11/12/2025
לפניכם סיפור הצלחה של רגישה לקרינה צעירה שהצליחה תוך חודשיים, בעזרתי ובעזרת המשפחה שלה, לעבור מכאב וחוסר ידע , לתקווה ולבית נמוך קרינה.
סיפור הצלחה, רגישה לקרינה וטלפון שבור
לפני כחודשים, פנה אלי בחור באימיל. הוא הסביר שאחותו , בחורה צעירה, סובלת מאוד מהקרינה והוא פונה בשמה כי אין לה איך ליצור קשר. הם רצו לברר על "בדים מבודדי קרינה" ולגבי מחשב "ללא קרינה".
הוא ביקש שאחזור אליה לטלפון קווי.
באותו רגע הייתי חולה ולא יכול לדבר בכלל בטלפון, אז כתבתי לו אימיל עם הסבר שדווקא "בדים מבודדי קרינה" הם לא הדבר הנכון שהם צריכים עכשיו , אלא תהליך של לימוד, מדידה, צמצום חשיפה ומעבר לקווי , ורק אז אם נמצא הצורך ואין ברירה אז מיגון. כמו כן הסברתי על תהליך הליווי שאני מספק בתשלום לרגישים לקרינה והעברתי לו חומר ראשוני כדי שיוכל להדפיס ולתת לאחותו לקרא.
פרטתי את השלבים הראשונים שבהם צריך לפעול, כולל הפסקה של שימוש בסלולרי ובאלחוטי, מעבר לשימוש בציוד חוטי (מחשב וטלפוניה) , והנחיה לרכישה של מד קרינה ביתי מהיר. זה היה אימיל ארוך יחסית וקיוויתי שהם יקראו אותו ויתחילו לבצע.
כאשר הרגשתי יותר טוב ביצעתי גם שיחת טלפון ראשונית עם הרגישה לקרינה והסברתי יותר לעומק את הפרטים.
מתחילים, לאט לאט
משם התחיל תהליך. המשפחה קנו ממני מד קרינה ביתי מהיר. קיבלו המון חומר כתוב שהדפסתי ושלחתי עם המד, והתחילו לקרא. לאחר מכן התחלנו בסבבים של הנחיות והדרכות. הסבבים כללו כמה אימיילים, לאחר מכן שיחת והדרכה, ולאחר מכן התקדמות בשטח. את ההתקדמות היא עשתה בעיקר לבד, לפעמים כאשר אני על הקו. בשלב מסוים גם אבא שלה הגיע אלי לכמה שעות של הדרכה אישית.
כל סבב של התקדמות התחיל בשאלות באימיל, ההסברים ראשוניים והפנייה שלי לחומר לקריאה, שאלות חוזרות על החומר , ואז שיחת הדרכה שסוגרת את הפינות. מידי פעם ביקשתי תיעוד מדידות והיא שלחה תמונות.
המטרה הראשונה היית לבסס תקשורת קווית, בדגש על מחשב קווי. זאת כדי שהיא תוכל לתקשר עם העולם וכדי שתוכל לשלוח לי תמונות של מדידות שהיא מבצעת.
נתקלנו שם בהרבה בעיות. כל פעם התקדמנו קצת, עקב בצד אגודל. הראוטר שלה שידר כל הזמן והמחשב פלט שדה חשמלי גבוה. לאחר כמה סבבים הצלחנו לצמצם את השידורים מרואטר BE של בזק (לא לגמרי) ולאחר מכן מיגנו אותו כך ששאריות השידורים ישפיעו פחות. אבא שלה ביצע הארקה של המחשב הנייד ושל הראוטר, ופתר את הבעיה של השדה החשמלי על המחשב ועל הראטור.
ניסיונות לעבוד עם התמיכה של בזק ולהביא לכיבוי והפסקת כל השידורים מהראוטר BE שלהם קשלו. אבל ראיון שלה הביא לפריצת דרך מכיוון אחר. היא התקינה ראוטר ישן של בזק ששכב להם בבית , הפסקנו ממנו את השידורים בקלות ובא לציון גואל. עכשיו יש לה מחשב קווי, וראוטור שאינו משדר, והיא יכולה לקרא אימילים, ללמוד מהאתר, ולשלוח לי תמונות של מדידות. אפשר להתחיל לעבוד באמת.
