בקיבוץ זה של דפי האתר לכדי דף אחד יכללו כל הדפים שאני מציע לרגישים לקרינה לקרא באתר. בנוסף לדפים אלו, אני ממליץ גם לקרא את המקבץ הבסיסי עם הפרקיים הראשיים והבסיסיים באתר. למי שרוצה להמשיך לצלול לפרקים מתקדמים יותר ולקריאה על מחקרים בתחום ניתן לקרא\להדפיס\לשמור גם את המקבצים על הפרקים המתקדמים, ודף בו מקובצים כל סיכומי המחקרים באתר.
בשל גודל הדפים, יתכן ועליית העמוד תמשך כמה עשות שניות. יש לאפשר לעמוד לעלות. ברוב המחשבים ניתן גם להדפיס לקובץ PDF לקריאה מאוחרת כאשר המחשב במצב OFFLINE. אם אתם לא מסוגלים לשמור את הקובץ בעצמכם, כתבו אלינו ל info@norad4u.com ונשלח אליכם את הקובץ העדכני
במקרה של רגישות לקרינה (וגם במקרה של מודעות לנזקי הקרינה ורצון לצמצם חשיפה, ללא רגישות לקרינה) אני מציע ומנחה לבצע שלבים רבים, בצורה הדרגתית כדי לשפר את ההתמודדות ולצמצם חשיפה. אבל זה תהליך. לכן בעמוד זה אציין את השלבים הראשונים והחשובים ביותר שיש לבצע יחסית מהר, תוך כמה ימים, כדי להגיע למצב של רגיעה בתסמינים והכנת השטח להמשך התהליך של הלמידה וההתמודדות:
שלבים ראשונים בהתמודדות עם רגישות לקרינה וצמצום חשיפה
ביום הראשון, מיידי – מפסיקים כל שימוש בכל ציוד אלחוטי או סלולרי – הפסקת שימוש בעיקר בטלפון סלולרי (מקור החשיפה המשמעותי ביותר אצל רוב האנשים), אוזניות אלחוטיות, שעון אלחוטי (כולל שעוני דופק/בריאות/ספורט), מחשבים אלחוטיים, ראוטרים אלחוטיים, טבלטים ועוד. ראו רשימה של מקורת קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי
בשבוע הראשון – לפחות בבית, עוברים לשימוש בציוד קווי-חוטי לפחות בבית, ראו מדריך “חזרה לחוטי”). בשלב הז גם מתקינים טלפון חוטי-קווי בבית וקו אינטרנט עם ראוטר שיש לו כפתור כיבוי לWIFI (לא הBE של בזק).
בשבוע הראשון – בונים עמדת מחשב חוטית לגמרי (ההמלצה שלי יהום 202 היא מחשב נייד חוטי של LENOVO מסדרות THINKPAD או LEGION, המחובר חוטית לראוטר כאשר כל השידורים מכובים). בעמדת המחשב הזו תשתמשו לכל תהליך הלמידה וכן לתקושרת עם העולם (במקום סלולרי) וגם איתי. ראו הסברים – בניית עמדת מחשב נייד נמוכת קרינה
זה התקציר של השלבים הראשונים. על כל שלב ושלב יש באתר הסברים נוספים ומקיפים. יש המון לקרא, המון ללמוד והמון לעשות. כל השלבים מבוצעים לאט לאט , זה תהליך ותהליכים לוקחים זמן. כל פעם מבצעים צעד קטן ומודדים את השיפור ברמות הקרינה והתסמינים (אם יש תסמינים). מתעדים הכל במחברת או ב”יומן מחלה\התמודדות” כדי לאפשר למידה בדיעבד וזיהוי מגמות. ולאט לאט מעמיקים את השינוי, השיפור, הידע וצמצום החשיפה.
מה לא לעשות בהתחלה
לא להמשיך להשתמש בסלולרי ובציוד אלחוטי
לא למגן בלי ידע ומד קרינה
לא לעבור דירה בלי מד קרינה ובלי ניסיון ומיומנות מדידה גבוהה
תמיד כדאי לא לבזבז זמן על קונספרציות ותסביכי רדיפה.
תמיד כדאי לא להיות קורבנים, סטאטים, וחסרי עונים
תמיד כדאי לא להיות תלויים באחרים, נסו תמיד ללמוד, למדוד, לצמצם ולמגן בעצמכם.
מדריכים נוספים
ביצעתם את השלבים הראשוניים בעמוד זה? כל הכבוד. עכשיו הזמן להעמיק ולהמשיך את התהליך , הלמידה והעשייה. להלן המדריכים הבאים שיש ללמוד ולהעמיק בהם.
רגישות לקרינה באתר ‘ללא קרינה בשבילך’ – רגישים לקרינה בעולם האלחוטי והסלולרי של היום הם כמו הקנריות במכרות הפחם
מבוא לרגישות לקרינה בלתי מייננת
“רגישות לקרינה” או “אי סבילות לקרינה” (Electromagnetic HyperSensitivity – EHS), או בכינוי שהוצמד לה “אלרגיה לקרינה” (כינוי לא נכון משום שלא מדובר בתגובת הגוף לחלבונים), היא מצב רפואי בו גופו של אדם מגיב, בהופעת תסמינים שונים והרגשה פיזית לא טובה, לחשיפה של אותו אדם לקרינה אלקטרומגנטית (EMR או EMF). ברוב המקרים התסמינים לא מופיעים מייד עם התחלת החשיפה , ולוקח להם זמן להעלם לאחר הפסקת החשיפה (מה שהופך את האבחון והמחקר למורכב יותר). בחלק מהמקרים רגישים לקרינה יגיבו לסוג מסוים של קרינה, או כמה סוגים של קרינה בלתי מייננת, אבל לא לסוגים אחרים (שוב הופך את הדברים למורכבים יותר). בחלק מהמקרים רגישים לקרינה יהיו גם רגישים לכימיקלים (MCS) ולגורמים אחרים.
בדרך כלל לא נולדים עם רגישות לקרינה. זהו מצב נרכש, במשך השנים וכנראה בגלל הצתברות של (נזקים מ) חשיפות לקרינה (חשיפה ברמות נמוכות לאורך זמן או\ו חשיפה לרמות גבוהות מאוד לזמן קצר) וגורמים נוספים (זיהום אוויר, מזון, בעיות בריאותיות, חשיפה למזהמים אחרים ועוד). ככל שהחשיפה גדלה ו\או נמשכת, גדלים הסיכויים להפוך להיות רגיש לקרינה, או להחמרה במצב הרגישות.
אצל רוב האנשים ההתחלה היא בכך שהם מרגישים כאבי ראש (התסמין הנפוץ ביותר, תסימנים נפוצים נוספים הם נימול בידים, חום בפנים ודופק לא סדיר) בעת ואחרי שימוש בסלולרי (החשיפה המשמעותית והקרובה ביותר לגוף ולראש אצל רוב האנשים היום בשנת 2020 ובשנים האחרונות) או בעת שימוש בציוד אלחוטי אחר. זוהי רמה ראשונה\קלה של רגישות לקרינה. הערכה שלי היום (2021) היא שיותר מ30% מהאוכלוסיה כבר מרגישים את הקרינה. כאשר מתחילים להרגיש את הקרינה הסביבתית, למשל מאנטנות סלולריות, קויי מתח גבוהה וקרינה מציוד של אחרים, מדובר לרוב כבר ברמה שנייה\בינונית של רגישות לקרינה. ברמה השלישית\קשה של רגישות לקרינה, כל חשיפה לכל מקור של קרינה בלתי מייננת תגרור הופעה של תסמינים לאורך זמן.
ברגע שהופכים לרגישים לקרינה ברמה שנייה\בינונית או שלישית\קשה, זה יקח זמן ומאמצים להתאושש ולחזור לרמה קלה. אבל הדבר בהחלט אפשרי ויש לעשות כל מאמץ כדי להצליח בכך. השלב הראשון בהתמודדות יהיה הפסקה מוחלטת של שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי. השלבים הבאים הם למידה של נושא הקרינה, מדידה של הקרינה, צמצום החשיפה ואם אין ברירה מיגון ביתי ואישי.
בחלק מהמקרים, בשל חוסר ידע, חוסר בהנחייה נכונה, דעות קדומות, אבחונים לא נכונים (הרפואה הממוסדת אינה מכירה ברגישות לקרינה ורוב הרופאים והמטפלים לא מודעים לבעיה, לגורמים , לסיבות ולדרך הטיפול הנכונה) וסיבות נוספות (למשל קושי להבין כי המכשיר האהוב גורם לתסמינים, או כי גורם בלתי נראה אחראי להם), אנשים אינם מבינים מה קורה להם ומה גורם לתסמינים המרובים שמהם הם סובלים. בחלק מהמקרים הדבר מוביל לבדיקות והליכים רפואיים מיותרים, לחשיפה נוספת לקרינה ועוד סבל.
חלק מהרגישים לקרינה מובלים להאמין כי מישהו אחר (בודדים, קבוצה, ארגונים או מדינות) גורמים להופעת התסמינם שלהם על ידי תקיפה מכוונת. אלה הם ה”ממוקדים” (Targeted Individuals או בקצרה ‘TIs’). בדרך כלל הם לא מפסיקים את השימוש בציוד סלולרי ואלחוטי ולא מנסים לצמצם חשיפה. מצד שני הם מנסים להשתמש במיגון אישי כדי לעצור את ה”התקפות”. המשך השימוש והחשיפה ושימוש במיגון בצורה לא נכונה בדרך כלל מובילים לסבל ותסמינים נוספים.
סרטון מבוא לפרק – ‘רגישות לקרינה’, רמות של רגישות, אבחון עצמי והתמודדות
אנחנו מגדירים שלוש רמות של רגישות לקרינה: רמה ראשונה – קלה – כל אדם שמרגיש את הקרינה בעת שימוש בציוד הסלולרי והאלחוטי האישי שלו אבל עדיין לא מרגיש ציוד של אחרים, תשתית אלחוטית או אנטנות סלולריות. בדרך כלל התסמינים מופיעים תוך דקות-שעות, ונעלמים לאחר דקות מהפסקת החשיפה. התסמינים הראשונים הם בדרך כלל כאבי ראש, נימול בידים וברגל ליד המכשיר הסלולרי בכיס המכנס, וחום בפנים. להערכתנו כבר יותר מ30% מהציבור מרגישים תסמינים אלו בעת שימוש בסלולרי (2019), רובם לא מבינים שהתסמינם נגרמים מהחשיפה לקרינה. כבר ברמה הראשונה יכולה להיות השפעה על יכולת התפקוד בשגרה היומית של עבודה, משפחה, וחיי חברה. למשל יכולה להיות פגיעה ביכולות הקשב והריכוז וקשיים לתפקדם כאשר יש כאבי ראש. בדרך ברמה זו הסובלים ממשיכים לתפקד ככל יכולתם.
רמה שניה – בינונית – כל אדם שבנוסף לתמיסנים מהציוד האישי שלו, מרגיש גם חשיפות לקרינה סביבתית ברמות נמוכות יותר, כגון חשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית במרחק של 300 מטר ויותר. מגוון התסמינים כבר רחב יותר. בדרך כלל לוקח להם דקות להופיע ושעות עד ימים להעלם לאחר הפסקת החשיפה (לפעמים עוברים אחרי שינה של לילה שלם). במצב זה יש כבר מוגבלות בתפקוד היום יומי, במציאת מקומות עבודה והמצאות בסביבה עם אנשים או ציוד אלחוטי-סלולרי.
רמה שלישית – קשה – כל אדם אשר אפילו בעת או לאחר חשיפה לרמות זניחות של קרינת רדיו או קרינה מרשת החשמל או זיהום חשמלי, מרגיש רע ומופיעים אצלו תסמינים, בדרך כלל תוך שניות. במצב זה של הרגישות התסמינים נעלמים רק לאחר ימים עד שבועות. במצב זה המוגבלות היא קשה והתפקוד חלקי מאוד.
שלום רמות של רגישות לקרינה
זמנים שונים, שמות שונים
בזמנים ומיקומים שונים נעשה שימוש בשמות שונים כדי לתאר את הרגישות לקרינה. בדרך כלל בהתאם לסוג החשיפה שהיה נפוץ באותו זמן. בשנות ה50 וה60 של המאה ה20, רוב החשיפה הייתה של אנשי צבא למתקני רדיו ומכ”מ צבאיים. השמות שתוארו במאמרים ומסמכים מהשנים ההן הם: “מחלת מיקרוגל”, “סינדרום מיקרוגל”, “מחלת ראדאר” (רק באנגלית – “microwave sickness” , “microwave sindrom”, “Radar sickness” בהתאמה). בשנות הה70 וה80 של המאה העשרים, רוב החשיפה הייתה של עובדי משרדים למסכי CRT (שפורפרת קרן קתודית) ולמערכות חשמל. לכן השם הנפוץ היה “רגישות לחשמל” או “אלרגיה לחשמל” ( באנגלית – “Electricity Sensitivity”(ES ) , “Electricity Allergy” ). החל משנות ה90 של המאה העשרים הפכו הטלפונים הסלולריים ומערכות ה WIFI לנפוצות יותר ויותר ולכן נעשה שימוש גם בשמות “אלרגיה לקרינה(סלולרית)”, או “אלרגיה לWIFI”. אז גם התקבע השימוש במונח הכללי יותר “רגישות לקרינה בלתי מייננת” או באנגלית Electromagnetic Hypersensitivity”. השם בו נעשה שימוש על במחקרים, מאמרים וגופים שטוענים כי רגישות לקרינה היא ממקור ” (Idiopathic Environmental Intolerance (IEI) ” כאשר המילה “Idiopathic” מחלישה את הקשר לחשיפה לקרינה ומדגישה כי המקור אינו ידוע. בדרך כלל משתמשים במושג הזה לתאר שלל בעיות רפואיות הקשורות לחשיפה סביבתית. ההפרדה בין סוגי הרגישויות היא על ידי תוספת הגורם החדוש או המדווח, במקרה הזה EMF, כלומר : Idiopathic Environmental Intolerance (IEI – EMF.
מרגישים את הקרינה?
להערכתי, היום (2019) יותר מ 30 אחוז מכלל האוכלוסייה כבר מרגישים את הקרינה הבלתי מייננת והם כבר בדרכם להיות רגישים לקרינה (או שהם כבר רגישים). התסמינים הראשונים הם בדרך כלל כאבי ראש, חום בפנים ונימול בחלקי הגוף הקרובים לסלולרי או למקור הקרינה. בעת החמרה מתחילים להרגיש רע גם בחשיפות לקרינה בלתי מייננת סביבתית (ברמות נמוכות יחסית לחשיפה בעת שימוש אישי) כמו קרינה מאנטנות סלולריות, ראוטרים אלחוטיים, ציוד אלחוטי וסלולרי של אחרים ועוד. בשלב הקשה של הרגישות מופיעים תסמינים גם בעת חשיפה לרמות קרינה זעירות כמו למשל מראוטר אלחוטי מרוחק, מאנטנה סלולרית מרוחקת מאוד או אפילו מרשת החשמל הביתית. להערכתי כ10% מהציבור כבר סובל מרגישות בינונית או קשה לקרינה בלתי מייננת.להערכתי ככל שרמות הקרינה והחשיפה יעלו, צפויים להיות יותר רגישים ויותר נפגעים.
מסלול מכשולים בדרך להבנת הגורם
לצערנו רק חלק קטן מהאנשים שכבר חשים או סובלים מהתסמינים בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת, מודעים כי התסמינים מהם הם סובלים נגרמים מהחשיפה לקרינה בלתי מייננת. גם כאשר אדם מבין זאת, הוא נדרש לעבור מסלול של דחייה והכחשה, היות וקיימים חוסר מודעות וחוסר הבנה לנושא הקרינה הבלתי מייננת בכלל, ולרגישות לקרינה בפרט. רוב הרופאים, רוב מודדי הקרינה, ובעלי המקצוע בתחום לא מכירים ברגישות לקרינה. חלקם אף מחזיק בדעה כי הרגישות היא ממקור פסיכוסומטי ואו אינה אמיתית. דעה זו מבוססת על דעה אישית מוקדמת ושגוייה, בשילוב חוסר הבנה וציטוט של גופים מושפעי תעשיה או מומחים לכאורה שאינם עוסקים ואינם מבינים מספיק בנושא. דעה זו מסתמכת על מחקרים שגויים של פסיכיאטרים בהם חשפו את הנבדקים בצורה לא נכונה לקרינה (למשל, גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה) והסיקו מתוך חוסר הבנה כי התגובה היא פסיכוסומטית.
מחקרים על רגישות לקרינה
המחקרים הראשונים בתחום בוצעו בדרך כלל על ידי פסיכיאטרים והם מלאים בשגיעות ובעיות בגלל חוסר ידע בנושא הרגישות לקרינה ובנושא הטכני של הקרינה הבלתי מייננת. בעיה נפוצה במחקרים אלו היא חשיפה של הנבדקים לסוגים מסויימים של קרינה (שהחוקרים לא היו מודעים לה או שחשבו שהיא זניחה) גם כאשר לא הייתה אמורה להיות כל חשיפה. אך לאחר שהנבדקים הגיבו גם לחשיפה זו פרשו החוקרים את הדבר כתגובה פסיכוסומטית. בעיה נוספת היא חשיפות חוזרות ונשנות ללא זמן מנוחה מספק בין החשיפות. טעות זו נגרמה בשל הנחת יסוד כי הרגישים לקרינה מגיבים מיידית להופעת והפסקת החשיפה. זאת בעוד שבמציעות רוב הרגישים לקרינה מגיבים בהדרגתיות (תוך כמה דקות) לרוב סוגי הקרינה בעוד תחושת ההקלה מגיעה ברוב המקרים שעות או ימים אחרי סיום החשיפה. החוקרים לא הבינו כי הרגישים לקרינה אינם מדי קרינה ולאחר כמה סדרות חשיפות הרגישים לקרינה החלו להגיב גם כאשר לא הייתה אמורה להיות כל חשיפה. החוקרים שוב מיהרו להסיק כי מדובר בתגובה פסיכולוגית להמצאות ציוד הבדיקה. ישנם בעיות נוספות במחקרים אלו, על כך בפרק נפרד. (NTAL) מחקרים אחרים, בדרך כלל מהשנים האחרונות, הולכים ומתרבים ותוצאותיהם מחזקות את התאוריה כי רגישות לקרינה נגרמת מחשיפה לקרינה והתסמינים מופיעים בגלל החשיפה לקרינה. מחקרים אלו מחולקים לכמה סוגים: מחקרי חשיפה בהם בנוסף לתיעוד הניחושים של הנבדקים יש מעקב ומדידה של מדדים פיזיולוגים של הגוף. כך ניתן לזהות בצורה אוביקטיבית תגובה של מערכות הגוף לקרינה. סוג נוסף הוא מחקרים המבצעים בדיקות פיזיולוגיות שונות ומשווים בין רגישים למי שאינם רגישים בחיפוס אחר ממצאים פטולוגים (למשל נזקים נרולוגים) או סממנים ביולוגים ברגישים לקרינה. על מחקרים אלו בפרק נפרד. (NTAL)
על מה מבוססת גישתנו ודעתנו?
דעתי הנובעת מניסיוני האישי בהתמודדות אישית עם רגישות לקרינה, מהיכרות עם רגישים לקרינה רבים (אני עוסק שנים בהנחייה והדרכה טכנית של רגישים לקרינה בשלבי ההתמודדות) , והיכרות עם החומר המחקרי בנושא, היא כי רגישות לקרינה היא תופעה פיזיולוגית הנגרמת מחשיפה לקרינה ברמות גבוהות או בינוניות לפרק זמן קצר, או רמות נמוכות יותר לפרקי זמן ארוכים (בכל מקרה מדובר ברמות קרינה הנמוכות בכמה סדרי גודל מהתקנים השרירותיים והלא מגנים המקובלים בארץ ובעולם, אשר מבוססים על אפקט חום בלבד ואשר לא לוקחים בחשבון שום השפעה ביולוגית של הקרינה. למשל התקנים של ICNIRP ושל המשרד להגנת הסביבה לקרינת רדיו). עקב היחשפות לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים, מאבד הגוף את חוסנו והולך ומתדרדר למצב בו גם חשיפות קצרות לקרינה בעוצמות נמוכות מאוד (חשיפות נמוכות הרבה יותר וקצרות הרבה יותר מהחשיפות שגרמו לרגישות) יגרמו להופעת תסמינים קשים בזמן קצר.
התמודדות עם רגישות לקרינה
חשוב להבין על ההתחלה שאין שום קסמים ושום תרופה שאפשר לקחת ושמחר בבוקר תרגישו טוב ולא תהיו רגישים לקרינה יותר. ההתמודדות עם הרגישות לקרינה היא תהליך ארוך של למידה, הפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי, צמצום חשיפה, שימוש במיגון כאשר אין ברירה וביצוע שלבים נוספים לשיפור החוסן הגופני, הבריאותי והנפשי.
שיפור במצב הרגישות
בסופו של דבר(בדרך כלל שיפור ראשוני יגיע די מהר) ואם עשיתם את הדברים הנכונים בצורה הנכונה, תהיה הקלה משמעותית במצב הרגישות. במקרים רבים (כולל שלי) אנשים חזרו להיות רגישים ברמה קלה (מרגישים תסמינים בעת שימוש , אבל לא כאשר משתמשים לידם או שהם נמצאים בסביבה עם קרינה למשך זמן מוגבל). אבל לצערי עד היום לא פגשתי אנשים שהבריאו לגמרי. פגשתי אנשים שאומרים שהם הבריאו, אבל שיחה קצרה איתם מגלה שהם עדיין רגישים ברמה קלה ושאם יחזרו להחשף ולהשתמש , במקודם ומאוחר הרגישות תרים ראש. לכן העצה שלי היא להתחיל כמה שיותר מהר בתהליך ההתמודדות תוך אמונה ורצון להצליח ולהשתפר אבל עם הבנה שאין תרופות קסם, ועם מוכנות לעבודה קשה.
שלבים מרכזיים בהתמודדות עם רגישות לקרינה
1. הפסקת השימוש בציוד אלחוטי וסללולרי. 2. צמצום חשיפה דרסטי על ידי הפסקת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי, מעבר לשימוש בציוד חוטי-קווי, שמירת מרחק ביטחון מציוד חשמלי ואלקטרוני (בין חצי מטר לשניים במקרה של ציוד ביתי). 3. רכישת ציוד עזר ראשוני שיסיע רבות בתהליך ההתמודדות – מד קרינה ביתי מהיר. 4. ביצוע תוכנית ארבעת השלבים – למידה של נושא הקרינה, מושגי יסוד, מקורות הקרינה, איך למדוד את הקרינה, ביצוע צעדים נוספים לצמצום חשיפה וביצוע מיגון כאשר אין ברירה. 5. התמודדות מנטאלית נכונה – חשיבה חיובית, התרכזות בלימוד וביצוע צמצום החשיפה, חגיגה של כל הישג ושיפור. לא לראות עצמכם כקורבנות, כמסכנים וחולים. לאולם אל תוותרו (לא לעצמכם ולא על עצמכם). חשיבה קורבנית יכולה להביא להחמרה במצב הרגישות (גם כאשר הרגישות לא נגרמת ממקור פסיכולוגי, למצב הנפשי יש השפעה על חומרתה). 6. בצעו כל צעד אפשרי לשיפור הבריאות שלכם. בזה אני לא מומחה, ולכן לא אייעץ בנושא. כל אחד צריך לפעול לפי הבנתו ולהעזר במומחים ורופאים שהוא מכבד ומעריך. עצה אחת בנושא, כדאי שאותם מוחים יכירו ברגישות לקרינה ובנזקי הקרינה. ראו הרחבה על התמודדות בהמשך עמוד זה ובפרק מיוחד.
הכרה ברגישות לקרינה
לדעתי, גם אם אין הסכמה רחבה על הגורם לרגישות, כבר היום יש להכיר בסבל ובמגבלות של רגישים לקרינה. זאת אפילו על פי חוות דעת קבוצת ה EMF PROJECT (קבוצה מושפעת תעשיה, שאינה מכירה בקרינה כגורם לרגישות לקרינה) בארגון הבריאות העולמי משנת 2005. קבוצות אחרות בעולם, מדענים, וממשלים אחדים כבר הכירו ברגישות לקרינה כנכות תפקודית ותעשוקתית הנגרמת מקרינה ומושפעת ממנה. בתי משפט ברחבי העולם החלו להכיר בנפגעי קרינה ורגישים לקרינה כבעלי נחות תפקודית ותעשוקתית.
נביא באתר מעת לעת סיפורים של רגישים לקרינה המתארים ממה הם סובלים, איך גילו את הרגישות, מה הם עושים כדי להתמודד איתה והאם מצבם השתפר. סיפורים של ישראלים יפורסמו באתר בעברית, בעוד סיפורים של אנשים מכל העולם יפורסמו באתר באנגלית. הספר “Black on White – Electro-Hypersensitivity – The Swedish Experience” מביא כ 400 סיפורים של רגישים לקרינה בשוודיה. אם אתם רוצים שנפרסם את סיפור הרגישות לקרינה שלכם באתר, פנו אלנו באימייל או בדף יצירת הקשר.
הכרה ברגישות לקרינה בעולם מתקדמת לאט לאט בשני מישורים. הראשון הכרה של גופים לאומיים ובין לאומיים (מדינות וגופי מחקר או גופי יעוץ לוועדות בין לאומיות) ברגישות לקרינה כהשפעה סביבתית על החולה. במישור השני בהכרה במקרים ספציפיים של רגישים לקרינה בעולם כזכאים לקצבאות נכות או הקרה משפטית בנכותם כרגישים לקרינה, נכות הנגרמת בעקבות חשיפה לקרינה. זאת בנוסף ובדרך כלל בניגוד להכרה החלקית של גופים בין לאומיים כגון ארגון הבריאות העולמי משנת 2005 בסבל של הרגישים אך לא בקרינה כגורם לסבל או לרגישות.
קוד ICD לרגישות לקרינה
קיים קוד ICD שניתן להשתמש בו במהלך האבחון: קןד אבחון רפואי – ICD-10-CM W90.8XXA (ראו צילום מסך למטה)
בארגון הבריאות העולמי יש גוף שנקרא EMF PROJECT שהחל פעולתו בסביבות 2005. הגוף הזה מעורב בכל ההחלטות בנושא קרינה בלתי מייננת.. הוא מושפע תעשייה. ב2005 הגוף היה חדש יחסית וכך איך שהוא התקבל המסמך הזה שמכיר בסבל אבל לא בגורם. מאז 2005 הגוף הפך למשפיע מאוד והוא למעשה הסמכות העליונה בנושא בארגון הבריאות העולמי. הגוף כבר שנים עומד על הרגלים האחוריות בכל הקשור לשימור הפרדיגמה הקיימת בה קרינת רדיו לא מזיקה בריאותית ובה אין קשר בין רגישות לקרינה לקרינה עצמה. לכן לדעתי אין שום סיכוי שארגון הבריאות העולמי יכיר ברגישות לקרינה או ישנה משהו מהמסמך שיצא ב2005. אם כבר ישנה אז לרעה.
בשנת 2009 קרא הפרלמנט האירופי למדינות האיחוד להכיר ברגישים לקרינה כנכים ולהעניק להם הגנה ולדאוג לחופש ההזדמנויות שלהם “28. Calls on Member States to follow the example of Sweden and to recognize persons that suffer from electrohypersensitivity being disabled so as to grant them adequate protection as well as equal opportunities -” קישור – http://www.europarl.europa.eu/sides/getDoc.do?type=TA&reference=P6-TA-2009-0216&language=EN
סעיף 8.1.4 – יש לתת דגש ליחס לרגישים לקרינה, לצורכיהם המיוחדים ולספק להם איזורים נקיים מקרינה ומרשתות אלחוטיות.
בפרק 4, סעיף 22 מתארת ההחלטה את מחקרו של פרופסור דופום (ראו למטה) וקובעת כי על פי ממצאים מדעיים מכירה הועדה ברגישות לקרינה כתופעה רפואית בריאותית הנגרמת באופן ישיר מחשיפה לקרינה ואיננה ממקור פסיכולוגי.
“4-22 Finally, another expert specialising in clinical medicine and oncology confirmed, on the basis of the findings of biological and clinical analysis of several hundred French patients describing themselves as “electrosensitive”, that a syndrome of intolerance to electromagnetic fields (SIEMF) does exist and that those people are not feigning illness or suffering from psychiatric disorder” “8.1.4. pay particular attention to “electrosensitive” persons suffering from a syndrome of intolerance to electromagnetic fields and introduce special measures to protect them, including the creation of wave-free areas not covered by the wireless network;”
אגודת הרפואה האוסטרית על רגישות לקרינה ודרכי טיפול ואיבחון
Guideline of the Austrian Medical Association() for the diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses (EMFsyndrome). Consensus paper of the Austrian Medical Association’s EMF Working Group ( AG-EMF).
הצהרה של רופאים גרמניים משנת 2002 על הופעת סימפטומים שאינם מוסברים בחולים ואשר טיפול תרופתי אינו משפר את מצב המטופלים. ” Since the living environment and lifestyles of our patients are familiar to us, we can see, especially after carefully-directed inquiry, a clear temporal and spatial correlation between the appearance of disease and exposure to pulsed high -frequency microwave radiation (HFMR) “
בית המשפט בגרמניה הכיר ברגיש לקרינה כנפגע ממחלה תעסוקתית – יולי 2014
רגיש לקרינה מגרמניה, אשר תפקד במשך יותר מ20 שנה כטכנאי מכ”מ בצבא הגרמני ואשר במשך עבודתו נחשף לקרינה בלתי מייננת, הוכר כנפגע ממחלה תעסוקתית על ידי בית המשפט הגרמני. התובע הוכיח רגישותו על ידי חוות דעת מומחים וכן מחקרים מובילים בתחום. פרטים נוספים בבלוג כולל מחקרים.
רגישה לקרינה הוכרה כנכה ומוגבלת תעסוקתית בצרפת – נובמבר 2013
מעצבת גרפית בת 56 הצליחה לקבל הכרה כנכה תעסוקתית לאחר שהיא קיבלה אישור על רגישותה לקרינה מרופא המתמחה ברפואה תעסוקתית וסביבתית. הרופא כתב כי רגישים לקרינה סובלים מקשיים בגישה למקומות עבודה , בשמירה על משרות להם הם ראויים, זאת לדעתו עונה להגדרה של מוגבל תעסוקתית. לחץ כאן לקריאת פרטים נוספים בבלוג. https://mieuxprevenir.blogspot.com/2013/11/electrosensitivity-finally-recognized.html
בית המשפט האוסטרלי הכיר בתביעתו של רגיש לקרינה – מרץ 2013
בית משפט בקליפורניה פסק כי אסור להפלות מורה רגישה לקרינה – פברואר 2021
מורת בית ספר בקליפורניה ניצחה (בינתיים, יהיה כנראה ערעור) בתביעה נגד בית הספר לאחר שסבלה מתסמינים של רגישות לקרינה (מכונה בתביעה WIFI SICKNESS) לאחר שבבית הספר הותקנה תשתית WIFI אלחוטית. בהתחלה ניסה בית הספר לכבות את המערכת בכיתה של המורה, ובכיתה הסמוכה, אבל היא המשיכה לסבול. בית הספר שינה גישה והודיע לה שהמערכת נבדקה ונמצאה בטוחה ותקינה (לפי תקנים גבוהים ולא מגנים על הבריאות) והמורה תבעה את בית הספר. בית המשפט לענייני עבודה הכיר בכך שאין להפלות את המורה ממורות אחרות בבית הספר, בשל מחלת הWIFI שלה, ובכך למעשה הכי בעקיפין ברגישות לקרינה כנחות תפקודית. יש לציין כי החוקים בקליפורניה הם יותר פרוגרסיבים מאשר בחלקים אחרים של ארה”ב וקל יותר לקבל בקליפורניה הכרה בנכות תפקודית.
בעמוד זה של האתר נתאר את מגוון התסמינים האופיייניים של רגישות לקרינה, הן באופן כללי והן לפי החוויה שלי. הרשימת היא של תסמינים עיקריים, זכרו שכל אחד מאיתנו הוא קצת שונה ולכן יכול להיות שאצלכם מופיעים תסמינים אחרים בעת השימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי ובעת החשיפה לקרינה בלתי מייננת. כמו כן שימו לב שרגישים לקרינה הם לא מד קרינה (מה שמקשה על האבחון העצמי) , רוב הרגישים לא יגיבו ימייד לרוב סוגי החשיפות, אלא לאט לאט, בדרך כלל תוך פחות משעה. גם ההתאוששות הדרגתית ויכולה לקחת כמה שעות.
תסמינים
התסמינים של רגישות לקרינה ( EHS או ES) יכולים להיות שונים מעט בין אחד לשני. כל אדם שונה קצת, מבחינה פיזיולוגית, מאנשים אחרים וכל אדם יכול להיות רגיש במיוחד לסוג מסוים של קרינה או תדר מסוים שלה בעוד השני רגיש לסוגים או תדרים אחרים. מידי פעם רגישים לקרינה סובלים גם רגישויות ואלרגיות אחרות כגון רגישות לחומרים כימיים (MSC- multiple Chemical Sensitivity) או אסתמה.
התסמינים מופעים בסמוך להיחשפות לקרינה ברמות מאוד נמוכות, ונמוגים בסיום ההיחשפות. כאשר החשיפה היא רציפה, התסמינים ילכו ויחריפו, וזמן הדעיכה שלהם יתארך. יתכן וחשיפות גבוהות או וחוזרות ונשנות יביאו להחמרת הרגישות בנוסף להחמרת התסמינים. צמצום רמות הקרינה אליה נחשף החולה, משך החשיפה והישנותה יביאו לשיפור הדרגתי במצבו ויתכן כי על פני כמה חודשים יביאו בסופו של דבר לצמצום הרגישות אך לא להעלמותה קליל.
תסמינים של רגישות לקרינה – כללים
כאבי ראש קלים עד קשים.
עייפות כרונית.
גירודים בעיניים.
פריחות ובעיות עור.
צלצולים באוזניים, טניטונים, רעשים ולחץ באוזניים.
סחרחורת.
בחילות והקאות.
גירודים והתנפחות של הפנים.
חולשה כללית.
כאבי שרירים ומפרקים.
קשיי נשימה.
בעיות שיווי משקל.
דיכאון.
קשיים בריכוז.
בעיות זיכרון.
קשיי שינה.
הפרעות בקצב הלב.
מתח שרירים.
תסמינים של רגישות לקרינה – החוויה האישית שלי
(לפי סדר ההופעה בעת חשיפה)
תחושת חום (גלי חום).
הסמקה בפנים.
תחושה של זרימת דם לראש.
נשימה כבדה
לחץ ברקות.
לחץ באוזניים.
כאב ראש קל.
הרגשה של כאב חד, בראש ובעניים, ברגע חשיפה לקרינה (למשל בכניסה של שיחה לטלפון סלולרי בסביבה, או מעבר ליד מקור קרינה).
תחושת אי שקט כללית ועצבנות.
כאב ראש לוחץ והולם באחורי ובצידי הראש.
עקצוצים בידיים ובראש.
כאב ראש כבד.
תשישות.
בעיות זיכרון וקושי בחשיבה.
תחושת ייאוש ודיכאון.
תסמינים על פי הפרוטוקול האוסטרי
The list of symptoms in the patient questicnnaire serves to systematically quantify stress-related health problems regardless of their causes. It also includes questions on when the health probiems first occurred. Most EMF-related symptoms fall within the scope of so-called stress-related health problems, e.g. sleep problems, fatigue, exhaustion, lack of energy, restlessness, heart palpitations, blood pr”rrrrrJ problems, muscle and joint pain, heaclaches, depression, difficulty concentriting, forgeffulness, anxiety, urinary urgency, anomia, dizziness, tinnitus anci sensatiotrr åf pressure in the head and the ears.
אני נוהג להבדיל בין שלוש רמות של רגישות לקרינה. החלוקה היא לפי סוג החשיפה הגורם לתסמינים (אישי או סביבתי), מגוון התסמינים (תסמינים בודדים או קשת רחבה יותר), עוצמתם וזמן ההתאוששות (שעות, ימים או שבועות).
רמה ראשונה של רגישות לקרינה – קלה
רמה ראשונה – קלה – כל אדם שמרגיש את הקרינה בעת שימוש בציוד הסלולרי והאלחוטי האישי שלו אבל עדיין לא מרגיש ציוד של אחרים, תשתית אלחוטית או אנטנות סלולריות. בדרך כלל התסמינים מופיעים תוך דקות-שעות, ונעלמים לאחר דקות מהפסקת החשיפה. התסמינים הראשונים הם בדרך כלל כאבי ראש, נימול בידים וברגל ליד המכשיר בכיס המכנס, וחום בפנים. להערכתנו כבר יותר מ30% מהציבור מרגישים תסמינים אלו בעת שימוש בסלולרי (2019), רובם לא מבינים שהתסמינם נגרמים מהחשיפה לקרינה. כבר ברמה הראשונה יכולה להיות השפעה על יכולת התפקוד בשגרה היומית של עבודה, משפחה, וחיי חברה. למשל יכולה להיות פגיעה ביכולות הקשב והריכוז וקשיים לתפקדם כאשר יש כאבי ראש. בדרך ברמה זו הסובלים אינם סמים לב לקשר בין הופעת התסמינים לחשיפה, והם ממשיכים לתפקד ככל יכולתם
רמה שניה של רגישות לקרינה – בינונית
רמה שניה – בינונית – כל אדם שבנוסף לתמיסנים מהציוד האישי שלו, מרגיש גם חשיפות לקרינה סביבתית ברמות נמוכות יותר, כגון חשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית במרחק של 300 מטר ויותר. מגוון התסמינים כבר רחב יותר. בדרך כלל לוקח להם דקות להופיע ושעות עד ימים להעלם לאחר הפסקת החשיפה (לפעמים עוברים אחרי שינה של לילה שלם). במצב זה יש כבר מוגבלות בתפקוד היום יומי, במציאת מקומות עבודה והמצאות בסביבה עם אנשים או ציוד אלחוטי-סלולרי. חלק מהרגשים במצב זה מודעים כבר להופעת התסמינים ולקשר שלהם לחשיפה לקרינה בלתי מייננת
רמה שלישית רמה ראשונה של רגישות לקרינה – קשה
רמה שלישית – קשה – כל אדם אשר אפילו בעת או לאחר חשיפה לרמות זניחות של קרינת רדיו או קרינה מרשת החשמל או זיהום חשמלי, מרגיש רע ומופיעים אצלו תסמינים, בדרך כלל תוך שניות. במצב זה של הרגישות התסמינים נעלמים רק לאחר ימים עד שבועות. במצב זה המוגבלות היא קשה והתפקוד חלקי מאוד. במצב זה בדרך כלל הסובלים מבינים כבר את הקשר בין התסמינים לבין החשיפות.
בפרק זה נסביר איך לבצע אבחון עצמי ראשוני לרגישות לקרינה כדי להבין האם אתם סובלים מרגישות לקרינה ובאיזו רמה. האבחון מבוצע על ידי תשובה לכמה שאלות. התשובות יקבעו האם סביר להניח שאתם רגישים לקרינה ואת מידת הרגישות.
למעשה השאלה היא האם אתם סובלים מתסמנים שמופיעים או מתגברים תוך כדי או לאחר שימוש בסלולרי או בציוד אלחוטי. אצל רוב הרגישים יופיעו כאבי ראש, נימול בידיים, חום בפנים ודופק לא סדיר תוך כדי ואחרי שימוש בסלולרי. אצל אחרים יופיעו תסמינים אחרים, למשל כאבים בידיים או בשרירים, עייפות, חוסר ריכוש ותסמינים אחרים, בסמיכות לשימוש או חשיפה לקרינה. אם זה קורה לכם, אתם כנראה רגישים ברמה כזו או אחרת.
