לא קשור באופן ישיר לקרינה בליתי מייננת (הנפלטת מציוד סלולרי ואלחוטי), אבל מאוד מזכיר את נושא המודעות לסיכון ולהשפעות.
סרטון הסבר על הזיהום הסביבתי שנוצר בעיקבות ניסויים בפצצות אטום ברחבי ארה”ב (בעיקר במדבריות ניו-מקסיקו ונוואדה). הניסויים בוצעו בשנים שלא ידעו, ובהן לא הייתה הסכמה, על קיום השפעות ארוכות הטווח של הקרינה המיננת (החל מ1945). הפיצוצים בוצעו מעל האדמה וגרמו לפיזור של איזוטופים רדיואקטיבים מעל כמעט כל ארה”ב. (על ידי הרוחות).
הציבור לא היה מודע לכך ולא הוזהר. אבל במשרדי חברת קודאק בניו יורק, שמו לב שנייר הצילום שלהם לצילומי רנטגן הושפע מאיזוטופים רדיו אקטיבים חדשים והצליחו לקשר את זה לניסויים שהם ידעו על חלקם. זאת משום שהחוקר בחברה לקח חלק גם בפרויקט האטום של ארה”ב.
בחברת קודאק תבעו את ממשלת ארה”ב על הנזקים הכלכליים שלהם. לבסוף הגיעו קודאק וממשלת ארה”ב לפשרה כך שהממשל יזהיר את החברה לפני כל ניסוי עתידי כך שהם יוכלו לצמצם נזקים. זאת בעוד חקלאים, יצרני מזון , ואזרחים לא הוזהרו בכלל.
הגישה הייתה שנייר צילום רנטגן רגיש יותר מבני אדם. כמו שכיום שהגישה הרווחת בקרינה בלתי מיננת היא שציוד אלקטרוני רגיש יותר מבני אדם. היום כבר יודעים שהחשיפה לאיזוטופים של קרינה מייננת אינה בריאה וגם אנשים רגישים מאוד לחשיפה הזו, לא רק נייר צילום רנטגן.
היום כבר יודעים שאיזוטופים רדיואקטיבים פוזרו ברוב ארה”ב, כתוצאה מהנשורת מהניסויים הללו, וחדרו לחלב, לבשר, לדגנים ובעצם לבני אדם. עד כדי כך שאפשר לבסס כל מיני בדיקות ואבחונים על סמך כמות האיזוטופים ורמת האנרגיה שלהם ביין, עצמות, ציורים ובעצם כל דבר.
היום כבר ברור וידוע שלכל זה יש גם השפעות בריאותיות מרחיקות לכת על הציבור ומספר מקרי הסרטן כתוצאה מהחשיפות הללו הינו משמעותי מאוד.
נשאלת השאלה, מתי “נדע” (אנחנו כבר יודעים , השאלה מתי זה כבר יהיה בגדר קונצנזוס) שקרינה בלתי מייננת איננה בריאה ושלא רק ציוד אלקטרוני נפגע מהחשיפה אליה, אלא גם בני אדם.
כנראה שלא למדנו כלום.
קישור לסרטון – https://youtu.be/7pSqk-XV2QM
