מדידה‏ > ‏

איך למדוד בעצמך קרינה בלתי מייננת?

תוכן

  1. 1  בקיצור רב - מדידת קרינה בשיטת עשה זאת בעצמך
    1. 1.1 שיטות מדידות הקרינה "DIY - עשה זאת בעצמך"
    2. 1.2 הכנות למדידה
    3. 1.3 מתי לבצע את המדידות
    4. 1.4 המלצות נוספות
    5. 1.5 מד חד צירי ותלת צירי
  2. 2 צריכים המלצות על מדי קרינה ביתיים ועל מודדי קרינה מוסמכים?
  3. 3 הצורה הפשוטה ביותר למדוד קרינה
    1. 3.1  הצורה הפשוטה ביותר למדידת קרינה באופן עצמאי היא מדידה במקומות בהם השהייה היא רבה כגון:
    2. 3.2 סרטון הסבר: מדידות קרינה ביתיות
  4. 4 מדידות קרינה בהרחבה
    1. 4.1 סוגים שונים של מדידות קרינה בלתי מייננת 
    2. 4.2 תדר 
    3. 4.3 הבית לדוגמא ומקורות הקרינה בו לפי תדר
    4. 4.4 מהירות תגובה ומדידה (קצב דגימה)
    5. 4.5 ממוצעים
    6. 4.6 Duty Cycle (מחזור פעילות)
    7. 4.7 מדידה למשך זמן
    8. 4.8 מדידת ריבוי מקורות וריבוי תדרים (תדר גבוה)
    9. 4.9 תקני בטיחות ורמות חשיפה לקרינה 
    10. 4.10 הערכת עומס החשיפה לקרינה
  5. 5 סוגים שונים של מדידות קרינה
    1. 5.1 פרוטוקול רשמי של בדיקת קרינה
    2. 5.2 בדיקת רקע בחדר
    3. 5.3 חיפוש וזיהוי מקורות קרינה בחדר
      1. 5.3.1 בסריקה יש להקפיד:
    4. 5.4 חיפוש מקורות קרינה מחוץ לחדר
      1. 5.4.1 דוגמאות:
    5. 5.5 מדידת קרינה במקומות של שהייה ממושכת
    6. 5.6 זיהוי מקורות קרינה וחדירות קרינה מחוץ לבית
      1. 5.6.1 זיהוי מקורות קרינה בשטח פתוח
      2. 5.6.2 זיהוי מקורות קרינה על ידי סריקת קירות ופתחים
    7. 5.7 מציאת מרחקי ביטחון ממקורות קרינה
      1. 5.7.1 ממקורות קרינה בתדר גבוה רדיו-סלולרי-אלחוטי
      2. 5.7.2 ממקורות קרינה בתדר נמוך
  6. 6 עוד על מדידות קרינה באתר


 בקיצור רב - מדידת קרינה בשיטת עשה זאת בעצמך

שיטות מדידות הקרינה "DIY - עשה זאת בעצמך"

  1. מדדו את רמות הקרינה במקומות בהם אתם ישנים, יושבים, עובדים, לומדים, משחקים.
  2. סרוקו את הבית ומצאו מקורות קרינה בתוך הבית. כאשר אתם מתקרבים למקור קרינה הרמות הנמדדות יעלו משמעותית.
  3. סרוקו את החלונות, פתחים, קירות, תקרה ורצפה כדי למצא חדירות של קרינה מחוץ לבית ומהשכנים.
  4. כאשר אתם חודשים שמכשיר חשמלי מסוים הוא מקור הקרינה, נתקו אותו מהחשמל ומדדו שוב. אם הרמות צנחו, הוא אכן המקור או אחד מהמקורות.
  5. בצעו הערכת מרחקי ביטחון ממקורות קרינה בתדר נמוך (בתדר גבוה-קרינת רדיו, לדעתו אין מרחק בטוח).
  6. בצעו החלטות לגבי שימוש בציוד מקרין (מתי, כמה, איך, באיזה מרחק וכו).
  7. בצעו החלטות על מיגון הבית על סמך תוצאות מדידות הקרינה. מדדו לפני ואחרי המיגון.

