ידע‏ > ‏

טענות, טעויות והטעיות בנושאי קרינה בלתי מייננת


תוכן

  1. 1 כאשר אתם מתווכחים מול אחרים חשוב מאוד לא לעשות את הדברים הבאים:
  2. 2 חשוב מאוד כן לעשות:
  3. 3  רגישות לקרינה היא תופעה פסיכולוגית. מחקרים הראו שרגישים לקרינה לא יכולים לזהות קרינה.
  4. 4  ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2005 שרגישות לקרינה היא בעיה פסיכולוגית.
  5. 5  ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2011 ששימוש בסלולרי הוא בטוח
  6. 6  קרינה לא מייננת לא מזיקה
  7. 7  השדה של כדור הארץ 500 מיליגאוס, מה מפריעים לך כמה מיליגאוסים בודדים
  8. 8  הקרינה מהשמש יותר חזקה ויותר מסוכנת מקרינה בלתי מייננת
  9. 9   יש קרינה בכל מקום, אז מה זה עוד קצת קרינה מהסלולר או האלחוטי
  10. 10  "יש קרינת רדיו טבעית"  
  11. 11  "יותר אנטנות פחות קרינה"
  12. 12  "תחת לאנטנה הסלולרית אין קרינה"
  13. 13  "מתקני גישה אלחוטיים הן אנטנות סלולריות נמוכות קרינה"
  14. 14  "התקן הישראלי מחמיר ומגן"
  15. 15  "רגישים לקרינה סובלים מאפקט נסבו"
  16. 16  במקרים שאנשים מפתחים תסמינים מול אנטנה סלולרית בדרך כלל האנטנה בכלל לא מחוברת למשדרים ולא משדרת.
  17. 17 "עדיף קרינה מהאטנות שמורידה את הקרינה מהמכשירים הסלולרים הפולטים יותר קרינה"
  18. 18  חברות הסלולאר דואגות לשלום הציבור
  19. 19  "מותר ורצוי להקים תרנים במרכזי אוכלוסיה ...."
  20. 20  "קרינת AM ו FM יותר חזקה מכל הסלולרי ומכל פריסה חדשה"
  21. 21  מדי הקרינה שאתם עושים בהם שימוש אינם מכוילים ותוצאות המדידה לא מדויקות ומוגזמות.
  22. 22 דפים נוספים על קרינה באתר


פעמים רבות אני שומע טענות בנושא קרינה, חלקן מגוחכות יותר וחלקן פחות, על ידי מי שבא לטעון כי הקרינה לא מזיקה ולא מסוכנת. בפרק זה ננסה להביא רשימה של טענות אלו ולהסביר את הטעויות בהן.

כאשר אתם מתווכחים מול אחרים חשוב מאוד לא לעשות את הדברים הבאים:

  1.  לא לצטט סתם דברים, לכתוב רק מה שאתם מבינים עד הסוף.
  2.  לא לצפות לנצח ויכוח מיד, להיות עם כוח, רצון ונכונות למאבק ארוך. 
  3.  לא חייבים להגיב מיד על כל דבר, הגיבו בקור רוח. 

חשוב מאוד כן לעשות:

  1.  חשוב לראות בזה תהליך של למידה, מוויכוח לוויכוח משתפרים. 
  2.  ידע ידע ידע. חשוב ללמוד ולהבין את הנושא לעומק כדי לזהות חוסר הבנה ושגיאות אצל הצד השני וכן כדי לטעון נכון ובצורה מדויקת.

  טענה הסבר הטעות וטענות נגדיות
 1

 רגישות לקרינה היא תופעה פסיכולוגית. מחקרים הראו שרגישים לקרינה לא יכולים לזהות קרינה.

 צריך לציין שהמחקרים שהביאו לתפיסה הזו שגויים, בעיקר בגלל שהייתה חשיפה כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה. כתבתי כמה מאמרי ביקורת על המחקרים שמקדמים תפיסה שגויה  זו ובעיקר את מחקרו של רובין שעושה ככל יכולתו להכחיש רגישות לקרינה כבר 10 שנים


ביקורת על מחקרו של רובין 
מחקרים על רגישות לקרינה שמוכיחים או מכחישים רגישות לקרינה.

 2

 ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2005 שרגישות לקרינה היא בעיה פסיכולוגית.

