You are currently viewing הטרלה או פוסט תמים?
צילום מסך מתוך בקשת פרסום הפוסט בקבוצת הפיסבוק שלי

הטרלה או פוסט תמים?

מבקר בקבוצה הפיסבוק של האתר ( https://www.facebook.com/groups/210964529484617 ) ביקש היום להצטרף לקבוצה ולפתוח דיון על הסיכון בחשיפה לקרינת רדיו ועל ההשפעות הבריאותיות אם קיימות , אם בכלל.

אני לא מתכוון לאשר את האיש או את הפוסט , זאת מכיוון שבשנת 2020 החלטתי להפסיק לנסות לשכנע אנשים בנושא. בעבר ניהלתי דיונים כאלה, גם כאן וגם בקבוצות של מכחישי נזקים והבנתי שזה לוקח ממני יותר מידי זמן ומשאבים, וגם ככה כאשר אדם מגיע עם תפיסות מוקדמות (לא לאמר דעות קדומות אמונות) אין סיכוי לשנות את דעתו. אותו הדבר דרך אגב עם מי שבא עם תורות קונספרציות מוגזמות. מאז הן הקבוצה והן אתר המידע שלי ובכלל הפעילות שלי מתרכזת בעזרה ומתן שירות למי שרוצה לצמצם חשיפה, ולמי שכבר נפגע ממנה.

מצד שני, אני רוצה לענות לטענות , מבלי להפוך את זה לדיון. לכן, אני אצרף לכאן צילום מסך של הפוסט שהוא ביקש לפרסם ואענה על הטענות בקצרה. לביסוס הטענות אוסיף קישורים לקריאה נוספת באתר המידע.

1. לגבי “כמו כל דבר האמת היא אפשהו באמצע והכל עניין של מינון.” – אכן הכל עיניין של מינון (וגם מימון 🙂 ) , אבל המינון שגורם להשפעות ביולוגיות , הוא נמוך פי 100000 מהתקן המאפשר חשיפה גבוהה מאוד, ואפילו פי 10000 ויותר מהקרינה לה אפשר להחשף בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי. זאת על פי מחקרים רבים, בראש ובראשונה דוח ביואנישאטיב שנערך על ידי מדענים מובלים בתחום, ואשר מסכם כ3800 מחקרים שמצאו נזקים והשפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת וקובע סף ביואקטיבי של 0.003 מיקרו וואט לסמ”ר (0.03 מילי וואט למטר רבוע). על דוח ביואנישיאטיב –
https://www.norad4u.co.il/studies-h/reports-declarations/#dwh_bioinitiative


2. לגבי “ש קונצנזוס בעולם הרפואה כי אנטנות אינן מסרטנות ואילו מי שטוען שכן הם אנשים שברב המוחלט אינם בעלי השכלה רפואית מה שגרם לי לסקפטיות באשר לסכנה.” – הקונצנזוס הרפואי והמדעי הוא שקרינת רדיו יכולה רק לחמם. אבל יש קולות רבים בעולם המדע שטוענים אחרת.

בשנים האחרונות ראינו כי עולם המדע מונע מכסף ואינטרסים , כך גם בנושא הקרינה וגם בנושאים אחרים. עד כדי כך שחוקרים שמצהירים או מוצאים רעיות לנזק מושתקים, ואלו שלא מוציאים זוכים לפרסום ותהילה. הבעיות הללו בעולם המדע הן מובנות והיו קיימות גם כאשר עולם המדע והרפואה חשב ש עישון\עופרת\אספסט\סוכר\ועוד הם דברים לא מזיקים ואפילו בריאים.

לגבי “מי שטוען שכן הם אנשים שברב המוחלט אינם בעלי השכלה רפואית” , לא תמיד צריך השכלה רפואית, למעשה מי שפורץ דרך בנושא הזה, ורוב המדענים העוסקים בו, הם אינם רופאים אלא ביולוגים, פיזיקאים ומהנדסים. אני נזהר מאוד גם בקבוצה הזו וגם באתר המידע שלי, לפרסם רק מחקרים של מדענים מומחים בתחום, משלל התמחויות , גם אבל לא רק, מתחום רפואה.

ניתן לעיין ברשימה מאוד חלקית של מחקרים אצלי באתר המידע : כללי – https://www.norad4u.co.il/studies-h/
מחקרים מפתח – https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/
מנגנוני נזק קרינת רדיו – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/rf-mechanism/
מחקרים על השפעת הסלולרי – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/cell-phone-studies/
מחקרים על השפעת אנטנות – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/cellular-towers-health-cancer/
מחקרים על וייפיי – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/wifi-rf-studies/

3. לגבי “השמש והאוכל שהאדם הממוצע צורך (למעט טבעוניים שמקפידים על מזון אורגני) מסרטן פי כמה וכמה מקרינה שאדם ממוצע נחשף אליה ואפילו במקומות מסויימים גם המים והאוויר שאנו נושמים.” – אכן יש גורמים נוספים לסיכון לסרטנים שונים. בעוד שנים , אחרי שיתקבל כקונזנזוס שקרינת רדיו אינה בריאה וגורמת לסרטן , אפשר יהיה לדבר על מחקרי השוואה. כרגע לא ניתן לקבוע לדעתי לכאן או לכן וכל טענה כזו או אחרת היא בגדר ניחוש. הקבוצה לא עוסקת בניחושים.

