עוד מחשבות על ביטול הכנס באוניברסיטת תל אביב, מי ההזויים והאם ההיסטוריה חוזרת על עצמה?

בהמשך לפוסט – מחשבות על ביטול כנס “קרינה בלתי מייננת, השפעות בריאותיות, רגישות לקרינה ועוד”

כאמור, כנס פתוח בנושא “קרינה בלתי מייננת, השפעות בריאותיות, רגישות לקרינה ועוד” (EMF, EHS & More 2020) היה עתיד להתקיים ב10/02/2020 בבית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב. הכנס תוכנן במשך חודשים על ידי עמותת רגישות לקרינה ישראל, בשיתוף פעולה עם מדענים וחוקרים מובילים בתחום מהארץ והעולם ובאירוח של ד”ר דניאל מישורי מבית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב. במקביל לכנס הפתוח תוכנן כנס סגור במתכונת של ועדת מומחים, באותו נושא, הפעם באירוח של פרופ. אלון טל, במחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ובהובלת ד”ר פול בן ישי מאוניברסיטת אריאל.

ביטול הכנס

שבוע לפני מועד הקיום של הכנס, קיבל מארח הכנס ד”ר דניאל מישורי, פנייה מדוברות האוניברסיטה בנוגע לקים מסיבת עיתונאים בסוף הכנס. נאמר כי אין לקיים מסיבה עיתונאים ללא אישור. לאחר דיון קצר בין מארגני הכנס תיקנו את הנושא באתר הכנס כדי להתאים לדרישות האונברסיטת. למעשה ביטלנו את מסיבת העיתונאים כדי לא ליצור עיכובים מיותרים וקשיים נוספים שבוע לפני הכנס.

למחרת בבוקר קיבל המארח, ד”ר דניאל מישורי, דואר אלקטרוני מראש בית הספר לסביבה וכדור הארץ, פרופ שמואל מרקו, בדרישה לביטול הכנס כולו בטענה ש” מכיוון שזהו לא כנס מדעי לפי אמות המידה המקובלות באוניברסיטה”. המכתב היה קצר ולא היו נימוקים נוספים.

במשך כמה ימים ניסינו נציגי העמותה לקבל הסבר , סיבות, רשימת דרישות להתאמות הדרושות ממנהל בית הספר ומהרקטור, וכל מה שקיבלנו היה התעלמות לא מנומקת, חזרה על הנימוק הסתום “לא מדעי” והטחת עלבונות (כולל כינוי העמותה “עמותה הזויה”).

אני כמובן יכול לנחש שמי שמשתמש בביטוי סתומים כאלה אינו בקיא בנזקי הקרינה הבלתי מייננת, לא קרא לעומק מחקרים בתחום ולא מודע למחקרים המצטברים והמראים על השפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת. אני מניח שהוא גם לא מכיר את המחקר על רגישות לקרינה ופועל על פי אמונה ודעות קדומות בנושא. 

על הביטול ניתן לקרא גם בכתבתו של אביב לביא – https://www.zman.co.il/84512/

הכל לטובה

דרך אגב, ביטול הכנס היה גם לטובה. בשל ביטול הכנס, אנחנו מארגני הכנס יכולנו להשתתף בזמן שהתפנה בכנס המומחים (שהיה אמור להתקיים במקביל ולכן היינו אמורים לפספס את חלקו בשל הכנס שבוטל). בכנס המומחים (שגם אותו נעשה ניסיון לבטל) הוצגו שוב ושוב תוצאות מחקריות על השפעות ביולוגיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת (1,2,3), ברמות שלא גרמו לחימום, ואשר יכולות להסביר חלק מהתסמינים של רגישים לקרינה. למעשה נושא הרגישות לקרינה עלה שוב ושוב בכנס המומחים כתוצאה של ההשפעות הביולוגית מהחשיפה לקרינה ברמות נמוכות. 

פגיעה בחופש האקדמי ובציבור

אני לא יכול שלא להרגיש שנעשה פה עוול גדול. גם לעמותה, גם לד”ר דניאל מישורי, וגם ובעיקר לציבור הרגישים לקרינה בישראל (דרך אגב, אם אתם כבר מרגישים כאבי ראש, חום בפנים ונימול בידיים בעת שימוש בציוד אלחוטי או סלולרי, גם אתם רגישים לקרינה).