הכנות למדידה

  1. השתמשו במד קרינה ביתי מומלץ ומהיר בעל מהירות דגימה מהירה (1000 דגימות בשניה לפחות).
  2. וודאו כי מד הקרינה מסוגל להראות את שיאי הקרינה בכל פרק זמן (כדי לזהות אותות WIFI, בלוטות' UMTS, CDMA, ואותות המשדרים בפולסים).
  3. וודאו שאתם לא מחזיקים או נושאים שום ציוד סלולרי או אלחוטי ואינכם מקרבים שום גוף מתכתי למד הקרינה (אם לדוגמא אתם נושאים עליכם את הסלולרי החכם שלכם, מדי קרינה רגישים ומהירים יושפעו מהקרינה הנפלטת מהסלולרי בעת הבדיקה).
  4. אם אתם משתמשים בסלולרי חכם כדי לצלם את המדידה , וודאו שהוא במצב טיסה ולא משדר או מקרין, לא בתדרי רדיו ולא קרינה בתדר נמוך. 
  5. וודאו שבעת המדידה אתם לא לובשים טבעות או צמידים. 
  6. וודאו כי הסוללות של המד במצב טוב. 
  7. ודאו כי באופן החזקת מד הקרינה אתם לא חוסמים עם היד את גלאי הקרינה והאנטנות.
  8. התחל את המדידה כאשר המד מוחזק בצורה אנכית (ציר Y). 

מתי לבצע את המדידות

  1. מדדו קרינה בעצמכם מתי שאתם רוצים או צריכים (רב פעמי)
  2. חזרו על המדידות מספר פעמים ביום כדי להבין את התלות בצריכה ברשתות החשמל והסלולר.
  3. הקפידו לבדוק בשעות השיא של השימוש בסלולרי וברשת החשמל באיזור המדידה.

המלצות נוספות

  1. סרטטו את הבית או איזור המדידה.
  2. מספרו את נקודות המדידה
  3. העזרו בטבלה לביצוע המדידות. כל טור בטבלה ייוחד לתאריך וזמן מדידה שונה. כל שורה לנקודות מדידה אחרת.
  4. קרא את התוצאה מהמכשיר כאשר הוא מתייצב. אם המכשיר אינו מתייצב רשום את ערכי המקסימום, מינימום ועל מה המכשיר הראה בדרך כלל.
  5. בהתאם להבנתכם צבעו את התוצאות בטבלה לפי מפתח צבעים: אדום -גבוה מאוד, צהוב -גבוה, ירוק -תקין.
  6. השאילו את מד הקרינה למשפחה הקרובה ולחברים.
  7. היו שגרירים של מודעות לסכנות הקרינה, השתמשו במד הקרינה כדי להסביר ולאפשר לאנשים לראות את הקרינה

מד חד צירי ותלת צירי

  1. החזיקו את מד הקרינה בצורה נוחה. במד תלת צירי כל זווית טובה, במד חד צירי יש למדוד בציר X,Y, וZ (אנכי, אופקי וציר העומק), להתרשם מהמדידה (בדרך כלל יש הרבה קרינה בציר מסוים והרבה פחות בצירים אחרים)
  2. אם יש צורך חשבו את שורש סכום הריבועים של הקרינה שנמדדה בכל ציר. (שורש סכום Y2+X2+Z2) 
  3. במד חד צירי - במדידת RF בדרך כלל רוב הקרינה תמדד בציר Y. בכל זאת מידי פעם מדדו קרינה גם בצירים X וZ.
  4. במד חד צירי - במדידות ELF (שדה מגנטי בתדר נמוך) מדדו קרינה בשלושת הצירים. בדרך כלל שתי צירים יהיו בעלי קרינה גבוה וציר אחד בעל קרינה נמוכה.


צריכים המלצות על מדי קרינה ביתיים ועל מודדי קרינה מוסמכים?


כדי להזמין בודק קרינה מוסמך ומומלץ (למקרה שאתם צריכים דוח מדידה רשמי, בהנחה של 10%),  או לרכוש מדי קרינה פשוטים וביתיים לביצוע בדיקות קרינה ביתיות בעצמכם מתי שרק תרצו, צרו קשר באימייל norad4u@gmail.com  או מלאו את טופס יצירת הקשר (לחצו כאן ומלאו את הטופס בחלון החדש שיפתח) ונחזור אליכם כדי להסביר ולתת עצה. 
מכיוון שהכי טוב זה להתרשם ממד קרינה לפני שקונים אנחנו מזמינים אתכם לקבוע פגישת התרשמות ממדי הקרינה השונים (אנחנו נמצאים בהרצליה). לשם קביעת פגישה אתם מוזמינים ליצור קשר באימייל norad4u@gmail.com ונחזור אליכם בהקדם.



הצורה הפשוטה ביותר למדוד קרינה

 הצורה הפשוטה ביותר למדידת קרינה באופן עצמאי היא מדידה במקומות בהם השהייה היא רבה כגון:

  • מיטה
  • שולחן עבודה
  • ספות בסלון
  • כורסאות
  • על השטיח בחדר המשחקים ועוד



בתמונה - הצורה הפשוטה ביותר למדוד קרינה


סרטון הסבר: מדידות קרינה ביתיות

סרטון ההסבר על מדידות קרינה מתוך חוגי הבית שלנו




מדידות קרינה בהרחבה

לפני שנתחיל נעבור על כמה מושגי יסוד מעולם מדידת הקרינה.


