לקראת יום המודעות הבין לאומי לרגישות לקרינה ב165/06/2019 החלטתי בפרויקט שלקח יותר מחודש, בו כל יום פרסמתי בפייסבוק פוסט יחסית קצר , על התמודדות עם רגישות לקרינה. בסוף החודש היה לי כבר מאמר מלא וארוך.
לקראת יום המודעות הבין לאומי לרגישות לקרינה ב 16/06/2020 העברתי את המאמר המוגמר לבלוג הזה. הרי הוא לפניכם.
25 פוסטים על רגישות לקרינה ומודעות לקרינה בלתי מייננת 2019
היום הבין לאומי לרגישים לקרינה יחול עוד פחות מחודש, ב 16/06/2019. לכבוד יום זה אפרסם כל בוקר פוסט קצר עם מעט מידע על רגישות לקרינה. זהו אתגר, לא כל יום אני מרגיש מספיק טוב כדי להשתמש במחשב, ובכל זאת, אני לוקח על עצמי את האתגר.
פוסט ראשון – מהי רגישות לקרינה?
רגישות לקרינה היא מצב בו אדם מרגישה הופעת תסמינים פיזיולוגים בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות יחסית נמוכות.
מהן רמות נמוכות יחסית? – אלו רמות שלא גורמות לסכנת חיים מיידית מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. למשל רמת הקרינה הבלתי מייננת לה נחשף האדם בעת שימוש בסלולרי או בציוד אלחוטי אישי וביתי.
האם נולדים עם הרגישות לקרינה? – לא, ככל הידוע לנו הרגישות נרכשת. רק האנשים מפתחים אותה במרוצת השנים לאחר חשיפה הולכת וגדלה לסוגים שונים של קרינה בלתי מייננת.
מה הסימנים הראשונים שאנחנו הופכים רגישים? – כאבי ראש, נימול, חום בחלקי הגוף הקרובים ביותר למקורות הקרינה, בדרך כלל בעת שימוש בציוד סלולרי או אלחוטי אישי.
פוסט מספר 2 – תסמינים ראשונים של רגישות לקרינה
התסמינים הראשונים אצל רוב האנשים הם בעיקר (ולא רק) :
1. כאבי ראש בעת שיחה ארוכה בסלולרי או בטלפון אלחוטי.
2. נימול בידיים שמחזיקות סלולורי
3. חום בפנים לאחר שימוש או שיחה בסלולרי או ציוד אלחוטי אחר.
לאחר הופעת התסמינים ואם לא צומצמה החשיפה, הם לאט לאט יתחזקו ויופיעו מוקדם יותר ובצורה משמעותית יותר.
אפשרי שאצל חלק מהאנשים יופיעו תסמינים נוספים.
להערכתי לפחות 30% מהאוכלוסייה כבר סובלים מכך, אבל אינם מודעים לגורם.
גם אם תגיעו לרופא עם תלונה של “כל פעם שאני מדבר בסלולרי אני מקבל כאב ראש” הוא כנראה יגיד לכם “זה לא יכול להיות”.
בהופעת התסמינים אנחנו ממליצים כבר להתחיל את תוכנית ארבעת השלבים ללמידה, מדידה, צמצום חשיפה ומיגון מפני קרינה בלתי מייננת. המשך החשיפה יביא כאמור להרעה הדרגתית.
פוסט מספר 3 – תסמינים נוספים של רגישות לקרינה
התסמינים יופיעו לא מייד אבל בדרך כלל בעת או לאחר חשיפה לקרינה בלתי מייננת גם ברמות נמוכות יחסית (למשל בעת שימוש בסלולרי או בציוד אלחוטי, ברמה בינונית אפילו אם מישהו משתמש לידכם).
התסמינים ייעלמו כמה דקות-שעות-ימים, לאחר החשיפה. בהתאם לרמת הרגישות.
להלן חלק מהתסמינים:
כאבי ראש קלים עד קשים.
עייפות כרונית, תשישות.
גירודים בעיניים.
פריחות ובעיות עור.
צלצולים באוזניים.
סחרחורת.
בחילות והקאות.
גירודים והתנפחות של הפנים.
חולשה כללית.
כאבי שרירים ומפרקים.
קשיי נשימה, נשימה כבדה
בעיות שיווי משקל.
תחושת ייאוש ודיכאון.
קשיים בריכוז.
בעיות זיכרון.
קשיי שינה.
הפרעות בקצב הלב.
מתח שרירים.
תחושת חום (גלי חום).
לחץ ברקות.
לחץ באוזניים.
תחושת אי שקט כללית ועצבנות.
עקצוצים בידיים ובראש.
פוסט מספר 4 – רמות של רגישות לקרינה
אני נוהג היום להגדיר 3 רמות של רגישות לקרינה.
רמה קלה – הופעה של תסמינים לאחר כמה עשרות דקות של חשיפה. בדרך כלל מדובר על חשיפות גבוהות, כמו למשל בעת שימוש בסלולרי צמוד לראש. בסוף החשיפה תבוא הקלה תוך פחות משעה. ברמה זו יש הפרעה קלה במהלך החיים. רצוי להפסיק שימוש בכל ציוד אלחוטי.
רמה בינונית – הופעה של מגוון רחב יותר של תסמינים, בדרך כלל תוך דקות מתחילת החשיפה. במקרה הזה מדובר גם על חשיפות נמוכות יחסית כמו למשל (אבל לא רק) חשיפה לקרינה מראוטר אלחוטי מרוחק במשרד, חשיפה לקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי של אנשים שנמצאים לידך, חשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית במרחק של 500 מטר מהחלון. בסוף החשיפה תבוא הקלה תוך שעות. ברמה זו יש כבר הפרעה משמעותית במהלך החיים. לא ניתן לעבוד בכל עבודה. אין לעשות שימוש בכלל בציוד אלחוטי וסלולרי וגם לא ניתן לשהות לידו או ליד המשתמשים בו. מציאת מקום עבודה ומגורים הופכות להיות בעתיות ו קשות מאוד.
רמה קשה – הופעה של מגוון רחב של תסמינים, בכל חשיפה, גם חשיפות זעירות, למשל WIFI של שכנים שלא נמדד בכלל על ידי מד קרינה ביתי מהיר, או שדה מגנטי בתדר נמוך מרשת החשמל בבית או ברחוב ברמות נמוכות מ1 מיליגאוס או של שדה חשמלי נמוך מ10 וולט למטר.
הקלה תוך ימים לאחר צמצום החשיפה. מצב זה מהווה הפסקה טוטאלית ליכולת לנהל חיים סדירים.
אפשרי מעבר בין הרמות. בדרך כלל התדרדרות היא מהירה יחסית ושיקום איטי.
