורות קרינה או חדירות קרינה המד יראה רמות גבוהות יותר מאשר באמצע החדר (בדרך כלל).

---

צעד 8 –  סריקה בגבהים שונים – אם יש צורך בצעו סריקה נוספת בגובה נמוך של חצי מטר או בצמוד לרצפה, ובגובה גבוה של יותר משני מטר או צמוד לתקרה (בעיקר במקרים שיש חשש לחדירת קרינה מהשכנים מלמעלה ומלמטה וכאשר יש שימוש בחימום תת רצפתי).

---

צעד 9 – צמצום חשיפה ממקורות קרינה שהתגלו – 
במקרה שמצאתם מקור קרינה פנימי נסו להבין איך לצמצם ממנו חשיפה. בדרך כלל מקורות קרינה בתדר נמוך מספיק לשמור על מרחק ביטחון של מטר אחד מהם. במקרה של מקורות קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי לדעתי אין מרחקי ביטחון אבל בקלות יחסית ניתן להחליפם בציוד חוטי שאינו משדר או לכבות מהם את השידור (במקרה של מחשב נייד או ראוטר אלחוטי למשל).
ראו:
מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה
פרק על צמצום חשיפה לקרינה

---

מדידת מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך שהתגלו

צעד 10

1. החזיקו את מד הקרינה במקום קל למדוד בצמוד למקור. 
2. בדקו את הקרינה בשלוש צירים, מצאו את הציר החזק ביותר.
3. החזיקו את המד בציר בו הקרינה היא החזקה ביותר. 
4. התחילו להתרחק מהמקור עד אשר רמת הקרינה תרד מתחת ל2 מיליגאוס. שם אפשר כבר לשהות לפרקי זמן קצרים.
5. המשיכו להתרחק עד אשר הקרינה תגיע לרמת הרקע (הרמה שיש בבית גם לא קרוב לציוד חשמלי), בדרך כלל רמה זו נמוכה מ0.6 מיליגואס.
6. הוסיפו עוד חצי מטר ליתר ביטחון. זהו מרחק הביטחון בו ניתן גם לישון (כדאי תמיד לנתק מהספקת החשמל מכשיר חשמלי שאינו בשימוש). 

---

 סריקת קירות וחלונות 

צעד 11

במקרה שיש חדירת קרינה דרך קיר או חלון, בצעו סריקה של הקיר והחלון. בסוף המדידה צריך להבין מאיפה נכנסת הקרינה. אם מדובר בקרינת רדיו, יש להבין כמה קרינה חודרת דרך הקיר וכמה דרך החלון. 

בקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי, בצמוד לחלון בצעו מדידה כאשר החלון פתוח ופעם כאשר הוא סגור. אם מותקן עליו מיגון התוצאות כאשר החלון סגור יהיו נמוכות יותר משמעותית (ב90%). 

---

מדידה ומעקב אחר רמות קרינה בחדרים ובבית.

צעד 12 – שרטטו את מבנה הבית או את אזור המדידה.
על פני השרטוט ציינו במספרים נקודות בהם אתם עומדים למדוד

---

צעד 13 – הכינו טבלת EXCEL בה בכל שורה מצוינת נקודת מדידה אחרת, וכל טור הוא זמן מדידה שונה (תאריך וזמן). כך תוכלו לעקוב אחרי השינויים ברמות הקרינה על פני היום, השבוע והשטח הנמדד. 

יש לבדוק גם באמצע השבוע , גם בשישי וגם בשבת.
 יש לבדוק גם בשעות השיא וגם בשעות השפל. 

שעות השיא של צריכת החשמל באיזור מגורים הן בדרך כלל בשעות הערב המוקדמות, אחרי הדלקת האור ברחובות ועד 21:00. 

שעות השיא של קרינה סלולרית משתנות מאזור לאזור. בדרך כלל בין 22:00 ו07:00 יש שפל בצריכה ולכן ברמות הקרינה מאנטנות

---

מדידת מיגון קרינה

צעד 14 – מיגון קרינה בתדר גבוה – במקרה שמצאתם חדירות קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי מהחוץ, ניתן למגן על ידי מיגון ביתי לקרינת רדיו-סלולר.