למרות שאני כבר די מורגל בבורות בנושא הקרינה הבלתי מייננת ורגישות לקרינה, של כל מיני אנשים, בכל מהדרגים ומכל הסוגים, אפילו בעלי תארים מתקדמים, פרופסורים , מנהלי בתי ספר ואקדמיות, למרות שאני מורגל בכך, כל פעם זה מאכזב מחדש.

אנשים אלו, שאנחנו צריכים לסמוך עליהם כאנשי מדע ורודפי אמת מדעית, פועלים בצורה בריונית וחסרת בסיס בהתבסס על דעות קדומות וחוסר הבנה של הנושא. זאת בניגוד למה שמצופה מהם מתוקף תפקידם והרקורד האקדמי שלהם. לרוב למרות שיש להם ידע מדעי רב בנושאים אחרים, קשורים או שלא קשורים, אין להם בדרך כלל כל ידע בנושא הספציפי של השפעות ביולוגיות ובריאותיות של קרינה בלתי מייננת וברגישות לקרינה.

מה שאני מצפה מאנשים, ואולי אני נאיבי, הוא ללמוד נושא חדש ולא להביע דעה אישית לפני שהם קראו ולמדו אותו מכל כיוון אפשרי. ביחוד אם מדובר באנשי אקדמיה. מצופה במקרה כזה הזמנה לדיון מקדים, ניסיון לרדת לחקר האמת ועידוד הדיון המדעי גם בנושאים שכרגע נחשבים במחלוקת. מדען אמיתי לא מפחד מדיון, האמת המדעית מתקדמת תוך כדי דיון על מחלוקות, כמובן בצד מחקר.

ביטול הכנס היה מכה קשה לחופש האקדמי והדיון המדעי. למעשה הוחלט לא לאפשר דיון בנושא, לא סופקו הסברים, לא נעשה ניסיון להבין במה מדובר, הייתה שליפה מהמותן, בזלזול מוחלט המתבסס על דעות קדומות וחוסר הבנה.

זוהי מכה זמנית. אנחנו נתגבר, הכנס יתקיים בסופו של דבר ויהיה אפילו יותר גדול ורציני. אבל הכתם לא ינוקה. עד כדי כך היו אלה משוכנעים בדעתם המוקדמת שדחו כל ניסיון שלנו המארגנים להיפגש, להסביר, לדון בנושא ולהגיע להסכמות שיאפשרו את הקיום של הכנס.

מכחישי נזקים זה הכי קל

הרי אנחנו קראנו ושמענו כבר חלק ממכחישי הנזקים בנושא הקרינה הבלתי מייננת. אלו שכל קביעותיהם בנושא מתחילות בהנחת היסוד שההשפעה היחידה האפשרית של קרינת רדיו היא חימום ומסתיימת בציטוט גופים מושפעי תעשייה כסימוכין מפוקפקים לדעות המוקדמות (אפשר גם לומר דעות קדומות) שלהם. אלו שאין להם שום ידע או ניסיון מעשי בקרינת רדיו ובמדידתה. אלו שלא פגשו בימיהם אנשים הסובלים מרגישות לקרינה (או שפגשו ולא ידעו זאת , הרי היום חלק נכבד מהאנשים כבר מרגישים כאבים בעת שימוש בסלולרי, וזה כבר השלב הראשוני של רגישות לקרינה, למרות שרוב רובם של מי שכבר מרגיש את הקרינה לא מודע לכך) אבל ממהרים לפסוק בנושא, אלו שלדעתם כל סוגי הקרינה הבלתי מייננת זהים והם מציינים שדה מגנטי של כדור הארץ בכפיפה אחת עם שדה מגנטי מרשת החשמל, או קרינת אור לא מייננת בכפיפה אחת עם קרינת רדיו. הם שלא מבינים את המורכבות של התחום פוסקים בהחלטיות חסרת פשרות וחסרי כל ידע בסיסי בנושא הקרינה הבלתי מייננת. אלא מביכים בעיקר את עצמם, אבל בקרב קהל חסר ידע הם מצליחים לפעמים להשמע הגיוניים.