פוסט מספר 5 – מספר הרגישים לקרינה באוכלוסייה
במכתב לעורך משנת 2006 מסוכמים מספר מחקרים מהעולם שהעריכו את אחוז הרגישים לקרינה בעולם בעת ההיא. המספרים נעים בין 3% ל 13.3%. במאמר הקצר (http://www.next-up.org/pdf/EHS2006_HallbergOberfeld.pdf) מנבאים כי ב2017 נגיע ל50%. המצב לדעתי לא רחוק מכך.
הערכה שלי היא שכ30% מהאנשים כבר מרגישים את הקרינה בעת חשיפה למקרי הקצה (רגישות קלה), למשל שימוש בסלולרי בצמוד לראש. ממה שאני רואה רבים מרגישים נימול בידיים בעת החזקת ושימוש במכשיר, כאבי ראש (בעיקר בעת הצמדה לראש), וחום בפנים (גם כאשר הסלולרי מרוחק) תוך כדי ולאחר שימוש בסלולרי . חלק קטן מתוכם מבינים כי התסמינים הללו הם חלק מתגובה לקרינה מהסלולרי (רובם לא מודעים לנושא הקרינה). גם מי שמודע וחושד, רוב הסיכויים שכאשר ילך לרופא שלו ויגיד לו “כואב לי הראש בשיחות של יותר מכמה דקות בסלולרי” הרופא המכובד ישגה ויאמר לו שהדבר בלתי אפשרי. פועל יוצא הוא שרוב הרגישים לא מודעים לרגישות לקרינה שלהם. חלקם מנסה לתפקד, חלקם לוקח משככי כאבים על בסיס קבוע ויום יומי ובינתיים ממשיכים להשתמש בסלולרי ובציוד אלחוטי. חוסר ההבנה והמודעות הוא כל כך גדול עד כדי כך שיש אנשים שחושבים שמישהו אחר גורם להם לכאבים בעוד הם ממשיכים להשתמש בסלולרי.
יש לציין כי הבנה של הרגישות, הפסקת השימוש וצמצום החשיפה יכולות ברוב המקרים לעכב ולדחות החמרה במצב ולהביא להקלה מיידית. אבל רוב האנשים שכבר מרגישים את הקרינה ממשיכים להשתמש ובכך מגדילים את הסבל ומקדמים החמרה במצב הרגישות.
פוסטים שהיו כבר (חפשו בקבוצה):
מהיא רגישות לקרינה, האם נולדים עם הרגישות, מה סימניםתסמינים הראשונים, תסמינים נוספים של רגישות לקרינה, רמות של רגישות לקרינה.
פוסט מספר 6 – האם רק רגישים לקרינה נפגעים מהקרינה
התשובה לכך היא לא. רגישים לקרינה מרגישים את הנזקים ואת ההשפעות די מהר. אבל גם מי שלא מרגיש, כנראה נפגע מהחשיפה בפרק הזמן הארוך. המחקרים היום עדיין לא עוסקים במי נפגע יותר. למעשה רוב רובן של המחקרים על השפעות, נזקים, תחלואה מבוצעים על אנשים שאינם רגישים לקרינה ועדיין מראים השפעות, נזקים ותחלואה של הקרינה.
רשימה חלקית באתרי – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/
פוסטים שהיו כבר (חפשו בקבוצה):
מהיא רגישות לקרינה, האם נולדים עם הרגישות, מה סימניםתסמינים הראשונים, תסמינים נוספים של רגישות לקרינה, רמות של רגישות לקרינה, מספר הרגישים לקרינה באוכלוסיה.
פוסט מספר 7 – מה אומר על המחקר על נושא הרגישות לקרינה?
קיימים שני זרמים במחקר היום בנושא רגישות לקרינה.
מצד אחד קיימים מחקרים המתרכזים ביו-מרקרים, סמנים ביולוגים ופיזיולוגים, של אנשים רגישים לקרינה בשוני באוכלוסיה בריאה. מחקר פיילוט משנת 2018 אף הראה על שינויים במוח של רגישים לקרינה ביחס לאלה שלא רגישים.
מצד שני קיימים מחקרי חשיפה, רובם בעייתים (בגלל שהחשיפה מתבצעת בהן בצורה לא נכונה ואשר שוגים בחוסר הבנה של הנושא), ורובם מבוצעים על ידי פסיכיאטרים. רוב המחקרים הללו מראים לכאורה שהנבדקים לא מצליחים לזהות את האם יש או אין חשיפה לקרינה. מבטח מעמיק יותר חושף פגמים בתכנון ובסוג החשיפות וניתוך מגנטי של הממצאים.
פוסט מספר 8 – סוגים של קרינה בלתי מייננת
בגדול קיימים מספר חלוקות לסוגים שונים של קרינה בלתי מייננת שנפוצים מאוד בסביבתנו כתוצאה משימוש בטכנולוגיה אנושית.
קרינה מרשת החשמל – קרינה זו מורכבת משדה מגנטי (כשיש זרם חשמלי) ושדה חשמלי (כאשר יש מתח חשמלי) בתדרים סביב ה 50Hz. השדה המגנטי עובר כמעט כל חומר והמיגון שלו מורכב ויקר. השדה החשמלי נעצר בכל חומר מוליך חשמלי (למשל קיר בלוקים). באופן כללי מרחק הביטחון ממקורות הוא יחסית קטן.
קרינה זו היא מסרטן אפשרי בבני אדם החל משנת 2001.
גם מד איטי המודד פעמים בשנייה יכול למדוד קרינה זו מכיוון שבדרך כלל אין שינויים גדולים על פני השנייה.
רמה סבירה של שדה מגנטי מתחת ל2 מיליגאוס (לרגישים אפילו פחות).
רמה סבירה של שדה חשמלי מתחת ל10 וולט למטר רבוע (לרגישים פחות).
שם מקצועי Extreme Low Frequency Magnetic/Electric fields
קרינת רדיו-סלולרי- אלחוטי – גם בקרינה זו יש שדה מגנטי וחשמלי. בדרך כלל מתייחסים יותר לשדה החשמלי. התדרים הם החל מ 100KHz עד ל 300GHz. רוב הציוד האישי, הביתי והתשתיות משדרים החל מ500MHz עד ל 6GHz (היום). שידורי רדיו משדרים בתדרים נמוכים יותר, מתחת ל 110MHz. כל חומר מוליך חשמלי (למשל קיר בלוקים 50% הנחתה) עוצר חלקית את קרינת הרדיו. יש מגוון רחב יחסית של אמצעי מיגון. ככל שהתדר גבוה יותר העצירה גבוהה יותר ברוב המיגונים. ככל שהתדר נמוך יותר יש נטייה של הקרינה לעקוף את המכשול. קרינת רדיו מגיעה הרבה יותר רחוק מאשר קרינה בתדר נמוך מרשת החשמל. לדוגמה אות ימדד גם מאות מטרים מאנטנה סלולרית ועשרות מטרים מציוד ביתי.