לא שמים לב
העיניין שבגלל שהשימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי, ובשל כך החשיפה לקרינה בלתי מייננת הפכה אצל אנשים רבים לכרונית וכמעט רציפה, ובשל כך שאין מודעות רבה לנושא ולקשר בין התסמינים להשפעות הקרינה, ולקשר בין השימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי לקרינה בלתי מייננת, רבים לא שמים לב כבר לתסמינים או לקשר שלהם לשימוש או לחשיפה (כי נחשפים כל הזמן). התסמינים הופכים כרונים.
חשיפה כרונית, תסמינים כרונים
אצל רוב האנשים היום (2022) השימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי הוא יום יומי (כרוני), וגם אם לא אז אצל רוב האנשים הסלולרי נמצא עליהם רוב הזמן והוא גם משדר רוב הזמן. אם זה לא מספיק רובם גרים ועובדים בסביבה בה יש חשיפה לקרינת רדיו. לכן רוב האנשים נחשפים לקרינת רדיו ברמות משתנות רוב\כל הזמן. לכן רק לחלק מהאנשים יהיה הבדל מספיק גדול בחשיפה בזמן שימוש בסלולרי ובזמן שהם לא עושים בו כל שימוש , כדי שיוכלו לשים לב להבדל בעוצמת כאבי הראש או התסמינים האחרים.
‘צום קרינה’ , או ‘דיאטת קרינה’
באנשים שהתסמינים הפכו להיות כרונים (אולי בשל חשיפה כרונית לקרינת רדיו או אחרת, או בשל רגישות לקרינה במצב בינוני או קשה) יהיה צורך לבצע “צום קרינה”, או “דיאטת קרינה”, למשך כמה ימים כדי לראות הקלה בתסמינים. במשך תקופת הצום יש להפסיק, או לפחות לצמצם, כל שימוש וחשיפה לקרינת רדיו (וקרינה מרשת החשמל הנפוצה פחות), בייחוד מהסלולריים והציוד האישי-ביתי. האיתור של הציוד המשדר והמקרין צריך להיות מבוצע על ידי שימוש במד קרינה ביתי מהיר. באופן ראשוני ניתן לכבות את הציוד ולרחיקו. כאמור יש לוודא הורדות רמות החשיפה על ידי שימוש במד קרינה ביתי מהיר.
צעדים פרקטיים לדיאטת קרינה, מהקל אל המרכז
הוצאת הסלולרי מחדר השינה בלילה
כיבוי והוצאה מהשקע של כל מוצרי החשמל, האלקטרוניקה והתקשורת, בחדר השינה בשעות הלילה.
הרחקת כל מוצרי החשמל, האלקטרוניקה והתקשורת מכם, גם בעת עבודתם.
ביצוע פחות שיחות\גלישה\שימוש בסלולרי, הרחקתו בכל עת (בעת שימוש ובעת מנוחה) מהגוף.
הפסקת השימוש בסלולרי, ובציוד אלחוטי אחר, לגמרי (כיבוי, סגירה והרחקה) למשך כמה ימים.
הסימן הראשון להתחלתה של רגישות לקרינה הוא הופעה של כאבי ראש חזקים לאחר חשיפה או שימוש בסלולרי. כאבים אלו מורגשים בדרך כלל בצד אחד של הראש והופכים עד מהרה למשתקים. בהמשך מופיעים תסמינים נוספים של רגישות לקרינה. עם ההחמרה במצב הרגישות לקרינה כאבי הראש והתסמינים האחרים מופיעים בתדירות ובעוצמה גבוה יותר ויותר עד לפגיעה באיכות החיים של הרגיש וביכולת תפקודו. בדרך כלל ההחמרה מתרחשת עם המשך חשיפה לקרינה. בדרך כלל בעת צמצום חשיפה התסמינים נעלמים בהדרגה על לחשיפה הבאה.
מה לעשות אם אתם רגישים לקרינה?
צעדי חירום ראשוניים להתמודדות עם רגישות לקרינה
הפסקת שימוש בסלולרי
הוצא מהבית כל ציוד אלחוטי
הפסקת שימוש בטלפונים אלחוטיים
הפסקת שימוש במחשבים ניידים
למידה של תחום הקרינה ותחום הרגישות לקרינה
רכישת מד קרינה וביצוע מדידות קרינה יומיות בבית ובעבודה
שימוש במד הקרינה כדי לחשוף מקורות קרינה וחדירות קרינה.
המשך צמצום חשיפה לקרינה, לכל סוגי הקרינה, בכל דרך אפשרית
אם אתם חוששים כי אתם רגישים לקרינה, מומלץ להיבדק באופן מדוקדק על ידי רופא המשפחה ורופאים מומחים. לעתים תסמינים דומים לתסמינים של רגישות לקרינה, נגרמים על ידי בעיות רפואיות אחרות שניתן לאבחן ונדרש לטפל בהם על ידי הרפואה המודרנית. אם ההבחנה והמסקנות של הרופא שלכם היא שאתם בריאים במאת האחוזים אזי יכול להיות שהתסמינים מהם אתם סובלים מקורם ברגישות לקרינה. הרפואה המודרנית לא תוכל (נכון להיום) לאבחן או לטפל מלבד אולי טיפול סימפטומטי או טיפול בכדורי הרגעה, זאת מכיוון שהרפואה המודרנית לא מכירה ברגישות לקרינה והרופאים לא יודעים על המחלה ועל דרכי האבחון והטיפול בה. בכל מקרה אני ממליץ להתחיל לבד בצבירת ידע ובצמצום חשיפה לקרינה. צרו איתנו קשר וננסה לעזור (ראו למטה) לכם להתחיל בהתמודדות עם רגישות לקרינה, ובתוכנית ארבעת השלבים אשר עם הזמן יכולה להביא לשיפור משמעותי במצבכם.
כדאי לזכור
לא כל כאב ראש נגרם כתוצאה מרגישות לקרינה ומצד שני רגישות לקרינה היא לא הבעיה הרפואית או התופעה היחידה הנגרמת מחשיפה לקרינה.
רגישים לקרינה צרו קשר
רגישים לקרינה בדרך כלל מנסים פשוט לשרוד עוד יום ועוד יום בעודם מסתירים את רגישותם מבני משפחה וחברים. הדרך היחידה לעזור לעצמנו היא לצאת מהמסתור ולהתאחד בעזרה הדדית ובהפצת המודעות. כצעד ראשון ניתן ליצור קשר עם האתר, ולקבל מידע, טיפים, עזרה, הפניות, ותמיכה בהתמודדות היום יומית עם הרגישות לקרינה.
פנו אלינו בדף ה”צור קשר” או דרך השאלון המיוחד לרגישים לקרינה ונשתדל לסייע לכם ככל הניתן. צרו קשר על מנת לקבל מידע, ידע, כלים להתמודדות ועל מנת להצטרף לרשימת התפוצה של רגישים לקרינה בישראל. כל עוד נתחבא, לא ידעו שאנחנו קיימים. בואו, צאו מארון החשמל והצטרפו למאבק להכרה ברגישות לקרינה בישראל.
בעמוד זה נסביר איך צריך להיעשות אבחון רפואי לרגישות לקרינה בלתי מייננת. לצערנו רוב ברופאים היום בארץ ובעולם לא מודעים לנושא הרגישות ולא מבינים אותו בצורה טובה. לכן האבחון עדיין אינו מבוצע ברוב המקרים. אבל בהחלט אפשרי שרופאים עם ראש פתוח ינסו לבצע אותו עם ההדרכה הנכונה. זה כבר קרה, אפילו בארץ.
רוב הרופאים בארץ ובעולם לא מכירים את הנושא, את התופעה ואם מכירים רובם מאמינים כי היא אינה אפשרית. בארץ ובעולם יש כמה רופאים המאבחנים רגישות לקרינה אצל חולים.
קוד ICD לרגישות לקרינה
קיים קוד ICD שניתן להשתמש בו במהלך האבחון: קןד אבחון רפואי – ICD-10-CM W90.8XXA (ראו צילום מסך למטה)
תיעוד תלונות הנבדק בתיק הרפואי (חובה על הרופא המטפל לרשום התלונות בתיק. גם אם אינו חושב שאתם רגישים וגם אם אינו חושב שהדבר אפשרי. חובתו לרשום את התלונות, דרשו זאת ממנו) .
על בסיס השלילה (בדיקה ושלילה של מגוון סיבות אפשריות לתסמינים)
בדיקת רקע רפואי (מצב בריאותי, בריאות נפשית, תיאור של מחלות רקעכרוניות אחרות).
תיעוד תסמינים של רגישות לקרינה בעת חשיפה (לא מדובר בביצוע חשיפה מכוונת לקרינה אלא בתיעוד תסמינים ומצב בריאותי בתקופה לפני ביצוע צמצום החשיפה).
חיפוש אחר סמנים ביולוגים של רגישות לקרינה (בדיקות דם ואחרות ראו תמונה למטה, דוגמא מתוך מחקרו של בלפוס).
תיעוד הקלה בהפסקת או צמצום חשיפה.
מרפאות פרטיות בעולם עובדות לפי הפרוטוקול אוסטרי או דומים לאבחון, ליווי וטיפול ברגישים לקרינה.
קישורים למחקרים על סממנים ביולוגים: בלפום, Metabolic and Genetic Screening. רופא מקצועי ידאג לבצע את הבדיקות לגילוי הסממנים הביולוגים הללו. כרגע רוב הבדיקות הללו לא נמצאות בסל הבדיקות , אבל עדיין ניתן לבצע אותם בתשלום. תוצאות הבדיקות לא יכוחו שאתם רגישים אלא יגדילו את הסבירות שכך הדבר.
סממנים ביולוגים של רגישות לקרינ לפי מחקרו של בלפום
תהליך ההתמודדות עם רגישות לקרינה הוא תהליך למידה והתנסות אישי, ארוך ומורכב. לא נוכל לעשות את התהליך במקומכם, אבל נוכל לעזור לכם בתהליך. לכן בנוסף למידע הרב בנושאים של התמודדות עם רגישות לקרינה, צמצום חשיפה, חזרה לקווי, מדידה ומיגון באתר, ניתן גם לפנות אלינו כדי לקבל הנחייה ותמיכה בכל שלב בתהליך. שוב נבהיר כי יש לגייס את הכוחות ללמידה עצמית וביצוע ההנחיות.
כדי לקבל תמיכה (לפי יכולתנו) ניתן לפנות בדרכים הבאות:
מצלמת תמונות\וידאו, אפשרי גם סלולרי חכם עם מצלמה (במצב טיסה), בהם אפשר לצלם תמונות של מדידות וצעדים ולהעביר למחשב לשם שליחה אלי להתרשמות.
מוכנות לקריאה וללמידה עצמית.
מוכנות לביצוע צעדים של צמצום חשיפה ומיגון בעצמכם.
מוכנות להפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי.
מוכנות לוויתורים כואבים (פחות כואבים מהקרינה).
פוקוס והתחיבות אישית לעשות פעולות כדי להביא לשיפור עצמי.
למה הכל לבד?
לא הכל לבד, אני כאן כדי לעזור, לכוון ולתרום מניסיוני כרגיש לקרינה שהצליח לשפר את מצבו וגם כמי שמנחה אחרים כבר שנים. אבל צריך לזכור שהתמודדות עם רגישות לקרינה היא קודם כל להבין שאתם עומדים בזכות עצמכם, ורק על עצמכם אתם יכולים לסמוך. לכן גם הקריאה, גם הלימוד, גם המדידה, גם צעדי צמצום החשיפה גם המיגון, וגם שליחת המידע והתקשורת איתי באימייל, הכל צריך להיות במסגרת היכולת שלכם לעשות צעדים לבד. אולי לא מייד, אבל די מהר.
כמו כן כל רגיש לקרינה הוא קצת שונה, הרגישות קצת שונה וההשפעות של סוגים שונים של קרינה יכולה להיות שונה על רגישים שונים. לכן אתם צריכים ללמוד , בסיוע שלי, מה משפיע עליכם יותר ומה פחות. להבין איזה רמות של סוג מסוים של קרינה משפיעות עליכם, לכמה זמן ומתי. להבין בעצמכם איזה צעדים של צמצום חשיפה מסייעים לכם ואיזה פחות. וגם בנושא מיגון להבין מה יותר מתאים לכם ומה פחות.
לכן אף אחד אחר לא יכול לעשות את הלמידה, המדידה, צמצום חשיפה והמיגון עבורכם. כדי להתמודד בהווה ובעתיד צריך לשנות הרגלי חיים וללמוד לבצע את כל השלבים בעצמכם. רגיש לקרינה צריך לשלוט בידע וביכולות הטכניות הבסיסיות של מדידה, צמצום חשיפה, ומיגון. ברגע שמתמסרים ללימוד ולעשייה, זה הרבה יותר קל.
בעמוד זה ננסה לתת רשימה של צעדים של התמודדות עם רגישות לקרינה. רשימת הצעדים הורכבה בהתבסס על נסיון אישי בהתמודדות עם רגישות לקרינה בצד עזרה לרבים אחרים בארץ ובעולם.
קודם כל חשוב לי להבהיר כי הצעדים הללו חשוב שיבוצעו לא רק על ידי אלו המכירים בעצמם כרגישים לקרינה. ההכרה היא סובייקטיבית. יש כאלה שסובלים שנים מתסמינים כל פעם כשהם משתמשים בסלולריים ועדיין לא חושבים שהם “רגישים לקרינה” , או מנסים להרחיק את עצמם מההגדרה הזו. לכן, הצעדים הללו מיועדים לכל מי שכבר מרגיש תסמינים בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי או בחשיפה לקרינה בלתי מייננת בכלל, גם אם אינו מכריז על עצמו “רגיש לקרינה”.
בביצוע צעדים אלו, ניתן לשפר משמעותית את מצבכם הבריאותי ואת מצב הרגישות לקרינה. לצמצם את הופעת התסמינים ואת חומרתם. ביצוע הצעדים יאפשר גם לצמצם או להפסיק נזק בריאותי נוסף. אם תעשו את הדרוש, ואם תשקיעו בהפסקת השימוש, בצמצום החשיפה, בלימוד, מדידה, ומיגון, ובהבראה שלכם, ניתן יהיה לעבור ממצב של רגישות קשה או בינונית בחזרה לרגישות קלה.
סיוע ותמיכה ברגישים לקרינה
הגעתי למצב של רגישות קשה לקרינה בשנת 2004. מאז הצלחתי לשקם את מצבי ותוך כשנה וחצי השתפר מצבי למצב בינוני של הרגישות לקרינה. השיפור הושג על ידי למידה עצמית והתנסות. מאז מצבי הולך ומשתפר כל עוד אני מקפיד על מגבלות מסוימות ואיזונים. רוב הימים אני מרגיש טוב ומסוגל לתפקד ולעבוד מביתי. לחזור לעבוד בסביבה עם אנשים והסלולריים שלהם, כמו גם ציוד אלחוטי ותשתיות הוא לא משהו שאוכל לעשות גם היום ללא הידרדרות מהירה במצבי ובמצב הרגישות. אבל סידרתי את חיי, תוך כדי ויתורים, ואני יכול להגיד היום שמצבי טוב, פי 1000 יותר טוב מאשר ב2004.
בשנים האחרונות אני מנחה, מסיע, תומך טכנית ברגישים לקרינה בארץ ובעולם. במהלך התמיכה אני מיישם את הידע העצום בנושא שרכשתי הן כאשר עשיתי את תהליך השיקום בעצמי והן במהלך הנחייה וליווי של מאות רגישים לקרינה בארץ ובעולם. מכיוון שאני רגיש לקרינה בעצמי, כל עצה, הנחייה, הסבר מבוססים לא רק על ידע תיאורטי אלא גם ובעיקר על ניסיון מעשי ממקור ראשון וגם על הבנה בהשפעה של צעדים על אנשים שונים ורבים.
כל מוצר שאני מוכר באתר החנות www.4EHSByEHS.co.il נבדק על ידי באופן אישי וברובם אני משתמש באופן יום יומי. אני מעודד רכישה של מוצרי מיגון ביתי ומיגון אישי רק כאשר יש צורך אמיתי בשימוש בו ולא מנסה “לדחוף” שירותים ומוצרים רק כדי להרוויח מכך ממון.
מצד שני אני דורש רצינות, למידה, הבנה, מחשבה, מדידה, התמדה והשקעה של זמן בלימוד החומר ובביצוע השלבים של הפסקת שימוש, צמצום חשיפה, מיגון אם אין ברירה ושאר שלבי ההתמודדות האישית עם הרגישות לקרינה.
איך מקבלים תמיכה?
תהליך ההתמודדות עם רגישות לקרינה הוא תהליך למידה והתנסות אישי, ארוך ומורכב. לא נוכל לעשות את התהליך במקומכם, אבל נוכל לעזור לכם בתהליך. לכן בנוסף למידע הרב בנושאים של התמודדות עם רגישות לקרינה, צמצום חשיפה, חזרה לקווי, מדידה ומיגון באתר, ניתן גם לפנות אלינו כדי לקבל הנחייה ותמיכה בכל שלב בתהליך. שוב נבהיר כי יש לגייס את הכוחות ללמידה עצמית וביצוע ההנחיות.
כדי לקבל תמיכה (לפי יכולתנו) ניתן לפנות בדרכים הבאות:
מצלמת תמונות\וידאו, אפשרי גם סלולרי חכם עם מצלמה (במצב טיסה), בהם אפשר לצלם תמונות של מדידות וצעדים ולהעביר למחשב לשם שליחה אלי להתרשמות.
מוכנות לקריאה וללמידה עצמית.
מוכנות לביצוע צעדים של צמצום חשיפה ומיגון בעצמכם.
מוכנות להפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי.
מוכנות לוויתורים כואבים (פחות כואבים מהקרינה).
פוקוס והתחיבות אישית לעשות פעולות כדי להביא לשיפור עצמי.
למה הכל לבד?
לא הכל לבד, אני כאן כדי לעזור, לכוון ולתרום מניסיוני כרגיש לקרינה שהצליח לשפר את מצבו וגם כמי שמנחה אחרים כבר שנים. אבל צריך לזכור שהתמודדות עם רגישות לקרינה היא קודם כל להבין שאתם עומדים בזכות עצמכם, ורק על עצמכם אתם יכולים לסמוך. לכן גם הקריאה, גם הלימוד, גם המדידה, גם צעדי צמצום החשיפה גם המיגון, וגם שליחת המידע והתקשורת איתי באימייל, הכל צריך להיות במסגרת היכולת שלכם לעשות צעדים לבד. אולי לא מייד, אבל די מהר.
כמו כן כל רגיש לקרינה הוא קצת שונה, הרגישות קצת שונה וההשפעות של סוגים שונים של קרינה יכולה להיות שונה על רגישים שונים. לכן אתם צריכים ללמוד , בסיוע שלי, מה משפיע עליכם יותר ומה פחות. להבין איזה רמות של סוג מסוים של קרינה משפיעות עליכם, לכמה זמן ומתי. להבין בעצמכם איזה צעדים של צמצום חשיפה מסייעים לכם ואיזה פחות. וגם בנושא מיגון להבין מה יותר מתאים לכם ומה פחות.
לכן אף אחד אחר לא יכול לעשות את הלמידה, המדידה, צמצום חשיפה והמיגון עבורכם. כדי להתמודד בהווה ובעתיד צריך לשנות הרגלי חיים וללמוד לבצע את כל השלבים בעצמכם. רגיש לקרינה צריך לשלוט בידע וביכולות הטכניות הבסיסיות של מדידה, צמצום חשיפה, ומיגון. ברגע שמתמסרים ללימוד ולעשייה, זה הרבה יותר קל.
הפנייה לבעלי מקצוע ומומחים בתחום הקרינה
יש מגוון בעלי מקצוע ומומחים בשוק ורובם מודעים בעיקר או רק לנושא הקרינה מרשת החשמל, ולא מודעים בכלל לנושא קרינת רדיו מאנטנות או ציוד אישי וביתי. רובם לא מודעים בכלל לנושא הרגישות לקרינה ולא מבינים את המורכבות ואת הרגישות. חלקם לא מכירים בכלל באפשרות לרגישות כזו או לכך שקרינת רדיו יכולה לגרום לנזקים ביולוגים או בריאותיים. אני ממליץ לפנות רק למי שמכיר בנזקים של קרינה בלתי מייננת וברגישות לקרינה.
הדעה המוקדמת והרווחת כי אין רגישות לקרינה ואין השפעות לקרינת רדיו מציוד אלחוטי, סלולרי ואנטנות מקורה כנראה בגישה של המשרד להגנת הסביבה המאמץ תקן גבוהה מאוד ולא מגן לחשיפה לקרינת רדיו ונותן המלצה נמוכה יחסית לקרינה מרשת החשמל. התקן לקרינת רדיו הוא ברמה של 4000 -10000 מילי וואט למטר רבוע. ואז שאנחנו מתלוננים מכאבים כבר ברמה של 1 מילי וואט למטר רבוע או פחות מזה, מי שמקבל את התקנים מסתכל עלינו מוזר.
לאומת זאת למשרד להגנת הסביבה יש המלצה נמוכה יחסית לחשיפה לקרינה מרשת החשמל (4 מיליגאוס בממוצע ליום).
בנוסף רוב המודדים המוסמכים ומומחי הקרינה בשוק משתמשים במדי קרינה איטים שבכלל לא מצליחים לגלות את הקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי המשודרת בדרך כלל בעשרות, מאות ואלפי פולסים קצרים כל שנייה.
שני הסיבות הללו יוצרות מצב בו רוב המודדים והמומחים יגידו “הכל בסדר” מול בעיות של קרינת רדיו או קרינה מציוד אלחוטי ביתי, או סלולרי ואפילו מול אנטנות סלולריות, אבל יתריעו בעיקר מחשיפה של קרינה מרשת החשמל. התמונה שהם ייצרו תהיה ש”בקרינת רדיו הכל בסדר”.
זאת כאשר המצב בשטח שונה מאוד וברוב הבתים ואצל רוב האנשים יש חשיפה גדולה יותר לקרינת רדיו בשל שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי , ביתי ואישי או בשל מגורים בקרבה ובקשר עיין עם אנטנות סלולריות. . כמו כן רוב הרגישים לקרינה מגיבים יותר לקרינה מרשת הסלולר ומהציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי.
לכן ההמלצה שלנו בנושא של מומחים חיצוניים היא להשתמש פחות במומחים אלו. ביחוד אם אותו מומחה אומר לכם “שאין בעיה בקרינת רדיו או סלולרי” או ש”אין דבר כזה רגישות לקרינה”. זאת אחת הסיבות שההמלצה שלנו היא לרכוש מד קרינה, ללמוד את הנושא ולבצע את המדידות ותהליך צמצום החשיפה לבד, בעצמכם, DIY. כמובן יש להפסיק להשתמש בציוד אלחוטי וסלולרי.
כאשר בתהליך ההנחיה וההתקדמות של לקוחות ונפגעי קרינה (רגישים לקרינה) יש צורך במיגון או שירות ספציפי של מומחה או חברה כזו או אחרת, אני מקשר ומפנה למומחה או לחברה לקבלת השירות או המוצר הספציפי. זאת כדי שאני מוודא שאתם מקבלים את השירות והמוצר הנכונים לכם באותו הרגע, וכדי למנוע מצב בו משקיעים במוצרים לא נכונים או לא מתאימים לשלב ההתמודדות. מובן מעליו שאני מפני לבעלי מקצוע שמכירים ברגישות לקרינה ובאפשרות של נזקים מקרינת רדיו ברמות נמוכות מהתקן.
במה להתרכז ובמה לא
לדעתי יש ערך גדול עבור רגישים לקרינה להתרכז בעיקר בנושא הקרינה, מדידת וצמצומה. עיסוק בחומרים אחרים , גם אם מבוססים וגם אם בגדר תורות קונספרציה, יוצר לדעתי ומנסיוני שתי בעיות:
איבוד פוסוק. בזבוז זמן ומאמצים על דברים שלא משפרים מיידית את המצב שלכם ואת הרגישות לקרינה
עיסוק בחומרים אלו יכול להכביד על ההתמודדות המנטאלית שגם ככה קשה ומורכבת במצב של רגישות לקרינה.
לכן ההמלצה שלי היא להתרכז בקרינה, מדידה, הפסקת שימוש , צמצום חשיפה ומיגון. זאת לפני עיסוק בכל נושא אחר.
עבור מי שרגיש לקרינה, האנטנה מול הבית, הסלולרי והציוד האלחוטי של השכנים , ועל אחת כמה וכמה הציוד שיש לו ואצלו בבית, משפיעים מהר ובצורה קשה על איכות ויכולת החיים שלו. ההשפעה של הקרינה מהמקורות הללו עלינו היא מיידית כמעט. התסמינים מופעים בדרך כלל תוך דקות, ביחוד במקרה של רגישות קשה ובינונית. לכן התעסקות בכל דבר אחר (מבוסס או לא מבוסס, אמיתי או תורת קונספרציה הזויה) אינה בגדר הנחוץ והדחוף לדעתי, ולדעתי והשקעת כל הזמן, המאמצים והכסף צריכה להיות בנושא הקרינה.
למי להקשיב ולמי פחות
בשל הגידול במספר הרגישים לקרינה, יש יותר ויותר גופים ואנשים המספקים מידע, יעוץ ומוצרים לציבור הרגישים לקרינה. לפעמים הופך להיות מורכב ומאתגר להבין למי להקשיב ובמי לבחור כמסיע או מנחה. לכן אני מציע שכאשר אתם באים להקשיב ולקבל מידע מאנשים או מגופים אחרים, בנוגע למצבכם , התמודדות או מידע בנושא קרינה, תנסו להעביר אותם (את המידע ואת הדוברים) דרך המסננת הבאה:
האם המידע מגיע מגוף או אדם המכיר ברגישות לקרינה כנגרמת מקרינה בלתי מייננת ובהשפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת? אם הוא לא מכיר ברגישות לקרינה ובנזקי הקרינה, איך יוכל לכוון אתכם להתמודד עם הרגישות לקרינה ועם צמצום החשיפה?
האם המידע מגיע מאדם רגיש לקרינה? כחו בחשבון שמי שאינו רגיש לקרינה יתקשה להבין מה עובר עליכן.
האם המידע מגיע מגוף או אדם העושים שימוש במדי קרינה כדי להבין את מצב החשיפה או שהם משתמשים בכל מיני אמירות גורפות כמו “אין קרינה” או “יש המון קרינה”?
האם אותו אדם, עשה בעצמו צעדים לצמצום החשיפה שלו ושיפור המצב שלו. למשל אם הוא רגיש לקרינה האם הוא הפסיק בעצמו שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי?
האם האדם מציע ידע מבוסס (מחקרים, מידע אקדמי) או רק הפחדה ותאוריות?
האם האדם מציע ידע מבוסס על ניסיון מעשי, אישי שלו או שגם עזר לאחרים?
האם האדם מציע ביצוע צעדים אופרטיבים שיכולים להביא, או אשר כבר הביאו לשיפור במצבכם או שהוא רק מעודד פחד, דיכאון, תחושות אפסות רדיפה ודיכאון?
לצערי הרב היו כבר מקרים בהם רגישים לקרינה שאני הנחתי והיו כבר על מסלול נכון של רכישת ידע, הפסקת שימוש, צמצום חשיפה ומיגון, החלו להקשיב לכל מיני אנשים, חלקם אפילו רגישים לקרינה, וסתו ממסלול של למידה, צמצום חשיפה ושיפור עצמי למסלול של פחד, דיכאון, אמונה בתורות קונספרצייה, אמונה שהם נרדפים וקורבנות או תלות בכל מיני “טיפולים” יקרים בהם הם היו פסיבים ואשר היו אמורים להבריא אותם לחלוטין. נסו להימנע מכך. בכל מחיר.
עזרה נוספת
ניתן גם לפנות לעמותה “רגישות לקרינה ישראל” עמותה רשומה 580630150, דרך האתר – www.ehg.org.il.
שינוי תפיסה, הפסיקו להיות קורבן, התחילו לעשות לעצמכם
לפני שאנחנו מתחילים בתהליך הארוך והמועיל של התמודדות עם הרגישות, נדרש מכם לשנות תפיסה. להפסיק להיות קורבנות פסיבים שעושים להם ומרעים להם. נדרש מכם להתחיל לעשות לעצמכם תוך כדי כיבוי כל רעשי הרקע. הפסיקו שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי, התחילו ללמוד את הנושא הקרינה, התחילו למדוד, התחילו לצמצם חשיפה ואם אין ברירה היו מוכנם להשתמש במיגון. כחו בעלות על חייכם. אם לא תעשו זאת עכשיו, מחר , בעוד חודש, בעוד שנה, תהיו בדיוק באותו מקום של סבל, כאב, חולשה, חוסר ידע , חוסר הבנה ונסיגה. אם תעשו היום מעשה ותתחילו בתהליך, ההקלה אולי לא תגיע מחר בבוקר, אבל בטוח שכל צעד שאתם עושים הסיכויים שלכם לשיפור ואולי אפילו להחלמה, גם אם חלקית, הולכים וגגדלים. ראו גם “התמודדות מנטאלית” בהמשך פרק זה.
התמונה הגדולה – הפסקת השימוש בסלולרי ובאלחוטי וביצוע תוכנית ארבעת השלבים
במהלך התמודדות עם רגישות לקרינה אין תרופות או טיפולי קסם. למי שרוצה לשפר את מצבו באמת ולאורך זמן אני ממליץ בראש ובראשונה על הפסקת השימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי. החשיפה לקרינה מציוד אישי וביתי פולט קרינת רדיו היא כל כך משמעותית, שללא הפסקת השימוש האישי שבציוד פולט קרינת רדיו, הסיכוי לשיפור במצב הרגישות הוא נמוך פי כמה וכמה.
מרגע שאתם מבינים שאתם רגישים לקרינה אני ממליץ בחום לקחת את הנושא ברצינות ולהבין שהמצב גם יכול להתדרדר אם לא תפסיקו מיד את החשיפה. השלב הראשון בצמצום או הפסקת החשיפה הוא להפסיק להשתמש בסלולרי ובציוד אלחוטי או סלולרי אחר. כל שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי יביא לחשיפה שלכם לקרינה וכל חשיפה תביא לכאב ו/או לסיכוי להרעה במצב. לכן שימרו את השימוש בסלולרי לחירום בלבד והעבירו את כל התשתיות בבית ו/או משרד לחוטיות.
חזרה\מעבר לקווי-חוטי
יש מגוון דרכים להמשיך להיות בקשר עם העולם ומגוון תחליפים לסלולרי. השלבים הראשונים הם מעבר לשימוש במכשיר טלפון קווי ביתי ומחשב חוטי קווי. לאחר מכן אפשר גם להפנות שיחות מהסלולרי לטלפון הקווי-חוטי וגם להתקין בבית רשת חוטית-קווית.
המשך התהליך בביצוע צמצום חשיפה מתקדם יותר בבית. באתר מדריך צמצום חשיפה ראשוני המאפשר גם כניסה ללמידה של נושא הקרינה בצורה הדרגתית. בצעו כל פעם שלב אחד ונוחו. ככה לאט לאט השלימו את כל המדריך. מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני – https://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-reduction-h/
לאחר מכן יש להתחיל בביצוע תוכנית 4 השלבים. התוכנית כוללת את השלבים הבאים: לימוד נושא הקרינה, סוגי הקרינה (רדיו, חשמל, זיהום חשמלי), השפעות ביולוגיות של הקרינה ומקורות הקרינה. רכישת מד קרינה ביתי מהיר שיאפשר לכם לראות את הקרינה לפני שזו תגרום להופעת נזקים ותסמינים ויאפשר לכם לבצע הערכת חשיפה מציוד אלחוטי, מאנטנות סלולריות ומקורות אחרים. רכישת מד היא שלב יסודי בהתמודדות. מד קרינה מתאים הוא כלי ראשון בארגז הכלים שלכם. ללא מד כל הצעדים שאתם תעשו הם “על עיוור”. מד מתאים יאפשר לכם למצוא מקורות קרינה וחדירות קרינה, יאפשר מדידה של מרחקי ביטחון וכן הערכה של יעילות צעדים בצמצום החשיפה או בדיקות למיגון שהותקן. צמצום חשיפה בדמות הפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי, החלפתו בציוד תקשורת ומחשבים חוטי וקווי, שמירת מרחקי ביטחון מציוד חשמלי, ושימוש נכון בציוד מחשבים ורשת. לבסוף, במקרים שאין ברירה אחרת נמליץ על ביצוע מיגון קרינה כדי למנוע או לצמצם חדירה שלה לביתכם, המשרד בו אתם עובדים והרכב.
שימוש במד קרינה ביתי מהיר חשוב ביותר בהתמודדות עם רגישות לקרינה
התמודדות וטיפולים משלימים
במקביל יש ללמוד להתמודד מנטלית עם הרגישות. אין להרגיש מסכן או קורבן, רוב הסיכוי שתחושות כאלה רק יגבירו את הרגישות. יש לנסות לבצע את השינויים ולספור את ההישגים ולא את הכאבים. כל ההסתכלות צריכה להיות חיובית כמה שאפשר.
בהמשך ובמקביל ניתן לבצע טיפולים להקלת התסמינים, התמודדות מנטאלית טובה יותר, בדיקות ותהליכים כלליים לשיפור בריאות. כגון דיקור סיני, IPEC או דומה, רפואה אלטרנטיבית, הומאופתיה, טיפולים ברפואה הקונבנציונלית, וכו. אך אין לשכוח כי בראש ובראשונה יש להפסיק להשתמש בסלולרי ובציוד אלחוטי ולבצע את תוכנית ארבעת השלבים. שימוש לב כי לרוב המטפלים והרופאים יש ידע מצומצם מאוד על קרינה ורגישות לקרינה, אם בכלל. זכרו זאת כאשר הם מציעים לכם טיפולים ותהליכים. שיקלו כל תהליך ונסו בזהירות. מטפלים שלא מוכנים לדאוג לכך שלא מוכנים לכבות ציוד אלחוטי וסלולרי בקליניקה שלהם כאשר אתם מגיעים לטיפול לדעתי הם כנראה אינם המטפלים הנכונים עבור רגישים לקרינה.
במהלך השנים מ2006 אני מנחה רגישים רבים בארץ ובעולם. לצערי רבים מהם פונים לכל מיני טיפולים של רופאי אליל ותרופות קסם, או טיפולים כאלה ואחרים ללא הפסקת השימוש והחשיפה, או לפחות צמצומם באופן ניכר. חלקם אף סמים מבטחם במדבקות קסם, צמידי אנרגיה, הולוגרמות, ברכות, כישופים וכל מיני. לצערי בדרך כלל אנשים אלו חוזרים אלי במצב יותר קשה וזאת לאחר שהטיפול בו בחרו נתן הקלה זמנית שהתחלפה בהתדרדרות למצב רגישות קשה יותר. לכן אני רוצה להזכיר, דבר ראשון הפסקת השימוש בסלולרי ואלחוטי. דבר שני תוכנית ארבעת השלבים, ורק אז כל השאר.
בהמשך נפרט צעדים שיש לבצע , לפי סדר החשיבות שלהם, בהתבסס על תוכנית ארבעת השלבים.
דברים לשים לב כאשר הולכים לטיפול
א. יש ללמוד כל טיפול ולהבין מה הוא בעצם עושה, על איזה מנגנון הוא עובד. לא לקבל “תורה” לא מובנת ולא הגיונית. ב. מטפל שמשתמש בקליניקה בציוד אלחוטי ובסלולרי, אני לא בעד. ג. מטפל שלא מבין ולא מכיר ברגישות לקרינה, יכול להיות בעייתי. ד. לזכור ששום טיפול לא יחליף צמצום חשיפה והפסקת שימוש. ה. לזכור שכל מי שמציע משהו נוטה בדרך כלל להאדיר את הטיפול שלו ואת ההצלחות. יש בכל הצעה כזו אלמנט של מכירה. לכן קחו בחשבון את הדברים שאומרים לכם בערבון מוגבל. תתרחקו ממטפלים שמבטיחים הצלחה. מטפל טוב נזהר, מסביר, מסייג, ומציע לנסות
שיפור והבראה
רבים שואלים אותי בתחילת התהליך “האם אפשר להבריא מרגישות לקרינה”. עם כל הרצון לתת לכם תקווה ואנרגיות חיוביות ולהגיד ש”הכל יהיה בסדר” אני לא רוצה למכור לכם לוקשים, לא רוצה להשלות אתכם, ומרגיש צורך להיות כמה שיותר כנה וגלוי, גם ובמיוחד בנושא הזה.
השאלה היא איך מגדירים “הבראה מרגישות לקרינה”. אם מגדירים הבראה כ”לא מרגישים כלום אף פעם ויכולים להשתמש בסלולרי” אז לא, אי אפשר להבריא. אם מגדירים “מרגיש הרבה יותר טוב, הרבה פחות רע, פחות תסמינים, לפחות זמן, עם זמן התאוששות קצר יותר ובכללי פחות רגיש לקרינה” , אז כן אפשר להבריא.
אפשר להבריא חלקית ולשפר את מצב הרגישות אלפי מונים. זאת אומרת לצאת ממצב הרגישות הקשה והבינונית, בהן כל חשיפה מביאה לתסמינים כמעט מיידים ומצריכה כמה ימים של התאוששות, למצב של רגישות קלה לקרינה, בה ברגע שימוש בציוד סלולרי או אלחוטי, יופיעו תסמינים ויעלמו עוד באותו יום לאחר הפסקת החשיפה. במצב רגישות קלה כמה ימים רצופים של חשיפה יכולים גם להביא לתסמינים אבל ההתאוששות מהם תהיה מהירה יחסית. במצב כזה ניתן מידי פעם לשבת במסעדה, ללכת לקניון (למי שאוהב או צריך), להיות ליד אנשים עם סלולריים, אפילו לצאת לחו”ל (עם מיגון ונקיטת אמצעי זהירות רבים) ולהתאושש אחרי כמה שעות – ימים. אבל עם חשיפות כאלה יחזרו על עצמן יותר מידי, גדלים הסיכויים להרעה מחודשת במצב הרגשיות.
מאז 2006, הנחתי מאות אנשים בהתמודדות עם רגישות לקרינה. חלק מהם השתפרו עד כדי כך שחשבו שהם “הבריאו”. חלק קטן מהם אף חזר להשתמש בסלולרי ובציוד אלחוטי (לדעתי טעות קשה). לצערי במקרים אלו ההרעה במצב הרגישות לא איחרה לבוא, לפעמים בלי יכולת לחזור להשתקם.
אני אישית שיפרתי את מצב הרגישות שלי לקרינה פלאים. ממצב קשה מאוד ב2004 (כאבים קשים כל הזמן, ירידה במערכת החיסון, עייפות כרונית, פגיעה ביכולת מוחית וזיכרון ועוד) למצב בינוני (כאשר אין חשיפה מרגישים טוב. עדיין מרגישים חשיפות גם מציוד של אנשים אחרים וגם חשיפות סביבתיות) ב2006 ומאז שיפור איטי ומשמעותי, עד היום. כל פעם שאני מצליח לצמצם עוד חשיפה אני מרגיש יותר טוב. כל פעם שאני טועה או נחשף, אני מרגיש רע (בדרך כלל זמנית). כמה ימים של חשיפה חוזרת ונשנה ואני כנראה ארגיש רע יותר ורגיש יותר.
לכן, ולסיכום, אפשר בהחלט לשפר את מצב הרגישות, אבל ממה שאני רואה עד היום, אי אפשר לחזור להיות “לא רגיש ולא מושפע מקרינה”.
מדידת השיפור
חלק קריטי בהתמודדות הוא מדידת השיפור. הדבר חשוב גם כדי להבין מה עובד ומה פחות וגם כחלק מהתמודדת המנטאלית. מדידת השיפור צריכה להעשות בצורה עקבית ורצופה.