4. לגבי “.יש אנשים שהם כן אלרגים/ רגישים לקרינה יש כאלו שגם אלרגים לבוטנים או רגישים לחלב.” – רגישות לקרינה אינה אלרגליה קלאסית כי לא מדובר בתגובה לחלבון, לפחות לא באופן ישיר. היא יותר דומה למצב בו אצבע שנשברה תהיה קלה יותר לשבירה בעתיד. ביחוד אם מכים בה כל היום. לאחר זמן מה כל מכה , הקלה שבקלה תגרום באצבע זו לכאבים חזקים מאוד. אנחנו משתמשים לרוב בדימוי שונה הנקרא “החבית המלאה” בה לכל אדם יש חבית שהוא ממלא לאט לאט ברעלים , חשיפות ונזקים. אחד מהדברים הממלאים את החבית היא חשיפה לקרינה בלתי מייננת (כאשר רוב החשיפה של רוב האנשים היום היא לקרינת רדיו). כאשר החבית עדיין לא מלאה, אפשר להוסיף חשיפות עם תסמינים כמעט ולא מורגשים וללא הפרעה כמעט. כאשר החבית מלאה לגמרי, כל חשיפה לרעלן, קרינה או אחר, תביא להופעת תסמינים. מכאן והלאה האדם רגיש לקרינה.

מעבר לזה, אף אחד לא מסתיר שיש רגישות לבוטנים, חלב ועוד, אף אחד לא אומר לנפגעים שזה “הכל בראש שלהם” ואף אחד לא חושף אותם בכל מקום ומקום (כמו שיש קרינת רדיו בכל מקום היום, פי 100000 ממה שהיה לפני 40 שנה).

לסיכום לא ניתן לנהל דיון על רגישות לקרינה ללא הכרה במנגנוני הנזק של הקרינה הבלתי מייננת, אשר לכל אחד מהם אנחנו יודעים להתאים תסמינים.

5. לגבי “לא הצלחתי למצוא מחקר רפואי אקדמי שמוכיח כי קרינת rf שנפלטת מטלפון או אנטנה סלולרית מסרטנת.” ראו תשובה מספר 2.

6. לגבי “אני עדיין מאמין שהאמת היא איפשהו באמצע ” – הקבוצה לא עוסקת באמונות.
לגבי “יתכן שרב הנזק מהקרינה נגרם דווקא ממחשבות וחרדות של אדם מאמין.” – זה כבר דיקלום של הכחשת רגישות לקרינה. הדובר מדקלם את מה שהתעשיה ומכחישי הנזקים אומרים, זו אומנותו , והוא ראשי לה. זה לא אומר שהוא ואחרים צודקים, גם אם זו אמונה רווחת. אפשרי גם שהאמונה הזו משרתת את המחזקים בה בכך שהם נרגעים מכך שהם מאמינים שלהם אין סיכון כי הם לא מאמינים בסיכון.

מדענים שהנחילו את התפיסה והאמונה הזו , עשו זאת בעקבות מחקרים שגויים על רגישות לקרינה, מחקרים שדרך אגב מומנו על ידי התעשיה (ראו תקצירים וביקורות – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/studies-disproving-ehs/) . מחקרים אלו כמובן זכו לפרסום והאהדה על ידי השולטים במערכת המדע, שאותה אני מכנה לפעמים “מדע ממומן ומכוון”.

מחקרים אחרים , של מומחים אחרים שלא עבדו עבור התעשיה , הראו על רגישות לקרינה כנגרמת מקרינה (ראו –
https://www.norad4u.co.il/ehs-h/studies-supporting-ehs/) על ידי ביצוע מגוון מבחינים ובדיקות, ולא רק מחקרי חשיפה-שאלון.

בהמשך לדברים, חלק מהנפגעים מפתחים תגובה פוסט טראומטית שנגרמת בעקבות הסבל הממושך. רבים מהמכחישים מזהים תגובה זו כסיבה לרגישות עצמה למרות שהיא אחת מתוצאות הפגיעה, ולא הסיבה. במקרים מסויימים התגובה הפוסט טראומטית הופכת למשמעותית ביותר, אבל שוב , זו תוצאה של הנזקים והפגיעה (וכן הכחשת המחלה) ולא הסיבה לה.

7. בנוגע לבקשת החברות וההשתתפות בקבוצה, אני דוחה אותה מכיוון שלהבנתי ולדעתי המבקש לא מכיר בנזקי הקרינה וברגישות לקרינה כנגרמת מקרינה. אני לא נוהג להוסיף לקבוצה מכחישי נזקים , או מי שלא מכיר בנזקים. זאת כדי למנוע הטרלות ולהשאיר את הקבוצה מפוקסת על למידה, מדידה, צמצום חשיפה, מיגון והתמודדות עם רגישות לקרינה.

Amir Borenstein

מנהל האתר

כתיבת תגובה