ידע‏ > ‏

אנטנות סלולריות


תוכן

  1. 1  בקיצור רב - אנטנות סלולריות 
  2. 2 אנטנות סלולריות - הקדמה
  3. 3  לכל התושבים שמתארגנים לפעול נגד האנטנות מול ביתם
  4. 4 סוגים של אנטנות סלולריות
    1. 4.1 אנטנות על תורן
    2. 4.2 אנטנות עוקץ
      1. 4.2.1 בתמונה - אנטנות עוקץ על גג בית אבות
    3. 4.3 אנטנות סלולר משתפלות
    4. 4.4 אנטנות סלולר מוסוות 
    5. 4.5 אנטנות על מגדלי מים 
    6. 4.6 מתקני גישה אלחוטיים
      1. 4.6.1 מתקן גישה אלחוטי בחוק הבז"ק
      2. 4.6.2 מהו "גג בניין"?
      3. 4.6.3 התקנה בנכס פרטי בבית משותף
      4. 4.6.4 המצב בשטח
      5. 4.6.5 אז מה עושים אם מתקני הגישה לא על גג עליון? 
      6. 4.6.6 במהלך השנים הוגשו מספר תביעות נגד הקמה של מתקני גישה אלחוטיים.
      7. 4.6.7 בית המשפט המחוזי - אנטנות סלולריות קטנות אינן מתקני גישה אלחוטיים
      8. 4.6.8 בג"ץ נגד השימוש של חברות הסלולר בפתור למתקני גישה אלחוטיים
      9. 4.6.9 כתבות וסרטונים בנושא מתקני גישה אלחוטיים:
    7. 4.7 מיקרוסל
    8. 4.8 אנטנות מיקרוגל
  5. 5 הקרינה מהאנטנות הסלולריות
    1. 5.1 קרינה רציפה 24 שעות ביממה
    2. 5.2 ריבוי תדרים וריבוי מקורות
    3. 5.3 דרוש נתח תדרים
    4. 5.4 חשיפה כלל גופית אחידה
    5. 5.5 כניסת הקרינה לבית בעיקר דרך חלונות
    6. 5.6 מקורות קרינה חזקים יותר בתוך הבית
  6. 6 האם נכונה האמרה "יותר אנטנות פחות קרינה"?
  7. 7 האם מתחת לאנטנה הסלולרית אין קרינה?
  8. 8 משתמשים בסלולרי אך לא רוצים אנטנות סלולריות
  9. 9 אז מה עושים כשמתקינים לכם אנטנות סלולריות מול הבית?
    1. 9.1 מיגון הבית מפני קרינה סלולרית
    2. 9.2 מאבק ציבורי להורדת האנטנה הסלולרית
  10. 10 האם יש אנטנות סלולריות בקרבת ביתי?
  11. 11 דפים נוספים על קרינה באתר

 בקיצור רב - אנטנות סלולריות 

  1. אנטנות סלולריות מקרינות רמת קרינה מסוימת כל הזמן, גם כשאין אף צרכן סלולרי בסביבה.
  2. הקרינה הסלולרית מהאנטנות היא בריבוי תדרים (הרבה יותר מאשר בחשיפה מסלולרי).
  3. מדי קרינת הרדיו הרגילים בהם נעשה שימוש בדרך כלל לא מסוגלים למדוד את מלוא קרינת הרדיו-סלולר-אלחוטי המשודרת בכל התדרים בו זמנית. ברוב המקרים המדידה של קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי היא חלקית בלבד.
  4. מכיוון שהשידור מהאנטנות הוא בריבוי תדרים, דרוש נתח תדרים כדי באמת לדעת מה היא החשיפה לקרינה.
  5. ככל שיש יותר צרכנים יש יותר קרינה מהאנטנה על ציר הזמן ועל ציר התדר.
  6. ככל שיש יותר אנטנות סלולריות גדולות ויותר מתקני גישה אלחוטיים יש יותר חשיפה סביבתית לקרינה.
  7. גם מתחת ומאחורי כל אנטנה סלולרית יש קרינה וזאת בשל אונות משנה והחזרים.
  8. גם במרחק של כמה קילומטר מהאנטנה הסלולרית אפשר למדוד קרינה, לכן אם אתם רואים אנטנה בחלון יש כנראה קרינה ממנה המגיעה לתוך החדר.
  9. רוב הקרינה מהאנטנות הסלולרית נכנסת לבתים בדרך כלל דרך החלונות. חלק קטן יותר דרך הקירות.
  10. לרוב האנשים יש בבית יותר קרינה מציוד אלחוטי וסלולרי ביתי, מאשר מקרינה המגיעה מהאנטנה הסלולרית במרחק 200 מטר בחלון.
  11. התקן לחשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי הנהוג בארץ מבוסס על חום בלבד.
  12. התקן לחשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי הנהוג בארץ הוא כל כך גבוה ושיטת המדידה אינה נכונה כך שכמעט כל אנטנה סלולרית תעמוד בתקן כבר במרחק של כמה מטרים מהאנטנה (לפרטים נוספים על תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה לחץ כאן...).
  13. ניתן להקים רשת סלולרית אחת שתשרת את כל החברות (כל חברה תקנה זמן אוויר בהנחה מסוימת בהתאם להשקעתה בתשתית), ואשר תהיה נמוכת קרינה (על ידי שימוש במתקני שידור בעוצמות של עד 0.1 וואט שידור, על עמודי תאורה, תוך כדי מרחקי בטיחון של עשרות מטר מכל דירה, בניין או אדם) ותוך כדי יידוע הציבור על השלכות השימוש הטכנולוגיה האלחוטית והסלולרי ותוך כדי שיפוי הנפגעים, אך זה לא נעשה כנראה בגלל שיקולים כלכליים. במקום זה מתקינים אנטנות גדולות וכאלה המוסלקות בבתים ומרפסות (מתקני גישה אלחוטיים) המשדרות בהספקים גבוהים של עשרות וואט (וואט שידור).
  14. למפת אנטנות סלולריות לחצו כאן...

