בלוג

בחודש דצמבר 2020, לקראת סוף השנה, פורסם בעיתון THE WASHINGTON SPECTATOR, תחקיר של הכתבת החוקרת ברברה קופל (Barbara Koeppel) לגבי קרינת רדיו, מחקר על השפעות בריאותיות, השפעות התעשיה על המחקר והשתלטות על גופי תקינה ויעוץ, כמו גם מדענים בעלי ניגודי עניינים על הקונצנזוס, על המדיה ועל גופים בממשל, תוך כדי שידור חוזר ונשנה של מסר מרגיע שמאפשר ומקדם את המשך השימוש והפריסה בטכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות לא בריאות. זאת בעוד תקני הבטיחות הקיימים אינם מגנים על בריאות הציבור ובצל דיווחים על נפגעים ומחקרים אצמעיים שמראים נזקים ותחלואה.

קישור – https://washingtonspectator.org/wireless-hazards/

תקציר בעברית

לטובת קוראינו נסכם ונתרגם לעברית חלקים מהמאמר.
בשל אורך המאמר נעשה זאת בכמה פוסטים נפרדים.
חלק א – “המסר של התעשייה – השימוש בסלולרי בטוח”
חלק ב- “רגולטורים שבויים של התעשיה”
חלק ג – “העיתונות הנאמה”
חלק ד – “השפעת התעשיה על המדע” – הרי הוא לפניכם
חלק ה – “חברות הביטוח, מדינות, מחוזות ומדענים המודעים לסיכון”
חלק ו ואחרון – “מה לעשות כדי לצמצם חשיפה לקרינה”, הרי הוא לפניכם

השפעת התעשיה על המדע

ההשפעה של התעשיה על המדע היא אדירה.

ד”ר הנרי לאי, חוקר בהנדסה ביולוגית מאוניברסיטת וושינגטון, סקר 326 מאמרים על השפעות של קרינת רדיו, שהצטברו החל מ1990 ועד 2005, ומצא כי חצי מהם הראו השפעות ביולוגיות של קרינת רדיו, בעוד החצי השני לא הראה. כאשר הוא בדק מי ממן את המחקרים הללו, הוא ראה כי 70% מהמחקרים שהמימון שלהם לא היה קשור לתעשיה, מצאו השפעות. זאת בעוד רק 30% מהמחקרים שמומנו על ידי התעשיה, מצאו השפעות ביולוגיות.

לחוקרים שחולקים על המסר (של התעשיה) התגובה מובטחת. להלן כמה דוגמאות לכך:

ג’ון אליס וקרל בלקמן

ג’ון אליס, פיזיקאי-כימאי, וקרל בלקמן, ביו-פיזיקאי, היו חלק מקבוצה של מדענים בסוכנות להגנת הסביבה, אשר חקרו את ההשפעה של קרינה בלתי מייננת נמוכה, משנות ה1970 ועד אמצע שנות ה1980. המטרה שלהם הייתה לקבוע האם לקרינה זו יש השפעה על רקמת המוח. אליס אומר כי למרות ש”קרינה ברמות נמוכות” נשמע תמים, הקרינה חודרת יותר עמוק מקרני רנטגן. המחקרים שלהם קדמו להופעת הטלפונים הסלולריים והם חקרו את השפעת הקרינה מקווי מתח חשמליים וממתקני רדאר צבאיים.

“חשפו מוחות של אפרוחי תרנגולות שרק עתה בקעו לקרינה ומצאנו כי הקרינה שינתה את רקמת מוחם. זו הייתה תגלית קריטית שרצינו להמשיך לחקור. אבל הסוכנות להגנת הסביבה עצרה את המימון”. בלקמן אומר כי הוא הצליח לבסוף לקבל את התמיכה הכספית של משרד האנרגיה, אבל גם זו נגמרה וציוד המעבדה שלהם פונה ונזרק.