למשל, ניתן לספור כמה ימים הרגשתם טוב במשך חודש. לרשום ביומן המחלה את הימים בהם הרגשתם טוב ובסוף כל חודש לעשות סיכום. אז תוכלו לראות שעם ביצוע הצעדים האחרים וצמצום החשיפה, יש שיפור, ומחודש לחודש יש יותר ימים בהם אתם מרגישים טוב.
דוגמה שנייה היא לרשום ביומן המחלה ולציין בעיות שנפתרו. למשל, בעיה של כאבי ראש בכל הבית. אחרי חצי שנה של צמצום חשיפה, מדידה ומיגונים, כבר אפשר להסתובב בכל הבית בלי כאבי ראש.
דוגמה שלישית, מעקב אחר מספר השניות\דקות\שעות שלוקח לכם לפתח תסמינים בכל חשיפה. למשל, הליכה של חצי שעה ברחובות ליד הבית, גרמה בעבר להופעת תסמינים, אבל אחרי שנה של עבודה התמודדות ושיקום , לוקח יותר משעה בעת ההליכה באותם רחובות, לפתח תסמינים.
אצל רוב האנשים, שיפור ראשוני בחומרת התסמינים צפוי כבר אחרי כמה שעות\ימים לאחר הפסקת השימוש בציוד סלולרי ואלחוטי (בהנחה שאין קטסטרופות בבית שלכם ובמקום העבודה). אבל שיפור אמיתי במצב הרגישות צפוי רק לאחר כמה חודשים של ביצוע שלבים בתהליך ההתמודדות.
צעדים ראשונים להתמודדות עם רגישות לקרינה
0. הפסיקו להיות קורבנות פסיבים, התחילו לעשות עבור עצמכם, כבו את כל רעשי הרקע, התחייבו והתגייסו לתהליך בלב שלם ותקווה גדולה. עשו למען עצמכם.
1 – הפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי. ראו צעדים בהמשך. יש להבין שאם המשך השימוש גדל הסיכוי להרעה במצב. ראו פרק מדריך חזרה לחוטי – מדריך “חוזרים לקווי”
2. שימוש בסלולרי בחירום בלבד, לשיחות קצרות תוך כדי שימוש ברמקול או אוזניות אויר חוטיות. אבהיר ואדגיש כי אם אתם רגישים לקרינה, זמן שימוש מצטבר לשיחה וגלישה בסלולרי בחודש לא צריך לעבור את ה5 דקות (מצטבר בחודש)!
4. בניית עמדת עבודה חוטית ונמוכת קרינה. מחשב מרוחק, המחובר למסך, מקלדת ועכבר באופן חוטי. חיבור המחשב לראוטר באופן חוטי. כיבוי אופציית האלחוטי בראוטר ובמחשב. שימוש בציפוי מסך למי שמרגיש כאבי עניים וחום בפנים מול המסך החוטי. ראו שימוש ברשת מחשבים, שימוש במחשבים.
8. חשמל – * כבו את הספקת החשמל לחדרי השינה (יש להצתייד בפנים על סוללות לחדי השינה לפני) כאשר הולכים לישון. * נתקו ציוד חשמלי לא נחוץ מרשת החשמל בגמר שימוש (על ידי הוצאה משקע החשמל או התקנת שקע עם מפסק). * שימרו על מחקרי ביטחון מציוד חשמלי.
9. מציאת חדירות קרינת רדיו אל הבית על ידי סריקת הקירות, תקרה, רצפה, חלונות ופתחים על ידי מד קרינה.
11. רכבים – בחירת רכב נמוך קרינה. מציאת והוצאת כל ציוד אלחוטי וסלולרי מהרכב. הפסקת שימוש בסלולרי ברכב. אם יש צורך התקנת מערכת ניווט קבועה ברכב. אם יש צורך התקנה של טלפון סלולרי קבוע עם אנטנה חיצונית ברכב (דור שלישי פשוט לביצוע שיחות חירום בלבד). אפשרי צורך במיגון הרכב מקרינת רדיו וכן ביצוע הארקה של הרכב. רכבים חשמליים והיברידים כמובן מחוץ לתחום עבור רגישים. ראו פרק בנושא קרינה ברכבים.
12. ניווט – ניווט ברכב עם WAZE ואפליקציות סלולריות אחרות מצריך חיבור תקשורת נתונים ולכן שידור קרינת רדיו בתוך הרכב. לכן יש להפסיק לנווט עם מערכות אלו. אלטרנטיבה היא הכנה והדפסת הניווט לפני היציאה לדרך או שימוש במערכות GSP שאינן משדרות, למשל מערכות בידור לרכב מבוססות אנדרויד ובעלות יכולת GPS פסיבי שאינו משדר. אופציה נוספת היא שבין משפחה יפעיל את הWAZE מחוץ לרכב, יאפשר לסלולרי להוריד את המפות וההנחיות ואז לפני שהוא נכנס לרכב יכניס את הסלולרי למצב טיסה. במצב זה הWAZE ימשיך לנווט אבל לא יהיו עדכונים על עומסים או מחסומים בעת הנסיעה.
אלו פעולות מתקדמות יותר ויש לעשות אותן רק לאחר שצוברים ידע בנושא הקרינה ויכולת מדידה, ורק לאחר שהפסקתם שימשו בסלולרי ובאלחוטי ולאחר שצמצתם כבר את החשיפה שלכם לקרינה.
צעדים נוספים שיכולים לעזור במהלך התמודדות עם רגישות לקרינה
התחילו תמיד בהפסקת השימוש בסלולרי ובאלחוטי , בצמצום חשיפה ובביצוע תוכנית ארבעת השלבים (ראו פסקה אחת למעלה). אף אחד המצעדים הבאים לא בא במקום, אלא בנוסף. במיוחד חשוב להפסיק שימוש בכל ציוד אלחוטי או סלולרי.
איכלו בריא יותר.
אם אתם עדיין עושים זאת, הפסיקו לעשן ולשתות אלכוהול.
תוספי תזונה: מומלץ באישור רופא ולאחר ביצוע בדיקות דם. ניתן לקחת ויטמין C מסוג ESTER C עבור תיקון נזקים של רדיקלים חופשיים (תזונה עם הרבה פירות וירקות המכילים ויטמין C תעשה את העבודה בצורה טובה. GABA כדי להקל על הכאבים ותסמין הערפול מוחי (BRAIN FOG) . ויטמין B12 כדי להתמודד עם הסחרחורות. כמה רגישים לקרינה דיווחו כי נטליה קבועה של מגנזיום ציטריט עזרה להם, אני לא הרגשתי הבדל.
מקלחות ארוכות.
הלכו יחפים בחצר, על האדמה או בבית על רצפות בטון, בלטות, שיש או כל חומר מוליך חשמלית אחר (הקפידו לא להתחשמל).
נוחו יותר. כאשר כואב פשוט לכו לישון.
רחצו בים (השתדלו שלא יהיה מזוהם), באגמים, נחלים, מקווה תהורה או כל גוף מים גדול.
בדקו אצל רופא שיניים המתמחה בתהליך (דרוש פרוטוקול מיוחד) אפשרות של הוצאת סתימות אלמגם מהשיניים והחלפתן בסתימות מחומר טבעי שאינו מכיל רעלים כגון כספית או עופרת. זאת אצל רופאי שיניים שמודעים ונושא ומבצעים את ההליך בצורה מסודרת ולפי פרוטוקול מיוחד.
בצעו בדיקות מתכות בגוף כדי להבין האם אתם סובלים מהרעלת מתכות. אני ביצעתי כמה פעמים , במרווח של שנים אחת מהשנייה, כדי להבין האם יש שיפור. ניתן לרכוש קיט לבדיקה באמזון. הקיט מגיע לארץ , גוזרים כמה שערות מהעורף ושולחים חזרה למעבדה בארה”ב. מקבלים אחרי כמה שבועות את התוצעות ואז אפשר לקרא, ללמוד ולהבין את המצב. למתקדמים אפשר להתחיל בליוי של מומחה תהליך של קילציה. אני אישית מפחד לעשות קילציה משום שזה תהליך עם סיכון. אבל בדיקות אני עושה ואני עוקב אחרי מבצבי. להלן קישור לרכישת הבדיקה – https://amzn.to/49UaKrc
התמודדות מנטלית עם התסמינים והרגישות, חשובה כמעט כמו צמצום החשיפה.
הקדמה
1. רגישות לקרינה היא אמיתית, נגרמת מחשיפה לקרינה והבסיס שלה הוא פזיולוגי.
2. בנוסף להשפעות הפזיולוגיות של הקרינה הבלתי מייננת על בני אדם, קיים גם רכיב רגשי-מנטלי ברגישות לקרינה שנצבר וגדל ככל שהסבל גדל ומתמשך, ככל שההתכחשות של הסביבה מתמידים, וככל שלא מתמודדים איתו נכון. סוג של פוסט-טראומה.
3. רכיב מנטלי זה יכול להתגבר עד למצב שהוא מביא לרגישות מוגברת לקרינה. באנגלית ELECTROMANGETIC HYPER SENSITIVITY , בדגש על הHYPER.
4. רכיב מנטלי יכול להחמיר מאוד את התגובות הפיזיות , עד כמה עשרות מונים ויש להתמודד איתו במקביל ללמידה, צמצום חשיפה, הפסקת שימוש ומיגון.
5. לאחר תקופה של התמודדות עם הרגישות לקרינה, לרוב הרכיב הזה פעיל וברור כל כך שרוב המשפחה, מטפלים, חברים, מזהים את הרגישים כסובלים מבעיה מנטלית, רגשית, נפשית. האמת היא שהרכיב המנטלי נוצר בדרך כלל מהסבל, הבדידות, הניכור, שבאים שלובים בלהיות רגיש לקרינה ולא שהרגישות לקרינה נגרמה מהרכיב המנטלי.
מה עושים ואיך להתמודד מנטאלית
1. אל תהיו קורבן – התרכזו בטוב, האמינו ביכולת שלכם להשתנות, לשפר ולהשתפר. תחושת קורבנות רק תחליש אתכם ותגביר את הרגישות לקרינה. גם תחושת מצוקה, יעוש, התבוססות בכאב, הלקאה עצמית וכו יכולות להביא להרעה במצב הרגישות. יש להימנע מהן.
2. כאשר כואב וקשה תנסו לתכנן מה תעשו , מה תלמדו, איך תמדדו, איך תמגנו, ומה תשפרו ברגע שתרגישו קצת יותר טוב.
4. בחלוף הכאב והקושי, גם אם מדובר בהפוגה קצרה, עשו את מה שתחננתם לעשות, עשו כיף, יצירה, חברה, משהו שאפשר לזכור. הקפידו לעסוק בפעילויות שעושות לכם טוב, לדוגמה תחביבים ופעילות יצירתית. התרכזו במה שעושה לכם טוב.
6. חגגו כל שיפור וכל הישג (הצלחתם למצוא מקור קרינה ולהרחיקו? זה הישג וסיבה לחגיגה. עבר עליכם יום בו לא הרגשת רע? זו סיבה לחגיגה). חגגו אם המשפחה ואם החברים שמכבלים את רגישותכם.
7. בהחלט אפשרי שלאחר גילוי הרגישות, ביצוע צעדי מדידה וצמצום חשיפה והתמודדות עם התסמינים תתחזק הרגישות לקרינה. קיימות לכך שתי סיבות:
א. תשומת לב, זיהוי וקישור תסמינים שהיו כבר בעבר ושלא שמתם אליהם לב, לנושא החשיפה לקרינה ב. דאגה ולחץ של האנשים בגלל הסבל מהתסמינים והבנה של גודל השינוי שצריך לעשות.
לכן, לא להתייאש אם נראה לכן שיש אתגרים וקשיים גם אחרי צמצום חשיפה או ביצוע צעדים. לאט לאט נתגבר על כולם.
8. מנטלית יש לנסות להיות רגוע ולהתמודד עם הקשיים והתסמינים כך שלא יגרמו להרעה במצב.
9. בחרו מטפל מתחומי המנטל, פסיכולוגיה, IPRC, אלטרנטיבה וכולי, שמכיר ברגישות לקרינה, שאין לו בקליניקה ציוד אלחוטי וסלולרי, ושיכול לעזור לכם בהתמודדות המנטאלית עם הסבל, ההכחשה, הניכור, הבדידות ולחזק את תהליכי השיפור העצמי.
ישנן כמה וכמה שיטות של התמודדות מנטאלית שניתן לעשות כדי לחזק את היכולת שלכם להתמודד פסיכולוגית עם הכאבים, עם החשיפה, עם הבידוד, עם פוסט טראומה שאולי נוצרה מימים\חודשים\שנים של כאבים ותסמינים. יש גם מספר תהליכים מסודרים, קורסים, הנחיות שניתן לקחת בהם חלק ברשת, בקבוצות או בהנחייה אישית. אני למשל עסקתי בIPEC עם מדריך-מטפל אישי, במשך כמעט שנה וזה עזר לי גם באותו הזמן וגם נתן לי כלים להתמודדות בהמשך. יש תהליכים אחרים שנקראים או מכונים “חיוות מוחי” או אחרים. בנוסף ישנם שמציעים טיפולים אלטרנטיבים, אנרגטים, ריגשיים ואחרים. בזה אני עוד פחות מבין (ולא מאמין בהם אבל שכל אחד יעשה מה שהוא חושב לנכון) .
משום שאני לא מומחה בנושאים הללו, אני לא נוהג להמליץ על תהליך מסוים. מה שכן, אני בדעה שאת התהליכים הללו יש לעבור בנוסף ואחרי הפסקת שימוש וצמצום חשיפה ולא במקומם. כאמור וכמובן רוצה להזהיר שוב לא להתפתות ולחזור לשימוש בציוד אלחוטי וסלולרי תוך כדי או לאחר עבודה או שיפור.
משפחה
בני זוג ומשפחה גרעינית היא הבסיס שלנו בחיים, יש להבין איך לפעול בתוך המערכת הזו ללא פשרות ותוך כדי שקילה של מכלול השיקולים.
יש להשיג את תמיכתם של בני המשפחה הגרעינית.
יש להבהיר כי כל חשיפה, וגם הקטנה ביותר גורמת לכאבים ולסבל ומגדילה את הסיכויים להתדרדרות.
על כל הישג בתהליך ההתמודדות יש לחגוג עם בני הזוג והמשפחה!
יש להבין כי במהלך התהליך בני הזוג והמשפחה בכלל ישלמו מחירים עבור התמיכה בהתמודדות האישית שלכם עם הרגישות. לכן נסו כל הזמן לחשוב על הצד שלהם, והקפידו להדגיש כמה חשובה התמיכה שאתם מקבלים הכירו תודה על כך, גם במעשים.
במקרה שאתם מתגוררים באותו בית עם בני משפחה שמשתמשים בסלולרי או בציוד אלחוטי, יש להתקין בבית טלפונים חוטיים בכל חדר, ומחשב חוטי-קוי בכל חדש, כך שיהוו תחליף לשימוש בסלולרי בחדרי הבית השונים.
וודאו מדי פעם, עם מד קרינה ביתי מהיר, כי ציוד המחשבים והטלפונים הקווים אינם משדרים וכי לא חל שינוי בבית, ובציוד הסלולרי והמחשבים של בני המשפחה, מבחינת פליטת הקרינה.
יש לבצע לבני המשפחה הפניית שיחות לטלפון הקווי, ולדרוש מהם להכניס את הסלולרי למצב טיסה (וודאו עם מד קרינה שהסלולרי אכן לא משדר במצב טיסה) לפני שהם נכנסים לבית. ראו הוראות ב איך עושים הפניית שיחות לטלפון שבבית
בהתאם למצב הרגישות שלכם ולמצב המשפחתי, הבהירו לבני המשפחה המורחבת כי אינכם יכולים לסבול כל חשיפה לקרינה, בעת ביקור שלכם אצל בני משפחה, או בעת ביקור שלהם אצלכם, הבהירו והקפידו כי כל הציוד האלחוטי והסלולרי צריך להיות מכובה ולא משדר.
על מה אני לא ממליץ
מדבקות קסם, תליונים, תמידים ומוצרי קסם אחרים. גם אם לפעמים לחלק מהם יש אפקט מסוים, הוא בלתי מדיד ולא משנה בכלל את החשיפה לקרינה הבלתי מייננת. זאת בעוד המטפלים במוצרים אלו נוהגים ליצור מצג כאילו ברגע שמשתמשים בהם אתם מחוסנים מהשפעות הקרינה הבלתי מייננת. אצל חלק מהמשתמשים נוצר הרושם כי עכשיו הם מוגנים ויכולים להשתמש בציוד סלולרי ואלחוטי ככל העולה על רוחם. אלה בדרך כלל חוזרים אלי אחרי שהנזק של הקרינה העמיק ובמצב קשה מבהתחלה.
טיפול סיפטומטי או רגשי ללא הפסקת חשיפה לקרינה. טיפול זה יכול להיות טיפול תומך, אבל לדעתי ומניסיוני לא עומד בפני עצמו ולא בא במקום צעדים שאני ממליץ עליהם.
המשך שימוש כזה או אחר בציוד אלחוטי או סלולרי הינו שגיאה גדולה מאוד אם אתם כבר מרגישים את השפעת הקרינה.
עוד צעדים מבוססי ניסיון אישי
ביצוע בדיקות רפואיות
למרות שהרוב המוחלט של הרופאים בארץ אינו יודע מה היא “רגישות לקרינה” או “אי סבילות לקרינה” אני עדיין חושב כי יש לבצע כל בדיקה רפואית אפשרית. הסימפטומים של רגישות לקרינה משותפים למחלות רבות להן הרפואה המודרנית יכולה לתת תשובה הולמת. לכן אני ממליץ לקבל יעוץ רפואי ולעבור בתהליך של בירור רפואי מלא, בעיקר כדי לשלול מחלות אחרות.
לאחר ביצוע כל הבדיקות הרפואיות
דבר ראשון אל לכם להתייאש. תמיד יש סיכוי שהדבר הבא שתנסו יקל עליכם את החיים בתור רגישים לקרינה ויביא לשיפור משמעותי. הסיכוי הזה קיים כל עוד אתם ממשיכים לנסות. לכן המשיכו לנסות!
שנית, אני מאמין כי כל אדם הוא שונה במקצת וכי כל אדם מגיב באופן שונה לסוגים השונים של קרינה אלקטרומגנטית. כל אחד מאיתנו, הרגישים לקרינה, חייב למצוא מה גורם לו להרגיש רע, ולאחר שעשה זאת יכול לנסות להבין איך לשלוט על הגורם ואיך לצמצם חשיפה אליו.
הבעיה עם קרינה היא שאי אפשר לראות אותה, אי אפשר להריח, אי אפשר לגעת וכאשר אנחנו מרגישים אותה זה בדרך כלל מאוחר מידי.
מעבר דירה או מעבר עבודה יעזור רק במקרים מאוד מסוימים. אני מאמין כי ברוב המקרים זה פשוט יותר וזול יותר למצוא את מקורות הקרינה, להזיז אותם, להחליפם בציוד שאינו מקרין, להגן על הבית או על עצמכם מפני הקרינה, ולקחת שליטה מחודשת על החיים שלכם. לכן לפני שאתם נוטשים, נסו להתמודד.
בטווח הזמן הארוך אני שאפתי והגשמתי שאיפתי לעבור לגור בבית כפרי בודד ונמוך קרינה עם קיר משותף יחיד עם שכן ללא ציוד אלחוטי, ולעבור לעבוד מהבית. המעבר לבית כפרי התקיים ב 2007 ומשם שיפרנו לבית יותר טוב ב 2010 ולבית עוד יותר טוב ב2017. הפסקת העבודה בהייטק ומעבר לעבודה מהבית התקיים בשנת 2013. להזכירכם הפכתי לרגיש ברמה קשה-בינונית בשנת 2004 כך ששני המעברים היו הדרגתיים מאוד ובדרך בדקתי עשרות בתים שלא היו מתאימים.
ההשפעות של חשיפה לקרינה על חיי היו דרסטיות ומידיות, ובמרוצת הזמן למדתי כי האופציה הטובה ביותר היא להיות אקטיבי ולנסות לשפר את מצבי ולעשות זאת בשביל עצמי. להתייאש ולוותר לא בא בחשבון.
עד היום (2015) הוצאתי יותר מ 10000 שקל על מדי קרינה שונים, ויותר מ 20000 שקל נוספים על ציוד וחומרי מיגון, ואפילו יותר על רופאים, מרפאים קונבנציונליים ואלטרנטיביים (עוד כ 50000 ש”ח בערך). השקעתי שעות על גבי שעות בקריאה, למידה עצמית ובשיחות עם מדענים, חוקרים, רופאים, ורגישים לקרינה אחרים בניסיון ללמוד ולהבין את הרגישות שלי לקרינה ואז לעזור לאחרים.
השורה התחתונה היא שחייבים להמשיך לנסות, אסור להתייאש.
דע מה פוגע בך
אם אתם רגישים לקרינה, אני ממליץ מאוד לרכוש מד קרינה ביתי מוקדם ככל הניתן. ללא מד קרינה אתם תמשיכו לסבול בלי הבנה מה ומתי פוגע בכם. השימוש במד הקרינה הביתי יאפשר לכם “לראות” את הקרינה, בחלק מהמקרים לפני שהיא תגרום לכם לכאב ובחלק מהמקרים לאחר כאב קל וראשוני. על ידי מדידה וזיהוי של מקורות קרינה תוכלו לזהות מקורות קרינה בבית, בעבודה, באוטו ובחוץ. לאחר הזיהוי תוכלו לפעול כדי להרחיקם, להחליפם, לשנותם, להגן מפניהם ולטפל בהם. במקרה הרע תוכלו לשנות את מקומכם לכזה אשר יש בו פחות קרינה. לדעתי הצעד הראשון שרגיש לקרינה חייב לעשות (לאחר הפסקת השימוש בציוד סלולרי ואלחוטי) הוא רכישה של מד קרינה פשוט. מד קרינה פשוט שעולה כ 690 ש”ח או מד מתקדם יותר שעולה 850 ש”ח ייתנו לכם תמונה טובה של רמות הקרינה בסביבתכם ויאפשר לכם לפעול כדי לצמצם את חשיפתכם. אתם מוזמנים לצפות בסרטונים שלי ולראות את מגוון מדי הקרינה בהם אני משתמש לסוגי הקרינה השונים. כמו כן בקרו בדף באתרי המסביר ונותן סקירה על מדי הקרינה השונים (ראה קישור בהמשך). אני מאמין כי רכישה של מד קרינה היא פעולה שכל רגיש לקרינה חייב לעשות. אפילו מד הקרינה הפשוט ביותר יכול לעזור. היתרון של מד קרינה הוא שהוא מראה לנו את הקרינה לפני שהחשיפה גורמת לכאבים ומאפשר מדידה אובייקטיבית, איתור המקורות והגורמים , גם אם לא תמיד כולם, ושיפור מצב החשיפה בצורה כמותית ונמדדת. המד הופך לכלי יום יומי של הרגישים לקרינה ובני ביתם.
כדי להשיג שיפור מתמיד במצב הרגישות לקרינה וכדי לצמצם את הסיכוי להתדרדרות יש לבצע את תוכנית ארבעת השלבים המבוססת על הניסיון שלי בהתמודדות שלי עם הרגישות לקרינה ובניסיון שלי בעזרה למאות רגישים לקרינה בארץ וברחבי העולם. התוכנית מבוססת על ארבעת הצעדים הבאים:
מדידת קרינה – ביצוע מדידות קרינה תוך כדי שימוש במד קרינה ביתי , כדי לאתר מקורות קרינה בתוך הבית ובעבודה, מציאת מרחקי ביטחון מציוד חשמלי ומציאת נקודות חדירה של קרינה אל תוך חלל המגורים או העבודה. שימוש במד קרינה יאפשר גם ללמוד איך ומתי כל מקור פולט איזה סוג של קרינה.
צמצום חשיפה – צמצום חשיפה לסוגים שונים של קרינה בלתי מייננת על ידי הפסקת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי, שמירת מרחקי ביטחון מציוד חשמלי ואנשים המשתמשים בציוד אלחוטי וסלולרי.
אם אתם מעוניינים שסיפורכם יפורסם כאן שילחו אותו לכתובת הדואר האלקטרוני שלנו ב norad4u@gmail.com, או שפשוט תוסיפו תגובה לעמוד זה, עם הפרטים הבאים או לחצו כאן ומלאו את הטופס: נושא: “הסיפור האישי שלי כרגיש לקרינה.”
שם / כינוי (אם אתה לא רוצה להשתמש בשם כינוי יספיק).
גיל
עיסוק
מספר השנים שאתה רגיש לקרינה.
כיצד, לפי דעתך, נהייתה רגיש לקרינה?
כיצד התגלה לך שאתה רגיש לקרינה (כעשר אחוז רגישים בצורה כזו או אחרת לקרינה ורק שלוש מתוחם מודעים לרגישות)?
פרטים על חייך כרגיש לקרינה.
אפשר גם להוסיף:
תיאור של אופי החשיפה שלך לקרינה לפני שהבנת שאתה רגיש.
מידע על דרכים ושיטות להגנה ולהקלת התסמינים.
כל מידע רלוונטי נוסף.
שיתוף חוויותיך וסיפור חייך עם אחרים חשוב מאוד ויכול לעזור לאחרים, אז על תחשוש או תתבייש ושלח אותו עוד היום.
סיפורים אישיים שנשלחו אלינו מהעולם זמינים בגרסה האנגלית של האתר – http://www.norad4u.com/ehs/emr-stories כמו כן סיפוריים אישיים של רגישים זמינים ברשת במקומות שונים:
שלום, שמי עמיר בורנשטיין ואני בין השאר כותב ומנהל את האתר הזה (בניתי אתרים נוספים בתחום). אני הנדסאי אלקטרוניקה מחשוב ובקרה (מבית הספר בסמ”ת שליד הטכניון בחיפה), עם 16 שנים ניסיון בתפקידי מהנדס איכות תוכנה ובהובלת צוותים בחברות מובילות בתעשיית ההיטק. מאז נפגעתי מהקרינה הבלתי מייננת והפכתי לרגיש לקרינה למדתי את נושא הקרינה והפכתי מומחה בתחום ההתמודדות עם רגישות לקרינה, נזקי הקרינה הבלתי מייננת, מדידת קרינה, צמצום חשיפה ומיגון. אני פעיל בתחום מ2006 כולל השתתפות בוועדות בכנסת, השתתפות בכנסים מקצועיים ומדעיים , והובלת פעילויות ציבוריות בתחום. אני עומד בקשר ישיר עם גופים רגולטורים, הנדסיים ואקדמיים בארץ בעולם. מעבר לכך במשך השנים אני תומך טכנית במאות נפגעי קרינה בארץ ובעולם. המעורבות שלי בתחום התחילה בגלל רגישותי לקרינה. בפרקים הבאים אגולל את סיפורי. לא בחרתי את התחום הזה, התחום בחר אותי.
השנים הראשונות, רגיש ברמה קלה
הפעם הראשונה שבה הרגשתי שמשהו לא בסדר היה כאשר הייתי בן 23, בסביבות 1997. זה קרה כאשר ביקשתי מאחד מחברי אז לעשות שיחה קצרה בסלולרי שלו. לאחר כשתי דקות של שיחה, התחלתי להרגיש כאב מוזר בצד הראש. זו הייתה השיחה הראשונה שלי בטלפון סלולרי, זה היה טלפון קבלנים לבן וגדול, והיא הסתימה מהר ובכאב ראש. לאחר השיחה חשבתי קצת על הכאב וחששתי שזה קשור לסלולרי אך היה קשה לי להאמין, רוב חברי השתמשו אז כבר בסלולרי ואף אחד לא התלונן על כאבים. באותו זמן ידעתי כי שמש ישירה עושה לי כאב ראש אבל לא הייתי מודע ליכולת של קרינה בלתי מייננת לעשות לי את אותו הדבר. לאחר שהתופעה חזרה על עצמה מספר פעמים החלטתי לא לרכוש מכשיר כרגע, וכך עברו להם כמה שנים ללא אירועים חוזרים וללא השפעה של הקרינה על חיי, לפחות לא באופן מודע. לאחר כמה שנים רכשתי את מכשיר הטלפון הסלולרי הראשון שלי. כבר בשיחה הראשונה שלי הרגשתי את אותו כאב ראש. באותם ימים לא ידעתי כי זו תופעה חובקת עולם (כעשרה אחוז מהאוכלוסייה בעולם המודרני בימנו רגישה לקרינה, רק שניים או שלושה אחוזים מהם מודעים להיותם רגישים לקרינה) וכי ישנם אנשים רבים החווים כאב כמו שאני חווה בעת שימוש בטלפון הסלולרי. הנחתי שמשהוא לא בסדר איתי, ולמרות זאת הצלחתי בדרך כלל להתחמק מהבעיה ומהכאבים פשוט על ידי צמצום זמן השיחה שלי ושימוש בדיבורית חוטית וקבועה ברכב (שאפשרו לי לדבר יותר זמן יחסית להצמדת הטלפון לראש). באותו זמן לא היה ברשותי ולא נחשפתי ביודעין למקור קרינה אחר, אז הנחת היסוד שלי הייתה שהכאב קשור לשימוש בסלולרי בלבד. ללכת לרופא לא עלה בכלל על דעתי.
התדרדרות במצב והפיכה לרגיש לקרינה
עד גיל 32 ( שנת 2005) המשכתי בשגרת יומי ללא בעיות מיוחדות. לא דיברתי כמעט בסלולר, ורק מידי פעם היו לי כאבי ראש. הדברים השתנו לאחר שרשרת האירועים הבאה:
עברתי לדירה חדשה שהייתה ממוקמת מול אנטנה סלולרית, בקו ראיה ובמרחק של כמה מאות מטרים.
בדירה החדשה, חדר השינה וחדר הסלון חלקו קיר, מצד אחד היה ממוקם ראש המיטה שלי ומצד שני הטלוויזיה(CRT) , מערכת הסאונד, ופילטר מים גדול (מנוע חשמלי שעבד כל הזמן) לאקווריום גדול (300 ליטר) שהיה בסמוך.
בעבודה הייתי אחראי למעבדת בדיקות שמוקמה בחדר חדש, בו ארון חשמל הראשי היה ממוקם ליד עמדות העבודה, שכללו מסכי טלוויזיה (שוב CRT) ומחשבים רבים. יותר מאוחר גיליתי כי הן ארון החשמל והן עמדות העבודה פלטו רמות גבוהות של קרינה בתדר נמוך (שדה חשמלי ומגנטי בתדר 50 הרץ).
מעל המעבדה (מעל התקרה האקוסטית) הותקן נתב אלחוטי חדש ששידר כל הזמן ונתן שירות לכל האגף.
אחד מהעובדות בצוות שלי לא הפסיקה לדבר בסלולרי לידי. לפעמים נראה היה כי היא כל הזמן עם המכשיר על האוזן.
את רוב שעות העבודה “בליתי” במעבדה הזו, מתחת לנתב האלחוטי, ליד ארוך החשמל וצמוד לעובדת שלא נפרדת מהסלולרי שלה.
בנוסף הוצגה בארץ טכנולוגית הדור השלישי של רשת הסלולר, המשמעות הייתה יותר אנטנות, יותר שיחות וידאו, יותר גלישה, יותר תעבורה על פני הרשת הסלולרית והרבה יותר קרינה מכל אנטנה (מכ 200 אנטנות ב 2003 ל 30000 אנטנות ב 2007) .
התקופה הקשה בחיי התחילה. כאבי הראש הופיעו בדחיפות גדולה יותר ויותר, לבסוף הם התחברו לרצף אחד, אחיד ורציף של כאב ראש שליווה אותי במשך 18 חודשים ברציפות. לאחר כמה חודשים הבנתי שכאב הראש לא יעזוב אותי מעצמו ואני חייב להתחיל לעשות משהו כדי שמצבי ישתפר. התחלתי לחפש ולקרא ברשת האינטרנט כל מידע שיכולתי על כאבי ראש. מהר מאוד התבררה לי התמונה המדהימה.
כך אני נראה תוך כדי כאב ראש קשה.
איסוף מידע וידע ומעבר בדיקות רפואיות
רוב התסמינים שהיו לי התאימו לרשימה של תסמינים שחזרו על עצמם במספר אתרי אינטרנט. ברשת האינטרנט היה מידע רב מאוד על כאבי ראש ועל הגורמים האפשריים. הופתעתי מהנתונים הסטטיסטיים על כמות האנשים בעולם שסובלים היום מכאבי ראש אשר מלווים אותם כדרך קבע בחייהם (הנתונים דיברו על כעשר אחוז בקרב הגברים ועשרים וחמש אחוז בקרב הנשים).בחלק מהאתרים הציעו למכירה תרופות, תוספים וכל מיני אביזרים שאמורים להקל את הכאב, בחלקם ניתן היה למצוא אינפורמציה על שיטות שונות ומשונות להקל על התסמינים, ובחלקם היה ניתן להבחין במילה אחת שחוזרת על עצמה “EMR” או “EMF” כלומר ElectroMagnetic Radiation. ההתייחסות למושג “קרינה אלקטרומגנטית” היתה כגורם אפשרי לכאבי הראש ולתסמינים הנוספים.
הידיעה כי קרינה אלקטרומגנטית יכולה לגרום לכאבי ראש, התאימה לניסיון שלי עם טלפונים סלולרים. ידעתי מנסיוני כי שימוש בטלפון סלולרי גורם לי לכאבי ראש, ידעתי כי טלפונים סלולרים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה בעת ביצוע התקשרות ובעת השיחה, ועכשיו ידעתי כי הקרינה הזו (שעד אז לא חשבתי שיכולה להשפיע באופן מידי) יכולה לגרום לכאבי ראש. התחלתי לחשוד כי קרינה מטלפונים סלולרים, אנטנות סלולרית, מכשירים בפולטים קרינה, וקרינת RF בכללי יכולה להיות הסיבה לכאבי הראש הכבדים והממושכים שאני חווה. בחלק מאתרי האינטרנט נתקלתי בביטוי חדש נוסף: “רגישות לקרינה” (EHS).
במקביל התחלתי בסדרה של בדיקות רפואיות כדי לברר את סיבת כאבי הראש הרצופים. נפגשתי עם אחד הנוירולוגים המובילים בארץ, וביצעתי בדיקות EEG,CT ( בדיקת ה CT “עלתה” לי בכמה ימים של כאבים מאוד קשים) ובדיקות נוירולוגיות נוספות. תוצאות הבדיקות היו מצוינות, לא התגלת שום בעיה, אני בריא כמו שור צעיר. הבדיקות לא הראו שום ממצא פתולוגי, אין גידול (המקרה הרע ביותר האפשרי) שום נזק מוחי, שום בעיה במערכת העצבים או במוח, הכל היה בסדר גמור. הנוירולוג המכובד מיהר לקבוע כי סיבת כאבי הראש היא לחץ (STRESS) ומיהר לרשום מרשם לתרופות כימיות להקלה על מצבי לחץ נפשי. הבנתי שמנסים לנפנף אותי וכי הרפואה המודרנית מוגבלת מאוד בטיפול בתופעות חדשות ולא מוכרות. זו למעשה הפעם האחרונה שראיתי את הרופא הזה או ניסיתי לקבל עזרה ממערכת הבריאות הרגילה בנושא הזה.
נוף מחלון הסלון, מוקפות בעיגול אדום האנטנות הסלולריות במרחק שהקרינה מהן גרמה לי לפתח תסמינים.
נוף מחלון הסלון, מוקפות בעיגול אדום האנטנות הסלולריות במרחק שהקרינה מהן גרמה לי לפתח תסמינים.
מד הקרינה COM ומדידת קרינה מחלון הסלון. למרות שהמד מראה “ירוק”
הרמות מספיק גבוהות כדי לגרום לי לכאבי ראש כאשר ישבתי בסלון ובמרפסתקרינה במטבח שמקורה באנטנה סלולרית
מרוחקת יותר מקילומטר אחד מהבית בקו ישיר
טלוויזיה ופילטר של אקווריום מהצד השני של קיר חדר השינה
שדה מגנטי חזק מפילטר (מסנן) חיצוני של אקווריום
המעבדת שתוכננה מבלי לקחת בחשבון את החשיפה לקרינה
לקיחת אחריות על חיי, רגיש לקרינה מודע ופעיל
לאחר סיום הבדיקות הרפואיות וקבלת התוצאות, הבנתי כי אני חייב לדאוג לעצמי ולקחת אחריות על חיי. הבנתי כי אני לא יכול לסמוך על הרפואה המודרנית, על בדיקות או תרופות שישפרו את מצבי הבריאותי. הבנתי כי הרופא המומצע לא יבין ולא ידע על מה אני מדבר ובטוח שלא יוכל לעזור לי. הבנתי שהכאבים שאני חש נגרמים מקרינה אלקטרומגנטית וכי לא ניתן לראות את הסיבה בצילומי CT, רנטגן או בכל שיטת בדיקה מודרנית אחרת. בד בבד התחלתי לנסות כל דבר אפשרי כדי לנסות לשפר את מצבי:
כיביתי את מכשיר הטלפון הסלולרי שלי לגמרי (כדי להימנע מחשיפה לקרינה האלקטרומגנטית המשודרת פעם בכמה דקות מהמכשיר לאנטנה הקרובה).
התרחקתי מאנשים שדיברו בסלולרי.
התחלתי בטיפול אצל מטפל ממרכז הארץ שאבחן בעזרת קינסיולוגיה וטיפל בעזרת תוספי מזון וויטמינים (לקחתי את כולם במשך כ 9 חודשים, הטיפול עזר לי לשקם את בעיות הזכרון שלי ואת היכולת המחשבתית אבל כאבי הראש עדיין היו שם).
רכשתי תליון “QLINK” והתחלתי להשתמש בחלק מהמוצרים שלהם (אני עדיין משתמש כיום בהם, החוויה שלי היא שזה משפר קצת את החסינות שלי לקרינה אלקטרומגנטית אבל לא שיפור משמעותי).
רכשתי וקראתי את ספרה של גברת איריס עצמון, “הסלולרי, לא מה שחשבת!“. כמו כן יצרתי קשר עם המחברת וקיבלתי ממנה המון ידע והסברים (אנחנו עדיין בקשר והיא עזרה ועדיין עוזרת רבות).
רכשתי מד קרינה אלקטרומגנטית לתדר גבוה (THE COM METER ) , מה שהוכח כאחד הצעדים החשובים ביותר.
התחלתי למדוד קרינה בתדר גבוה בכל מקום שאני נמצא בו, בבית, בעבודה, ברכב, ברחוב, בחנויות, בקניונים, בטבע וכו. מהמדידות הבנתי את סדרי הגודל, הכרתי את מקורות הקרינה וידעתי להתרחק מהם. השתדלתי להתרחק ככל שיכולתי ממקורות קרינה.
רכשתי מד קרינה אלקטרומגנטית לתדר נמוך (TRI FIELD METER). התחלתי למדוד גם בעזרתו ולהפתעתי גיליתי כי הבית שלי ומקום העבודה מלאים במקורות קרינה בתדר נמוך, חלקם חזקים וקרובים מאוד אלי במשך שעות ארוכות.
התחלתי לסדר את הבית ואת סביבת העבודה שלי בצורה שכל מקורות קרינה יהיו רחוקים ככל הניתן ממני במשך כמה שיותר זמן (עזר מאוד ומייד).
התחלתי להיפגש עם מדריך (IPEC (http://www.ipec.co.il/inner.asp?p=about שעזר לי רבות להתמודד עם הצד המנטלי של להיות רגיש לקרינה ואם ההרגשה הפיזית הרעה אשר חשתי במשך רוב הימים.
