קישור להרצאה באנגלית – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10178:is-israeli-cellphone-regulation-enough&Itemid=560
נקודות עיקריות בהרצאתו של פרופ’ אלון טל.
- ישראל היא מובילה בשימוש בסלולרי . 90% מהישראלים משתמשים (לא רק דיבור גם גלישה, משחקים ואפליקציות) בסלולרי החכם שלהם 7.4 שעות ביום (יוסי ניסן ספטמבר 2016)
- גם ילדים הם משתמשים בסלולרי בישראל
- 6.8 מיליון משתמשים באינטרנט דרך הסלולרי שלהם (יש עליה כל שנה).
- אחת הסיבות לכך היא שהשימוש בסלולרי הוא מאוד זול בישראל, וזה בזכות (בגלל) השר משה כחלון שהנהיג במשך שנים את הרפורמה בשוק הסלולרי בישראל.
- נקודות מפתח ברפורמה: שמירת מספר במעבר בין חברות, תשלום אחד לשיחה בין שני סלולריים של חברות אחרות, ביטול הסכם רק 8% מסכום החוזה הנותר, אפשרות לפרוס את דמי ההחזר, חברות חדשות יוכלו להשתמש בתשתית הקיימת,.
- כך הפכה ישראל מאחת המדינות בה השימוש בסלולרי הוא מהיקרים בעולם, לאחד מהזולות
- כתוצאה מהרפורמה חברות הסלולר מרוויחות הרבה פחות.
- חוץ מהודו אנחנו כנראה הזולים ביותר בעולם.
- משרד הגנת הסביבה, עובד לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת מ 2006, לפי עקרון הזהירות המונועת (כל עלייה בקרינה צריכה להיות מנומקת והכרחית) , עבודה לפי תקנים. המשרד הוא מאוד עני ומתוקצב בצורה מאוד רזה.
- משרד הבריאות הוא בתקן יועץ בנושא הקרינה . המלצות לשימוש בבתי הספר, המלצות לשימוש בסלולרי , לא תקן אלא המלצות.
- תוכנית מתאר 36א אמורה לדאוג לכך שתהיה קליטה סלולרית בכל פינה בארץ ללא בעיות חשיפה לקרינה.
- בכל זאת יש בעיות קליטה. היום קליטה טובה נחשבת לערך משמעותי בסגנון החיים.
- תפקיד משרד הכלכלה הוא להגן על הצרכן , כולל אלון אזהרה מקרינה(שאף אחד לא קורא)
- מכון התקנים הישראלי אמון על הבדיקה של המכשור הסלולרי ויש לו מעבדות וציוד מתאים.
- השאלה שצריך לשאול האם הרגולציה הישראלית היא מספק והאם היא עובדת? האם לציבור יש את ההגנה שהוא זקוק לה כדי לצמצם את הסיכון מחשיפה לקרינה מהסלולריים.
- סה”כ 15 דקות.
הערה שלי – הכל טוב ויפה אבל התקנים גבוהים ולא לוקחים בחשבון שום אפקט ביולוגי או בריאותי , מבוססים על הנחת היסוד שחוץ מחימום אין שום השפעה לקרינת רדיו ולכן הרגולציה , גם אם טובה, וגם אם נאכפת, אינה מבטיחה בריאות הציבור, להיפך בחסותה ניתן לתת “תו תקן לא מגן” לכל המזהמים בתחום ולכל טלפון סלולרי כאילו הם בטוחים לשימוש. זו טעות..
קישור – http://video.tau.ac.il/events/media/k2/videos/10178.mp4