אנטנות סלולריות - הקדמה

אנטנות סלולריות, על סוגיהן השונים, הפכו לחלק מהנוף שלנו בשנים האחרונות. בבסיס הקמתן ישנן שאלות טכניות ומוסריות רבות ומגוונות. לגבי דבר אחד אין ספק לאף אחד: מאנטנות סלולריות הציבור מפחד פחד עז. הציבור קונה לביתו מכשירים אלחוטיים רבים, מתמכר לסלולרי ולטלפון החכם שלו ובכך חושף את עצמו לרמות קרינה גבוהות למשכי זמן גדולים, אבל מהאנטנות הוא פוחד ואינו רוצה אחת כזו מול ביתו. הציבור מסרב להבין שבהתמכרותו לטכנולוגיות, שירותים ומכשירים סלולריים הוא כופה בעצם על עצמו ועל שאר הציבור את הצורך באנטנות סלולריות רבות יותר. אין זה הגיוני לבקש שתהיה לך קליטה במכשיר הסלולרי ובמקביל שלא תהיה אנטנה סלולרית במרחק של כמה קילומטרים מביתך.

במשך שנים נמנעתי מלכתוב דף בנושא אנטנות סלולריות, מכיוון שלדעתי יש הרבה מה לעשות בנושא צמצום החשיפה לקרינה לפני שמתחילים להתמודד עם הנושא המורכב של אנטנות סלולריות. מכיוון שאנטנות סלולריות אינן נשלטות על ידך, ההתמודדות איתן אינה פשוטה וזאת לעומת מקורות קרינה ביתיים, שקל לך מאוד לשלוט בהם ולצמצם את חשיפתך אליהם. כמו כן, אנשים רבים מתלוננים על קרינה מהאנטנות מול הבית שלהם כאשר ברוב המקרים רמות הקרינה שהאנטנה גורמת להן בתוך הבית נמוכות בכמה סדרי גודל מהרמות שהמכשירים האלחוטיים שלהם גורמים בתוך הבית.

קיימים גם מקרי קצה בהן רמות הקרינה מהאנטנות גבוהות מאוד, וכן מקרים בהם בבית אין ציוד אלחוטי פולט קרינה ואז נוצר צורך מיידי בהתמודדות עם הקרינה מהאנטנות.

 לכל התושבים שמתארגנים לפעול נגד האנטנות מול ביתם

אני כמובן מאחל לכם בהצלחה בפעילות נגד האנטנות וגם בלהבין שבכך שיש לכם סמרטפונים וטלפונים סלולריים ובכך שאתם משתמשים במכשירים אלו אתם גורמים לצורך שבאנטנות הסלולריות. 

כמו כן אני מאחל לכם בהצלחה בלהבין כי כל הציוד האלחוטי שיש לכם בבית חושף אתכם לקרינה באותה צורה ובמידה דומה כמו האנטנות הסלולריות שמביטות אליכם מהחלון.

לחצו כאן כדי לקרוא הנחיות לצמצום חשיפה לקרינה

גללו מטה או לחצו כאן כדי לקרוא על איך לפעול למען הורדת אנטנות בסמוך לביתכם



 

בתמונות - אנטנות סלולריות ברחבי הארץ


סוגים של אנטנות סלולריות

אנטנות על תורן

אנטנות סלולר קלאסיות והנפוצות ביותר. כל אנטנה מכסה חלק מהיקף התורן וביחד מכסות כל האנטנות את כל ההיקף. בדרך כלל על תורן אחד מותקנים כמה סטים של אנטנות, לחברות שונות או לתדרים ודורות שונים. לאנטנה זו נדרש אישור בנייה מוועדת הבנייה המחוזית והציבור יכול להתנגד להצבתה. כמו כן דרושים אישורי קרינה מהמשרד להגנת הסביבה אשר בשל התקן הגבוה מאוד והלא מגן רוב האנטנות עומדות בבדיקה והאישור מתקבל אפילו אם רמות הקרינה גבוהות. עד שנות ה 2000 הותקנו תרנים על בניינים (מגורים, תעשייה ומשרדים). מאז נאסרה ההתקנה של תרני אנטנות סלולריות על מבנים.

 אנטנות סלולריות על תורן בתוך עיר

בתמונה - אנטנות סלולריות על תורן בתוך עיר


אנטנה סלולרית על עמוד מתח גבוה

בתמונה - אנטנות סלולריות על עמוד מתח גבוה


אנטנות סלולריות על תורן

בתמונה - אנטנות סלולריות על תורן בפאתי עיר



 

אנטנות עוקץ

אנטנה יחידה המותקנת בקצה גג. בדרך כלל על גג יותקנו כמה וכמה אנטנות כאלה לקבלת כיסוי היקפי. הדיירים שעל סף דירתם או משרדם מותקנות האנטנות יהיו חשופים לקרינה המתפתחת בסביבת האנטנות, מאונות צד ואונות משניות.

 אנטנות עוקץ על גג בית אבות

בתמונה - אנטנות עוקץ על גג בית אבות


אנטנות סלולר משתפלות

דומה לאנטנת עוקץ, אך מותקנת מגג הבניין בכיוון מטה. גם במקרה הזה אנשים העובדים או גרים בסמוך להתקן יהיו חשופים לאונות הצד והמשנה של האנטנה.


בתמונה אנטנה משתפלת על גג מרכז מסחרי

בתמונה אנטנה משתפלת על גג מרכז מסחרי


אנטנות סלולר מוסוות 

לאחרונה חברות הסלולר מקימות תרנים של אנטנות סלולריות במסווה של עצים. בעבר חברות הסלולר הסוו את האנטנות שלהן בכל מיני דרכים שונות ומשונות (בתוך דוודים, מבנים מיוחדים, תרנים אמנותיים ועוד) אולי הם חושבים שמה שלא נראה לא יפגע בנו. בכל מקרה ההיגיון ברור, לא ידעו (או לא ישימו לב) לא יתנגדו.