קרינה זו הוגדרה “מסרטן אפשרי בבני אדם” בשנת 2011. מאז המגמה המחקרית היא חיזוק האינדיקציות לסיכון, השפעות, תחלואה וקשר לסרטנים.
דרוש מד מהיר כדי למדוד קרינה זו (כדי לתפוס את כל הפולסים). רוב המדים המקצועיים איטיים ולא מתאימים.
רמה סבירה של חשיפה לקרינת רדיו מתחת ל 0.04 מילי וואט למטר רבוע. לרגישים לקרינה פחות.
שם מקצועי – “קרינת רדיו” באנגלית Radio Frequency או בקיצור RF
תדרי ביניים – שדות חשמליים ומגנטים בתדרים מתחת לתחום ה RF ומעל לתחום ה ELF. מכונה MID FREQUENCIES. נבדק יחסית טוב בבדיקות של ציוד ביתי כדי לוודא שמכשיר לא יפריע למכשיר אחר. מכיוון שמכשירים אלקטרונים רגישים מאוד להפרעות בתדרים אלו, החשיפה לקרינה זו מציוד זה נמוכה יחסית.
מרחק ביטחון בין חצי מטר לשני מטרים.
אין מדים זולים בשוק למדידת קרינה זו.
חשיפה מומלצת – כמה שפחות.
זיהום חשמלי – תדרי ביניים הרוכבים על רשת החשמל בשל שימוש בציוד אלקטרוני וחשמלי וכן בעיות רשת. המקורות הנפוצים ביותר הם ספקי כוח ממותגים, נורות CLF, עמעם אור.
יש לאתר את המקורות ולהנחית את הזיהום. לאחר מכן ניתן להתקין מסננים מיוחדים (ויש לשמור מרחק ביטחון מהם).
מד מיוחד קיים למדידה של תחום זה.
רמות מומלצות מתחת ל50GS
שם מקצועי – Dirty Electricity או בקיצור DR.
פוסט מספר 9 – התמודדות ראשונית עם רגישות לקרינה (כללי).
1. הפסקת שימוש בסלולרי. אפשרי שימוש לחירום בסלולרי נמוך קרינה, כ5 דקות בחודש.
לא אפשרי שימוש בSMS, הודעות וואטסאפ, גלישה, אפליקציות הדורשות שימוש ברשת וכו (ניתן להפנות שיחות לטלפון הביתי או המשרדי, וניתן לחבר סלולרי למחשב או לרשת לטובת שימוש באפליקציות ייעודיות כדוגמת וואטסאפ).
2. הוצאת כל ציוד אלחוטי וסלולרי מהבית. התחלה בתהליך של מעבר לשימוש בציוד חוטי והספקת שימוש בכל ציוד אלחוטי בבית (פיזור טלפונים חוטיים בבית, הקמת עמדת עבודה עם מחשבים חוטיים, הקמת רשת מחשבים חוטית בבית, זיהוי והחלפת ציוד אלחוטי בבית.
3. רכישת מד קרינה מספרי שהפעלתו תסיע בצמצום החשיפה, הבנת החשיפה, מציאת מקורות וחדירות ה קרינה, מציאת מרחקי ביטחון, לימוד נושא הקרינה ושימוש במיגון בהמשך הדרך.
המד המספרי המומלץ נכון ל 01-2019 הוא ה CORNET ED88TPLUS.
מד הנוריות (פשוט יותר להפעלה, קטן וניתן לשים בכיס) המומלץ נכון ל2019 הוא ה ENV RD-10.
4. ניהול יומן מחלה , תיעוד המצב הבריאותי, ההרגשה, התשמינים, התמקדות בפעולות שבוצעו, הישגים, ושיפור במצב. שימת לב לשיפור כללי או ספציפי בהרגשה ובהופעת התסמינים.
5. מדידת השיפור – בפרק זמן קצת, נסו להעריך כמה זמן אתם מסוגלים להיות ללא תסמינים בעת חשיפה שלא בשליטתכם. למשל נסיעה ברכב בכביש בין עירוני, לפני התחלת התהליך 10 דקות עד תחילת התסמינים
, לאחר התחלת התהליך 30 דקות לפני הופעת התסמינים = שיפור של כפול שלוש.
נסו לאמוד את מספר הימים בחודש בו אתם מרגישים טוב. לדוגמא לפני התחלת התהליך 10 יום טובים, אחרי תחילת התהליך 20 יום טובים = שיפור כפול 2.
6. התמודדות מנטאלית – התרכזות בהישגים, לימוד, שיפור, רגעים טובים והצלחות ולא בכאבים ובסבל. אל תהיו קורבן.
התמודדות עם רגישות לקרינה באתרי – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/a-leter-to-all-ehs-h
פוסט מספר 10 – התחייבות המתמודד אל עצמו. ההתחייבות נועדה ליצור תשתית שתאפשר למידה, התקדמות, ותקשורת טובה.
מוגש באיחור של יום
חשוב מאוד שכל מתמודד יבצע התחייבות כלפי עצמו בנושאים הבאים:
1. מתחייב לקרא את דפי האינטרנט, המדריכים, מאמרי המידע ולצפות בסרטוני ההדרכה.
2. מתחייב לבצע צעדים דרסטיים כדי לשפר את מצב רגישותי.
3. מתחייב כי יש ברשותו, או תהיה ברשותו, גישה למחשב חוטי-קווי
4. מתחייב כי יש ברשותו, או תהיה ברשותו, גישה לטלפון חוטי-קווי
5. מתחייב כי יש ברשותו, או שיהיה ברשותו, חשבון אימייל פעיל בו אעשה שימוש ככלי תקשורת ראשי עם “ללא קרינה בשבילך”, בין השאר למשלוח תמונות וסרטונים של מדידות קרינה.
פוסט מספר 11 – התמודדות מקיפה עם רגישים לקרינה – ידע
לאחר ביצוע שלבי החובה הראשוניים, יש להמשיך בהתמדה את תהליך ההתמודדות. זאת תוך כדי יצירת שיפור מתמיד במצב הרגישות ומניעת התדרדרות.
ידע:
1. לימוד סוגי הקרינה: קרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי, שדה מגנטי בתדר נמוך, שדה חשמלי בתדר נמוך, זיהום חשמלי.
2. לימוד מנגנוני הנזק של הקרינה.
3. לימוד מחקרים על רגישות לקרינה- בעד ונגד.