בראיה לאחור, אני יכול להעיד כי הצעדים שהיו משמעותיים ביותר היו: 5, 6, 7, 8, 9, 10 ו 12. היום, לאחר כל הצעדים ותוך כדי שאני נזהר לא להיחשף לקרינה אלקטרומגנטית, אני יכול לדווח כי בתקופות שאני לא עובד בהן יש לי כאב ראש אחד או שניים בשבוע, ובתקופות שבהן אני כן עובד (סביבת הייטק עם הרבה אנשים העושים שימוש נרחב ברשתות אלחוטיות וסלולריות) אני סובל מכמה כאבים ביום כאשר רובם קצרים ולא כבדים יחסית לכאבים שחוויתי לפני כמה שנים לפני שהבנתי כי אני רגיש לקרינה ולפני שהתחלתי להיזהר. יש ימים טובים יותר וטובים פחות, מדי פעם אני נחשף לרמות גבוהות של קרינה ללא ידעתי וסובל מיד מכאבי ראש חזקים. מידי כמה ימים אני חוזר הביתה מותש מיום ארוך של חשיפה לרמות נמוכות של קרינה , אך שוב בהשוואה לכאב ראש כבד ורצוף של שנה וחצי המצב די סביר, לא מצויין אבל בהחלט נסבל.
מדידת קרינה (אין קרינה) מחלון הסלון לאחר התקנת מיגון על החלון
המעבדה החדשה שתוכננה תוך כדי לקיחה בחשבון את נושא הקרינה
בתמונה – המעבדה החדשה שתוכננה תוך כדי לקיחה בחשבון את נושא הקרינה
מעבר מחיפה למרכז ומציאת עבודה חדשה, הפעם כולם יודעים שאני רגיש לקרינה
בשנת 2008 סיימתי את עבודתי בחברת הייטק החיפאית בה עבדתי 11 (!!!) שנה והחלתי לחפש עבודה באזור המרכז. בכל ראיון עבודה הצהרתי וסיפרתי על רגישותי לקרינה. הרגשתי שזו חובתי וזה לטובתי. לא רציתי להתקבל למקום עבודה שרואה בזה בעיה ולא רציתי לעבוד במקום עבודה עם קרינה רבה יותר ממה שהייתי מסוגל לסבול באותו זמן. לצורך כך הגעתי לכל ראיון עבודה עם מדי קרינה. הסברתי למראיין על רגישותי, הסברתי את ההשלכות ביקשתי לראות את המשרדים והמעבדות ולמדוד שם את רמת הקרינה בדיסקרטיות מסוימת. קיבלתי מספר הצעות עבודה ובחרתי את הטובה מכולן, הן מבחינת האופק התעסוקתי שלי והן מבחינת הקרינה.
גם במקום העבודה החדש ביקשתי כי יאפשרו לי למגן את אזור העבודה שלי על חשבוני, ככל שיידרש. במהלך ה 4 שנים הבאות התמודדתי שם עם כמה בעיות חשיפה משמעותיות והצלחתי לצמצם את חשיפתי למינימום האפשרי. לא חששתי לספר לחבריי לעבודה על רגישותי לקרינה. מדיניות זו שלי הוכיחה את עצמה במהלך השנים שעבדתי באותו במקום (בגילגוליו השונים) בשני אופנים: 1. זיהיתי מספר בעיות של שדה מגנטי בתדרים נמוכים ובעיה אחת הקשורה לקרינת רדיו-מיקרו במשרדים וסייעתי באיתורן ופתרונן. 2. עובדים אחרים שהם רגישים לקרינה ופחדו לספר על כך, כמו גם עובדים לא רגישים שכן רצו לצמצם חשיפה החלו לגשת אלי מפעם לפעם להתייעץ איתי, לבקש עזרה ועזרה.
בשל כך ובשל המשך פעילותי הציבורית הדביקו לי החברים במשרד (שחלקם היו מאוד בעד וחלקם ראו בי עוף מוזר ולא הגיוני) את הכינוי “גיבור קרינה”. לא הכל היה דבש, הצלחות ונצחונות, היו גם הרבה תקופות קשות עת הרגשתי רע מאוד במשך שבועות וחודשים. על כך בפסקאות הבאות.
הרעה זמנית (10-12/2010)
בשנה האחרונה (2010) נאלצתי במסגרת עבודתי לשהות במשרדים זמניים בהם רמות הקרינה היו גבוהות יחסית. מקום הישיבה שהוצע לי היה מתחת לראוטר אלחוטי וביקשתי לעבור מקום. המקום השני שהוצע לי היה צמוד למשרד של מנהלות המשרד שעשו שימוש כבד בסלולרי שלהם. רמות הקרינה שספגתי במשך היום ממכשירי הסלולר של הבנות בצידו האחר של קיר הגבס, ממכשירי הסלולר של חברי לחדר ומהתשתית האלחוטית ברחבי המשרדים הזמניים ובחדרי הישיבות היתה גבוה והמחיר ששילמתי היה מיידי. במשך שלושת החודשים ששהינו במשרדים הזמניים היו לי כאבי ראש קשים והמעקב הרפואי הראה על הידרדרות והרעה בכל המדדים. במשך הימים הקשים האלה היתי חוזר הביתה מותש והזדקקתי לשלוש שעות של שינה רק כדי לחזור לעצמי. למחרת בבוקר הסבל התחיל מחדש. היום אני יכול להגיד (בדיעבד) כי לא הייתי מוכן לעבור את זה שוב.
עדכונים 05/2011
במשרדים החדשים (הקבועים) של החברה יושבתי בצד חדר המצוי על גלרית עץ. רצפת הגלריה מצופה בלוחות מתכת (למניעת אש) אשר חוסמת את הקרינה המגיעה מהחדר שמתחת לגלריה (מטבחון וחדר אוכל). חולקתי את החדר עם 6 משתמשי סלולר, כאשר רובם משתמשים במכשירים פשוטים של דור שלישי (שיחות סלולר בדור שלישי מפריעות לי יחסית פחות מאשר שיחות בדור שני). אך כמה מהם עדיין השתמשו במכשירים דור שני, מהם סבלתי רבות. כאשר מישהו מקבל שיחה סלולרית השתדלתי לקום וצאת את החדר כמה שאפשר יותר מהר. על השולחן שלי היו מדי קרינה שפועלו כל הזמן ומתריאים בפני על קבלת שיחה או על רמות קרינה גבוהות. בישיבות עדיין היה קשה לי לשבת משום שרוב האנשים שמשתתפים בישיבות משתמשים בסלולרי ובאלחוטי בעת הישיבה עצמה. רוב הזמן רמות הקרינה בסביבת עבודתי קרובות לאפס. לסיכום המצב לא נוח אבל בגבולות הסביר. רוב הימים אני לא סובל מכאבי ראש קשים. בוקר אחד בו מדי קרינה עדיין לא עבדו על שולחני (אני מכבה אותם בסוף היום) התחלתי להרגיש כאב ראש תוך דקות מהגעתי למשרד. הגעתי מוקדם יחסית והייתי היחיד בחדר. ברגע שהבחנתי בכאב הראש פתחתי את אחד ממדי הקרינה וראיתי שיש קרינת רדיו שלא הייתה שם יום לפני. איתרתי את המקור תוך שניות. אקסס-פוינט (נקודת גישה WIFI) שהותקן מעל התקרה האקוסטית שני מטרים לידי. לאחר שיחה קצרה עם המנהל ניתקנו את המכשיר וביקשנו מהנהלת החברה להעבירו 10 מטר משם. לאחר כמה ימים בהם הוא לא עבר, הועבר המכשיר לנקודה מרוחקת ממני. היתה זו עוד הוכחה לעצמי ואולי לאותו מנהל כי הרגישות שלי לקרינה היא אמיתית.
שני מדי קרינה על שולחן העבודה באופן קבוע
עדכונים 01/2012 – צוות חדש, בעיות חדשות
בחברה הזו נהוג שפעם בכמה חודשים עוברים לצוות חדש או משרד חדש. זאת כחלק ממדיניות שכולם יעבדו עם כולם ויתנסו בכל דבר. כך מצאתי את עצמי שצוות חדש של שש אנשים, 4 מתוכם עם סלולריים חדשים הכוללים חבילת גלישה ומשדרים רוב היום. בכל צוות חדש אני מנסה להגיע עם כמה שיותר מאלה שיושבים לידי, להסכם על הפעלת הסלולריים במשרד ללא הפעלת תקשורת הנתונים, ועל העדפת הטלפון והאינטרנט הקווי, כך שאני מרגיש קצת פחות רע. אני מפעיל שני מדי קרינה על השולחן המדווחים לי כל הזמן על רמות קרינת הרדיו בחדר. כאשר הרמות גבוהות או כאשר מישהו מקבל שיחה אני משתדל לצאת מהחדר עד יעבור זעם. יש ימים יותר טובים ויש פחות. רוב הזמן כואב לי הראש ברמה קלה. בסה”כ מצליח לעבוד. לעומת זאת בסוף יום העבודה, כבר הרגשתי מותש ובדרך כלל כבר הרגשתי כאבים. החזרה הביתה הייתה קשה ונדרשה מנוחה משמעותית בבית כדי להתאושש.
הופעות ראשונות בטלוויזיה הישראלית
ההופעה הראשונה שלי בתכנית בטלוויזיה הישראלית הייתה בתאריך 27/06/2016, בתכנית “העולם הבוקר” בערוץ 2 עם אברי גלעד והילה קורח – https://youtu.be/J4ZBZSdhJqg
עמיר בורנשטיין וד”ר יעל שטיין בתוכנית הבוקר של אברי גלעד והילה קורח 2012
ההופעה השנייה , כחודש מאוחר יותר הייתה בכתבה שהציגה את נושא הרגישות לקרינה במסגרת פינת הביורוקרטיה בתכנית “המגזין עם אושרת קוטלר” 08/2012 – https://youtu.be/_iwFiOrag1M
עמיר בורנשטיין ודפנה טחובר בפינת הבירוקטריה עם דב גלהר, “המגזין עם אושרת קוטלר” 08/2012 ערוץ 10
לאחר יותר מ15 שנים בתחום הנדסת איכות תוכנה והבדיקות, מתוכם קצת יותר מארבע שנים בחברה האחרונה, אני נאלץ לעזוב את התחום. בשנים האחרונות סבלתי באופן יום יומי מהקרינה במשרדי חברות ההייטק שעבדתי בהן, לפעמים יותר ולפעמים פחות. ובכל זאת הצורך להתפרנס גבר על הכאבים ועל הקושי הפיזיולוגי. לאחרונה הסבל והכאבים גברו וחלו עוד ועוד הדרדרויות במצבי הכללי וכן בהרגשה הפיזית בסביבת העבודה. כאמור נאלצתי לעזוב את מקום העבודה ומציאת עבודה חדשה בתחום הבדיקות בסביבת הייטק מלאה בציוד אלחוטי וקרינה בלתי מייננת נראית כבלתי אפשרית. אני פונה לדרך חדשה ומקווה להקדיש יותר מזמני לתחום הקרינה ולרגישים לקרינה. נראה כי הרגישות לקרינה גבתה ממני מחיר כבד, לא רק בריאותי, אלא גם גרמה לי להפסיק לעבוד במקצוע אותו למדתי, פיתחתי (הייתי מהראשונים בתחום בארץ), הצטיינתי בו ואהבתי אותו.
לאחר שנטשתי את קריירת ההיטק שלי, אני מקדיש 100% מזמני לנושא הקרינה והרגישות לקרינה. בנוסף להמשך הפעילות הציבורית, החל משנת 2012 אני מפעיל גם אתר מכירה של ציוד מדידת קרינה ומיגון www.4EHSByEHS.co.ilwww.4EHSByEHS.com. באתר החנות אני מציע מדי קרינה, בדים חוסמי קרינה, כובעים, ביגוד חוסם קרינה, ציוד מיגון לבית ועוד. האתר מיועד בייחוד לרגישים לקרינה ולאלה שמכירים בסיכון בחשיפה לקרינה. רוב הימים אני עובד מהבית, נפגש עם אנשים ומעביר להם הדרכות אישיות על מדידת קרינה ומיגון קרינה , כמו גם פגישות הדרכה טכניות לרגישים לקרינה. בבית אין לי חשיפה לקרינת רדיו ואני מרגיש יחסית טוב. לאומת זאת כל יציאה מהבית לצורכי פגישות, ביקורי בית או שיתופי פעולה “עולה” לי בכאבים, לפעמים יותר ולפעמים פחות. כל יציאה מהשכונה מחייבת לבישת מיגון (גאקט או פונצו). רוב הזמן אני לובש כובע חוסם קרינה. גם ביקור בסניף בדואר המקומי לשם שליחת מוצרים ללקוחות עולה לי בכאבים. אינני מעלה בדעתי נסיעה בתחבורה ציבורית, טיסות או שימוש במעלית. כל יציאה למרחב הציבורי מבוצעת בזהירות ובדרך כלל עולה בכאבים. אינני חושב שאוכל עוד בחיי לחזור לעבוד כשכיר או בסביבה שאינה סטרילית מבחינת הקרינה. למרות ההתמודדות שלי עם מצבי וההתאמות שביצעתי, העתיד לא ברור ולא בטוח, לא לי ולא לאלפי הרגישים לקרינה בישראל.
עמיר בורנשטיין ודפנה טחובר בפינת הבירוקטריה עם דב גלהר, “המגזין עם אושרת קוטלר” 08/2012 ערוץ 10
“חיים בבית” כתבה ב”יומן”, תאגיד השידור “כאן” 02/06/2017 – קטע מתוך הכתבה בו אני מרואיין בנוגע לעבודה מהבית, רגישות לקרינה, העסק שהקמתי והתמודדות עם יציאה מחוץ לבית – https://youtu.be/187KfluE2aY
עמיר בורנשטיין – “חיים בבית” כתבה ב”יומן”, תאגיד השידור “כאן” 02/06/2017
בשנת 2017 החלטנו לעבור לגור בזכרון יעקב. אחד הטעמים למעבר היה העלייה ההדרגתית הקרינה הסביבתית באזור המרכז והרצון למצוא בית פרטי עם פחות חשיפה קרינה סלולרית ופחות חשיפה לקרינה בתדר נמוך מרשת החשמל. את חיפושי הבתים ביצענו בעזרתו של מתווך שאותו שלימדתי קצת על קרינה ואשר נתתי לו מד קרינה לביצוע בדיקה ראשונית. כמובן שהתנאי הראשון שבדקנו בכל בית היה שהקרינה תהיה נמוכה. בכל בית שביקרנו ביצעתי בעצמי מדידות קרינה וניסיתי להעריך האם הקרינה סבירה עבורי ומה יהיו עלויות המיגון. לאחר כ40 בתים שראינו היו 2-3 בתים סבירים, בחרנו את מה שנראה לנו (גם בבחינות אחרות) הבחירה הטובה ביותר ועברנו אליו בשכר דירה. מאז אני במאמץ תמידי של שיפור הבית ותיקון בעיות שעדיין קיימות בו מבחינת הקרינה. ההתקדמות היא איטית אבל באופן כללי אפשר להגיד שכאן אני מרגיש יותר טוב ויותר חופשי להסתובב ברחובות סביב ביתי. בינתיים בוצע בבית מיגון מפני ארון חשמל (קרינה בתדר נמוך) אשר נמצא על קיר חדר העבודה שלי וכן שינוי בשיטת הארקה של הבית (ביטול איפוס כפול) שהביא להקלה גדולה בכאבים והרגשה טובה יותר בחדר העבודה (לפני השינוי הייתי יכול לעבוד בין רבע לחצי שעה בחדר העבודה לפני הופעת כאב ראש ועייפות). מול השיפור בהרגשה הכללית, מקנן כל הזמן חשש לבעיות חדשות שיצוצו בהמשך הדרך. ההתמודדות ממשיכה. ראו גם – איך למצוא בית נמוך קרינה עוד יום של תיקון ומציאה של בעיות קרינה…הפעם בביתי שלי – http://norad4uh.blogspot.com/2018/03/blog-post_16.html תיקוני קרינה בחדר העבודה – http://norad4uh.blogspot.co.il/2018/04/blog-post_28.html
2020 השתתפות בכנס מומחים על השפעות הקרינה הבלתי מייננת
כנס מומחים 2020 – ב10/2/202 השתתפתי בכנס מומחים בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעות בריאותיות שנערך באוניברסיטת תל אביב. בכנס נתתי הרצאה על בעיות במדידות של קרינה בלתי מייננת. עמיר בורנשטיין – בעיות בשיטות המדידה (אנגלית) – http://video.tau.ac.il/events/media/k2/videos/10194.mp4
2021 – כל יום מרגיש קצת יותר טוב, ממשיך בפעילות, בלמידה וצמצום חשיפה.
נכון להיום (11-2021 ובלי לפתוח פה לשטן) אני מרגיש טוב. אני עדיין רגיש, אבל רוב הזמן מרגיש טוב וללא תסמינים. אני פועל וחי עם ובתוך המגבלה הזו של הרגישות. לא משתמש בציוד אלחוטי או סלולרי, לא יוצא מהבית יותר מידי, לא שוהה יותר מכמה דקות במקומות עם קרינה או ליד אנשים שיש להם טלפון סלולרי, שעונים משדרים ואוזניות אלחוטיות. לרוב אני יכול לעבור ליד אנשים שמשתמשים בעצמם בטלפון סלולרי ובאוזניות אלחוטיות ואני לא מרגיש כאב מיידי, אבל אני משתדל לא להגזים בכך. גם השתתפות בכנסים או הרצאות, כמה ימים ברציפות אפשרית לי.
מצד שני אני לא בריא לגמרי, לא הבראתי ולא הפסקתי את התהליך למידה , צמצום חשיפה וההתמודדות. אני ממשיך להשקיע במדידה , צמצום חשיפה ומיגון, ואני עדיין עושה מאמצים לפתור ולשפר בעיות חשיפה לקרינה בחדר העבודה שלי ( https://www.norad4u.co.il/2021/10/28/5938/ ) . כמו כן ברור לי שאם אחזור להשתמש בציוד אלחוטי או סלולרי, או אחשף יותר מכמה ימים ברצף לקרינה ממקורות כאלה או אחרים, הרגישות לקרינה שלי תהפוך קשה יותר והמצב שלי יחזור ויתדרדר (מנסיון). זה כבר קרה לי ולאחרים בעבר. לכן אני לא עושה שימוש בסלולרי או באלחוטי (ושימוש כזה יביא אצלי לתסמינים תוך פחות מ10 דקות), מגביל את הפעילות שלי כדי לא לסבול סתם, וכדי שמצבי לא יתדרדר. במקביל לעבודה העסקית והציבורית, אני ממשיך כל הזמן בלמידה, מדידה וצמצום חשיפה (שיפורים בסביבת העבודה, מיגון והקפדה על שימוש בציוד לא משדר וחיים באיזור נמוך קרינה). המצב שלי פי טוב לאין שעור ממה שהיה בעבר, וכל הזמן משתפר, אבל אני לא יכול להגיד שהבראתי. אני עדיין רגיש ועדיין מוגבל ונכה.
עבודה על המחשב נמוך הקרינה בחצר, דרך נהדרת לצמצם חשיפה
2023 – צמצום חשיפה ושיפור נוסף
בתקופה האחרונה אני מרגיש שיפור נוסף במצב הרגישות שלי. אני עדיין לא בריא, אבל כבר הגעתי למצב שאם אני מתנהל נכון, יש לי רק יום או יומיים בחודש עם כאבי ראש ראש, ולא משתקים כמו בעבר.
שיפורי קרינה נוספים בחדר העבודה (מיגון רצפה, טיפול בזיהום חשמלי, צמצום\הפסקת השימוש בתאורה).
השתדלות להגביל את שעות העבודה על המחשב למקסימום 5 שעות ביום.
הפסקת יציאה מהבית לבתים של אנשים אחרים, חברים ומשפחה אשר נושא צמצום החשיפה לקרינה אינו מרכזי בחיהם.
רכיבה על אופניים בטבע, לפחות פעם בשבוע לשעה ויותר. הפעילות הזו שיפרה משמעותית את הקושר הגופני שלי ולא פחות חשוב את המצב המנטאלי שלי. הרכיבה מוציאה אותי מהבית ליערות ולמסלולים מבסיס לזכרון יעקב. אז אני נהנה ככל האדם מפעילות משחררת ומטיבה. בהתחלה בכל פעם שהייתי רוכב מול אנטנה סלולרית הייתי לובש קרינה על כל הפנים. היום אני מסתפק ברוב המקרים בכובע רגיל מתחת לקסדה.
אופני שטח חשמליים
כאמור אני ממשיך להשתפר, אני לא בריא. כמו כן אמשיך את תהליכה השימור, השיפור, הלימוד, צמצום החשיפה והמיגון. כמובן אני עדיין רגיש לקרינה, ואם אחשף לקרינה מסלולרי צמוד לראש למשל, ארגיש רע תוך כמה דקות. כמו כן עם אחזור לעבוד במשרד עם ציוד אלחוטיי וסלולריים, להערכתי לא רק שארגיש רע תוך יום יומיים אלא תהיה היתדרדרות במצבי חזזרה לרגישות קשה, תוך כמה ימים. לכן אני ממשיך בעבודה העצמית ובצמצום החשיפה. כמובן שלא חזרתי ולא אחזור להשתמש בציוד אלחוטי וסלולרי.
גל, 53, אומנית מעצבת ופסיכולוגית. הפכה לרגישה לקרינה בשנת 2014.
מה גרם להיפר סנסטיביות?
חשיפה רבה לכימיקלים ורעלים עקב עבודות בנייה ואמנות שעשיתי גרמה לגופי לקרוס יותר ויותר ולקח לי זמן לגלות שהסיפטומים המתגברים מופיעים בתגובה לעוד ועוד כימיקלים וחקירה ממושכת הביאה אותי לזהות שמדובר ב- MCS אי סבילות לכימיקלים שכלל לא מוכרת בארץ. לקח לי זמן להבין שהכאבים הקשים שחוזרים במקומות מסוימים לא קשורים ב”חומר חסר ריח” אלא לקרינה. באותה תקופה בגלל עבודה – בניית דירות (בידיים) והרבה תיאומים וגם נסיעות ברחבי הארץ כדי למצוא מקום מגורים נקי מזיהום נחשפתי לקרינה רבה בשימוש בסלולרי (שעד לאותה תקופה מיעטתי להשתמש בו כי כנראה הרגשתי שזה לא טוב לי) וחייתי באיזור עתיר קרינה – שכנים עם טלפון אלחוטי ו- WI-FI ואנטנות. הזיהוי היה מורכב – פירוט בהמשך.
כיצד התחילו הסימפטומים (על פי סדר כרונולוגי מהראשון ועד הקשה ביותר)
כאבי ראש קשים יותר ויותר באזורים שונים (מעולם לא סבלתי מכאבי ראש) והתנפחות בקרקפת, ערפול מוחי ובלבול קשה עד שיתוק קוגניטיבי, פגיעה בקואורדינציה ובהתמצאות, אינסומניה – חוסר שינה קשה. מגבלות ראייה ושמיעה, קשיי קליטה ריכוז והבנה, חוסר זיכרון מוחלט. אלה היו הסימפטומים החמורים הראשונים. אח”כ הגיעו בעיות עיכול קשות, ירידה דרסטית ומהירה מאד במשקל ללא סיבה (תאבון נשאר רב). חולשת גפיים, דופק מואץ וחזק מאד, תעוקת חזה וקשיי נשימה ובחילות קשות שלאחרונה החלו להפוך להקאות (שמעולם לא חוויתי קודם במהלך כל החיים), טינטון קשה והירדמויות מול מסכים ובנהיגה ולפעמים התעלפויות עם נפילות דרמתיות.
כיצד גילית שמדובר ברגישות לקרינה?
לקח לי זמן לגלות שהרגישות הגבוהה סימפטומים המתגברים מופיעים בתגובה לעוד ועוד כימיקלים. חקירה ממושכת הביאה אותי לזהות שמדובר ב- MCS – אי סבילות לכימיקלים שכלל לא מוכרת בארץ. בהתחלה מטהרי האוויר ומסיכות הגזים המקצועיים וההימנעות מכימיקלים עזרו והיתה הקלה. עם הזמן גיליתי שלמרות המכשור הרפואי המסייע הזה עדיין הופיעו כאבים קשים במקומות מסוימים בבית ובהרבה מקומות בחוץ. לקח לי זמן להבין שזה לא כימיקל חסר ריח אלא קרינה. קראתי על זה אבל לא שייכתי לעצמי ו”האסימון ירד” לאחר היכרות עם בחור מניו-זילנד (שהזמין אותי לגן עדן המנותק שבנה לעצמו על הר מיוער ומבודד לחלוטין). הוא חשף בפני את הקשר בין MCS ו- EHS והתחלתי לקלוט שהחומר הלא מורגש הוא קרינה ומעקב היכן זה קורה אישר את חשד הקרינה. יצרתי קשר עם עמיר שמצאתי במפת הפרישה של הסובלים שקבלתי מניו-זילנדי. מד הקרינה החדש שרכשתי ממנו והסבריו אישרו את חשדותי. תודה עמיר.
מה הם הסימפטומים כיום?
אותו דבר ורק מתגברים כל הזמן ומופיעים בחשיפה לרמות נמוכות יותר ויותר – גופי בקריסה כי איני מוצאת מגורים הולמים במקום נקי מקרינה ומזיהום. כיום הכאב אפילו לא חולף כשמקור הקרינה מוסר. ההתאוששות ארוכה יותר. אני חייבת לעבור קילציה (ניקוי מתכות מרקמות עמוקות) ואיני יכולה וההבראה שלי לא מתרחשת למרות הקפדה על תזונה, תוספי מזון, תרגול צ’י קונג, מיגון (חדר וביגוד, לצד מטהרי אוויר ומסיכות גזים) ורפואת תדרים ותכנות מחדש לאמיגדלה.
מה גורם לסימפטומים להופיע?
כל כימיקל, ריח, חומר סינתטי: חומרי הדברה, ריסוס, צבעים, מדללים, חומרי בנין, חומרי ניקוי, תמרוקים, מוצרי טואלטיקה והיגיינה (כל סבון או קרם, דאודורנט או אבקת כביסה שאחרים שמים הורג אותי), מזון שאינו אורגני, כלור ופלואור במים, וכמובן קרינת RF – סלולרי, WI-FI, טלפון אלחוטי, וקרינת LF מרשת החשמל שהרגישות אליה לאחרונה הולכת ומתגברת, וגם קרינת מסכים וכל מיכשור חשמלי באשר הוא.
האם ישהייתה חשיפה לכימיקלים?
כן.. אצלי זו הבעיה. כאשר בעיית העומק היא הצטברות רצינית של מתכות במוח וופגם גנטי שנמצא כעת בבדיקות – העדר גנים האחראיים על פירוק וניקוי רעלים (בתוספת לחץ רב והעדר שינה משך כמה שנים).
שיקום- מה עזר להבריא?
אני רק בתחילת הדרך – הימנעות מוחלטת נדרשת כדי שהשיפורים המושגים יתמידו. לי עדיין אין כזה מקום אבל כשיהיה אבריא.
תמיכה נפשית ופיזית- מי עזר לך להשתקם?
עמיר בורנשטיין שתומך ומעורר תקווה ומסייע רבות בהתמודדות ולימוד איך לעשות את זה, מעט חברים ומשפחה שמסייעים בקשיי התפקוד היומיומי, קריאה על מקרים שעשו את זה ותרגול צ’י קונג.
תארי את הניסיון שלך עם בעיית הרגישות לקרינה אל מול הממסד הרפואי
איני טורחת להגיע לממסד הרפואי.. אין טעם. כבר לפני 15 שנים הם הודיעו לי שיש לי כמה שבועות לחיות כי קרסתי עם מה שאז זיהיתי בעצמי כתשישות כרונית ופיברומיאלגיה והרופאים עשו מזה צחוק. עזבתי אותם אז (הייתי מאושפזת במצב רע) והבראתי את עצמי במסע ארוך ונחוש. מאז עולם הרפואה הקונבנציונלי לא בחיי. הם לא מכירים בבעיות הללו, מתנשאים ולא מבינים כלום בבעיות מערכתיות. כשצריך חיתוכים, אינסטלציה ורפואת חירום הם מסייעים. חוץ מזה אין להם הבנה או רצון לעסוק בבריאות. מחלות סביבתיות מעוררות בהם גיחוך.
עבודה- כיצד השפיע הרגישות בעבודה
אי יכולת לעבוד לחלוטין – זוועה. אני אוהבת מאד את יצירתי.
השפעה על אורח החיים והשלכות חברתיות ופסיכולוגיות
אין לי חיים בכלל. סגורה בצינוק ולא מתפקדת. עסוקה בחיפוש מגורים שנה וחצי. הרבה רגעי דכאון ומשיכת עצמי החוצה מהם בכוח פעם אחרי פעם.
שאלות שאתה חושב שצריך לחקור לגבי רגישות לקרינה
זיהוי התמודדויות מוצלחות וחקירת התהליך והגורמים להצלחה וחשיפתם. זאת, מעבר לחקירת הגורמים, הנזקים וכל הפוליטיקה. קודם כל להציל ולאפשר התמודדות ותפקוד כדי לשפר עוד. אני מאמינה שצריך להקים כפר הבראה ומקומות מגורים ייחודיים. מאבק.
סיפורה של גל התקבל למערכת ב 20/05/2015 ומוגש כלשונו ובהסכמתה.
הערה: השאלות שעליהן אני משיבה בשאלון זה נלקחו מתוך הספר:
Black on White: Voices and Witnesses about Electro-Hypersensitivity, The Swedish Experience.
הספר יצא לאור ב2002 והוא מבוסס על מחקר איכותני אשר נעשה בשוודיה בשנת 2000 , בו כ 400 רגישי-קרינה ספרו על חייהם כרגישים לקרינה. (אם בצורת מכתב, או אם בצורת הצהרה מילולית אשר תועדה בשימוע מיוחד אשר הוקדש לנושא הרגישות לקרינה במימון הממשלה). המכתבים/ הצהרות נאספו ובשלב מאוחר יותר ומוינו לנושאים (כגון מה גרם להיפר סנסטיביות, מה הם הסימפטומים של רגישות לקרינה, מה התפקיד של כימיקלים בהתפתחות הרגישות, החיים כפליט קרינה וכו ). חשוב לציין שהנושאים כללו את כל היקף תופעת ההיפר- סנסיטיביות – דהינו, לא רק סימפטומים פזיולוגיים אלא גם השלכות פסיכולוגיות- חברתיות שעימם מתמודד הרגיש לקרינה, והשפעת הרגישות לקרינה על הסביבה הקרובה (משפחה וחברים).
עבדתי כאמנית והייתי מעורבת בפרוייקטים אמנותיים שנעשו בעיר התחתית בחיפה.
כשלושה ימים בשבוע שהייתי בסטודיו, אשר ממוקם בחלק התחתון של בניין החורבה בחיפה. כיום יומיים שהיתי בגלרית שער שלוש- עבדתי שם כמוכרת.
בחודשים נובמבר דצמבר 2014 עבדתי כאוצרת אוסף גלרית שער שלוש, מה שדרש תקשורת תכופה עם שלושים אמנים בערך. בתקופה זו השתמשתי הרבה בטלפון הסלולרי וקצת בלפ טופ אלחוטי.
גם הגלריה וגם הסטודיו הם מבנים ישנים בעלי קירות בטון עבים. היתה שם קליטה גרועה, גם של ווי פיי וגם של סלולר. ובשניהם תאורה פלורוסנטית. בגלריה היו, נוסף על התאורה הפלורוסנטית, מנורות תעשייתיות שכל אחת מהן צורכת 400 וואט.
בסטודיו השתמשתי במכשיר הטלפון הסלולרי באופן תכוף, מה גם כשהסלולרי, שהיה מחובר לרמקולים בסטודיו היה פתוח כל הזמן, ומחובר לווי פיי תקשורת נתונים (שימוש בוואטצאפ).
אני משערת שההיפרסנסטיביות נגרמה בגלל עובי הקירות בסטודיו ובגלריה, מה שגרם לטלפון הסלולארי ולמחשב הנייד להקרין עוד יותר, וגם גרם להחזרי קרינה מהקירות.
בנוסף יש כנראה קשר לשימוש בחומרי אמנות – צבעי שמן (המכילים קדמיום, עופרת), דבקים ומדללים (למרות שאני משתמשת במדלל שנחשב ל “אקולוגי”).
לסיכום אני משערת שזה היה שילוב בין חומרי אמנות שהעמיסו על הגוף לקרינה גבוהה מידיי של סלולארי.
כיצד התחילו הסימפטומים (על פי סדר כרונולוגי מהראשון ועד הקשה ביותר)
בדצמבר 2014 התחלתי לסבול מסחרחורת, במיוחד בשעת שינוי תנוחה. הסחרחורת היתה קלה, (כלומר לא גרמה לי ליפול על הריצפה), אבל הרגשתי בה במשך כל הזמן. סבלתי מהסחרחורות בערך כחודש וחצי.
בערך חודש אחר כך החלו כאבי ראש בחלק הפרונטלי והרגשת לחץ בחלק הקידמי של הראש ומתחת לעיניים. חשבתי שזה קשור להצטננות או בעיה בסינוסים ופניתי לרופא אף אוזן גרון. הכאבים פחתו לאחר כשבועיים- שלושה.
כחודש אחר כך שמתי לב שיש לי קשיי נשימה ולחץ בחזה- כלומר כשהייתי עוזבת את הסטודיו בקושי נשמתי. הייתי גם מאוד עייפה. בשש בערב הייתי “קורסת”. בשמונה בערב כבר נרדמתי על הספה.
שמתי לב גם שעור הפנים שלי איבד את צבעו ונהייה יבש ואפור. עור הגוף היה יבש מאוד. בקיצור, נראיתי רע. עייפה ומותשת.
באותה תקופה עוד עבדתי בגלריה ואני זוכרת שניסיתי יום אחד לעבוד שם עם הלפ טופ. היתה הרגשת נימול בידיים ואחרי כרבע שעה הפנים שלי התכסו בפריחה אדומה והחלו “לבעור”, שרפו לי העיניים, בנוסף להרגשה רעה כללית של לחץ בראש וקשיי נשימה.
בערך בסוף פבואר 2015 התחלתי להרגיש שמשהו לא בסדר ביכולת הריכוז שלי. לא הצלחתי להתארגן על מטלות פשוטות. לא הצלחתי לחשוב כמו שצריך, המוח שלי היה “אפוף ערפל”. התחלתי גם לשים לב שאני יותר ויותר שוכחת דברים. הייתי קובעת משהו עם מישהו ושוכחת מזה לחלוטין.
התחלתי לחשוד שמדובר ברגישות לטלפון סלולרי.
בשלב זה (השלב האחרון) – הופיעו כאבים ביד ובמפרק היד והרגשת נימול בכל פעם שנגעתי בסלולרי. הכאבים החזקים נחוו כמו דקירה בתוך הגוף שלי. הופיעו גם כאבים באזורים שונים בגוף , במיוחד בראש ובחזה, אבל גם בגפיים, בכל פעם שמישהו דיבר לידי בסלולרי. ברוב הפעמים הכאבים היו ביד או ברגל שסמוכים לסלולרי.
בשלב זה הפסקתי להשתמש בסלולרי והתחלתי להתרחק ממקומות בהם היה נראה לי שארגיש רע.
כיצד גילית שמדובר ברגישות לקרינה?
אני חושבת שקראתי פוסט בפייסבוק על מישהי נוספת , אמנית שהיא חברה של חברה, שזה קרה גם לה. זה גם היה השלב האחרון שבו התחילו הכאבים שלי. זה מאוד מוזר, כי עד עכשיו לא הבנתי אם קודם הגיע ההבנה ואחר כך הכאב, או קודם הכאב ואז ההבנה….האם יכול להיות שהכאב הופיע רק עם תחילתה של הבנה לגבי השפעת הקרינה? כלומר, האם יכול להיות שרק אחרי שהבנתי שהקרינה מזיקה, התחלתי לשים לב לכאבים ולקשר אותם לחשיפה?
מה הם הסימפטומים כיום?
כיום אני מנסה להימנע מהמצאות במקום בו הקרינה גבוהה מידיי. בבוקר אני קמה רעננה אבל במשך היום, אחרי שאני מסתובבת בכל מיני מקומות, יכולת הסבילות שלי לפלאפונים, אנטנות ותאורה חזקה מידיי קצת יורדת.
ליד אנטנות עדיין יש לי לפעמים כאבי ראש, הרגשת לחץ פתאומי בראש או באוזן.
יש לי סחרחורות קלות מידיי פעם.
בעיניים- אם אני סופגת יותר מידיי קרינה יש לי לחץ בעין. אם עוד יותר מידיי -יש לי הרגשה של “חול בעין”.
לפני כחודש היתה לי כנראה דלקת של הלחמית בעין ימין, ובאותו זמן התערפלה לי הראייה בעין ימין למשך כשלוש שעות, ואחר כך חזרה למצבה הנורמלי. לפעמים אני עדיין חוששת שיש ברגעים מסוימים ירידה ביכולת הראייה שלי, ואז חזרה למצב הנורמלי.
בנוסף ירד לי המספר בשתי העיניים. (כלומר סוג של הידרדרות ראייה?)
מה גורם לסימפטומים להופיע?
המצאות במקום סגור שיש בו יותר מידיי קרינת RF (חללים קטנים שבהם יש גם ראוטר, גם לפ טופ, גם טלפון אל חוטי, גם ממירים של הוט וכו.
אנטנות סלולריות- עדיין לפעמים יש לי “דקירות” בחזה או בראש כשאני עוברת סמוך לאנטנה סלולרית.
יותר מידיי אנשים עם טלפונים סלולריים לידי .
מקומות שיש בהם יותר מידיי חשמל (שדה מגנטי בתדר נמוך ). בתקופה הקשה הרגשתי לא טוב גם אם עמדתי מתחת לעמוד חשמל. הרגשתי כאב במפרקי האצבעות אפילו כשנגעתי בסכו”ם ממתכת!
כימיקלים
אני כנראה גם רגישה לכימיקלים. בשנת 2012 עבדתי עם טרפנטין בסטודיו וכתוצאה מכך הרגשתי לא טוב (כאבים באזור הכליות). אחר כך התחלתי להשתמש בטרפנטין אקולוגי. אותה הרגשה לא טובה מתרחשת גם כאשר אני נחשפת לחומרי ניקוי כמו אקונומיקה.
כפי שכתבתי, כנראה שמה “ששבר את גב הגמל” היה השילוב בין כימיקלים לקרינה בסטודיו. אבל אני לא יכולה לדעת את זה בביטחון- עוד לא נעשה מחקר מספק בנושא. יכול להיות שזה היה רק הקרינה.
לאחרונה הייתי אצל נוירולוג. שטען שאין שום קשר בין היפר -סנסיטיביות לכימיקלים להיפר סנסטיביות לקרינה. כמובן שמחקר בנושא חייב להיעשות.
שיקום- מה עזר להבריא?
ההרגשה שלי הוטבה מאוד לאחר שהפסקתי להשתמש בסלולרי לגמרי ולאחר שביטלתי את הראוטר בבית. בן הזוג שלי מכבה את הסלולרי כשאני בסביבה .
הורדתי שרשרת זהב שענדתי באופן קבוע.
אני מנסה לאכול בריא ולהתעמל- מקפידה על תזונה שמכילה הרבה ירקות ופרות, ועלים ירוקים למיניהם. אני מתעמלת ביוגה פעם בשבוע והליכה של שעה פעם בשבוע.
אני לוקחת תוסף B12 מסוג מתילקובלאמין (מאחר ובבדיקות הדם התגלה אצלי מחסור גדול בB12 )
אני מטופלת בתרופה הומאופתית ודיקור .
תמיכה נפשית ופיזית- מי עזר לך להשתקם?
כאשר התחלתי לחשוד שמדובר ברגישות לקרינה נכנסתי לאתר של עמיר (בורנשטיין) ומשם הבנתי שצעדי האס או אס לצמצום הנזק היא הפחתת החשיפה לקרינה והורדת הקרינה הקיימת בבית. עשיתי זאת. אחר כך גם יצרתי איתו קשר דרך אימייל, נפגשתי איתו, והוא נתן לי מידע רב לגבי שדות אלקטרומגנטיים והשפעות הקרינה הלא מייננת על גוף האדם. רכשתי ממנו גם מכשיר מדידת קרינה שעזר לי להבין מה מפריע לי בבית מבחינת קרינה. במקביל, ניסיתי ליצור קשר עם אנשים שגם הם רגישים לקרינה וקיבלתי מהם טיפים להתמודדות עם המצב.
