בעולם היום (2025) יש הונאה גלובלית ממוסדת ומסודרת בנושא הקרינה הבלתי מייננת. הונאה הזו לא פסחה על תחום הרכב. כך יצא שמשווקים לציבור גם רכבים שעומדים "בכל התקנים" אבל עדיין חושפים את המשתמשים בהם לרמות קרינת רדיו או שדה מגנטי מעל הרמות המשפיעות ביולוגיות (על פי מחקרים המראים השפעה ביולוגית , 0.03 מילי וואט למטר רבוע בקרינת רדיו על פי דוח ביואנישיאטיב 2012, ומעל 1.6 מיליגואס של שדה מגנטי על פי מחקרו של רוני זגר).

למי שמודעים לסיכון האפשרי בחשיפה לקרינה בלתי מייננת, ולמי שכבר נפגעו מהקרינה והפכו לרגישים לקרינה, למדוד את הרכבים שהם רוצים לרכוש, לפני הרכישה, עם מד קרינה ביתי מהיר, ולבצע בהם פעולות של צמצום חשיפה , אם וכאשר אפשר. זאת כמובן לאחר שלמדו מהם מקורות הקרינה הנפוצים ברכבים, ואת סוגי הקרינה הנפלטים מהם.

בפרק זה באתר נסביר איך תוכלו למדוד בעצמכם את הקרינה ברכב שאתם רוצים לרכוש, או ברכבים בבעלותכם, עם מד קרינה ביתי, כך שתוכלו לבחור את הרכב שתוכלו להשתמש בו ללא חשש בריאותי או ללא השפעה על מצבכם הבריאותי.

הנוהל שאני מציע – בקצרה

להלן תקציר הנוהל שאני מבצע בכל רכב שאני רוכב או חושב לרכוש

שלבמספר אנשים דרושים חשיבותמהותהסבר
1 אחדחובה מדידה מסביב לרכבמדידה של כל סוגי הקרינה מסביב לרכב כדי להבין מה ההשפעה הצפויה של הקרינה הסביבתית. עדיף לבצע במקום בו הקרינה נמוכה ככל הניתן.
2אחדחובהמדידה בתוך הרכב – רכב לא מונעמדידה של כל סוגי הקרינה בתוך הרכב, אחרי פתיחת דלת אבל ללא הנעה של הרכב, כדי להתרשם מהשפעת הסביבה על הרכב, וכן כדי לאתר מערכות של הרכב שכבר פועלות ומקרינות בשלב זה , כמו למשל מערכת אבטחה של הרכב, או הנעשה ללא מפתח וכו.
3אחדחובהמדידה בתוך הרכב – רכב מונע אבל לא זזמדידה של כל סוגי הקרינה לאחר שהרכב מונע כדי לאתר מערכות מקרינות וכן כדי להבין את רמות החשיפה בעיקר על המושבים ועל כפות הרגליים.

בדרך כלל בשלב זה כבר תוכלו להבין האם הרכב מתאים לכם או לא מבחינת קרינה.
4שניים , אחד מודד שני נוהגלמתקדמיםמדידה ברכב בעת נסיעהלמתקדמים בלבד, מדידה של כל סוגי הקרינה, ביחוד שדה מגנטי בתדרים נמוכים, בתרכישי נסיעה שונים (שיוט, העצה, בלימה, מהירותיות שונות וכו), תוך כדי תיעוד בסרטון (כדי לראות אחר כך מה היו הוצאות).

המדידה מורכבת גם בגלל הצורך לבצע במגוון תרחישים ומצבי נהיגה וגם בגלל ההשפעה המשתנה של הקרינה הסביבתית ומקורות קרינה סביבתיים שיש להבין ולא להתיחס אליהם.

בדרך כלל אני לא מבצע שלב זה, בגלל מגבלת זמן ומשום בשלבים הקודמים כבר קיבלתי מספיק מידע והבנה האם הרכב מתאים לי מבחינת קרינה או לא.

הרמות שאני חושב שהן סבירות – בקצרה

סוג \ מיקוםרמה מעולה – מתאים גם לרגישים לקרינהרמה בינונית – לא מתאים
בדרך כלל לרגישים לקרינה
רמה גבוהה
קרינת RF (רדיו-סלולר-אלחוטי)
בכל הרכב
אין מקורות משדרים, או ניתן לכבות או להחליף את כל המקורות.
שדה מגנטי, מושבים2 מליגאוס רוב הזמן, לא מעל 4 מיליגאוס. בלי פולסים ובלי קפיצות.4-10 מיליגאוסמעל 10 מיליגאוס
שדה מגנטי, כפות רגליים עד 10 מיליגאוסבין 10 ל20 מיליגאוסמעל 20 מיליגאוס
שדה חשמלי, צמוד לגוףלא יותר מ2 וולט למטרבין 2 ל10 וולט למטרמעל 10 וולט למטר.