ניתן וצריך למדוד את הקרינה לפני, תוך כדי ואחרי המיגון כדי לוודא שהמיגון באמת עוצר את הקרינה בצורה יפה. מדידה כזו יש לבצע על המיגון עצמו (ממש בצמוד כדי לוודא שהמיגון עובד), במרחק של מטר ממנו ומרכז החדר (כדי לראות את ההשפעה של המיגון על הקרינה במרכז החדר)

במקרה שעל המיגון אין קרינה אבל במרכז החדר יש, כנראה יש כניסה ממקומות נוספים ויש לחזור ולבצע סריקות למציאת החדירות.

ראו:
מיגון קרינת רדיו
מיגון קרינת רדיו – חנות

צעד 15 – מיגון קרינה בתדר נמוך – במקרה שמצאתם מקורות או חדירות קרינה בתדר נמוך, בחלק קטן מהמקרים (בדרך כלל מארון חשמל ביתי או קומתי, או בגב מקרר) ניתן  למגן על ידי חברות מיגון מקצועיות.

ניתן וצריך למדוד את הקרינה לפני, תוך כדי ואחרי המיגון כדי לוודא שהמיגון באמת עוצר את הקרינה בצורה יפה. מדידה כזו יש לבצע על המיגון עצמו (ממש בצמוד כדי לוודא שהמיגון עובד), ואז להתרחק ממנו עד שהרמות יורדות לגמרי. חשוב לבצע גם מדידה במרחק של מטר ממנו ומרכז החדר (כדי לראות את ההשפעה של המיגון על הקרינה במרכז החדר)

במקרה שעל המיגון אין קרינה אבל במרכז החדר יש, כנראה יש כניסה ממקומות נוספים ויש לחזור ולבצע סריקות למציאת החדירות.

 
ראו:
מיגון קרינה בתדר נמוך
מיגון קרינה בתדר נמוך – חנות

המלצות לרמות חשיפה

צעד 16 – המלצה לרמות חשיפה – בתדר גבוה ממליץ להוציא מהבית כל ציוד אלחוטי וסלולרי ולהתחיל למגן כאשר הקרינה הנכנסת עולה על רמה של 0.004 מיקרו וואט לסמ”ר (שהם 0.04 מיליוואט למטר רבוע). רגישים לקרינה צריכים לשאוף להיחשף לפחות מ 0.0005 מיליוואט למטר רבוע.
בכל הקשור לתדר נמוך ממליץ לא לעבור רמה של 2 מיליגאוס (או 0.2 מיקרוטסלה) למשך זמן (רגישים לקרינה פחות מ1 מיליגאוס).
בשני המקרים רצוי להיחשף לרמות נמוכות ככל הניתן. 
לדעתי אין רמות בריאות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת.
ממליץ לקרוא את הפרק באתר זה בנוגע לתקנים, איך ומי קובע אותם וספי חשיפה שונים מהעולם. 

אנשים שלא רגישים לקרינה
RF – להתחיל למגן מרמה של 0.04 מיליוואט למטר רבוע
ELFm – פחות מ2 מיליגאוס 
ELFe – לא יותר מ10 וולט למטר V/m

רגישים לקרינה 
RF – לשאוף לפחות מ 0.0005 מיליוואט למטר רבוע.
ELFm – לשאוף לפחות מ 1 מיליגאוס.
ELFe – לא יותר מ10 וולט למטר V/m

מודדים שוב ושוב עד להתבהרות התמונה

בצעו חזרה על המדידות בימים שונים ותאריכים שונים עד שתמונת החשיפה לקרינה תתבהר בפניכם. 
גם לאחר ביצוע המידות, צמצום החשיפה והמיגון, הקפידו לפחות מידי חודש למדוד שוב את הקרינה ואת המיגון כדי לראות שהכול עדיין בסדר ושום דבר לא השתנה לרעה.

עוד הסברים בסרטון הוותיק הבא (הסרטון קצת ישן. אפשרי שיהיו הבדלים בהסברים בינו לבין הטבלה הנ”ל. בכל מקרה מה שמופיע בטבלה הנ”ל הוא המעודכן ביותר) – https://youtu.be/fROpVachQ48

אשמח לענות על כל שאלה ולשתף מניסיוני הרב במייל norad4u@gmail.com.בהצלחה והרבה בריאות!