סוגים שונים של מדידות קרינה בלתי מייננת 

חשוב להבין ולהבדיל בין סוגי מדידות הקרינה השונים. לסוגי מדידות שונים יהיו דגשים שונים, שיטות שונות ולפעמים אפילו מדים שמתאימים יותר או פחות וזאת מעבר לחשיבות ביצוע המדידה עם מד קרינה מתאים מבחינת התדר.

תדר 

 ישנם שני תחומי תדרים עיקריים של קרינה בלתי מייננת בהם קיימת היום רוב החשיפה: תדר גבוה (RF  ומיקרוגל) ותדר נמוך (רשת החשמל). ישנם מדי קרינה שמתאימים רק לאחד מהתחומים וישנם כאלה המסוגלים למדוד את שניהם.

 

עוד על חלוקת מקורות קרינה לפי תדר: http://sites.google.com/site/norad4uh/knowledgeh/emr-sources-by-frequencyh

עוד על מדידות קרינה :  http://sites.google.com/site/norad4uh/emr-measurementh

עוד על מדי קרינה ביתיים: http://sites.google.com/site/norad4uh/emr-measurementh/home-emr-metersh


הבית לדוגמא ומקורות הקרינה בו לפי תדר


 

מהירות תגובה ומדידה (קצב דגימה)

כאשר רמות הקרינה משתנות במהירות וכאשר רוב אותות השידור המודרנים משודרים בפולסים קצרים ומהירים (כמו במקרים של מקורות קרינה דיגיטאליים כגון סלולרי דור שני ושלישי, ראוטר אלחוטי, טלפונים אלחוטים וכו') חובה להשתמש במדי קרינה בעלי מהירות דגימה ( sampling rate ) גבוה ככל הניתן (1000\לשניה לפחות). אם נעשה שימוש במד קרינה עם מהירות מדידה נמוך מידי, לדוגמא כזה שדוגם אחת או פעמים לשנייה, כמו במדי קרינה פשוטים ומקצועיים כאחד, תוצאות המדידה יהיו נמוכות וחלקיות מאוד. כאשר למשל מודדים קרינה מראוטרWIFI  עם מד קרינה בעל מהירות דגימה של אחת לשנייה או פעמים בשניה, התוצאות יהיו אפסיות אם בכלל. זאת בעוד שהראוטר האלחוטי פולט\משדר רמות שיא של קרינה לפחות 10 פעמים בשנייה (אות ביקון). לכן אני משתדל למדוד תמיד תוך כדי שימוש במדי קרינה שמהירות הדגימה שלהם מהירה ככל הניתן (לפחות מעל 1000 בשניה, בדרך כלל מעל 3500 לחצי שנייה).

 

ממוצעים

בחלק מהמייקרים נהוג לבצע מדידה ממוצעת. במדידות אלו רצוי (אך לא חובה) לציין גם ערכים מקסימאליים ומינימאליים שנמדדו.  מיצוע המדידה יביא ברוב המייקרים לתמונה חלקית משום שערכים גבוהים שנמדדו בחלק מהזמן מוצעו על ידי ערכים נמוכים או אפסיים שנמדדו רוב הזמן.  ברוב המייקרים אני לא נוהג לעשות ממוצע חישובי אלא מנסה לראות את כל התמונה ומנסה להבין מה גורם לערכים הגבוהים המופעים מידי פעם במשך המדידה. כאשר צריך לרשום תוצאה והמדידה משתנה כל הזמן אני רושם את ערך המקסימום, ערך המינימום, ואת הערך שנראה שהופיע רוב הזמן (לא ממוצע).


Duty Cycle (מחזור פעילות)

מחזור פעילות ( Duty Cycle )  נמדד באחוזים ומיצג את אחוז מהשניה בו האות (בדרך כלל שידור רדיו-סלולר) היה פעיל. למשל בשידורי רדיו AM ו FM המחזור פעילות הוא 100%. בשידור של אנטנות סלולריות בזמן שיא, בדרך כלל מחזור הפעילות נע בין 50%-80% בהתאם לתעבורה. במקרה של אותות WIFI, שידור מטלפונים אלחוטיים, ציוד אלחוטי ביתי, ציוד בלוטות', טלפונים סלולרים מסוג UMTS וCDMA, ומקורות קרינה מודרנים רבים נוספים, מחזור הפעילות הוא נמוך מאוד, בדרך נמוך מ10%. אות שידור עם מחזור פעילות נמוך יתגלה רק כאשר נעשה שימוש במדי קרינה מהירים בעלי מהירות-קצב דגימה גבוה מאוד. 

