מודד קרינה מוסמך
מודד קרינה מוסמך

לכאורה מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי מצויד בידע רב וציוד מדידה מקצועי יכול לבצע בדיקות קרינה עבורנו ולדווח על כל בעיה שימצא עם הציוד המהיר והרגיש שלו, בהתאם לתקנים שלקחו בחשבון כל השפעה בריאותית אפשרית של הקרינה. במציעות זה לרוב עובד הפוך. מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי הוא אומנם בעל יד רב יחסית למודד הביתי המתחיל, והוא גם מציוד במדי קרינה שהם בדרך כלל יקרים יותר מהמדים הביתיים, אבל הוא בדרך כלל לא יכול בנזקי הקרינה הבלתי מייננת (לרוב אפילו לא חושב שהם בכלל קיימים), הוא יעבוד בדרך כלל עם ציוד מדידה איטי שלא מסוגל בכלל לאתר ולמדוד קרינה ממקורות קרינה ביתיים (בעיה של מהירות ורגישות נמוכות), והוא עובד בהתאם לתקני חשיפה גבוהים ולא מגנים המבוססים על הנחת יסוד שפרט לנזק ברור ומידיי ברמות מאוד גבוהות של קרינה בלתי מייננת, אין לקרינה זו כל נזקים אחרים, לא קצרי טווח ולא ארוכי טווח. לכן בדרך כלל מדידות על ידי מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי ינבו דוח של “הכל בסדר” שאינו אינפורמטיבי ולא מספק. להשלמה לפרק זה ראו את הפרק המסכם את הבעיות במדידת קרינה בלתי מייננת.

בכל הקשור למדידה של קרינת רדיו, בשל התקנים הגבוהים והלא מגנים ובעיות נוספות – מדידה על ידי מודד מוסמך אינה אינפורמטיבית, ולא תסייע ברוב המקרים. לחילופין, במקרה של מדידת קרינה מרשת החשמל – מודד מוסמך טוב כן יכול לתת אינפורמציה ולסייע להבין את דפוס הקרינה. מודד קרינה מוסמך, מתאים בעיקר למי שלא רוצה, או לא יכול למדוד לבד, או למי שצריך דו”ח רשמי.

כאשר אתם בוחרים להזמין מודד מוסמך ולא למדוד בעצמם את הקרינה, יש להתחשב במגבלות של המודד המוסמך (ראו בהמשך), תפיסתו את הסיכון מקרינה בלתי מייננת, בדגש על קרינת רדיו, שיטת העבודה שלו והגישה שלו לתקנים הגבוהים והלא מגנים.

בנוסף לכך יש לוודא כי המודד עושה שימוש במד קרינה מהיר המודד את קרינת הרדיו אלפי פעמים בשנייה וכי הוא מציין את רמות הקרינה גם עד רמה מאוד נמוכה, בכמה סדרי גודל מתחת ל 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר (רוב המודדים לא מציינים רמה מתחת לרמה זו).

ככלל, חשוב להבין את הבעיות והמגבלות של מדידת קרינה מקצועית. מגבלות אלו הן רבות ומשפיעות עד כדי כך שברוב המקרים לדעתי תתקבל תמונה אינפורמטיבית יותר דווקא על ידי שימוש במד קרינה ביתי וזול, שהוא הרבה פחות מדויק (על הנייר), הרבה פחות משוכלל, ושעלותו היא שבריר מעלות מד קרינה מקצועי, אבל הוא כן מאפשר מדידה של מקורת קרינה ביתיים, כן מאפשר לאתר ולזהות אותם, וכן מאפשר להבין את תמונת הקרינה ולפעול בצורה נכונה לצמצום החשיפה.