תהליך התמיכה הטכנית במצמצמי חשיפה לקרינה בלתי מייננת

מאז 2006 סייעתי לאנשים רבים, אשר נפגעו מהקרינה הבלתי מייננת, או הפכו מודעים לנזקים הבריאותיים האפשריים, לצמצם את החשיפה שלהם לקרינה ולתפקד למרות הרגישות. תהליך ההנחיה בוצע ושוכלל במשך השנים ומבוסס על למידה עצמית, וביצוע משימות בשיטת “עשה זאת בעצמך” DIY. אני מסיע לציבור הפונים והלקוחות על ידי הנגשת חומר בכתיבה ובסרטונים, מתן הסברים והדרכות בתשלום וגם הפניות למוצרים ושירותים בתחום של קרינה בלתי מייננת, דרך אתר החנות.

תהליך ההנחיה מבוסס על לימוד עצמי של נושא הקרינה הבלתי מייננת, רכישת יכולות מדידה, חזרה לקווי-חוטי, צמצום החשיפה, מיגון כאשר אין ברירה וכמובן התמודדות עם רגישות לקרינה. אתר המידע הוא מקור הידע של כל התהליך. הצפייה שלי היא שתשקיעו זמן בקריאתו ובביצוע הצעדים.

בתחילת התהליך נצפה ממכם את הדברים הבאים:

• יכולת גישה וקריאה באתר המידע, דרך מחשב המחובר באופן חוטי לרשת האינטרנט.
• כתובת אימייל פעילה דרכה ניתן יהיה לתקשר, לשלוח תמונות, הסברים וסרטונים.
• מצלמה (אפשר גם סלולרי חכם במצב טיסה) לצילום של המדידות ושל מקורות הקרינה.
• מוכנות ללמידה עצמית על ידי קריאה וצפייה בסרטונים, בעיקר מהאתר.
• מוכנות להשקיע זמן בלמידה, מדידה ויישום.
• ביצוע ההנחיות בצורה מדויקת.
• מוכנות לשינויים בהרגלים של שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי.
• ויתור על תפיסות קורבניות ותורות קונספירציה. הבנה וקבלה שמה שגורם להשפעה הכי גדולה ברוב המקרים הוא השימוש האישי בציוד אלחוטי וסלולרי, וכן יש לצמצם את התלות והשימוש בו בצורה מהירה ודרסטית.
• רכישת מד קרינה ביתי מהיר (מאפשר למידה ויישום מהירים יותר וכלי בסיסי בכל התהליך)..

איך ואיפה מתחילים?

ניתן להתחיל בקריאת וביצוע המדריכים הראשוניים

• חזרה לחוטי – https://www.norad4u.co.il/guidesh/return2wired/
• צמצום חשיפה ראשוני – https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-reduction-h/
• תוכנית ארבעת השלבים – https://www.norad4u.co.il/guidesh/4-steps-program-h/
• עשו זאת בעצמכם – https://www.norad4u.co.il/home/diy/
• אבחון עצמי רגישות לקרינה – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-self-diagnosis/
• רישום לעידכונים בבלוג – https://www.norad4u.co.il/home/newsletter/

מוצרים שיעזרו לכם בתהליך צמצום החשיפה (לפי סדר קדימות)

• מד קרינה ביתי מספרי מהיר – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/cornet-ed88tplus/
• אוזניות אוויר – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/airtube2021/
• מד ומסננים לזיהום חשמלי – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/dirtyelectricity/

מדריכים מתקדמים

• מדידה – https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-measurement/
• מיגון ביתי – https://www.norad4u.co.il/guidesh/rf-protection-guide-h/

עזרה, הנחיה, ויעוץ בתהליך

ללא עלות

• ניתן לקבל תשובה לשאלות בקבוצה בפיסבוק – https://www.facebook.com/groups/210964529484617
• ניתן לקבל תשובות לשאלות בדף השאלות והתשובות באתר – https://www.norad4u.co.il/q-a/
• תוכלו גם לבקש תמיכה באימייל, כל עוד האימיילים ממוקדים והתהליך מתכנס ואינו עובר את גבול הטעם הטוב.
• תקבלו מידע, תמיכה טכנית, והסברים דרך האימייל\אתר\קבוצה. 
• ניתן לשלוח תמונות וסרטונים של מדידה לאימייל ולקבוצה בפייסבוק וכן לשאול שאלות.