היחס בין ערך שיא הקרינה וערך ממוצע הקרינה יכול לרמוז על מחזור הפעילות. יחס גבוה, למשל שיא (PEAK VALUE) של 1mW/m בעוד הממוצע הוא נמוך למשל 0.001mW/mרומז על מחזור פעילות נמוך מאוד (כמו ב WIFI). לאומת זאת שיא (PEAK VALUE) של 1mW/m בעוד הממוצע הוא  0.8mW/mרומז על מחזור פעילות גבוה מאוד(כמו למשל באנטנות סלולריות בזמן שיא).

מבחינה של השפעה ונזקים ביולוגים; לדעתי גם אותות במחזור פעילות נמוך יחסית, כגון WIFI, יש השפעות ביולוגיות המסוגלות להתמשש לבעיות בריאותיות קשות. לכן אני לא מזלזל באותות בעלי מחזור פעילות נמוך ומחשיב אותם ללא בריאים באותה מידה כמו אות בעל מחזור פעילות גבוה.

מחזור פעילות מתוך אתר ויקיפדיה
בתמונה - מחזור פעילות מתוך אתר ויקיפדיה



מדידה למשך זמן

כאשר רמות הקרינה משתנות במשך היום יש לבצע מדידה במשך כל שעות היום ולפעמים אפילו במשך כמה ימים. בדרך כלל משתמשים, במקרה זה, במד קרינה השומר את הנתונים הנמדדים בזיכרון פנימי ומאפשר תצוגה וניתוח שלהם על ציר הזמן. הדבר המומלץ ביותר הוא לבצע מדידה עם מד קרינה המאפשר חיבוריות למחשב ושמירה של נתוני המדידה בציר הזמן (שמירה על גבי המחשב). כך תתקבל תמונה מלאה ככל הניתן על המצב בשטח ותתאפשר הבנה מאוחרת ועיבוד של התוצאות ושל רמות הקרינה על פני כמה שעות או ימים. 
כאשר אין בנמצא מד ששומר את הנתונים בצורה רציפה, יש לבצע את הבדיקות שוב ושוב בשעות שונות עד לקבלת תמונה של התנהגות הקרינה על פני השעות והימים.


מדידת ריבוי מקורות וריבוי תדרים (תדר גבוה)

רצוי לציין כי רוב המדים לקרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה (סלולרי, WIFI, אנטנות סלולריות, טלפונים אלחוטיים ועוד) שנתקלתי בהם עד היום (מקצועיים ופשוטים כאחד) אינם מסוגלים למדוד ריבוי מקורות קרינה וריבוי תדרים באופן נכון. המגבלה נובעת באופן פעולת המדים ומהקושי בלסכם את רמות הקרינה בכל התדרים. לכן במדידה של מקורות קרינה המשדרים בכמה תדרים (למשל WIFI, טלפון סלולרי דוור שלישי או אנטנות סלולר) או במדידה בה קיימים מגוון מקורות קרינה התוצאות לא יהיו מדויקות ובדרך כלל נמוכות מהמצב בשטח. עדיין ניתן להשתמש במדים אלו כדי לחשוף מקורות קרינה מגווני תדר וכדי להבין כיצד למגן וכיצד לצמצם את החשיפה מהם. כדי להבין את פיזור הקרינה על מישור התדר יש להשתמש בנתח תדרים מהיר.

 

תקני בטיחות ורמות חשיפה לקרינה 

נושא התקן הוא בעייתי מאוד. בכל הקשור לקרינת רדיו התקן לא מגן ואינו רלוונטי בכלל(מבוסס על אפקט חום). בקרינה בתדר נמוך (קרינה ממערכות החשמל וקווי מתח גבוה) התקן הנהוג בארץ כבר יותר קרוב למציאות והוא אפילו הגיוני במידה מסוימת אל אף שאני ממליץ להחשף כמה שפחות, אפילו לרמות נמוכות ממנו ועל אף שאני דוחה את שיטת הממוצעים. מכיוון שהתקנים אינם מגנים ואינם מבוססים על אפקטים ביולגים של הקרינה (ביחוד בתדר גבוה -סלולרי, אלחוטי ,רדיו, מיקרוגל), אתם צריכים להחליט בעצמכם לאיזה רמה אתם מוכנים להחשוף את עצמכם. ההמלצה שלי היא לשאוף להחשף לכמה שפחות ותמיד למצוא את מקור הקרינה ולנתרל אותו, במיוחד בקרינה בתדר גבוה. כדי לעזור לכם להחליט מהיא הרמה שאתם רוצים לשמור על חשיפה נמוכה ממנה, הכנו דף מיוחד שמסביר את הנושא וסוקר את התקנים בעולם ומוסיף את ההמלצות שלי. 