אנטנות סלולר במסווה של עץ

בתמונה - תורן סלולרי במסווה של עץ


אנטנות על מגדלי מים 

בישובים רבים ניתן לראות מגדלי מים שהפכו לחוות אנטנות, לפעמים אפילו בלב איזור מגורים. ב 10/2017 הובא לידעתי (בתגובה של מר עמוס בריק בקבוצה הפיסבוק "אנטנות סלולאריות בקרבה לבתי מגורים - כולנו נגד!!!!!!") כי מצב זה אינו עומד במוגדר בתקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה 1983) , סעיף 11א.

 
"הבריכה והשטח המגודר סביב הבריכה, לא ישמשו לכל מטרה זולת הספקת מים, אלא באישור מיוחד מאת המנהל."
""בריכה" - מבנה המיועד לאגירה, לויסות ולאספקת מי שתיה; " להבנתי כולל מגדלי מים או כל מבנה דומה.
קישור - https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Briut19.pdf

הדבר נידון בדוח מבקר המדינה על ליקויים בתאגידי המים - 
http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_358/f3fddd0b-0209-455e-8031-5feaba9cc839/66A-301-water-ver-2.docx

"בדוח ביקורת תברואה שערך משרד הבריאות במרץ 2012 (להלן - הדוח מ-2012) במתקני המים של תאגיד מי אונו, נמצאו ליקויים חוזרים מביקורת שעשה משרד הבריאות במרץ 2009, טרם הקמת התאגיד, בעת שהטיפול בענייני המים היה באחריות מחלקת המים בעיריית קריית אונו . על פי דוח מ-2012, טרם הותקנה גדר תקנית סביב אחת הבארות, ובנוסף על כך "על מגדל המים עדיין מותקנות אנטנות של חברות סלולריות... התקנה זו אסורה לפי תקנות משרד הבריאות... האנטנות, הכבלים ומתקני השידור הצמודים מהווים הפרעה לתפקוד תקין של המאגר והמגדל ומקור אפשרי לזיהום המים". משרד הבריאות ציין כי הוא רואה בחומרה את המשך קיומן של האנטנות הסלולריות ודרש לתקן את הליקויים תוך שלושה חודשים, שאם לא כן יפסול לשתייה את מי הבארות ומגדל המים.

בביקורת משרד מבקר המדינה נמצא כי הגדר סביב הבאר הותקנה על ידי התאגיד רק שנה לאחר הביקורת החוזרת של משרד הבריאות בפברואר 2013. עוד נמצא כי במועד סיום הביקורת בינואר 2015 טרם הוסרו האנטנות שעל מגדל המים.

תאגיד מי אונו הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2015 כי האנטנות הותקנו על פי הסכם בין עיריית קריית אונו לחברות הסלולר לפני הקמת התאגיד, וכי התאגיד פנה לעירייה בנושא זה בכתב כבר בשנת 2012."

בהמשך הדוח ...." משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אונו על שלא תיקן במשך שנים את הליקוי עליו הצביע משרד הבריאות. מתוקף הזכויות שהועברו מהעירייה לתאגיד על מערכות המים והביוב, לרבות על מגדל המים, ומתוקף אחריותו של התאגיד לשמור על איכות המים, על מי אונו לפעול בדחיפות בשיתוף עם העירייה להסרת מתקני השידור והאנטנות בשטח המאגר ומגדל המים, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. כמו כן, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אם התאגיד והעירייה לא יפעלו להסרת המפגע בהקדם, עליו לשקול לפסול את מי השתייה המסופקים מהבארות וממגדל המים. "





מתקני גישה אלחוטיים

מתקני גישה אלחוטיים הם למעשה אנטנות סלולריות לכל דבר. הספק השידור שלהן דומה להספק השידור של גופי שידור על תרנים. מפתח השידור שלהם רחב יותר הן בציר האופקי והן באנכי. באחד מחדרי הבניין מצויים בדרך כלל כל המשדרים וציוד נלווה נוסף לאנטנות. לפעמים נעשים שינויים בתשתית החשמל של הבניין כדי לאפשר עבודתן של האנטות. לפעמים מותקנים כבלים חיצוניים לבניין בין חדר המשדרים לבין האנטנות על הגג או במרפסת.

שימו לב שלמרות שחברות הסלולר טוענות כי מדובר באנטנות קטנות ונמוכות קרינה, למעשה ניזונות האנטנות מאותם משדרים כמו אנטנות גדולות ועוצמת השידור שלהן דומה. מה ששונה הוא צורת ההקרנה שלהן על סביבתם שהיא רחבה יותר (בזיות גדולות יותר).


מתקן גישה אלחוטי בחוק הבז"ק

חוק הבזק מאפשר הקמת מתקנים דומים לשימוש בתקשורת קווית (כדי להתגבר על מכשול באופן אלחוטי) וזאת ללא צורך בהיתר בנייה מוועדת הבנייה המחוזית. בחוק לא מדובר על אנטנות סלולריות אלא על טכנולוגיה אלחוטית מנקודה לנקודה. חברות הסלולר משתמשות בפרצה זו בחוק על ידי הכנסת אנטנות סלולריות לתוך קופסה במידות המצוינות בחוק (80X50X30). כדי לעמוד בתנאי הפטור האנטנות חייבות להיות מותקנות על גג עליון ולא על "מרפסות" או "מרפסות גג", לא על גג שאינו עליון ולא בדירה. האנטנות חייבות להיות צמודות למבנה ולא על תורן או עמוד.

חוק הבז"ק - https://www.nevo.co.il/law_html/law01/032_002.htm#hed217

ציטוט החוק מתוך אתר נבו (הוראות שעה הן השינוי שהוכנס בחוק ומאפשר לתחזק מתקני כאלה , להחליפם ונותן פתח להתקנה של עוד מתקני גישה למרות התהליך שבוצע במסגרת הבג"ץ בו בוטל השימוש בפתור על ידי החברות הוותיקות. עוד על תקנות השעה בהמשך דף זה):

פטור למיתקן גישה אלחוטית

266ג. (א)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי בעל רישיון, אינם טעונים היתר לפי סעיף 145; שר האוצר, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.