עזרה בתשלום

• במקרה הצורך ניתן יהיה לבצע שיחות הסברים והדרכה בתשלום בטלפון או בזום.
• במקרה ויש צורך בהדרכות נוספות ניתן לרכוש הדרכה בתשלום, בפגישה אצלנו או בזום.

הנחייה של רגישים לקרינה

רגישים לקרינה יקבלו עזרה נוספת. ראו https://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-support/

תמיכה טכנית ברגישים לקרינה

איך מקבלים תמיכה?

תהליך ההתמודדות עם רגישות לקרינה הוא תהליך למידה והתנסות אישי, ארוך ומורכב. לא נוכל לעשות את התהליך במקומכם, אבל נוכל לעזור לכם בתהליך. לכן בנוסף למידע הרב בנושאים של התמודדות עם רגישות לקרינה, צמצום חשיפה, חזרה לקווי, מדידה ומיגון באתר, ניתן גם לפנות אלינו כדי לקבל הנחייה ותמיכה בכל שלב בתהליך. שוב נבהיר כי יש לגייס את הכוחות ללמידה עצמית וביצוע ההנחיות.

כדי לקבל תמיכה (לפי יכולתנו) ניתן לפנות בדרכים הבאות:

• פונים אליי לאימייל norad4u@gmail.com, בעמוד צרו קשר בתאר, בטופס יצירת קשר לרגישים לקרינה(שלוש שאלות) או מלאו את השאלון המקדים (11 שאלות) לרגישים לקרינה.
• נסו לתאר ממה אתם סובלים ומתי, לדוגמא “כאבי ראש בעת שיחה, כאבים ותסמינים מול אנטנות סלולריות ובתחבורה ציבורית”.
• נסו לתאר את הצעדים שכבר עשיתם כדי להתמודד עם המצב.
• ציינו באיזה ציוד אלחוטי וסלולרי אתם עדיין עושים שימוש.
• ציינו אם יש לכם מד קרינה ואיזה דגם\יצרן.

מה אנחנו מציעים:

עזרה ללא עלות

• ניתן לקבל תשובה לשאלות בקבוצה בפיסבוק – https://www.facebook.com/groups/210964529484617
• ניתן לקבל תשובות לשאלות בדף השאלות והתשובות באתר – https://www.norad4u.co.il/q-a/
• תוכלו גם לבקש תמיכה באימייל, כל עוד האימיילים ממוקדים והתהליך מתכנס ואינו עובר את גבול הטעם הטוב.
• תקבלו מידע, תמיכה טכנית, והסברים דרך האימייל\אתר\קבוצה. 
• ביחד נבצע את השלבים השונים הדרושים כדי לשפר את מצב הרגישות שלכם.
• תוכלו לשלוח אלי תמונות וסרטוני מדידה שיכולו לעזור לי לעזור לכם מרחוק.
  למשל תמונות מדידה של קרינה בהן רואים את המצב לפני ואחרי ביצוע צעדי צמצום החשיפה.
• בהתאם לתמונות והסרטונים, תקבלו הנחיות ומשימות נוספות, הכל באימייל, דרך הקבוצה או דרך האתר(יותר נוח אימייל או קבוצה).
• כל המידע שנעשה בו שימוש בתהליך נמצא באתר זה. מידי פעם תקבלו משימות קריאה של דפים ופרקים מסוימים מהאתר.
• כך נתקדם מהקל אל הכבד, לפי עדיפויות וחשיבות הצעדים.

סיוע, יעוץ ושירותים בתשלום

• רכישת מוצרים תומכים אפשרית דרך אתר החנות www.4EHSByEHS.com
• במקרים מסוימים תתכן הנחייה אישית בתשלום בטלפון, בזום, או בפגישה פרונטלית להדרכה והסברים.   
• במקרים קיצוניים, ורק לאחר צמצום חשיפה והוצאת כל הציוד האלחוטי מהבית, יתכן ביקור בית בתשלום. 