אנחנו כבר מכירים את אלו שמהדהדים אחד את השני ומארחים אחד את השני בהסכמה גורפת בכנסים שהם מארגנים. יצא לנו לשמוע אותם או לקראו את דבריהם כאשר השתמשו (או יזמו) במחקרים מגמתיים שמראים לכאורה כי אנשים מגיבים בתסמינים לאנטנות סלולריות גם כאשר אלו לא מופעלות (מבלי להבין שזו בדיקה חסרה ויש לבדוק האם כאשר הפעילו את האנטנה היו מגיבים נוספים או אחרים), או מחקרים שמתרכזים ב”תפיסת הסיכון” ומה משפיע עליה ולא על האם יש סיכון או השפעה. אלו שמצטטים מחקרי חשיפה שגויים (5) שהראו לכאורה כי רגישים לקרינה לא הצליחו לנחש מתי יש קרינה (מחקרים בהם גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה הייתה חשיפה, מחקרים בהם זמן המנוחה בין החשיפות לא היה מספק, מחקרים בהם בוצעו מגוון חשיפות לקרינה מסוגים שונים מבלי להבין שאפשרי שנבדק אחד יהיה רגיש רק או בעיקר לקרינה מסוג אחד, מחקרים בהם המימון הגיע מהתעשיה ועוד) בעוד שהם מתעלמים ממחקרים שמראים שהנבדקים הרגישים הגיבו לחשיפות בשינוי מדדים ביולוגים, מחקרים שהראו על שינויים בפעילות המוח של הנבדקים, ממחקרי חשיפה שבוצעו בצד בבדיקות קרינה והראו תלות בין התסמינים לרמות החשיפה (4).

אז אנחנו , לפחות אני וחברי הפעילים הוותיקים בתחום , כבר מכירים אותם, ואולי אני קצת מתמם, אבל רציתי להאמין , כל כך רציתי להאמין, ואני עדין כל כך רוצה להאמין שלא ימצאו כאלה, או כאלה שיושפעו מהם, בהנהלת האוניברסיטה. כנראה שבזה טעיתי.

להכחשת נזקים יש מחיר בבריאות ובחיי אדם

בנוסף לכך, כאשר בסופו של דבר יתברר שמכחישי הנזקים טעו והטעו וכי לאורך כל הדרך קרינת רדיו בפרט, וקרינה בלתי מייננת בכלל אינה בריאה, כי יש לה השפעות בריאותיות וכי היא מקדמת סרטן ותחלואה וכי רגישות לקרינה היא אמיתית ונגרמת מקרינה (ואני חושב שזה עניין של שנים בודדת עד להכרה הזו בצורה רחבה וגורפת), הרי בעצם הביטול של הכנס בפרט , הכחשת הנזקים בכלל יש פה פעולה של פגיעה בבריאות הציבור.

הרי אם הקרינה מזיקה (ואני בטוח שהיא מזיקה), היא מזיקה כבר מעכשיו. זה לא שאם רק עוד 10 שנים נסכים כולנו שהיא מזיקה, הנזק מתחיל מאותו רגע שהחלטנו שהיא מזיקה. הנזק מתחיל מרגע החשיפה והשימוש. הנזק התחיל מהרגע שהתחלנו להיחשף. בלי קשר להאם אנחנו מסכימים שיש נזק או לא מסמכינים.

בואו נחזור רגע לנושא העישון. נושא זה קל לדיון משום שהיום הוא כבר מובהק וכל ילד יודע שהעישון מזיק לבריאות, אפילו עישון פסיבי. ובכל זאת במשך שנים רבות (עשורים) עסקו מדענים רבים בנושא. חלקם קידמו מחקר ודעה כי העישון אינו כל כך מזיק. חלק מההם יצרו ספק ולמעשה קידמו את האינטרסים של חברות הסיגריות בעיכוב ההכרעה בנושא. מה תרמו אלו למדע? מה היה המחיר בבריאות ובחיי אדם לדעתם ולעבודתם הכאילו מדעית?

הכנס יכול היה להביא לעוד מודעות לנושא הקרינה והרגישות לקרינה ולאפשר לאנשים שכבר מרגישים תסמינים להבין את ההקשר, ולאלה שיראו בכך הגיון להתחיל בצימצום חשיפה לקרינה וצמצום השימוש ובכך לשפר את סיכוייהם לבריאות טובה יותר.

אפשרי שהכנס היה מקדם את ההבנה של הנושא בקרב מקצוע הרפואה והמטפלים השונים ובכך משפר את הסיכוי של נפגעי קרינה ורגישים לקרינה לקבל טיפול יותר טוב.

ביטול הכנס פגע ברגישי קרינה ובנפגעי קרינה והרע את הסיכויים שלהם להבין את המקור לתסמינים, פגע בסיכויים שהם יחליטו על צמצום החשיפה וצמצום השימוש ולמעשה פגע בבריאותם. הביטול פגע במודעות לנושאי הקרינה והרגישות לקרינה ופגע בסיכוי של רגישים לקרינה ונפגעי קרינה לקבל טיפול רפואי או בריאותי מועיל.