הערכת עומס החשיפה לקרינה

בכל הקשור לחשיפה לקרינה, לאדם רגיש כל חשיפה גורמת לכאב' לכן לאדם רגיש לקרינה רצוי לצמצם חשיפה לרמה האפסית. לאדם שעדיין לא רגיש מומלץ לצמצם את עומס החשיפה ככל הניתן.
את עומס החשיפה יש להעריך על ידי שקלול של מספר גודמים, חלקם נמדדים וחלקם מבוססים על ידע והבנה. עומס החשיפה הוא שקלול של:

  1.  מספר האותות המשודרים (על ציר התדר),
  2. עוצמת הקרינה
  3. זמן החשיפה לקרינה.
 את מספר האותות לא ניתן למדוד עם מד ביתי או אפילו מד מקצועי, לצורך כך יש להשתמש בנתחי תדרים יקרים שהשימוש בהם בבדיקות קרינה הוא נדיר ומוגבל. מה שנותר הוא להעריך את מספר האותות המשודרים בהתאם לידע טכני קיים. את עוצמת החשיפה לקרינה מד הקרינה יתן בקירוב בגלל נושא ריבוי המקורות, ריבוי התדרים ומחזור הפעילות. את זמן החשיפה אפשר בדרך כלל להעריך באופן פשוט יחסית.

ניקח לדוגמה את השימוש בסלולרי. על מספר האותות בסלולרי אין שליטה. בהתאם לסוג התקשורת אותו הוא מבצע, ישדר מספר אותות בבמספר חלונות תדר על פני תחום הRF ובנוסף יפלוט גם שדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים מאוד (ELF). יש לקחת זאת בחשבון בזמן הערכת עומס החשיפה ובזמן המדידה. את העוצמה אפשר למדוד בצורה חלקית על ידי מד קרינה ויש אפשרות לשלוט עליה על ידי דיבור במקומות פתוחים עם קליטה טובה או שימוש ברמקול או אוזנייה. על משך החשיפה אפשר לשלוט על ידי קיצור השיחות וכיבוי תקשורת הנתונים.

במקרה של אנטנה סלולרית מול הבית, מספר האותות המשודרים הוא בין כמה עשרות לכמה מאות (אם לא יותר), בכמה וכמה חלונות תדר ועל מספרם אין לנו שליטה. העוצמה הנמדדת נראה במבט ראשון קטנה יחסית (ביחס למקורות קרינה רדיו-סלולרי-אלחוטי אחרים) אבל יש לזכור כי במדידה לא באים לידי ביטוי מספר האותות על ציר התדר וכן כי מחזור הפעילות גבוה יחסית. משך החשיפה מאנטנה סלולרית הוא כל היממה. על מספר האותות אין לנו שליטה, על עוצמת הקרינה נוכל לשלוט על ידי מיגון קרינה מיקום נכון של איזורי השינה, הישיבה, העבודה. במקרה של אנטנה סלולרית זמן החשיפה הוא 24 שעות (או מספר השעות בהן אתה נמצא מולה או בקרבת). על זמן החשיפה יש לנו שליטה חלקית (בחלק מהמצבים אפשר פשוט לעזוב את איזור הקרינה, כאשר זה הבית שלך או איזור העבודה זה כבר יותר מורכב). 

הערכת עומס החישפה רלוונטית בעיקר לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי בגלל נושא ריבוי התדרים והאותות על ציר התדר וכן ריבוי המקורות וטווח השפעתם. כמו כן חלק מתקני השידור בתחום ה RF עושים שימוש בטכנולוגיה המבוססת על ריבוי תדרים וקפיצה בין תדרים. 

כאמור כל צמצום בעומס החשיפה לקרינה הוא מבורך. במידת האפשר יש לצמצם את מספר המקורות, את עוצמת החשיפה ואת זמן החשיפה.



 

סוגים שונים של מדידות קרינה

רוצים למדוד באופן הקל והפשוט ביותר? קיפצו לפרק "מדידת קרינה במקומות של שהייה ממושכת" בהמשך דף זה.


פרוטוקול רשמי של בדיקת קרינה

הפרוטוקול הרשמי הוא למעשה הנחיה מחייבת של המשרד להגנת הסביבה למודדים שאותם הוא מסמיך. יש לציין כי המשרד לאיכות הסביבה מתמודד עם מקורות קרינה סביבתיים ולכן שיטת המדידה שאותה הוא מקדם מתאימה, בדרך כלל יותר, לבדיקה של מקורות קרינה חיצוניים לבית גם כאשר המדידה מתבצעת בתוך הבית וגם כאשר המדידה מתבצעת מחוצה לו. המשרד מאפשר למודדים לחרוג מהשיטה, לבקשת מזמין הבדיקה ולמדוד באופן שונה מההנחיות, אבל לא מאפשר לרשום את התוצאות בחלק  הרשמי של הדוח אלא רק בנספח של הדוח.

