שיחה על דור חמש, שבבים , קונספירציה בתוכנית 1.6.2020 – קלמן-ליברמן – קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן. (החל מדקה 34:10) .
קישור – https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=132609
החל מדקה 34:10
הראיון הזה הוא דוגמה נוספת מצוינת איך תורות הקונספירציה (במקרה הזה התמקדות ב”חיישן”) מפריעות למאבק, יוצרות בלבול במסרים, מעלות גיחוך, מאפשרות תיוג של כולנו כהזויים ומאפילות על הדיון הבריאותי המדעי המבוסס בהשפעות בריאותיות של קרינת רדיו וקרינה בלתי מייננת בכללותה.
כפי ש@Gal Weiss ציינה , מזל שבא מואב ורדי וציין בסוף ההסבר הארוך שלו כי יש בסיס מסוים לחשש מההשפעות הבריאותיות של קרינת דור חמש , כמו מכל קרינת הרדיו והקרינה הסלולרית.
סתם כמשל, כן קונספירציה לא קונספירציה, שכן שלי בא לפני שבוע עם מכונית היבריד, אמר לי: בדוק בבקשה קרינה, אמרתי בסדר. לקחתי את המד הבא:
http://www.gqelectronicsllc.com/comersus/store/comersus_viewItem.asp?idProduct=5678
הנחתי את המד על המושב האחורי של הרכב ושמתי קצת גאז. התוצאה היתה גבוהה מ-295mG. כמעט 300mG.
אני צריך להסביר מה עושה 300mG לילדה בת ארבע אחרי 3 שעות נסיעה? לא.
אבל מישהו כן צריך להסביר מה עושה מכונית כזו בישראל.
הסיבה שיש מכוניות כאלה בארץ היא כי התקן הגבוה ולא מגן הוא של ICNIRP ועומד על רמה של 2000 בחשיפה רגעית כאשר הם אומרים שאין השפעה ארוכת זמן.
המשרד להגנת הסביבה ממליץ על ממוצע של 4 מיליגאוס ליום הקשה ביותר בשנה(ניתן לחשב בהנחה שהחשיפה שמודדים היא היחידה) או 2 מיליגאוס בממוצע לשנה שלמה (קשה לחישוב). הממוצעים הללו מאפשרים לחשוף אדם ל10 מליגאוס ל8 שעות.
כאשר התחילו ליבא כאלה מכוניות לארץ התחילו מודדים למדוד וראו שיאים של רמות גבוהות.
הוקמה וועדה שקבעה נוהל למדידה ומיצוע של הקירנה ברכב והתוצאה של הרכב הגרוע ביותר היה ציון “ירוק” .
ביקורת על הנוהל – https://norad4uh.blogspot.com/2018/04/blog-post.html
הנוהל בסוף לא התקבל לא על ידי (אני הקטן) ולהבנתי גם נדחה על ידי היבואנים שחששו שכל מדידה תפגע בשיווק ובמכירות.
אז עכשיו אין כלום, מי שמודד לפי הנוהל מקבל תוצאה ש”הכל בסדר= ציון ירוק” . מי שמודד עם מדי קרינה ביתיים רואה שיאים מאוד גבוהים של חשיפה.
ואז יש את אלא שכבר נפגעו או מודעים, ויש את אלה שקונים היברידית.
שיהיה לנו בהצלחה
תיקון ל”(אני הקטן)”: כמיטב הבנתי אתה, עמיר, בהחלט יכול להחליף מספר משרדי ממשלה ראשיים וישאר לך אפילו זמן לכאבי הראש הקשים (עד שתוציא הוראה לסלק את האנטנות).
לעומת זאת, אני הקטן, שואל את עצמי כיצד פיתחו בישראל, לפני שנים רבות, את מטוס הלביא, שכל הקוקפיט שלו זה קוקטייל רצחני של רדארים, טילים מתבייתים, מה לא – הכל קרינת רדיו בכל תדר ועוצמה… ואף על פי כן, הטייסים, כך מסתבר, מוגנים מפני הקרינה ואפילו חיים עד גיל פרישה.
או.קי. הבנתי! רפא”ל ואלביט והתעשייה האוירית פועלים לפי תקני קרינה אחרים, אמיתיים (יש כאלה?! יש.). ולנו מציגים תקני קרינה של ICNIRP ו-FCC שכבר מזמן הוכחו כ-Captured Agencies פעם אחר פעם.
Captured agency definition:
A government agency, especially a regulatory agency, that is largely under the influence of the economic interest group(s) most directly and massively affected by its decisions and policies — typically business firms (and sometimes professional associations, labor unions, or other special interest groups) from the industry or economic sector being regulated. A captured agency shapes its regulations and policies primarily to benefit these favored client groups at the expense of less organized and often less influential groups (such as consumers) rather than designs them in accordance with some broader or more inclusive conception of the public interest.
http://webhome.auburn.edu/~johnspm/gloss/captured_agency.phtml
איך אמר לי פעם בדואי מהשטח, לוחם בשירות קבע ביחידה מובחרת:
שכבתי שבועיים, בלי לנשום, מאה מטר מהאוייב, לאסוף נתונים, וכשחזרתי הביתה, לא מצאתי את האוהל, לא את האישה, לא את הילדים, לא את הכבשים – כלום. הסיירת הירוקה העלתה את הבית על משאיות. בזמן שהייתי במשימה, מעבר לקווי האויב, למען ביטחון המדינה.