בהזמינכם בדיקות קרינה ממודד קרינה מוסמך שאלו אותו בטלפון: 

  1. האם המודד מכיר בנזקים של קרינה בלתי מייננת ברמות נמוכות, בדגש על קרינת רדיו, למשל היותה של קרינת רדיו וקרינה מרשת החשמל מסרטן אפשרי בבני אדם ו/או למשל תסמינים שנגרמים בעת ואחרי שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי כגון כאבי ראש?
  2. האם המודד מבצע מדידה ממוצעת או רושם גם שיאי הספק? (תוצאה ממוצעת תמיד תהיה נמוכה משמעותית).
  3. האם המודד מסוגל לאתר מקורות קרינה ביתיים כגון ראוטאר אלחוטי, ציוד סלולרי, ציוד WIFI וציוד אלחוטי אחר?
  4. מה מהירות המדידה של המדים? (מספר הדגימות בשנייה SAMPLING RATE) בהם הוא עושה שימוש למדידת קרינת רדיו-סלולרי (תשובה של  2-5 זה נמוך מאוד ולא מאפשר למדוד נכון את הקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי. לדוגמה מהירות דגימה גבוה מ1000 פעמים בשנייה תאפשר גילוי של הציוד הסלולרי והאלחוטי הביתי).
  5. האם במדידות קרינה מרשת החשמל הוא מבצע נרמול התוצאות בהתאם לזרם מרבי? (מקובל ונכון לעשות נרמול).
  6. מה לדעתו רמות החשיפה לקרינה מרשת החשמל וקרינת רדיו-סלולר המצריכות זהירות וצמצום חשיפה? (בקרינה מרשת החשמל 2 מיליגאוס הוא גבול סביר. בקרינת רדיו-סלולר אני ממליץ להתחיל למגן החל מרמה של 0.004 מיקרו וואט לסמ”ר. מודד קרינה המודע לנזקי והשפעות החשיפה לקרינה בלתי מייננת, יציין בדו”ח את רמות הקרינה עד לרמות של 0.0001 מיקרו וואט לסמ”ר, ויאמר שלמרות שהתקן מדבר על 40-100 מיקרו וואט לסמ”ר, הוא ממליץ לא להיחשף אפילו מתחת ל1 מיקרו וואט לסמ”ר).