הנחיות:

  • גובה - מטר אחד מעל הרצפה, במקרה של חימום תת רצפתי ניתן למדוד כ 20 ס"מ מעל הרצפה.
  • מיקום – חובה למדוד לפחות בארבע פינות של החדר במרחק של מטר מהקיר וכן במרכז החדר . ניתן למדוד (לא חובה) בנקודות נוספות בחדר. במקרה שהחדר קטן מידי בשביל כמה מדידות מדוד במרכזו.
  • לא ליד חלונות ולא ליד מקורות קרינה.
  • בחישובים הנמצאים בדוח הרשמי לפעמים מבצעים מיצוע של הנתונים או מציגים אותם באופן ממוצע.

לדעתי שיטה זו חסרה ואינה נותנת את כל האינפורמציה למזמין הבדיקה בייחוד כאשר רוצה הלקוח להבין מהם מקורות הקרינה בתוך הבית או מחוץ לבית  וכאשר מזמין הבדיקה מבקש לדעת איפה נמדדות הרמות הגבוהות ביותר והן אותן רמות גבוהות.


בדיקת רקע בחדר

בבדיקת רקע בחדר ניתן להשתמש בפרוטוקול הבדיקה הרשמי, כלומר מטר מעל הרצפה, מטר מהקירות וממקורות קרינה . מדידה כזו תיתן לכם מושג כללי כמה קרינה יש בממוצע בחדר. מדידה כזו יש לעשות אך ורק עם מד קרינה שנותן מידה מספרית ולא חיווי של יותר או פחות . רצוי לעשות מדידה זו עם מד קרינה מתקדם ומדויק בעל שלושה צירים ותגובה מהירה, אך למרות זאת גם מד קרינה פשוט יותר יכול לתת מושג כללי (ולא מחייב). רצוי לבצע מדידה זו כאשר מקורות הקרינה בחדר פועלים (טלפון אלחוטי, ראוטר אלחוטי, טלוויזיה וכו') ולחזור על המדידה פעם נוספת כאשר מקורות הקרינה לא עובדים. השוואה בין תוצאות שתי המדידות הללו תאפשר לכם להבין כמה קרינה יש בחדר ללא מקורות קרינה ומהי ההשפעה שלהם על רמות הקרינה בחדר. כדי לבדוק השפעה של מקור אחד על רמת הקרינה בחדר ניתן לבצע מדידת רקע כאשר רק אותו מקור קרינה ספציפי עובד, כאשר כל מקורות הקרינה בחדר עובדים וכאשר אין מקורות קרינה בחדר.

 

 

חיפוש וזיהוי מקורות קרינה בחדר

חיפוש מקורות קרינה בתוך החדר והבית יכול להיעשות עם כל מד קרינה (מתאים מבחינת סוג הקרינה הנמדדת, תדר גבוה או נמוך), אפילו הפשוט ביותר. כל מה שיש לעשות הוא לסרוק את החדר בשלבים, וכל פעם שמד הקרינה מזהה עלייה ברמות הקרינה יש לנסות להבין מהם מקורות הקרינה לפי עיקרון משחק "חם-קר" ועל פי העיקרון הפשוט של יותר קרינה אנחנו מתקרבים, ופחות קרינה אנחנו מתרחקים מהמקור.  מומלץ להשתמש במד קרינה עם חיווי קולי המאפשר ביתר קלות להבין אם מתקרבים או מתרחקים ממקור קרינה גם בלי להסתכל על הנתונים על תצוגת מד הקרינה.

בסריקה יש להקפיד:

    1.  סריקה בגובה הרצפה, סריקה בגובה מטר וסריקה בגובה ראש אדם.
    2.   הסריקה צריכה לכלול את כל החדר באופן שיאפשר כיסוי של כולו.
    3.    יש לסרוק לפי תבנית ברורה ומוסכמת מראש (מההיקף למרכז, או מצד לצד).

 

 

חיפוש מקורות קרינה מחוץ לחדר

בחיפוש מקורות קרינה הנמצאים מחוץ לחדר נתמקד באזורים הגבוליים של החדר הגובלים עם חדרים אחרים, עם שטח פתוח, עם קומות אחרות וכו'. כלומר בקירות, חלונות, דלתות תקרה ורצפה.

כאשר מחוץ לחדר נמצא מקור קרינה משמעותי, הסימן הראשן יהיה רמת קרינת רקע בינונית עד גבוהה בתוך החדר וסריקה של גבולות החדר תצביע על כיוון או מיקום מקור הקרינה מחוף לחדר.