מדוע? אליס אומר כי “בשנות ה80, ממשל רייגן דחף את תוכנית מלחמת הכוכבים, אשר צפוייה הייתה לעשות שימוש בקרינה בלתי מייננת. הסיבה הייתה שהממשל בוושינגטון לא רצה לדעת שיש לקרינה זו השפעות שליליות. אז הוא עצר את המימון”.

הנרי לאי ונ.פ. סינגה

הנרי לאי ושותפו למחקר, פרופסור להנדסה ביולוגית מאוניברסיטת וושינגטון , נ.פ. סינגה, חשפו מוחות של עכברים לקרינת רדיו ברמות שה FCC אמר שהן בטוחות. אבל כבר אחרי שעתיים, הקרינה גרמה לשברים בDNA במוחות העכברים. שברים אלו יכולים להוביל למוטציות וסרטן. כאשר הם פרסמו את הממצאים בשנת 1995, בגיליון של “ביואלקטרומגנטיות” מוטורולה הפסיקה להם את המימון ותקפה בחזרה. סלסלין (עיתוני בתחום הקרינה) פרסם בשנת 1997 באתרו “חדשות המיקרוגל” תזכיר שדלף ממוטורולה, שהראה כי מוטורולה כתבה לחברת יחסי הציבור שלה איך להשמיץ את החוקרים. ראו עמוד 13 בקישור – https://microwavenews.com/sites/default/files/sites/default/files/backissues/j-f97issue.pdf

הנרי וסינגה קיבלו מענק מחקר נוסף מגוף בשם “WIRELESS TECHNOLOGY RESEARCH GRANT” (מכונה WTR, פעל במימון איגוד חברות התקשורת והמידע, הCTIA) להמשיך במחקרם, אבל לאי אומר כי WTR ניסתה שוב ושוב להתערב ולהנחות את תכנון המחקר והניסויים. לאחר עימותים רבים, גורג קרלו, ראש הWTR כתב לנשיא אוניברסיטת וושינגטון, ריצ’רד מקורמיק, איים בתביעה משפטית, ודרש לפטר את לאי ואת סינגה,. מקורמיק סרב. לצוות המדענים עדיין היה מימון של ה NIH כדי להמשיך במחקריהם בדגש על קרינה בתדר נמוך, והם פרסמו מאמר ב2005, אבל הוא היה האחרון שלהם.

אום גנדי

אום גנדי, פרופסור בדימוס מאוניברסיטת יוטה, חקר כיצד בני אדם סופגים קרינת רדיו מטלפונים סלולריים. בשנות ה90 התרכז בילדים וזאת משום שלדבריו “הגולגולת שלהם דקות יותר מאשר של מבוגרים והם סופגים הרבה יותר קרינה”. הוא גם מצא כי על כל מילימטר שמקרבים את הסלולר אל הראש, הספיגה עולה בין 15 ל30 אחוז. כאשר הוא פרסם את הממצאים הללו הופסק המימון. “ללא מענקי המחקר הייתי חייב לסגור את המעבדה”, כך אמר לאחר כמה שנים. ד”ר דברה דיוויס, המייסדת ושל ארגון EHT- ENVIRONMENTAL HEALTH TRUST, כתבה ביחד עם גנדי מאמר אקדמי. דברה אומרת כי גולגולת של ילד בן חמש סופגת פי 10 יותר קרינה מאשר גולגולת של מבוגר. אבל כאשר היצרניות בודקות את הקרינה מהסלולריים, הם בודקות זאת על מודל ראש של מבוגר (גדול).

ג’רי פיליפס

ג’רי פיליפס, עוד לפני שהיה חלק מהחוקרים באוניברסיטת קולורדו, היה רופא במרכז הרפואי ליוצאי צבא בלומה-לינדה, קליפורניה. שם היה חבר בצוות שקיבל מענקי מחקר מחברת מוטורולה, כדי לחקור קרינה בלתי מייננת. החוקרים חשפו עוברים וולדות של חולדות לקרינה בלתי מייננת, ומצאו כי תחת תנאים מסוימים, הקרינה השפיעה על המוח. “מוטורולה לא רצתה לשמוע את החדשות, ואמרה לנו לא להציג את התוצאות. אבל בכל זאת הצגנו את התוצאות” מספר פיליפס.