           (ב)  בסעיף זה, "בעל רישיון" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התקשורת, ו"מיתקן גישה אלחוטית", "מיתקן עגינה" ו"גג בנין" – כהגדרתם בסעיף 27א לחוק התקשורת.

פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית   הוראת שעה

266ג1. (א) בסעיף זה –

           "מהנדס מבנים" – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים;

           "מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" ו"בעל רישיון" – כהגדרתם בסעיף 202ב(א).

           (ב)  עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטור מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה:

(1)   העבודה מתבצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי אותה פקודה;

(2)   ניתן אישור הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק האמור וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;

(3)   בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;

(4)   שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;

(5)   גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;

(6)   גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;

(7)   חוזק תורן המיתקן באמצעות  מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;

(8)   חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;

(9)   בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.

           (ג)   15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

           (ד)  בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.

           (ה)  הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

           (ו)   הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018.



מהו "גג בניין"?

לפי סעיף 27א, אפשרית ההתקנה של מתקן גישה אלחוטית אך ורק בגג בניין. להבנתי (ולהבנת שופטים בתקדימים שונים, ראו בהמשך) גג בניין הוא הגג הגבוהה יותר במבנה. במקרה של גג רעפים יחשב כל גג הרעפים כולל חלק עליון של קיר הבניין הצמוד כגג הבניין. להבנתי (ושוב בהתאם לתקדימים) מרפסות גג אינן גג בניין כי מעליהן יש מפלס גג נוסף (לא חייבת להיות חפיפה). בבניין שיש בו פיר של מעלית הבולט מעל מפלס גג הבניין, להבנתי רק גג פיר המעלית הוא גג בניין עליון.

נוסח החוק מתוך אתר נבו: 

הגדרות ופרשנות (תיקון מס' 25) תשס"א-2001

27א.  (א)  בסימן זה -

          "גג בנין", לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;

          "מיתקן גישה אלחוטית" - מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30d50d80 ס"מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה;

          "מיתקן עגינה" - מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.

          (ב)  למונחים אחרים בסימן זה תהא המשמעות שיש להם בסעיף 17א.

התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות (תיקון מס' 25) תשס"א-2001

27ב.  (א)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות סימן זה.

          (ב)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה, פטורה מהיתר לפי פרק ה' לחוק האמור.

          (ג)   לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה ביד השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.

          (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.



התקנה בנכס פרטי בבית משותף

לפי סעיף 27ג ההתקנה בנכס פרטי בבניין משותף מצריכה שורה של תנאים. הבולט בהם הוא סעיף ב1 , בו נדרשת הודעה לנציגות ועד הבית. לכאורה אם לא ניתנה הודעה כזו (הרושם שלי שרוב מתקני הגישה מותקנים ללא ידיעת השכנים) נפל פגם בתהליך האישור וההתקנה אינה עומדת בתנאי הפתור.

נוסח החוק מתוך אתר נבו


התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון מס' 25) תשס"א-2001

27ג.   (א)  ביקש בעל דירה בבית משותף (בסימן זה - המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבנין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:

(1)   המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן - בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;

(2)   המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את  ההתקנה;

(3)   המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה  אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;

(4)   המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור בסעיף 27ב(ג);

(5)   מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.

          (ב)  (1)   פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף, וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה;

(2)   המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות חוק התכנון והבניה.

          (ג)   החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.

          (ד)  הוראות סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.




המצב בשטח

בדרך כלל חברות הסלולר מתקינות את האנטנות במרפסות גג (ולא גג עליון) ולעיתים אפילו משתמשים בהגבהה לקופסה המכילה את האנטנות.  יש לציין כי רבות מהאנטנות הסלולריות המותקנות כמתקני גישה אינן עומדות לכאורה בתנאי הפטור (לחצו כאן כדי לקרוא כיצד להתמודד מול אנטנות סלולריות מול או מעל הדירה שלכם). כדי להסתיר את האנטנות מהשכנים והציבור לפעמים בונים ללא אישור גדר פלסטיק לבנה החורגת מגבול הבניין או מציבים עציצים ועצים מפלסטיק.


אז מה עושים אם מתקני הגישה לא על גג עליון? 

לכן במקרה כזה יש לפנות לעייריה. אלא יגידו לכם שאין להם מה לעשות כי אלו מתקני גישה ומחוץ לסמכותם. אתם צריכים להסביר להם שבמקרה שהאנטנות לא מותקנות על גג עליון הן לא חוסות תחת הפתור של מתקני גישה ולכן לכאורה יש לעירייה סמכות לדרוש הסרתן. כמו כן במקרה שיש גדר או מבנה הסתרה העירייה תוכל לפעול נגד קייומו, כמו גם נגד הפרות בנייה שונות בנכס. יש להדגיש כי חייבים ללמוד את הנושא ולהסבירו לעירייה. אפשרי שבעירייה לא ירצו לצאת נגד האנטנות וחברות הסלולר, עליכם לשכנע אותם לפעול לפי החוק. 

על איך להיאבק בהקמת אנטנות ראו פוסט בבלוג שלי בנושא -
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2061043


במהלך השנים הוגשו מספר תביעות נגד הקמה של מתקני גישה אלחוטיים.

לפי פסק דין בית משפט השלום בפתח תקווה בע"א 30943-08-133 הוט מוביל בע"מ נ' מועצה מקומית גבעת שמואל ואח' קבעה כב' השופטת שלהבת קמיר-וייס (עמוד 4) כי גודל המתקן הוא מצטבר ולכן התנאי הוא שסה"כ גודל המתקנים המותקנים על הגג לא יעלה על גודל מצטבר של 80X50X30 ס"מ.
כמו כן קבעה כבוד השופטת כי החדר בדירת מגורים, בו הותקנו המשדרים וציוד האנטנות, חייב בקבלת היתר לשימוש חורג לפי סעיך 146 לחוק זאת מכיוון שהציוד בו רב וגדול, משום שהוא פולט חום ניכר, ובשילוב עם העבודה שמדובר בציוד שידור שיש סכנת קרינה לצידו (ראו עמוד 7-8 בספק הדין).