בתמונה - סריקה של קירות וחלנונות חיצויים כדי לאתר חדירות קרינה אל המבנה


בתמונה - סריקה של קירות פנימיים 

בתמונה - סריקה של קיר


דוגמאות:

  •         במקרה שיש בתוך הקיר עצמו כבל חשמל המוליך זרם גבוה ומקרין לתוך החדר, סקירה של הקיר לאורכו ולרוחבו עם מד קרינה לתדר נמוך תגלה אותו.
  •          במקרה שיש תחנת בסיס של טלפון אלחוטי מסוג DECT מהצד השני של הקיר בחדר הסמוך, הסימנים הראשונים יהיו רמות קרינה בתדר גבוה בתוך החדר עצמו, ובסריקה של הקיר המתאים יתגלו רמות קרינה גבוהות צמוד למיקום תחנת הבסיס.
  •         במקרים מסוימים גם אם בקומה מעל או מתחת יש מקור קרינה האינדיקציה הראשונית תהיה רמות קרינה רקע גבוהות בחדר ורמות גבוהות יותר בצמוד לתקרה או לרצפה.
  •          כאשר ישנו מקור קרינה בתדר גבוה (למשל אנטנה סלולרית) מחוץ לבית, בשטח פתוח, תוכלו לראות עלייה ברמת הקרינה בעיקר על החלון ולפעמים אפילו על הקיר החיצוני הפונים למקור הקרינה.
  •         כאשר ישנו מקור קרינה בתדר נמוך מחוץ לביית (כגון שנאי של חברת חשמל או קווי מתח גבוה) תראו עלייה של רמות הקרינה על קירות הקרובים לשנאי (תדר נמוך עובר בקלות דרך קירות).
  •          כאשר טלוויזיית CRT דלוקה מצידו השני של קיר החדר, תוכלו למדוד רמות קרינה גבוהות, בתדר נמוך, גם בתוך החדר עד כמטר מהקיר כאשר הרמות הגבוהות ביותר יהיו בצמוד לקיר שמצידו השני ממוקמת הטלוויזיה.
  •          כאשר ישנו מקור קרינה חיצוני לחדר אשר מקרין ברמות יחסית לא גבוהות, למשל ראוטר אלחוטי, או שנאי מתח קטן, יהיה קשה לאתר את מקור הקרינה ויהיה צורך במד קרינה רגיש מאוד ובעל חיווי מדויק. במקרה כזה יש להפעיל "מודיעין" ולהיות מודע למקורות הקרינה האפשריים בחדרים הגובלים.


בדיקת קרינה על המיטה, מה מסתתר מאחורי הקיר?.  מקורות קרינה על השידות בצידי המיטה ומאחורי הקיר החדר הסמוך , מסך CRT ופילטר ואקווריום.
 סלון מגורים עם טלוויזיית CRT אקווריום ופילטר ומקורות קרינה רבים.  מקורות הקרינה בתדר נמוך מסומנים באדום.
מה מקרין במטבח?
במקרה הזה המקרר.

  

מדידת קרינה במקומות של שהייה ממושכת

אחת המדידות החשובות ביותר היא מדידת רמת הקרינה במקומות שבהם נמצאים אנשים באורך סדיר ולאורך זמן (יותר ממספר דקות). דוגמאות למקומות כאלה בחדר ובבית:

  •      מיטה
  •      פינת עבודה,
  •      פינת משחקים,
  •      שולחן עבודה,
  •      שולחן מחשב,
  •      שולחן אוכל,
  •      ספה,
  •      כורסאות,
  •      פינת ישיבה וכו'.

דרך המדידה היא פשוט למדוד באופן מקומי ובסביבה הקרובה, במקומות שבהן יהיה גוף האדם, ולנסות להבין מהיא רמת הקרינה לאורך זמן ומהם מקורות הקרינה המשפיעים על רמת הקרינה הנמדדת.

בעבר יצא לי לשמוע מאנשים כי מצאו מקור קרינה על שולחן המחשב אבל טענו כי זה לא מדאיג אותם משום שהם לא יושבים שם להרבה זמן. כאשר שאלתי אותם כמה זמן ביום אתם יושבים על שולחן המחשב התשובה הייתה חצי שעה עד שעה. ברצוני להבהיר כי כל חשיפה לקרינה היא מיותרת וכדאי לצמצמה למינימום ואם אפשר אז ולמנוע אותה לחלוטין. וכן ברצוני להבהיר כי חצי שעה ביום, בכל הנוגע לחשיפה לקרינה, זה לא מעט זמן אלא פרק זמן בינוני.