 הקבוצה שקבעה זו מכונה "קבוצת מחקר של קרינה בלתי מייננת", או באנגלית "EMF PROJECT". זוהי קבוצה מושפעת תעשייה וחשודה בעבר ובהווה בניגוד אינטרסים קשה.

מנהל הקבוצה בין שנת 1995 לשנת 2005 היה ד"ר מיקל רפוצלי , שבמקרה באותו זמן היה גם המנהל של ICNIRP (הוועדה הכאילו בלתי תלויה שממליצה לארגון הבריאות העולמי על התקנים). אותו רפוצלי חשוד שקיבל 140000$ למעבדה שלו בסידני בתור שוחד (לכאורה). היום הוא יועץ עבור תעשיית החשמל בארה"ב כדי להתמודד עם חששות הציבור מהקרינה ממוני החשמל

חשדות לניגוד עינינים ושוחד בארגון הבריאות העולמי

. יש גם לציין שקבוצה אחרת של ארגון הבריאות העולמי קבעה גם שקרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם ב2011, אחרי שפוטר ממנה מנהל הקבוצה שהיה חבר דירקטוריון בחברה של אח שלו אשר נתנה יעוץ רגולטורי לאריקסון ואשר במשך שנים שמר על הקו "הקרינה לא מזיקה"
על הדחת הבכיר ומקרה השיחתות לחצו כאן...

עוד על הכרה ברגישות לקרינה - הכרה ברגישות לקרינה בעולם
 3

 ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2011 ששימוש בסלולרי הוא בטוח

 שוב מדובר על קבוצת המחקר המושפעת תעשייה EMF PROJECT אשר לאחר הצהרת IARC כי קרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם  שחררה עדכון של דף העובדות מספר 193. בעדכון זה קובעת הקבוצה כי לא הוכח שהסלולרי מסוכן. זאת כדי ליצור רושם מרגיע למרות החלטת IARC. 

פרטים נוספים בדף התקנים, לחצו כאן...

 4

 קרינה לא מייננת לא מזיקה

 העובדה שהקרינה הבלתי מייננת לא חזקה מספיק כדי לתלוש אלקטרון מסביב לאטום ולגרום נזק על ידי מנגנון פיזיקלי זה,  זה לא אומר שאין מנגנוני נזק ביולוגים, ראו בדף המחקרים...

5

 השדה של כדור הארץ 500 מיליגאוס, מה מפריעים לך כמה מיליגאוסים בודדים

 השדה של כדור הארץ הוא קבוע (וקיים משחר החיים על כדור הארץ) והשדה מרשת החשמל משתנה בתדר של 50 הרץ ואינו טבעי. אי אפשר להשוות בין השניים ומי שעושה זאת שוגה בהכללה גסה כאילו אמר שכל הרכבים עם מנוע וארבע גלגלים זהים. 

6

 הקרינה מהשמש יותר חזקה ויותר מסוכנת מקרינה בלתי מייננת

 אי אפשר להשוות בין קרינת שמש לקרינת רדיו או שדה מגנטי בתדר נמוך. זה פשוט כמו להשוות טילים בליסטיים, לפגזים, לכדורי רובים, לפצצות הדף, לנשק אל הרג וכו.

כמו כן בעקבות המודעות למסוכנות היחסית של קרינת שמש, רוב הציבור מצמצם חשיפה יותר מידי עד כדי חוסר בויטמין D המופק בעזרת אור השמש.

 7

  יש קרינה בכל מקום, אז מה זה עוד קצת קרינה מהסלולר או האלחוטי

  נכון באופן אבסולוטי יש קרינה בלתי מייננת בכל מקום אבל כאשר משתמשים בציוד אלחוטי החשיפה הרבה יותר גבוהה ביחס לחשיפה שלך כאשר אתה לא משתמש בציוד אלחוטי או סלולרי ורמות הקרע הטבעי של קרינת רדיו נמוכות פי מיליון ויותר מהרקע הקיים היום
 8

 "יש קרינת רדיו טבעית"  

 נכון, אבל היא בכמה סדרי גודל נמוכה מהרמות שאנחנו מודדים בכיתות עם WIFI וסלולרי.
קרינת רקע טבעית בתדרים גבוהים = 
0.00000001 מיקרו וואט לסמ"ר

 9

 "יותר אנטנות פחות קרינה"

 אמרה זו נכונה רק חלקית, חלקית מאוד. ראשית, הקרינה שתקטן היא בדרך כלל הקרינה מהמכשיר הסלולרי של המשתמש ורק אם הוא מסוג הרשת בה האנטנה תומכת. חוץ מהקרינה אותה סופג המשתמש מהמכשיר הסלולרי שלו בעת שיחה (אשר על משך השיחה ורמת החשיפה  הוא יכול לשלוט)  סופג כל הציבור (גם מי שלא משתמש בסלולרי) קרינה מהאנטנות בסביבתם כל הזמן 24X7!

