בלוג

You are currently viewing מחקר ה”מובי קידס” MOBIKIDS על שימוש ילדים בסלולרי והקשר לסרטן
שימוש ילדים בסלולרי

מחקר ה”מובי קידס” MOBIKIDS על שימוש ילדים בסלולרי והקשר לסרטן

 
       

המחקר הזה היה תקווה של הפעילים והתברר כמיש מש אחד גדול.

מה שהתחיל כתקווה גדולה להבנת הנושא הפך לדוגמא למעשה אומנות של “בילבולי ביצים” כדי להביא לתוצעה רצויה של “אין ממצאים” (או יותר נכון “אפקט תיקון”, כלומר הסיכון בקבוצת הנבדקים שהשתמשו בסלולרי היה נמוך מבקבוצת הביקורת).

לפני כחצי שנה התחלתי ללמוד אותו, והפסקתי באמצע. המחקר גדול ומורכב, המון נתונים והמון לקרא. אני אף פעם לא מסתפק בתקציר אלא משתדל ללמוד לעומק את המחקרים. לצערי לא סיימתי ללמוד את המחקר. הפעם לא היה לי את הכוח הנפשי לעשות זאת וכל הזמן נכנסו משימות אחרות.

מה שכן ראיתי בנוסף לניגודי עיניינים של חלק מהכותבים (עליו כתבו כבר פעילים אחרים בעולם –
https://phonegatealert.org/en/investigation-mobi-kids-a-study-undermined-by-conflicts-of-interest ) הוא שהמחקר סובל מכמה בעיות כגון:

  • הגדרת “משתמש רגיל” כמי שביצע רק שיחה אחת בשבוע, למשך שלושה חודשים בלבד,
  • אידאליזציה של השימוש בפרספקטיבה (ככל שעובר הזמן אנשים חושבים שהם השתמשו פחות בסלולרי).
  • ניגוד עיניינים של חלק מהחוקרים.

דרך אגב, הערכת החוקרים בעולם היא שילדים רגישים או מושפעים יותר מהקרינה הבלתי מייננת. אני לא מדען ולא חוקר, אבל ההיגיון שלי הוא שילדים דווקא יגיבו פחות לסוג זה של קרינה בלתי מייננת. זאת משום שהם הרבה יותר חיוניים ומלאה כוחות מאשר מבוגרים. כמו שהם בדרך כלל מגיבים פחות לקורונה, או לדלקת ריאות. השפעות הקרינה הבלתי מייננת אינן אקוטיות ברמות החשיפה היום יומיות אלא מצטברות ומחלישות. אצל ילדים אין פשוט מספיק זמן של חשיפה כדי לראות הרבה מקרים של רגישות לקרינה או סרטנים כתוצאה מהקרינה. צריך שיעברו כמה שנים טובות עד להתפתחות רגישות לקרינה וכמה עשרות שנים להתפתחות סרטנים בכמות גדולה על ילדים, אז הילדים כבר לא יהיו ילדים.

מה שכן, לדעתי ילדים הם כן משתמשים כבדים בסלולרי ובאלחוטי וכבר יותר מ10 שנים תחילת השימוש שלהם היא בגיל צעיר מאוד (בארץ סביב 7-8) כך שלערכתי הבלתי מבוססת , כבר בעשור השלישי של חייהם יצטברו הבעיות שהקרינה גורמת והדור שאנחנו מגדלים היום יהיה הרבה יותר רגיש לקרינה והרבה יותר חולה.