תמיכה נוספת:

• ניתן גם לפנות לאתר העמותה “רגישות לקרינה ישראל” ע.ר. 580630150 ולבקש עזרה גם שם.

ציוד ויכולות חובה שאנחנו דורשים מכל אחד:

• מחשב חוטי נמוך קרינה המחובר בצורה חוטית לרשת האינטרנט, איתו תוכלו לקרוא וללמוד מהאתר ולצפות בסרטוני ההדרכה.
• חשבון דואר אלקטרוני דרכו נוכל לבצע את כל התקשורת.
• מד קרינה ביתי מהיר , עדיף מדגם CORNET ED88TPLUS ומעלה.
• מצלמת תמונות\וידאו, אפשרי גם סלולרי חכם עם מצלמה (במצב טיסה), בהם אפשר לצלם תמונות של מדידות וצעדים ולהעביר למחשב לשם שליחה אלי להתרשמות.
• מוכנות לקריאה וללמידה עצמית.
• מוכנות לביצוע צעדים של צמצום חשיפה ומיגון בעצמכם.
• מוכנות להפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי.
• מוכנות לוויתורים כואבים (פחות כואבים מהקרינה).
• פוקוס והתחיבות אישית לעשות פעולות כדי להביא לשיפור עצמי.

למה הכל לבד?

לא הכל לבד, אני כאן כדי לעזור, לכוון ולתרום מניסיוני כרגיש לקרינה שהצליח לשפר את מצבו וגם כמי שמנחה אחרים כבר שנים. אבל צריך לזכור שהתמודדות עם רגישות לקרינה היא קודם כל להבין שאתם עומדים בזכות עצמכם, ורק על עצמכם אתם יכולים לסמוך. לכן גם הקריאה, גם הלימוד, גם המדידה, גם צעדי צמצום החשיפה גם המיגון, וגם שליחת המידע והתקשורת איתי באימייל, הכל צריך להיות במסגרת היכולת שלכם לעשות צעדים לבד. אולי לא מייד, אבל די מהר.

כמו כן כל רגיש לקרינה הוא קצת שונה, הרגישות קצת שונה וההשפעות של סוגים שונים של קרינה יכולה להיות שונה על רגישים שונים. לכן אתם צריכים ללמוד , בסיוע שלי, מה משפיע עליכם יותר ומה פחות. להבין איזה רמות של סוג מסוים של קרינה משפיעות עליכם, לכמה זמן ומתי. להבין בעצמכם איזה צעדים של צמצום חשיפה מסייעים לכם ואיזה פחות. וגם בנושא מיגון להבין מה יותר מתאים לכם ומה פחות.

לכן אף אחד אחר לא יכול לעשות את הלמידה, המדידה, צמצום חשיפה והמיגון עבורכם. כדי להתמודד בהווה ובעתיד צריך לשנות הרגלי חיים וללמוד לבצע את כל השלבים בעצמכם. רגיש לקרינה צריך לשלוט בידע וביכולות הטכניות הבסיסיות של מדידה, צמצום חשיפה, ומיגון. ברגע שמתמסרים ללימוד ולעשייה, זה הרבה יותר קל.

איך ואיפה מתחילים?

ניתן להתחיל בקריאת וביצוע המדריכים הבאים:

• אבחון עצמי רגישות לקרינה – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-self-diagnosis/
• שלבים ראשונים בהתמודדות – https://www.norad4u.co.il/guidesh/short-process/
• מדריך מקיף להתמודדות עם רגישות לקרינה – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/handling-ehs-h/
• חזרה לחוטי – https://www.norad4u.co.il/guidesh/return2wired/
• צמצום חשיפה ראשוני – https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-reduction-h/
• תוכנית ארבעת השלבים – https://www.norad4u.co.il/guidesh/4-steps-program-h/
• עשו זאת בעצמכם – https://www.norad4u.co.il/home/diy/
• רישום לעידכונים בבלוג – https://www.norad4u.co.il/home/newsletter/