בנוסף האמרה נכונה רק אם התעבורה ברשת הסלולרית תישאר קבועה. בשנים האחרונות אנטנות סלולריות לא מוקמות כדי להוריד את הקרינה מהניידים אלא כדי לשפר את הכיסוי הסלולרי בסביבה וכדי לאפשר תעבורת נתונים גדולה ומהירה יותר. בעצם אנטנות סלולריות מוקמות כדי לאפשר לחברות הסלולר למכור עוד ועוד דקות אויר ועוד ועוד שירותים. מניסיון העבר אנחנו למדים כי כל הזמן רמות התעבורה גדלות ואיתן גדלה החשיפה של הציבור לקרינה (בציר הזמן ובציר התדר). כמו כן ריבוי אנטנות גורם לכך שיותר ויותר אנשים נחשפים לקרינה מהאנטנות שהוקמו מול ביתם במרחקים קטנים.

10 

 "תחת לאנטנה הסלולרית אין קרינה"

 לכל אנטנה סלולרית יש אונה ראשית ואונות משניות. האונות המשניות כן מגיעות אל מתחת לאנטנה. כמו כן ברגע שיש מבנים, או כבישים מסביב לאנטנה, החזרי קרינה יעשו דרכם ויפגעו במי שנמצא מתחת לאנטנה. לכן בעולם האמיתי גם מי שנמצא מתחת לאנטנה מוקרן ממנה.


אונות משנה והחזרים מאנטנה סלולרית

 11

 "מתקני גישה אלחוטיים הן אנטנות סלולריות נמוכות קרינה"

 מתקני גישה אלחוטיים הם שם מכובס לאנטנות סלולריות מקוצרות שהוכנסו לקופסת פלסטיק בגודל של 30X50X80 ס"מ כדי לאפשר הקמה שלהן על גגות מבנים ללא אפשרות של הציבור והרשות להתנגד להקמה וללא דיון בוועדות הבנייה. המשדרים המזינים את האנטנות הללו זהים למשדרים של אנטנות סלולריות "רגילות". מפתח השידור של המתקני הגישה גדול יותר על הציר האנכי ועל הציר האופקי. לכן יש יותר קרינה בצידיהן. מדידות קרינה בסמוך אליהן מראות על רמות קרינה דומות ולפעמים גבוהות יותר מאשר במקרה של מדידת קרינה במרחק דומה מאנטנות סלולריות על תורן. עוד על מתקני גישה כאן...

 12

 "התקן הישראלי מחמיר ומגן"

 התקן הישראלי הוא שווה בדיוק לתקן של ICNIRP (ועדה מושפעת תעשייה). זהו תקן רגעי גבוה ולא מגן המבוסס על נזק ברור ומיידי מחשיפה לקרינה ולא לוקח בחשבון שום אפקט ביולוגי או בריאותי של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. יש מחקרים רבים המראים על השפעות ונזקים ברמות נמוכות ב6 סדרי גודל מהתקן של ICNIRP. תקן זה מגן על התעשיה ומאפשר יצירת מרעית עיין של רגולציה.

בקרינת רדיו-סלולרי קיימים כמה ספים וכולם מבוססים על התקן של ICNIRO שהוא כאמור מבוסס על נזק החום של הקרינה. 

"הספר הבריאותי" - בקרינת הרדיו התקן של ICNIRP מכונה בארץ בשם המטעה "הסף הבריאותי" , למרות שאין שום קשר בינו לבין בריאות. היה נכון יותר לקרוא לו "הסף לסכנות ברורות ומידיות כתוצאה מחימום". סך זה עומד על רמה של 400-1000 מיקרווואט לסמ"ר בהתאם לתדר השידור

"הסף הסביבתי" - יש גם שני ספים נמוכים יותר שנקראים "הסף הסביבתי".
לחשיפה לא כרונית סף של 30% מICNIRP, ולחשיפה כרונית 10% מICNIRP.