הכחשת הנזקים אינה נעשת בוואקום של מגדלי השן של האקדמיה, או בקבוצות רשת של ספקנים, ובאתרי רשת של מכחישי נזקים, הכחשת נזקים נעשת בעולם באמיתי וההדים שלה פוגעים בנפגעי הקרינה הבלתי מייננת. הכחשת נזקים שוללת את זכויותיהם, פוגעת בסיכויי ההחלמה שלהם, פוגעת בחופש שלהם ובזכויות האדם שלהם ומערימה קשיים נוספים עליהם. חבל שמכחישי הנזקים לא לוקחים את זה בחשבון. בסוף של כל פעולה שלהם, בסוף כל שטות שהם אומרים בביטחון גמור ומוגזם, יש אנשים שסובלים, ובזכותם ממשיכים לסבול.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה

שוב, אני לא יכול שלא לחשוב שהדבר מקביל להתייחסות להשפעות הבריאותיות של עישון בשנות השישים של המאה הקודמת. גם שם בוודאי היו פרופסורים ומנהלי בתי ספר שלא רצו לשמוע ולעסוק בתחום. אנחנו יודעים כבר איך זה נגמר.

מדען אמיתי לא קובע לפי משאלת לב, גם לא לפי דעה קדומה. מדען אמיתי שומע, מקשיב, שואל, לומד, חוקר, מבין ומגבש את דעתו. לאחר מכן מחליף דעות עם אחרים ומבסס את דעתו דרך ויכוח אקדמי חופשי. מדען אמיתי לא פוסל על הסף. מדען אמיתי תמיד לוקח בחשבון שהוא טועה, מדען אמיתי יכול ללמוד שיעור גם מפלוני אלמוני.

כמו בעישון, הנושא הזה ייפתר בסופו של דבר. המגמה כבר היום ברורה. ככל שעובר הזמן מתפרסמים עוד ועוד מחקרים על השפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת ומחקרים התומכים בתאוריה כי רגישות לקרינה היא בעיה פיזיולוגית אמיתית הנגרמת מחשיפה לקרינה.

הקונזנזוס של התעשיה מפנה את מקומו להבנה שיש נזקים

ככל שהזמן עובר אני רואה שמי שלא היה מוכן לדבר בפומבי לפני עשר שנים על השפעות הקרינה הבלתי מייננת, מרצה על ההשפעות היום. מי שלא היה מוכן להודת שקרינת הרדיו יכולה לגרום לסרטן מסכים היום עם האמירה הזו ולפעמים אומר אותה בעצמו. מי שלא רצה לפני חמש שנים לגעת בנושא הרגישות לקרינה משתמש בו היום כדי להסביר את הממצאים שלו בתחום.

בשנת 2014 הסביר במהלך ישיבה של וועדת החינוך בכנס, פרופ’ סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, כי יש השפעות ביולוגיות לקרינה בלתי מייננת (הדגש שם היה על קרינת WIFI) גם ברמות נמוכות מהתקן – https://youtu.be/Dlys4SETT3s

בשנת 2016 ולאחר מכן בשנת 2018, הצהירה פרופ’ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ומומחית בקרינה וסרטן, כי הנחת העבודה שהטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן – https://youtu.be/TM4P4mCLpNE

פרופ’ סיגל סדצקי – הנחת העבודה שהטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן

כמו בעישון, כך גם במקרה של קרינה בלתי מייננת, לא יוכלו מכחישי הנזקים וחברות הטכנולוגיה לעצור את האמת לאורך זמן. הם רק יכולים לעכב את הגעת הקונצנזוס החדש. בסופו של דבר מי שמתכחש לאפשרות של קרינה בלתי מייננת יכולה לגרום לנזקים בריאותיים או שיפגע בעצמו, או שיביא לפגיעה באחרים, או שישנה את דעתו, או יהפך ללא רלוונטי וירשם כטועה ומטעה בדפי ההיסטוריה.

סימוכין

  1. מחקרים ומדע על קרינה בלתי מייננת – https://www.norad4u.co.il/studies-h/

2. מנגנוני נזק של קרינת רדיו – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/rf-mechanism/

3. מגוון מחקרים על השפעות בריאותיות וביולוגיות של קרינה בלתי מייננת – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/

4. מחקרים המקדמים רגישות לקרינה – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/ehs-studies/

5. מחקרים המכחישים רגישות לקרינה – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/studies-disproving-ehs/

Amir Borenstein

מנהל האתר

כתיבת תגובה