בית המשפט המחוזי - אנטנות סלולריות קטנות אינן מתקני גישה אלחוטיים

בשנת 2008, שופטת בית המשפט המחוזי, שיצר, קבעה " כי טענת החברות הסלולריות מבוססת על הגדרות שגויות וכי בחלוקת המתקן לשניים, יצרו החברות למעשה פיקציה" וכי "גודל המתקן המותר בחוק מתייחס למתקן כולו על כל חלקיו. לכן, קבעה, כי החלק הנמצא בקופסה על גג הבניין אינו עומד בפני עצמו, וככזה אינו מוגדר כמתקן גישה אלחוטית, אלא רק חלק ממנו.
ממשיך מתוך מאמר בגלובס - "השופטת הבהירה כי הפטור מהיתר בנייה חל כיום רק על מתקנים בשיטה הנייחת, וכי תמיכה לקביעה זו מצויה בדברי ההסבר לתיקון לחוק, בו נקבע הפטור. השופטת הסבירה כי הכוונה הראשונית היתה להעניק את הפטור למתקנים ברשת הנייחת, כדי לעודד תחרות מול בזק, כיוון שלא היו לה מתחרים. ואולם - בכל הנוגע לחברות הסלולר - ההגיון שהניע את חקיקת התיקון לא התקיים." 
קישור - http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000346987&fid=829

בג"ץ נגד השימוש של חברות הסלולר בפתור למתקני גישה אלחוטיים

נושא השימוש בפטור לאנטנות סלולריות כמתקני גישה אלחוטיים נמצא בבג"ץ החל משנת 2007. בשנת 2010 קבע היועץ המשפטי לממשלה כי חברות הסלולר ניצלו את הפטור לרעה וכי מתקני הגישה הסלולריים אינם זכאים לפטור. מצד שני איפשר היועץ המשפטי לממשלה לחברות הסלולר החדשות להמשיך להשתמש בפטור. מדי שנה מחודש הפטור לשמחת חברות הסלולר ולדאבון לבם של נפגעי הקרינה.

מתוך אתר היועץ המשפטי לממשלה: "נזכיר, כי עוד בשנת 2009 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שלא ניתן להמשיך להקים בפטור מהיתר בנייה מתקני גישה אלחוטית נוספים מבלי שיותקנו על-ידי שר הפנים תקנות "מאזנות". ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה בשנים 2010-2011 שלושה דיונים בטיוטת תקנות "מאזנות" שהובאה לאישורה, אולם לא אישרה אותן עד היום בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה השונים."

בסוף שנת 2013 קבע היועץ המשפטי לממשלה, וינשטיין, כי יש לקבל את העתירות לבג"ץ ואסור על הקמת מתקני גישה אלחוטיים-סלולריים. הפסקה הבאה מתוך אתר היועץ המשפטי לממשלה"בצעד נדיר, מכיוון שלא הותקנו עד כה תקנות "מאזנות" - וזאת למרות שחלפו יותר מארבע שנים מאז שקבע היועץ לשעבר מזוז כי יש הכרח בהתקנתן, ולמרות שחלפו למעלה משלוש שנים מאז שניתן הצו הארעי לבקשת היועץ המשפטי הנוכחי – הודיע היום וינשטיין לבג"ץ כי יש מקום לקבל את שתי העתירות, ולתת צו מוחלט שיאסור על הקמתם בפטור מהיתר בנייה של מתקני גישה אלחוטית נוספים, וזאת עד להתקנתן של תקנות "מאזנות"."

בשנת 2014 צומצם הפטור כך שרק חברות הסלולר החדשות גולן טלקום והוט מוביל יקבלו הגנת ינקות ויכולות להשתמש בפטור להקים את הרשת שלהן. כתוצאה מכך רוב האנטנות של החברות הללו היות מתקני גישה אלחוטיים. 

בשנת 2016 התאחדו החברות החדשות עם חברות ותיקות והקימו רשת משותפת. כחלק מהתהליך פרקו חברות הסלולר החדשות חלק מהאנטנות שלהן, בניהן מתקני גישה רבים. לדעתי והבנתי את הפטור, אין יותר זכות לחברות הסלולר החדשות להגנת ינקות ולכן אין להם צידוק להקמת מתקני גישה חדשים.

לקראת סוף שנת 2017 החלו בקידום תקנות חדשות שינציחו את השימוש בפתור לרשת הסלולרית, יאפשרו הקמה של מתקני גישה חדשים, העתקת מתקנים קיימים לכתובת אחרת, תחזוקה של מתקניים קיימים כדוגמת הוספת אנטנות או שידרוג לדור חדש, יקצרו ויגבילו את הדיון בוועדות בהקמת מתקני הגישה, כל זאת על חשבון זכויות הציבור ותוך כדי סיכון נוסף של הציבור הגר בסמוך למתקני הגישה. 