שימוש לב – להמלצות אין שום תוקף חוקי, והן לא מחיבות איש, חברה או ארגון.
היצרנים, היבואנים והמשווקים מתשתמשים בארת בתקן של ICNIRP שעומד על 2000 מיליגאוס ומאפשר שידור של קרינת רדיו בתוך הרכב. ראו גם מאמר על התקנים – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/emf-standards-h/

קרינה בלתי מייננת ברכבים – כללי

כלי רכב הוא למעשה מכונה עם רכיבים חשמליים, מגנטים ולפעמים אלחוטיים. רכיבים אלה פולטים קרינה בלתי מייננת כתופעת לוואי או כחלק מתפקודם התקין.  בחלק מהרכבים עלולה להיות קרינה גבוהה מאחרים. באין רגולציה נכונה, כל מי שמודע להשפעות הביולוגיות והבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת, כדאי שימדוד בעצמו את כל הרכב שהוא שוקל לרכוש, על ידי שימוש במדי קרינה ביתיים, לפני החלטה על רכישה של רכב מסוים. רק כך תוכלו למנוע מעצמכם חשיפה מיותרת לקרינה בלתי מייננת ורק כך יש סיכוי שיבואני הרכב יתחילו לקחת את הנושא בחשבון ולא רק להשיב ש"הקרינה בתקן".

הכל "עומד בתקן"

אפשרי שהיבואנים של הרכב או היצרנים יטענו כי הרכבים עומדים בתקנים המחמירים ביותר , הם כמובן צודקים. כל מערכת שמוכנסת לכלי רכב עוברת בדיקות או פטורה מהן במסגרת חוק הקרינה ותקנות המשרדים השונים, בהתאם לאופי הפליטה והשידור, ועוצמתם.  זאת כמובן בהשוואה לתקנים של ICNIRP שהם אינם לוקחים בחשבון שום נזק ביולוגי או רפואי, או נזק ארוך טווח אחר. לכן העמידה בתקני הבטיחות, של הרכיבים הללו והפליטה של הקרינה מהם אינה מבטיחה ביטחון ואינה מבטיחה בריאות, בייחוד במקרה של רגישים לקרינה. 

נוהל מדידה לא נכון

בשנת 2017 ניסה המשרד להגנת הסביבה להציע נוהל בדיקה לקרינה בתדר נמוך ברכבים. הנוהל נדחה בסופו של דבר. אבל למידה שלו תיתן לכם מושג כמה מוטה (לא לטובת הצרכנים) התנהגותו של המשרד להגנת הסביבה. על הנוהל נסביר בהמשך.

הבעיות המרכזיות בנוהל שהוצא היו:

  1. חלק מנקודות המדידה לא היו רלוונטיות (ראש) בהן תמיד הקרינה תהיה נמוכה.
  2. ממוצע בין נקודות המדידה השונות (הנקודות הלא רלוונטיות מורידות את הממוצע).
  3. ממוצע על פני זמן המדידה (בנהיגה יש פולסים ושיאים של קרינה מהמערכת בהתאם לתנאי הכביש והנהיגה, אבל ביצוע ממוצע על פני זמן מוריד עוד יותר את התוצאות).
  4. השוואה של התצואה הסופית לחשיפה ממוצעת מותרת ביממה (המשרד מרשה עד 10 מילגיאוס ל8 שעות, אני לא הייתי ממליץ לכם להיות ברמה מעל 2 מילגאוס למשך זמן).

ביקורת על נוהל בדיקות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים 

בשנת 2010 הוקמה ועדת מומחים. הרכב הוועדה מופיע במסמך הוועדה בהמשך. הוועדה שבדקה את נושא הקרינה הבלתי מייננת ברכבים (בדגש על היברידיים) הכינה נוהל לביצוע הבדיקה. 
בנוהל בעיות רבות להלן חלק מהן:

1. הנוהל מחייב מדידה 10 ס"מ מעל המושב. הבן אדם ישב על המושב ולא באוויר. 

2. הנוהל מחייב ביצוע ממוצעים שמביאים לחוסר הביטוי של שיאי הקרינה הנמדדת ומביאים להנמכת התוצאות.

3. ביצוע ממוצעים בין נקודות המדידה מביא לירידה  בתוצאות המדידה.  