תארי את הניסיון שלך עם בעיית הרגישות לקרינה אל מול הממסד הרפואי
רוב הרופאים שהייתי אצלם (רופאת משפחה, אף אוזן גרון, רופאה נוירולוגית) טענו שלא יכול להיות – טלפונים סלולריים יכולים אולי לגרום לכאב קל או לחץ בראש אבל לא לתופעות שתיארתי: “אין כזה דבר רגישות לקרינה.”.
הרופאה היחידה שאמרה שהנושא ” לא ידוע ולא מספיק נחקר “היא רופאה תעסוקתית שאיתה גם דיברתי על ההשפעות הנוירולוגיות של חומרים כימיים רעילים על גוף האדם.
באופן כללי הרגשתי שאין שום תמיכה משרותי הבריאות ושאת ההתמודדות עם הרגישות לקרינה אצטרך לעשות בעצמי, תוך מחקר אישי, ובעזרת התייעצות עם אנשים שכמוני, הפכו לרגישים לקרינה.
לפני כשבוע הגעתי באופן פרטי לפרופ קרסו , אצלו אני מטופלת בדיקור ותרופה הומאופתית (ארניקה) שקצת מיטיבים (כלומר הופכים אותי לפחות רגישה).
עבודה- כיצד השפיע הרגישות בעבודה
נאלצתי להפסיק את עבודתי בגלריה וגם לסטודיו כבר מזמן לא הלכתי, מחשש שמא הכל התחיל משילוב בין מדלל שאני משתמשת בו או דבק BIG שעבדתי איתו למשך שבועיים. באופן כללי כל הפעילות התעסוקתית –חברתית שלי די נעצרה.
השפעה על אורח החיים והשלכות חברתיות ופסיכולוגיות
לאחר שהסימפטומים החריפו במהלך פבואר -מרץ 2015, הפסקתי להשתמש בסלולרי. מאחר ורוב הקשרים שלי וכל התיאומים עם קולגות וחברים התבצעו דרך וואטצאפ או הודעות (אני לא עובדת במקום עבודה מסודר) יצא שדיי התנתקתי מהעולם. אני מוצאת שמאוד קשה להיות בקשר עם הסביבה ללא טלפון סלולרי. אנשים לא מבינים, ולי אין כח להסביר את עצמי לאנשים שאינם משפחה או חברים מאוד קרובים שאני מרגישה שאפשר לסמוך עליהם. אנשים גם נוטים ישר לפקפק: איך ייתכן שסלולרי יכול לגרום נזק? לי עצמי היה קשה להתגבר על אבדן הטלפון הסלולרי, ועברתי ממש משבר גמילה כשנאלצתי להפסיק להשתמש בו. בהתחלה פשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ברגעים מתים. כמובן שאנשים יפקפקו ביכולתו של הסלולרי לגרום נזק. אנחנו כולנו התמכרנו לאבר הנוסף שצמח לנו ביד.
אני מניחה שרוב הקולגות/חברים ואפילו המשפחה שלי, חושבים שאני עוברת איזה שהוא משבר פסיכי מוזר, ומאחר שאני אמנית עם נטייה קלה לתקופות פסימיות זה איכשהו נתפס כמתאים. איך בכלל אפשר להסביר שהקשיים שלי נגרמים כתוצאה מרגישות למזהמים? אנשים נוטים ליחס יותר מידיי חשיבות לסיבות “פנימיות” ושוכחים שאדם הוא חלק מסביבה.
שאלות שאתה חושב שצריך לחקור לגבי רגישות לקרינה
שאלות לגבי הסיבות שהביאו ל”שבר” שהגוף שלי עבר: האם בגלל רמה גבוהה מידיי של קרינה הגוף שלי “נשבר”?. האם יש קשר בין קרינה לשימוש בחומרים כימיים רעילים (כלומר הסיבא לשינוי בגוף שלי הוא צרוף של קרינה עם חומרים רעילים)?
הבהרה והקדמה – בתיאור רגישות זו מופיע סיפורו של א.ס. שהצליח לשפר את מצב הרגישות שלו ובחר לחזור להשתמש בסלולרי. אני לא ממליץ לאף אחד להמשיך להשתמש בסלולרי לאחר שכבר הבין שהקרינה מזיקה לו. סיפורו מובא כלשונו. בסוף יש תשובות לשאלות המשך ששאלתי אותו. אני וא.ס. מקווים מאוד שהבאת הסיפור תאפשר לעוד רגישים לקרינה לשפר את מצבם. שימו לב שההבחנה והטיפול שמתואר כאן הם לבעיה סובייקטיבית. לא בטוח שכל אחד מאיתנו סובל מאותו דבר. לכן אני מעודד אתכם לבדוק את הנושא אך להבין שכמו שאפשרי שהמקרה של א.ס. דומה לשלכם, אפשרי שהוא גם שונה.
סיפורו של א.ס.
שלום,
אני בחור בן 38, בשנים האחרונות סבלתי מרגישות קשה לקרינה סלולרית ולא יכולתי לגעת בשום סמרטפון ואפילו לניידים הפשוטים של נוקיה היה קשה לי להתקרב.
תופעות הרגישות התחילו לאחר שלקחתי אנטיביוטיקה בצורה ממושכת בתחילת 2015,
התופעות היו: דקירות חזקות בראש (אם הנייד היה מתקרב אליו), צלצולים באוזניים, עמימות חזקה בראש ואי בהירות חזקה במחשבה, כאבים באצבעות, דקירות בבטן ובגב, ועוד מספר תופעות.
התופעות היו כל כך קשות וממושכות שלא היה משתלם לגעת בסלולר.
חקרתי זמן רב את הנושא וניסיתי כל דרך אפשרית לפתור את הבעיה ולהימנע מהקרינה.
לאחר מחקר רב, הבנתי שחלק מהתופעות שהיו לי יכולות להיגרם גם מפטריות במערכת העיכול (קנדידה).
לאחר בדיקת מספר דרכים לטיפול הגעתי לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום.
לאחר טיפול של חודש וחצי כבר התחלתי לעבוד עם סלולר (סמרטפון) עם תופעות מעטות בלבד ולאחר 4 חודשים, אני מתנהל איתו בצורה חופשית.
בברכה, א.ס.
שאלות שהפניתי לא.ס.:
1. האם בשיחה של חמש דקות בהצמדת הסלולרי לראש אתה מרגיש משהו? 2. האם חוץ מהסלולרי את עושה שימוש בציוד אלחוטי אחרדומה? 3. איפה עשית את הטיפול, מה הייתה העלות ובמה זה היה כרוך?
תשובות של א.ס.
1. אני כבר שנים לא מדבר ישר מהטלפון אלא רק מהדיבורית, אבל גם כשאני מקרב ליד הראש אני כבר לא מרגיש דבר. 2. אין לי ציוד אלחוטי נוסף בבית, ובאופן כללי פחות הייתי רגיש לראוטרים. 3. עשיתי את הטיפול דרך Eric Bakker, עלות שיחת ייעוץ ראשונה בסביבות 600 שח ואחר כך 260שח בערך לשיחות המשך, בדיקת המעבדה נעשתה בNordic Labs בשוודיה והעלות 450$ לבדיקה, ותוספי התזונה עולים עוד כמה מאוד שקלים, אבל זה מאוד תלוי בממצאים, אצלי היה מצב מאוד קשה שכלל כמה סוגי פטריות ופרזיטים. עשיתי 2 בדיקות מעבדה ואולי אצטרך עוד אחת בהמשך, זה רק כדי לראות את רמת השיפור. זה האתר של אריק: http://ericbakker.com/candida-crusher-diet-basics/
בדיקת המעבדה היא בדיקת צואה, נשלחות מבחנות וממלאים אותם, זה מגיע עם הסבר מלא, ושולחים חזרה בDHL.
בנוסף הטיפול עצמו הוא לקחת את תוספי התזונה כפי שממליץ אריק וזה יכול להיות לא פשוט (אכלתי ציפורן חיה, תמצית גרעיני ענבים, שמן קוקוס וכו).
סיפורו של א.ס. התקבל למערכת ב 8/2018 ומוגש כלשונו עם שינויי פיסוק קלים.
הקשר עם רותם נוצר לפני קצת יותר משנה. למרות חוסר בידע ורקע, רותם עשתה מאמץ גדול להשלים את החסר וליצור לעצמה יכולות התמודדות. השבוע ( 26/07/2020) פרסמה פוסט בקבוצה הפתוחה של “רגישות לקרינה ישראל” בה סיפרה על המסע והתהליכים שעברה בהתמודדות עם רגישות לקרינה. אני מקווה שהסיפור שלה יהווה השראה למי שמתחיל את ההתמודדת. הסיפור שלה מייצג כמה חשובה ההתמדה. קישור – https://www.facebook.com/groups/448006515406043/permalink/1544041539135863/
הסיפור מובא כאן כלשונה בהסכמתה של רותם.
יש לזכור כי כל אחד מאיתנו שונה קצת ודברים שעבדו ועזרו לרותם (ולאחרים) יכולים להיות פחות מתאימים לכם. יש ללמוד ולהבין את הנושאים הללו לפני לקיחת פעולה.
הי, משתפת במסע האישי שלי בהקשר הרגישות לקרינה. חשוב לזכור שלכל אחד המסע האישי שלו, ושלכל אחד מסייעים גורמים שונים. הרגישות שלי לקרינה התגלתה לפני כשנתיים בהיותי תושבת מונטריאול, קנדה. התחלתי לסבול מסימפטומים גופניים שלא חוויתי קודם ושלא היה להם הסבר רפואי. לאחר לימוד וחקירה הבנתי שיתכן שהסימפטומים קשורים לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ובעיקר קרינת רדיו מאנטנות וממכשירים מבוססי רכיבי אלחוט. לאחר מסע של לימוד נוסף, שכלל מדידות קרינה בעצמי באמצעות מד ביתי מהיר ובעזרת מודדים מתאימים, הימנעות ככל הניתן מחשיפה לקרינה כולל שימוש באמצעי מיגון ואמצעים נוספים – מצבי השתפר וחלק מהסימפטומים נעלמו לחלוטין (כגון כאבי מרפקים, שחוזרים בתקופות של יותר חשיפה לקרינה). במונטריאול מותקנים על קירות הבתים מוני חשמל חכמים. מעליי גרה אז גברת נחמדה שהיו בביתה כמה וכמה מכשירים אלחוטיים, והייתי חשופה לקרינה אצלי בבית מהמכשירים בביתה ומהשימוש שלה בהם. הרגשתי רע פיזית, ממש רע! התפתחו בגופי כאבי מרפקים שמעולם לא היו לי, לעיתים הופיעו – דפיקות לב מואצות, קושי לחשוב בצלילות, קושי להתרכז, כאבי ראש, קשיי זיכרון לטווח קצר, תחושת לחץ פיזי בראש ובנוסף – קשיי שינה ומכאן מן הסתם עייפות מתמשכת. באותו הזמן גיליתי מפגע עובש נסתר במטבח שטופל בצורה ממש לא אחראית, כי לא הבנתי אז את נזקי העובש, כך שנחשפתי גם לנבגי עובש שהתפזרו בדירה עם הוצאת המדף הנגוע ללא כל אמצעי זהירות.
עברו עליי כעשרה חודשים של לימוד נושא הרגישות לקרינה ונזקי העובש והבנה איך אני מתמודדת עם המצב. במשך תקופה זו החלפתי מספר מקומות לינה בדירה כדי למצוא את הנקודה בה אני ישנה הכי טוב, ועשיתי ניסיונות מיגון שונים. לבסוף, הצלחתי למגן די טוב את חדר השינה שלי, שהפך גם לחדר עבודה. השתדלתי לשהות בו כמה שיותר. השתמשתי ביריעות אלומיניום ייעודיות שקניתי ממודד קרינה מקומי שמבין את נזקי הקרינה. על חלק מהשקעים בבית “התקנתי” פילטרים של “חשמל מלוכלך” שעזרו מאוד (פשוט מכניסים פילטר יחסית קטן לשקע, יחסית זול ויכול מאוד מאוד לעזור לסימפטומים!!! רצוי להחליט על השקעים המתאימים בעזרת מד מיוחד, גם פשוט מאוד לתפעול ויחסית זול)
במשך כל התקופה (מאז ועד היום!) עזרו לי בעיקר גל וייס ועמיר בורנשטיין המלאכים וחברים בקבוצת הרגישות לקרינה ישראל. תודה ענקית לכולכם!! כיום מתגוררת בישראל. לקחו לי זמן ומשאבים רבים נוספים למצוא בית נמוך קרינה מתאים!! בבית שלי כל הציוד מחובר חוטית/ עם כבלים, אין שימוש בציוד אלחוטי. יש מביני דבר שאומרים שמשחקי מחשב פועלים טוב יותר בחיבור אינטרנטי עם כבל. בעזרת עמיר בורנשטיין התקנתי ווטסאפ על המחשב הביתי באופן שלא מצריך נייד זמין בסביבה. זאת באמצעות פלטפורמת המחשב BLUESTACKS, זה לא מאפשר ווטסאפ גם בנייד. (קיימות פלטפורמות נוספות). המחשב הביתי שלי הוא מחשב נייד שלא נמצא בטעינה כשאני עובדת עליו – לרוב… ושכל רכיבי השידור האלחוטי בו מנוטרלים באופן מיוחד. חיבור המחשב לכבל אינטרנט ומקש ביטול ה WIFI, אם קיים, לא מספיקים לנטרול כל הקרינה מהמחשב! אל המחשב מחוברים מקלדת ועכבר חוטיים בהם אני משתמשת, ומרחיקה ממני את המחשב עצמו. הזמנתי מבזק ראוטר שיש בו כפתור כיבוי מכני ל- WIFI (ניתן לבקש מספק האינטרנט שיכבה את אופציית האלחוט גם מהמרכזייה). אני מחזיקה ברשותי נייד חכם דור שלוש בן שש שנקנה במונטריאול. מחוץ לבית אני מפעילה אותו כנייד “טיפש” (זמין לשיחות וSMS רגיל בלבד) כדי להיות זמינה לילדים שלי. כלומר, כיבוי מוחלט של WIFI, BLUETOOTH, GPS ותקשורת נתונים – DATA – כל אלה מנוטרלים/ מצב OFF. מרחיקה אותו ממני ככל הניתן. “חינכתי” את כל הסובבים אותי להשתמש בנייד רק כשאין ברירה. לפי מד הקרינה, הוא לא משדר כשאין פעילות. בסלקום (ולהבנתי גם בפלאפון) יש אפשרות ל”עקוב אחריי” מהנייד לקו הביתי. כך שכל זמן שאני בבית, הנייד מנוטרל והשיחות שמגיעות לנייד מועברות ישר לקו בזק. לעיתים נדירות ממש, כשאין לי ברירה ולזמן מינימלי וקצר (כגון לחתימה על מסמכי ביטוח שלא ניתן היה לחתום עליהם מרחוק בדרך אחרת), אני מפעילה מחוץ לבית תקשורת נתונים בנייד. תקעי מכשירי חשמל שאין להם מתג הפעלה מחוברים למפצל/יחידה עם מתג ON/OFF מה שמונע מגע עם התקע עצמו בזמן תפעול המכשיר. משתדלת לנטרל כל מכשיר חשמלי שאינו בשימוש.
בנוגע לתזונה:
משתדלת לשמור על תזונה הכי נקייה שיכולה/ מבינה מבחינת כימיקלים, ריסוסים, דשנים, עיבודים וכו’. משתדלת להימנע לחלוטין מגלוטן, מוצרי חלב ומסוכר מעובד (ירדתי בזכות זה כ7/8 ק”ג שלא חוזרים… בונוס נחמד בשבילי :)). בחו”ל אכלתי לחם כוסמת שהיה לי מעולה. בארץ מצאתי מאפה כוסמת מונבט של חברת “מונבטים”, 100% מחומרים אורגניים. טבעונים מהצומח, נקיים מגלוטן וחומרים משמרים. מגיע קפוא, להשגה בחנויות טבע. קיימים סוגי מאפים שונים. לאחרונה נחשפתי לאינג’רה – מאפה מחמצת מקמח TEF, שהוא טבעית נטול גלוטן, ממסורת אתיופיה (אוורירי, מזכיר לאפה). קונה לעיתים מאדם פרטי שאופה אותן (ולחמי מחמצת מקמח טף) בביתו. אפשר כמובן גם להכין לבד מאפה נטול גלוטן… משתדלת לאכול מסודר כל כמה שעות ולסיים לאכול מספר שעות לפני השינה. מזה כארבע שנים אני צורכת את מוצרי הבריאות של “JUICE PLUS” ואני בטוחה שהם מאוד מאוד תומכים בגוף שלי ועוזרים לי להתמודד עם המצב. כשעה פלוס לאחר הקימה בבוקר שותה כוס גדולה של מים חמימים/חמים עם כף וחצי חומץ תפוחים אורגני לא מסונן. לפחות עשר דקות לאחר מכן (לרוב שעה/ שעתיים לאחר מכן) בולעת את קפסולות הפירות והירקות של ג’וס פלאס, לוקחת מגנזיום, B12, שמן מרווה מרושתת של NATURESAGE כמקור לאומגה 3 שמשתדלת לקנות במבצעים, יש לא מעט… , ויטמין D ואוכלת חופן צימוקים/ בננה. בהמשך היום אוכלת מנת שיבולת שועל עם אבקת החלבון הטבעונית של ג’וס פלאס, דגנים וקטניות מושרים מונבטים ומבושלים, ירקות מאודים/ כבושים, שותה שוקו חרובים ללא המתקה נוספת ,שמן קוקוס, עד כף ביום דבש אורגני לא מחומם, שקדים ואגוזי מלך, מעט ביצים אורגניות, מעט עוף טבעי. ניסיתי צמחונות וטבעונות ולא היה לי טוב. נמנעת ממוצרים שעושים לי כאב ראש – קפה, שוקולד, חצילים, עגבניות, גבינה צהובה
תוספי תזונה:
לפני כשנה הרגשתי בלילה כאב חד בשריר השוק. הבנתי שחסר לי מגנזיום. התחלתי לצרוך מגנזיום נוזלי של ECOSUPP והרגשתי שיפור כללי במצבי, בעיקר בשינה. כשעשיתי הפסקה של מס. חודשים עם התוסף, מצבי התדרדר וכשחזרתי למגנזיום, שוב השתפר. בעיית המגנזיום שכיחה אצל רגישים לקרינה. התכווצויות שרירים ובעיות לב מאד שכיחות לאחר חשיפה לקרינה, תיסוף מגנזיום קבוע מועיל לרגישי קרינה רבים. בבדיקת דם עלה שרמת ה B12 שלי בנורמה. אולם, נטורופטית אמרה לי שלדעתה ערך זה עדיין נמוך, ולכן התחלתי לקחת תוסף של B12 (לסירוגין של ד”ר גיל יוסף שחר ושל ECOSUPP) לעיתים צורכת את המוצר “ביוקל” של חב’ “טבעוני” – סיבים טבעיים שהם “פרה-ביוטיקה” – האוכל של החיידקים הטובים במע’ העיכול. בעבר צרכתי מוצרי סאן-ריידר. לדעתי יש להם מוצרים מדהימים. הרגישות לקרינה פרצה אצלי תוך כדי גיל המעבר והרגשתי שהמוצר BELLA, תומך בי בצורה מעולה בהקשר ההורמונלי.
במונטריאול החלפתי את כל סתימות האמלגם הרבות שהיו בפי אצל רופא שטען שפועל על פי הפרוטוקול הרצוי להגנה בתהליך. הן ממילא היו ישנות וסדוקות ודרשו החלפה.
עושה עבודה רוחנית, רגשית, מנטלית, אנרגטית, נשימות. כשיכולה עושה: פעילות גופנית מגוונת, קרקוע – רגליים יחפות על הקרקע. רצוי כמה שיותר רחוק ממבנים/אזורים שעובר בהם חשמל, לפחות חצי שעה ביום, חשיפה מבוקרת לשמש. מרגישה שאלה מאוד עוזרים לי. נמענת ככל יכולתי מ”חדשות” ומשתדלת להתרכז באור, להכניס אותו לחיי ולהפיץ אותו כמה שיותר. מתרכזת באהבה ומשתדלת לאזן קבלה ונתינה. מתרגלת הטיפ של יהודית שטיינברג על עיסוי כף היד, יודעת שמעולה לי לצחוק, יודעת שהזרמת האנרגיה המינית מאוד חשובה.
מקפידה ככל יכולתי על תאורה “בריאה” בביתי, החל משעות החשיכה – חשיפה מינימלית לאור כחול (מרכיבה משקפיים חוסמי אור כחול ועל המחשב והנייד מותקנות אפליקצית/תוכנת IRIS להגנה על העיניים ולתמיכת הביולוגיה של הגוף. הפחתת עוצמת תאורת המסך ע”י הכפתור הייעודי לכך במחשב/נייד נחשבת ללא בריאה כי מגבירה “פליקרים” (הבהובים/הבזקים?) – למדתי על זה ועל המון דברים נוספים משי דנון – “מעלים את התדר”, “אהבה 528” משתדלת לישון בחושך מוחלט, לפחות 7.5 שעות, יש הממליצים ללכת לישון לא יאוחר משעה 23:00. ישנה עם רצועת ראש-פה לתמיכת נשימת אף בשינה (קניתי באמזון בדולרים בודדים), למטרת שינה בריאה יותר. יש מטפלים שמלמדים נשימת אף/ טיפול בנחירות – מאוד חשוב!!בלילה מנטרלת בארון החשמל את מתג החשמל של חדר השינה והחדרים הסמוכים, ישנה על מזרן ללא קפיצי מתכת. בעבר בחרתי לעבור פרוצדורה של הכנסת קפיצי מתכת “ESSURE” לחצוצרות כאמצעי מניעה קבוע מפני הריון. היום לא הייתי עושה זאת. מסתבר שלא פשוט להוציאם היום, אם בכלל אפשרי. למתכות בגוף יש משמעות בהקשר הקרינה.
מאמינה שתהליך של הוצאת מתכות מהגוף (קילציה) יכולה לעזור לי
נמנעת ככל יכולתי מחשיפה לכימיקלים. משתמשת בחומרי ניקוי, סבונים, תמרוקים וכו’ טבעיים/אקולוגיים בלבד. בשלב זה נמנעת מכל תכשיט מתכתי. עושה מקלחות חמות/ קרות. כיום מצליחה לשהות מחוץ לביתי (לעבודה, סידורים שונים, פגישות וכו’) ואף לנסוע בתחבורה ציבורית ולהמשיך לתפקד די טוב.
אשמח להארות, לטיפים, לפרט עוד עפ”י הצורך ולתמוך ככל יכולתי
הגיעה השעה לדיון בקרינה אלקטרומגנטית מנקודת המבט האישית, שלי. הלוא שנים חייתי שליווה: לי זה לא קורא, אז זה לא קורה. מה פתאום שאחשוש מקרינה? לא היה ואין לי טלפון סלולארי. ראיתי ורואה בו קולר. חסרה קולרים אנכי? ככל שנשאף לחיים עצמאיים – הגבולות, רבים ומתרבים, מסומנים גם על ידי הסביבה. בעיקר על ידי הסביבה. כך בשלווה מדומה, התנהלו חיי להם בנחת פחות או יותר עד שבוקר אחד קמתי לישיבה – ומיד הגוף נפל לאחור כמו הוא בול עץ. מד הדופק הורה על 20 פעימות בדקה. והתאזן, בזכות נשימות עמוקות, ל-37 פעימות בדקה. במקום ה-60/70 הנורמטיביות. במכון הלב הציעו בפסקנות – קוצב לב. החושים שלי אמרו שיש כאן בעיה. צריך להגיע לשורשיה. פניתי לייעוץ אצל פרופסור מומחה לכלי דם. כשירדתי מהמונית ליד הקליניקה שלו, שמעתי ברדיו כי לשמעון פרס התקינו קוצב לב. הפרופסור אמר שראה מקרים בהם הותקן לאדם קוצב לב והאיש מת בתוך זמן קצר. כי קורה שהלב מאט את הקצב כדי להתאים עצמו למצב חדש. אם מתקינים לו קוצב לב, הרי שכופים על הלב להזדרז וזה לא פעם מעל לכוחות לבו וגופו.
חזרתי לביתי שלימה עם הסרוב לקוצב לב. בינתיים כאבי הראש שחשתי חודשים ארוכים קודם לכן, הוסיפו להציק, במיוחד לאחר שעות מול המחשב, שלצידו ראוטר ומטר ממנו תחנת טלפון אלחוטי שלא חשדתי בהם במאומה. שנה וחודשיים קצב הלב שלי נותר על 37 פעימות לדקה ומקסימום 40 פעימות לדקה בעת מאמץ. התהלכתי לוליינית, שומרת ונשמרת.
ואז הגיעה לביתי אורחת מארצות הברית, קרובת משפחה. באה מצויידת במכשיר למדידת קרינה אלקטרומגנטית. מדדנו ליד המחשב, מדדנו ליד הראוטר, ליד הטלפון האלחוטי. המכשיר צרח והבהב באור אדום, שזה התפקיד שלו. המחשב נמצא מחובר לרשת אלחוטית. כיביתי את החיבור. הראוטר התגלה אף הוא כמכוון WIFI. כיביתי. הוצאתי מהבית את הטלפון האלחוטי. לא חלפו שלושה שבועות וקצב פעימות הלב חזר ל-60 עד 70 פעימות בדקה. כך כבר שלוש שנים. וכאבי הראש? נעלמו.
ראיתי שאני לא יכולה לנסוע באוטובוסים. אתם/ן יודעות/ים איך זה. כולם וכולן שקועים באור הכחול הצמוד לכף היד, נהג האוטובוס עצמו מנהל שיחות בסלולארי הפרטי שלו אגב נהיגה, מיכשור האוטובוס אלחוטי ומכשיר המדידה שלי צורח מבהיל את הנוסעים והנוסעות. כך גם במונית. כך באולמות תיאטרון וקולנוע שם לכל איש/ה יש שם המוקרן בטלפון הסלולארי הדבוק ליד ימין שלו ושלה.
כאשר פרצה מגפת הקורונה, לא חל שינוי בחיי. היטב אני מאולפת לחיים נעולים. מבעד לחלון אני רואה אם מיניקה את התינוק שלה וביד הפנויה אוחזת טלפון סלולארי פעיל, ממש מעל לראש הזעיר. הורה מסיע את התינוק שלו בעגלה, שעת לפנות ערב קסומה, יד אחת של האב או האם אוחזת בעגלה והשנייה אוחזת בטלפון הסלולארי, מעל לראש הפעוט.
ומשרד התקשורת, במה הם עסוקים שם? ומשרד הבריאות? משרד החינוך? ראש ממשלת ישראל? לא יודעים, כנראה, שהאופנה הזו, של חליפיים, לא הגיעה כלל לבריאות, לחיים עצמם. הגיעה השעה לפרוץ את תקרת השקיפות שלוחצת על קרוב ל-13,5% מאוכלוסיית ישראל והעולם. הגיעה השעה לקרוא, מי לחיים – אליי! בטרם המחר ילכוד אותך.
קורינה הסופרת נפטרה ב 12/2022 בגיל 87. יהיה זכרה ברוך.
שלום, שמי שייקה (שם בדוי), אני רגיש לקרינה ברמה נמוכה מזה זמן רב.אני בן 52 עצמאי בתחום המחשבים ועוסק בתחום זה כבר כ-30 שנה. מאז ילדותי (גיל 10~11) התעסקתי עם מכשירים אלקטרוניים אהבתי לפרקם ולבחון את המעגל האלקטרוני שלהם. אם אינני טועה הפעם הראשונה שהבחנתי שאני רגיש היה כשבמקום העבודה שעבדתי היה מיקרוגל לחימום האוכל לעובדים, עם הפעלת המכשיר הרגשתי (במרחק של כ-40 ס”מ) בלבול וחוסר התמצאות, משהדבר חזר על עצמו מספר פעמים הנחתי שלמיקרוגל יש דליפת קרינה ופשוט שמרתי מרחק ממנו. עם השנים נחשפתי לעוד כמה מיקרוגלים ומכיוון שהתופעה חזרה הבנתי שאני רגיש לקרינה שהם מפיצים. לאחר מספר השנים קיבלתי במקום עבודה אחר טלפון סלולארי וממש לא יכולתי לדבר דרכו יותר משתי דקות, לכן הרגלתי את עצמי לקצר את שיחותיי ל-“כן”-“לא”. כיום אני מסוגל לשאת עד 20 דקות שיחה בטלפון סלולארי אך ההרגשה של בלבול, קוצר נשימה, חוסר התמצאות, נוקשות של הפנים וחוסר יכולת למקד את המחשבה קיימת כמעט לכל אורך השיחה. לפני כשלוש שנים נאלצתי לעבור MRI לברך ודיווחתי למפעיל שאני רגיש לקרינה, מפעיל המכשיר הביט בי בלגלוג, לא מאמין לדבריי, לאחר הבדיקה שארכה כ-20 דקות באתי לרדת מהמיטה וכמעט נפלתי (פשוטו כמשמעו), למזלי הייתה אחות שתפסה אותי בזרוע אחת ובשנייה תפסתי את הקיר, כשאמרתי “אמרתי לכם שאני רגיש” הם הסתכלו עלי במבט מאוד משונה, לקח לי כ-15 דקות לחזור לשליטה מלאה על עצמי. מה שמוזר אצלי הוא שאני לא רגיש לקרינה הנפלטת ממחשבים או נתבים אלחוטיים, ההיפך, אני מרגיש טוב יותר לידם, כשאני בא לתקן מחשב אני דווקא מרגיש מאין “קשר טלפאתי” שאליו אני מייחס את הצלחתי הגבוהה מ-99% בתיקונם. אני נוטה להאמין שכולנו רגישים בצורה זו או אחרת לקרינה באורכים שונים הרי כל הזמן כדור הארץ “מופגז” בקרינה ולדעתי הדבר גורם לנו הרגשה טובה או רעה מסביב לשעון. לדעתי יש להביט על הנושא מנקודת מבט שונה, במקום להתייחס ל-“מה הקרינה גורמת” יש להתייחס ל-“מה הקרינה חוסמת”. המלצתי, כבדו את הגוף שלכם ותתרחקו מכול גורם שעושה לו רע.
סיפור של שיקה התקבל למערכת ב 12/08/2012 ומוגש כלשונו.
ידע והבנה רחבה ככל האפשר של נושא הקרינה הבלתי מייננת, סוגיה ומקורותיה השונים הוא כלי חשוב ביותר ומהווה את הבסיס לכל פעילות, אישית או ציבורית בתחום הקרינה. ידע הוא הצעד הראשון בהתמודדות עם קרינה בלתי מייננת והשפעותיה והוא גם השלב הראשון בתוכנית ארבעת השלבים שלנו. בחלק זה של האתר תוכלו למצוא הסברים, מידע ותוכן על קרינה אלקטרומגנטית (EMR או EMF), סוגיה השונים, מקורותיה, ההשפעות הבריאותיות שלה. בעמוד זה של האתר תמצאו הסברים ומידע על מונחי יסוד בתחום הקרינה. בדפי המשנה השונים (ראו רשימה למטה) תמצאו מידע רחב ונוסף בנושאים נוספים, החל ממחקרים, סוגים שונים של מקורות קרינה (לפי תדר ומיקום), מידע על סוגי קרינה, סוגי חשיפה, קרינה מסלולריים, מידע על אנטנות סלולריות, על מוני חשמל, מים וגז חכמים, זיהום חשמלי, רשת אלחוטית בבתי הספר וקישורים לסרטוני הסבר והרצאות. מבחינת סוגי הקרינה הבלתי מייננת ישנם שלושה סוגי קרינה הרלוונטיים ביותר לנו, וזאת לפי רמות החשיפה של כל אחד מאיתנו בחיי היום היום:
קרינת רדיו (סלולר-אלחוטי) – נפלטת מציוד תקשורת, שידור, ציוד צבאי ואנטנות סלולריות.
קרינה מרשת החשמל – נפלטת מכל ציוד חשמלי ומתשתיות חשמל
זיהום חשמלי – רעש ממקורות חשמליים ואלקטרונים הרוכב על רשת החשמל בנוסף לחשמל בתדר הרשת.
נושאים כמו אנטנות סלולריות, דור חמש בסלולרי, מונים חכמים, וויפיי בבתי הספר ועוד.
סרטון הסבר ראשוני ומבוא לפרק הידע באתר ולסוגי הקרינה הבלתי מייננת מעשי ידי אדם
תדירות היא מספר הפעמים שתופעה מסוימת מתרחשת בשנייה בודדת באופן מחזורי. אם לדוגמה אני מצליח למחוא כפיים 10 פעמים בשנייה, התדירות של הפעולה שלי תהיה 10Hz. אם אני מצליח (רק לצורך הדוגמה) למחוא כפיים 10000 פעמים בשנייה, אזי התדירות של הפעולה תהיה 10000Hz או בקיצור 10Khz. דרך אחת להבדיל בין סוגים של קרינה היא על ידי מיקומם על ציר התדר. כלומר, כמה פעמים בשנייה יש פליטה או שידור. “ציר התדר” הוא מישור דמיוני עליו מתפרסים סוגי הקרינה. החל מהתדר הנמוך ביותר (קרינה מרשת החשמל) ועד לתדרים הגבוהים ביותר (קרינה מייננת)
מספר מחזורי הגל חשמלי או בשדות מגנטיים וחשמליים בשנייה נקרא תדירות האות, תדירות הגל או תדר השידור –
רכיב אחד של הקרינה האלקטרומגנטית. מתקיים כאשר יש הפרש מתחים (פוטנציאל חשמלי) בין שתי נקודות במרחב. בין שתי נקודות אלו מתפתח ומתקיים שדה חשמלי. נמדד ביחידות של וולט למטר V/m.
שדה מגנטי
רכיב שני של הקרינה האלקטרומגנטית. מתקיים כאשר זרם חשמלי עושה דרכו במוליך חשמלי. סביב המוליך מתפתח שדה מגנטי. נמדד ביחידות של מיליגאוס mG או מיקרוטסלה uT. 1mG=0.1uT
השם המקצועי של קרינה בלתי מייננת בתדרים בין 100KHz ל 300GHz. נקראת גם “קרינת מיקרוגל”, “קרינה סלולרית” ושמות נוספים. בדרך כלל בקרינה זו מתיחסים בעיקר לשדה החשמלי הנמדד ביחידות של וולט למטר , ולצפיפות הספק הנמדדת ביחידות של הספק ליחידת שטח, למשל מילי וואט למטר רבוע mW/m2 או מיקרווואט לסנטימר רבוע uW/cm2. קרינה זו משמשת בעיקר לתקשורת אלחוטית, שידור וקליטה של מידע ונתונים, לשידורי רדיו וטלוויזיה. קרינה זו נפלטת מכל ציוד סלולרי או אלחוטי מבוסס קרינת רדיו. למשל מכשירי סלולר, אנטנות סלולריות, ראוטרים אלחוטיים, מחשבים-טאבלטים אלחוטיים, אוזניות אלחוטיות, שעונים חכמים ועוד. אצל רוב האנשים , רוב החשיפה היום היא לקרינת רדיו מהציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי שלהם. החשיפה לקרינה זו גדלה כל הזמן בשל שימוש עודף בציוד אישי , ביתי וכן פריסה של עוד עוד תשתיות המבוססות על שימוש בטכנולוגיות סלולריות או אלחוטיות. רוב הציבור אינו מודע לסיכון הבריאותי בחשיפה ארוכת טווח לקרינה זו. זאת למרות שרוב הרגישים לקרינה הפכו רגישים לקרינה בגלל חשיפה לקרינה זו. כאשר יש כבר מודעות היא בדרך כלל לחשיפה לקרינה זו מאנטנות סלולריות ומקורות סביבתיים ופחות מציוד אישי או ביתי (שרוב המקרים מהווה את הגורם לרוב החשיפה של רוב האנשים).
מדידה של קרינת הרדיו יש לבצע על ידי מד מהיר כך שיוכל למדוד ולהתחשב בכל אלפי הפלסים שיש בקרינה זו בכל שנייה. טיפול בקרינה זו הוא על ידי הפסקת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי (והחלפתו בציוד חוטי שאינו פולט קרינת רדיו). לאחר צמצום החשיפה ניתן למגון חלונות,רצפה,תקרה, מהם נכנסת הקרינה אל הבית.
השם העממי לשדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך, בדרך כלל סביב תדרים של 50Hz. הקרינה בדרך כל נפלטת מתשתיות חשמל וציוד חשמלי, מנועים, שנאים, ספקי כוח וכבלי חשמל. למרות שאצל רוב האנשים רוב החשיפה אינה לקרינה זו, יש יותר מודעות בציבור לסיכון הבריאותי בחשיפה לקרינה מרשת החשמל.
מדידה של קרינה מרשת החשמל אפשרית על ידי מדי קרינה, גם פשוטים ואיטיים יחסית. צמצום החשיפה אפשרי על ידי שמירת מרחקי ביטחון מציוד חשמלי וניתוקו מרשת החשמל בגמר שימוש. מיגון אפשרי במקרים מאוד ספציפיים של קרינה מארון חשמל, מקרר, או קו מתח בתוך קיר או ברצפה.
זיהום חשמלי הוא רעש אלקטרוני בתדרי ביניים (מעל 100Hz ועד 100KHz, ולפעמים יותר, המוצא את עצמו על קווי החשמל. המקורות של הזיהום הוא ציוד אלקטרוני וחשמלי לא לינארי (צורך חשמל בצורה לא קבוע אלא בהפסקות רבות כל שנייה). לסוג זה של קרינה אין מודעות בכלל ברחבי הציבור הכללי והיא למעשה לא מוכרת על ידי בעלי מקצוע. המושג הקרוב ביותר מתחום החשמל המקצועי לזיהום חשמלי הוא “איכות חשמל”. בקרב המודעים לסיכון הביראותי מהקרינה הבלתי מייננת יש יחסית מודעות לזיהום חשמלי בשל מאמצי שיווק של חברות המציעות פתרונות. אבל, הטיפול בנושא זה יבוא בדרך כלל אחרי טיפול בקרינת רדיו ובקרינה מרשת החשמל. זו גם העדיפות שאני מציע. ניתן למדוד את הקרינה הזו על ידי מדים מיוחדים שמאפשרים גילוי המקורות והערכת הרמה של הזיהום. אז ניתן להוציא מהבית את המקורות ולהתקין מסננים המורדים את הזיהום (למעשה אלו קבלים).
Electromagnetic Frequencies או Electromagnetic Fields בשני המקרים מדובר בקרינה אלקטרומגנטית, שדות אלקטרומגנטיים במגוון תדרים.
EMR
Electromagnetic Radiation קרינה אלקטרומגנטית
IOR
קרינה מייננת – קרינה אלקטרומגנטית שרמת האנרגיה שלה מספיק גבוהה כדי לגרום לנזקים מיידים לDNA בתהליכים של ינון (הוצאת אלקטרון מסביב לאטום במולקולות ה DNA). תתי סוגים של קרינה מייננת: קרינת אולטרה סגול, קרינת רנטגן, קרינות גרעיניות, גז ראדון, קרינה מאפר פחם בבטון, ועוד. אתר זה לא עוסק בתתי סוגים של קרינה זו.