הסעיפים הבעיתיים מודגשים באדום בתמונות למטה (שיפתחו בלחיצה בדף חדש).
  1. סעיף 1, שורה 7 בטבלה - מגדירים את מתקן הגישה לראשונה כמתקן לשימוש בשיטה התאית, 
  2. סעיפים ד1 וד2 - מאפשרים לחברת סלולר להחליף מיקום של מתקן גישה (למעשה לפרק מתקן שאין בו צורך על גג אחד ולהקים במקומו מתקן חדש במיקום אחר), ולתחזק מתקנים (למעשה לשדרג אותם לדור חדש) . 
  3. סעיף 3 על תת הסעיפים בו מגדיר כי על מהנדס הוועדה לאשר עמידה בתנאים המקדמים של הבקשה תוך 14.
  4. סעיף 4א קובע כי על המהנדס לתת החלטתו עד 25 יום. ללא פרסום כוונת ההקמה וללא קבלת ודיון בהתנגדויות הציבור (תת סעיף ב). 
  5. סעיף 4ב - מי שבדרך פלא רואה עצמו נפגע מהחלטת המהנדס (לדעתי מדובר על חברות הסלולר ולא על אזרחים) יכול להגיש השגות לראש ועדת הערר תוך 15 יום בלבד. המהנדס ישיב תוך 15 , ותוך 25 יום תתן ועדת הערר את ההחלטה. 
  6. סעיף 5 - רק לאחר אישור הבקשה יתבצע ידוע של בעלי הקרקע או הבניין (השכנים במקרה של בית משותף).
תקנות חדשות 2018, מתקני גישה אלחוטיים תקנות חדשות 2018, מתקני גישה אלחוטיים תקנות חדשות 2018, מתקני גישה אלחוטיים 
תקנות חדשות 2018, מתקני גישה אלחוטיים


מתקני גישה על ביניין מגורים

בתמונה - אנטנות סלולר מסוג מתקני גישה אלחוטיים על בניין מגורים (מוקפות באדום).
האנטנות מותקנות בניגוד לתנאי הפתור על מרפסות גג ולא על גג עליון.
לכן לכאורה ההתקנה הזו אינה עומד בתנאי הפתור ואינה חוקית.


מתקני גישה על ביניין מגורים

בתמונה -  אנטנות סלולר מסוג מתקני גישה אלחוטיים על בניין מגורים ולא על גג עליון


מתקן גישה אלחוטי - אנטנה סלולרית לכל דבר ועניין
בתמונה - מתקן גישה אלחוטי - בתוך הקופסא בין 2 ל3 אנטנות סלולריות



בתמונה - אנטנות סלולריות לכל דבר מתחת לכיסוי של "מתקני גישה אלחוטיים"
מתוך האתר "לינק יהדות"

כתבות וסרטונים בנושא מתקני גישה אלחוטיים:



מיקרוסל

אנטנות אלה מיועדות לכיסוי בתוך מבנים. בדרך כלל הספק השידור של אנטנות אלא נמוך יחסית לאנטנות חיצוניות וכך גם שטח הכיסוי שלהן. משתמשים בהן בתוך מבנים, קניונים, בתי חולים, חניונים ומשרדים בגלוי ובנסתר. במקרים רבים מותקנות אנטנות אלה בסמיכות גדולה לאנשים שעובדים או יושבים או נמצאים שעות ארוכות במרחק קטן (פחות משלושה-חמישה מטרים) בסמוך לאנטנה. אנשים אלו יחשפו לקרינה הקבועה מאנטנות המיקרוסל, זאת בנוסף לקרינה מהסלולריים שלהם, מציוד אלחוטי על השולחן או בחדר או בבית . כאמור האנטנות הללו בדרך כלל בעלות הספק שידור נמוך (לא תמיד מעיד על החשיפה עצמה כי גם בקרבה למקור שידור בעל הספק נמוך יש רמות גבוהות של קרינה) ולכן חוסות תחת פטור מהיתרים ובדיקות. לדעתי אין להתקין מיקרוסלים במקומות בהם שוהים אנשים, גרים אנשים או עובדים אנשים. אם בכל זאת בוחרים להתקין אנטנות אלו בתוך מבנים, או בסמוך אליהם, רצוי שיהיו רחוקים לפחות 10 מטר מכל אדם.

 

אנטנות מיקרוסל בפיר של מעליות

בתמונה - אנטנות מיקרוסל בלובי מעליות



אנטנת מיקרוסל

בתמונה - אנטנת מיקרוסל 



אנטנה כיוונית לחללים בנויים

בתמונה - אנטנה כיוונית לחללים בנויים


אנטנות מיקרוגל

אנטנות אלה הנראות כמו תוף, משמשות לתקשורת אלחוטית סלולרית מנקודה לנקודה, בדרך כלל בין תא סלולרי לאנטנות המשנה שלו, ובין תא לתא.

 

אנטנת מיקרוגל

בתמונה - אנטנת מיקרוגל בראש תורן סלולרי על גג מבנה של בזק


 

הקרינה מהאנטנות הסלולריות

אנטנות סלולריות משדרות ופולטות קרינת רדיו בתדרים גבוהים. עוצמת השידור של המשדר נמדד בוואטים (WATT ) ולכל אנטנה שבח (הגבר) מסוים. עוצמת השידור מהאנטנה נקראת "הספק שידור יעיל" (Effective Isotropic Radiated Power   ==  EIRP) ונמדדת גם היא בוואט (הספק המשדר כפול השבח של האנטנה). עוצמת הקרינה באוויר נקראת צפיפות הספק והיא נמדדת ביחידות של מילי וואט למטר רבוע ( mW/m2 ) או ביחידות של מיקרו וואט לסנטימטר רבוע (  (uW/cm2. קרינה זו מורכבת משני שדות, מגנטי וחשמלי. השדה המגנטי פחות משמעותי באנטנות סלולריות. את השדה החשמלי ניתן למדוד ביחידות של וולט למטר ( V/m ). רוב מדי הקרינה מודדים בעצם את השדה החשמלי ומבצעים המרה מתמטית ליחידות של צפיפות הספק.



קרינה רציפה 24 שעות ביממה

אנטנות סלולריות פולטות קרינה גם כאשר הן אינן מעבירות שיחות. שידור אותות בקרה נועד כדי ליידע את מכשירי הסלולר בסביבה כי האנטנה קיימת, נותנת שירות ובמקרה שתתקבל שיחה היא תתקבל דרך האנטנה הזו. די בשידורי אותות הבקרה של האנטנה כדי ליצור מפגע קרינה. ככל שהתעבורה גדלה רמות הקרינה מהאנטנה (הן במישור הזמן והן במישור התדר) יגדלו. בכל מקרה, הקרינה מאנטנות סלולריות קיימת בכל שעות היממה ועוצמתה משתנה על פני היום והלילה, בתלות בצריכה.