4. לבסוף מתבצע חישוב הלוקח בחשבון 18 שעות שבועיות. כל מי שגר במרכז הארץ ועומד בפקקים, או מי עובד עם הרכב נמצא ברכב יותר זמן מזה.

5. מודדים במהירות קבועה של 0 , 50 או 90 קמ"ש ללא העצה או בלימה (מצבים בהם הקרינה גבוה יותר ממצב מהירות קבועה, הן בשל העברת זרם למנועים תחת מאמץ ההאצה והן בגלל טעינה בעת בלימה). 

6. הנחת היסוד כי מחוץ לרכב אדם נחשף רק ל1 מיליגאוס שגויה לחלק נכבד מהאנשים.

7. הבדיקה מבוצעת סביב  50HZ בעוד בכלי רכב יש חשיפה גם לתדרים נוספים וגבוהים יותר. 

לקריאת הנוהל לחצו כאן…
לקריאה על ועדת המומחים לחצו כאן…

הרכב הוועדה: ד"ר אלי שטרן (יו"ר הוועדה) – מנהל המרכז להערכות סיכונים, מכון גרטנר פרופ' אברהם אלכסנדרוביץ' – הפקולטה להנדסת חשמל, הטכניון אינג' משה בן – יאיר – ראש אגף הנדסה, רשות החשמל ד"ר סטיליאן גלברג – ראש אגף קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה סא"ל ד"ר אמנון דובדבני (משקיף קבוע) – " רמ ד קרינה, מפקדת קצין רפואה ראשי מר אורן הרטל – מהנדס EMC) מדע"ר לשעבר, רפא"ל) ד"ר אלכס וילנסקי – גמלאי משרד הבריאות עו"ד נירית לוטן – "אדם טבע ודין " גב' נעמה צדקיהו (מזכירת הוועדה) – המשרד להגנת הסביבה גב' שייאלה קנדל – יועצת בטיחות קרינה ד"ר יהודית שחם – " יו ר ועדת המסרטנים, "האגודה למלחמה בסרטן.
לעניות דעתי הנוהל אינו נכון, מבוסס על הנחות יסוד שגויות ואינו מגן על הציבור. כל מדידת קרינה שתבוצע ברכב בהתאם אליו תניב תוצאה של "הכל בסדר". 

הפתרון – למדוד לבד מתוך הבנה של הנושא והבנת ההשפעות

מה שנשאר לנו כאזרחים לעשות במקרה הזה הוא לרכוש מד קרינה, ללמוד מהם מקורות הקרינה הצפויים ברכב, ללמוד על סוגי הקרינה, ללמוד את ההשפעות האפשריות של כל סוג קרינה, ואז נוכל למדוד כל רכב שאנחנו רוצים לרכוש, לפני הרכישה, כדי לוודא שהוא עומד במגבלות שלנו, מתאים לתפיסת הסיכון שלנו את ההשפעות הבריאותיות של הקרינה, לרגישות שלנו לקרינה (אם אתם רגישים לקרינה), ומתאים למה שאנחנו מסכימים ומוכנים לחשוף את עצמנו.