NIOR
קרינה בלתי מייננת – קרינה אלקטרומגנטית שרמת האנרגיה שלה נמוכה מידיי כדי לגרום לנזקים מיידים לDNA בתהליכים של ינון (הוצאת אלקטרון מסביב לאטום במולקולות ה DNA). לדעתנו, אל אף שהיא לא מייננת ולא יכולה לגרום לנזק מיידי לDNA על ידי ינון, לקרינה זו יש השפעות ביולוגיות, כימיות ובריאותיות ברמות נמוכות כולל גרימת נזק לDNA בדרכים אחרות שאינן ינון ישיר. קרינה בלתי מייננת אינה גורמת לחומר או רקמה להיות מקרינה בעצמה (להבדיל מחלק מסוגי הקרינה המייננת). החשיפה היא מיידית בעת הפעלת המקור. אם היו השפעות ביולוגיות, אפשרי שהן ישארו או יבשילו לנזקים עם הזמן ועם המשך החשיפה. ראו הסבר על המחקר בתחום – https://www.norad4u.co.il/studies-h/ תתי סוגים של קרינה בלתי מייננת: שדה חשמלי בתדר נמוך, שדה מגנטי בתדר נמוך, קרינת רדיו, הפרעות אלקטרומגנטיות מציוד אלקטרוני EMI ועוד. אתר זה עוסק בעיקרו בתתי סוגי קרינה מסוג זה (קרינה בלתי מייננת).
Electromagnetic Sensitivity -רגישות לקרינה – תופעה בה אנשים מרגישים הופעה של תסמינים בריאותיים בעת או אחרי חשיפה לקרינה בלתי מייננת. בדרך כלל מדובר על הרמה הקלה והבינונית של הרגישות.
RF או בעברית “קרינת רדיו”
Radio Frequency או קרינת רדיו – סוג של קרינה בלתי מייננת בתדרים בין 100KHZ ל 300GHZ הנפלט ומשודרת ממערכות אלקטרוניות, טלפונים סלולרים, ציוד אלחוטי, ציוד שידור רדיו, מערכות צבאיות ועוד.
MW
MICROWAVES – גלי מיקרוגל, מונח מקביל לקרינת רדיו, בדרך כלל מתייחס לתחום העליון של קרינת רדיו מעל 2GHz.
אחד מהמרכיבים של קרינה אלקטרומגנטית. נוצר כאשר יש מתח חשמלי בין שתי נקודות. אחד מהדרכים לתאר קרינת רדיו. נוכח גם בקרינה מרשת החשמל. נעצר בקירות וחומרים מוליכים חשמלית.
שדה מגנטי LFM
אחד מהרכיבים של קרינה אלקטרומגנטית. נוצר כאשר יש זרם במוליך חשמלי. נזכר בדרך כלל בהקשר של קרינה מרשת החשמל. לא נעזר בקירות וברוב חומרי הבנייה.
EMI/Mid Frequency
פליטה של קרינה בלתי מייננת בתדרי ביניים, בדרך כלל שדה חשמלי בתדרים בין 10000Hz ל 100KHz
International Agency for Research of Cancer הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן – גוף של ה WHO
ICNIRP
הוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת – גוף כאילו עצמאי ונתמך תעשייה, המגבש תקנים חשיפה גבוהים לקרינה בלתי מייננת, המבוססים על הנחת היסוד שאין לקרינה בלתי מיינת השפעות בריאותיות, והמאפשרים את המשך השימוש בטכנולוגיה.
EMF PROJECT
פרויקט המחקר של קרינה בלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי . גוף מוטה תעשייה בתוך ארגון הבריאות העולמי המאמץ את תקני והנחיות ICNIRP
דור חמש, 5G
דור חמש, 5G – שיטת התקשורת שהיא הדור הבא של 4G. כנראה יהיה מבוסס בשלב ראשוני על פיתוח נוסף של LTE (מהדור הרביעי). נקרא בארה”ב ובעולם גם LTE+, או LTE Advance, א 5G Evolution (בקיצור 5Ge). נתונים בלבד. ראו גם – דור חמש בסלולר 5G (ובכלל)
LTE, UMTS, CDMA , GSM
שיטות שידור מבוססות קרינת רדיו, בעיקר בין אנטנה וטלפון סלולרי
LTE – דור רביעי בסלולר , נתונים בלבד UMTS – דור שלישי , קול ונתונים. CDMA – דור שני של חברת פלאפון ומה שהיה מקובל בארה”ב, בעיקר קול וקצת נתונים. GSM – דור שני של חברות סלקום ופרטנר בארץ, בעיקר קול וקצת נתונים.
WIFI, WIGIG, NFC, BLUETOOTH
צורות שידור מבוססות קרינת רדיו בעיקר בין מכשירים ובין עצמם
mW/m2
מילי וואט למטר רבוע – יחידות מדידה של קרינת רדיו – צפיפות הספק, פיזור ההספק על מטר רבוע.
uW/cm2
מיקרו וואט לסנטימטר רבוע – יחידות מדידה של קרינת רדיו – צפיפות הספק, פיזור ההספק על מטר רבוע.
V/m
וולט למטר – יחידות מדידה של קרינת רדיו, ושדה חשמלי בתדר נמוך – שדה חשמלי המתפתח על מטר
mG
מיליגאוס – יחידות מדידה של שדה מגנטי בתדר נמוך.
Hz
סדרי גודל u m K M G
סדרי גודל מיקרו – אחד חלקי מיליון 1/1000000 מילי – אחד חלקי אלף 1/1000 קילו – 1000 פעם היחידה (אלף) מגה 1000000 פעם היחידה (מיליון) ג’יגה 1000000000 פעם היחידה (מיליארד)
SAR
Specific Absorption Rate מדד ספיגה לקרינת רדיו, עליו מבוסס התקן לחשיפה לקרינה ממכשירים סלולריים ואלחוטיים הנצמדים לגוף. מבוסס על הנחת יסוד כי ההשפעה היחידה היא חימום. מאפשר רמות חשיפה גבוהות מאוד כאילו הן תקינות. ראו – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/sar/
אם יש לכם שאלות לגבי מושג מסויים חדש, שאלו כאן למטה ונוסיף לטבלה.
פרקים נוספים הקשורים לידע בנושאי הקרינה הבלתי מייננת
שני נושאים נוספים הקשורים לידע, אבל בגלל המורכבות שלהם הם קיבלו פרקים מיוחדים הם: * מחקרים ומדע * מקורות קרינה
בפרק זה ודפי המשנה שלו, נדון ונסקור את מקורות הקרינה הבלתי מייננת בסביבתנו. נסקור אותם על פי חלוקה של סוג הפליטה: תדר גבוה ותדר נמוך, וגם על פי המיקום של המקורות. היכרות עם מקורות הקרינה חשובה כדי לאתר אותו בסבבתנו, כדי להבין את המדידות של הקרינה, כדי למצוא מרחקי ביטחון וגם כדי לצמצם חשיפה על ידי מיגון או החלפתן בציוד דומה שאינו מקרין וכן בדרכים אחרות.
קרינה בלתי מייננת נמצאת סביבנו כמעט בכל מקום. זו טענה נכונה אבל היא אבסולוטית ולא יחסית. באופן יחסי ישנה יותר קרינה בלתי מייננת , מסוגים שונים, בסמוך לציוד אלחוטי , חשמלי, סלולרי ובאופן כללי ליד מקורות הקרינה הבלתי מייננת. בדרך כלל כאשר יש פחות מקורות סביבנו תהיה פחות קרינה, באופן יחסי. לכן אם אתם משתמשים בבית בציוד אלחוטי וסלולרי וישנם בבית מקורות קרינה רבים , תהיה בבית יותר קרינת רדיו בתדרים שונים בהשוואה למקרה בו לא תשתמשו בציוד משדר ומקרין בתוך אותו בית.
למשל בביתי שלי – אין ציוד אלחוטי, אין ציוד סלולרי, ואין קרינה סביבתית מאנטנות סלולריות. בבית של השכן שלי אין קרינה סביבתית בדיוק כמו אצלי, אבל יש אצלו קרינה מציוד אלחוטי ביתי רב ומגוון. רמות קרינת הרדיו שנמדדות אצל שכני הן פי 10000 גבוהות יותר מהרמות שנמדדות אצלי. לכן לא נכון להגיד שגם אצלי ואצלו יש את אותה קרינה בלתי מייננת. אם השכן שלי יחליט שהוא עובר לטכנולוגיה חוטית, ומוציא מהבית את כל הציוד האלחוטי והסלולרי, הקרינה אצלו תהיה כמו אצלי, או מאוד קרובה אליה.
כדי להתחיל לצמצם חשיפה צריך לדעת איזה ציוד פולט איזה סוג של קרינה. לשם כך ננסה להכיר את מקורות הקרינה השונים.
בתת פרק זה , נמנה ונסביר את מקורות הקרינה בסביבתנו.ננסה לחלק את מקורות הקרינה לפי תדר, ולפי מיקום. שתי חלוקות אלו יעזרו לנו הן להבין את סוגי הקרינה הנפלטות מכל מקור והן לדעת איפה ניתן לצפות למצוא מקורות אלו.
מקורות קרינה בתדר גבוה (קרינת רדיו – סלולר – אלחוטי) מאוד נפוצים היום ונמצאים מסביבנו כל הזמן. בקטגוריה זו נכללים אנטנות סלולריות, מכשירי טלפון סלולריים, משדרים ואנטנות רדיו וטלוויזיה, מערכות קשר אלחוטיות, מערכות תקשורת מחשבים אלחוטיות, תקשורת “נקודה לנקודה”, WIFI, או WIMAX, טלוויזיות חכמות, טלפונים אלחוטיים ביתיים, מוני מים\חשמל\גז אלחוטיים, רכיבי “אינטרנט של הדברים”, רכיבי “עיר חכמה”, מתקנים צבאיים, מערכות מכ”מ, מכשירי שיקוף, מכשירים וציוד נפוץ נוסף.
שתי עובדות לגבי קרינה בתדר גבוה
ככל שהתדר גבוה יותר כך גדלה יכולת ההתפשטות שלו בטווח אווירי. כלומר, ככל שהתדר גבוה יותר הקרינה מגיעה רחוק יותר.
ככל שהתדר גבוהה יותר, אונת הקרינה צרה יחסית וקל וזול לחסום אותה.
לדוגמה, רק חלק מהקרינה שמקורה באנטנה סלולרית, במרחק של קילומטר מהחלון של ביתך ובקו ראיה נקי – יגיע בפועל לחלון עצמו. מצד שני, בעלות נמוכה יחסית ובפשטות ניתן לצפות את החלון בציפוי שקוף ולחסום את הקרינה מלהיכנס לחדר המגורים.
מרחקי בטחון קרינה בתדר גבוה
מרחק ביטחון מציוד אלחוטי ביתי תלוי בעוצמת הקרינה אליה אתם מוכנים לחשוף את עצמכם. אתם צריכים לבחור את יחסכם לתקנים ולהמלצותיי ולקבוע רמת קרינה שאת לא רוצים להיחשף ליותר ממנה. רגישים לקרינה חייבים לשאוף לצמצום חשיפה לגמרי ויש עליהם לפעול כדי להגיע לרמות חשיפה נמוכות מאוד, למעשה לא להיחשף בכלל.
לדעתי אין באמת מרחקי ביטחון ממקורות קרינת רדיו. זאת מכיוון שבדרך כלל טווח העבודה של ציוד אלחוטי ביתי הוא בין עשרות מטרים למאות מטרים, ואיפה שיש “קליטה” יש קרינה. למעשה מהרגע שהכנסת הביתה מקור קרינה, למשל טלפון אלחוטי או ראוטר WIFI, בכל הבית יש קליטה, זאת אומרת שבכל הבית יש קרינה. כמובן שקרוב יותר למכשיר תהיה יותר קרינה וכמובן שאם תוסיפו מכשיר נוסף הקרינה על ציר התדר והזמן תגדל.
כדי בכל זאת לצמצם חשיפה, ההנחיה שלי היא לזהות את מקור הקרינה, להבין איך לצמצם את הקרינה ממנו (הפעלה של אופציות האלחוטיות רק חלק מהזמן) או להחליפו במכשיר חוטי המשמש לאותו צורך. לגבי מקורות קרינה אלחוטיות וסלולריות מחוץ לבית אין מרחקי ביטחון. מכיוון שציוד זה משדר לקילומטרים רבים, בדרך כלל ברגע שיש קשר עיין עם המקור יש קרינה ממנו. לדוגמא – ברור שלשים ראוטר אלחוטי 5 מטר מכם עדיף על לשים אותו מטר אחד מכם, אבל גם ב5 מטר מכם הראוטר האלחוטי יגרום לחשיפה לקרינה שהיא גבוהה מידי לדעתנו וכן מיותרת לחלוטין. ולכן נמציץ לא להשתמש בכלל בציוד אלחוטי או סלולרי בבית.
באופן גורף לגבי מקורות קרינה בתדר גבוה אני חושב שאין להם מקום בבית ואין מרחק בו בטוח לשהות לידם.
בשני המקרים (מקורות ביתיים וחיצוניים) מד קרינה יוכל לאפשר לכם להעריך את חשיפתכם ולצמצמה.
בטבלה הבאה לא נציין מרחקי בטחון אבל נציין תכונות של השידור מציוד האלחוטי והלסולרי
מקור
תדר
תקן שידור
הערות
מה עושים?
סלולרי חכם עם תקשורת נתונים
RF 700MHZ-3.5GHz
UMTS, 3G DATA, ,GSM , 4G DATA-LTE 5G
שידור קרינה כל כמה שניות או דקות בהתאם לכמה ואיזה אפלקציות מותקנות .
מגדירים ‘דור שלישי’, מכבים תקשורת נתונים , WIFI ובלוטות’ כאשר לא משתמשים, מרחקים מהגוף ומעדיפים טלפון ומחשב קווים
סלולרי ללא תקשורת נתונים
RF 700MHZ-3.5GHz
UMTS , GSM , CDMA, 5G, LTE, LTE-ADVANCED
שידור בקבלת ושליחת SMS ובזמן דיבור.
מרחקים מהגוף ומעדיפים טלפון קווי
סלולרי עם WIFI
2.4GHZ ו 5GHZ
WIFI
בעת חיבור לרשת שידור כל הזמן. בעת שלא מחובר לרשת שידור פעם בכמה שניות.
מכבים כאשר לא צריך, או בכלל. משתמשים בחיבור חוטי לסלולרי
אנטנות סלולריות בשטח פתוח, מיקרוסלים(אנטנות קטנות לשימוש באיזורים פתוחים, אולמות, וכו), פמטוסל(אנטנות זעירות לשימוש משרדי-ביתי).
RF 700MHZ-3.5GHz
UMTS , GSM, CDMA, LTE, ונוספים
שידור כל היממה. משדרת יותר אותות על יותר תדרים כאשר יש יותר תעבורה.
מדידה ומיגון
טאבלטים אלחוטיים
RF 2.4GHz, 5GHz
WIFI
כאשר מופעל
מחברים לרשת חוטית, מכבים את כל השידורים
מחשב נייח אלחוטי
RF 2.4GHz, 5GHz
WIFI Bluetooth
כאשר מופעל
מחברים לרשת חוטית, מכבים את כל השידורים
מחשב נייד אלחוטי
RF 2.4GHz, 5GHz
WIFI Bluetooth
כאשר מופעל
מחברים לרשת חוטית, מכבים את כל השידורים
מודם סלולרי למחשב
RF 800MHZ-2.1GHz
3G/4G
כאשר מופעל
באין ברירה מרחיקים מהמחשב עם כבל USB ארוך
טלפון אלחוטי
27Mhz, 900MHz, 1.9GHz, 2.4GHz
DECT ואחרים
כל היממה
לא משתמשים
מדפסת אלחוטית
2.4GHz
WIFI
כאשר מופעלת
מכבים את כל השידורים
ראוטר אלחוטי
2.4GHz, 5GHz
WIFI
כאשר מופעל, בדרך כלל כל היממה
מחברים חוטית ומכבים את כל השידורים
עכבר אלחוטי
27MHz, 2.4GHz
Bluetooth
כאשר מופעל
משתמשים בעכבר חוטי
מקלדת אלחוטית
27MHz, 2.4GHz
Bluetooth
כאשר מופעלת
משתמשים במקלדת חוטית
טלוויזיה אלחוטית “חכמות” בעלות רשת אלחוטית ושלט חכם
RF 2.4GHz, 5GHz
WIFI , Bluetooth
כאשר מופעלת. סריקה של WIFI כל כמה שניות. שלט “חכם” עובד על BLUETOOTH
רוכשים מכשיר בו ניתן לכבות את כל השידורים. בחלק המכשירים ניתן לכבות או לנתק.
ממירים של חלק מחברות הטלוויזיה: פרטנר, סלקום, הוט, YES
RF סביב 2.4GHz, 5GHz
שידור WIFI שידור BLUETOOTH
בחלקם אפשר לכבות את הWIFI, בחלקם אי אפשר. אם יש BLUETOOTH בדרך כלל אי אפשר לכבות.
מבקשים מכשיר בו ניתן לכבות את כל השידורים. רק בחלק המכשירים ניתן לכבות
סטרימר אלחוטי
RF 2.4GHz, 5GHz
WIFI
כאשר בחשמל יש WIFI לרשת ובלוטות קבוע.
בוחרים מכשיר בו ניתן לכבות את כל השידורים. מחברים לרשת חוטית.
משחקי קונסולה
RF 2.4GHz, 5GHz
WIFI Bluetooth
כאשר מופעלים מהקונסולה והשלטים
בוחרים מכשיר בו ניתן לכבות את כל השידורים. מחברים לרשת חוטית.
אקסס פוינט (מגבירי WIFI)
RF 2.4GHz, 5GHz
WIFI
כל הזמן
משתמשים ברשת חוטית לכל חלקי הבית
תנור מיקרוגל
2.4GHz
RF וגם שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך
RF בעת חימום, שדות מגניטים וחשמלים בעת חיבור לחשמל
או ממגנים את התנור או משתמשים בסיר תיגון אוויר. בסוף השימוש לנתק מהספקת החשמל
שלטים “חכמים” מבוססי RF (נפוצים בטלוויזיות חכמות, סטרימרים וממירים של חברות הטלוויזיה)
2.4GHz
בדרך כלל BLUETOOTH
בשלט עצמו בכל לחיצת כפתור יש שידור, בממיר או בטלוויזיה שידור קבוע.
רוכשים מכשירים עם שלטי IR ולא אם שלטים מבוססים קרינת רדיו
מדידת קרית רדיו כ30 ס”מ מראוטר אלחוטי WIFI בתדרים של 2.4 ו5 GHZ מדידת קרית רדיו כ40 ס”מ מראוטר אלחוטי WIFI בתדרים של 2.4 ו5 GHZ קרינה מסלולרי פשוט GSMקרינת רדיו מאוזניות בלוטותמחשב נייד אלחוטיציוד בידור ביתי – יכול להיות גם אלחוטי אנטנת מיקרוסל אנטנות סלולריות – למעשה מדובר בריבוי מקורות קרינת רדיוכרטיסי רשת אלחוטייםראוטר אלחוטיטלפונים סלולריים חכמים ופשוטיםאוזניות בלוטות’
מקורות קרינה בתדר נמוך(קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי)
מקורות קרינה בתדר נמוך (קרינה מרשת החשמל)
בפרק זה נסקור מקורות קרינה בתדר נמוך (קרינה מרשת החשמל) שנמצאים בכל בית, משרד ורחוב. כדי לצמצם חשיפה ממקורות אלו מספיק בדרך כלל לשמור על מרחקי ביטחון
קרינה אלקטרומגנטית (שהיא למעשה, שדה אלקטרומגנטי) נוצרת מסביב לכל מוליך שזורם לאורכו זרם חשמלי. תדר הקרינה שווה בדרך כלל לתדר זרם החילופין הזורם דרך המוליך. לכן רוב (למעשה כל) מכשירי החשמל והאלקטרוניקה פולטים קרינה בתדר נמוך סביב תדר הרשת (בארץ 50 הרץ) של רשת החשמל. ככל שהזרם גדול יותר עוצמת השדה גדולה יותר (קרינה). אספקת החשמל לביתנו היא של זרם חילופין בתדר של 50 הרץ וכך גם תדר הקרינה הנפלטת מרוב מכשירי החשמל. זרם חשמלי בתדרים גבוהים יותר מיוצר במכשירים אלקטרוניים ויגרור פיתוח של קרינה אלקטרומגנטית בתדר דומה. גם לכדור הארץ יש שדה אלקטרומגנטי אבל הוא קבוע ולכן אינו מסוכן לאדם ולחי (מיליוני שנים של אבולוציה הרגילו אותנו לחיים בצידו).
שתי עובדות לגבי קרינה בתדר נמוך
מאוד קשה ויקר לחסום אותה. קרינה בתדר נמוך עוברת כל מחסום (חוץ מתרכובות מסוימות של מתכות במספר שכבות של חומר), וגם כאשר ניתן לחסום אותה היא לפעמים מגיעה מסביב.
ככל שהתדר נמוך יותר, קצב הדעיכה של הקרינה במרחק גדול יותר, לכן הדבר הטוב ביותר לעשות נגד קרינה בתדר נמוך הוא להתרחק מהמקור או להרחיק את המקור ממך.
מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך
בדרך כלל, ברוב מקורות הקרינה הביתיים במרחק של חצי מטר עד שני מטר לא תהיה קרינה בכלל. במקרה של קווי מתח גבוה, שנאיים ותחנות השנאה של חברת החשמל מרחק הביטחון יהיה בין 5 מטרים לכמה עשרות מטרים תלוי בעוצמת השדה הנגזרת בדרך כלל בעוצמת הזרם במוליכים. כדי לעמוד על מרחקי הביטחון מכל מקור ומקור יש לעשות שימוש במד קרינה ביתי. נהוג להתייחס לסף של 2 מיליגאוס כבטוח. אני בדרך כלל מדגיש כי אם רוצים להיות בטוחים באמת צריך לשמור על “רמת הרקע”, לאתר כל מקור קרינה, להבין את השפעתו ולמצוא את המרחק בו מקור הקרינה כבל לא משפיע על רמת הקרינה הסביבתית. כאשר יש רמה סביבתית שאין לך שליטה עליה רמה של 2 מיליגאוס היא הגיונית מבחינתי. ניתן לקרוא על כך בדף התקנים וההמלצות באתר זה.
הנתונים הבאים לגבי מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך הן הערכה בלבד. אפשרי שיהיו חריגות מהמרחקים הללו בהתאם לצריכת הזרם של הציוד והמכשירים, תקינותו, תקינות חיבורו לחשמל וכן סוג המכשיר. יש לבדוק קרינה כדי לדעת בוודאות.
מקור
תדר
מרחק ביטחון (במטרים)
הערות
מחשב נייח חוטי
LF
0.5
מחשב נייד חוטי
LF
0.5
מסך מחשב LCDLED
LF
0.5
מדפסת
LF
0.5
מודם אינטרנט קוי
LF
0.5
ראוטרסוויטץ חוטי
LF
0.5
מקלדת חוטית
LF
בטוח
חלק מהרגישים לקרינה ירגישו אבל הפגיעה לא תהיה בדרך כלל מהמקלדת או מעכבר
עכבר חוטי
LF
בטוח
ראה לעיל
מקרר
ELF
1-2
שנאי של תנור מיקרו
ELF
1-2
בעת חימום גם RF
מדחס מזגן
ELF
0.5-2
מעבד מזגן
ELF
0.5
מאוורר
ELF
0.5-1
נורות חסכוניות LED או CLF
LF
0.5-1
גופי תאורה עומדים על שולחן או רצפה, ומתשלשלים מהתקרה.
מדריך “חוזרים לקווי” מסביר את הצעדים הבסיסים כדי לעבור חזרה לשימוש בתקשורת קווית-חוטית (הרבה יותר זולה, טובה, מהירה, בטוחה, מאובטחת, בלי ניתוקים ובלי הפרעות) ללא חשיפה לקרינת רדיו. המדריך מיועד למי שמשתמשים עדיין בסלולרי ובציוד אלחוטי בבית אבל מבינים את הסיכון הבריאותי האפשרי בחשיפה לקרינה זו , או למי שכבר נפגע ממנה, ומעוניינים להפסיק את השידורים והקרינה בתוך הבית.
טכנולוגיות חוטיות-קוויות הרבה יותר זולות, טובות, מהירות, בטוחות, מאובטחות, בלי ניתוקים ובלי הפרעות.
לאחרונה אני פוגש יותר ויותר אנשים שמסתמכים אך ורק על הסלולרי המקרין לתקשורת ולגלישה. רבים וויתרו על טלפון בבית ורשת מחשבים קווית כדי לחסוך בהוצאות, ורבים בגלל שהשימוש בסלולרי לכאורה יותר קל ופשוט. אבל רבים כבר הבינו שהשימוש בסלולרי לא רק שלא נוח, אלא הוא גם לא איכותי ומטיב כמו שימוש בטלפון ומחשב חוטיים. רבים כבר מבינים לחיסכון הזמני בתשלומים עבור הטלפון והאינטרנט הקווי, משלמים בסופו של דבר בבריאות. .
לאחרונה פונים אלי יותר ויותר אנשים עם תסמינים של רגישות לקרינה, או כאלה המעוניינים לצמצם חשיפה לקרינה לפני שהתסמינים יופיעו, אשר את כל צורכי התקשורת שלהם הם עושים עם הסלולרי המקרין והלא בריא. רבים מהם לא זוכרים בכלל שיש אופציות קוויות , טובות וזולת אשר מחליפות את השימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי בבית ובמשרד.
לדעתי השימוש בסלולרי לקריאה ולמידה הוא מוגבל מאוד (כי הסלולרי הוא כלי למידה מוגבל – ללא מקלדת, מסך קטן, משבש את היציבה, אינו מאפשר התעמקות ולמידה, ובגלל החשיפה לקרינה שמקשה את הלמידה והתפקוד המוחי בעיקר אצל רגישים לקרינה). החשיפה לקרינה ממנו תגרום לרגישים לקרינה להופעת תסמינים נוספים. לכן מי שאין לו מחשב חוטי יתקשה מאוד לקרוא את המדריכים באתר ולבצע את השלבים הנדרשים כדי לצמצם את החשיפה ואו להתמודד עם רגישות לקרינה. לכן שלב ראשוני בהתמודדות עם הרגישות לקרינה הוא הפסקת השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי ומעבר לציוד קווי-חוטי.
לטובת הרגישים לקרינה וכל מי שהסלולרי ממלא כרגע את כל, או רוב, צורכי התקשורת שלו, כתבתי את המדריך הקל והפשוט הזה כדי לאפשר לכם לעבור לשימוש במחשב וטלפון קווי חוטי כשלבים ראשונים שיאפשרו המשך הלימוד וההתמודדות.
פשוט תזמינו קו בזק (טלפון+אינטרנט) וחברו אליו מחשב חוטי וטלפון קווי חוטי. מי שלא יודע איך לעשות את הדברים הללו, קראו (או הדפיסו וקראו ) את מדריך “חוזרים לקווי” הקצר הזה, או צפו בסרטון הבא:
שלבים במדריך “חוזרים לקווי”
שלב א – להבין למה כן אפשר להשתמש בסלולרי?
שיחות חירום למשטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש
שיחות עדכון קצרות “אני מאחר לפגישה”.
סה”כ שימוש מצטבר לרגישים לקרינה לא יותר מ5 דקות בחודש לשיחות בלבד, תוך כדי הרחקת המכשיר מהגוף ובשטח פתוח בלבד. שאר הזמן הסלולרי במצב טיסה או כבוי ולא משדר.
סה”כ שימוש למי שלא רגיש לקרינה, כדאי שיהיה פחות מ5 דקות ביום. שימו לב, לפי מחקר האינטרפון (השמרני) מעל 27 דקות ביום של שיחה בסלולרי , ל10 שנים , מעלה את הסיכון לגידול גליומה בראש ב82%. מחקרים אחרים מראים על תוספת סיכון גדולה עוד יותר.
בזמן שימוש יש להרחיק את המכשיר מהגוף והראש. השתמשו בתכונת הרמקול של המכשיר הסלולרי או באוזניית אוויר חוטית, תוך כדי החזקת המכשיר רחוק מהגוף ואני מזכיר , לזמן קצר.
מציע בסלולרי להגדיר רשת דור שלוש, 3G, בתקן UMTS. ממדידות שביצענו נראה כי השידור ברשת זו, ברוב האזורים בארץ וברוב המכשירים נמוך משמעותית משידור ברשת דור 2G (דור שני GSM) או 4G (דור ארבע LTE).
לאחר ביצוע השלבים הבאים של התקנת טלפון ורשת מחשבים חוטיים בבית, ניתן יהיה לחבר גם סלולרי חכם לא משדר לרשת הקווית עם מתאם , ראו –https://youtu.be/CU8TVCWm61s, וגם כאן
לטובת ניווט, אפשר להשתמש בכמה פתרונות, חלקם רק מצמצמים את זמן החשיפה וחלקם ללא חשיפה בכלל. ראו בהמשך.
המטרה בסופו של דבר שלא יהיה שימוש בסלולרי תוך כדי חשיפה לקרינת רדיו בתוך הבית או המשרד ושהשימוש האחר יהיה קצר ככל הניתן.
מעכשיו – שימוש בסלולרי לחירום בלבד!
ניווט עם הסלולרי
פחות חשיפה – מחוץ לרכב להכניס לWAZE את הכתובת ולהמתין שיוריד את המפה וכל הנתונים. אז לכבות את כל השידורים בסלולרי (WIFI, BT, NFC ונתונים סלולריים, להכניס למצב טיסה) , להכנס לרכב ולהתחיל בנייוט. הWAZE ימשיך לנווט אבל בלי עידכונים על תנועה.
ללא חשיפה – שימוש במכשיר ניווט GSP ישן ללא שידור כמו שהיה נהוג עד לפני כמה שנים.
ללא חשיפה – התקנה על הסלולר של תוכנת ניווט* שלא דורשת נתונים סלולריים דולקים.
ללא חשיפה – התקנה של תוכנת נייוט* על מערכת הבידור אנדרויד של הרכב (או רכישה של מערכת כזו)
ללא חשיפה – אפשר גם בעת חיבור הסלולרי לרשת חוטית או למחשב (ראו הסברים בהמשך) להפעיל WAZE , לעדכן כתובת, להמתין שהמכשיר יוריד את המפות ואת נתוני הניווט ואז לכבות בו את כל השידורים (אם עדיין לא עשיתם זאת) ולנתק אותו מהרשת החוטית או המחשב. הWAZE ימשיך לעבוד ויעזור לכם בניווט לכתובת, אבל ללא עדכונים.
*תוכנת ניוט כמו NAV GO\IGO או SYGIC לא דורשות נתונים סלולריים דולקים.
שלב ב – הזמנת שירות קו טלפון ואינטרנט
חיבור האינטרנט (תשתית + ספק +ציוד ) היא השער שלכם אל העולם. יש להקפיד כי התשתית תהיה יציבה וללא ציוד משדר ואלחוטי או כזה בו ניתן בקלות לכבות את השידור.
צרו קשר עם חברת בזק (אין לי מניות שם ואני לא מקבל מהם דבר, כיום 2021 התשתית שלהם הכי יציבה והכי פשוטה) והתקינו קו טלפון חוטי וקו אינטרנט חוטי על תשתית נחושת (פשוט יותר ומומלץ יותר, מספיק לרוב הבתים) או סיב אופטי (במקרה שאתם מנהלים בבית חוות מחשבים או משתמשים מאוד כבדים).
במקרים שבזק לא מגיעים לישוב או לשכונה שלכם, האופציה השנייה היא HOT. המקרה של הוט, למרות שהטלפון שלהם הוא למעשה VOIP ותלוי בקיום מודם מיוחד בבית, עדיין בחלק גדול מהמקרים ניתן לבטל את השידור האלחוטי בציוד שלהם.
לגבי ספקי תשתית אחרים, לא בטוח שהציוד שלהם מפסיק את השידור לגמרי ועד שיתברר העניין לא אוכל להמליץ על שימוש בהם.
בדקו עם מד קרינה ביתי מהיר, כדוגמת הCORNET ED88TPLUS שאכן אין יותר שידור מהראוטר האלחוטי.
מידע נוסף על שימוש בנתב רשת
שימו לב! הנתב שבזק מציעים בדרך כלל הוא BE ואין לו את האפשרות לכבות בקלות את ה WIFI. לכן בקשו מבזק נתב של DLINK או VTECH או אחר בעל כפתור כיבוי WIFI חיצוני. אפשרות נוספת היא לרכוש בנפרד נתב כולל מודם המתאים לבזק.
שימו לב! בחלק מהנתבים של HOT יש אפשרות לכבות לגמרי את השידור מהנתב על ידי כפתור. לעומת זאת בחלק מהציוד האחר של HOT אי אפשר לכבות לגמרי את השידור בשל כך שהוא משמש גם כממיר לטלוויזיה ויש לו שלט אלחוטי מבוסס בלוטות’.
על ספקי תשתית אחרים לא נוכל כרגע להמליץ בגלל שלא ברור לנו האם הנתבים שהם מספקים מאפשרים כיבוי לגמרי של השידור האלחוטי המבוסס קרינת רדיו. יש לציין כי חלק מהחברות המציעות תשתית הן חברות סלולריות שהסיכוי שתהיה להם מודעת לנושא הקרינה הוא נמוך מאוד.
חברו את הטלפון הקווי שקניתם לקו הטלפון שבזק התקינו בביתכם.
עברו להשתמש בטלפון קווי במקום בסלולרי, כאשר אתם בבית.
רגישים לקרינה שימו לב – בעת שימוש בטלפון קווי חוטי אין חשיפה לקרינת רדיו , אבל עדיין יש חשיפה לשדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך מהרמקול בשפורפרת. לכן גם במקרה של טלפון קווי אפשרי שתרגישו כאבים אחרי שיחות ארוכות. לכן גם בטלפון קווי אל תגזימו בשימוש.
בהמשך תוכלו לרכוש מכשירי טלפון חוטי קווי נוספים ולהתקין אותם ברחבי הבית. המצאות מכשיר טלפון קווי בכל חדר זה דבר מאוד נוח ומאפשר לענות לשיחות ברחבי הבית.
בצעו הפנינת שיחות במצב טיסה מהסלולריים לטלפון הביתי, ראו הסברים בפסקה הבאה.
טלפון קווי מפעם, היום יש דגמים יותר מודרנים אבל העיקרון דומה, חיבור בחוט לקו הטלפון וללא שידור של קרינת רדיו בבית
שלב ד – הפניית שיחות\’עקוב אחרי’ במצב טיסה מהסלולרי לטלפון הביתי
הפניית שיחות מהנייד במצב טיסה לנייח
בסלולרי כאשר הוא עובד, הקלידו בחייגן: * 62 * מספר הטלפון של הבית כולל קידומת, ללא מקף # SEND
לדוגמא, עם מספר הטלפון של הבין הוא 03-5432111, החיוג בסלולרי יהיה ההקלדה תהיה : כוכבית 62 כוכבית 035432111 סולמית. בהתאם לתמונה לתמונה הנמצאת בתחילת פסקה זו ובסופה.
אם הכל בוצע נכון, תקבלו הודעת SMS שציינת כי העברת השיחות פעילה
מעכשיו, כל פעם שאתם נכנסים אל הבית העבירו את הסלולרי למצב טיסה, והשיחות הנכנסות יעברו למספר הטלפון הביתי שהכנסתם.
לביטול הפנייה סולמית 62 סולמית (#62#). להמתין לאישור ואז לנתק את השיחה (כמובן לבצע מהנייד) .
בנוסף למדו להשתמש בסלולרי כך שהחשיפה לקרינה ממנו תהיה מינימלית: – הגדירו דור שלישי ולא דור רביעי – כבו בסלולרי את תקשורת הנתונים, WIFI, בלוטות ועוד… ראו – צמצום חשיפה לקרינה מטלפון סלולרי
עמדת עבודה עם מחשב חוטי-קווי, העמד היא הבסיס להמשך הלימוד מהאתר והמשך העבודה מהבית או מהמשרד
שלב ו – חיבור הסלולרי למחשב או לרשת חוטית
למתקדמים, לאחר שהתקנתם כבר מחשב חוטי קווי המחובר בצורה חוטית לרשת האינטרנט, תוכלו בחלק מהמקרים לחבר את הסלולרי לרשת המחשבים (דרך מתאם מיוחד אם נתמך) או למחשב עצמו (דרך כבל USB אם נתמך) ולהשתמש בסלולרי לקבלת הודעות וואטסאפ ללא חשיפה לקרינת רדיו, בעוד הסלולרי במצב טיסה.
מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת מטרתו לעזור לאנשים המודעים להשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, בדגש על רגישים לקרינה, ואשר רוצים לצמצם חשיפה לקרינה בלתי מייננת, לעשות זאת ביעילות הגבוהה ביותר ותוך זמן קצר, תוך כדי הנחת הבסיס להמשך התהליך של רכישת הידע וצמצום החשיפה. את השלבים הבאים יש לבצע אחד אחרי השני, כדי ליצור שיפור מתמיד אשר בו הידע והמיומנויות שלכם ילכו ויגדלו והחשיפה שלכם לקרינה תלך ותרד ככל שתתמידו בביצוע השלבים. אנחנו נהיה לצדכם בתמיכה בדואר אלקטרוני (amirb@norad4u.com) ונשמח לעזור בכל שלב ושלב.
מדריך צעד צעד לצמצום חשיפה ראשוני לקרינה בלתי מייננת נכתב לאחר שהבנתי כי לאנשים רבים, הן רגישים לקרינה והן כאלה שעדיין אינם מרגישים את הקרינה, יש קושי גדול בביצוע צמצום חשיפה לקרינה ובביצוע תוכנית ארבעת השלבים. שמתי לב כי הרבה אנשים מבקשים הוראות מדויקות ומפורטות יותר של “עשה” ו”אל תעשה” ולא הפנייה לקריאה של ארבעה פרקים גדולים באתר הדנים בנושא ידע, מדידת קרינה, צמצום חשיפהומיגון. שמתי לב כי גם אנשים רבים רוצים לבצע מיגון ללא כל ידע והבנה מה באמת צריך לעשות וללא מדידה או צמצום חשיפה, שהם שלבים מקדימים למיגון.
לכן מדריך זה נכתב כדי לתת לקוראים רשימה קצרה יחסית וברורה של הוראות והנחיות שיאפשרו להם לצמצם את החשיפה באופן מהיר ובו זמנית להיכנס בהדרגה לנושא הידע, המדידה, צמצום החשיפה המיגון.
המדריך הוא ראשוני בלבד. ביצוע השלבים יאפשר לרוב האנשים שיפור משמעותי, אבל המדריך אינו מלא ויש לבצע צעדים נוספים עם הזמן ועם הגדלת המומחיות בתחום.
הצעדים במדריך נכתבו על סמך של יותר מ10 שנים ניסיון בהדרכה, ליווי והכוונה של אנשים, רגישים לקרינה ושאינם רגישים, בצמצום חשיפה והתמודדות עם קרינה.
שלבים לביצוע
בצעו את השלבים בסדר הרשום. ניתן לנוח כמה שעות או ימים אחרי כל צעד, זאת כדי לעכל את הדברים ולתת לנושאים החדשים לשקוע. בסיום ביצוע כל צעד תחגגו קצת והחמיאו לעצמכם.
לאחר הצפייה בסרטון קראו את עמוד קיצורים ומילון המונחים גם כדי שתוכלו להבין על מה אנחנו מדברים וגם כדי לוודא הבנה של הסרטון. בשלב זה כנראה שיפלו לכם הרבה אסימונים ותושלם ההבנה של החומר הבסיסי בסרטון .
יכולים להשתמש בציוד אלחוטי וסלולרי ללא הגבלה וללא כל הרגשה או תסמינים? אתם כנראה לא רגישים לקרינה.
מרגישים כאב או תסמינים בעת או אחרי שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי = רגישות קלה. מרגישים כאב או תסמינים גם בעת שהייה מול אנטנות סלולריות או בסביבה בה יש ציוד אלחוטי כאשר אתם לא משתמש בו = רגישות בינונית או קשה.
צעד מס’ 3 – הערכת החשיפה
נסו להעריך כמה אתם חשופים לקרינת רדיו וקרינה מרשת החשמל. הכירו את מקורות הקרינה הבלתי מייננת , ונסו להעריך כמה זמן אתם חשופים לקרינה מהם. דגש מיוחד יש לתת לחשיפה לקרינת רדיו מציוד אישי, וחשיפה לקרינת רדיו מאנטנות סלולריות.