 

 

ריבוי תדרים וריבוי מקורות

אנטנה סלולרית משדרת בכמה וכמה תדרים שונים. כמו כן, על תורן סלולר מצויות בדרך כלל כמה אנטנות, מכמה סוגים ולפעמים גם מכמה חברות. עובדה זו גורמת לכך שמדידת הקרינה מהאנטנות, באמצעות רוב מדי הקרינה, תהיה חלקית בלבד וזאת בגלל מגבלות מכשירי המדידה (תדר דגימה, slew-rate, אופן המדידה והחישובים,  ועוד). כמו כן, אות השידור מהאנטנות משתנה באופן מאוד מהיר ומדים איטיים יחסית יראו תמונה חלקית מאוד של הקרינה המשודרת מהאנטנה.

מדים פשוטים יאפשרו לזהות את הקרינה מהאנטנות ולראות שינוי ברמות במשך היום, לאפשר בדיקה לפני ואחרי התקנה של מיגון, אבל לא יכולים (למרות שבארץ משתמשים בהם אפילו למדידות רשמיות) לאפשר למודד לעמוד את הסיכון הבריאותי. 


ריבוי אנטנות, ריבוי מקורות, ריבוי תדרים

אנטנות סלולריות - למעשה מדובר בריבוי מקורות קרינת רדיו 

 

דרוש נתח תדרים

מהסיבות המצוינות לעיל מומלץ לבצע מדידות קרינה וניתוח קרינה מאנטנות סלולריות על ידי נתח תדרים מהיר. ככל שתדר האות הוא גבוה יותר דרוש נתח תדרים מהיר יותר בעל תדר דגימה גבוה יותר (באנטנות סלולריות מדובר, בדרך כלל, במדידה של אותות בתדרים בין 0.5 ל 3 GHz, ולפעמים אפילו בתדרים יותר גבוהים). נתח התדרים יראו לאחר סריקה את כל האותות המשודרים בתחום התדר הנבדק ואת רמתם (בדרך כלל ביחידות של dBm). הערכה של ההשפעה הבריאותית צריכה להתבצע (לא נעשה כך היום בארץ) על ידי שיקלול מספר האותות, תדריהם, עוצמות השידור המקסימליות, מינימליות וממוצעות שנמדדו בזמן ארוך יחסית (על פני יותר מ-6 דקות).

 

חשיפה כלל גופית אחידה

להבדיל ממקורות קרינה אחרים, כגון טלפון סלולרי או מחשב אלחוטי,  החשיפה לקרינה מהאנטנות הסלולריות היא כלל גופית, באופן אחיד יותר. להבדיל מבעת שימוש בטלפון סלולרי, התרחקות של חצי מטר נוסף מאנטנה סלולרית לא תוריד משמעותית את עוצמת הקרינה.

 

כניסת הקרינה לבית בעיקר דרך חלונות

קרינה מאנטנות סלולריות נכנסת לבתים, בדרך כלל, דרך חלונות או דרך חומרי בנייה קלים כמו קירות גבס. לעץ יש יכולת הנחתה חלקית של הקרינה. לבלוקים, בטון ואבן יש הנחתה טובה של עד 90%.

לזכוכית אין כל הנחתה ולכן רוב הקרינה מהאנטנות הסלולריות נכנסת לבתים דרך החלונות. כלל יסוד הוא שאם רואים מהחלון אנטנה סלולרית אזי בטוח שנכנסת קרינה מהחלון ונותר רק למדוד את הקרינה ולהחליט על מיגון החלון.

ניתן למגן חלונות על ידי וילונות בד או ציפוי חצי שקוף על החלון עצמו. ניתן למגן את הקירות עצמם על ידי צביעתם בצבע חוסם קרינה.

לחץ כאן כדי לקרוא על מיגון קרינה מאנטנות סלולריות (בתדר גבוה)...


מקורות קרינה חזקים יותר בתוך הבית

כאמור, ברוב הבתים בארץ, רמות הקרינה בתוך הבית ממכשירים פולטי קרינה ביתיים יהיו גבוהות מרמות הקרינה מהאנטנה הסלולרית עצמה. לכן לפני כל חשש או פעולה בנוגע לקרינה מהאנטנות הסלולריות מול חלונכם אני מציע לכם לטפל ולבטל את מקורות הקרינה בתוך הבית. רבים רבים מתלוננים על האנטנות אבל משתמשים בסלולרי, בטלפוניים אלחוטיים ובWIFI בתוך הבית. כאשר חושבים על מיגון הבית יש חובה לבטל קודם כל את מקורות הקרינה בתוך הבית.

 


האם נכונה האמרה "יותר אנטנות פחות קרינה"?

אמרה זו נכונה רק חלקית, חלקית מאוד. ראשית, הקרינה שתקטן היא בדרך כלל הקרינה מהמכשיר הסלולרי של המשתמש ורק אם הוא מסוג הרשת בה האנטנה תומכת. חוץ מהקרינה אותה סופג המשתמש מהמכשיר הסלולרי שלו בעת שיחה (אשר על משך השיחה הוא יכול לשלוט)  סופגים המשתמשים והלא משתמשים קרינה מהאנטנות בסביבתם כל הזמן, גם כאשר ואם הם לא מדברים בסלולרי. 

בנוסף האמרה נכונה רק אם התעבורה ברשת הסלולרית תישאר קבועה. אנטנות סלולריות לא מוקמות כדי להוריד את הקרינה אלא כדי לשפר את הכיסוי הסלולרי בסביבה וכדי לאפשר תעבורת נתונים גדולה ומהירה יותר. בעצם אנטנות סלולריות מוקמות כדי לאפשר לחברות הסלולר למכור עוד ועוד דקות אוויר ועוד ועוד שירותים. מניסיון העבר אנחנו למדים כי כל הזמן רמות התעבורה גדלות ואיתן גדלה החשיפה של הציבור לקרינה (בציר הזמן ובציר התדר). כמו כן ריבוי אנטנות גורם לכך שיותר ויותר אנשים נחשפים לקרינה מהאנטנות שהוקמו מול ביתם במרחקים קטנים.