4. לימוד נושא מדידת הקרינה: מדידה באזורי שינה וישיבה, מציאת מקורות קרינה, מציאת חדירות קרינה, מציאת מרחקי ביטחון מציוד חשמלי, מדידת יעילות מיגון.
5. הכרה עם אפשרויות המיגון.
6. לימוד נושא זיהום חשמלי ודרכי ההתמודדות אתו
ידע – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/
התמודדות עם רגישות לקרינה באתרי – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/handling-ehs-h/
פוסט מספר 12 – התמודדות מקיפה עם רגישות לקרינה – מדידה
לאחר ביצוע שלבי החובה הראשוניים, יש להמשיך בהתמדה את תהליך ההתמודדות. זאת תוך כדי יצירת שיפור מתמיד במצב הרגישות ומניעת הידרדרות. הפעם נדבר על רכישת מיומנות גבוהה במדידת קרינה.
מדידה:
1. ביצוע מדידות קרינה בבית, בעבודה, ברכבים, אצל בני משפחה, מקומות בהם אתם נמצאים.
2. הגעה לרמת מיומנות שתאפשר הפעלת מד קרינה והבנת מצב החשיפה בכל מקום שיידרש, תוך עשרות שניות.
3. שימוש במד הקרינה בצורה יומיומית להערכת זמני שהייה במקומות, ולצמצום חשיפה היכן שאפשר.
מדריך צעד צעד למדידת קרינה בלתי מייננת –
https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-measurement/
מדידה – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/
אתר חדש לביצוע ניסויים במדידת קרינה – radlab.home.blog
התמודדות עם רגישות לקרינה באתרי – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/handling-ehs-h/
פוסטים שהיו כבר (חפשו בקבוצה):
מהיא רגישות לקרינה, האם נולדים עם הרגישות, מה סימניםתסמינים הראשונים, תסמינים נוספים של רגישות לקרינה, רמות של רגישות לקרינה, מספר הרגישים לקרינה באוכלוסיה, האם רק רגישים לקרינה נפגעים מהקרינה, מה אומר על המחקר על נושא הרגישות לקרינה? סוגים של קרינה בלתי מייננת. התמודדות ראשונית עם רגישות לקרינה (כללי). התחיבות המתמודד אל עצמו. התמודדות – ידע.
פוסט מספר 13 – התמודדות מקיפה עם רגישים לקרינה – צמצום חשיפה
לאחר ביצוע שלבי החובה הראשוניים, יש להמשיך בהתמדה את תהליך ההתמודדות. זאת תוך כדי יצירת שיפור מתמיד במצב הרגישות ומניעת הידרדרות. הפעם נדבר (שוב) על צמצום חשיפה לקרינה בלתי מייננת.
צמצום החשיפה:
1. מעבר לשימוש בבית בציוד חוטי בדגש על:
א. בניית עמדת עבודה נמוכת קרינה,
ב. מעבר לשימוש בטלפוניה חוטית-קווית,
ג. סלילת רשת מחשבים חוטית בבית וחיבור כל צרכני הרשת אליה,
ד. הפסקה כוללת של שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי בבית.
2. מציאת מרחקי ביטחון מציוד חשמלי.
3. מעבר לשימוש בנורות ליבון, הפסקת שימוש בנורות CFL וצימצום שימוש בנורות LED.
4. ביצוע מדידה של זיהום חשמלי, זיהוי מקורות ונטרולם, שימוש במסננים כשיש צורך תוך שמירת מרחקי ביטחון.
5. ביצוע תיקוני חשמלי לצמצם החשיפה לקרינה מרשת החשמל.
6. מעבר לשימוש בעבודה (ככל הניתן ואם הרשות בידכם) בציוד חוטי.
7. מציאת מגורים נמוכי קרינה.
8. מציאת עבודה נמוך בחשיפה לקרינה או פיתוח קריירה של עבודה מהבית.
מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת –
https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-reduction-h/
צמצום חשיפה – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/
התמודדות עם רגישות לקרינה באתרי – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/handling-ehs-h/
פוסטים שהיו כבר (חפשו בקבוצה):
מהיא רגישות לקרינה, האם נולדים עם הרגישות, מה סימניםתסמינים הראשונים, תסמינים נוספים של רגישות לקרינה, רמות של רגישות לקרינה, מספר הרגישים לקרינה באוכלוסיה, האם רק רגישים לקרינה נפגעים מהקרינה, מה אומר על המחקר על נושא הרגישות לקרינה? סוגים של קרינה בלתי מייננת. התמודדות ראשונית עם רגישות לקרינה (כללי). התחיבות המתמודד אל עצמו. התמודדות – ידע, התמודדות – מדידה.
פוסט מספר 14 – מיגון ביתי ואישי לרגישים לקרינה
לאחר ביצוע שלבי החובה הראשוניים, יש להמשיך בהתמדה את תהליך ההתמודדות. זאת תוך כדי יצירת שיפור מתמיד במצב הרגישות ומניעת הידרדרות. הפעם נדבר על מיגון ביתי ואישי לרגישים לקרינה.
נזכיר כי כל מיגון צריך להתבצע לאחר מדידות קרינה עצמאיות ולאחר למידה של נושא הקרינה, המדידה ולאחר צמצום חשיפה והפסקת שימוש!!! יש למדוד שוב ושוב את הקרינה, לפני ואחרי ביצוע כל שלב של המיגון.
שימוש במיגון ביתי:
1. אם אין ברירה, ביצוע מיגון קרינה מול אנטנות סלולריות.
2. אם אין ברירה, ביצוע מיגון קרינת רדיו מול כניסות של קרינה משכנים.
3. אם אין ברירה, ביצוע מיגון וטיפול במקורות קרינה בתדר נמוך כגון מיגון ארונות חשמל.
מיגון רכבים:
1. לאחר בחירת או וידוי שהרכב שלכם נמוך קרינה,
2. ניתן למגן את החלונות מפני קרינת רדיו על ידי שימוש בציפוי החלונות בציפוי מיוחד.
3. בנסיעה ברכב ניתן גם להשתמש במיגון אישי.
שימוש במיגון אישי
1. שימוש בכובעים ולבוש מבדים חוסמי קרינת רדיו למיגון ממקורות קרינה חיצוניים במקרים שלא ניתן לשלוט בהם או להגן בצורה אחרת.
2. יש לציין כי אני מפתח, מייצר ומוכר ציוד מיגון אישי כגון כובעים, ביגוד, בדים וכו.