לכאורה זהו סף נמוך, אבל הסף עדיין גבוה ולא מגן וקיימים כאמור מחקרים רבים המראים על השפעות, נזקים ותחלואה ברמות נמוכות ממנו. להשוואה, דוח ביואנישיאטיב משנת 2012 קבע כי השפעות ביולוגיות נרשמו במרחקים החל מרמה של 0.003 מיקרווואט לסמ"רמחקרו של הנרי לאי הראה על נזק לDNA ברמות מעל 2 מיקרו וואט לסמ"ר.

בקרינה בתדר נמוך התקן עומד על רמה של 2000 מיליגאוס לחשיפה רגעית.
לחשיפה כרונית יש המלצות שאינן מחייבות לרמות ממוצעות של 4 מיליגאוס ביום הקשה ביותר בשנה ו2 מיליגאוס שנתי. 
זאת כאשר מחקרים מראים על השפעות ביולוגיות ותחלואה כבר ברמות קצת מעל 1 מיליגאוס. 
לפרטים נוספים ראו - תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה

 13

 "רגישים לקרינה סובלים מאפקט נסבו"

 אפקט נסבו נגרם כאשר חשש מהשפעה בריאותית של גורם, מביאה בעצמה להתפתחות תסמינים. 
השבוע(20/11/2018) נתקלתי שוב בטענה זו כאילו הרגישים לקרינה למעשה חוששים מהקרינה, מאנטנות, מהסלולרי ולכן מפתחים תסמינים.

הטענה מבוססת על כמה מחקרי חשיפה שגויים בהם היו כמה טעויות המרכזיות בניהן:
1. חשפו את הנבדקים לקרינה גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה.
2. לא נתנו מספיק זמן התאוששות לנבדקים בין חשיפה לחשיפה.  

במציעות רוב האנשים שמגיעים אלי עם תסמינים של חשיפה לקרינה ומתבררים כמי שכבר נפגעו ממנה ופתחו רגישים, רובם אוהבים את הציוד האלחוטי והסלולרי שלהם ולא מודעים בכלל לעובדה שהוא משדר ופולט קרינה מזיקה. ברוב המקרים השלבים הראשונים של העבודה עם הנפגע הם להסביר לו מה פולט ומה משדר ולצייד אותו במד קרינה כדי שיוכל לזהות את המקורות בעצמו. 
איך יכול אותו אדם לסבול מאפקט נסבו אם לא יודע בכלל ממה לחשוש?

מעבר לכך לאחר צמצום החשיפה בבתיהם ובאיזור העבודה מצבם משתפר. כמו שלעיתים קורה, מתחדשת החשיפה ממקור לא ידוע, והרגישים מפתחים תסמינים בלי לדעת ממה. כאשר עושים חיפוש נוסף אחר מקורות קרינה ומוצאים את המקור החדש ומטפלים בו התסמינים שוב יורדים. 

 14

 במקרים שאנשים מפתחים תסמינים מול אנטנה סלולרית בדרך כלל האנטנה בכלל לא מחוברת למשדרים ולא משדרת.

טענה זו הושמעה בדיון בכנסת בתאריך 20/11/2018, בהקשר לשני מקרים בשנים האחרונות בהם תלמידים רבים פיתחו תסמינים כמו כאבי ראש, סחרחורות והקאות לאחר התקנה של אנטנות סלולריות מול חלונות בית הספר שלהם. בשנת 2014 זה אירע בבית הספר נגבה בראשון לציון, בשנת 2018 בבית הספר אורט-חולון. 

הטענה הזו דומה לטענה כי "רגישים לקרינה סובלים מאפקט נסבו".

המקור שלה הוא מחקרים שהראו שאנשים מפתחים תסמינים ברגע שהם רואים אנטנה סלולרית.
יכול להיות שזה נכון באופן כללי.
 אבל מה שקרה הן בנגבה בראשון לציון והן באורט חולון מלמד אותנו אמת קצת אחרת.

בנגבה האנטנות הוקמות והתלמידים וההורים לא היו מודעים לכך. לאחר כמה שבועות החלו ילדים להתלונן על תסמינים. ההורים לא היו מודעים לתסמינים של ילדים אחרים, רק לילדהם וחלקם לקחו אותם לרופא. הרופא, ד"ר בוריס בלר ז"ל קישר בין המקרים (כ30 מקרים שהגיעו אליו בסמיכות) וניסה להבין את המקור ואת הגורם. הוא היה למעשה הראשון שראה את הקשר. 

