בעקבות התנגדות העזה באתר שיתוף הציבור לשינוי בחוק הטלגרף שיאפשר הקלות לפריסה של אנטנות ומשדרים בתדרים של 60GHZ והספק של 10W בלב שכונות ועל בתים (כתבנו על כך בפוסט) , שלח פרופ’ סטיליאן גלברג , ראש תחום קרינה ורעש מכתבים לכמה פעילים. סיכמה את דבריו גל וייס:
מתוך תגובתו של פרופ’ סטיליאן גלברג לשאלה לגבי ההצעה לתיקון חוק הבזק, בצורה חטופה ללא זמן סביר להתנגדויות:”מדובר על הודעה של משרד התקשורת על כך שמי שישתמש בתדרים שבין 57 גיגה-הרץ עד 66 גיגה-הרץ לא יהיה חייב לשלם אגרת תדרים למדינה.המשתמש עדיין יהיה חייב לקבל רישיון ממשרד התקשורת לתת שרות לצד ג’, היתרים ממשרד להגנת הסביבה והיתרי בניה.הדבר נועד לעודד ספקי שרות לתחליף תקשורת קווית בעיקר אצל הבדואים מאחר שבזק וחוט לא מעבירים תשתיות לישובים לא מוכרים.אין זה קשור לדור 5, ל-IOT או עיר חכמה וממש לא קשור לקורונה מאחר שהרצון לספק שרותי אינטרנט לישובים אלה התחיל מזמן.בשלב זה המכרז לתדרים של דור 5 הינו לתדרים שבין 3.5 גיגה-הרץ ל-3.8 גיגה-הרץ ואף אחד עוד לא ניגש.חבל שמשרד התקשורת לא הבהיר את הנושאים מראש.רק טוב, סטליאן”(הממונה על אגף הקרינה במשרד לאיכות הסביבה, פרופ’ סטיליאן גלברג)https://www.gov.il/he/departments/Units/noise_and_radiation_prevention_dept..
במהרה שלחתי את תגובתי
“אני מכבד את התגובה של סטיליאן, אבל מההיסטוריה אנחנו למדים שמה שמתחיל כמקרה קצה מוגבל (רק לישובים מבודדים ורק ללא דמי רשיון) מורחב עם הזמן למשהו גדול הרבה יותר.
הטכנולוגיה המדוברת יכולה לתת שירות לשכונות שלמות בתוך ערים. וזה מה שיקרה בסופו של דבר אם לא נעשה דבר. מה שמתחיל בקטן ינוצל לקידום הפריסה הלא מרוסנת של עוד תשתית וציוד אלחוטי וסלולרי בסביבתנו.
וזה כבר קרה בעבר, מקרה (אמיתי לגמרי) שהיה כך היה. לפני כמה עשרות שנים הוכנס תיקון לחוק הבז”ק שמאפשר התקנה של מערכת שידור אלחוטית בין שתי נקודות כדי להתגבר על מכשול שלא מאפשר לפרוס כבל חוטי ללא אישורים של וועדות הבנייה (עדיין היה צריך אישור בדיקות קרינה). למערכת קראו “מתקן גישה אלחוטי” ולא היה לה שום קשר לרשתות הסלולר, לא מבחינת שימוש ולא מבחינת טכנולוגיה. ובכל זאת בשנות ה2000 ניכסו לעצמן חברות הסלולר את השם הזה והחלו לקרוא לאנטנות סלולריות מוקטנות, אבל לא נמוכות קרינה, “מתקן גישה אלחוטי” והחלו להציב אותם בהתאם לפטור.
מתקני הגישה הסלולריים שידרו בפיזור רחב ולא נקודה לנקודה כמו המתקנים המקוריים אשר לטובתן ניתן הפטור. מכיוון שבדיקות הקרינה מבוצעות על פי תקן גבוהה ולא מגן, המתקנים החדשים עברו את הבדיקות בהצלחה ומשרד הגנת הסביבה נתן את ה OK האחרון למתקנים הללו. האנטנות הסלולריות הללו הותקנו על גגות בתים, בלב שכונות מגורים וגרמו לנפגעים ורגישים לקרינה. כמו גם לירידת ערך של הבתים והדירות בסביבתן.
במשך השנים הוגשו כמה בג”צים בנושא ובית המשפט משך את הדיון במשך שנים , מאפשר בפועל את המשך המצב בשטח ואת המשך הפריסה הלא מרוסנת ללא אפשרות של האזרחים להתנגד בוועדות הבנייה. בסופו של דבר הוסדר מעמדן של מתקנים אלו על ידי השר. כל מה שהותקן עד לאותה נקודה קיבל אישור בדיעבד, והיום מותר לחברות הסלולר להתקין אנטנות חדשות במתכונת זו , ב 10 אתרים בשנה לכל חברה.
כך קרה שפתור נישתי הופך להתנהגות פרועה שלא מופסקת, ובסוף מוסדרת בצורה שמטיבה עם החברות.
מבחינת קרינה עושה רושם כי המערכת תשדר אות סריקה אל כל הגזרה בה היא פועלת כדי לקבל בחזרה את מיקומן של נקודות הקצה שלה (לא ברור כמה פעמים בשנייה תתבצע סריקה זו) וזה הופך אותה למערכת שמשדרת בעצם לגזרה שלמה ולא נקודה לנקודה קלאסי.
מכיוון שכך היה , כך גם יהיה.
אנחנו כנפגעי קרינה צריכים להמשיך לדרוש, לפני כל פריסה של תקשורת אלחוטית וסלולרית בכל מתכונת שהיא, הכרה בנזקי הקרינה, הכרה בנפגעי הקרינה וקביעה של תקן מגן הנמוך פי 10000 מהתקן הקיים היום.