מדריך צעד צעד למיגון קרינה מאנטנות סלולריות –
מיגון קרינה באתר המידע – https://www.norad4u.co.il/emr-protection-h/
ציוד מיגון קרינה ביתי – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-protection/
כובעי מיגון – https://www.4ehsbyehs.co.il/emf-hats/
ציוד מיגון קרינה אישי – https://www.norad4u.co.il/emr-protection-h/personal-rf-protection/
צמצום חשיפה ברכבים –
https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/minimizing-exposure-in-your-carh/
התמודדות עם רגישות לקרינה באתרי – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/handling-ehs-h/
פוסט מספר 15 – פעולות נוספות לשיפור ההרגשה הכללית
פעולות נוספות לשיפור ההרגשה הכללית
1. התמודדות מנטלית עם הכאב. התרכזות בחיובי, בימים וברגעים הטובים, התרכזות בהישגים בתהליך ההתמודדות ובכלל. גישה חיובית כדי להימנע מתגובה פוסט טראומטית לכאבים ולקשיים.
2. ספורט – עיסוק בספורט הוא משכך כאבים טבעי. השתדלו לא להגזים.
3. עיסוק בתחביבים
4. יצירה
5. קריאה
6. פעילות ציבורית בנושא המודעות לקרינה ורגישות לקרינה.
7. אחרי שלמדתם, צמצמתם, מדדתם, ומיגנתם, אחרי שאתם מתחילים להתאושש יכול להיות שתגלו שעזרה לרגישים לקרינה אחרים עוזרת גם לכם.
פעולות נוספות לשיפור הבריאות הכללית
1. ביצוע בדיקות רפואיות כלליות כדי למצוא ולטפל בבעיות בריאותיות כלליות.
2. ביצוע שינוי תזונתי.
3. צמצום צריכה של צבעי מאכל, מזון מתועש, אלכוהול, שתיה קלה ממותקת, עישון.
התמודדות עם רגישות לקרינה באתרי – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/handling-ehs-h/
פוסטים שהיו כבר (חפשו בקבוצה):
מהיא רגישות לקרינה, האם נולדים עם הרגישות, מה סימניםתסמינים הראשונים, תסמינים נוספים של רגישות לקרינה, רמות של רגישות לקרינה, מספר הרגישים לקרינה באוכלוסיה, האם רק רגישים לקרינה נפגעים מהקרינה, מה אומר על המחקר על נושא הרגישות לקרינה? סוגים של קרינה בלתי מייננת. התמודדות ראשונית עם רגישות לקרינה (כללי). התחיבות המתמודד אל עצמו. התמודדות – ידע, התמודדות – מדידה, התמודדות – צמצום חשיפה, התמודדות – מיגון ביתי,רכבים ואישי.
פוסטים הבאים יסבירו על:
התמודדות מקיפה עם רגישים לקרינה, צעדים נוספים שיכולים לעזור, מדידת השיפור, צמצום חשיפה, מדידה, מיגון אישי, מיגון הבית, התמודדות מנטאלית, הכרה ברגישות לקרינה בארץ, הכרה ברגישות לקרינה בעולם, עמותה לרגישים לקרינה, קבוצות הפייסבוק, כתבות מהתקשורת בארץ לגבי רגישות לקרינה, כתבות מהעולם, סרטים על רגישות לקרינה, ועוד…
עוד על רגישות לקרינה:
באתר המידע – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/
באתר העמותה – www.EHS.org.il
- תוספי תזונה: מומלץ באישור רופא ולאחר ביצוע בדיקות דם. ניתן לקחת ויטמין C מסוג ESTER C עבור תיקון נזקים של רדיקאליים חופשיים (תזונה עם הרבה פירות וירקות המכילים ויטמין C תעשה את העבודה בצורה טובה. GABA כדי להקל על הכאבים וסתמין הערפול מוחי (BRAIN FOG) . ויטמין B12 כדי להתמודד עם הסחרחורות.
- מקלחות ארוכות (מים חמים לכאבי ראש)
- לכו יחפים בחצר, על האדמה או בבית על רצפות בטון, בלטות, שיש, או כל חומר מוליך חשמלית אחר (הקפידו לא להתחשמל(.
- נוחו יותר. כאשר כואב פשוט לכו לישון.
- רחצו בים (השתדלו שלא יהיה מזוהם), באגמים, נחלים, מקווה תהורה או כל גוף מים גדול.
- בדקו אצל רופא שיניים המתמחה בתהליך (דרוש פרוטוקול מיוחד) אפשרות של הוצאת סתימות אלמגם מהשיניים והחלפתן בסתימות מחומר טבעי שאינו מכיל רעלים כגון כספית או עופרת.
התמודדות עם רגישות לקרינה באתרי – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/handling-ehs-h/
פוסט מספר 17 – מדידת השיפור
את השיפור מכל צעד וצעד יש לנסות למדוד.
למשל, לספור את מספר הימים בחודש בהם אתם מרגישים טוב.
אם אתם מתחילים את התהליך כאשר רק 10 ימים בחודש אתם מרגישים טוב, אז יש לשאוף שתרגישו טוב, יותר ימים. שיפור ירשם כאשר תבינו שאתם מרגישים טוב 20 ימים בחודש (ביחס ל10 יום טובים, זה שיפור של כפול 2).
אם למשל אתם מסוגלים לעבוד מול מחשב חמש דקות עד לקבלת כאב ראש, מעבר לעמדת עבודה חוטית צפוי לשפר את היכולת לכמה שעות. אם למשל כואבות לכם העניים ואתם מרגישים חום בפנים 15 דקות לאחר עבודה מול מסך חוטי של מחשב חוטי, לאחר התקנת ציפוי מסך צפוי שתוכלו לעבוד יותר משעה.(ביחס ל15 דקות, שעה עבודה זה שיפור של כפול 4).
פוסט מספר 18 – הכרה ברגישות לקרינה בארץ
נכון להיום (06/2019) אין הכרה רשמית בישראל ברגישות לקרינה. אין הכרה בסבל. אין הכרה בגורם ואין הכרה במספר הנפגעים. הרושם שלי הוא שרוב הרופאים אינם יודעים על קיומה של רגישות ורובם לא רואים כאפשרי את הופעת כאב ראש לאחר שימוש בסלולרי או שהייה מול אנטנה סלולרית.
אם זאת יש קבוצה קטנה יחסית של רופאים וחברי אקדמיה המכירים ברגישות לקרינה ובהשפעות הקרינה. נציין את ד”ר זמיר שליט”א, פרופ’ אליהו ריכטר, ד”ר יעל שטין, ואחרים.
המאמץ להכרה בסבל, במוגבלות, ובגורם של רגישות לקרינה היינו מאמץ יום יומי שמתבצע על ידי פרטים מתוך הרגישים, תוך כדי עזרה הדדית ושיתוף משאבים ומידע. מקווה שנוכל לספר יותר בקרוב.