בקיצור רב – מודד קרינה מקצועי ומוסמך

  1. בשל תקנים גבוהים, בעיות בשיטות המדידה וציוד מידידה איטי, אני ממליץ להזמין מודד מוסמך אך ורק לביצוע בדיקות קרינה מרשת החשמל.
  2. כאשר יש צורך בבדיקות קרינת רדיו-אלחוטי-סלולרי, לדעתי עדיף לבדוק לבד על ידי שימוש במד קרינה ביתי.
  3. המדידה של המודד המוסמך היא חד פעמית ונכונה ליום ולשעת המדידה. מד קרינה אישי יאפשר מדידות רבות, בימים שונים ושעות שונות.
  4. המודד מוסמך לביצוע מדידה ממקורות קרינה סביבתיים בלבד (לא ממקורות ביתיים).
  5. בדרך כלל ישתמש הבודק במדי קרינה מדויקים אבל איטיים ויבצע ממוצעים. במדידות קרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי, מדידה כזו תביא בדרך כלל לתוצאות נמוכות ושלא יתרמו דבר להבנת דפוס הקרינה ולא יאפשרו צמצום חשיפה. לדוגמא, מד קרינה שדוגם רק פעמים בשנייה לא יוכל להבחין באותות המשדרים אלפי פולסים קצרים כל שנייה כגון WIFI, בלוטות’, טלפונים אלחוטיים, סלולרים, לפעמים אנטנות סלולריות וציוד סלולרי ואלחוטי מודרני אחר. 
  6. במדידת קרינת רדיו (RF), רוב המודדים המוסמכים עובדים עם מדי קרינה שרמת הרגישות שלהם, או הרמה המינימלית שנרשמת בדוח הבדיקה, היא 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר. עובדה זו גורמת לכך שבחלק נכבד מהמדידות המדים לא מצליחים למדוד דבר, ובדוח נרשם “פחות מ 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר. לדעתי יש בכך בעייתיות רבה.
  7. המודד המוסמך עובד לפי שיטות מדידה, תקנים והנחיות של המשרד להגנת הסביבה המבוססים על תקני והנחיות ICNIRP. לדעתי הנחיות אלו המבוססות על תקנים פיזיקליים(האפקט היחד הנבדק הוא חימום) ולא ביולוגים, מגבילים מאוד את אופן ביצוע המדידה ואת תוצאותיה.  למשל לפי ההנחיות בבדיקות קרינת רדיו-סלולר יש לבצע ממוצע על פני כמה דקות. ביצוע ממוצע יביא לתוצאות אפסיות (אפילו אם המד מספיק מהיר). 
  8. רוב המודדים המוסמכים ישוו את תוצאות המדידה להמלצה הישראלית (הסף הסביבתי) ולתקן ICNIRP(הסף הבריאותי) שניהם גבוהים מאוד ומבוססים אפקט חום בלבד. השוואה זו תיצור את הרושם כי רמות הקרינה שנמצאו (אם בכלל) הן נמוכות יחסית. 
  9. רוב המודדים אינם מודעים לנזקים של קרינת רדיו והם מתייחסים רק לרמות מאוד גבוהות כמסוכנות, אם בכלל.
  10. ביולי 2017, לאחר ביקורת שהשמעתי שוב ושוב בנושא, ולאחר עבודה של יותר משנה, הכניס המשרד להגנת הסביבה מספר שיפורים בנוהל מדידת קרינת רדיו מציוד ותשתית אלחוטית בבתי הספר. השינויים הם צעד בכיוון הנכון אבל עדיין לא מאפשרים בדיקה נכונה של הקרינה מראוטרים וציוד הקצה בבתי הספר. ביקורת על נוהל זה ניתן לקרא בפוסט בבלוג ובאתר זה .
  11. בכל הקשור לקרינת רדיו, ההנחיות, שיטות המדידה, מדי הקרינה הלא רגישים מספיק והשימוש בתקן לא מגן גורמים לדעתי לכך שהמדידה לא מניבה מידע שימושי (ראו פסקה בשם “מדידת קרינה בלתי מייננת והחיים בעולם האמיתי”).
  12. הדוח הרשמי מוכר בבתי משפט אבל לרוב הוא לא אינפורמטבי ולפעמים פשטני מידי.

לסיכום – מודד קרינה מוסמך, מתאים בעיקר למי שלא רוצה או לא יכול למדוד לבד או למי שצריך דוח רשמי. יש להתחשב במגבלות של המודד המוסמך (ראו בהמשך), תפיסתו את הסיכון מקרינה בלתי מייננת, בדגש על קרינת רדיו, שיטת העבודה שלו והגישה שלו לתקנים הלא מגנים. יש לוודא כי המודד עושה שימוש גם במד קרינה מהיר המודד את קרינת הרדיו אלפי פעמים בשנייה וכי הוא מציין את רמות הקרינה גם עד רמה מאוד נמוכה, בכמה סדרי גודל מתחת ל 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר (רוב המודדים לא מציינים רמה מתחת לרמה זו). הבעיות ומגבלות של מדידת קרינה מקצועית הן רבות ומשפיעות עד כדי כך שברוב המקרים לדעתי תתקבל תמונה אינפורמטיבית יותר על ידי שימוש במד קרינה ביתי וזול, הרבה פחות מדויק, הרבה פחות משוכלל, שעלותו היא שבריר מעלות מד קרינה מקצועי אבל הוא כן מאפשר מדידה של מקורת קרינה ביתיים וכן מאפשר להבין את תמונת הקרינה.

המודדים שאנחנו ממליצים עליהם מכירים בהשלכות של חשיפה לקרינה ועובדים עם מדי קרינה רגישים במיוחד.