אני עברתי ליד האנטנות במקרה כמה שבועות לאחר ההתקנה וידעתי את אחת הפעילות בסביבה כי "פה יהיו נפגעים". אבל האזהרה שלי לא משכה תשומת לב. חמה חודשים לאחר מכן כאשר כ40% מהילדים, שלומדים בכיתות הפונות אל האנטנטות, כבר סובלים מתסמינים, הבינו ההורים כי לא רק הילד שלהם סובל אלא גם ילדים אחרים ומדובר בתופעה. אז ורק אז הם הבינו כי מדובר באנטנות והתחילו להאבק להסרתן. לאחר קצת יותר משנה לאחר הקמתן הוסרו האנטנה והתסמינים חדלו או צומצמו אצל רוב התלמידים. כמה מהם נשארו רגישים לקרינה.
באורט חולון האנטנה הוקמה לפני יותר מ20 שנה. רק ב2018 הבינו ההורים כי לא רק הילד שלהם סובל אלא מדובר בתופעה רחבה. 19% מהילדים פנו לאבחון רפואי, ו כ60% מהתלמידים סובלים מתסמינים. יותר תלמידים סובלים מתסמינים בכיתות הקרובות ביותר לאנטנה. 

 15 

"עדיף קרינה מהאטנות שמורידה את הקרינה מהמכשירים הסלולרים הפולטים יותר קרינה"

הקרינה מהאנטנה היא חשיפה כלל גופית, 24X7, כאשר יש מספר רב של שידורים על תדרים שונים באוויר.
זאת בהשוואה לחשיפה לקרינה מהציוד האישי שהיא בדרך כלל מקומית, חלקית על מישור הזמן ובהרבה פחות תדרים,  כמו כן בחשיפה מציוד אישי מדובר בבחירה אישית. 

כדי לצמצם את החשיפה מהציוד האישי והביתי יש ללמוד ולבצע כמה צעדים פשוטים לצמצם החשיפה.

בנוסף מי שרוצה עדיין להשתמש אצלו בבית בציוד אלחוטי וסלולרי מקרין ומזיק ולא מאמין כי קיים סיכון בחשיפה לקרינה ממנו יכול להתקין מגבר קרינה ביתי פנימי ולקבל עוד קרינה=קליטה בכל הבית

פריסה של עוד מקורות קרינה כדי לצמצם את הקרינה היא דמגוגיה ולא הכיוון הנכון של שוחרי סביבה ובריאות.

יש לציין כי נכון להיום לא מודדים נכון את החשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות.

מדי הקרינה איטיים מידי , שיטות המדידה לא נכונות ובדרך כלל לא שמים בכלל לב למישור התדר. 
לכן אולי נוצר הרושם כי החשיפה מאנטנות היא זניחה.
כאשר מבינים איך למדוד ואיך לעמוד את החשיפה (על מישור הזמן, התדר ועל פני המישור הגאוגרפי) מבינים כי היא בכלל לא זניחה.

ראו גם:

http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas#TOC--22

וגם נקודה מספר 9 בעמוד זה.

 16

 חברות הסלולאר דואגות לשלום הציבור

 נראה לי שהן ממקסמות רווחים. אם היו דואגות לשלום הציבור התשתית בארץ הייתה לדעתי נראת אחרת לגמרי. שימוש בפריסה רחבה של אנטנות זעירות ברחבי העיר היא יקרה יותר מפריסה של אנטנות גדולות (הן מתקני גישה והן אנטנות על תרנים) ולכן חברות הסלולר מעדיפות פריסה של אנטנות גדולות ולא רשת נמוכת קרינה, בהספרי שידור מתחת ל0.1W כמו שנעשה כבר בחו"ל לפני שנים רבות. 

 מעבר לזה חברות הסלולר הקימו גוף יחסי ציבור בשם "פורום חברות הסלולר" שהלכה למעשה עסוק במאמצי הרגעה של הציבור ובו זמנית פעילות יחסי ציבור מול הרגולציה וגופי חקיקה. 

17

 "מותר ורצוי להקים תרנים במרכזי אוכלוסיה ...."