מוצרים שיעזרו לכם בתהליך צמצום החשיפה (לפי סדר קדימות)

• חובה – מד קרינה ביתי מספרי מהיר – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/cornet-ed88tplus/
• אוזניות אוויר – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/airtube2021/
• מד ומסננים לזיהום חשמלי – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/dirtyelectricity/
• כובעים מבד חוסם קרינת רדיו לרגישים לקרינה – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-hats/
• ביגוד לרגישים לקרינה – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-cloths/
• ציוד מיוחד לרגישים לקרינה – https://www.4ehsbyehs.co.il/4ehs/

מדריכים מתקדמים

• מדידה – https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-measurement/
• מיגון ביתי – https://www.norad4u.co.il/guidesh/rf-protection-guide-h/
• מיגון אישי – https://www.norad4u.co.il/emr-protection-h/personal-rf-protection/

עשו זאת בעצמכם – DIY

באתר אנחנו מנגישים המון מידע, מנחים, מסבירים, מדגימים, מפנים למידע נוסף ונוכל גם להדריך, אבל בסוף אתם מחליטים ואתם עושים. מצופה מכם ללמוד את הנושא, לבצע מדידות, שינויים, התאמות, מעבר לשימוש בתקשורת חוטית, לבצע צעדים לצמצום חשיפה, לבצע מיגון וניהול של קבלנים חיצוניים, הכל בשיטת עשו זאת בעצמכם DIY בהתבסס על הידע שתרכשו מקריאה באתר.
הגישה הזו היא חלק מפילוסופית העבודה של האתר.
כדי לרכוש את המידע קראו בדפי האתר, בצעו חיפוש באתר ובדקו בדף השאלות והתשובות. כל המידע באתר ניתן ללא עלות. שאלות אפשר בקבוצת הפייסבוק או דרך דף השאלות והתשובות באתר. בנוסף ניתן לרכוש הדרכות בתשלום (בקבוצות בזום או אישיות). במקרים דחופים ניתן ליצור קשר באימייל.

ראו גם פרק אודות האתר להסברים נוספים בנושא.

ראו גם הסבר נוסף על הפילוסופיה באתר החנות – https://www.4ehsbyehs.co.il/home/diy/

חנות האתר www.4EHSByEHS.co.il

מוזמנים לרכוש מוצרים, הדרכות ושירותים באתר החנות “עבור רגישים לקרינה על ידי רגישים לקרינה” בכתובת www.4EHSByEHS.co.il

חנות האתר “עבור רגישים לקרינה על ידי רגישים לקרינה”

בשנת 2013 החלתי לעסוק בנושא הקרינה הבלתי מייננת גם בצורה מקצועית.
במסגרת זו אני מוכר ציוד מדידה ומיגון קרינה בלתי מייננת באתר החנות הרשמי – www.4EHSByEHS.co.il.
בין השאר אני מפתח גם ציוד מדידה ומיגון קרינה, בעיקר לרגישים לקרינה, תחת המותג ForEHS.
הספקת המוצרים שירכשו בחנות היא בדרך כלל מהירה ומהמלאי הקיים בארץ (למעט פריטים בהזמנה מיוחדת מחו”ל), תוך כמה ימים, בדואר רשום, שליחים, או באיסוף עצמי לפי בקשת הלקוח.

בחנות שלנו תוכלו לרכוש:

• מדי קרינה בלתי מייננת – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-meters/
  כולל המד המומלץ לשימוש ביתי – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/cornet-ed88tplus-5g/
• ציוד ושירותי מיגון לקרינה בלתי מייננת – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-protection/
• בדים חוסמי קרינת רדיו – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-blocking-fabrics/
• ציוד מיגון אישי (כובעים וביגוד) לרגישים לקרינה – https://www.4ehsbyehs.co.il/forehs/
• ציוד ואזרים כלליים למצמצמי חשיפה ולרגישים – https://www.4ehsbyehs.co.il/general/
• שירותים והפניות למומחים בתשלום – https://www.4ehsbyehs.co.il/pro/
• הדרכות וסיוע בתשלום – https://www.4ehsbyehs.co.il/guide/