בלוג

המחקר – https://www.science.org/doi/10.1126/science.adq4418

החשיפה

העטלפים נחשפו לשדות תדר רדיו (RF) רחבי-סרט (Broadband) בטווח שבין 0.01 ל-300 מגה-הרץ (MHz), עם שיא עוצמה (Peak) בטווח שבין 0 ל-10 מגה-הרץ (יחסית תדרים נמוכים). העוצמה הוגדרה כחלשה ("weak") ותואמת לפרופיל אלקטרומגנטי עירוני טיפוסי הנחשב בטוח לבני אדם.

עוצמת החשיפה נמוכה מהתקנים, אופיינית לסביבה עירונית, ומובדלת מהרמה הטבעית באותם תדרים. לפי ה AI הרמה היא בין 0.2-0.4 מיליגאוס. לא מצאתי לזה סימוכין במאמר עצמו.

זמן החשיפה: החשיפה נמשכה זמן קצר בלבד – 30 דקות בסך הכל.

עיתוי החשיפה: נבדקו קבוצות שנחשפו בעיתויים שונים: בזמן השקיעה (זמן קליברציית המצפן של העטלף), לאחר השקיעה, או בלילה בזמן ההמראה עצמה.

מה ראו ?

אובדן כושר הניווט (דיסאוריינטציה): בעוד שעטלפי הביקורת (שלא נחשפו לקרינה) המריאו בכיוון ברור וספציפי התואם את נתיב הנוודות הטבעי שלהם, כל העטלפים שנחשפו לקרינה המריאו בכיוונים אקראיים לחלוטין (התפלגות כיוונית אחידה ומפוזרת).

ממצא מפתח במחקר הוא שהפרעת הניווט נותרה בעינה גם שעות ארוכות לאחר שהחשיפה הקצרה הסתיימה. עטלפים שנחשפו ל-30 דקות בלבד והושמו בחדר חשוך, הראו תעופה אקראית ומבולבלת גם כאשר שוחררו כ-2 עד 6 שעות לאחר תום החשיפה.

עקביות ההפרעה

השיבוש בניווט התרחש בלי קשר לעיתוי החשיפה – בין אם נחשפו בזמן השקיעה, אחריה או ברגע השחרור, עצם החשיפה גרם לבלבול ביכולת לפרש את השדה המגנטי של כדור הארץ.

מסכנה – התקנים לא מגנים , הקונצנזוס שגוי

המחקר מחזק את ההבנה שיש מגנוני נזק והשפעה רבים לקרינה בלתי מייננת על מערכות ביולוגיות ובעלי חיים. הרבה מעבר לתפיסה הרווחת השגויה (שמיוצגת על ידי ועדות התקנים, ICNIRP, ארגון הבריאות העולמי ומשדרי הבריאות והגנת הסביבה), שאם הקרינה לא גורמת להשפעות מידיות ואקוטיות (כמו מוות) אז היא לא מזיקה ובטוחה לגמרי.