לאחר שמאמצים אלו ימצו את עצמם, יגיע הזמן הנכון שהעמותה לרגישות לקרינה ישראל , תצא בדרישה רשמית להכרה ברגישים לקרינה בישראל.
למרות שאין הכרה, יש יותר מ250 איש בקבוצת הפיסבוק הסגורה של הרגישים, ויותר מ600 בפתוחה. רגישים לקרינה מופעים כל כמה חודשים בכתבות בתקשורת הכתובה, והמשודרת. רגישים לקרינה משתתפים כבר מ2006 בישיבות בכנסת ישראל. ןמשנת 2016 יש גם עמותה (עדיין בשלבי הקמה).
פוסט מספר 19 – הכרה ברגישות לקרינה בעולם
נכון להיום (06/2019) יש רק הכרה חלקית בעולם ברגישות לקרינה. ההכרה מתחלקת לשלושה מגמות:
1. הכרה בסבל ובגורם :
אגודת הרפואה האוסטרית על רגישות לקרינה ודרכי טיפול ואבחון 2012
- הכרה בסבל של הרגישים, בנכות התפקודית שלהם ללא הכרה בגורם. הגופים המכירים ושנת ההכרה הם:
- הכרה בסבל – ארגון הבריאות העולמי 2005.
- הכרה כנחות תפקודית – לשכת השרים של המדינות הנורדיות 2000.
- הפרלמנט האירופי 2009 – הפרלמנט האירופי קרא למדינות האיחוד להכיר ברגישים קרינה כנח-ים ולהעניק להם הגנה ולדאוג לחופש ההזדמנויות שלהם .
- מועצת אירופה 2011 – מכירה באופן היסטורי בקיומה של רגישות לקרינה ובצורך להגן על הרגישים לקרינה.
- הכרה משפטית בבודדים , בדרך כלל במסגרת תביעות אזרחיות לפיצוי או להכרה כנכות תעסוקתית או תפקודית. להלן המדינות שזה כבר קרה בהן והשנה:
- פסיקה של בית משפט בספרד, רגיש לקרינה הוכרז כ 100% נכה – תקדים
- בית המשפט בצרפת פסק קצבת נכות לרגישה לקרינה – אוגוסט 2015
- בית המשפט בגרמניה הכיר ברגיש לקרינה כנפגע ממחלה תעסוקתית – יולי 2014
- רגישה לקרינה הוכרה כנכה ומוגבלת תעסוקתית בצרפת – נובמבר 2013
- בית המשפט האוסטרלי הכיר בתביעתו של רגיש לקרינה – מרץ 2013
הכרה בעולם – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-recognition-world-h/
פוסט מספר 20 – עמותה לרגישים לקרינה
העמותה “רגישות לקרינה ישראל” ע”ר 580630150, הוקמה ב2016 בפגישה בין כ10 רגישים לקרינה בביתי (בזמנו בנווה עמל הרצליה). העמותה הוקמה כדי להיות בית ובסיס לפעילות ציבורית וייצוג של רגישים לקרינה. המשימה הראשונה לאחר הגשת מסמכי ההקמה הייתה לבנות אתר. משימה זו בוצעה במהרה על ידי ועל יד Gal Weiss. ב2019 האתר שודרג משמעותית על ידי Lavi Perchik מאז ממשיכים מאמצי ההקמה של העמותה שנתקלים בקשיים עקב המצב הבריאותי שלי ושל הפעילים.
פעילות התמיכה שמעניקים חברי העמותה ורגישים ותיקים יותר לרגישים לקרינה ותיקים יותר ופחות מתקיימת בשתי קבוצות פייסבוק עיקריות, הראשונה היא פומבית ונגישה בכתובת
https://www.facebook.com/groups/448006515406043
קישור – https://ehs.org.il/
פוסט מספר 21 – קבוצות הפייסבוק
קיימות כמה קבוצות פייסבוק רלוונטיות במקרה שאתם רגישים לקרינה, בני משפחות של רגישים לקרינה, או פשוט מודעים לסיכון הבריאותי בחשיפה לקרינה.
הקבוצה הראשונה היא הקבוצה הרשמית של אתר המידע “ללא קרינה בשבילך” ומיועדת לכלל המתעניינים בנושא הקרינה הבלתי מייננת, צמצום החשיפה, מדידת הקרינה, מיגון, והתמודדות עם רגישות לקרינה.
קישור – https://www.facebook.com/groups/210964529484617/
הקבוצה השנייה היא קבוצת הפייסבוק של אתר המכירה, היא מיועדת לציבור הלקוחות ההולך וגדל שלנו וכתובתה –
https://www.facebook.com/groups/924277577661904/
הקבוצה השלישית היא הקבוצה הפתוחה של העמותה ומיועדת לרגישים לקרינה, לבני משפחותיהם, ולמתעניינים – https://www.facebook.com/groups/448006515406043/
הקבוצה הרביעית היא הקבוצה הסגורה של העמותה ומיועדת אך ורק לרגישים לקרינה –
https://www.facebook.com/groups/412035635525262/
פוסט מספר 22 – כתבה ראשונה על רגישים לקרינה
הפעם הראשונה שרגישים לקרינה הופיעו בכתבה בארץ הייתה ב2007. הכתבה נקראה “לשבור את הגלים” ונכתבה על ידי איתי רום. עזרה בהכנה איריס עצמון.
השתתפו: רות אפל, אסתר מור ואני.
הכתבה סיפרה בפעם הראשונה את סיפרנו, ועל הדרך את סיפור הרגישות לקרינה. היינו אז הראשונים בארץ שנפגעו והפכו רגישים ובמעמד זה יצאנו מארון החשמל.
בנימה אופטימית אפשר לסכם כי ב2007 היה לי הרבה פחות ידע, הרבה פחות ניסיון. היו לי הרבה פחות יכולת טכניות. רמת חיים גבוהה יותר אבל איכות חיים נמוכה יותר (עדיין עבדתי בהי-טק וסבלתי מכאבים יום יום). אז גם לא הייתה קהילה , היום יש. אז לא היה אתר, היום יש אתרים (ברבים, כולל אתר לעמותה). אז לא היה ערוץ יוטיוב, היום יש עם מעל ל300 סרטונים. אז לא הייתה קבוצת פייסבוק, היום יש כמה וכמה עם מאות אנשים. אז לא הייתה בכלל הכרה בהשפעות קרינת הרדיו, היום יש הכרה חלקית (מאוד חלקית).
זו הייתה הכתבה הראשונה. מאז פרסומו עשרות כתבות על רגישות לקרינה ורגישים לקרינה במדיה המקומית הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה.