חשיפה מציוד אישי
אצל רוב האנשים ורוב הנפגעים מקרינה, רוב החשיפה, היא מציוד סלולרי ואלחוטי. ברוב המקרים המקור המשמעותי ביותר הוא המכשיר הסלולרי האהוב. כל דקה שאתם קרובים לציוד אלחוטי או סלולרי, אישי, ביתי או משרדי, אתם חשופים לקרינת רדיו ממנו. נסו להעריך כמה שעות ביממה אתם משתמשים בציוד זה או נמצאים לידו.
חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות
אצל חלק מהאנשים תהיה גם חשיפה בבית או במשרד, לקרינה מאנטנות סלולריות הנמצאות בקרבתם. החשיפה תהיה חזקה במיוחד אם האנטנה נמצאת במרחק קטן מ50 מטר ממכם ובקו ראיה. ככל שהמרחק גדל, הקרינה המגיעה אליכם מהאנטנה יורדת בעוצמתה. ככל שיש יותר הפרעות כמו בתים או עצים בינכם לבין האנטנה, הקרינה המגיעה ממנה אליכם תהיה נמוכה יותר. ניתן להתרשם ממיקום האנטנות במפה מיוחדת של המשרד להגנת הסביבה. הסבר על המפה ואיך להשתמש בה, וכן קישור למפה עצמה , ניתן למצוא בדף מיוחד באתר זה.
מהערכה למדידה
הערכת החשיפה היא סוביקטיבית ומשפיעה עליה בעיקר תפיסתכם המוקדמת על נושא הקרינה ועל מקורות הקרינה. אנשים בדרך כלל נותים לזלזל במקורות הקרינה האלחוטיים הביתיים והאישיים שלהם ויפריזו בסיכון מאנטנות סלולריות וקויי מתח . לכן הערכת חשיפה אינה מספיקה ויש לבצע מדידות אוביקטיביות. לכן השלב הבא הוא רכישת מד קרינה וביצוע מדידות קרינה כדי לקבל מושג אוביקטיבי לרמות החשיפה. זאת כדי לאתר מקורות קרינה בתוך הבית שלכם ווכדי לאתר חדירות קרינה אל ביתכם.
המד CORNET ED88TPLUS מצוין לבדיקות קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי, וכן שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך. מד קרינה יאפשר לכם קבלת מדד אובייקטיבי של רמת החשיפה, יאפשר מציאת מקורות קרינה, חדירות קרינה, יאפשר ביצוע בדיקות לפני ואחרי מיגון וכן מדי פעם ככל שיידרש.
למי שמתקשה עם מדידה מספרית ניתן לרכוש מד קרינה מבוסס נוריות ה ENV RD-10 שהוא פשוט יותר להפעלה והבנה, אבל נותן הרבה פחות מידע, ואשר פחות מאפשר לי לעזור לכם מרחוק (על ידי ניתוח תמונות ותוצאות מדידה).
חובה וחשוב מאוד – רכישת מד קרינה היינו צעד בסיסי. ללא מד קרינה קצב ההתקדמות יהיה איטי מאוד, הן בלימוד נושא הקרינה והן בצמצום החשיפה.אם אתם חושבים לעצמכם “אני לא צריך מד קרינה כי אני מרגיש את הקרינה” דעו לכם כי בלי מד קרינה מתאים אתם תהיו עיוורים לסיבות הגורמות לכם לתסמינים, גם אני בזמנו התקמצנתי על רכישה של מדי קרינה, התעכבתי והמצאתי תירוצים. הדבר גרם לי חשיפה מיותרת ובזבוז זמן וכסף רבים. קראו את המאמר הבא – מדוע צריך רגיש לקרינה מד קרינה
מד קרינה ביתי מהיר – כלי בסיסי בצמצום חשיפה לקרינה והתמודדות עם רגישות לקרינה
צעד מס’ 5 – הפסקת שימוש בטלפון אלחוטי
הפסקת שימוש בטלפון אלחוטי. תחנות הבסיס של טלפונים אלו מקרינות 24X7. במקום התקינו טלפונים חוטיים קוויים בכל חדר.
חשוב מאוד – חשוב להפסקת שידור קרינה קבועה בעמדת העבודה. צרו עמדות עבודה נמוכות קרינה
לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה. ללא עמדת עבודה חוטית-קווית עם מחשב נמוך קרינה , לא תוכלו לקרוא הסברים ולראות סרטוני הדרכה על התמודדות עם רגישות לקרינה וצמצום חשיפה.
לאוכלוסיה הכללית – ביצוע צעד זה הינו חשוב – היום (2020) אצל רוב האנשים החשיפה הגדולה ביותר לקרינת רדיו היא מהסלולרי שלהם. לכן אם תמצאו את הרצון וכוח הרצון לבצע את הצעדים הללו תצמצמו את רוב החשיפה שלכם לקרינת רדיו מהסלולרי שלכם. ככל שתצמצמו שימוש בסלולרי וכלל שתיישמו יותר מהנקודות, אפילו בהדרגה, כך ייטב.
לרגישים לקרינה – ביצוע צעד זה הואחובה – חובה כשלב ראשוני להפסיק שימוש לגמרי. לאחר מכן ניתן יהיה בחלק מהמקרים לחזור לשימוש בסלולרי בחירום בלבד. ראו סעיף 7.
צעד מס’ 8 – שימוש בסלולרי בחירום בלבד
שימוש בסלולרי בחירום בלבד לשיחות קצרות בלבד כאשר המכשיר רחוק מהגוף (אפשר להשתמש באוזניות אוויר). כבו כל תקשורת נתונים, וויפיי או בלוטות’. ראו – שימוש בסלולרי
לאוכלוסיה הרחבה – זהו צעד רשות. נסו לפחות בבית ובעבודה להשתמש בו פחות וכבו שידורים לא נחוצים. נסו לצמצם את מספר ומשך השיחות והשימוש, והרחיקו את הסלולרי מהגוף.
לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה. כל שימוש בסלולרי משמעותו חשיפה לקרינה. כל חשיפה משמעותה כאב לרגישים לקרינה והגדלת הסיכוי להחמרת המצב. אני חושב ששחמוש בסלולרי על ידי רגיש לקרינה, ליותר מחמש דקות מצטבר בחודש, הוא מוגזם, לא ראוי ויכול להביא להחמרה במצב הרגישות.
צעד מס’ 9 – צמצום חשיפה בחדרי שינה
השתמשו במד הקרינה הביתי שלכם כדי לבדוק את רמות הקרינה בחדרי השינה על ידי שימוש במד הקרינה הביתי. זהו מקורות קרינה נוספים, מצאו חדירות קרינה מבחוץ. בצעו כל פעולה לצמצום החשיפה. וודאו קיום מרחקי ביטחון של אזורי השינה מציוד חשמלי. כבו ונתקו מהחשמל ציוד חשמלי לא חיוני כבו ונתקו מהחשמל ציוד חשמלי לא חיוני (מה שיביא להגנה על המכשור, חסכון קטן בחשמל, הפסקת השדה המגנטי והחשמלי וכן הזיהום החשמלי שהוא תורם בעת היותו “כבוי”).
לרגישים ולמקפידים– כיבוי הספקת החשמל לחדרי שינה
במידת האפשר, ורצוי בשלבים ראשונים של התמודדות וצמצום חשיפה, הביאו לחדרי השינה פנסים על סוללות וכבו את הספקת החשמל לחדרי השינה בלילה. הכיבוי נעשה על ידי שימוש במפסקים החצי אוטומטים (ממ”ט) בארון החשמל. במקרים שהבית קטן ניתן לכבות את כל או רוב המעגלים (פרק למקרר, מזגן או חימום, או ציוד מציל חיים).
לאוכלוסיה הכללית – זהו צעד חשוב חדרי השינה הם החשובים ביותר. חשוב מאוד לשמור על רמות קרינה נמוכות ככל הניתן בהם.
לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה. השינה חשובה מאוד להתאוששות ולבריאות. חדר שינה נמוך קרינה ישפר את מהירות וסיכויי השיקום.
צעד מס’ 10 – צמצום חשיפה בכל הבית
השתמשו במד הקרינה הביתי שלכם כדי לבדוק את רמות הקרינה בכל חדרי הבית (וכן ברכב, בבית הספר ובעבודה) על ידי שימוש במד הקרינה הביתי. זהו מקורות קרינה נוספים, מצאו חדירות קרינה מבחוץ. בצעו כל פעולה לצמצום החשיפה. וודאו קיום מרחקי ביטחון של אזורי הישיבה מציוד חשמלי. כבו ונתקו מהחשמל ציוד חשמלי לא חיוני (מה שיביא להגנה על המכשור, חסכון קטן בחשמל, הפסקת השדה המגנטי והחשמלי וכן הזיהום החשמלי שהוא תורם בעת היותו “כבוי”). ראו – איך למדוד בעצמך קרינה בלתי מייננת? ראו – מקורות קרינה בתדר נמוך ראו – מקורות קרינה בתדר גבוה ראו – מקורות קרינה לפי מיקום
מונים חכמים – דגש מיוחד
תלוי במדינה בה אתם נמצאים, בעיר או באיזור, אפשרי שמותקנים אצלכם מוני חשמל, מים, וגז משדרים ומקרינים. יש לוודא על ידי מדידה של המונים במצב RF. ניתן גם למדוד במצב LF MAGNETIC כדי לאתר בעיות של שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך. יש לשמור מרחקי ביטחון מכל מונה חשמלי, מים או גז. אם המונים משדרים ניתן בחלק מהמקרים למגן אותם כך שהקרינה לא תגיע אל הבית ואל היושבים בו. במדינות מסוימות ניתן לבקש החלפה של המונים במונים לא משדרים. ראו על מונים חכמים – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/smart-meters-h/ התמודדות – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/smart-meters-h/#mh_lswt_kdy_lhtmwdd_m_htqnh
לאוכלוסיה הכללית – זהו צעד רשות. בצעו אותו כאשר אתם מרגישים בנוח כבר עם תהליך צמצום החשיפה ואחרי שהתמודדתם בהצלחה עם הצעדים הקודמים. בית נקי מקרינה הוא למעשה המטרה שלנו במדריך זה. זאת כדי לחיות בריא יותר ולצמצם את הסיכוי להיפגע מהקרינה.
לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה. כל הבית צריך להיות נמוך קרינה כדי לאפשר לכם תפקוד טוב ושיקום מהיר יותר.
צעד 10 ב – צמצום זיהום חשמלי
אם עדיין לא עשיתם זאת, בדקו את רמות הזיהום החשמלי בכל שקע בבית על ידי שימוש במד קרינה מתאים (מד זיהום חשמלי). אתרו מקורות של זיהום חשמלי והתחילו בתהליך של ויתור עליהם והחלפתם בציוד שפולט פחות זיהום חשמלי. מקורות נפוצים הם דימרים\עמעמים (להחליף במפסקים רגילים), מנורות פלורסנט קומפרטי CLF(להחליף בנורות ליבון או LED איכותיות לאחר בדיקה של זיהום ושדות מגנטיים וחשמליים), וספקי כוח ממוצגים (החליפו בספקים באיכות גבוהה, נתקו מהחשמל בגמר שימוש). מקורות זיהום חשמלי (למעשה מכשירי חשמל) ניתן לנתק מהספקת החשמל ובכך להפסיק את הזיהום שהם מייצרים (וגם את השדה המגנטי והחשמלי) בזמן “המתנה” STANDBY שלהם. לאחר האיתור, הסרה וההחלפה של מקורות הזיהום ניתן להתקין פילטרים של זיהום חשמלי תוך כדי הקפדה על בדיקה של הזיהום לפני ואחרי ההתקנה של כל מסנן ושמירה על מרחקי ביטחון מהמסננים בשל שדה חשמלי ומגנטי שהם פולטים.
לאוכלוסיה הכללית – זהו צעד רשות. ככל יכולתכם. לרגישים לקרינה – זהו צעד חובה. אין מקום לציוד אלחוטי או סלולרי או פלוט קרינת רדיו בבית של רגיש לקרינה.
צעד מס’ 12 – שימוש בציוד מיגון אישי לרגשים לקרינה
לאוכלוסיה הכללית – אין צורך בביצוע צעד זה. לרגישים לקרינה – מומלץ מיגון אישי (כובעים, ביגוד, צעיפים, שמיכות וכו) יאפשר לכם לצמצם חשיפה לקרינה סביבתית שאין באפשרותכם לשלוט עליה ועל מקורותיה. למשל ברחוב, בכבישים, בעבודה. כמובן שלפני השימוש במיגון יש לצמצם חשיפה בכל דרך אחרת, ולהפסיק שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי. אם עדיין לא הפסקתם להשתמש בסלולרי, אני לא חושב שיש טעם בשימוש במיגון אישי.
צעד מס’ 13 – שימוש במיגון לבית
באם יש צורך בצעו מיגון קרינה מפני קרינת רדיו בביתכם. ראו – מיגון קרינת רדיו
לרגישים לקרינה – חובה – יש לשאוף לרמות נמוכות מ 0.0005 mW/m2. רוב הרגישים לקרינה ירגישו טוב, רוב הזמן ברמה כזו. אפשרי שרגיש לקרינה לא ירגיש טוב ברמה זו, יש לבדוק גם סוגי קרינה אחרים כגון שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך וזיהום חשמלי. באם לא ניתן להגיע לרמות אלו, יש לשאוף לרמות נמוכות ככל הניתן.
צעד מספר 14 – צמצום שימוש במתכת בריהוט, מזרנים ואביזרים.
כל מוט ממתכת, בסביבה עם קרינה (RF או ELF) יכול להפוך ל”אנטנה פסיבית” לקרינת רדיו ו”מוליך” לשדה חשמלי בתדר נמוך. לכן אני ממליץ לאנשים שמודעים או רגישים, להשתמש פחות במתכת בבית לריהוט ובמזרנים. אני ממליץ להעדיף ריהוט מעץ, מיטות מעץ, מזרונים ללא קפיצי מתחת ועוד. לאוכלוסיה הכללית – מומלץ לרגישים לקרינה – חובה
צעד מספר 15 – צמצום חשיפה לאור כחול
לאוכלוסיה הכללית – מומלץ לרגישים לקרינה – מומלץ מאוד
הנושא הזה לא קשור באופן ישיר לקרינה בלתי מייננת, אבל רוב המסכים היום, כולל סלולריים, טאבלטים ומחשבים, פולטים אור כחול וכך גם חלק מהתאורה בבית, בעיקר נורות פלורסנט קומפקטי ונורות לד בגוון לבן בהיר-קר. לאור כחול מספר השפעות בריאותיות שנמצאות בקונצנזוס:
הרס בלוטות שומן בעפעפיים – גורם ליובש בעיין
הפרעה בהפרשת המלטונין, בעיקר עם החשיפה לפני השינה – גורם לעיכוב בהרדמננות, שינה פחות איכותית ויותר רדודה, התעוררות בלילה, זמן REM קצר יותר, עייפות בבוקר וביום שאחרי. כמו כן המלטונין הוא נוגד חמצון חזק וחבל לפגוע בהפשרה שלו.
פגיעה ברכיבים בעיין – פגיעה בקרנית, עדשת העין (בדמות קטרקט) וברשתית – יתאפיין בדרך כלל ברעיה מטושטשת אחרי שימוש כבש וחשיפה מרובה.
מסכים קרובים מידי (טאבלט וסמארטפון) גורמים לקוצר ראיה (ואימוץ השרירים בעין) כדי לפקס על המסך במרחק 20 ס”מ. בטווח הזמן הארוך יכול להוביל לניוון השרירים בעין.
השתמשו בתוכנות ופילטרים למחשב שמצמצמים את האור הכחול, למשל תוכנה בשם F.LUX
הוסיפו פילטר ותוספים לדפדפנים כדי לאפשר קריאה וגלישה באינטרנט כאשר הרקע של האתרים הוא כהה למשל DARK READER לכרום.
באין ברירה אחרת ואחרי שניסתם פתרונות אחרים, נסו להשתמש במשקפי מגן בעלי שכבה לצמצום או ביטול האור הכחול, בעבודה מול מחשב. למשל – https://s.click.aliexpress.com/e/_AE51sz
איחוליי! הצלחתם להגיע לסוף המדריך לצמצום חשיפה ראשוני. המשיכו ללמוד על קרינה, למדוד קרינה, לצמצם חשיפה לקרינה והשתמשו במיגון לפי הצורך על מנת להמשיך בתהליך צמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת.
לכלל האוכלוסיה
אם ביצעת את הצעדים בצורה נכונה, כנראה צמצמתם את החשיפה שלכם לקרינה בלתי מייננת בצורה משמעותית.
ככל שהזמן חולף, נסו להשקיע עוד ועוד בהתקנה ושימוש בתשתיות תקשורת חוטיות וללא קרינה. כמו כן צמצמו שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי עוד ועוד.
אם ביצעת את השלבים באופן מלא ונכון, ככל הנראה צמצמתם את החשיפה שלכם לקרינה בלתי מייננת בצורה משמעותית. שיפור במצב הרגישות אמור להתבסס.
גם אם חל שיפור ואתם מרגישים טוב יותר, או לפחות רע פחות, זה לא נותן לכם סיבה או אישור לחזור להשתמש בציוד סלולרי או אלחוטי או להגדיל את החשיפה שלכם לקרינה בלתי מייננת.
שימו לב כי בדרך כלל בחזרה לחשיפה תחול התדרדרות מחודשת במצב הרגישות.
המשיכו ללמוד על קרינה, לצמצם חשיפה לקרינה, למדוד קרינה ולהשתמש במיגון ככל שצריך.
הסבר קצר איך לבנות עמדת מחשב נמוכת קרינה, בדגש על שימוש במחשב נייד חוטי וציוד היקפי חוטי ולא משדר קרינת רדיו.
אינטואיטיבית הרבה אנשים חושבים ששימוש במחשב נייד יגרום לחשיפה לקרינה בעוד שימוש במחשב נייח לא. ובכן זה לא תמיד המצב. דווקא בעת שימוש במחשב נייד אפשר להגיע לחשיפה נמוכה יותר לקרינה מאשר בשימוש במחשב נייח. זאת אם משתמשים במחשב הנייד בצורה חוטית ומנימליסטית.
סרטון הסבר – איך לבנות עמדת מחשב חוטי בסיסית ופשוטה ללא קרינה?
כל ציוד נוסף חייב להיות חוטי וללא שידור קרית רדיו , לא בלוטות’ ולא WIFI.
ללא אל-פסק
ללא מסך חיצוני (כדי להימנע מקרינה בתדרי ביניים מהכבלי HDMI וDP.
ללא רמקולים חיצוניים בעלי הגברה או שנאיים נוספים. ניתן כן להשתמש ברמקולים עם הזנה דרך הUSB
כיבוי והסרה של כרטיסי הרשת האלחוטיים מהמחשב.
במחשבים ניידיים מסויימים יופיע על המחשב שדה חשמלי חזק. הסיבה היא פליטה של שדה חשמלי מהמחשב, ספק כוח לא מוארק, או שדה חשמלי שמכניסים רכיבי הרשת החוטיים. כדי להימנע מכך יש להאריק את המחשב, או לעבוד עליו כאשר הוא כבר טעון וללא חיבור למטען עצמו. כאשר הסיבה היא כניסה של שדה חשמלי מרכיבי הרשת החוטיים יש להאריק את רכיבי הרשת. ישנם מחשבים ניידים בהם המטען מספק הארקה למחשב ואז נראה שבעת חיבור מטען השדה החשמלי נעלם, במקרה הזה יש לעבוד עם מטען מחובר ולהרחיקו ממכם.
עמדת מחשב בסיסית המורכבת ממחשב נייד המחובר לרשת האינטרנט הביתית החוטית שהותקנה מראש, כאשר כל הכרטיסים המשדרים בו מבוטלים דרך ה DEVICE MANAGER ( כרטיס רשת אלחוטי וכרטיס בלוטות’).
דגשים נוספים לרגישים לקרינה
כדאי שימוש במקלדת ועכבר חוטיים
עבודה על המחשב כאשר הוא טעון ולא כאשר הוא בחשמל כדי לצמצם חשיפה לשדה חשמלי מרשת החשמל (או למתקדמים בעלי חוש טכני וידע באלקטרוניקה – ניתן לחבר בצורה מיוחדת אדמה למחשב נייח).
תהיה פליטה של שדה מגנטי וחשמלי מהמחשב עצמו, מתחת למקלדת המובנת. כדי לצמצם את השדה המגנטי ניתן להניח מיגון שדה מגנטי על המחשב, כדי לצמצם את השדה החשמלי יש להאריק את המחשב.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בצמצום חשיפה הוא הפסקת השימוש (למעשה השידור) בסלולרי בבית או במשרד. אם אתם רגישים לקרינה או שאתם רוצים שהסלולרי יפסיק להקרין עליכם ובני ביתכם, אבל עדיין להשתמש בו בבית, לגלישה, צפיה, אימיילים , רשתות חברתיות ועוד (למרות שאני ממליץ על שימוש במחשב אישי) זאת ללא קרינה. על ידי חיבור כרטיס רשת USB מתאים לסלולרי, תוכלו במקרים רבים (אם יש תאימות) לחבר את הסלולרי לקו רשת קווי (כבל רשת). ואז כל שנותר הוא לכבות את תקשורת הנתונים, הוייפי, הבלוטות, הNFC ושאר השידורים , להכניס את הסלולרי למצב טיסה, ולודא שאין ממנו שידור על ידי שימוש במד הקרינה שלכם.
איפון הוא מכשיר מיוחד, לכן גם החיבור שלו לרשת קצת שונה מהחיבור של אנדרויד.
חיבור אייפון לרשת חוטית
כל מה שצריך זה מתאם רשת לייטנינג LIGHTNING לאייפון, מטען (ראשות), ראוטר וכבל רשת. מתאמים כאלה (נקראים “Lightning to RJ45 Ethernet LAN Wired Network Adapter” ). הם יכולים להיות מקורים או של חברת אפל. עם או בלי חיבור למטען. ניתן לרכוש באמזון – https://amzn.to/2pcNsbJ אפשר גם להתשמש במתאם LIGHTNING ל USB ואז במתאם רשת USB , אבל אז שניהם צריכים להיות של חברת אפל (זה יהיה יקר, מיותר , ולא מומלץ אבל אם כבר יש לכם בבית אז כדאי וזה יעבוד). בחיבור כזה תוכלו לגלוש באיפון ללא שידור קרינת רדיו בכלל. פתרון זה ישים לרגישים לקרינה שעדיין משתמשים באייפון שלהם או חייבים קישוריות. למי שיש מחשב MAC או דומה ניתן לחבר למחשב על פי המדריך הבא…
ראו את סרטונו המצוין של לביא פרציק’, על חיבור איפון לרשת החוטית. שימו לב שאם משתמשים במתאם LIGHTNING-USB ואז במתאם USB-NETWORK , שניהם חייבים להיות מקוריים של אפל. אפשר כאמור להשתמש במתאם LIGHTNING-NETWORK מקורי או צד שלישי במקום שני המתאמים הנ”ל. בסרטון הבא מסביר לביא איך לחבר את האייפון לרשת חוטית (וגם למקדלת ועכבר חוטיים): https://youtu.be/QQRo8aBLWkE
בסרטון נוסף חיבור איפון לרשת דרך שני מתאמים (רשת ליו-אס-בי ומתאם ליטניגנט ליו-אס-בי, שניהם מקוריים ) https://youtu.be/3nmZWPS3ybk
חיבור אייפון למחשב MAC
אפשרות נוספת היא חיבור האיפון למחשב הMAC.
ובכן גם במקרה הזה הכין Lavi Perchik סרטון והסבר ממצא. אני מצטט את הפוסט שלו במלואו:”גיליתי אתמול במקרה שיש דרך הרבה יותר פשוטה לעשות זאת, אם יש לכם מחשב מק עם גרסת מע׳ ההפעלה High Sierra: בתוך הגדרות ה-sharing, ניתן לשתף את חיבור האינטרנט עם האייפון/האייפוד, כשהם מחוברים ל-usb במחשב דרך כבל הסנכרון (כבל לייטנינג פשוט).ניסיתי והאינטרנט עובד מצויין במצב טיסה: וואטסאפ, אפליקציות, גלישה וכו׳. הטיפ הזה יכול לחסוך להרבה אנשים קרינה מיותרת. שתפו והעבירו הלאה!
חיבור סלולרי אנדרויד ANDROID לרשת חוטית או למחשב חוטי
אחד האתגרים הגדולים ביותר בצמצום חשיפה הוא הפסקת השימוש (למעשה השידור) בסלולרי בבית או במשרד. אם אתם רגישים לקרינה או שאתם רוצים שהסלולרי יפסיק להקרין עליכם ובני ביתכם, אבל עדיין להשתמש בו בבית, לגלישה, צפיה, אימיילים , רשתות חברתיות ועוד (למרות שאני ממליץ על שימוש במחשב אישי) זאת ללא קרינה. על ידי חיבור כרטיס רשת USB מתאים לסלולרי, תוכלו במקרים רבים (אם יש תאימות) לחבר את הסלולרי לקו רשת קווי (כבל רשת). אפשרות נוספת היא חיבור הסלולרי למחשב חוטי. אז כל שנותר הוא לכבות את תקשורת הנתונים, הוייפי, הבלוטות, הNFC ושאר השידורים , להכניס את הסלולרי למצב טיסה, ולודא שאין ממנו שידור על ידי שימוש במד הקרינה שלכם.
בדומה לאפשרות של חיבור הסלולרי למחשב חוטי, האפשרות הזו מתאימה במיוחד למי שיש לו כבר סלולרי אבל לא רוצה שהסלולרי ישדר בתוך הבית ושעדיין אפשר יהיה לגלוש בו או להשתמש בו עבור וואטצאפ או אפלקציות אחרות. האפשרות הזו מתאימה במיוחד למי שיש בבית רשת חוטית בכל חדר, אבל לא מחשב בכל חדר. ביצע האפשרות הזו יאפשר לכם להחבר עם הסלולרי לרשת החוטית בבית או במשרד ולהשתמש בו כמחשב קטן.
כמו באפשרות הקודמת, בדרך כלל לא מתאים לרגישים לקרינה (שלא אמורים להשתמש בסלולרי בכלל ושאפשרי שהקרינה בתדר נמוך , ותדרי ביניים הנפלטת מהסלולרי יכולה לגרום אצלהם להופעת תסמינים). אבל בהחלט יכול להיות פתרון מצויין למי שמודע לנזקי הקרינה ולא רוצה שהסלולרי שלו יקרין וישדר בתוך הבית או צמוד אליו במשרד. זהו גם פתרון נהדר לבני המשפחה שרוצים להשתמש בסלולרי שלהם בבית ואין להם מחשב בכל חדר, ללא חשיפה לקרינה. אפשרות זו מאפשרת שימוש בסלולרי בבית או בעבודה, רק בלי שידור וקרינה (הסלולרי צריך להיות במצב טיסה עם כל השידורים מכובים. להשלמת המהלך מומלץ לבצע הפניית שיחות באין מענה למספר הטלפון הביתי הקווי דרך שירות *62).
כאמור אפשרות זו נועדה בעיקר למי שכן יש לו סלולרי, שיש לו רשת חוטית בכל חדר, והוא מודע לנזקי הקרינה, או לבני משפחה של רגישים לקרינה, אשר לא רוצים לשדר בתוך הבית או המשרד. לא דרוש סנכרון, אבל ההתקנה לא תמיד פשוטה ולא כל אחד מצליח. דרוש ידע טכני. דרוש גם לרכוש מתאם רשת USB-MICRO או USB-C לסלולרי , עדיף כזה שמאפשר טעינה של הסלולרי תוך כדי עבודה.
כרטיס רשת חוטי לסלולרי
הכרטיסים הללו הם למעשה התקן אלקטרוני חיצוני לסלולרי המתחברים לחיבור הUSB שלו. החיבור לא נתמך בכל המכשירים, לכן אני מעדיף בדרך כלל לעבוד עם מכשירים של חברות טובות כמו סמסונג. אפילו בוב המכשירים הזולים של החברה הזו יש תמיכה לחיבור כרטיס רשת. שימו לב, לאחר החיבור אפשרי שיופיעו על המסך כמה הודעות שצריך לאשר.
חיבור סלולרי דרך USB למחשב ושימוש ברשת החוטית של המחשב
עדכון 07/2021 הסבר מעודכן
כנראה בעקבות שינויים במערכת ההפעלה אנדרויד, יש להתקין מחדש את המערכת. החדשות הטובות , הגרסה החדשה יותר קלה להתקנה וניהול. סרטון הסבר באנגלית (לא שלנו) – https://www.youtube.com/watch?v=EHooYfSWvkI שלבים:
חברו את הסלולרי למחשב על ידי כבל USB מתאים, וודאו שהמחשב מזהה את הסלולרי.
בסלולרי, היכנסו לתפריט “אפשרויות למפתחים” , וסמנו (הדליקו) אופציה ל”ניפוי באגים ב-USB”. בנוסף אפשר לצריך לבחור בהגדרת “תצורת ברירת מחדל לUSB” אופציה של “חיבור באמצעות USB” (ראו תמונת למטה).
במחשב, הריצו פקודה: gnirehtet-run.cmd
אם קיבלתם הודעה במחשב או בסלולרי , לחצו לאישור.
בכל פעם שמדליקים מחדש את המחשב יש להריץ את צעד מספר 4 שוב.
הגדרת מיפוי באגים דרך USB בתפריט מפתחים אנדרוידכניסה להגדרות תצורת ברירת מחדל לUSB בתפריט מפתחים אנדרוידבחירת אפשרות חיבור למחשב על ידי USB בתפריט מפתחים באנדרויד
מדריך מלא , מעודכן ל 2018
לאחרונה הצלחתי בעזרתו של יאיר, הבעלים והמנהל של חברת אנוירוסנס, לחבר את הסלולרי של אשתי ושל אחרים למחשב דרך כבל USB כך שגם במצב טיסה וWIFI כבוי הטלפון יהיה מחובר לרשת הנתונים הסלולרית (לא שיחות וSMS רק תקשורת נתונים) כך שניתן להשתמש בו לגלישה, וואטצאפ, אימיילים וכו. להתקנת החיבור יש כמה שלבים ותתי שלבים. לפעמים נתקלים בבעיות ויש להצליח לפתור אותם. ננסה לעזור למשתמשים טכניים שיפנו באימייל ל info@norad4u.com. אם אתם לא משתמשים טכניים יהיה מאוד קשה לעזור לכם ולכן אני ממליצים שתראו את הנוהל הכתוב כאן למטה לחבר או בן משפחה, או טכנאי מחשבים שמבין בסלולריים ובמחשבים ושהוא ינסה לבצעו.
לאחר ההתקנה וסידור המחשב והסלולרי, הפעלה חוזרת של המערכת הינה קלה מאוד וכל אחד יוכל לבצע אותה אחרי הסבר קצר.
דרישות מקדימות: סלולרי אנדרואיד גירסה מעל 6 מחשב עם מערכת הפעלה חלונות מגרסה 7 ומעלה. ידע בסיסי במחשבים, הפעלת שורת פקודות ב cmd, פריסה של קובץ ZIP. ידע בסיסי בסלולרי, יכולת דפדוף בתפריטים וכניסה למצב DEBUG MODE (נראה איך להיכנס למצב אבל צריך להכיר).
בעיקרון יש ארבעה שלבים גדולים המורכבים מתתי שלבים: 0. ראשית כל – כבו את תקשורת הנתונים , את ה WIFI ואת הבלוטות’ בסלולרי. הכניסו את הסלוולרי למצב טיסה.
שלב ראשון – חיבור הסלולרי למחשב והכנת המחשב (התקנה של התוכנה במחשב).
הארה – בהפעלת תוכנת adb version , gnirehtet-run.cmd או gnirehtet המחשב מריץ פרוסס בשם “adb.exe”. פרוסס זה לא נסגר בסיום הריצה של התוכנות ויש להפסיק את פעולתו ידנית על ידי פתיחה של WINDOWS TASK MANAGER , מציאת הפרוסס וביצוע END PROCESS TREE (לחיצה על לחצן ימני של העכבר ובחירה באופציה בעוד אתם מעל הפרוסס). א. חברו את הסלולרי למחשב על ידי שימוש בכבל MIRCO-USB או MINI USB מתאים. ב. וודאו התקנה נכונה של הדרייבר של הסלולרי על המחשב. ניתן לעשות זאת על ידי מעקב אחר תהליך ההתקנה או בדירה ב DEVICE MANAGER לאחר סיום ההתקנה. בשלב זה אפשרי שלא תהיה התקנה נכונה ויהיה צורך לחפש ברשת דרייברים מתאימים ולהתקינם. ג. הורדו למחשב ושמרו במקום ידוע את הקובץ usbphone.zip
ד. פרסו את הקובץ במקום ידוע במחשבכם. ה. בספריה שפרסתם את הקובץ usbphone.zip פתחו שורת פקודות cmd ו. לא חובה אבל משמש לבדיקה – הריצו את הפקודה: adb version התוצאה שמקבלים מהמחשב צריכה להיות מעל גרסה 1.036. ז. אם ביצעת את סעיף 1ו, הפסיקו את רצית adb.exe על ידי פתיחה של WINDOWS TASK MANAGER , מציאת הפרוסס וביצוע END PROCESS TREE (לחציה על לחצן ימין של העכבר ובחירה באופציה בעוד אתם מעל הפרוסס). ח. לא חובה אבל משמש לבדיקה – הריצו את הפקודה: adb devices אם מקבלים רשימה ריקה, אזי לא הצלחנו לחבר את הסלולרי נכון. אם מקבלים רשימה בה נמצא הסלולרי שלנו , הצלחנו! בסיום הבדיקה חזרו על סעיף 1ז. ט. הריצו את הgnirehtet-run.cmd על ידי לחיצה פעמים על הקובץ או פקודה בחלונית ה cmd. י. וודאו כי תוכנת האנטי-וירוס שלכם לא חסמה את הפעולה של התוכנה gnirehtet-run.cmd . אם כן , בטלו את החסימה והפריצו שוב. יא. גמרנו עם המחשב לעת עתה….תשתו משהו ונמשיך. ————–
שלב שני – התקנה של אפלקציה\תוכנה בסלולרי. א. אם עדיין לא עשיתם זאת, חברו את הסלולרי למחשב. וודאו התקנה של הדרייברים בצורה מלאה ונכונה. ראו שלבים 1א-1ב. ב. אם כבר ביצעתם בעבר את השלבים הבאים, הטלפון יתחבר לרשת. תוכלו לראות בחלונית ה cmd את תעבורת התקשורת בתוכנת ה gnirehtet. אם אתם לא רואים תעבורה, המשיכו לשלבים הבאים ג. העבירו (על ידי שימוש בסייר – WINDOW S EXPLORER ) את הקובץ gnirehtet.apk לספריה בסלולרי. ד השתמשו בסייר (מנהל הקבצים) של הסלולרי כדי להפעיל את ההתקנה של gnirehtet.apk. ——–
שלב שלישי – הגדרה של DEBUG MODE בסלולרי. בכל סלולרי תהיה גרסה קצת שונה של מערכת ההפעלה ולכן אפשרי שהמיקום של התפריטים יהיה קצת שונה. לאחר שלבים 3ה. 3ז. 3ח ולאחר חיבור הסלולרי למחשב על ידי שימוש בכבל, אפשרי שתקבלו בסלולרי בקשה לאישור ההתחברות וביצוע השינויים. קראו את ההודעה ולחצו אישור. א. היכנסו לתפריט הגדרות SETTING ב. היכנסו לתפריט ABOUT ג. דפדפו לBUILD VERSION או משהו דומה. ד. לחצו על BUILD VERSION שבעה פעמים…לאחר כמה פעמים תופיע הודעה כי יש ללחוץ עוד כמה פעמים לפתיחת מצב DEBUG. ה. לאחר לחיצה על BUILD VERSION שבעה פעמים תקבלו הודעה כי אתם במצב DEBUG. ו. חיזרו לרמה הקודמת בתפריט ההגדרות. ז. חפשו אופציה של DEVELOPER OPTION או DEV OPTION או DEV OPT או משהו דומה וכנסו אליה. ח. מצאו אופציה של “USB DEBUG” או “בדיקת USB” או “דיווח באגים USB” או משהו דומה והפעילו את האופציה. ט. בחלק מהסלולריים יהיה צורך בכניסה לתפריט USB DEBUG SECURITY SETTING ואיפשור ההתקשרות למחשב. —————
שלב רביעי – סיום אם ביצעתם הכל נכון, הסלולרי אמור להיות מחובר לרשת גם במצב טיסה. בכל חיבור מחדש של הסלולרי המסוים למחשב מסויים יהיה די בביצוע השלבים הבאים:0, 1א-ב, 1ט-י.
בנוסף יש מגוון סרטונים והסברים ברשת, רובם באנגלית במבטא הודי כבד. החדשות הטובות שאם יש לכם את מערכת ההפעלה הנכונה, זה מאוד מאוד מאוד פשוט.
בפרק זה נסביר איך ניתן לבצע התאמת בית הספר לרגישים לקרינה. נסביר את הצידוק, את העקרונות, ואת הצורך בביצוע התאמת בית הספר לרגישים לקרינה.
צידוק
עקב הפריסה של רשתות אלחוטיות בבתי הספר, שימוש בציוד אלחוטי ללמידה, שימוש הצוות והתלמידים בטלפונים סלולריים, וקרבת בתי הספר לאנטנות סלולריות ותשתיות חשמל, בתי הספר הפכו למקומות בהם החשיפה לקרינה בלתי מייננת אינה מבוטלת. השהיה בבתי הספר הפכה להיות קשה עד בלתי אפשרית לתלמידים ומורים שהם רגישים לקרינה. לכן יש למערכת החינוך , למשרד החינוך, להנהלת בית הספר, לצוות המורים והתלמידים עצמם חובה ערכית, מוסרית ולדעתי גם חוקית לאפשר לתלמידים ואנשי צוות שהם רגישים לקרינה ונפגעי קרינה, ואשר הפסיקו בעצמם את השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי, ונקטו בעצם צעדים לצמצום חשיפה לקרינה, לפקוד את בית הספר ולהיות איש צוות או תלמיד בו. במקרה של תלמידים רגישים לקרינה, קיימת מחויבות חוקית של ההורים לשלוח את הילדים לבתי הספר (חוק חינוך חובה חינם). אם זאת לא ניתן לצפות מהם לשלוח את הילדים שלהם למקום אשר גורם להם להופעת תסמינים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. לכן על הנהלת בית הספר להנגיש את בית הספר לילדים הרגישים לקרינה הלומדים בו. יש לציין כי ילדים ואנשי צוות רגישים לקרינה יגיבו בהופעת תסמינים, ויסבלו מרמות נמוכות מאוד של קרינה בלתי מייננת, הן קרינת רדיו, והן שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך. סף הרגישות יכול להיות נמוך פי 10000 ויותר מהתקן הגבוה והלא מגן. לכן גם אם בית הספר עבר בדיקות קרינה על ידי מודד מוסמך, לא אומר הדבר שבית הספר מונגש לתלמידים ואנשי צוות רגישים לקרינה.