יש מחשב ויש גישה לרשת
מאותו רגע שהיתה לה גישה למחשב חוטי, לרשת, ולמצלמה, התקשורת הייתה כבר הרבה יותר טובה, מהירה וקלה. החלפנו אימילים על בסיס יומי ועשינו הדרכות קצרות בזום. התחלתי לקבל תמונות של מדידות שאפשרו לי לעזור ולכוון הרבה יותר בקלות ובמדויק. התחלנו לבחון את מצב הקרינה בדירה, ולנסות להבין מה ניתן לעשות והאם בכלל כדאי. כמו כן היא בדקה בדירה איפה הכי נכון לה לישון מבחינת קרינה.
התחלנו לבדוק את האפשרות למיגון של הדירה בה היא נמצאת (מה שהיה הרצון הראשוני שלה). אבל זו הייתה יחידת דיור בבניה קלה, על גג של בית פרטי, מול אנטנות סלולריות. מדידות הקרינה הראו על רמות בין 1 ל6 מיליוואט למטר רבוע, על החלונות והקירות, ביום טוב. במצב כזה מיגון היה צריך להתבצע בכמה שכבות. היה עולה עשרות אלפי שקלים וכנראה שלא היה מצליח להביא את הבית לרמה טובה של קרינה עבור רגישה לקרינה (אחרי מיגון של שתי שחבות הבית היה סביר למי שלא רגיש לקרינה, אבל למי שרגיש לקרינה זה יותר מידי. לרגישים לקרינה דרושה סביבה הרבה יותר "שקטה" ). הגישה שלי שלא עושים דבר כזה בבית שכור, אלא אם כן הקרינה מספיק נמוכה כדי שאחרי המיגון הרמה תהיה סבירה, או כאשר ממש אין ברירה אחרת. לכן החלטנו שנכון יהיה להתחיל לחפש בית חדש, אחר, ונמוך קרינה.
את הדירה הזו היא אומנם בחרה אחרי שהפכה רגישה, אבל היא עשתה זאת בלי מד קרינה. לחפש בית בלי מד קרינה זו טעות. התוצאה שלה הטעות הזו הייתה שהדירה שהיא בחרה וחשבה בזמנו לטובה, הייתה עם קרינה מאנטנות סלולרית. קרינה שלפי התקן הלא מגן היא "תקינה" אבל היא הרבה יותר ממה שרגיש לקרינה יכול לחיות ולשתקם בה. למרבה המזל והשמחה ההסכם שלה עם בעל הבית אפשר לה לעבור במקרה הצורך.
מחפשים דירה חדשה
גם תהליך החיפוש בוצע על פי ההנחיות שלי. שלחתי לה את המדריך מציאת בית והיא החלה ללמוד אותו. היא שלחה שאלות, עניתי באימיל ואז שיפרנו בשיחות הדרכה. בהמשך היא החלה לראות בתים שענו להנחיות ולדרישות שלי (כמה שפחות קירות משותפים עם שכנים, בלי נוף לאנטנות, מוקף עצים) והחלה לבצע בהם מדידות קרינה ראשוניות, כדי ולוודא אם הרמות נמוכות מההמלצות שלי (קרינת רדיו מתחת ל 0.001 מילי וואט למטר רבוע, שדה מגנטי מתחת ל2 מיליגאוס, שדה חשמלי מתחת ל2 וולט למטר). היא חזרה אלי עם תיעוד של המדידות בתמונות. ניתחנו ביחיד את התוצאות והגדרנו מה צריך עוד לבדוק. תוך כמה ימים היו לנו מספיק תוצאות של מדידות ומידע כדי לקחת הימור ולהחליט.
די מהר ננעלנו על יחידת דיור (בישוב דתי בשומרון) שנראתה די מתאימה ושקרינת הרדיו בה נמוכה פי 1000 מהקרינה בדירה הקודמת שלה (נראה שלא ממש צריך מיגון!!!). היא ישנה שם לילה ניסיון (שוב לפי המדריך) ואז לקחה החלטה לעבור.
הסברתי שוב שגם אם הבית יהיה טוב, יכול להיות שיהיו עוד אתגרים (למשל שהגוף יהפוך ליותר רגיש לחלק מהקרינה לתקופה מוגבלת, או שנמצא פתאום כניסה של קרינה שלא ראינו קודם ונצטרך להתמודד איתה על ידי מיגון).
שבוע לא שמעתי ממנה. אז שלחתי לה אימייל ושאלתי מה המצב. היא סיפרה שהיא מרגישה הרבה יותר טוב (או הרבה פחות רע. אך עדיין רגישה לקרינה. היא כבר חושבת קדימה על המשך השינויים והמשך השיקום.
מה הלאה?