התקדמנו מאז. מקווה שנתקדם עוד ועוד (ויותר מהר) בשנים הבאות.
מוזמנים לקרוא ולהגיב.
קישור – https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000216334
פוסט מספר 23 – כתבת טלוויזיה ראשונה על רגישים לקרינה
הפעם הראשונה שרגישים לקרינה הופיעו בטלוויזיה בישראל הייתה בראיון איתי ועם ד”ר יעל שטיין בתוכנית הבוקר עם הילה קורח ואברי גלעד בשנת 2012.
https://youtu.be/J4ZBZSdhJqg
הפעם השנייה הייתה כתבה של 15 דקות, ששודרה ביום שבת ב21:00 בערב, ב”פינת הבירוקרטיה”, במגזין של אושרת קוטלר, ערוץ 10. שם ראיין דב גלהר , אותי ואת עו”ד דפנה טחובר על רגישותנו לקרינה ועל המאבק בפריסת הWIFI בבתי הספר.
קישור – https://youtu.be/_iwFiOrag1M
מאז השתתפו רגישים לקרינה במגוון כתבות בטלוויזיה הישראלית.
ראו – https://www.norad4u.co.il/videos-h/ilmedia/
פוסט מספר 24 – כתבות מהעולם על קרינה ורגישות לקרינה.
ריכזתי בדף מיוחד באתרי כתבות מיוחדות מהעולם, גם בנושאי קרינה וגם על רגישים לקרינה.
https://www.norad4u.co.il/videos-h/tv-shows-interviews-and-reports-h/
בראש העמוד ראיון עם כותב הכתבה בTHE NATIONAL – איך תעשיית הסלולר גרמה לנו לחשוב שהסלולרי בטוח.
חלק א – https://youtu.be/x-1AgOl5MjQ
חלק ב – https://youtu.be/un-vXIzIIOo
לאחר מכן ד”ר מרקולה – הסכנות מקרינה בלתי מייננת – https://youtu.be/fic98vu7D2c
משם לקבוצת הרצאות וראיונות עם מדענים בתחום:
ד”ר מרטין פל – איך ציוד אלחוטי גורם לנזקים בתא חיי – https://youtu.be/J0zBoc0cL7I
ד”ר ג’ואל מסקוביץ – טלפונים סלולריים, סרטן מוח והשפעות בריאותיות – https://youtu.be/pr9Z0WeGtDk
מהנדס לויד מורגן – טלפנים סלולריים וסרטן מוח – http://youtu.be/BVlWhkOnLEI
ד”ר דויד קרפנטר – השפעות ביולוגיות של קרינה אלקטרומגנטית (בלתי מייננת) – http://youtu.be/nSWDsgdgb88
ד”ר מרטין בלאק (ז”ל)- קרינה בלתי מייננת ודי-אנ-אי – http://youtu.be/Cx0VmLUDF48
ד”ר דברה דיוויס – האמת על קרינה מטלפונים סלולריים – http://youtu.be/dWNrrw8dBt0
פרופ’ אולה ג’הנסון – https://youtu.be/-0iVgEhpTgY
ד”ר אריקה מלורי-בליט’ – קרינה אלקטרומגנטית ובריאות של ילדים – https://youtu.be/WyPsXpkzTOM
ד”ר סנג’י גופטה – קרינה מטלפונים סלולריים וציוד אלחוטי – https://youtu.be/kL2ncKs9K8o
ד”ר סלפורד, “שדות אלקטרומגנטיים ודליפה של מחסום דם מוח” – https://youtu.be/E_WJ_aJPWIA
ד”ר הנרי לאי – “האם טלפונים סלולריים יכולים לפגוע בדי-אין-אי ולגרום לסרטן? – https://youtu.be/JrBjQJhHfzk
מהנדס ג’רומי גונסון – קריאת השקמה אלחוטית – https://youtu.be/F0NEaPTu9oI
לאחר מכן מספר ראיונות עם רגישים לקרינה מהעולם:
גוליה גונס (הבת של) מראיינת את פרופ’ אולה ג’הנסון על רגישות לקרינה וקרינה בלתי מייננת – https://youtu.be/SWyT2qRlGZc
בקרוב לסרט על פליטי קרינה – “Where can we live?” – https://youtu.be/5QxAzzicjn4
כתבה The Gardian – 03/2013 – “Electrosensitivity – Is technology killing us” – http://www.guardian.co.uk/science/video/2013/mar/29/electrosensitivity-is-technology-killing-us-video
רסוננס – סרט מקיף משנת 2011 על השפעות של קרינה בלתי מייננת – https://youtu.be/rO-QroJt94g
כתבה בערוף 4 – מחקר (נורה וולקוב) מוצא כי הסלולרי מגדיל את הפעילות המוחית – https://youtu.be/dhhUUepn8TU
כתבה משנת 16X9 – WiFi in schools – 2010 – https://youtu.be/aJ29PMJa6hw
תוכנית מחקר פנורמה – “וייפיי -סימן אזהרה” – https://youtu.be/G4qsC4tWkPQ
פוסט מספר 25 – סרטים על רגישות לקרינה
בדף – https://www.norad4u.co.il/videos-h/orig/ – באתרי אני מביא מספר סרטים שכדאי לכל מי שסובל מרגישות לקרינה, בני משפחותיהם ומי שמודע לנזקי הקרינה לראות.
בחלק מהסרטים יש תרגום בעברית. רובם באנגלית או עם תרגום לאנגלית.
הסרט הראשון ואולי החשוב ביותר הוא “רסוננס” . הסרט יצא לאקרנים ב2013 ומכיל הסברים על סוגי הקרינה, מקורות הקרינה, ראיונות עם מדענים ורגישים לקרינה. אם יש רק סרט אחד שאתם יכולים לקראות בנושא , זה יהיה הסרט.
https://youtu.be/rO-QroJt94g
הסרט השני החשוב בתחום הוא TACK BACK YOUR POWER משנת 2103. הסרט מתאר את הפריסה של מוני חשמל חכמים בארה”ב וקנדה שנכפתה על הציבור החל משנת 2010. הסרט מביא את סיפורם של הפעילים , המתנגדים לפריסה, את סיפורם של אלו שלא רצו מונה חכם ומשדר והוא בכל זאת הותקן בשטחם, ואת סיפור הנפגעים מהקרינה מהמונים. הסרט תורגם לעברית על ידי חברים בקהילת הרגישים לקרינה בישראל.
https://youtu.be/8ZTiT9ZSg3Q
הסרט הבא שכדאי לראות הוא DESPERATELY SEEKING A WHITE ZONE. הסרט הוא סרט טלוויזיה ואורכו כשעה. הסרט מביא את סיפורם של רגישים לקרינה מאירופה. הסרט הופק ב2014 – https://docs.google.com/file/d/0B3tH5IoNChl6UEM5aHJzcGt0UTQ/view
סיכומים
היום ה 16/6/2019 הוא היום הבין-לאומי למודעות לרגישות לקרינה.