דין פרוטה כדין מאה והיכן ששורפים ספרים ישרפו גם אנשים.
שלום.
שירתתי בחיל האוויר, בתפקיד טכני, בדרגי א וב, שבשוליים שלו עסקתי גם בשידור וקליטה של נתונים מהמטוס לכלים אחרים, לכן אני חושב שאני יכול לספר על חוויתי.
עבדתי על מגוון מטוסי קרב, קו ראשון (F15, F4-2000, ובניסויי קרקע גם עם F16D).
א. טייסים הם האחוזון העליון מבחינת כל דבר, גם גופנית. ביחוד טייסי קרב.
ב. בתא עצמו אין שידורים. הטייסים יושבים בתוך מין אמבטיה כזו (הגוף עשוי ממתכת קלה ולכן מוגן מקרינה), והם מוקפים מכשירים פולטי קרינה בתדר נמוך ובתדרי רדיו. כל ציוד בתוך המטוס מוגן בכמה שכבות של מיגון קרינה (לפחות 2) כך שלא יפריע לציוד אחר ולא יהיה אפשר לשבש אותו בקלות. רמות החשיפה לקרינה בתדר נמוך, ובתדר גבוהה, בתוך התא לא ידועות לי, לא היה לי אז מד קרינה ולא בדקתי. אני רק יכול להעריך שיש חשיפה אבל היא לא אדירה.
להבדיל, ברכבים אין שום מיגון.
ג. הראש ובחלק מהמטוסים גם חלק גוף עליון, חשופים מעל התא.
ד. בחלק מהמטוסים יש אנטנות שידור מאחורי התא, אבל לרוב שי מכ”מ באף, וציוד שידור מתחת לקנפיים, לכן רוב השידור הוא קדימה ואל מתחת למטוס.
ה. יש כמובן שידור מכל מערכות הקרקע בבסיס הטיסה (וגם בנמל הטיסה האזרחי) , כמו מערכות קשר, אביזרי נחיתה, ומכמ”ים למניהם.
ו. במהלך השירות והטיסה צוות האוויר (וגם צוותי הקרקע) נחשף להמון גורמים לא בריאים, מעבר לקרינת רדיו שהבסיס רבוי בה. היחס לסיכונים האלה הוא מהחוויה שלי שולי (במקרה הטוב) ועומד בצל עמידה במשימות וביעדים שרובן ככולם יש סיכון חיים מיידי, אפילו לדוגמא בניכוי של חדר טילים בדת”ק.
ז. ואכן, מהחוויה שלי אני זוכר שלקראת גיל 40, חלק מהטייסים (וגם צוותי הקרקע) מתחילים לחלות.
הבדיחה אצלנו הייתי שאיש קבע מצותי הקרקע (דרג א’ וב’) יוצא לפנסיה בגיל 45 (בזמני זה היה הגיל) אבל לרוב נראה ומרגיש כמו בין 60-70.
כמו כן היה מקובל שצוותי אוויר חוזרים לטוס אחרי ההתמודדות עם המחלה (אם שרדו אותה).
ח. מבחינת הצוותים של תעשיה אווירית ורפא”ל החוויה שלי היתה שהם מתעלמים לגמרי מהקרינה. יושבים בתוך הכיפה בעת ניסויי שידור ומזלזלים בעוצמות החשיפה. כנראה בעת הפיתוח הם נחשפים הרבה יותר.
ט. יש לציין כי הצבא אינו חושף את נתוני התחלואה ביחידות הללו וגם בגופי התעשיה המידע לא נגיש.
כמו כן יש לציין כי הצבא מכחיש קשר בין חשיפה לא תרמית לקרינת רדיו לסרטן או תחלואה אחרת ורוב המקרים מגיעים לבית המשפט (אם לתובעים יש כוח, רצון ועו”ד טוב). לבית המשפט שולחים מכחישי נזקים בתפקיד, בעלי דרגות גבוהות מחיל הרפואה ואלה מספרי לבית המשפט שאין קשר בין המחלת התבוע לבין החשיפה לכאורה שלו לקרינה). כך שגם אם תספור את מקרי התביעות והכרה בנזקים תקבל נתונים חלקיים בלבד.
י.מחקרים שכן בוצעו על חיילים וחיילים לשעבר שעבדו בתחום ונחשפו, וכן בגופי פיתוח ויצור , גם בארץ וגם בחו”ל הראו על יותר תחלואה.
ראה:
תחלואה ממערכות צבאיות – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/army-rf-studies/
תחלואה בחשיפה תעשוקתית – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/occupation-exposure/
דוגמה אחרונה לתחלואה בקרב כוח אדם החשוף לקרינה בתעשיה ובצבא היא המקרה של חיילי כיפת ברזל – https://www.youtube.com/watch?v=ELUyaZpOdQA