על המחקר

קישור – https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160412021006942#m0005
נתונים נאספו 2010 עד 2015.
פורסם בשקט בשקט ב31/12/2021
14 מדינות כולל ישראל
899 חולי סרטן מוח בגיל 10 -24
1910 בקרה (נותחו להוצאת אפנדציט), בהתאמה לתאריכי האשפוז, גיל ואיזור גאוגרפי
72% מהחולים בסרטן סימו את המחקר
54% מהבקרה – צריך לבדוק למה כמעט חצי לא סיימו את המחקר. נתון כזה יכול להראות על “הוצאת מקרים” שלא התאימו לחוקרים. לפעמים מסיבות טובות ולפעמים כדי להטות את התוצאות. למשל , הוצאה של אנשים שהשתמשו מעט או בכלל לא השתמשו בסלולרי מקבוצת הביקורת והשארת אנשים שהשתמשו יותר תיצור רפרנס גבוהה של הרבה שימוש בקבוצת הבריאים.

גיל אמצע של חולי סרטן 16.5, בקרה 16.6.
57% זכרים

רוב הנבדקים השתמשו בטלפון סלולרי\אלחוטי
אפילו בקבוצת הצעירות ביותר.
22% מהנבדקים היו משתמשים מעל 10 שנים.
51% בהנבדקים בגילאים 20-24 היו משתמשים מעל 10 שנים.

671 סרטני neuroepithelial type (NBT), ביחוד גליומה.

תוצאות הפוכות

סיכון היתר לNBT קטן עם הגידול בזמן השימוש, גידול במספר השיחות, סה”כ זמן השיחות. במיוחד בקבוצת הגיל 15-19.
סיכון היתר לNBY קטן גם עם הגידול ברמות החשיפה לקרינת רדיו, וברמות החשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך, במיקום הגידול.

החוקרים מסבירים את הירידה בסיכון בדיווח שגוי בגלל זכרון של הסובלים (ככל שהזמן עובר מעריכים את החשיפה כפחותה),
וכן בהופעת תסמינים לפני הימצאות הגידול, שהביאו לשינוי בצורת השימוש ולירידה בחשיפה.

סה”כ מסכמים החוקרים כי לא נמצא קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים\אלחוטיים לסרטני מוח באנשים צעירים.
אבל אז הם מציינים, כי ההטיות הנ”ל באיסוף הנתונים יכולים למנוע מהחוקרים לשלול סיכון נוסף קטן.

אז יש או אין קשר?

סיכום התוצאות מהפרסום לעיתונות – https://ars.els-cdn.com/content/image/1-s2.0-S0160412021006942-ga1_lrg.jpg

בעיות במחקר

לפי תוצאות המחקר הסלולרי מונע סרטן, האם יתכן

סיכון נמוך מ1 מראה בדרך כלל על אפקט תיקון.
כלומר לכאורה הסלולרי מקטין את הסיכון לסרטנים.
כאשר בודקים מזהם ומקבלים תוצאות כאלה, זה בדרך כלל מראה שלא בדקו נכון, או לא בדקו את הדבר הנכון, או שיש משתנים אחרים , שלא בודדו כראוי, אשר השפיעו על התוצאות.
לפעמים תוצאות כאלה מרמזות על הוצאת נתונים מהמחקר או עיוות בהגדרות המחקר והטייה בקבוצת הביקורת.

הגדרת “משתמש רגיל”

  • Regular use was defined as having made or received calls at least once a week for a period of 3 months or more.
    כלומר , הגדרת המשתמש הרגיל במחקר היא רחוקה מאוד ממשתמשים רגילים במציעות. מי שמוציא או מקבל רק שיחה אחת בשבוע למשך שלושה חודשים , נחשב במחקר כמשתמש רגיל. היום משתמש רגיל משתמש בסלולרי כשעה ביום לשיחות, ועוד כמה שעות לגלישה וטקסט.

ניגוד עיניינים

לפי אתרו של מארק ארזי (https://phonegatealert.org/en/mobi-kids-a-study-infiltrated-by-the-mobile-phone-industry) עשר מתוך שמונה עשר מהחוקרים שהיו אחריים על הערכת החשיפה של הנבדקים נמצאים בניגוד עיניים מול התעשיה.

ביקורת מהעולם

כתיבת תגובה