הסיפור רחוק מלהסתיים. אבל כבר עכשיו אפשר לסכם את החלק הראשון בו כהצלחה גדולה. ממקום של כאב גדול , חוסר ידע, חוסר יכולת לתקשורת, שימוש בסלולרי ככלי יחיד, חוסר בכלים ובמד קרינה, אבל עם הרבה מוכנות ונחישות, הבחורה הגיעה תוך פחות מחודשיים (תקשורת ראשונה ב3 באוקטובר 2025) למצב שיש לה ידע בסיסי בקרינה בלתי מייננת, יש לה מד קרינה, היא יודעת למדוד את הקרינה(פחות או יותר), היא הצלחה לאתר בעיות בדירה, הצלחה לסדר רשת קווית בדירה, הצליחה להגיע למסקנה שעדיף בית אחר, חיפשה בתים לפי המדריך שלי, ובחרה (תוך כדי השוואה לאופציות האחרות) את הבית הטוב ביותר.
את מה שהיא השיגה, גם אם בליווי והדרכה שלי, היא השיגה עם המון נחישות והתמדה, תוך חודשים, וזה זמן יפה מאוד…כל הכבוד!
השלב הבא שלה הוא לסדר בדירה החדשה רשת מחשבים ללא וייפיי וללא קרינה, ולהמשיך בתהליך הלמידה וההתמודדות. .יכול להיות שיהיה צריך מיגון סלקטיבי חלקי בדירה החדשה, על אחד החלונות ואולי על קיר בחדר השינה. אבל זה כעין וכאפס למה שהיה צריך בדירה הקודמת.
סיכום ביניים
סה"כ החלפנו עד עכשיו כ 30 שרשורי אימיילים, עשינו שעתיים הדרכה פרונטלית (עם האבא), וכ3 שעות בשיחות הדרכה טלפונית. בנוסף נמכר מד קרינה אחד, וכמה מיילירים (יריעות מיגון זמני). מיגון היה כמובן מכניס לי הרבה יותר כסף, אבל זה לא היה הדבר הנכון לעשות, והיה נותן רק פתרון זמני. הידע והניסיון שהיא קיבלה, ומד הקרינה הבית והמיר ישרתו אותה בבית החדש, בבתים הבאים, ולשנים רבות נוספות.
ראויים לציון
יש אנשים שאני מכיר שאחרי שנים לא השיגו את ההתקדמות הזו. בעיקר כי הם לא מקשיבים, לא קוראים, לא לומדים, לא מבצעים את הצעדים הדרושים, לא קונים את המד קרינה שמאפשר לי לעזור מרחוק ולא רוכשים הדרכות כאשר צריך. יש גם הרבה שקונים שירותים ומוצרים לא מתאימים וממשיכים להתבוסס בקרינה ובכאבים ועוברים מקריסה לקרינה , מבחירות רעות לרעות יותר. הגברת הצעירה הזו ניכנה בהמון רצון והתמדה. היא לקחה את העינין ברצינות , קראה, למדה, ביצעה והשיגה תוצאות והתקדמות.
יש לציין לטובה גם את ההתגיסות של המשפחה שלה לעזרה. יצירת הקשר של אחיה, הגעה של אבא שלה להדרכה בתשלום אצלי, עזרה ותמיכה בצילומים ועוד. בלי העזרה שלהם התהליך היה לוקח יותר זמן והיה יותר קשה.
אני בטוח שזו רק ההתחלה. אני בטוח שהיא תמשיך להתקדם על ידי למידה באתר המידע (אחריות שלה, בזמנה החופשי) ומידי פעם שיחות הסברים ועזרה שלי בתשלום (המינימום שצריך כאשר היא נתקלים ב"קיר" בלמידה).
מסר של תקווה
אני מקווה הסיפור הזה יעודד אנשים נוספים להתחיל ללמוד, לרכוש מד קרינה וללמוד למדוד, לצמצם חשיפה ולעבור לחוטי. להבין שגם אם סובלים עכשיו, גם אם הדרך ניראת מאוד מאוד ארוכה וקשה, אם תתחילו לעבוד עכשיו, עוד חודשיים יכול להיות יותר טוב או לפחות פחות רע. לעומת זאת אם לא תתחילו ללמוד ולעבוד עכשיו, תמשיכו לקבל החלטות לא נכונות, להקשיב לאנשים הלא נכונים, או פשוט להתעצל, אין סיכוי גדול שמשהו ישתנה לטובה (אולי ישתנה לרעה), גם עוד שנה.
רוצים גם?
מוכנים ורצים שינוי? השינוי מתחיל כאן. הוא מתחיל ברכישת הדרכה קצרה, ורכישת מד קרינה ביתי מהיר (אם אין לכם).
הדרכה קצרה של 20 דקות – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/short20minutes/
מד קרינה ביתי מהיר – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/env-rd-100/