הזמנת מודד-בודק קרינה מקצועי ומוסמך

בשל תקנים גבוהים, בעיות בשיטות המדידה וציוד מידידה איטי, אני ממליץ להזמין מודד מוסמך אך ורק לביצוע בדיקות קרינה מרשת החשמל.  בגלל בעיות אלו ונוספות (ראו בהמשך) הזמנת מודד מוסמך לביצוע מדידה של קרינת רדיו-סלולרי-אלחוטי היא לעניות דעתי בזבוז של זמן וכסף וכמעט תמיד (חוץ מכמה מקרים רעים במיוחד) תפיק תוצאות של “הכל בסדר”, ללא כל הבנה של התוצאות וללא כל אפשרות לצמצם את החשיפה. 
אם יש צורך במדידת קרינה בתדר נמוך מרשת החשמל, הזמנת מודד-בודק קרינה מקצועי ומורשה היא הדרך הקלה לבדיקת קרינה בבית או במקום העבודה. תמורת תשלום כספי של כמה מאות שקלים ניתן להזמין מודד קרינה מקצועי לביתך, אשר מספק לך שירות מדידת קרינה חד-פעמי. למרות בעיית המחיר והחד-פעמיות, היתרונות של מודד מקצועי ומורשה הן שלרוב ציוד המדידה שלו משוכלל ומתקדם (וגם יקר מאוד), איכות המדידה לרוב טובה ומדויקת, והדוח הרשמי שהמודד ינפיק בסיום המדידה יכול לשמש כראיה משפטית לכל דבר בבית משפט או בפני גופים רשמיים (כאמור במדידת קרינת רדיו הדוח יהיה “תקין” גם ברמות שאני מחשיב אותן לגבוהות מאוד).

במדינות מסוימות מודדי קרינה מקצועיים ומורשים מחויבים לעבוד לפי חוקים, קריטריונים ותקנות שלעיתים יכולים להתנגש עם הצורך שלך למידע משמעותי. בישראל לדוגמא, מודד קרינה חייב לדווח לך על רמת הקרינה הנמדדת בהתאם לאחוז מהתקן הישראלי. במדידות של תדר גבוה (RF  ) נתון זה עלול לבלבל את הלקוח מכיוון שהתקן הישראלי גבוה ולא לוקח בחשבון נזקים ביולוגים ברמות קרינה נמוכות מאוד, שלא גורמות לעליה בטמפרטורת הגוף. מידע כזה עלול לעוור את הלקוח למקור קרינה משמעותי הנמצא בביתו, או מול ביתו, ופולט רק אחוז אחד מהתקן הגבוה. אחוז אחד יותר מידי.

במקרים מסוימים הבודק המקצועי והמורשה יהיה מודע פחות ממך לסכנות והבעיות הבריאותיות בחשיפה ממושכת לרמות קרינה נמוכות, דבר שישפע על חוות דעתו, מכיון שהוא לא קשוב או לא מאמין כי הקרינה יכולה להיות מזיקה לבריאות. במקרים קיצוניים באמת, המודד המקצועי, לכאורה, ידע פחות ממך על מדידות קרינה והדוח והמידע  שהוא יספק יהיו דלים וחסרי חשיבות.

כאשר אתם בוחרים מודד קרינה מקצועי ומורשה, חשוב מאוד לבחור את האדם הנכון. בודק טוב יבצע את המדידות בצורה נכונה, נבונה ומדויקת, יחשוף את מקורות הקרינה בביתך ומחוצה לו, ייעץ לך בנוגע לנקיטת דרכים כדי לצמצם את החשיפה שלך לקרינה, גם אם היא נמוכה בהשוואה לתקן הגבוה, ויספק לך דוח ממצה ומספק.

שאלות למודד הקרינה

ניתן לשאול את מודד הקרינה שאלות אלו כדי להבין יותר טוב את הרקע שלו וכן כיצד הבדיקה מתבצעת, מה מאפייני ציוד המדידה ופרטים נוספים שיאפשרו לכם להבין את תוצאות הבדיקה ואיכותה.