דגשים והנחיות למדידת קרינה עצמית בתוך הרכב

  1. השתמשו במד קרינה ביתי כדי לבחור רכב הפולט כמה שפחות קרינה בלתי מייננת. בדקו את הרכב לפני קנייה.
    כמו במקרה של מדידה בבית שרוצים לרכוש\לשכור דרושה מיומנות גבוהה בהפעלת והבנת מד הקרינה.
    מד הקרינה צריך להיות מסוגל למדוד קרינת רדיו (במספר גדול של מדידות בשנייה) , שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך.
    מד הקרינה המומלץ לביצוע מדידה כזו (לשימוש אישי) הוא ה CORNET או דומה, בעל מהירות מדידה גבוה, גרף היסטוריה של 15 שניות, ומדידה של כל סוגי הקרינה.
  2. קחו את הרכב למקום בו אין קרינת רדיו (מוקף עצים ללא נוף לאנטנות, כבו סלולרי ואלחוטי) או קרינה בתדר נמוך (ללא קווי חשמל בסביבה, מעל או מתחת לאדמה, לא קרוב למערכות חשמל אחרות).
  3. כבו סלולריים וציוד אלחוטי. ודאו עם הקרינה שהם לא משדרים.
  4. השתמשו בסלולרי (הלא משדדר) או במצלמה , או בדף ועט, כדי לתעד את תוצאות המדידה בסרטון או ברישום הרמות.
  5. התחילו לבדוק בתוך הרכב, במצבים שונים (ראו בהמשך) בבמגמת סריקה. כל פעם זהו מקור אחר ונסו לכבות אותו (למשל בקרינת רדיו דיבורית בלוטות', משדר וייפיי, משדר סלולרי, מערכת קול עם חיבוריות אלחוטית ועוד. למשל בהקרינה בתדר נמוך, מזגן, מאוור, מושבים חשמליים, תאורת לד פנימית, מנוע של הרכב ועוד).
  6. כאשר הרכב כבוי ועומד, בצעו את המדידות בסריקה בתוך הרכב. זהו את מקורות הקרינה שכבר משדרים\מקרינים.
  7. הכניסו מפתח והפעילו את מערכות החשמל ברכב בלי להניע את המנוע. בצעו שוב סריקה של הרכב וזהו את מקורות הקרינה שהחלו עכשיו לשדר ולהקרין.
  8. בשלב זה אתם אמורים כבר הייתם למצוא את כל מקורות הקרינה ברכב ולכבות את כולם.
    זאת כדי לאפשר בשלבים הבאים למדוד את תוספת הקרינה בתדר נמוך (שדה חשמלי ומגנטי) בעת נסיעה (רלוונטי בעיקר אבל לא רק, לשדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים).
  9. הניעו את הרכב ובמצב עמידה בצעו סריקה נוספת אחר מקורות קרינה בתוך הרכב.
  10. לחלק הזה צריך שני אנשים. אחד מודד אחד נוהג.
    חזרו על המדידות ברכב בעת נסיעה במהירויות שונות (נגיד 30, 50 ו100 קמ"ש).
    בכל מדידה , בכל מושב של הרכב ובכל נקודה שאתם מודדים, השאירו את המד יותר מ15 שניות כדי להתרשם מהרמות והקפיצות בעת הנסיעה.

סרטון הסברים על תהליך המדידה של קרינה בלתי מייננת בכלי רכב, לפני רכישה (למי שמודע או נפגע)

קישור – https://youtu.be/tBNmW4kWm6E

ההמלצה שלי לרמות קרינה ברכבים

שדה מגנטי בתדר נמוך

טוב – על הישבן, רוב הזמן בסביבות 2 מיליגאוס אבל לא יותר מ4 מיליגאוס בכל עת, על כפות רגלים לא יותר מ10 מיליגאוס.

פחות טוב – על הישבן בין 4 ל10 מיליגאוס בכל עת, על כפות רגלים בין 10 ל20 מיליגאוס.

לא טוב – על הישבן מעל ל10 מיליגאוס, על כפות רגלים מעל 20 מיליגאוס.

לגבי פולסים רגעיים, עדיף כמובן ללא פולסים.

שדה חשמלי בתדר נמוך

כמובן כמה שיותר קרוב לאפס, יותר טוב. מתחת ל10 וולט למטר זה לדעתי סביר.

קרינת רדיו

אלא אם כן אתם רוצים לנהוג ולנסוע בתוך קופסה ממתכת שבתוכה יש שידור של קרינת רדיו, הרמה הסבירה ברכב היא אפס.
כלומר בלי שום שידור של קרית רדיו ברכב, לא בלוטות', לא וייפיי, לא מודם סלולרי, ולא טלפון סלולרי.
אם יש ברכב מערכות שמשדרות יש לוודא שאפשר להפסיק את השידור לחלוטין, ואז למדוד ולוודא עם מד קרינה מהיר.

סרטון מדידת קרינה בלתי מייננת ברכב היברידי

רכבים היברידים וחשמליים מועדים יותר לרמות גבוהות של שדה מגנטי וחשמלי בשל השימוש ביותר מערכות חשמליות, ספקי מתח, ספקי זרם, מערכות הולכת זרם ומערכות מסביב לסוללות. מכוניות אלו גם בדרך כלל משוכללות יותר אז גם צפוייה יותר קרינת רדיו.

מדידת שדה מגנטי בתדר נמוך ברכב היברידי

סרטונים נוספים על מדידה של קרינה בלתי מייננת ברכבים

מאזדה 6 2012 , בנזין , מנוע 2000 סמ"ק – https://youtu.be/t9-_Yf0Xpj0

מאזדה 6 2012 , בנזין , מנוע 2000 סמ"ק – https://youtu.be/t9-_Yf0Xpj0

מדידת שדה מגנטי ברכב היברידי – https://youtu.be/tALX5h2B1kg

מדידה של שידור מדיבורות בלוטות' ברכב – https://youtu.be/puLsyrWNzcI

מדידה של שידור מקודן אלחוטי ברכב – https://youtu.be/_dA5ozsFDT8

מדידה של שידור ממערכת בידור ברכב – https://youtu.be/I1XH95nAGZ4

ראו גם