 

חדר שינה

איזורי ישיבה בסלון

חדרי ופינות עבודה


זיהוי מקורות קרינה וחדירות קרינה מחוץ לבית

זיהוי מקורות קרינה בשטח פתוח

זיהוי מקורות קרינה, בתדר גבוה, מחוץ לבית אפשר לעשות עם מד קרינה הנותן מושג של כיוון. הדרך הפשוטה היא מדידה תוך כדי הצבעה עם מד הקרינה וסריקה של 360 מעלות של השטח תוך כדי שהגוף של המודד מסתיר חלק מהשטח הנמצא מאחורי גבו של המודד. כאשר מד הקרינה יצביע ויתקרב, באופן יחסי למקור הקרינה, בדרך כלל רמות הקרינה יגדלו עד למקסימום הנמדד.

במד קרינה עם מספר צירים יש למדוד בציר המקביל למקור הקרינה שמחפשים (בדרך כלל אנכי לקרקע , כמו במקרה של אנטנות סלולריות ).

זיהוי מקורות קרינה, בתדר נמוך, מחוץ לבית בעיתי יותר מבתדר גבוה משום שקרינה בתדר נמוך לא כיוונית כל כך כמו קרינה בתדר גבוה. הזיהוי, אם כן, צריך להתבסס יותר על התקרבות והתרחקות ממקור הקרינה תוך כדי ניסיון לנחש מהם מקורות הקרינה האפשריים על פי מראה פני השטח.

זיהוי מקורות קרינה על ידי סריקת קירות ופתחים

זיהוי מקורות קרינה וחדירות קרינה אל הבית (מהשכנים, אנטנות סלולריות, קוי תמח גבוה וכו) יתבצע על ידי סריקה של הקירות והפתחים של הבית (כולל קירות פנימיים). אם אתם או השכנים הצמדתם לקיר מקורות קרינה תוכלו לראות כי רמות הקרינה גדלות ככל שמתקרבים למקור. זאת גם אם המקור הוא אצל השכן או מחוץ לבית. 

בקרינת רדיו מאנטנות סלולריות וציוד שידור אחר, רוב הקרינה תחדור מהחלונות. לכן יש עדיפות לבדיקת החלונות והפתחים קודם כל.  


בעת מדידת שדה מגנטי בתדר נמוך ממערכות חשמל חיצוניות לבית, הרמות בחלון ובקיר יהיו זהות. זאת מכיוון שקירות לא עוצרים שדה מגנטי בתדר נמוך. לכן הסריקה במקרה כזה לא צריכה להתמקד בפתחים אלא גם בקירות עצם. 


מציאת מרחקי ביטחון ממקורות קרינה

ממקורות קרינה בתדר גבוה רדיו-סלולרי-אלחוטי

לדעתי בכל הקשור לקרינה בתדר גבוה, אין למעשה מרחקי ביטחון. ציוד אלחוטי ביתי מגיע היום לטווחים של 50 מטר ויותר בתוך הבית ולרחקים גדולים יותר מחוץ לבית. מתוך הנחה שאין רמה בריאה של קרינת רדיו ומתוך הבנה כי אם יש קליטה יש קרינה, למעשה ברגע ששמתם ציוד אלחוטי בבית, אין מרחקי ביטחון ממנו, אפילו אם המד לא מראה רמות קרינה כל שהן במרחק מה ממנו. ברור שעדיף להתרחק מכל ציוד מקרין וכי כל התרחקות תואיל אבל לא ניתן לדעתנו להגדיר מרחק בטוח מציוד אלחוטי ביחוד שזה משדר כל היממה, תמיד עדיף בלי.

ממקורות קרינה בתדר נמוך

בתדר נמוך ניתן למדוד מרחקי ביטחון באופן קל יחסית. בדרך כלל מרחקים אלו ינועו בין חצי מטר לשני מטרים מהמקור. אם משתמשים במד חד צירי יש ראשית למצוא את הציר בו הקרינה מהמקור היא המשמעותית ביותר. במד תלת צירי פשוט מקם את המד בסביבת המקור כך שתוכל למדוד בקלות את הקרינה מהמקור. לאחר מכן מתחילים להתרחק מהמקור עד שרמת השדה המגנטי יורדת מתחת ל2 מיליגאוס (או לרמה שאתם מחשיבים כסבירה). במרחק זה אפשר כבר לעבור או לשהות זמן מסוים ליד  המקור. ממשיכים להתרחק עד שהקרינה מהמקור כבר לא נמדדת על ידי המכשיר. בשלב זה ניתן להוסיף עוד חצי מטר (ליתר ביטחון) וזהו מרחק הבטיחון המלא. 

עוד על מדידות קרינה באתר

Comments