בחודש האחרון פרסמתי מידי יום פוסט קצר על רגישות לקרינה וקרינה בלתי מייננת. 25 הפוסטים זמינים בקבוצה ללא קרינה בשבילך – www.norad4u.co.il Group.
אין היום הכרה רפואית וממסדית במצב וגם רוב האנשים אינם מודעים לו. זאת למרות שלערכתי רוב האנשים כבר מרגישים את הקרינה. כל מי שכבר מרגש כאבי ראש, חום בפנים, נימולים בידיים בעת שימוש בציוד אלחוטי, סלולרי או אלקטרוני, אפשרי שהוא כבר מגיב לקרינה.
רגישות לקרינה הוא שם רע לתופעה בה גופם של אנשים מתחיל לפתח תסמינים בחשיפה לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים. כנראה שהיכולת של הגוף להתמודד עם חשיפה לקרינה בלתי מייננת נפגעת והגוף מגיב בהופעה של תסמינים לכל חשיפה.
הרגישות מתפתחת על פני שנים. ככל שגדלה החשיפה על ציר הזמן והתדר, גדלים הסיכויים לפתח רגישות. בשנים האחרונות החשיפה של כולנו הולכת וגדלה תודות להפצה ושימוש בעוד תשתיות וטכנולוגיות אלחוטיות מזהמות.
גם מי שעדיין לא מגיב מייד בתסמינים, יכול לפתח בטווח הזמן הארוך השפעות ביולוגיות ומחלות כרוניות אשר יכולות להיות קשורות בקרינה בלתי מייננת כמו גם יכול לפתח רגישות לקרינה שתתפרץ ביום מין הימים.
בינתיים בארץ יש קהילה של מאות אנשים אשר רגישים לקרינה (אשר הבינו כבר שהם רגישים) ברמות שונות וכבר מוגבלים בחיהם, במקום מגוריהם, בתעסוקה, בשהייה במרחב הציבורי ואפילו להיות ליד אנשים אחרים שמשתמשים בציוד סלולרי ואלחוטי (כמעט כולם היום).
בעולם יש עשרות אלפים של רגישים לקרינה מודעים.
לדעתי מספר הסובלים מחשיפה לקרינה בלתי מייננת גדול בסדרי גודל מהמסרים שציינתי, עד כדי רוב האוכלוסיה. רובם סובלים ולא מודעים לסיבה ולא עושים את ההקשר לשימוש בסלולרי או בציוד אלחוטי. גם אלה ששמו לב להקשר בין השימוש בסלולרי או באלחוטי לבין התסמינים, אחרים אומרים להם ש”אין סיכוי” שזו הסיבה, הרי הקרינה לא מייננת והציוד נבדק לפני ששווק (לא נבדק נכון, הנחת היסוד הייתה שהקרינה יכולה רק לחמם).
בינתיים ממשיכים בפריסה (אנטנות סלולריות, דור חמש בסלולרי, מונים חכמים…), ממשיכים בשיווק ובדחיפה (IOT, סלולריים חכמים, מוצרים אלחוטיים, ראוטרים, מחשבים אלחוטיים, שעונים אלחוטיים, טאבלטים ועוד…), ממשיכים בדהרה קדימה כדי להציף את המרחב האישי והציבורי שלנו ביותר תשתיות ומוצרים שישדרו קרינה בלתי מייננת.
קורא לכל אחד ואחד מכם לשאול את עצמו: “האם אני כבר מרגיש את הקרינה?”.
מעבר לכך צמצום חשיפה הוא תמיד בחירה נבונה.
אבחון עצמי – האם אתה רגישה לקרינה?
אם אתם חווים אחד מהסימנים הבאים אתם כנראה רגישים, במידה כזו או אחרת, לקרינה בלתי מייננת:
- כאבי ראש לאחר שימוש בסלולרי
- חום באוזן לאחר שימוש בסלולרי
- כאבי ראש לאחר שימוש במחשבים אלחוטיים, נתבים אלחוטיים, לאחר שהייה של כמה שעות במשרד או מול אנטנה סלולרית
- עייפות כרונית
- סחרחורות לאחר שימוש בסלולר או במחשבים אלחוטיים
- תחושת נימול ברגליים ובידיים לאחר שימוש במחשב נייד או בסלולרי חכם
צעדי חירום ראשוניים להתמודדות עם רגישות לקרינה
- הפסקת שימוש בסלולרי
- הוצא מהבית כל ציוד אלחוטי
- הפסקת שימוש בטלפונים אלחוטיים
- הפסקת שימוש במחשבים ניידים
- למידה של תחום הקרינה ותחום הרגישות לקרינה
- רכישת מד קרינה וביצוע מדידות קרינה יומיות בבית ובעבודה
- שימוש במד הקרינה כדי לחשוף מקורות קרינה וחדירות קרינה.
- המשך צמצום חשיפה לקרינה, לכל סוגי הקרינה, בכל דרך אפשרית
- בירורים רפואיים כדי לשלול סיבות אחרות לתסמינים
- המשךכי לבצוע תוכנית 4 השלבים
קישורים חשובים
1. רגישות לקרינה – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/
2. אבחון עצמי – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-self-diagnosis/
3. צמצום חשיפה ראשוני – https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-reduction-h/
4. צמצום חשיפה מתקדם – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/
5. סוגים של קרינה בלתי מייננת – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/
6. מחקרים על השפעות של קרינה בלתי מייננת –
https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/
מדידת קרינה במכונית היבריד – לא יאומן: 300mG
https://www.dropbox.com/s/4su4vcj9ptm7e1l/hybrid_car_300mG.mp4?dl=0
הרבה אנשים נוסעים על המכונית הזו – קחו בחשבון שלתענוג יש מחיר גבוה. לחלק המחיר מיידי (התקפת לב וכיו”ב), לחלק המחיר יגיע בעקרות וילדים נכים (אצל ילדות/נשים) או אובדן פוריות (אצל גברים), לחלק זה יגיע מאוחר יותר כמחלה קשה.
אף רופא לא יגיד פשוט: “אתם חולים במכונית היבריד”. זה לא מתאים לרפואה הומאופתית. רפואה הומאופתית זה המון כדורים, וכדורים נגד תופעות לוואי של כדורים, וכדורים נגד תופעות לוואי של כדורים נגד תופעות לוואי של כדורים, ובסוף… כדור בראש – כלומר, הבחור/ה המשיך/ה לנסוע במכונית היבריד.