לאחר מכן, החברה ביקשה מהצוות לחקור את הנזקים לDNA שמצאו הנרי לאי וסינגה, אבל או אמר “מוטורולה רצתה שאנחנו נגיע למסקנות שונות” (בהשוואה ללאי ולסינגה). “הבנו כי חשיפות שונות הגדילו והקטינו את הנזק לDNA. מוטורולה לא אהבה גם את זה, משום שהיא רצתה לשמוע שאין שום אפקט. הם אמרו לנו לעשות מחקר ובדיקות נוספות ולא לפרסם את התוצאות. חברה במוטורולה יעץ לי לתת למוטורולה את מה שהם רוצים, או שזה יוכל לפגוע בקרירה שלך”.

“למרות שידעתי שלא היו בנמצא מענקים של הממשלה למחקרים כאלה במשך שנים, לא יכולתי לעבוד עם המגבלות של מוטורולה. אז עזבתי את הפרויקט. אם לא הייתי עושה זאת, מוטורולה הייתה עושה את זה בעצמה. עזבתי את קליפורניה ולא עשיתי מחקרים מהסוג הזה מאז”.

פילפס אומר כי מוטורולה ביקשה ממספר חוקרים אחרים להפריח את ממצאי קבוצת לומה-לינדה, וגם את הממצאים של לאי וסינגה, לגבי הנזקים לתאים. חלקם התחייבו לחברה. “אפשרי לעשות את זה, משום שהדרך שאתה מתכנן את המחקר, קובעת מה תמצא”.

“ככה התעשיה מצליחה לבלבל את הציבור. היא מפסיקה לממן חוקרים שהיא לא אוהבת, ומקדמת כאלה שהיא אוהבת את התוצאות שלהם. הם גם אומרים כי המחקרים מבטלים אחד את השני. כאילו המחקרים שלא מצאו השפעה מבטלים את אלא שכן מצאו השפעה וגורמים לאחרונים לא להיחשב. זה לא נכון מבחינה מדעית” כך אומר פיליפס .

הנרי לאי הוסיף כי תומכי התעשיה תמיד אומרים כי יש חוסר במחקר על ההשפעות ארוכות הטווח, אבל זה לא נכון: יותר מ500 מחקרים אפידמיולוגים ומחקרים בבעלי חיים הראו כי קרינה מטלפונים סלולריים גורמת לנזקים ביולוגים. הנרי לאי אמר לסלסין “התעשיה אומרת שחצי מהמחקרים לא מראים אפקט. אבל גם אם זה היה נכון, האם אפשרי שהחצי השני הוא כולו זבל?”

ממצאי החוקרים

גידולי מוח ודליפת דם

מספר מדענים דיווחו על השפעות בריאותיות אלו. ג’ול מוסקוביץ מברקלי, שכותב בלוג בנושא קרינה אלקטרומגנטית, מספר כי ב2017, מספר ירחונים מדעיים, כמו למשל BIOMEDICAL RESEARCH INTERNATIONAL וה NEUROLOGICAL SCIENCES, פרסמו מספר מאמרים של חוקרים, שסקרו מחקרים רבים שבוצעו על גידולי מוחץ הם מצאו כי כל אחד מהם דיווח על קשר בין שימוש כבד בסלולרי (של , או יותר מ10 שנים) לבין גידולי מוח, בייחוד בצד הראש בו האדם נהג להחזיק את מכשיר הטלפון שלו. הקשר היה מובהק סטטיסטית.