לדעתי אין מקום לתרנים עם אנטנות סלולריות או מתקני גישה אלחוטיים (אנטנות קטנות יותר פיזית אבל עם הספקי שידור דומים לאנטנות על תורן) בלב או בצמוד לשכנות מגורים. 
התשתית הסלולרית היחידה שצריכה להיות במרכזי ערים ובשכונות מגורים היא מתקני שידור זעירים בהספקי שידור נמוכים מ 0.1W, על עמודי תאורה וחשמל גבוהים ומרוחקים מבתים ומבנים ותוך כדי שמירה על מרחקי ביטחון ורמות חשיפה לקרינה נמוכות מ0.004 מיקרו וואט לסמ"ר. תשתית כזו אפשרית אבל יקרה יותר ולכן להבנתי לא נעשה בה שימוש בערי ישראל. 
 18

 "קרינת AM ו FM יותר חזקה מכל הסלולרי ומכל פריסה חדשה"

 זו בדרך כלל טענה של מהנדסים שמסתכלים כמותית רק על הספקי השידור של האנטנות והמשדרים או על תוצאות של ניתוח תדרים במקומות ספציפיים בארץ. 

אז ראשית יש אכן שידור רב עוצמה בתדרי ה FM והAM, מתחנות רדיו, ציוד צבעי ואזרחי. 
אבל יש כמה דברים שצריך להבין בנוגע לשידור הזה והשוני משידור סלולרי:
1. השידור של AM ו FM הוא רציף, הסלולרי והתקשורת המודרית היא בפולסים. כמה מחקרים הראו על כך שפולסים יותר בעייתיים.
2. AM וFM היו קיימים עשרות שנים לפני הסלולרי ואכן סביב אתרי שידור נראתה תחלואה בישובים הקרובים למשדרים (הידועים ביותר בנען ובקדימה). אבל בעת שהוכנסה טכנולוגית הסלולר השידור במרחב הסלולרי והאלחוטי היה בנוסף לשידור ב AM ו FM ולכן נוספו נפגעים סביב אנטנות והן מציוד אישי. 
3. היום אות FM וAM רציף מביא לכך שהוא נמדד ביתר קלות ובצורה מלאה יותר לאומת אות של סלולרי או אלחוטי בפולסים ובDUTY CYCLE נמוך, מה שיכול ליצור את הרושם המוטעה כי החשיפה לAM ו FM נמוכה מחשיפה לאנטנה סלולרית. 
4. בFM וAM יש עשרות שידורים באוויר. הפריסה של אנטנות סלולרי וטכנולוגית אלחוטיות אחרות ברחבי הערים הביאה לגידול במספר האנשים הנחשפים לעוד מאות ערוצי שידור בתדרים סמוכים באוויר. 
 19

 מדי הקרינה שאתם עושים בהם שימוש אינם מכוילים ותוצאות המדידה לא מדויקות ומוגזמות.


ראשית רוב המדים שעוברים כיול בארץ ומאושרים לשימוש על ידי מודדים מוסמכים הם מדים שמהירות הדגימה שלהם היא פעמיים- חמש פעמים בשנייה. כך שהם אומנם מכוילים אבל הם מודדים רק חלק קטן מהקרינה המודרנית (סלולרי וציוד אלחוטי) שמשודרת באלפי פולסים בשנייה אבל רוב השנייה אין שידור.
אז מה שווה שהם מכוילים? הם לא רואים את רוב שיאי הקרינה.

המדים שאנו משתמשים בהם (למשל ה CORNET ED88T) מודדים אלפי פעמים בחצי שנייה ומראים את ה מקסימום שראו כל חצי שנייה. זה עדיין לא מספיק מהיר, והם מחמיצים חלק מהקרינה אבל הם "רואים" הרבה יותר מהקרינה מאשר מדים שעברו כיול ומודדים רק פעמים בודדות בשנייה.

לכן במציאות לא חייבים מד מכויל לראות את הקרינה (למעשה ההפך הוא הנכון) והמדידות שאנחנו מבצעים הן בדרך כלל מדידות חסרות, מצב הקרינה האמיתי הוא כנראה גבוהה יותר. 



עוד טענות והסברים בדף דומה המוקדש למאבק בוייפיי בבתי הספר - הפרכת טענות בעד WIFI

אם קראתם עד לכאן מגיע לכם פרס. הקטע הבא לקוח מסרט משנת 2006 בשם "THANK YOU FOR SMOKING" בו מתואר סיפורו של לוביסט של חברות הטבק שבמשך שנים ניהל את הכחשת הנזקים של העישון. בקטע הבא הוא נותן שירות לאנשי הסלולר - https://youtu.be/10fn13Q4wAA?t=21s