התנגדות של בית הספר ומשרד החינוך
לא מן הנמנע שבית הספר, או משרד החינוך, יבקשו לדחות את הבקשות להנגשת בית הספר. הדבר לא נעשה בדרך כלל מרצון להרע אלא מפליאה, חוסר הכרה של הנושא ואמונה שגויה כי אין השפעות ביולוגיות לקרינת רדיו. כמו גם התפיסה כי הפריסה והשימוש של ציוד אלחוטי וסלולרי בבית הספר נעשה באופן תקין ולא יכולה לפגוע בבריאות התלמידים או המורים. יש לזכור כי היום הקונצנזוס עדיין לא מכיר בהשפעות הבריאותיות של הקרינה וברגישות לקרינה. הידע בנושא מתגבש והולך והנזקים מתחילים להתממש. מדובר בתהליך ארוך וכרגע אנחנו פחות או יותר באמצעו (יש מחקרים המראים על השפעות, נזקים ותחלואה ויש כבר נפגעים, אבל הקונצנזוס עדיין מבוסס על הנחת היסוד שהדבר לא אפשרי). לכן לא מן הנמנע כי יהיו התנגדויות לבקשה הנגשה של בית הספר. למרות שאנשים רבים כבר מרגישים את הקרינה מהטלפון הסלולרי, רובם לא מקשרים את התסמינים (למשל כאב ראש לאחר שיחה של כמה דקות) לשימוש בסלולרי ולקרינה הנפלטת ממנו. אני מאמין שהנהלת בית הספר ומשרד החינוך בסה”כ רוצים בטובת הילדים וגם בטובת מי שרגיש לקרינה. במקרה שעולות התנגדויות אלו יש להבין מה המקור והסיבות של ההתנגדויות ולענות להן אחת אחת. כמו בכל התמודדות עם הרגישות לקרינה נדרש פה ללמוד את הנושא ולטעון מול גורמים שבדרך כלל לא מכירים את הנושא ולא מבינים אותו. המטרה תהיה להסביר את הנושא כך שבית הספר ומשרד החינוך יכירו בצורך המיוחד של הרגיש לקרינה ויפעלו כדי לאפשר לו לפקוד את בית הספר. במקרה ואתם נתקלים בהתנגדות כאלה, צרו קשר וננסה לצייד אתכם בכלים וננסה לעזור בהתמודדות מול בית הספר ומשרד החינוך.
להלן עקרונות הנגשת בית הספר לתלמידים ואנשי צוות רגישים לקרינה.
ראשית יש להבין כי שימוש במדי קרינת רדיו איטיים, גם אם הם מאושרים למדידה על ידי המשרד להגנת הסביבה, וגם אם הבדיקות בוצעו על ידי מודד מוסמך, לא יאפשרו מדידה וזיהוי של מקורות קרינת רדיו וחדירות קרינת רדיו ומדידה של רמות קרינת הרדיו בתוך בית הספר, ולא יאפשרו התאמת בית הספר לילדים ולחברי צוות הרגישים לקרינה. זאת בגלל שיטות מדידה לא נכונות, מדידה של הקרינה רק פעמים ספורות (בדרך כלל 2) בשנייה, ותפיסה לא נכונה של הסיכון וההשפעות הביולוגיות כפי שתפיסה זו מתבטאת ונגזרת מהתקן הגבוה והלא מגן שנהוג בארץ.
בשלב ראשוני ניתן לשקול שילוב בבית הספר יום אחד ביום. כך יתאפשר לבית הספר לבצע את הצעדים הנדרשים בתוך הכיתה, בהתחלה רק ביום אחד בשבוע. מה שיאפשר הסתגלות גם של התלמידים , גם המורים, גם בית הספר וגם התלמידים הרגישים לקרינה.
יש לאתר בבית הספר(על ידי שימוש במד קרינת רדיו מהיר כדוגמת ה CORNET ED88TPLUS) כיתות בהן רמת הקרינה הסביבתית לא עוברת שיאים של 0.002mW/m2.
בכיתות אלו יוכלו התלמידים והמורים הרגישים לקחת חלק בשיעורים.
יש לפעול להוצאת כל ציוד אלחוטי וסלולרי מהכיתה (או כיתות) בהם רוצים לאפשר למידה לתלמיד הרגיש לקרינה.
במקרה שמותקן כבר ציוד אלחוטי בכיתה (או כיתות), יש לעבור לציוד חוטי ולוודא כיבוי האופציות האלחוטיות.
במקרה שיש ילדים עם סלולריים בכיתה, יש לוודא שלא יכנסו הסלולריים בכיתה (ראו דגש בצעד הבא).
יש להנהיג בבית הספר מדיניות של איסור שימוש בסלולרי בשטח בית הספר.
זאת כדי למנוע מצב בו ייחשף התלמיד הרגיש לקרינה לקרינה מהסלולריים של חבריו לספסל הלימודים.
נוהל כזה בבית הספר (שיכלול כיבוי והפקדה של הסלולריים) יאפשר ביתר קלות לוודא כי גם בסביבת הכיתה של התלמיד, וגם בחלק החצר המוקצה, לא ייחשף התלמיד לקרינה מסלולריים של חבריו וצוות בית הספר.
יש לאתר חלק מהחצר שאינה בקשר עיין עם האנטנות הסלולריות (עדיף מוקפת עצים) ובה שיאי רמת קרינת הרדיו נמוכים מ 0.002 מליוואט למטר רבוע (במד מהיר כדוגמת ה CORNET ED88TPLUS) על מנת שהתלמיד הרגיש לקרינה יוכל להשתמש בה.
במקרה של איש צוות יש להנגיש גם את חדר המורים ואזורים אחרים בבית הספר בהם הוא נדרש או מתבקש לעשות שימוש.
יש לבצע בדיקות קרינה מדוקדקות לגבי קרינה מרשת החשמל בחללים ובאזורים בהם ישהה התלמיד או איש הצוות.
יש לשאוף לרמת חשיפה נמוכה מ1 מיליגאוס. במקרה של קרינה זו ניתן להשתמש במדים המאושרים לבדיקה על ידי המשרד להגנת הסביבה.
יש לאתר מסדרונות נמוכי קרינה שיאפשרו תנועה ללא הגבלה וללא חשיפה בין הכניסה, לכיתה, החצר ואיזורים נוספים בהם נדרשים התלמיד או איש הצוות לשהות.
במקרה ויש כניסה של קרינת רדיו חיצונית למבנה יש לעשות שימוש במיגון קרינה כדי לצמצם את החשיפה בכיתות בהם משתתף התלמיד הרגיש.
במקרה שלא ניתן להנגיש שיעור או פעילות לתלמיד יש לאפשר חלופה ללא חשיפה לקרינה.
בפרק זה נסביר איך ניתן לבצע התאמת חדר בבית חולים לרגישים לקרינה. נסביר את הצידוק, את העקרונות, ואת הצורך בביצוע התאמת חדר בבית חולים לרגישים לקרינה.
צידוק
עקב הפריסה של רשתות אלחוטיות ואנטנות סלולריות זעירות בתוך בתי חולים, כמו גם שימוש של הצוות, של החולים ושל האורחים בציוד אלחוטי וסלולרי בתוך בית החולים, קיים קושי גדול לרגישים לקרינה להגיע לבתי החולים ולקבל טיפול רפואי המגיע להם על פי החוק. יש לציין כי רגישים לקרינה יגיבו בהופעת תסמינים, ויסבלו מרמות נמוכות מאוד של קרינה בלתי מייננת, הן קרינת רדיו, והן שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך. סף הרגישות יכול להיות נמוך פי 10000 ויותר מהתקן הגבוה והלא מגן. לכן גם אם בית החולים עבר בהצטינות בדיקות קרינה על ידי מודד מוסמך, לא אומר הדבר שבית החולים מונגש לרגישים לקרינה.
מגמה
המגמה בשנים האחרונות בבתי החולים ובמוסדות בריאות היא להתקין עוד ועוד רשתות אלחוטיות וסלולריות ולהכניס ציוד רפואי וציוד עזר אלחוטי, המשדר ופולט קרינת רדיו. ברחבי המחלקות ומעל עמדת האחיות הותקנו בשנים האחרונות משדרי WIFI כדי להעניק שירות למגוון של ציוד מחשבים ובדיקה אלחוטי הפזור במחלקות. ברחבי בתי החולים התקנו אלפי אנטנות סלולריות זעירות (נראות כמו ראדום קטן על התקרה, או צלחת הפוכה הדבוקה לתקרה) כדי לספק קליטה (=קרינה) לצוות , לחוליים ולאורחים. כמו כן הצוות, החולים והמבקשים עושים כולם שימוש בסלולריים חכמים המקרינים כל הזמן. בנוסף לכך לאחרונה יש שימוש גם באביזרים וציוד נלווה לביש, ואפילו בשתלים רפואיים שמשולבת בהם תקשורת אלחוטית מבוססת קרינת רדיו. מגמה זו, גם שאינה בריאה באופן כללי, מקשה עוד יותר את השימוש של רגישים לקרינה במערכת הרפואה.
המצב היום בבתי החולים
בתי החולים היום רוויים בקרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי. כמו כן קיימים מוקדים רבים של קרינה בתדר נמוך מרשת החשמל.עקב כך אפילו שהיה קצרה של רגיש לקרינה בבית החולים תביא להחלשתו ולהופעת תסמינים. למעשה, בשל המגמות של פריסה ושימוש בעוד ועוד ציוד ותשתיות אלחוטיות בבתי החולים, וכן נשיאה של סלולרי חכם מקרין ומשדר על כל אדם ואיש צוות, מערכת הבריאות הפכה לכמעט מחוץ לתחום לרגישים לקרינה ברמה בינונית-קשה.
להלן עקרונות הנגשת בית החולים לרגישים לקרינה.
אם אתם רגישים לקרינה יש לבקש קיום של הסעיפים הבאים מהנהלת בית החולים.
יש לנסות להשיג חדר פרטי לרגישים לקרינה – ללא חולים אחרים וללא האורחים שלהם (ועם מינימום כניסות של צוות. לחולים, אוחים וצוות יש ציוד סלולריים משדרים). אם צריך אז לשלם על זה אקסטרה.
כדאי שהחדר המוקצה יהיה חדר צדדי, רחוק מהראוטרים האלחוטיים והאנטנות הסלולריות הזעירות MICRO CELL.
החדר צריך להיות ללא ציוד אלחוטי או סלולרי, גם לא רפואי.
כמה שפחות ציוד חשמלי בחדר
יש לבקש (ולהסביר) מצוות ואורחים לא להיכנס עם סלולרי עובד. כדאי לבקש לתלות אזהרה על הדלת כניסה ועל הקיר ליד המיטה
לנתק את המיטה החשמלית מרשת החשמל
לשמור מרחק ביטחון של חצי מטר מהקיר ותעלות החשמל (לפחות).
מומלץ להצטייד בשמיכות מיגון חד פעמיות ומסקנטייפ למקרה שצריך למגן חלון מקרינת רדיו (MYLAR).
לקחת מד קרינה מספרי מהיר כדוגמת CORNET ED88TPLUS או דגמים קודמים.
לקחת מד מתריע ENV RD10 – עם חיבור לחשמל, שיהיה ממוקם ליד מיטת החולה ויתריע על כל חריגה מחשיפה לקרינת רדיו מעל 0.5 מילי וואט למטר רבוע (למשל בעת כניסה של אדם עם סלולרי חכם עובד ומשדר עליו).
להצטייד ב GABA ונוגדי חמצון (גם משככי כאבים שעוזרים למקרים קיצוניים. למרות שמדובר בבית חולים ויש בו תרופות לרוב, לא בטוח שמשכחי הכאבים שיש שם יתאימו לכם, לכן הביאו מהבית משכח מתאים שאתם יודעים שעובד, למקרה חירום).
שתמיד יהיה מישהו שאינו רגיש לקרינה שישמור עליכם לידכם. לפחות עד שהצוות יבין שלא מדובר בבדיחה ויתחיל להראות שיתוף פעולה.
לאחר שנראה שהצוות מתחיל לשתף פעולה, עדיין כדאי שאותו חבר או בן משפחה יפקוד אתכם כל יום כדי לוודא שלא חלה הרעה ברמת שיתוף הפעולה וכדי לתחזקו.
לנסות להשיג אישור על הרגישות ועל הצעדים הדרושים מרופא שמכיר את נושא הרגישות לקרינה.
לגבי חומרי ניקוי וחיטוי – בעיקר לרגישים לכימיקלים, יש להקנות חשיבה גם לנושא זה. בבתי החולים בדרך כלל משתמשים בחומרי ניכוי פעילים מאוד שיפריעו מאוד לרגישים לכימיקלים.
לגבי בדיקות דימות, יש לקחת בחשבון שXRAY וCT הן בדיקות חשיפה לקרינה מייננת. MRI ו fMRI הן בדיקות עם חשיפה לשדות מגנטיים עצומים וקרינת רדיו. לפעמים יש שימוש בחומר ניגוד רדיואקטיבי. אולטרסאונד אינו כרוך בחשיפה לקרינה.
פוסטים שכתבתי בעבר בעקבות התנסות אישית בבתי חולים:
למצוא עבודה כאשר אתם רגישים לקרינה זה בהחלט אתגר משמעותי. להלן כמה דברים שלמדתי על הנושא ועיצות שגיבשתי במהלך הדרך.
בעיקרון בראיון על פי החוק אתם לא אמורים או חייבים להגיד שום דבר על רגישותכם לקרינה. החוק היום בארץ הוא גם שאסור לשאול אתכם על בעיות בריאותיות. אני תמיד סיפרתי והסברתי, מי שלא מתאים לו , תודה רבה, רוב הסיכויים שגם סביבת העבודה שהוא מציע תהיה רבת קרינה. החוק גם דורש מהמעביד להתאים את סביבת העבודה כדי שלא תזיק לבריאותכם ותאפשר לכם תפקוד טוב, אבל בגלל אי הכרה ברגישות לקרינה לא ניתן כרגע לדרוש זאת בהקשר של רגישות לקרינה.
יותר מזה אני הייתי הולך לראיונות עם מד קרינה ומסביר ומבקש למדוד את המקומות ישיבה. כאשר אתם שולטים בהפעלת המד ברמה סבירה אתם יכולים אחרי כמה דקות להבין אם יש סיכוי או אין שום סיכוי.
הנחיות בסיסיות
מבחינת מקומות עבודה אנסה לקבוע כללי יסוד שברוב המקרים יתאימו לי (ואולי לכם):
לרגישים ברמה קלה, שכבר צמצמו מאוד שימוש בסלסולרי ובאלחוטי, ידרש מקום עבודה בו הם לא נדרשים להפעיל ציוד סלולרי או אלחוטי ואשר ציוד כזה נמצא לפחות במרחק של 2-3 מטרים מהם.
לרגישים ברמה בינונית, שהפסיקו להשתמש בסלולרי ובאלחוטי לגמרי, בנוסף לדרישות בסעיף הקודם , ידרש מקום עבודה בו הם נמצאים לבד, או בסביבת אנשים שלא משתמשים בסלולרי ובאלחוטי , כאשר רמת הקרינה שם היא נמוכה מ 0.04 מילי וואט למטר רבוע, שדה מגנטי נמוך מ2 מיליגאוס ושדה חשמלי אפסי (מתחת 2), או שאפשר וניתן למגן ולהגיע לרמה זו או נמוכה ממנה.
לרגישים ברמה קשה, בדרך כלל לא ניתן יהיה לעבוד במקום עבודה חיצוני מחוץ לבית המוגן ונמוך הקרינה. תדרש פה התאמה משמעותית. רמות הקרינה צריכות לשאוף לאפס. הייתי מנסה להתרכז בעבודות שאין בהם עבודה מול מחשב או אפילו מול מכונות. האמת במצב קשה הייתי מנסה להקדיש את כל הזמן לריפוי, אם אפשר.
סידור משרד נמוך קרינה
לאחר שהתחלתם לעבוד יש לסדר לעצמכם (בעזרת המנהלים ואנשי השירותים) סביבת עבודה חוטית קווית. טלפון קווי-חוטי על השולחן, מחשב עם חיבור לרשת קווית, מקלדת ועכבר קווים. מיקום השולחן רחוק ככל הניתן ממקורות קרינה כגון ראוטרים אלחוטיים, אנטנות סלולריות זעירות וציוד מחשבים אחר. אם יש כניסה של קרינה מהחלונות, להציע למגן אותם (אני בדרך כלל ביקשתי למגן על חשבוני) או להרחק ככל הניתן.
שימושי מאוד להחזיק מד קרינה כל הזמן על השולחן וכן בכיס. וכך להיות מודעים מתי אתם נחשפים. נסו גם לבדוק את הקרינה במקום העבודה (יש לבקש אישור מהמנהלים או לעשות את בחשאיות מסוימת, כמובן בלי לעורר בהלה) כדי להבין איפה כדאי לכם לשהות ואיפה פחות. נסו לקבל הערכה של אפשרות החשיפה שלכם , לפרק זמן , עד הופעת תסמינים. למשל, אני יודע שאני יכול לסבול רמה של 0.04 מילוואט למטר רבוע ליום שלם ולתפקד בצורה סבירה, אבל להיות עייף בסוף היום ואחרי כמה שעות (בין שעה לשלוש, תלוי בחשיפות נוספות) של חשיפה תהיה ירידה בתפקוד (ריכוז, כאבי ראש, זכרון, יכולת הבנה וביצוע). לכן מקומות שבהן רמה גבוהה יותר אני משתדל להישאר הרבה פחות זמן.
שני מדי קרינה על שולחן העבודה באופן קבוע
בהתאם לרמת הרגישות שלכם לשמור מרחק ממשתמשי סלולרי וציוד אלחוטי.
בישיבות לשבת במקום מרוחק מכל משתמש סלולרי ואלחוטי ומכל ציוד משדר בתוך חדר הישיבות. אם אפשר לבקש שלא ישתמשו בציוד אלחוטי וסלולרי בחדר הישיבות בפרט ולידכם בכלל.
אם אפשר לקבל משרד נפרד , מרוחק, נמוך קרינה זה יהיה עדיף.
במקרים מסוימים כדאי להשתמש במיגון אישי, כמובן בהתאם לרמת הרגישות שלכם. כובעים יהיו הפרט הראשון שכדאי לשקול שימוש בו. אחר כך ביגוד. כמובן בהנחה שאתם כבר הפסקתם להשתמש בסלולרי המקרין.
זה לא היה לי פשוט אבל הצלחתי להמשיך לעבוד בHIGH TECH הישראלי כ8 שנים עם רגישות לקרינה ברמה קשה-בינונית (עד לפרישתי ב2013).
כל הזמן בדקו האם זה שווה לכם. נסו לטפח ולפתח קריירה שתאפשר עבודה מהבית או במקומות עם קרינה נמוכה. עבודה מהבית במקרה הזה היא אפשרות מצוינת.
נסו לפתח קרירה עצמאית
אם הבנתם שהרגישות היא מגבלה נוכחת בחייכם , נסו ללמוד ולפתח קרירה שתאפשר לכם להיות עצמאיים, לעבוד ולהשתכר מהבית או ממשרד שאתם מנהלים או הבעלים שלו. אני למשל עובד משנת 2013 מהבית, בסביבת נמוכת קרינה שבניתי, ועוסק בתחום שלא רק מאפשר לי לפתח את עצמי אלא גם לעזור לאחרים (אני מנהל את האתר הזה, ואת אתר החנות www.4EHSByEHS.co.il.
מדידת קרינה חלק בסיסי ובלתי נפרד מתהליך חיפוש ומציאת בית נמוך קרינה
בפרק הבא נסביר איך ניתן לבצע ומהם הצעדים הדרושים בעת חיפוש ומציאת בית נמוך קרינה. בין אם אתם רגישים לקרינה ובין אם רק מודעים לאפשרות הסיכון ורוצים לצמצמו.
כולנו עוברים מידי פעם דירות. בעת החיפוש, רוב האנשים לוקחים בחשבון נושאים כמו צפיפות, רעש, איכות בנייה, מספר שכנים, מוסדות חינוך, שירותים בקרבת הנכס, קרבה לצירי תחבורה ראשיים (אבל לא קרוב מידיי), אופי השכונה ועוד פרמטרים רבים. רוב האנשים לא לוקחים בחשבון את נושא הקרינה.
אם נושא הקרינה וצמצום החשיפה לקרינה חשוב לכם, כדאי שתשלבו אותו בחיפוש ובבחינת הנכסים כאחד מהשיקולים המרכזיים. כדי להימנע מרכישה או השכרה של בית עם בעיות קרינה יש לשלוט בנושא הטכני של קרינה, להיות בעלים של מד קרינה ביתי מהיר ולשלוט בשימוש בו. רצוי לקחת את הנושא ברצינות, ללמוד את סוגי הקרינה, לרכוש מד קרינה, לעסוק בצמצום חשיפה ומדידה ולמדוד כל בית בפעם הראשונה (השנייה והשלילית…) שרואים אותו, אחרת עולה הסיכוי שתעשו טעויות שיעלו בכסף או בבריאות.
מעבר דירה – לא הדבר הראשון שעושים
חשוב להדגיש שבמקרים רבים אם בבית שלכם יש קרינה , הגיוני, ניתן וצריך קודם כל לעשות כל צעד כדי לצמצם את החשיפה, להפסיק את השידור בבית עצמו, ולמנוע מהקרינה להיכנס. זאת מכיוון שחיפוש בית חדש נמוך קרינה הוא מורכב, המעבר יקר ולא תמיד נוח. בדרך כלל מי שימהר לעזוב את ביתו בגלל בעיות קרינה, יתקל במרוצת הזמן בבעיות דומות בביתו החדש.
שליטה במד הקרינה
כפי שתקראו בהמשך, מד קרינה הוא חיוני למציאת בית נמוך קרינה. אני ממליץ לרכוש מד קרינה לפני התחלת התהליך של החיפוש ושימוש בו בכל דירה או בית שאתם רואים. רמת השימוש שלכם במד הקרינה צריכה להיות גבוהה מאוד יחסית. לכן יש צורך לרכוש מד קרינה, ללמוד איך להפעיל אותו ולהתאמן לפני שאתם הולכים לראות בית. זאת כדי שתוכלו תוך דקות בודדת, תוך כדי שאתם רואים את הבית בפעם הראשונה, לבצע את המדידה ולהתרשם מהמצב בבית. אתם צריכיים להיות מספיק מיומנים כי להפעיל את המד בצורה חלקה, להבין מייד מה המד מראה, לזהות כמה קרינה מיוצרת בתוך הדירה מציוד קבוע שמותקן בה ומהסלולריים והציוד האלחוטי של האנשים שנמצאים שם לידכם והכי חשוב, כמה קרינה נכנסת מבחוץ ומאיפה. הרושם שיתגבש צריך להיות מספיק כדי לקבוע האם הבית יכול להתאים (וצריך עוד בדיקות) או לא מתאים בכלל.
הבנת הסיכון וקביעת רמות מטרה
אחד השלבים המקדימים הם ללמוד את נושא השפעות הקרינה, להתרשם מהתקנים וההמלצות השונות, ולקבוע לעצמכם רמות מטרה שכל עוד הקרינה נמוכה מהן הבית בא בחשבון. יש לקחת בחשבון שהיום נושא המסוכנות נמצא עדיין בדיון מדעי, יש הגורסים כמוני שהקרינה אינה בריאה גם ברמות נמוכות מאוד, ויש הקובעים תקנים גבוהים מאוד אשר מבוססים על הנחת היסוד שהסיכון היחיד מקרינה בלתי מייננת הם חימום בקרינת רדיו והשראת זרמים בתדר נמוך. לכן חשוב שאתם תלמדו את הנושא ותגבשו את ההבנה שלכם באיזו רמה של קרינת רדיו ובאיזו רמה של שדות מרשת החשמל אתם מוכנים ורוצים לחיות. ראו פרק בנושא באתר.
קרינה שאתם מייצרים בבית ומה זה משנה לחיפוש?
אם אתם משדרים בתוך הבית, כלומר משתמשים בסלולרי ובציוד אלחוטי, צריך לצפות שבתוך הבית עצמו תהיה רמת קרינה של לפחות כ1 מילי וואט למטר רבוע (ניחוש) גם אם לא נכנס כלום מבחוץ. לכן, למרות שנכון להגיד “אני רוצה כמה שפחות חשיפה לקרינה”, אם אתם משתמשים בציוד אלחוטי וסלולרי, יש לדעתי פחות טעם בלנסות למצוא בית ללא קרינה בכלל. אני כמובן ממליץ על לעבור לחוטי לגמרי ולא לשדר בתוך הבית. מעבר לבית חדש הוא הזדמנות נהדרת לעבור לגמרי לחוטי-קווי. ראו מדריך מקוצר למעבר.
להלן צעדים שאני מציע כדי להגדיל את הסיכוי שהבית החדש שלכם יהיה נמוך קרינה.
השתמשו במפות גוגל ובגוגל סטריט כדי לנסות להבין האם יש קשר עין בין הבית לאנטנות ומתקני שידור, מרחק מתשתיות פולטות קרינה בתדר נמוך כגון שנאים או קוי מתח של חברת חשמל וכן מרחק וקשר עיין לבסיסי צבא, נמלי תעופה ונמלי ים.
השתמשו במד קרינה ביתי כדי לעמוד את החשיפה לקרינה בבית ובסביבתו (גם מציוד קבוע בתוך הבית, גם מהשכנים וגם מתשתיות חיצוניות). מדדו גם קרינת רדיו, גם שדה מגנטי וגם שדה חשמלי. בצעו את המדידות גם ביום וגם בערב, ביום חול ובסוף שבוע כדי לקבל מושג של דפוס השינוי בחשיפה. אם הדירה אינה קיימת עדיין במציעות נסו למדוד בשטח בו הבניין יהיה ולהעריך\לנחש האם הרמות מספקות.
השתמשו במד זיהום חשמלי כדי למדוד את הזיהום החשמלי בבית החדש.
בדקו האם המונה של חברת החשמל הוא מונה אלחוטי מקרין או מונה מכאני או דיגיטאלי שאינו משדר.
בדקו האם המונה של חברת המים הוא מונה אלחוטי מקרין ואיפה הוא ממוקם. העצמה של השידור ממנו לא גדולה מאוד אבל עדיין כדאי לשמור ממנו על מרחק ביטחון של לפחות שני מטר. לכן וודאו שהקרינה ממנו לא משפיעה על הבית עצמו, בייחוד לא על חדרי שינה, וודאו שאין אנשים לידו למשך זמן.
ודאו עם מד קרינה ביתי כי מוני החשמל וגז בסביבת הבית אינם אלחוטיים ואינם משדרים.
בדקו את מערכת הארקה בבית. וודאו עם חשמלאי מומחה שאין במערכת החשמל איפוס בין הארקה לאפס(חיבור הארקה לאפס החשמלי בארון החשמל)., או איפוס כפול. בדיקת מערכת הארקה צריכה להיות מבוצת לא רק בפרספקטיבה של תקינות הארקה החשמלית אלא גם מבחינת קרינה והיווצרות שדות מגנטים על מוליכי הארקה, צינורות המים ושלד הביניין. אם יש בעיות בארקה אפשרי שיהיה צורך לתקן זאת אבל קחו בחשבון שיהיו עלויות בדיקה ותיקון על ידי חשמלי המומחה גם בתחום הקרינה (נוכל להפנות).
בדקו שאין מעבר של כבלים מתחת לרצפות של החדרים ובסמוך למקומות בהם ימצאו אנשים בדרך קבע(בייחוד חדרי שינה, על ידי סריקה של הרצפה והקירות עם מד קרינה שמודד קרינה מרשת החשמל), בדגש על מעגלי כוח והזנה של לוחות החשמל שלכם ושל השכנים.
בדקו שדות מגנטים וחשמליים בתדר נמוך בעת העמסת מערכת החשמל של הבית.
בדקו את תשתית החשמל בבית , בפרט את נושא הארקה בבית וודאו כי אין חיבור אפס להארקה בבתים פרטיים, ושאין שדות או זרמים על צינורות המים ומוליכי הארקה. ראו הסברים נוספים על בעיות חשמל שיכולות לגרום לבעיות קרינה – https://www.norad4u.co.il/knowledge-h/electric-problems-h/
דגשים מיוחדים במקרה של רכישה של מבנה לא בנוי , לא גמור או על הנייר.
במקרה ומדובר בבנייה חדשה, כלומר דירת קבלן על הנייר או בשלב השלד, קחו בחשבון שיהיה קשה מאוד להעריך את הדברים הבאים:
קרינה מהשכנים (מהציוד האלחוטי והסלולרי שלהם) לאחר אכלוס.
קרינה סביבתית מאנטנות ותשתיות חשמל.
הוספה של אנטנות סלולריות לאחר האכלוס, כתלות בגידול האוכלוסייה בשכונה.
מה כן אפשר לעשות?
1. להבין מיקומים של תשתיות חשמל ואנטנות סלולריות ברחוב ביחס לבניין ובייחס לדירה.
2. לוודא שהדירה לא קרובה (לפחות 5 מטר) מחדר שנאים (חדר חשמל או טרנספורמציה) , חדר מכונות של המעלית, כניסת כבל החשמל לדירה ותשתיות נוספות (רלוונטי בעיקר לקומות נמוכות).
3. להבין איפה ממוקמים מונה המים, הגז והחשמל ביחס לדירה ולהכין תוכנית מגירה למיגון של הקיר הפנימי בניהם לבין הדירה, אם יהיה צורך.
4. קיום תשתית לרשת חוטית בדירה לכל נקודה שצריך חיבור מחשב או טלוויזיה.
5. סוגי הקירות החיצוניים – קיר בלוקים (בלוק אפור, לא איטונג) יעצור כ50% מהקרינה מהאנטנות, קיר בטון מזויין יעצור מעל 90%.
6. סוגי הקירות , תקרה ורצפה – כדי להבין אפקט עצירה של קרינת רדיו מהשכנים.
7. כאשר ניתן, בדקו קרינה בדירה עצמה ונסו להעריך איפה יכולות להיות בעיות שיטופלו לאחר האכלוס.
8. לאחר האכלוס לבצע מדידות קרינה חוזרות ונשנות כדי למצוא את מקורות הקרינה, את שעות השיא, וכדי להבין האם יש צורך למגן ואיפה.
באם יש רמות קרינת רדיו מעל 0.04 מילי וואט למטר רבוע נסו להעריך האם, כיצד וכמה יעלה מיגון קרינת רדיו-סלולר.
באם יש בעיות של קרינה בתדר נמוך מארון חשמל או תשתיות נסו להעריך האם, כיצד וכמה יעלה מיגון או תיקון חשמלי.
חישוב עלויות תיקון, טיפול, מיגון וצמצום חשיפה
נסו לחשב את העלויות של הטיפול, מיגון וצמצום החשיפה בבית.
קחו כחשבון כי קרינה מציוד אלחוטי ביתי ניתן יהיה לבטל על ידי ציוד חוטי שלכם.
קרינת רדיו מבחוץ (סביבה ושכנים) ניתן למגן אבל יש עלות למיגון. נסו להעריך עלות מיגון. לצורך הערכה חשבו כ500 ש”ח למטר רבוע קיר אוו חלון.
שדות מגנטים מרשת החשמל ניתן למגן רק אם המקור הוא ארון חשמל, עלות למטרת הערכה כ1000 ש”ח למטר רבוע. בחלק מהמקרים ניתן לטפל חשמלית עם עלות משתנה.
שדות מגנטיים ברשת החשמלי המגיעים מחוץ למבנה לא ניתן למגן. בחלק מהמקרים ניתן ליזום שיפור או תיקון של חברת החשמל, אך הדבר לוקח זמן ולא מבוצע בכל מקרה. לכן יש לשים לב ולאתר את רמות השדה המגיעות מבחוץ. קחו בחשבון שלא ניתן יהיה לתקן ולהוריד רמות אלו.
לגבי זיהום חשמלי, רוב המקורות בבית שאתם מבקרים בו למטרת רכישה או השכרה הם הנורות החסכוניות וספקי כוח ממותגים. המקורות הללו פרוסים בכל הדירה ולא ניתן לנתקם מהרשת לפני הבדיקה. לכן סביר להניח כי בית שיש בו מקורות כאלה יראה רמות גבוהות, כאשר הוצאה של המקורות והתקנה של מסננים לזיהום חשמלי יפתרו את רוב הבעיה. ראיתי כבר בתים שהראו רמות מעל 1999GS ואחרי כמה שינויים פשוטים הראו רמות מתחת ל50GS. לכן אני ממליץ לא לפסול בתים על זיהום חשמלי גבוהה. כן לנסות להבין כמה זיהום יש ומה המקורות שלו.
המלצות ודגשנים מיוחדים לרגישים לקרינה
רבים מהרגישים לקרינה שפונים אלי רוצים מיד לעבור בית לבית אחר נמוך קרינה. אני מזכיר כי למצוא בית שהוא אכן נמוך קרינה זה לא פשוט כל כך ומצריך דבר ראשון להיות בעל מד קרינה , להבין מהן רמות הקרינה שאתם יכולים לחיות איתן ואפשר שיהיה עדיין צורך במיגון מסוים. לכן לא מציע לקפוץ מיד ולברוח מהבית שלכם. נסו קודם להתאימו, לצמצם את החשיפה לקרינה בו וללמוד להשתמש במד הקרינה לפני שאתם יוצאים במסע של חיפוש בית נמוך קרינה.
דגשים מיוחדים לרגישים לקרינה ולמקפידים
העדיפו בית פרטי על פני דירות מגורים. ככל שיש יותר שכנים יש יותר מקורות קרינה ויותר בעיות שיהיה צריך לזהות ולפטור.
יש לבדוק קרינה במרכז החדרים, במקומות שיהיו מיטות וכיסאות, לסרוק רצפה, תקרה, קירות וחלונות.
כדאי שמד קרינה מסוג CORNET ED88TPLUS יראה בתוך הבית רמה אפסית של קרינת רדיו, נמוכה מ 0.0005 מילי וואט למטר רבוע. ברחובות ליד כדאי רמה מתחת ל 0.02 מילי וואט למטר רבוע כדי שאפשר יהיה לעשות הליכות מחוץ לבית.
כדאי שמד קרינה יראה רמה של תדר נמוך נמוכה מ2 מיליגאוס בשעות השיא (עדיף נמוך ככל הניתן, מומלץ פחות 1 בחדרי שינה).
שדה חשמלי נמוך מ10 וולט למטר, עדיף נמוך מ2.
כמה שפחות רשתות WIFI באוויר. בדקו זיהום חשמלי, כדי לקבל מושג ראשוני. ככל זיהום חשמלי יטופל לאחר הכניסה.
כדאי שגם בחצר הרמות יהיו נמוכות ויאפשרו שהייה ללא הופעת תסמינים.
בדקו שדה מגנטי על צינורות המים וגם על עמודים בבית. שדה מוגבר יכול לרמז על בעיית הארקות. בעיה כזו ניתן לפתור אבל העלות היא בין כמה אלפי שקלים לכ20000 ש”ח, תלוי במורכבות הבעיה.
עובש, נושא כאוב. קשה למצוא בתים שאין בהם בכלל עובש. ביחוד כאשר מדובר בבתי קרקע בצפון הארץ. כמה שאני יודע (ואני לא מומחה בנושא) אין מד שיכול למדוד אם יש עובש או אין. לכן יש לוודא לפחות שאתם יודעים לטפל במה שאתם רואים. כל סימן , הקל שבקלים, של כניסת מים, רטיבות או עובש מצריך חשיבה מעמיקה וטיפול מיידי. כמו כן חשוב לבדוק עובש במזגנים ומייד אחרי (אפילו לפני הכניסה) לנקות את העובש מהמזגנים בניקוי עמוק עם חומרים לא מזיקים.
אחרי בדיקה ראשונית מבקשים למדוד שוב אם אפשר, או שמודדים מבחוץ. מקבלים החלטה על סמך “הכי פחות רע” או “הכי טוב שראינו” מתוך הרבה בתים.
בדקו אם אפשרי לישון כמה לילות במקום לפני הרכישה או ההשכרה.
קחו בחשבון שלפעמים צריך לראות 20 דירות-בדים כדי למצוא אחתאחד שיכולים להתאים לרגישים לקרינה.
תיווך – אני מעדיף תמיד לקחת מתווך מקצועי, מוכר ומצויין שילווה אותי בתהליך. אני מסביר לו מה הדגשים שלי (בלי נוף, בית פרטי, מינימום קירות משותפים, מינימום שכנים, בצד הרחוב בלי החשמל, רחוק מאנטנות וכו) והוא עושה את הסינון הראשוני עבורי. בפעם האחרונה אפילו ציידתי אותו במד קרינה. נשקלו מעל 100 בתים. ראינו ביחד כ40 בתים, מתוכם 2 בתים היו טובים ואחד סביר. מתוך אלה בחרנו את האחד שלנו.
חשוב לציין שלא ניתן למצוא בית שהכל בו טוב. לכן חשוב לבדוק מספר גדול של בתים. ללכת לראות ולמדוד כל מה שעל הנייר נראה בסדר.
אחרי הכניסה לבית חדש
אחרי שנכנסים ממשיכים לבדוק עד שמוצאים את כל הבעיות ומתפלים בהן. אפשרי שהתהליך יהיה ארוך ומורכב. אם ניתקל בקשיים, נשאף להשמיש כל פעם חדר אחד וכך לאט לאט את כל הבית.
להתהליך הזה אני קורא “לשחרר את הבית” ואצל רגישים לקרינה הוא יכול לקחת אפילו שנים. אבל בסופו של דבר הבית יהפוך למתאים.
חנות האתר “עבור רגישים לקרינה על ידי רגישים לקרינה”
בשנת 2013 החלתי לעסוק בנושא הקרינה הבלתי מייננת גם בצורה מקצועית. במסגרת זו אני מוכר ציוד מדידה ומיגון קרינה בלתי מייננת באתר החנות הרשמי – www.4EHSByEHS.co.il. בין השאר אני מפתח גם ציוד מדידה ומיגון קרינה, בעיקר לרגישים לקרינה, תחת המותג ForEHS. הספקת המוצרים שירכשו בחנות היא בדרך כלל מהירה ומהמלאי הקיים בארץ (למעט פריטים בהזמנה מיוחדת מחו”ל), תוך כמה ימים, בדואר רשום, שליחים, או באיסוף עצמי לפי בקשת הלקוח.
:)). בחו”ל אכלתי לחם כוסמת שהיה לי מעולה. בארץ מצאתי מאפה כוסמת מונבט של חברת “מונבטים”, 100% מחומרים אורגניים. טבעונים מהצומח, נקיים מגלוטן וחומרים משמרים. מגיע קפוא, להשגה בחנויות טבע. קיימים סוגי מאפים שונים. לאחרונה נחשפתי לאינג’רה – מאפה מחמצת מקמח TEF, שהוא טבעית נטול גלוטן, ממסורת אתיופיה (אוורירי, מזכיר לאפה). קונה לעיתים מאדם פרטי שאופה אותן (ולחמי מחמצת מקמח טף) בביתו. אפשר כמובן גם להכין לבד מאפה נטול גלוטן… משתדלת לאכול מסודר כל כמה שעות ולסיים לאכול מספר שעות לפני השינה. מזה כארבע שנים אני צורכת את מוצרי הבריאות של “JUICE PLUS” ואני בטוחה שהם מאוד מאוד תומכים בגוף שלי ועוזרים לי להתמודד עם המצב. כשעה פלוס לאחר הקימה בבוקר שותה כוס גדולה של מים חמימים/חמים עם כף וחצי חומץ תפוחים אורגני לא מסונן. לפחות עשר דקות לאחר מכן (לרוב שעה/ שעתיים לאחר מכן) בולעת את קפסולות הפירות והירקות של ג’וס פלאס, לוקחת מגנזיום, B12, שמן מרווה מרושתת של NATURESAGE כמקור לאומגה 3 שמשתדלת לקנות במבצעים, יש לא מעט… , ויטמין D ואוכלת חופן צימוקים/ בננה. בהמשך היום אוכלת מנת שיבולת שועל עם אבקת החלבון הטבעונית של ג’וס פלאס, דגנים וקטניות מושרים מונבטים ומבושלים, ירקות מאודים/ כבושים, שותה שוקו חרובים ללא המתקה נוספת ,שמן קוקוס, עד כף ביום דבש אורגני לא מחומם, שקדים ואגוזי מלך, מעט ביצים אורגניות, מעט עוף טבעי. ניסיתי צמחונות וטבעונות ולא היה לי טוב. נמנעת ממוצרים שעושים לי כאב ראש – קפה, שוקולד, חצילים, עגבניות, גבינה צהובה