בישראל הסיבות להקמת עוד אנטנות הן שיפור הכיסוי ושיפור יכולת התעבורה של הרשת. חברות הסלולר מתקינות את המספר המינימאלי של אנטנות על מנת לספק את הכיסוי ואת התעבורה של הרשת הסלולרית לפי הדרישה מהצרכנים. חברות הסלולר אינן מתקינות אנטנות כדי להוריד את רמות הקרינה. 

בשנת 2004 ביקרתי בעיר סאנגיין בסין ובהונג-קונג הסמוכה, לצורך עבודה. בסאנגיין ובהונג-קונג הייתה פרוסה רשת סלולרית מבוזרת בעלת אנטנות זעירות (כל אחת בגודל של עט כתיבה) ובעוצמת שידור נמוכה מאוד. האנטנות הללו הותקנו על עמודי חשמל ותאורה גבוהים באמצע הכבישים (לרוב כבישים של 4 מסלולים ויותר לכל כיוון) בכל רחבי העיר. כך שבדרך כלל נשמר מרחק ביטחון גדול של כמה עשרות מטרים מאנשים ששהו ברכבים, ברחובות ובבתי המגורים בסביבה. האנטנות עבדו בקבוצות, כאשר לא היו בסביבה משתמשים פעילים בסלולר, רוב האנטנות בקבוצה כבו, ומספר קטן של אנטנות המשיכו לשדר את קווי הבקרה של הרשת. כאשר היו משתמשי סלולר פעילים, האנטנות הדליקו את עצמן כדי לספק את הצריכה. שימוש בטכנולוגיה זו יכול (בתנאים מסוימים) להטיב ולשפר את השירות ולצמצם את חשיפתנו לקרינה, אך רק אם יבנו את הרשת בצורה נכונה ויקחו בחשבון את ההשלכות הבריאותיות של קרינת הרדיו. פתרון זה הינו יקר ומורכב ולכן כנראה חברות הסלולר הישראליות מעדיפות אנטנות גדולות יחסית ומקרינות.

יש לציין כי גם במצב של רשת סלולרית מבוזרת ונמוכת קרינה עדיין המשתמש מייצר בעצמו את הביקוש ונחשף לקרינה מהסלולרי שלו ולכן עדיין יש חשיבות גבוהה לצמצום השימוש בסלולרי כדי להקטין את הקרינה הסביבתית ואת החשיפה האישית לקרינה מהמכשיר האישי של הצרכן.



האם מתחת לאנטנה הסלולרית אין קרינה?

לכל אנטנה סלולרית יש אונה ראשית ואונות משניות. האונות המשניות כן מגיעות אל מתחת לאנטנה. כמו כן ברגע שיש מבנים, או כבישים מסביב לאנטנה, החזרי קרינה יעשו דרכם ויפגעו במי שנמצא מתחת לאנטנה. לכן בעולם האמיתי גם מי שנמצא מתחת לאנטנה מוקרן ממנה

בתמונה - קרינה מאנטנה סלולרית, אונות משניות והחזרים גורמים לקרינה גם מתחת לאנטנה

.

משתמשים בסלולרי אך לא רוצים אנטנות סלולריות

מי שמשתמש כל היום בסלולרי שלא יתפלא שמקימים לו אנטנות סלולריות מול החלון. הטלפונים הסלולריים חייבים אנטנות סלולריות כדי לעבוד. ככל שהצריכה גדלה וכמות המשתמשים הסלולריים גדלה כך צריך יותר אנטנות סלולריות. גם כניסה של חברות סלולר חדשות לשוק (כדוגמת גולן והוט בשנת 2012) מצריכה פריסה של עוד ועוד אנטנות סלולריות ופגיעה בעוד ועוד אנשים.



אז מה עושים כשמתקינים לכם אנטנות סלולריות מול הבית?

דבר ראשון רוכשים מד קרינה כדי להבין את רמות הקרינה שחודרות לבית ואיפה יש נקודות בעייתיות בתוך הבית בהם יש את רמות הקרינה הגבוהות ביותר. כמו כן המדידה בתוך הבית גם תחשוף בפניכם את מקורות הקרינה הביתיים שלכם ותוכלו להוציאם מהבית ולהחליפם בציוד חוטי.

לאחר מכן ניתן לפעול בשתי דרכים, לדעתי בו זמנית


מיגון הבית מפני קרינה סלולרית

הדרך הראשונה היא מיגון של הבית שלכם. זוהי פעולה שתוכלו לבצע במהירות והיא תביא לצמצום חשיפתכם לקרינה מהאנטנות באופן מיידי ויעיל. כדי לצמצם חשיפה לקרינה ממקורות קרינה בתוך הבית יש למצוא את מקורות הקרינה, לכבותם ולמצוא להם תחליפים ללא קרינה  או עם פחות קרינה.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על מיגון קרינה בתדרי רדיו...

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על צמצום חשיפה לקרינה...



מאבק ציבורי להורדת האנטנה הסלולרית

דרך שנייה היא מאבק ציבורי או משפטי מול מקימי האנטנה במטרה להורידה. המאבק הוא ארוך ואם פונים לעורך דין הוא גם יקר, לכן יש לקחת בחשבון שמערכת הצדק פועלת לאט ולא תמיד יפסקו לטובתכם. אם בחרתם להתחיל במאבק כזה רצוי מאוד להתארגן כמה שיותר אנשים לפני שנכנסים למאבק. בנוסף מומלץ לפעול כדי לצמצם חשיפה לקרינה תוך כדי המאבק (ראו למעלה).

על איך להיאבק בהקמת אנטנות ראו פוסט בבלוג שלי בנושא -
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2061043



דפים נוספים על קרינה באתר