  1. מה הדגם של מד הקרינה(חייב להיות רשום בדוח)?
  2. מה הדגם של הגלאי (אם יש גלאי חיצוני חייב להיות רשום בדוח)?
  3. איפה כוילו (בארץ או בחו”ל ובאיזה מעבדה, ראו לעיל נושא כיול המדים)?
  4. כמה פעמים בשנייה המד מודד את הקרינה (מד איטי אמין רק בבדיקות של AM FM, משדרי טלוויזיה ואותות קבועים. מד איטי נחשב מד שמודד פעם בשנייה. מד מהיר מודד כמה אלפי פעמים בשנייה)?
  5. כמה פעמים בשנייה המד מראה את תוצאות המדידה (מקובל פעמים בשנייה)?
  6. הערך שהמד מראה, מה הוא מייצג? את שיא הקרינה בזמן הנמדד, ממוצע על פרק זמן, ממוצע מתחילת הבדיקה, ממוצע על חצי השנייה האחרונה, שיא קרינה על פני החצי שנייה האחרונה (לדוגמה, אם המד מודד את הקרינה 10 פעמים בשנייה ומראה תוצאה כל חצי שנייה, אז הגיוני שהמד מראה או ממוצע של 5 מדידות או את השיא מתוך 5 המדידות)?
  7. הערך שנרשם בדוח המדידה, מה הוא מייצג? שיאי קרינה, ממוצע על שטח המבנה, מקסימום נמדד בשטח, ממוצע על פני זמן?
  8. מה חלון התדר בו המד והגלאי מסוגלים למדוד (זה בדרך כלל נתון שונה בין המד לגלאי).
  9. האם הגלאי תלת צירי או חד צירי.
  10. מה הערך הנמוך ביותר שהמד מראה (רצוי נמוך גם מתחת ל0.01 מיקרו וואט לסמ”ר).
  11. האם הוא מתכוון לרשום בדוח מספר נקודות מדידה בכל חדר, נקודה אחת, או ערך מחושב?
  12. האם לדעת המודד חשיפה לקרינה מרשתות החשמל היא מסוכנת או לא בריאה ברמות נמוכות (1-10 מיליגאוס), רמות גבוהות (10-2000 מיליגאוס ויותר) או שאין כל סיבה לחשוש?
  13. האם לדעת המודד חשיפה לקרינה סלולרית-אלחוטית-וייפי (קרינת RF) היא מסוכנת או לא בריאה ברמות נמוכות (גם מתחת 0.1 מיקרו וואט לסמ”ר), רמות גבוהות(10- 1000 מיקרו וואט לסמ”ר ומעלה) או שאין כל סיבה לחשוש?
  14. אפשר לשאול (אבל קצת חריג כי זה כבר נהיה שאלות אישיות קצת) איפה למד ומה, איך ומדוע בחר להיות מודד, באיזה חברות מדידה הוא עבד ועוד
  15. האם המודד או החברה המודדת עובדים עם חברות סלולר או חשמל?

סיכום

מכך אפשר להבין כי לא מספיק להזמין בדיקה על ידי מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי, חייבים גם להבין מה המספרים אומרים, איך הבדיקה מתבצעת וכמובן את ההבדל בין בדיקה יבשה ואופן החשיפה בפועל. לאחר קבלת הדוח יש ללמוד אותו ולנתח אותו.

מודד-בודק קרינה מוסמך ומקצועי יתאים למי שלא רוצה או לא יכול למדוד לבד או למי שצריך דוח רשמי. יש להתחשב במגבלות של המודד המוסמך, תפיסתו את הסיכון מקרינה בלתי מייננת, בדגש על קרינת רדיו, שיטת העבודה שלו, אופן הפעלת מד הקרינה בעת הבדיקה(בדגש של מיצוע) ועבודה על פי תקנים הלא מגנים. הבעיות והמגבלות של מדידת קרינה מקצועית הן רבות ומשפיעות עד כדי כך שברוב המקרים תתקבל תמונה מהימנה יותר על ידי שימוש במד קרינה ביתי וזול שעלותו היא שבריר מעלות מד קרינה מקצועי אבל מסוגל לתת הערכה נכונה יותר של רמות החשיפה, לשפר את ההבנה בנושא הקרינה, למצוא מקורות וחדירות קרינה, למדוד לפני ואחרי מיגון ולהראות את שינויי הקרינה על משכי זמן.