נאבקים בWIFI בבתי הספר

הצעות ודרכים להמשיך את המאבק בWIFI בבתי הספר גם אחרי פסיקת בג”ץ שמאפשרת למשרד החינוך להמשיך לפרוס רשות WIFI אלחוטיות ומקרינות בבתי הספר.

מה הלאה? – דרכי פעולה ומאבק בפריסה של WIFI בבתי הספר

עתה כאשר בית המשפט העליון כבר לא יבוא לעזרתנו, נותר לנו ההורים לסמוך רק על עצמו ולעצור בעצמו את הפריסה או לפחות להגן על ילדנו שלנו, בתקווה לסחוף אחרים אחרנו עד אשר התוכנית תנוטרל הלכה למעשה. זאת ניתן לעשות על ידי הפעולות הבאות:

1. לימוד החומר בנושא באתר זה ובאתרים אחרים ביחוד:
   1. מדוע לא וייפיי בכיתות 
   2. מדוע בדיקות הקרינה לא נכונות
   3. אופציות לרשת חוטית
   4. איסור וייפי בגני ילדים והגבלות בכיתות א-ג
   5. הפרכת טענות בעד וייפיי בכיתות
   6. לימוד הצד הטכני של החשיפה לקרינה ואת הצד המדעי של המחקרים וההשפעות הביולוגיות. 
   7. לימוד ההשפעות הפדגוגיות, התנהגותיות, חברתיות, ארגונומיות וההתפתחותיות של למידה עם מחשבים וטאבלטים (לא באתר זה, אפשר להתחיל באתר העמותה “נתיבי רשת” וקבוצת הפיסבוק “ניסוי לא מבוקר – פרויקט המחשוב בתי הספר “ ).
2. איתור כמה הורים שמוכנים ללמוד ומוכנים לעזור בפעילות נגד הפריסה של הWIFI בבתי הספר.
3. יידוע ההורים האחרים בבית הספר על הסכנה בחשיפה לקרינה מהרשתות האלחוטיות והמחשבים הניידים.
    עידוד מודעות לנושא הקרינה והרגישות לקרינה בכלל. 
4. איתור ילדים (ומורים) שכבר סובלים מהקרינה (לחצו כאן כדי לקרוא על התסמינים) בבית הספר, הענקת סיוע לנפגעים (צמצום חשיפה), התארגנות והבאת נתוני הנפגעים, ללא חשיפת פרטיהם האישיים, בפני הרשויות ודרישה לביטול החשיפה שלהם לקרינה בבית הספר ודרישה להנגשת בית הספר לתלמידים הסובלים מהקרינה.
5. בנוסף לפעול למען:
   1. רשת חוטית בעמדת המורה 
   2. ואיסור שימוש בסלולרי בכיתות
6. התנגדות לתוכנית BYOD. דרוש רוב של 70% מההורים כדי להתחיל בישום התוכנית בבית הספר. משמע שדרוש שלפחות 30% מההורים יתנגדו לתכנית. מי מסיבות בריאותיות, מי מסיבות צמצום זמן המסך, מי מסיבות תקציביות, שיויוניות או אחרות. 
7. דרישה להחזרת הילדים ללימוד עם ספרים.
8. דרישה לכבות את הראוטרים האלחוטיים כאשר אין בכיתה שעור מתוקשב. 
9. הוצעת הילדים מהשעורים המתוקשבים. 
10. פעולה בכל דרך חוקית מול וועד ההורים, הנהלת בית הספר והעייריה על מנת לעקב, לבטל, להפסיק את השימוש באלחוטי ובסלולרי בכיתות.

טופס אי הסכמה לשימוש ברשת אלוחוטית בבתי ספר

הטופס הבא הוא טופס אי הסכנה לשימוש ב WIFI בבתי ספר. אם אתם חוששים, כמוני, מההשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית כגון קרינה מהראוטרים וממחשבים אלחוטיים על ילדיכם, הדפיסו טופס זה ושלחו לבית הספר בו ילדכם לומד. מומלץ להתארגן ביחד כקבוצה של הורים. ככל שיותר טפסים כאלה ישלחו למוסד החינוכי כך תשומת הלב לנושא במוסד, בקרב העובדים, המורים וההנהלה תגדל. לא בטוח שמייד יורידו את כל הראוטרים ונקודות הגישה ויחזרו לרשת החוטית והבטוחה, אבל לפחות ירימו גבה וחלק יקראו, יתרשמו, ואולי ישתכנעו בהמשך הדרך. בבד בבד מומלץ להגיש עם טופס אי ההסכמה גם מחקרים וחוות דעת של מדענים בעניין. 