מאמר סיכום נוסף היה של לנרט הרדל ומייקל קרלברג, שעבודתם המוקדמת על גידולי מוח נחשבת לסטנדרט הזהב, והייתה אחת הסיבות המרכזיות לקביעה של הוועדה הבין לאומית לחקר הסרטן IARC, להגדיר את קרינת הרדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם, בשנת 2011. במאמר הסיכום העדכני שלהם, הרדל וקרלברג מצאו כי הסיכון הגדול ביותר לסרטן מסוג גליומה היה במשתמשי סלולר הכבדים ביותר. הם דיווחו בשנת 2013, בגליון של ה INTERNATIONAL JOURNAL OF ONCOLOGY שאנשים שמשתמשים בסלולרי שלהם לפחות 30 דקות ביום למשך תשע שנים, היה סיכון של כמעט פי 3 לגליומה. בנוסף הם מצאו כ עם השימוש החל בעת היותם מתבגרים, או מוקדם יותר, הסיכון היה אפילו פי 4. נמצא גם סיכון מוגבר למנינגיומה (גידול איטי ובדרך כלל לא ממאיר) ולאקוסטיקנארומה (גידול על עצב השמיעה המתפתח מהאוזן הפנימית אל המוח).

בנוסף, מחקר האינטרפון שעלה 25 מיליון דולר, ביוזמת האיחוד האירופאי ואחרים, בוצע על ידי מדענים מ13 מדינות בעולם, בדק יותר מ5000 מקרים של גידולי מוח וקבוצת ביקורת דומה. רוב החוקרים שהשתתפו במחקר אמרו כי התוצאות היו דומות לתוצאות של מחקרים דומים, אשר הראו גידול בסיכון לגיומה ואקוסטיקנרומה בקרב המשתמשים היותר כבדים (הערת המתרגם , משתמש כבד = מעל 27 דקות ביום למשך 10 שנים).

שני מחקרים נוספים מצאו סיכונים משמעותיים ורציניים. מחקר הצרפתי CERNAT דיווח במאי 2014 שאלו שעשו שימוש בסלולרי יותר מ30 דקות ביום למשל יותר מחמש שנים היו בסיכון הגבוהה ביותר לסרטני מוח.

מחקר סיני שבוצע על ידי J TANG , אשר פורסם ב BRAIN RESEARCH בשנת 2015, מצא כי חולדות שנחשפו לקרינה מטלפונים סלולריים סבלו מדליפת מחסום דם מוח והפרעות קוגניטיביות.

נזקים לDNA

בנוסף למחקרים של הנרי לאי וסינגה, מחקר REFLEX (בוצע ב12 מכוני מחקר ומומן ב3 מיליון שקל על ידי האיחוד האירופאי) מצא כי קרינה מטלפונים סלולריים פוגעת בתאים אנושיים ובDNA. גם מחקר ה NTP מצא נזקים לDNA בעכברים וחולדות.

גידולים בבלוטת התריס

ד”ר מוסקוביץ מברקלי אומר כי מספר המקרים של גידולים בבלוטת התריס,שהיא רגישה במיוחד לקרינה אלקטרומגנטית, נמצא בעלייה במדינות רבות. הוא מסביר כי בגלל הצורה בה טלפונים סלולריים מתוכננים, חלק נכבד מהקרינה מופנה לכיוון הצוואר, שם נמצאת בלוטת התריס. הוא אומר כי ה CDC דיווח על גידול מהיר בגידולים אלו בקרב ילדים בארה”ב, הרדל ועמיתיו כתבו על כך ב2016. כמו כן בשנת 2019 מחקר מאוניברסיטת ייל בארה”ב מצא גידול במספר מקרי סרטן בבלוטות התריס בקרב משתמשי סלולר כבדים.

בעיות פוריות בזכרים

מרכז קליבלנד לפוריות גברים מצא שגברים שנשאו את הסלולרי שלהם בכיס המכנס, הזרע שלהם היה חלש ומצומצם, מה שיכול לגרום לבעיות פוריות.

רגישות לקרינה

מספר הולך וגדל של רופאים ומדענים מדווחים כי חלק מהאנשים הם רגישים במיוחד לקרינה אלקטרומגנטית. התסמינים שלהם יכולים להיות מאוד משמעותיים,, כולל טינטונים, ורטיגו, כאבי ראש, עייפות כרונית, בעיות זיכרון (ועוד).

המשך סיכום-תרגום המאמר

הפוסט הבא – “חלק ה’ – חברות הביטוח , מדינות ומחוזות מודעים לסיכון