גירסת 2017 – https://docs.google.com/document/d/1mEp1yLBZRaYetf4oV81dQsYWKEx9oGW-7i-YlJIRL4U/edit

לחצו כאן כדי לפתוח את טופס האי ההסכמה לשימוש במחשבים ורשתות אלחוטיות בתי ספר.

קבוצות בפיסבוק בנושא המחשוב בבתי הספר

1. קבוצה – קרינה לא בבית ספרנו – https://www.facebook.com/groups/NoWifiInSCHOOLS2. קבוצה בנושא הכנסת הטאבלטים לבתי הספר – “ניסוי לא מבוקר” – https://www.facebook.com/groups/1528391087403377/3. קבוצת מאבק בתקנים הגבוהים – https://www.facebook.com/groups/157279052601/

התנגדות לחשיפת הילדים לויפיי וקרינה בבתי הספר

אני לא בעד שימוש בציוד אלחוטי או סלולריים בשטח בית הספר. אבל משרד החינוך החליט שזה קידמה (לעשה חדשנות) נחוצה והיום מתקינים ראוטרים בבתי הספר. את הראוטרים צריך שים איפה שהוא. לכן זה או במסדרונות או בכיתות. כמובן עדיף לא בתוך ממ”ד ועדיף לא קרוב למורה או לתלמידים עד כמה שאפשר. הבעיה היא שהמדידות הקרינה מראות אפס קרינה (כי המדים לא מהירים ולא רגישים) בכל מצב, אפילו בתוך ממ”ד.

מכיוון שאצל מי שלא סובל מקרינה אין מודעות לנזקים וכל מה שההנהלה של בית הספר רוצה זה להמשיך לעבוד עם הציוד החדש והנוצץ שלהם, לדעתי זה לדבר לקיר. לכן צריך להבין מה רוצים למנוע ואיך עושים את זה. להציל את כולם אי אפשר, צריך להתרכז בלצמצם נזקים לילדים שלנו, הנפגעים מקרינה והמודעים לסיכון.

דבר ראשון תהיו מוכנים שיביאו לכם דוח מדידה שאומר “הכל בסדר” ויראו בזה כאילו עשו את המקסימום.

דרך פעולה אחת היא לעבוד דרך הנהגת ההורים, דרך פעולה שנייה מול בית הספר. הכיוון צריך להיות לשכנע את ההורים וההנהלה להוציא ראוטרים ממ”דים, לכבות ראוטרים כאשר אין שימוש, ולכבות סלולריי (לא על שקט בתיק אלא באמת לכבות) בתוך בית הספר.

דרך פעולה נוספת ומה שאני הייתי עושה, מכיוון שהעולם השתגע הייתי דואג רק לילדים שלי. מעדכן אותם איך להיזהר, ואיך לצמצם חשיפה. מלמד אותם איפה לבחור לשבת בכיתה כך שתהיה כמה שפחות חשיפה, ונותן להם פתור גורף מלהיות בתוך ממ”ד עם משדרים או בכלל בכיתות בהם יש ציוד אלחוטי ונעשה שימוש בסלולרי. פשוט שיצאו מהשיעור. מדבר גם עם הנהלת בית הספר ומביא אותם לשיתוף פעולה או לפחות להסכמה שלילדים שלי מותר לא לקחת חלק בשיעורים עם קרינה. כמובן בהנחה שלילדים שלכם אין שימוש בסלולרי או שלפחות הם לא מכורים. כי אין הבדל גדול בין לשבת בממ”ד אם ראוטר וציוד אלחוטי לבין לשבת בחצר עם ועל הסלולרי.

מידע נוסף

מצורף קובץ PDF שהוא תרגום של מכתב לשימוש חופשי של ד”ר מגדה חאווס, מומחית וחוקרת להשפעות הבריאותיות והפזיולוגיות של קרינה בליתי מיננת, בנושא קרינה מרשת מחשבים אלחוטית ומראוטרים אלחוטיים בבתי ספר. מומלץ להגישו ביחד אם טופס האי הסכמה.לחצו כאן כדי לפתוח את תרגום מכתבה של ד”ר מגדה חאווס בנושא רשתות אלחוטיות בבתי ספר